באופן טבעי

מסכימה עם הכול כמעט ורק המשפט הזה, על השליליות שבו, קצת צרם לי.
אבל אי אפשר להיות מעורב חברתית בצורה חיובית וגם להחזיק בעמדה שהצגתי. כי אם אין לך מודל של חברה אידיאלית, אז מה תעשי? לאן תפני את העשייה למען הכלל? רק למה שלא טוב בחברה הנוכחית... אולי המחיר של זה זה שליליות.

מה שחסר לי בחברה שאנחנו חיים בה הם בעיקר המודלים השבטיים של חיים בחמולה
שוב, יש כאן איזשהו מודל. אני לא מציב לעצמי חיים בחמולה כמודל לאיך צריך לחיות, או כמודל לחיים טובים, או כתשובה כללית ל'מה חסר לי בחיים'. אני מעדיף להסתכל על בעיה ספציפית בחיים המודרניים (נניח, רוב האנשים סובלים מבדידות), לשקול פתרון אפשרי (חזרה לחיים בחמולות), כולל החסרונות שלו (פגיעה קשה בחופש האישי), ואם החלטתי שהיתרונות עולים על החסרונות, לפעול לזה שהוא יהיה נפוץ יותר (נניח, להציע לאנשים שמתלוננים על בדידות לחזור לגור עם ההורים, אם נעשה הפשטה).

הערת אגב לנושא החמולות - דווקא באתר הזה, שמסתובבים בו אנשים שחרגו מהמיינסטרים, חשוב לציין גם את החסרונות של החמולה - אני מציע לכל אחת ואחד לנסות לחשוב איך האמא הפרטית שלו הייתה מגיבה לנסיון לגדל ילד בלי חיתולים בבית שלה_, על השטיח _שלה. ואז לזכור שברוב החברות החמולתיות, לסבא ולסבתא יש המון סמכות, לפעמים יותר מלהורים. (עניין החיתולים זה סתם דוגמא - תקף באותה מידה גם לחינוך ביתי\בלי חיסונים\מזון אורגני וכו')

אז אני עונה גם לאמא בבית וגם לאבא של :
אני דווקא/באמת חושבת שזה יותר קל כשחיים קרוב.
כוונתי, אם עכשיו אני נוסעת לבית של אמא שלי, אז אני באמת בבית שלה וזה באמת לא מתאים שהתינוקת תהיה שם בלי חיתולים. ולא מתאים לי שערוץ 2 דולק בטלביזיה. ולא מתחשק לי לרבוץ שם על הספה כשאני יודעת כמה דברים יש לי עוד לעשות בבית.
אבל אם אני גרה קרוב (מרחק הליכה) - והגדולות קפצו אליה אחר הצהריים, והתינוקת בבית עירומה, ואני יכולה בינתיים לבשל או לנקות או לדבר בטלפון בשקט, אז כל אחד בביתו, עושה מה שנוח לו ונעים לו וטוב לו, ואף אחד לא מתערב לשני, וכיף חיים.

ובלעשות חיובי אני מתכוונת בלחיות איך שהכי נכון לי וטוב לי. בלי לנסות לשנות ולחנך את שאר העולם. זה ממילא לא עובד ככה. אני יכולה רק לעזור למי שרוצה את עזרתי, אבל אין לי שום דבר לעשות עם מי שמתנגד חוץ מלהיות מי שאני ואיך שאני בלי להתבייש (גם את זה אני צריכה ללמוד).

ויהודה !!!
קומזיץ זה עניין לגברים, לא? אני, תינוקות תלויים עלי מכל הכיוונים, מקסימום יכולה להבטיח לבוא (בשמחה). תגיד תאריך, תפתח דף, נירשם, נבוא, לא ככה?
(ואל תחזיר אליי את המשפט הזה עכשיו, בחייך. אלא אם באמת לא בא לך ואז אני אקח ת'כדור ואראה מה לעשות איתו. אולי הוא אפילו יתגלגל הלאה, מי יודע)

אה, סקיפי! איך ידעת לבוא? כמעט גילגלתי את הכדור אלייך.. (תופסת?)

לא תופסת. איבדתי לי את המשקפים שלי
אבל יהודה תפס.

תגידי,
השכנים שלך עושים גם קונדישונר?
וגם, יש סיכוי שהם ישנו קצת את השמפו לטובת משהו עם מרקם שפחות נשפך ומתבזבז על רצפת המקלחת?

והכי חשוב - איזה כיף עם השמפו הזה! ללא ספק, זו היתה קניה מצויינת

(באמת כבר הגיע הזמן להפסיק להתעלק לך על הדףבית ולעבור לאנשהו אחר )
אני דווקא/באמת חושבת שזה יותר קל כשחיים קרוב.
כמי שחי במרחק הליכה מההורים שלו (הגדולה (3) עוד לא יכולה ללכת לבד, אבל זה לא יקח עוד הרבה זמן), אני רואה את כל היתרונות שבחיים כאלה. אבל (א) אלה לא חיים חמולתיים באמת ו-(ב) אני רואה גם את החסרונות, שאמנם חלקם נעלמים כשגרים קרוב, אבל חלקם גם מתגברים.


אני יכולה רק לעזור למי שרוצה את עזרתי,
אם לא תציעי את עזרתך, אף אחד לא יקח. וכדי להציע, את צריכה להחליט, באיזשהו אופן, 'מי הכי צריך' - וזה מחזיר אותנו לאיפה שהיינו...

הי סקיפי, לא עושים מרכך. קנית את הגרניום? הוא קצת יותר נוזלי מהאחרים (אבל יש לו את הריח הכי טוב).

אבא של -
אני לא בוחרת למי "לעזור", אני חיה את החיים שלי ומי שזה מדבר אליו אני שמחה לתמוך בו ולחזק אותו בדרך הזו, ופשוט שמחה למצוא שותפים לדרך ולהרחיב כך בדרך אגב את מעגל האנשים שחיים בצורה המתאימה לי ביותר כרגע, כמו שאומרת דליתוש (כדי לא לקבוע כאן מה נכון לכולם תמיד).

הי, מנ'יינים? עברתם? עוד מעט. בתחילת יולי. @}

תודה תודה על המחמאות. אני כבר שנה וחצי בחינוך ביתי ולא מפסיקה להתלהב. זה כל כך נהדר בשבילי שאני לא יכולה להתאפק מלכתוב כמה זה טוב.
בעניין הביקור - אחרי שהזמנתי, חשבתי שהבנות בטח לא ירצו ולא יעניין אותן לבוא לבית של בנים שהן לא ממש מכירות.
רק רציתי לאמר שאני ממש אוהבת לקרוא אותך גם באתר וגם בעלון. לאחרונה קראתי כמה טורים שלך בעלון, והתחלתי לחשוב תוך כדי ספרים שאני קוראת מעניין מה היית כותבת עליהם.

לילך, שלום יקרה
קראתי הבקר את מה שכתבת לעלון "זה הסיפור שלי..."
מאד מאד אהבתי
דמעתי והתרגשתי
את כותבת כל כך יפה
כמובן שישר התגעגעתי
מתי ואיך אראה את כולם?
מקווה שיהיה השנה פארק הירדן אני זקוקה לראות לפגוש לחבק לדבר לקשקש...
בנתיים אוהבת מאד ושולחת לך ולבנות היקרות שלך (שגם אליהן אני ממש מתגעגעת) חיבוקים ונשיקות לרב!

אהלן,אני כבר לגמרי מבולבלת מהניקים אבל יכול להיות שאת חיפשת קלטות לפני כמה זמן בכיכר השוק??
אם כן יש לי אוסף קלטות מופלא שאני מחפשת לתת באהבה במקום לשים אותו ליד הפח זבל....
אני עוברת דירה ומזמן לא שומעת אותן כי אין לי טייפ.
אם את עדיין רוצה
תתקשרי אלי בבקשה.
0523-553196

זה rotemkdr ב netvision.net.il
שלחתי את י' לגן. בטח אתקשר לקטר בקרוב.

אם כן יש לי אוסף קלטות מופלא שאני מחפשת לתת באהבה במקום לשים אותו ליד הפח זבל....
אם לילה לא תרצה, אני אשמח לקבל את האוסף המופלא.....
יעל צ

הי לילה,
היה לי נעים מאד להכיר אותך יותר טוב בפארק.

הי לילך,
היה נעים להכיר (אותך ואת הילדים ), בינתיים חזרתי לאילת ואין לי מושג מתי אגיע לעוד מפגשים...
אם מזדמן לך להדרים, ביתי פתוח @}

לילך, אתמול בלילה ממש חשבתי עליך וחשבתי גם אני להתקשר, איזה קטע?!
אנחנו לאט לאט מתגברים... מן הלוך חזור כזה
ימים שנראה שהנה זה עובר ואז שוב גל נוסף...
רוצה לדבר איתך אנסה להתקשר כשיהיה רגע פנוי
הרבה אהבה לכל המשפחה המקסימה שלך!!!
המס' שלנו-077-2030014

מתגעגת אליך , חבל שלא היית אתמול במעגל . ציטטתי אותך במשהו ...

התרגשתי מהשיחה שלנו הבוקר , הרגשתי שאת מבינה, ושאני יכולה להסתכל לך בעיניים והכל נמצא שם בלי מסכה , רציתי שתדעי שעזרת לי להקל על עצמי הפעם אז תודה.

תודה על המילים שלך. ועל ההזמנה (גיליתי פתאום שאין לי טלפון ומייל שלך..).

הציצי במייל. שלחתי לך אתמול כמה מיילים ואיכשהו התרשמתי שחלקם לא הגיעו ליעד.

וגם

לילך
איזה כיף היה לשמוע את קולך בהודעה לפני שבוע!
באותו יום עוד רציתי לחזור אליך אבל לא הגעתי לזה.
איכשהו, הטלפונים האילו שלא מתרחשים בתדירות היומיומית כל הזמן נדחים אצלי דווקא מהסיבה שאני חושבת שאני צריכה להקדיש להן זמן איכותי וכך אני מחכה ומחכה ל- "זמן הנכון" ו"זמן הנכון" הזה אף פעם לא מגיע כמובן וכך זה נדחה ונדחה.
אז לצורך זה האינטרנט הוא יעיל!
חושבת עליכם רבות ומחכה כבר לראות את כולכן!
הרבה געגועים עד אז... (בבקשה תמסרי לאדווה ד"ש, תאמרי לה שאני מתגעגעת אליה מאד)

מאד מתבאסת שלא נוכל להגיע למפגש מדברי
כל כך קרוב
איזה פיספוס............
אומרים שאחרי השבועיים הראשונים זה כבר לא מדבק אבל לא קיבלתי על זה אישור רשמי מאף מקור
אז........... נמשיך כאן כרגיל
עד שיעבור לכולנו!

איזה כיף שאת ערה איתי

הי לילה... מה שלומך?? אני רואה שגם את כבר לא נמצאת פה הרבה...
את פוגשת לפעמים את אמבט ים ? (שהיא כבר מזמן לא נמצאת פה... בכלל...) סתם רציתי למסור ד"ש ואם יש דרך ליצור איתה קשר...
תודה ולהתראות מתישהו...@}

הי לילה (אני אורית אם את לא מזהה)
לא שכחתי אותך (בקשר לאוטו)
אנחנו עוד לא יודעים מתי נוכל לקבוע אתכם.
בררת לגבי מכון הבדיקה בראשון?

תודות על הברכות...
בכלל לא דואגת - כל סיפור ההריון והלידה יפורסם בקרוב...
אשת המיסתורין היא "י" - ולא אני...(-:
נפגש בפורים..

הי יש לי אופה לחם רק חוברת המתכונים הלכה לאיבוד , אני רוצה עליו 50 ש"ח הוא נמצא בכפ"ס .

ולי יש ספה זוגית חמודה שאעביר הלאה תמורת 250 ש"ח והיא נמצאת בר"ג.

ומזרן זוגי משומש למסירה
איזה סוג מזרון?
איזה גודל?
מה מצבו?
איפה הוא גר?

הי לילך, ביומעיון האחרון קניתי ממך שמפו, הוא בדרך להיגמר ורציתי לשאול אם את עדיין מוכרת אותם, והאם יש לך קצת פרטים על מי שמייצר ומה הם מכילים?
תודה @}

איזה אתגר בואי נראה, זוהי ספה במבנה מרובע ומרופד בצבע כחול, יש שתי כריות ישיבה בכחול עם דוגמא של עלים בורוד עתיק, היא גבוהה - לא שוקעים בה אלא יושבים זקוף ויש לה רגליות קטנות מעץ. אני מקווה שאת מצליחה לדמיין אותה... את יכולה גם להתקשר אלי - 054-5501535.

הי
האופה לא נמצא בהישג יד אז ככה שאני לא זוכרת את שם האופה אבל הוא של חברה גרמנית , שלם לא חסר לו אף חלק , הוא בן חמש שנים אבל לא היה בשימוש לא היה חיבור בנינו .
יש אנשים שאומרים שלא היו מסתדרים בלעדי האופה ויש כאלה כמוני שהיו מסתדרים לשיקולך , .
מבחינתי את יכולה לקחת ובמידה ולא תתחברי החזיר לך את הכסף.
לגבי החוברת נאמר לי בזמנו שאפשר להוריד את החוברת מאתר החברה אבל מכיוון שהאנגלית שלי לא משופרת לא הצלחתי ולהתחיל לבקש עזרה היה מסובך אז ירדתי מעניין .

בכלל לא נדחפת, הצטרפותך מבורכת ורצויה!
אבל אני מבינה בדיוק איך את מרגישה, גם אני על פי רוב נמנעת מלכתוב, כי מה פתאום שאני אדחף עם המחשבות שלי לתוך מחשבות של מישהו אחר? אבל זה ממש אבסורד כי בה בעת אני מאוד שמחה על כל תגובה בדפים שלי, מייחלת להן אפילו, לתגובות. אז את תמיד מוזמנת לבוא שוב ולהשאיר עקבות (ממילא מפת הקונדסאים תגלה שעברת שם). גם אנחנו עכשיו בשלב ההקראה של האסיר מאזקבן!

את מוזמנת בשמחה.

חכמה הילדה שלך....(-:

הי,גם אני נדחפת לדף שלך,רק כדי להגיד שראיתי את "אדמה משוגעת" לפני יותר מחודש והוא השאיר עלי רושם רב וכבד,ונזכרתי בו באופן כמעט יום יומי בהקשרים שונים,ואת היטבת יפה להגדיר את הסיבה למועקה...ילד קטן לבדו בעולם... )-:

אבל הרטבתי! התחלתי מזה שהרטבתי. אחר כך באה התגובה. שתיים צחקו. אחת בכתה.
בואי נתחיל מהתחלה... אהלן לילך, אני ניצן, נעים לי מאד.
אני מדריכה מוסמכת טרייה לשחיית תינוקות בשיטה האינדיבידואלית קואופרטיבית ועובדת כבר כמה חודשים עם תינוקות ועם אחד המומחים הכי גדולים בארץ לשחיית תינוקות (שמעון אייל שמצוטט בכתבה) לפני זה עבדתי הרבה שנים (מ92) בהייטק והיום אני ממש מרגישה שמצאתי את מקומי בעבודה עם תינוקות ובעבודה במים.
כשכתבתי את מה שכתבתי שעורר בך התנגדות, הסתמכתי על נסיוני הקצר, על מה שלמדתי בקורס באופן עיוני ועל נסיונו העצום של שמעון.

באשר למה שאת כתבת, אמרת בעצמך שיכול להיות שלבתך היה קר. שמעי.. יכול להיות הרבה דברים.
ברור מאליו שהבת הזו שונה מן הבנות האחרות שלך בפרט ומילדים אחרים בכלל. אני גם לגמרי פתוחה לאפשרות שמה שאמרתי לא תמיד תמיד תמיד נכון. (בחיי! ) יותר מזה, אין לי ספק שזה "ניסוי" מוטה שמסתכל, בין היתר, רק על ילדים שהוריהם מביאים אותם לשיעורי שחייה, לבריכה הספציפית הזאת, עם המטפלים הספציפיים האלה. ובכל זאת, גרוסו מודו, זה מאד עקבי.

אני חושבת שאני מאד מאד מאד קשובה לתינוקות. אני חושבת שאני מאד קשובה לאמהות, אבל אני תמיד מעריכה קריאת כיוון. אז תודה.

אני חייבת לציין שאני לא מתיפיפת איתך עכשיו, ואני לא מנסה להיות איזה גנדי בלי התנגדויות. כתבת לי משהו, אני מנסה לענות לך. אז נא לא לדמיין אותי קדה עם הראש בכפות ידיים צמודות ממלמלת נמסטה...

הי לילך, אני שוב מזכירה לך שדברייך רצויים. אין צורך לשכתב ולמחוק (אם הדברים ירגיזו אותי מאוד, מה שלא סביר, אז מקסימום אני אמחק).
נורית

_לוטם מרווני (16.05.2007 21:52):
ב. מדיח כלים בינוני למכירה בזול. המדיח תקין, אסטתי וחוסך במים._

הי, זה מתוך ככר השוק , מעניין אותך?

מה שכתבת היה לגמרי לענין. לא למחוק!

יש לי מלא תכניות בראש אבל אני מפחדת לספר לפני שהן ממש מתרחשות מחשש שאם אספר לא יתרחשו
טוב הילדים יושבים לי על הראש אזפעם אחרת נדבר

הי!
וואו!
איזו הפתעה..
אני אכן אבוא ליום עיון (בכל אופן אני עובדת על זה..פחד קהל עלול להשאיר אותי בסוף בבית)
מאד אשמח להיפגש.

הי, את עוד פה?
הבן שלי התעורר לפני שעה וטען בתוקף ששכחנו לשחק היום ונאלצתי לשחק ברכבת ולהקריא כמה ספרים עד שהוא נרדם שוב.
פישפשתי קצת באתר וקראתי כל מני דברים שכתבת - את ממש הפתעה משמחת.
קורס חינוך ביתי - של אורנה וצפריר שפרון. את נשמעת לי מתאימה יותר לקורס למתקדמים...
ניסיתי לארגן קבוצה בירושלים ואיכשהו יש זליגה לכיוון תל אביב ואולי איפשהו באמצע. איפה באמת זה כפר אוריה?

הי לילה זו אני הולכת ובאה רק ממחשב אחר עדכני אותי בפרטים על היומיון אני לא בעיניינים

לילה?

האם אתם באים ביום שלישי לפארק?

כן. קיוויתי שאראה אותך. איזה כיף. זו את, חגית ו?

בטח שאני.
אבל אני חוששת שלא אוכל לבוא. יובל ממש חולה.
היום הוא היה עדיין מאד חלש. אני חושבת שהוא יזדקק לעוד כמה ימי מנוחה.
באסה. נורא רציתי לפגוש את כולם )-:

נתעדכן טלפונית (-:

אם זה מעודד אותך, אז אין כל כך כולם. זאת אומרת מחבורתנו ההיא, נראה לי שאני היחידה שעומדת לבוא. חבל בכל מקרה. אנסה להתקשר. להת', לילך

איזה כייף היה להפגש - אפילו לדקתיים...
וואי...איזה שם מפתה יש לך
לילה אחד לישון רצוף ואני נולדת מחדש...(-:
תגידי, יש לך אתר? או שתכתבי לי פרטים על הסבון
מחיר, ריחות, (שמפו או לגוף...),
וחוצמזה, אם את שומעת על בית בכפר שלכם - אשמח לדעת..
נשיקות

אין לי את הטלפון שלך...
אשמח לקנות בריח לוונדר ו/או הדס (צריכה להריח..).
לגבי מסילת ציון...מאוד מתגעגעת אבל העוללית מסרבת בתוקף להרדם בחוץ. נשמע הזוי, נכון?
אבל זה נכון. עם הילה לא היה לי את זה ואילו איתה אני הולכת רק למקומות שאני יודעת שיש שם חדר שקט שאוכל להרדים אותה.
ביומיון למשל היא היתה ערה 6 שעות רצוף. זה בחיים לא קרה... בבית היא ישנה שעות על גבי שעות ומאוד רגועה
ובחוץ - לא.
אולי עוד כמה חודשים היא תשנה הרגלים.
(כוסמת נוטה להיות אופטימית קוסמית תמיד...)

גם אני רוצה

איפה שתגידי
את באמצע בין תל אביב לירושליים וגם לא הינו אצלכם אף פעם אבל אם לא בא לך אתם מוזמנים כולכם אלי
רק תבחרו את היום והשעה

עדיין לא, ביקשו ממני את שם היצרן והשנה. אני לא ממש מבינה רוסית - וזה כתוב ברוסית. אז כשיהיה לי אני יחזור גם אלייך.

היינו אתמול בכפר אוריה
ראינו בית אחד (על הפנים) ולא מצאתי את הטלפון שלך)-:
אז נראה, אולי בשני...

את יכולה לשלוח לי מייל ונחליף טלפונים
brakefet@nana.co.il

טוב, תודה, אני אחזיר.

אפשר לדבר איתי באריכות על כל דבר ועל יוגה על אחת כמה וכמה. ביום שכתבת לא הייתי ולכן התשובה המאוחרת. אם את רוצה במייל אז "אפשר"nurit f@bezeqint.net

הי, אנחנו נפגשים ביום ג' נכון?
לא זוכרת איפה כתבתי לי.

הי לילה
תודה על אתמול היה מאוד כיף מקווה שגם לכם
מחכים למפגש הבא
טלי

גם לנו היה מאד כיף (אני חושבת שאני יכולה לדבר גם בשם איתי..) אני ממש שמחה על המפגש המחודש.
מקווה שנתראה שוב בקרוב,
עינת.

אני מתגעגעת ואין לי את הטלפון

einatgal ב-013 נקודה net

(yaarat dvash)
BEVAKASHA!
im happy to help

את באה לקומזיץ בפלמחים?

אני עובדת על זה בעז זקוק לשכנוע קל

הי מותק
את נוסעת לבריכה ביום שני?
אני יוצאת בארבע וחצי מהבית אז אם לפני זה בא לך להקפיץ,
אשמח!!!!

מצחיק לחשוב ששתינו יושבות עכשיו מול המחשב הבית שקט כולם ישנים למה אנחנו לא
מה שלום פטל?
שיהיה לילה שקט ושלו
טלי

דיברתי עם רעי בלי ו' הוא לא עושה משלוחים לאיזור שלי נראה לי שאלך על הגינה האורגנית שך אודי כספי שמעת על זה משהו?

תודה לילה, התנצלותך מתקבלת (-:
זה נכון מאוד מה שכתבת לגבי הפער בין הידע שיש בגוף לעצור ולהאט ובין הידע או השאיפות שיש בראש ל"הצמד להוראות" להיות יותר.
זה אכן מאוד קשה, וגם אני נתקלת בקשיים האלה יומיום באימונים שלי ובהוראה שלי את היוגה.
החיים מספקים גם לי כל יום קשיים ואתגרים ומכריחים אותי כל הזמן לחדד את ההתבוננות שלי וליישם על עצמי את מה שאני מלמדת אחרים - וזה תמיד יותר קשה.
בקשר לסכרת, אין לי מושג איך חתולים מקבלים אותה, אני מניחה שכמו אנשים. גם אצליהם צצים ליקויים ביכולת של הגוף לייצר אינסולין ולפרק סוכרים....
הילדה שלך עם סכרת? ואו... האם את חווה את זה כקושי גדול או שזה הפך חלק מהחיים והשגרה בבית?
אני מניחה שההבדל בין חיות לילדים הוא שילדים הופכים מתישהו (זה נזיל מאוד (-:) לגדולים יותר ולמבוגרים ולומדים לטפל בעצמם. חיות בית הן כמו ילדים נצחיים, אם לא טטפל בהם ימותו, או בשפה של הטבע, פשוט לא ישרדו....
מוצ"ש מצויין שיהיה @}

כן... אתגר גדול, ושעור רציני לחיים.
זה מפחיד, וכל מה שנשאר הוא להתמודד עם זה... לא פשוט.
מה שכן, הקושי הנפשי של ילד שצריך להתמודד עם כל דבר הוא ההתמודדות הקשה להורה.
אבל אני מבינה שבהתמודדות מול מחלה של הילד שלך, זה קשה במיוחד.
מאחלת הרבה טוב
ובריאות בריאות
@}

המסך מחשב להחלפה... אנחנו בנווה ירק שזה ליד הוד השרון

למשל משחקים לילדים בני 1.7+, ספר, בגדים לבן מידה 4 או כל הצעה אחרת

הי
מה קורה
מתגעגעת
מתי נפגשים שוב?
טלי (אני משנה כינויים לפי המצב רוח)

גם אנחנו מתגעגעים
יאללה בואו ניפגש שוב - עדיין לא עברתי דירה אז לא מזמינה אלי.
מה אם אצלכם שוב?

גן חיות קצת בעייתי בימים אלה - עמוס בטירוף. אבל אכן נעים אז אם זה לא מפריע לכם אני אשמח. תמיד אפשר למצוא שם איזו פינה שקטה.

<איפה שלילה מסתובבת רואים בעיקר זקנות קוצ'יניות עם סוודרים עד הצוואר>
המשפט הזה הסב את תשומת לבי בזמן ששוטטתי באתר. מי עוד כאן גרה בכפר של קוצ'יניות זקנות?? קוראים לי תום ועברתי לא מזמן למסילת ציון (קוצ'יניות וקוצ'ינים בלבוש קיץ שלא שונה הרבה מהחורף כי הרוב דתיים...) ואני מחפשת באופניקים בסביבתי. חוצמזה אני מתה לעשות שוק החלפות פה... מה את אומרת?

היי, long time no talk, מקווה ומאמינה שאתם בטוב. נזכרת בך ובכם לפעמים ובאופן מפתיע ללי עדיין מזכירה את אדוה לפעמים. לא רשמתי אותה למיתר השנה. חשבתי שאם תזמינו, נשמח לבוא לבקר אתכם מתי שהוא בימים הקרובים. יש אצלינו הרבה התפתחויות ושינויים טובים ושאמח אם אפשר יהיה לפגוש אתכם וגם לקבל קצת השראה. חוץ מזה אנחנו כבר כמעט שנה בעין הוד, בבית מקסים צופה לים בתוך ואדי מרגש. לא זוכרת מתי דיברנו בפעם האחרונה, אם כבר היינו פה או לא. גם אתם מוזמנים לבקר. בכל אופן, אני גם בטלפון 050-3503579. חיבוק- שירי

תודה על תגובתך, בהצלחה בשיפוצים, אם כך כנראה שנתראה בפארק הירדן

הי, מה עם ביקור בירושלים? איזה אחר הצהריים קריר?

ים...כן, לא, לא יודעת. כל הקיץ אני מנסה להתחמק מהשאלה הזו. מסובך לי בקיץ.
אני אתקשר אליך.

לילך אהלן
ראיתי את מה שכתבת בדף של אורנה לגבי האקדמיה הדיאלוגית.
אני בעצמי הצטרפתי לקבוצה בירושלים וממש ממש נהנית !
אני נוסעת באוטובוס שעובר מול כפר אוריה וחשבתי לעצמי - למה שלא תצטרפי אלי לנסיעה ותבואי למפגשים בירושלים?!!!!
היו רק שני מפגשים עד עכשיו ונשמח שעוד יצטרפו... נו, מה את אומרת?

הי, שלחתי תשובה ויש לי חשש עז שסוננתי שוב... תעדכני אותי. מתגעגעת ורוצה לדבר איתך

היי , זוכרת אותי?
אני חושבת עליך!

הי
אני זקוקה לשפוך קצת את אשר על הלב וחשבתי שאת הכתובת
נרי בזמן האחרון קצת סורר בביה"ס כלומר לא נכנס לשיעורים מתחצף למורים וכדומה
אז החלטתי שאני נמצאת בצומת דרכים ואי אפשר להמשיך כך יותר וצריך לעשות משהו
אז החלטתי שאם הוא נשאר במסגרת ביה"ס צריך לעשות איבחונים למרות שאני נגד אבל אם זה מה שבית ספר דורש נעשה
אז היום היה לנו איבחון ראשון שהוא מבדק באמצעות מחשב
נרי התיצב למבדק אמנם קצת באנטי אבל הסכים לבוא ולעשות. בשלב כלשהו פתאום נמאס לו כי היה קצת קשה או שפחד שלא יצליח ויצא כועס ולא הסכים להמשיך ניסיתי כל מיני דרכים להחזיר אותו למבדק ואחרי שכנועים ואיומים הוא נכנס ועשה את המבחן אבל ממש היה קשה להחזיר אותו ואני ממש הרגשתי לא טוב פיזית
ועכשיו אני שואלת את עצמי אם אני עושה את הדבר הנכון ? מה יהיה בסופו? מה עשיתי לא נכון? האם צריכה הייתי להתעקש שיסיים או להנ יח לו ? מה לעשות איתו לעזו ב אותו בשקט או לעמת אותו עם המצוקות והפחדים שלו
אני יודעת שאלה שאלות קשות אבל אולי את תאירי לי את דרכי?
וחוץ מזה מה נשמע? מה שלום כולם? תהיי בקשר
טלי

באיזה איזור את גרה?

(ותודה על דברייך בדיון החופש )

אני אשמח לדעת על משהו כזה כשהוא קורה. אצלנו בקואופ זה כרגע לא מתאים, כי עדיין לא ברור איפה הוא ימשיך להתקיים וגם צריך מחסן ומישהו שיקח על זה חסות, ולא נראה לי שכרגע זה יעבוד. כנ"ל בגן. כרגע אני יוזמת מסירה/ קבלה של דברים שאני לא צריכה / צריכה (בהתאמה).

מה שלומכם?
אנחנו שקענו לנו בשיגרה וקצת נעלמנו.....
אולי ניפגש בחנוכה?

גם אנחנו פנויים בחנוכה

רוצות אצלי בשלישי? דברו איתי. (חולה)