באופן טבעי

כשאני לא עסוקה ב לגדל ילדים בלי חתולים אני תוהה לנפשי מה יותר גרוע:
ערגה
או
צהרים

החשש שלי הוא מכיוון שהכתובת "עוצבה" ככזו שנראה שהיא באה מכאן: [email protected]
אני מקבלת כמה עשרות כאלה ביום, ועוד כמה עשרות שמגיבות על הודעות דומות שנשלחו לכאורה מהכתובת שלי. אלה וירוסים שמסתובבים עכשיו.

יונת, היש צורך להזהיר את הציבור (כאן בפורום, זאת אומרת)?

אבל אני לא אמרתי את זה!!!
סמדר, תגידי לו!!

וכן. פעמים. אני סופרת. וגם גירוש אחד. ובכלל, נימה לא כתמול שלשום. וזהו.
ועכשיו גם מתחרה על מי נעלב, תוך חטיפה בוטה של מטבל הברוקולי.
כוכבית-אני-כוכבית נעלבת. הנה, אפילו מוסיפה פרצוף שתבין -

<נבוכה לספר שידעה תמיד שאתה אופציה ב', אבל מעולם לא טרחה לחשוב מי זה אופציה א'>
<כלומר, כשזה לא יונת>
<ס.ב.>

הגילוי אודות מגדרך המפוקפק?
טוב, חזרתי לשניה (רק כי הסקרנות גדולה מהלהעלב) - איזה גילוי?

טוב, חזרתי לשניה (רק כי הסקרנות גדולה מהלהעלב) - איזה גילוי?

לבטח פרי עט ספרדיוניסט.

הוידוי
אני מקפית ואני לא מבינה אתכם יותר.
_{הד: שלום מקפית}

מה לבטח פרי עט ספרדיוניסט?
ומהו אותו גילוי בענין מגדר מפוקפק? האם היה פעם מגדרך (אל קלא, כן?) באמת מפוקפק?

<יאיר דווקא ניסה להתחבר. אבל נתקע באמצע. ואז נהיה שתיים בלילה. וכל העניין נגמר רע.>

עכשיו לא שתיים בלילה. הינט הינט. בכל מקרה, אם יהיה צורך, אעבור למרכבות דואר.

עוברת - ס.ב.?
אתה תצליח לנחש.

מה לבטח פרי עט ספרדיוניסט?

הגילוי פרי עט את צטרא. ספרדיוניסט: מילה שאת (את!) המצאת. אני אמרתי "צדיקים שמפזרים דברי אומנות" או משהו דומה, ואת תרגמת.

ומהו אותו גילוי בענין מגדר מפוקפק?

אילו הייתי יודע, לבטח הייתי רגוע כעגורן את צטרא.

האם היה פעם מגדרך (אל קלא, כן?) באמת מפוקפק?

כחלזון - וודאי שכן - הרי חלזונות הם הרמפרודיטיים. כאדם - רק כשהייתי קטן והייתה לי צמה, אנשים טעו וחשבו אותי לבת.

וגם אחרי כל הדברים היפים שאמרת עליי
על מה אתה מדבר?!? ומה הקשר בין הדברים? ובכלל, המצב כנראה ב אמת קשה ואתה כנראה באמת כועס על משהו, אם כל שהוצאת תחת ידך זה 'זה שובר את ליבי'.
ומה באמת רציני ?
די, מרוב מצב רוח רע לא מסוגלת יותר לקלוט שום ניואנס.

<תוהה מה עלי לעשות כדי להבהיר שאני שואלת כוכבית-ברצינות-כוכבית>
<הולכת לישון וזהו>
<בלי צ'לאק. שונאת צליל צ'לאק!>
<ובכלל, תרגעו שם עם ה-'כן, מקפית'>
<מעוצבנת>
<ובכלל לא רכה>
<רגע. זה הענין? ליל שלשום?>
<אבין מחר>

לא מודה בכלום.
מסרבת להמשיך בתפקידה כמדרדרת אמות המוסר של המגזר והמיני קהילה.
מסתפקת ברמיזות ועפעופי עיניים.
ממתינה לכרכרת הדואר.

מצנזרת את עצמי בחירוף נפש.
לא יודעת איפה הקוים האדומים של כל אחד מחברי המיני.
אני, לכשעצמי, אין לי אלוהים (כביטוי, רק כביטוי) אז צריך לפעמים לסמן לי לעצור.
האמת היא שאני כותבת את כל המגילה הזאת בלי קשר ל-ס.ב., אלא דווקא בגלל שכתבת "אבי השבט".

יונת, היש צורך להזהיר את הציבור (כאן בפורום, זאת אומרת)?
ממש לא. הדבר היחיד שיותר גרוע מוירוס אלקטרוני ששולח את עצמו לכל כתובת שהוא מוצא, זה וירוס סוציולוגי שגורם לאנשים לשלוח אותו לכל מי שהם מכירים.

עם פרצף כזה
וגם זה לסמדר?

_<יאיר דווקא ניסה להתחבר. אבל נתקע באמצע. ואז נהיה שתיים בלילה. וכל העניין נגמר רע.>

עכשיו לא שתיים בלילה. הינט הינט. בכל מקרה, אם יהיה צורך, אעבור למרכבות דואר._

הלוווו? לייק, גם לי אין!

אני נכנע. טלגרמה תשלח אליך, אם לא היום אז ביום ראשון או משהו. ראה הוזהרת.

נא לא לבלבל - אני פה. לא מ י כ ל. אנו פרסונות נפרדות בהחלט. היא סבלנית, רכה, מכילה, רגישה, פגיעה, חסודה, סלחנית. אני? פוחזת, נואלת, נוטרת ושוננת קורבנית-תוקפנית בחסד תחתון. אם כי עכשיו קצת קשה לי. הבן, זו מ י כ ל, היא מתפוצצת מצחוק וזה מקפיץ לי את המקלדת.

מה מייל? הצילו, מה קרה? אני רצה לבדוק.
וויליאם, מסוכן איתך. בסה"כ לא נכנסתי לדף שלי ולא ראיתי את דבריך. אני מאכילה בובון קטן במקביל לרקיחת הריבות ויכולת הקיפוץ שלי הועמה לשעה קלה.
מפחדת לפתוח את המייל...
אשוב בקרוב

לוקחת הכל בחזרה - לא מייל ולא נעלים (גם לא פלדיום). ושוב ונדטה? מגזריים. תמיד בסוף לאלימות.

אה. טוב. כמובן. זה היה ברור. מי חשב אחרת.

<יחזור לקרוא את הניתוח הפסיכואנליטי שסמדר עשתה לו, עם כל עניין ההאשמה העצמית המיידית וזה, ויפיק לקחים>

רגע! תגובתי המעודנת והמייסרת-עצמה נכתבה לפני זו של המקפית!

(כל המעוניין לצפות בהמשך המאבק - נא לסור לדפה שלה.)

כן, חיפשתי את הניתוח הזה כדי לצטטו ולא מצאתיו.

חזרתי לכאן כדי להוסיף שלאור האיום בונדטה ה תדמייני את זה עם פרצף כזה ושהוא רץ לקראתך בפאניקה מוחלטת נראה די מפחיד...

האיום עוד בתוקף? כי לא ממש הבנתי מה האיום. מי אמור לשלוח מייל עם וונדטה?
<זה רק אני או שבאמת נהיה מוזר כאן?!?>
<נראה לי שמישהו מבחוץ זורע בהלה בשורות המיני>
<והוא עושה עבודה כוכבית- מה זה - כוכבית טובה!!!>

אגב מייל, קיבלתי היום שני מיילים שנראים לי כמו וירוסים. כיוון שזו פעם ראשונה שאני מקבלת כאלה, והעברתי את הכתובת שלי השבוע גם לטינקר וגם לסמדר - יתכן שאחת משתיהן נגועה בוירוס שמתפשט דרך ספריית הכתובות שלהן.

<כל זה בשביל לא לשנון קורבנית על זה שלא מקבלים ממך שום טלגרמה>

אולי תרצה לטעון, נניח, שאין לך את הכתובת.
אה, אין בעיה. הנה הכתובת:
soli1501 ביאהו של אנגליה (מוציאה לשון לרובוט הזדוני)

<צ'לאק>

יאירשיץ, אתה חוזר לסורך. אולי באמת כדאי שאשמור אימייליך לרפרנס עתידי, בקהאם או לא בקהאם.

תודה.
רגע,
יותר פשוט מהצורך לתקשר מאחורי הקלעימית,
או יותר פשוט גלובלית?

<מויש מבררת אם היא לא קופצת מוקדם מידי על המחמאה ומפספסת הזדמנות פז להעלב. שוב.>
<האם ככל שמתמעט זמן המחשב של מויש, קורבנותה רק הולכת וגוברת?>
<האם חברי המיני יתעלו על עצמם וימשיכו לסבול בשקט?>
<האם?>

הנה אתם! התחלתי להרגיש מה זה לא נוח. מאז שהייתם אצלי אני רק עסוקה בלראות איפה אתם כשאתם לא אצלי, והנה, אף אחד לא בא. שקט. מלחיץ קצת. מקווה ששלומכם טוב. (כי אולי אתה לא יודע אבל בעיני אתם כולכם גרים ביחד בדירה שהיתה לי פעם בתל אביב ברחוב בוגרשוב ישנים עד מאוחר וכשאתם לא כותבים פה זה כי ירדתם לקיוסק למטה.).)

כן, אני עדיין פה. (ואתה?)

(הייתי מתקשרת בעצמי, אבל יש לך ילד בבית)

עדיין כאן... האם נצליח להסתנכרן?
אם לא -- מחר החל מ 10.00 בערך לנייד. אנא.

עוברת אורח היא היא החתולה !!!אתה גדול. השערה זו הועלתה באופן מאחורי הקלעימי (על ידי הגדולה, כמובן) -- אבל אתה סיפקת את ההוכחה הניצחת.

ליפשיץ, אח שלי, לא גלשנו?
כאילו, מה נסגר אתך?
אני החתולה?! נראה לך?!

<כוכבית-אי אפשר-כוכבית לכתוב שירים ארוכים ומנוקדים ביד שמאל תוך כדי הנקה>
<כך שגם לו היתה חפצה עוברת להריץ מן דחקה מגניבה שכזו, לא היה הדבר עולה בידה (השמאלית)>
<וגם אפאחד לא התגעגע אלי>
<שוין>

אלף כל, זה דוט סי או דוט יו קיי
בית כל, בטח ממסד, למה לא? עוברת כל החיים שלה בממסד, ודווקא מרוצה.
גימל כל, במקום לנקוט בגישות פאסיב-אגרסיביות של "מה תעשו לי?", טוב תעשה אם תכביר מילים על געגועיך והמידה שבה המיני חסרה לך בשבתות ומועדי ישראל. החנפנות, יקירי, היא שתביא אותך לכל מקום.

דמיינתי אותנו כיצורים צמריריים קטנים שמופיעים תמיד בחבורה, ונדחקים בשורה צפופה בפתח ביתך
מצאתי!!! אנחנו הגרמלינס!
צמריריים, עם http://www.poster.net/gremlins/gremlins-photo-gremlins-6200139.jpg,]עבר[/img] נחמד אבל תנו לנו קצת מטבל ברוקולי ותראו מה קורה

קיבלתי ואף שלחתי שו"ת. בעיקר ש'.

ראיתי שכבר צ'יקלקת, אבל בכ"ז.
קיבלתי, ות' (אימצתי) תישלח עוד היום.

<מויש לא פיספסה את האיומים של יאירשיץ לגבי הסמי התפוגגות, אבל היא עדיין שוקלת את צעדיה בנידון>

@}

מהר, לפני שיהיה לך זמן לפתח היעלבויות מורכבות, הודעה רשמית עם תוקף מעכשיו עד לעולמים:
א. דיר באלאק להיעלב ממני.
ב. אם נעלבת ממני אז בטוח היתה שם טעות.
ולהסבר קצר: זה הכל התחיל מזמן נורא כששאלתי אותו בהתרגשות אם הוא התחיל לכתוב משהו רוסי באתר. וכשהסתבר לו לאכזבתו ולאכזבתי שלא, התחילו הנחירות האלה. פשוט לצערו מצאת חן גם בעיניו, וזה מה שקורה. ככה זה.

אני יודע שהבטחתי להקליט הוזהרת, אבל התקלקל לי הוידאו.

(במחשב הגלותי הזה יהיה זה מן הלא-נבון-בעליל-אולי-אפילו-אידיוטי להחל בקומפוזיציית טלגרמה אלקטרונית)
(טוב, אני מגזים)

תיארתי לי שזה לא אתה.
הנשף, אוי הנשף. מה יהיה עם מה שנהיינו?
אפוף ערפל, אני מרגיש שכבר עברו ימי.
או מעולם לא היו.

זוהי הבעיה. כבר זמן ארוך מדי לא הצלחתי לכתוב מילים שמלהיבות אותי.
איני מדבר על דברי ג'מבו; אלה, במבט לאחור, מאכזבים.
דברים אמיתיים.

לא קרובות משפחה אבל מכירות
(די, נמאס שאני היחידה שלא למדה עם הגיס של השכנה של אש"י במכללת בני הקיבוצים או משהו)
אולי אקים לי ננו-קהילה?

<תגיד, חייבים להתפוגג לטובת התזה? כלומר, זו הסיבה שאני כבר שבע שנים תקועה אתה?>

יא אללה, קלא.
שוב, תודה - אני חושב.
לא נדמה לי שאתה צריך קורס. האבירות שהפגנת בהערה שלפני שלי, גם אם חצרונית, הייתה יפה.

>ועצה קונקרטית - שמור את הפרחים שלך. חלקם בקפידה.<

זה רק טוב, באמת.
נגיד ככה:
(כתבה ומחקה וכתבה וחשבה ומחקה וחשבה וויתרה)
אולי פעם, במייל.
באמת רק טוב, שום קשר לס.ב. או כל דבר מביך שבעולם.

ולא-מלים? יש דברים אחרים שכן?

לא. כלום. אפילו לא מחשבות.
עכשיו, היום - פשוט רצון להיות שקט.

אוי, העומר.

אבל אם לא - כנראה שעשית צעד טוב לעצמך.

משפט סתום לי.

תודה.
עכשיו אני יכולה לישון בשקט.
כלומר, אחרי שבאמת העפתי את הקרדית והזזתי מיטות וספות וטיטאתי ושטפתי ומשכתי וסחטתי וכל זאת בכוחי זה (חכה שתראה, אז תבין על מה אני מדברת). מנוחת הלוחמת.
אה, הקרדית: זהו יצור מיקרוסקופי מאד מאד מכוער (למען האמת, כשקראתי את "הגלגול" דמיינתי כך את גריגור סמסא. אשכרה.) -- ששוכן באבק ביתם של אנשים וניזון מחלקי עורם ושערות ראשם. ובחדר השינה יש 200-300 כאלה לכל גרם אבק. מצויה בכל העולם, מלבד במקומות שמעל 2000 מטר או מקומות שהלחות בהם נמוכה -- ואללה, אני ממש למדתי את הדף מידע של האלרגולוג.-- אה, כן. והיא עושה אלרגיה. לאישי שיחי'. נזלת וככה. וניקוי החדר לא ייעשה על ידי החולה עצמו (כתוב שם), ולא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף, ולא על ידי שליח, וכן על ידי אשתו.
ועל כן, הוד צדיקותי נלחמת בה עד חורמה.
הוד צדיקותי הולכת להכין לחם. וכוכבית בשבילך כוכבית -- הולכת למדוד את כמות הקמח בכוסות יין שלא ראו חלב בחיים שלהן. ולמדוד שמרים בכף היד, שזה עתה קיימה קשר אינטימי עם הרוזנת ריצפז. ולבחוש את עיסתי בחלקו האחורי של פטיש אגוזים. שלא יגידו שאין לי פתרונות יצירתיים.
>בסדר, מחר זה כבר יעבור לי, הקדושות המעונה הזו. כלומר, אני מקווה<

וגם סליחה עליה.
למה סליחה??
>סמדר, לשם שינוי, רצינית<

ועכשיו כולם תוהים 'מה היא, לעזאזל, כבר אמרה שהוא מגיב ככה', אז היא מסבירה (להם, כמובן), שהיא בסה"כ דרשה בתוקף שיקח כבר את הסוס שלו, כי הוא אוכל יותר מדי חציר וגם תופס את כל החניה.

ולעניננו - לימונים מהעץ זה כשר? כלומר ענין שביעית וכאלה (כן, כן, אני יודעת, אנחנו החילונים דוסים וכל זה).

תודה.
נדיר למצוא אמני מילים שהם גם אנשים טובים. לא יודעת למה זה. מזל שבכל זאת יש אחד או שניים.

בדוק מיילך.

"אין פה אנשים לא טובים" עדיין לא אומר שיש אנשים טובים...

אני תמיד מרגיש חוסר נוחות חזק מכל פעם שאנשים עושים מאמצי-יתר לצורכי כשרות.
אלה לא מאמצי יתר לצרכי כשרות -- אלה מאמצי יתר לצרכיך אתה. יש הבדל גדול. (כלומר, אני יודעת שאתה יודע שזה בשבילך ולא לצורך כשרות לשמה, אבל נראה לי שגם בניסוח יש חשיבות.)
כשאני מחליטה לעשות משהו בשביל מישהו, זו החלטה שלי. אני מודעת לזה שיכולתי גם להחליט אחרת. אבל אני עושה משהו בשביל מישהו, כי המישהו חשוב לי, כי ההרגשה הטובה שלו חשובה לי.
זה בכלל לא קשור ל מיעוט שחשים כלפיו שהוא כופה את אורח חייו על הרוב. מה כפית עלי בדיוק? הרי אני בחרתי לעשות את זה. _{והאם יותר לי לנחש בנועזות שאיש מנציגי המיעוט שכופה את אורח חייו על הרוב לא זכה בנציגותו הודות לקולך?}
אגב, מעולם לא חשתי אשמה על כך שאני זו שבגללה יש לדאוג גם למנות עיקריות צמחוניות. להיפך: במקרים מסוימים -- כפונקציה של דרגת הקרבה -- אפילו כעסתי על כך שזה לא תמיד נעשה. יש בחירה שלי באורח חיים מסוים ואם אני חשובה למישהו -- נראה לי הגיוני לצפות (ודוק: לצפות, לא לחייב או לדרוש) ממנו לאיזשהו מאמץ לכבד את הבחירה שלי ולתמוך בה. זה לא אומר שאני מחייבת אותו לבחור כמוני.
ובסך הכל, גם אני עושה ויתורים משלי: הרי הרבה יותר נעים לי לשבת בארוחה ללא בשר (יש לי אף רגיש מאד לריחות, ובימים מסויימים בחודש ריח של בשר עושה לי ממש רע). אבל... אבל השכנים טובים בעיני. זה אולי ממצה את העניין.
ומעבר לכל: לא צריך לקחת את קורבניותי מאתמול בלילה קשה כל כך. תאמין לי שלבחוש עיסה בפטיש אגוזים בתוך כלי פיקניק שלא היו בשימוש עדיין -- הרבה יותר קל מספונג'ה יסודית נוגדת-קרדיות (שעכשיו אני אצטרך לעשות בערך שלוש פעמים בשבוע, בכוחי זה ).

אה, ואם אני לא מתקשרת בעניינים פרקטיים עד שעה סבירה -- אנא עשה זאת אתה.

כל מה שסמדר הסבירה (עד לספונג'ה 3 פעמים בשבוע) - הוסף חתימתי.

<איזה מזל ששאלתי אותה על הטבעול...>

אלוהים ישמור. מה זה "הכשר בעל"ז"?
>סמדר דווקא די טובה בפענוח רשת"בים מגזריים -- היא הצליחה לפענח לחלוטין בעצמה את אכי"ר ואת עיה"ק תובב"א -- אבל הפעם כל מה שעולה לה לראש זה "בעל זבוב"<

אה, אה. יש חסידות כזו. נזכרתי. האם ההכשר שלה מספיק? ולמה ברשת"ב?

דיון? איזה דיון?
אני לא התכוונתי לשום דיון ולא ניסיתי לרמוז לאף אדם.
גם אם הייתי רוצה להיכנס באנשים (והאמת? אני אף פעם לא רוצה. לא בכתב ובטח שלא בפומבי) לא הייתי עושה את זה דרכך.
באמת ובתמים כיוונתי למחמאה על סמך נסיוני בעולם, ולאו דווקא באתר הזה.

הזדהיתי מאד עם דבריך על עניין הכשרות. עם כל מילה.
@}

אוי, יאיר, רק כרגע ראיתי את הדיון בדמותנו הוירטואלית וכו', והבנתי מהי אופציה ב'.
ברוווווווווווווווור שאתה אופציה ב'. לא עלה על דעתי לרגע אחרת.

אתה?!
>סמדר ניסתה להמר מי יכתוב ראשון היום. היא ממש החטיאה<

וגם רציתי לשאול משהו בקשר למשהו שאמרת. אבל לא כאן. כנראה גם לא עכשיו.
>בתיאבון!<

נורא מצחיק אותי שהתזה נשמעת לאנשים מעניינת. בסוף תדביקו אותי, וגם אני אחשוב ככה.
תומכת בחזרה בך ובתזה שלך, אבל עומדת על זכותנו להישאר וחצי התפוגגותנו בידנו (קרי - אל תעלם!)
מה הסגיר אותך - ס.ב. (סתם, סתם, די, מספיק, לא לקחת כל דבר כל כך קשה!)
מקווה שעשיתם חיים וריכלתם עלי מאחורי הגב.

אף אני הצטערתי. טוב נו, בכל זאת, פגישה ראשונה. ומתנצל על שלא שלחתי לך הוזהרת.
מתישהו.

נכון, אתה צודק.

אבל אבל אבל אמרתי שאני מגיעה מידי פעם...
"מידי פעם" תלמוד לומר, כשאני נפגשת עם המנחה לתיזה.
לאמור: אין התקדמות- אין פגישה.

<מויש לא נבהלת מסוף הסמסטר. נסתדר>

ביחס למה?
אתה צודק באופן מוחלט, לא יחסי.

סתם, סתם, חשבתי לשלוח אותך לדרכך עם "תגלה לבד" אבל נזכרתי שתזה וכו', אז לא.
אתה צודק במה שכתבת בדף של מקפית.

(שנים-עשר!) עמודי טיוטא גסה נכתבו בשני ערבים

וואו.

אה, וקיבלתי את המייל, אענה.

12 (שנים-עשר!) עמודי טיוטא גסה נכתבו בשני ערבים! ושני מאמרים נקראו ב24 שעות האחרונות!>
ולרגע, ממש ברצינות: במה עוסק חיבורך המונומנטלי? זקוק לעזרה בדבר מה?

12 (שנים-עשר!) עמודי טיוטא גסה נכתבו בשני ערבים! ושני מאמרים נקראו ב24 שעות האחרונות!>
גם אני נדרשת לציטוט הזה.
רגע, עוד פעם:
12 (שנים-עשר!) עמודי טיוטא גסה נכתבו בשני ערבים! ושני מאמרים נקראו ב24 שעות האחרונות!>

אין לי מילים.
כלכבוד! בקצב הזה בעוד שבועיים אתה חוזר, לא?

לא ראינו את מי???

דווקא ראינו. ואף תהינו האם קיבלת דואר. רגיל ווירטואלי.
ועוד תהינו על ההספק. של הטיוטא. כי המונה דופק וכבר נשארו הרבה פחות משבועיים.

<כשזה מגיע לזמנים, הולכים לפי שעון מויש!>

שולח בקשת הארכה לגרויסע

1. מכתבך טרם התקבל במשרדנו.
2. אי לכך, לצערנו לא נוכל לדון בבקשתך להארכה.
3. המועד הבא שבו תתכנס הועדה לאישור הארכת העדרות מהג'מבו הוא בספטמבר 2014.
4. לידיעתך.
5. בברכה.

הועדה לאישור הארכת העדרות מהג'מבו.

וירטואלי נשלח לפני שלושה ימים, ריאלי לפני יומים.
לא, לא נרשם מענה.

לא.כלום. גורנישט. נאדה. יוק.
או לא, לא נרשם מענה.

תגיד לי, זה מה שאתה חושב עליו במקום לכתוב תזה? אוי וי, אני רואה שזה יקח הרבה יותר משבועיים...
וכן. שננו. האמת, שאפילו קצת יותר מוצלח (בונה על זה שאתה עסוק מכדי להגיב בשנינה קורבנית, מצד שני...אם זה מה שאתה חושב עליו במקום וגו'), אבל לא בטוחה שתכיר את המינוח המשפטי וגם עלולה להסגיר. רגע! אלוהים! דמך בראשך! אני אומרת לך דמך בראשך!

<רצה לבדוק עד כמה המצב חמור. עלולה לנקוט בצעדים דרסטים. לא לקרבן>

ננקטו. לא לקרבן. אנא.

באתי לבדוק מה קורה, וראיתי שאתה פה. מה קורה?

אכזבה?!? אחרי שראיתי את אופציה ב' בכבודה ובעצמה?

אימיילים נכתבו, ונמחקו כמה דקות לפני שאמורים היו להישלח. וכך גם הודעות פה...
לא יודעת למה מחלת המחיקה מתקיפה אותי עכשיו יותר מתמיד. אומץ למחוק?

D-:

אגב, נראה לי שאם קוראים את הדף שלי, ואת הדף מיני קהילה אפשר להבין מי זה קלא.

לילה טוב גם לך!

לילה טוב ומבורך, וטוב לראות את שמך ב מה חדש !

זהו. סוכמתי שנית.
איזה סוכמת? אי אפשר לסכם אותך כך. בעצם הדבר היחידי שאני יכולה לסכם בך היא אופציה ב'.

<וזה עוד מאדם שבינתיים לא החלפתי איתו ולו מילה אחת. העד-כדי-כך דלה זהותי?>
זהותך? דלה? תזכיר לי עוד פעם מה הקשר בין המילים האלו אליך?

<למחוק?>
>טוב נו. אשאיר את זה.<
>צ'לאק<

זהו? מצ'קלק?

כי עד שכבר רואים את זיו פניך, לפחות שנחליף איזה מילה-שתיים?

לקרבן ולכסות...המממ...

SORRY
קראתי אותך הרבה וחשתי כאילו אני כבר מכירה אותך. לא שמתי לב שבינתיים באמת לא יצא לנו להחליף מילה (יש לך כפולות להחלפה?)
והתנצלתי גם קבל-עם-ודף-בית-שלי
שרון