באופן טבעי

תודה כוכב נגה. כמה פשוט ונסבל זה נראה בהסבר. כל הווית הציד וליקוט המזון (!) רחוקה מאיתנו כל כך, (טוב נו מחלקנו) , שהסיפור נתפס קודם כל כאכזרי. אגב נדמה לי שכל הפרשנויות שהובאו פה מוזכרות שם.

אני רוצה לסיים את הפרק הריליגיוזי בסיפור תואם. (המילה תואם לנצח תזכיר לי איך בנות משפחתי קיבלו בדואר מעטפות ובהן ריבוע בד בגוון אפרסק, דוגמא לתפור ממנה שמלות שתואמות את המפות בחתונה ההיא שבסוף לא היתה), טוב אני עייפה . נדמה לי שזה כבר ממש לא היה קשור.
פעם בתי הקטנה הסתכלה על המפה שעל השולחן ואמרה "אלוהים לא התכוון שנאכל על דברים לא אמיתיים כמו זה. זה כאילו שקילקלו את הדברים שהוא עשה. שולחן מעץ זה עוד בסדר, וגם לא כל כך, כי שינו לעץ את הצורה כל כך, אבל כל מיני חומרים כאלה עם צבע וריקמה זה לא מה שאלוהים רוצה."

~אוף, הוצאת ממני את המתלהמת הפנימית שלי, שבדרך כלל לא זוכה להתאוורר באתר. מלחיץ.
דפקא מוצאת חן בעיניי זותי.~

היי, בדידותושל, תודה @} גם על הבינת אל מלעונה (סבתי לא "זכתה" לטעום ממעשה ידיי, ואני לא זכיתי לתשבחות ממין אלה. התברכת באמת.) וגם על השמפו, וגם על העיניים האפורות והבד הגס. אבל במיוחד שהוצאת מהזותי את המתלהמת. מעניין.

שאם מוצאים קן ובו אם וגוזליה, יש לקחת את האפרוחים אך לשלח את האם. לא להרוג גם את האפרוחים וגם את האם.

אם אני זוכרת נכון - הכוונה במצווה זו היא לא שאִם אתה רוצה את האפרוחים אתה חייב לשלח את האֵם - אלא שאתה חייב לקחת את האפרוחים ולשלח את האֵם. גם אם אין לך מה לעשות באפרוחים.
שזה החלק התמוה.
אם היה מדובר רק על מקרה שאתה צריך את האפרוחים - זה היה הרבה יותר הגיוני.
אבל לא. אתה פשוט מחוייב לקחת את האפרוחים.

וידוע שזו המצווה הכי לא ברורה בתורה.

(לאחר שכתבתי הסתכלתי בקישור ש-כוכב נגה הביאה. ובכן חלק מהפוסקים אומרים שרק אם הוא צריך את האפרוחים, וחלק אומרים שבכל מקרה צריך לשלח גם אם לא צריך את האפרוחים.
בנוסף, חלק אומרים שצריך במיוחד לחפש קן ולשלח, וחלק אומרים שרק אם זה 'נקרה' לפניו.)

_ובכן חלק מהפוסקים אומרים שרק אם הוא צריך את האפרוחים, וחלק אומרים שבכל מקרה צריך לשלח גם אם לא צריך את האפרוחים.
בנוסף, חלק אומרים שצריך במיוחד לחפש קן ולשלח, וחלק אומרים שרק אם זה 'נקרה' לפניו_
וזה מראה, שהפרשנות תלויה גם בתרבות התקופה, וגם בפוסק.
ויש פוסקים טפשים ואכזריים.
ויש פוסקים רציונאליים ואוהבי חי.
ויותר מכל, מי שלא מדבר על זה אלא הולך ומבצע - הוא בוחר את הפרשנות שמתאימה לו. ולכן לא מפליא אותי שיש כאלה שנותנים דרור ליצריהם האפלים והאלימים ביותר בעזרת ניצול לרעה של "פסבדו מצווה". יש עוד פתחים כאלה ליהודים אלימים ושפלים.
וכמו שכתבה העוברת, יש לא פחות (ואף יותר) פתחים כאלה למוסלמים ולנוצרים שפלים ואלימים. רבים רבים מדברים בשם אלוהים ושולחים לרצוח (לא רק לרצוח, אבל על השאר אני מדלגת).

קצת לא נוח לי, כי למרות שזה וויקי, בדף הזה זה עובד שאת כותבת ואנחנו מתמוגגים,
אבל אני לא יכול להתאפק ולא להזכיר את התנא %D7%91%D7%9F[/u]%D7%90%D7%91%D7%95%D7%99%D7%94]אלישע בן אבויה שחצה את הקווים והפך לכופר,
אחרי שראה בן שעולה על סולם לבקשת אביו כדי לקיים מצוות שילוח הקן, נופל, שובר את המפרקת ומת.
שתי המצוות הן מצוות שעל קיומן מבטיחים לך "למען יאריכון ימיך".

<חוזר למקום בשקט>

אל תרגיש לא נעים. אני קיבלתי את הסיפור הזה לארוחת ערב. יותר נראה לך?
ואצלי הוא עוד הוסיף בזעזוע שבאמת נקרה על דרכו, ולא הלך וחיפש. ומה שעוד אמר, זה שאנשים מסרבים לקבל את זה שאין לדרוש בטעם של מצווה. שהמניעים והתוצאות הם דברים נסתרים, ובכלל לא קשורים אלינו. כמה כתבו שם בדף שלך, כולל אותך, בלי לדעת ובלי להבין, וכמה הרבה היה לכם להגיד.

לפעמים לומדים משהו בגן ומקבלים אותו כי אנחנו ילדים בגן, ואז גדלים ומואסים בהסבר הזה כי לא נובע מפשט הפסוקים או כי הוא צדקני מדי או פשטני או מיתמם מדי ומתחילים לחקור ולחפש הסבר אחר.
ולפעמים מרוב פלפולים וצקצוקים וצדים שניים פתאום ההסבר של הגן נשמע הכי מסתבר ופשוט.
אז הנה ההסבר אליבא ד"גן עדה":
אם יש ציפור דוגרת על ביצים (או אפרוחים) זו הזדמנות "לעשות מכה" כי האם לא תמהר לעזוב את הצאצאים וקל יחסית לתפוס את כולם, אבל אסור לעשות את זה כי זה אכזרי וגם צריך לגרש את האם כדי שלא תראה שהבנים שלה ניצודים.(כל זה בהנחה שרוצים את האפרוחים).
וגם יש מצוה בתורה שאסור לשחוט ביום אחד גם את הפרה וגם את העגל שלה כי זה פשוט אכזרי (ילד בגן מבין למה) על אותו הרעיון.
מי שבוחל בצייד ושחיטה באופן כללי, שום הסבר לא יניח את דעתו. אבל לילדים בגן זה בדרך כלל לא נשמע לא מוסרי אולי כי יש להם אמות מוסר לא מפותחות מספיק ואולי בגלל ההפך.

תודה שביל בצד. לפחות זה הסבר מפייס.

חתול בשק לאח"כ
נתקלתי פתאם בתזכורת ששמתי לי למעלה, מן הסתם בסוכות.
פעם התיידד איתנו מישהו. מהחברויות האלה דרך קרוב משפחה, ופתאם נורא סבבה ביחד, ופתאם, אל אלוהים, הדרך שלנו, מה שנקרא, שהתמיהה ובידרה אותו לרגע קצר בתחילת ההיכרות, הפכה אותנו, ככל שהעמיק והבין מה אנחנו עושים, לקשים מאד לעיכול . כל הגועל נפש הזה עם ההיצמדות האינסופית לילדים, וההימרחות בלי גבול על ההורות שיכולה לקרות רק לאנשים ריקים, שקופים מרוב חוסר אישיות, אומללים שמאמללים את הילדים חסרי יכולת ההגנה על עצמם מהמופרעות הזאת, שמשתמשים בילדים למלא להם את הריק העצום בחייהם, בקיצור, הוא מאד לא אהב את החינוך הביתי וטרח להסתיר את זה מאד ברשלנות ואיכשהוא נפרדו דרכינו.
אבל האיש הזה, גילה לי משהו שממש שמחתי לגלות , ומביא שמחה לכל מי שעדיין לא יודע ומגלה פתאם:
שחתול בשק, זה על אתרוג. שכשקונים אתרוג חתול בשק (ז"א מחותל), לא יודעים מה המצב איתו, פיטם וכל העסק. אם אני מבינה נכון תמיד קונים כך אתרוג. חתול בשק. אבל אולי אני לא מבינה נכון.
כך או כך כשבתי אמרה לבעלי "בא לי לנשוך לו את הפיטם" ושניהם צחקו והוא אמר לה "הירח אמר לך שאת חייבת?" רציתי לכתוב את זה כאן, למרות שלא קראתי את הסיפור. כי זו היתה המתקת סוד מתוקה. וכשאומרים המתקת סוד מתוקה בהקשר של אתרוג אז אין מילים להוסיף, זה התיאור של הריח שלו, לא?

ילדה חברה נכנסה אלינו הביתה ושאלה:
יש לכם את התקליט מועדון הלבבות השבורים של סמל פלפל?
כמו אפשרות הכשה, יש משפטים שאחריהם לא חייבים להגיד הרבה, אפילו אם ברור שהם מסמלים תחילתה של תקופה. ובכוונה לא כותבת "וסיומה של אחת." כי יש דברים שלא מסתיימים. עובדה.

אם אני מבינה נכון תמיד קונים כך אתרוג. חתול בשק
מה פתאום בודקים אותו היטב מוציאים אותו מין החיתול ובודקים כל מילימטר עם זכוכית מגדלת כדי לדעת שהוא האתרוג הטוב והמתאים ששוה 400 $(ככה עולה אתרוג טוב)

יש לכם את התקליט מועדון הלבבות השבורים של סמל פלפל?
את מדברת על תזמורת הפופ הנודעת "חיפושיות הקצב"?
<גם יושב על האצבעות כדי לא להתלהם סביב פרשת "הרובצת על אפרוחיה">

נכנסתי אחרי הרבה זמן וראיתי שהפסדתי המון, אז קודם כל תודה, יש מלא על מה להתענג,
אבל קשה לי קצת לשבת על האצבעות על מצוות שילוח הקן, תמיד חשבתי שזו מצווה מדהימה, אקולוגית ומלמדת חסד, כמו ששביל בצד כתבה- הרי ממש מזמין לקחת את כל הצייד במכה, והנה באה התורה ושמה גבול מוסרי- מותר לצוד, אבל אסור להכחיד. נדמה לי שלפעמים מרוב התפלפלויות מאבדים את הפשט, וחבל.

יש לכם את התקליט מועדון הלבבות השבורים של סמל פלפל?מתוקה! <בוודאי, הנה שם, ליד האלבום של צרות גדולות..>

את מדברת על תזמורת הפופ הנודעת "חיפושיות הקצב"?
בהחלט. תזמורת פופ שנויה במחלוקת משהו. מזל שלא הירשו להם לבוא להשפיע פה.
<גם יושב על האצבעות כדי לא להתלהם סביב פרשת "הרובצת על אפרוחיה">
למה, אתה מרגיש שאתה מבין אותה?

נדמה לי שלפעמים מרוב התפלפלויות מאבדים את הפשט, וחבל.
איך לדעתך הולכת המצווה? שאם אתה הולך בדרך ובא לך קצת גוזלים, חייב לסלק את האם מכל הסיבות שתוארו בגן עדה, או שאם אתה הולך בדרך ורואה גוזלים חובה עליך לסלק את האם וכו' ?

<בוודאי, הנה שם, ליד האלבום של צרות גדולות..>
טוב. לא הבנתי. תסבירי בבקשה?

דייר סטרייטס?!

בהחלט. תזמורת פופ שנויה במחלוקת משהו. מזל שלא הירשו להם לבוא להשפיע פה.
כן, חבורת מסוממים מגודלי שיער. היו מכניסים אותנו ל{{}}צרות גדולות, יחד עם סולטני הסווינג.

ולפרשת הרובצת:
ההסתייגות שלי מפני התלהמות היא מפני שומרי המסורת שגם באו לכאן להתכבד במעט אבטיח. אבל אם כבר תיבת פנדורה נפתחה...
אמרו זאת לפני, כך שאני יכול רק ליישר קו עם העמדה לפיה הפירושים הן רק פרשנויות, חוות דעת פרטיות של פרשנים, שמחייבות רק אותם. אז א' אמר ככה וב' אמר ככה. יופי, שיהיה להם לבריאות. ובואי נתחיל מזה שגם הטקסט המקורי מעט לוקה בחסר. ברגעים כגון אלו אני מודה לבורא עולם שאני חילוני ולכן משוחרר מעולו של אותו מלל שנוי במחלוקת. וברוך שפטרנו מעונשו של זה.

או שאם אתה הולך בדרך ורואה גוזלים חובה עליך לסלק את האם וכו'
את יודעת, מרגע לרגע מתחזקת אמונתי שמי שמפרש את זה ככה, הוא פשוט סוטה חולני. ולא חסרים כאלה בין "חכמינו" לאורך הדורות.

אה, ומעניין אותי אם זה לא במקרה פרשן אשכנזי. סתם בגלל מה שאני יודעת בהיסטוריה.
<מתרתחת לי בשקט>

ברגעים כגון אלו אני מודה לבורא עולם שאני חילוני
אוי ז'ראר ז'ראר, ברגעים כגון אלו אני עושה מאמצי על להתפוצץ מצחוק בשקט D-:

מרגע לרגע מתחזקת אמונתי שמי שמפרש את זה ככה, הוא פשוט סוטה חולני
עקבתי אחרי הדיון הזה, וזה בדיוק מתאר את תחושותי לגבי הענין.

חוצמזה, מה שז'ראר כתב.

חוצמזה, תענוג לקרוא אותך אבטיחית.

ההסתייגות שלי מפני התלהמות היא מפני שומרי המסורת שגם באו לכאן להתכבד במעט אבטיח

שמי שמפרש את זה ככה, הוא פשוט סוטה חולני

_ברגעים כגון אלו אני מודה לבורא עולם שאני חילוני
אוי ז'ראר ז'ראר, ברגעים כגון אלו אני עושה מאמצי על להתפוצץ מצחוק בשקט_

נשלם את שכר כל האבטיחים ובלבד שתרשו לנו להשאר בסעודה ולא תביישו אותנו לפני כל החכמים. (קמצא)

אני עושה מאמצי על להתפוצץ מצחוק בשקט
למה? בגלל השעה?

_מרגע לרגע מתחזקת אמונתי שמי שמפרש את זה ככה, הוא פשוט סוטה חולני
עקבתי אחרי הדיון הזה, וזה בדיוק מתאר את תחושותי לגבי הענין._
מצטרפת, ורוצה להוסיף (חרף חילוניותי המתפרצת) שלתחושתי זו מצווה הומנית,
תמיד יהיה מי שיבוא ויפרש בצורה מופרעת או קיצונית.
ולא רק הלכות ומצוות, אלא כל דבר.
ולמרבה הצער תמיד יהיה מי שיושפע ממנו או שיחפש השפעה רעה מלכתחילה כדי להפיל עליה את סטיותיו.
רוצה לומר: לא קשור לדת או ליהדות.
קשור לתרבות ולאופי האנושי.
אני מתנחמת בפרשנות היפה ובכוונות הטובות שמאחורי המצווה.

למה? בגלל השעה?

_רוצה לומר: לא קשור לדת או ליהדות.
קשור לתרבות ולאופי האנושי.
אני מתנחמת בפרשנות היפה ובכוונות הטובות שמאחורי המצווה._
בדיוק מה שגם אני התכוונתי.
הסוטה החולני - זה לא בגלל שהוא דתי!
זה בגלל שיש אנשים כאלה. וזה נורא בעיני שאדם כזה יכול להיות גם פרשן המקרא וכך להפיץ תפיסות כל כך איומות בעיני בקרב אנשים תמימים שמאמינים לו!
אני אישית לא מאמינה בשום פנים ואופן שזו היתה כוונת המקור.
קראתי המון פעמים את חוקי התורה ומצוותיה, ראיתי שם הרבה מאוד מחשבה שהושקעה בשמירה על החי, באיזון בין צרכי האדם (לבשל ולאכול גדיים) לבין ערכי הומניות וצער בעלי חיים (אבל לא בחלב אמם).
למה זה כל כך חשוב, שזה לא יהיה בחלב של אמא?
כי זה נראה כל כך אכזרי, כל כך מצער.
תחשבו על זה רגע: העז לא יודעת שמבשלים את הגדי בחלב שלה. האדם יודע. לכן המצווה קשורה ללב ולידיעה של האדם, לרתיעה מהמשמעות של זה לאדם.
לא יכול להיות שמי שממציא מצווה כמו לא לבשל גדי בחלב אמו, ימציא שאם מוצאים קן אז מוכרחים להרוג את הגוזלים או לאכול את הביצים. גם את הגדי לא "מוכרחים" לבשל. אבל ברור שבמציאות התקופה, זה האוכל. ככה זה.
בתוך המציאות, בתוך צרכי האדם, ברור לבני התקופה שאנשים צדים גוזלים וגוזלים (לוקחים) ביצים מקני ציפורים. ויש להם ידע זואולוגי ובוטני נרחב, והם יודעים מה עושה האם הציפור, וכמה היא פגיעה. ולכן שמו סייג על האדם במצב הזה. הם לא אומרים: "אל תקח" כי זו לא אופציה. גם האנשים צריכים לחיות, והם חיים מצייד ומגידול בעלי חיים לאכילה. הם רק אומרים: "תקח, אבל תחוס על האם". אל תהרוג האם על הבנים.

אני מסתייגת מההסתייגויות שלכם.

מרגע לרגע מתחזקת אמונתי שמי שמפרש את זה ככה, הוא פשוט סוטה חולני.
זה מאוד קל לראות את הדברים בצורה כזאת, ובזאת לפטור כל דבר קשה לעיכול.
זה בעצם מסדר לנו את כל התמונה בראש, לא?
מי מן המקורות שאומר דברים שמסתדרים לי - אני מקבלת את דבריו.
ומי מן המקורות שאומר דברים שלא מסתדרים לי - אני אומרת שהוא פשוט היה סוטה חולני, ובזה נפתרת כל הדילמה.

והנה, מתברר שגם האר"י ז"ל, לפי הקישור של כוכב נגה, אמר,
"אם נזדמן לפניו קן ציפור ולא שילח האם, צריך לחזור בגלגול חוזר".

אני מקווה שגם אנשים לא דתיים מודעים לגדולתו של האריז"ל. וקשה לי להאמין שיוכלו להגיד עליו שהיה סוטה חולני.

ובכן, אולי נצטרך לקבל את העובדה, שהיו גם אנשים גדולים באמת, שאמרו דברים שנשמעים לנו הפוכים מההגיון שלנו, ואנחנו לא מסוגלים להבין למה הם אמרו את זה.
כמובן, שדברים אלה לא מתקבלים גם על דעתי, אני לא שומרת מצוות, ויש לי הרבה התנגדויות לכל מיני מצוות.
אבל, לצד זה, אני מבינה שלא הכול אני מבינה.
ושאולי יש לדברים הסבר הרבה יותר עמוק משאני מסוגלת להבין כרגע.
ושאולי אני טועה בצורת החשיבה שלי.

כמובן שאני בכל מקרה מעדיפה ללכת עם ההבנה שלי, מאשר עם הבנות של אנשים אחרים שלא מדברות אליי.
אבל אני תמיד זוכרת שיכול להיות שאני טועה.

פראית,אהבתי את התגובה שלך אני מבינה שלא הכול אני מבינה.
איך לפעמים דווקא בגלל צמצום ההבנה שלנו אנו נוטים לעוות את הפרשנות המקורית.
תודה.

ואולי ניתן לדף הזה להמשיך לזרום בכיף שהיה לו לפני ההתפלספויות האלו???
יאללה,תני לנו במתכונים העסיסיים שלך !

ואולי ניתן לדף הזה להמשיך לזרום בכיף שהיה לו לפני ההתפלספויות האלו???
גם אני אהבתי את בדידותו של בוחר האבטיח.
יוחזר לאלתר!

<אבל פראית, כל מילה!>

פראית וסגולה- כל מילה.
הפשט אומר:""אם יקרה<=מקרה! לא הלכת בכוונה לחפש!> קן ציפור לפניך בדרך..אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים. לא תיקח האם על הבנים שלח תשלח את האם, הביצים תקח לך"
לא "חייב", לא מישהו שיצא כדי לעורר רחמי שמיים, סה"כ חזר הביתה ומצא קן.
נכון, יש את הפרשנויות הנוספות שבאות להסביר אבל זה פרשנות, לא פשט.

ואולי ניתן לדף הזה להמשיך לזרום בכיף שהיה לו לפני ההתפלספויות האלו???
קדימה מתכונים!!

נשלם את שכר כל האבטיחים ובלבד שתרשו לנו להשאר בסעודה ולא תביישו אותנו לפני כל החכמים. (קמצא)
You talkin' to me?
אני מבין שאני מבייש מול כל החכמים?

זה מה שנהיה מהדף? ספר מתכונים?!
חלק מזכויותיו של בעלי דף זה להיות קרציה בדפו שלו. סליחה עם כל הנפשות העדינות (חננות יש בכל המגזרים אני רואה, ) :

"אם נזדמן לפניו קן ציפור ולא שילח האם, צריך לחזור בגלגול חוזר".

סוסה פראית , תודה רבה על מה שכתבת ועל הבאת דברי האר"י הקדוש. אני לא יודעת עליו כלום אבל שמו בהחלט מעורר יראה. עכשיו אני שואלת: האם יתכן שבזמנו, לא היה עולה על הדעת למצוא גוזלים בטבע ולא לקחת אותם לארוחת ערב? בניגוד להיום שזה מובן מאליו עבור כולנו כמעט, להשאירם בקן ולקנות עוף במכולת? האם לכן זו אמירה גורפת על כל מי שהולך בדרך, כמו על כל מי שהולך בדרך בימינו ומוצא שטר של מאה שקל על שביל בחורשה ריקה מאדם? , ושההנחיה לגבי הגוזלים היא כה מפורטת וחובה ואיומים וכל זה, כי באאארור שיקח, השאלה רק איך יקח?

ותהיה מנגד: האם יתכן שבכלל לא מדובר במצווה הומאנית, בכלל בכלל לא, ובגני עדה שצריכים לשמור על ילדים מדברים מפחידים הופכים אותה קלה לעיכול כמו שרחב היא מוכרת מזון בשעורי תורה חילוניים, ושבעצם:
באמת יש, לדעת מישהם ברמה רוחנית גבוהה מאד, ערך לפעולה אכזרית חפה ממטרה ?
שאלתי את זה גם קודם, כשעוברת נכנסה לפה עם ידיים מלאות גפת. אבל זה התמסמס בגלל הזעזוע מסיפור המצווה הזאת והבלגן שהנושא כמעט הבעיר פה בין כל מיני מגזרים. אבל פה אין מצב לבלגן מגזרי. יש פה לחות שלא מאפשרת את זה. אז באמת שאפשר להמשיך לשוחח, על קפה ועוגה. בלי מתכון.

ז'ראר, כתבנו יחד. אז אתה מוזמן לקרוא את השורה האחרונה שלי מקודם
או במילים אחרות : אתה רוצה שיהיה פה גן עדה יהיה פה גן עדה! אבל זה לא מה שאתם זוכרים משנות השבעים מותק! השוקו זה לא שוקו , לחמניה זה לא לחמניה ועל הלעמוד ליד הדלת ...אתה ממש לא רוצה לדעת (-8

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7% ... 7%91%D7%A8[/u]%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%90

שווה קריאה, אפילו אם כבר מכירים.

חלק מזכויותיו של בעלי דף זה להיות קרציה בדפו שלו אמממ....ממלאה פי עוגה (ללא מתכון) ושותקת
<אגב,אחלה עוגה,אולי בכל זאת מתכון?...>

_בדידותו של בוחר המתכונים ככה בדיוק הבנתי את זה.
מדובר על מצווה נכון? כמו שהבנתי, המצווה היא לא לקחת את הגוזלים, אלא אם יש צורך לקחת גוזלים אז המצווה היא לשלח את האם.
כיוון שאין צורך לקחת היום גוזלים, אז מי שעושה את זה באופן מכוון הוא פשוט סוטה חולני . בין אם כיפה לראשו או שאוכל חזיר ביום כיפור.
<ככה אני הבנתי. תקנו אותי אם אני טועה>.

כן, ניגשתי לקרוא את סיפורו של קמצא מייד עם קריאתי את שכר האביטיחים ובושת החכמים. הסיפור האומלל הזה מרחיב עוד יותר את יריעת הוויכוח, ומצאתי כאן פרשנות מעניינת נוספת, מאת רב הקמפוס של אונ' בר-אילן.

ואם לחדד את אמירתי לגבי פרשת ותרבוץ ציפורה על בניה_, הבעיה שלי היא _קידוש_ הפרשנויות. ככל שהדיון מתרחב (ואולי באמת כדאי לייצא אותו לדף נפרד, כי יש לו כבר חיים מעבר למרכולתה של פונדקאית האבטיחים יפת הקולמוס). דווקא עצם העובדה שיש כ"כ הרבה פרשנויות, ועוד שסותרות אחת את השניה בכזאת חינניות מצביעה עבורי על היות כל אחת מהן פרשנות פרטית בלבד אל אותו מפרש. איך בו זמנית אפשר לקבל שמדובר בציווי אקולוגי ומנגד יצירת סבל למען פתח ליבו של אבינו שבשמיים? האם משתמע מכך שמצב הצבירה של אותו _אבינו הוא אטימות, ושיש צורך בזעקתה של אם ציפורה שכולת בנים כדי לנער אותו מרבצו ולהואיל בטובו לזרוק עין מנומנמת על סבלותינו? תמהני.

למיטב הבנתי, זה בדיוק זה- ברור שהוא יקח את הגוזלים, אבל יש גבול- לא להיות אכזר וחמדן ולקחת את האם על הגוזלים.אותו דבר עם גדר שחייב להתקין לגג- ברור שאם אין לו גג הוא לא חייב למצוא אחד כדי לבנות גדר..
<רצה לאכול פסיפלורות. לא צריך מתכון!(-:>

בדיוק זה התכוון לסלט פירות, לא לז'ראר, המחשב איטי היום @}

ז'ראר:
א. הייתי מתה לניות חברותא שלך. אם כי נראה לי שאתה אלרגי לגמרא ולערכים שהם לא פוסטפוסטמודרניים.
ב.
איך בו זמנית אפשר לקבל שמדובר בציווי אקולוגי ומנגד יצירת סבל למען פתח ליבו של אבינו שבשמיים?
מי אמר שזה קורה בו זמנית, זו הדרך הפשוטה ליישב את הקושיה.
אבל אפשר לטעון שלא קשיא, ואפשר לקבל את שני הדברים יחד. לכל דבר בתורה יש כמה רבדים: פשט, דרש רמז וסוד (ושוב יש להזכיר כאן את אלישע בן אבויה).
רק זורקת אפשרות לכיוון- זה אקולוגי לטרוף, זוכר מה קרה בהמלין נטולת החתולים?, זה גם אכזרי ומעורר רחמים לטרוף, קשה לצפיה ממש (תמיד בנשיונל גיאוגראפיק אני בעד הזברה, אבל גם מרחמת על הלביאה הרעבה המסכנה שצריכה להאכיל גורים)
ג.
האם משתמע מכך שמצב הצבירה של אותו אבינו הוא אטימות, ושיש צורך בזעקתה של אם ציפורה שכולת בנים כדי לנער אותו מרבצו ולהואיל בטובו לזרוק עין מנומנמת על סבלותינו
זה מזכיר לי אגדתא שאני אוהבת (לא עונה על הקושיה, אולי נדון על זה אח"כ?):
תניא: אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כיסא רם ונישא, ואמר לי: ישמעאל בני, בָּרְכֵנִי! אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונִענע לי בראשו...

למה זה כל כך חשוב, שזה לא יהיה בחלב של אמא?
הפרוש החקלאי למצווה הזאת, אגב הוא לבשל את הגדי כל עוד הוא יונק. זו פרשנות שאני מכירה מהבית שהגיע ככל הנרא מהרב-רב סבא של אבא שלי שהיה רב בגולה הדוויה (אי שם באזור שהיום נקרא בלרוס (אאל"ט))
וזה ממש הומני - כל עוד העז מניקה היא תסבול מאוד אם יבשלו את הגדי שלה!
בעיני זה מקסים!

הייתי מתה לניות חברותא שלך. אם כי נראה לי שאתה אלרגי לגמרא ולערכים שהם לא פוסטפוסטמודרניים
שביל בצד, נעים להכיר @}
אני בהחלט חושב שהדיון הזה הבשיל לכדי ישות נפרדת, ונחזיר לפונדקאית הפורה את מתיקות אבטיחיה הקרירים ביום קיץ לוהט. הנושא הזה מצליח להצית כאן לא מעט, אנשים ורגשות. רעיונות לשם דף מתאים?

רעיונות לשם דף מתאים?

איך נראה לך עוד ויכוח סרק בין דתיים וחילוניים דף וכחני מדגיש הבדלים ומעמיק זרות

דיון כזה לא אכפת לי שיתנהל כישות נפרדת. אבל את הדיון הזה, המנסה לגרד את משמעות המצווה הזו, בבקשה לא לקחת מכאן לשום מקום.

(לא עונה על הקושיה, אולי נדון על זה אח"כ?):

<פתק ריבועי צהוב כזה עם דבק בקצה>

_איך נראה לך עוד ויכוח סרק בין דתיים וחילוניים דף וכחני מדגיש הבדלים ומעמיק זרות
אהה... הוויכוח הזה מעמיק את הזרות... טוב. אז קדימה חברה', כולנו כאיש אחד נחדול מהוויכוחים ונפרוץ בהורה של חיבוקים מכילים... כולם להחזיק ידיים, מעמקי שנקין עד חברון. די לשנאת חינם שכאמור החריבה את ירולים אל קודס. הרי כולנו אחים, יהודים אנחנו רודפי שלום ואוהבי אדם. הבה נתפלל כולנו שנזכה לאהבתו הגואלת של האב הרחמן.

אבל את הדיון הזה, המנסה לגרד את משמעות המצווה הזו, בבקשה לא לקחת מכאן לשום מקום.
אין לי בעיה, אני לא מייצא דיונים בכוח. תנו לקיסרית את אשר לה. ואם כבר בגירוד משמעות דנן... אמונתי הפוסט-מודרנית (כפי שזיהתה זאת שביל בצד) מגבילה אותי בקבלת אמונות אחרות. גם אלוהי שלי קנאי .

ז'ראר
מודה, העניין עם הפוסטמודרניות היה פליטת קולמוס, וכך טיפשה שכמותי, רגע אחרי שנעלבתי מכך שקבעת לי שאהיה מתלהמת, קבעתי לך שאתה פוסטמודרניסטי שנאמר הפוסל במומו פוסל. תיקו?

מגבילה אותי בקבלת אמונות אחרות. גם אלוהי שלי קנאי .
לא חשוב לי שתקבל אמונות אחרות, (למה שיהיה לי אכפת במה אתה מאמין?) פשוט נהנית בעצמי מהעיון, תודה לך.

_באיזון בין צרכי האדם (לבשל ולאכול גדיים) לבין ערכי הומניות וצער בעלי חיים (אבל לא בחלב אמם).
למה זה כל כך חשוב, שזה לא יהיה בחלב של אמא?_

איחוד האם והילד

לפני שמשתפכים פה - פול סיימון כתב את השיר בהשראת שם יצירתי של מנה שראה פעם במסעדה - עוף מוגש עם ביצים...

גפת או גפ"ת?

<עוברת דופקת פוזה של משכילה, אחרי שרצה למילון להבין במה בדיוק מאשימים אותה>

_ואז באה היציאה שבועטת אותי הביתה להתעסק בענייני:)
"יופי חמודה. אז תגידי לאמא שאני בא לקחת אותך ותתארגני ממש עכשיו, כי סבתא ואני רוצים לצאת מוקדם. טוב מתוקה שלי?"_
ענקית, קרעת אותי

משחררת בשמחה את הצורך ההוא להתנזר מליטופים. מה אני, פסיכית?
אז הנה קבלי ליטוף -את מענגת

וזהו, אני לא יכולה לצטט יותר פנינים כי זה יותר מידי...

לגבי האור שמשתקף במראה שמאירה בעצמה - אני חושבת שהירח זה דוגמה טובה לזה... לא??...

אוי, קרוטונית, העלית לי נשכחות עכשיו..
פעם יצא לי להדריך קבוצה של אמריקאים רפורמים, ואחד מהם הסביר לי ברצינות תהומית שהוא שומר כשרות מורלית.לקח לי קצת זמן לתרגם את זה בראש, ולהבין שהוא שומר "כשרות מוסרית".לא הייתי בטוחה שהבנתי נכון, אז בתור דוגמא הוא סיפר שהוא לא אוכל שניצל, כי זה עוף בביצה...
אותו לפול סיימון (-:

שהוא לא אוכל שניצל, כי זה עוף בביצה...

מבחינה טבעית, נשמע הרבה יותר הגיוני לאכול עוף עם ביצה, מאשר טונה עם ביצה נניח.

כי בהיסטוריה האנושית, לפני שהיו כל ההמצאות של היום, הרבה יותר קרוב לוודאי שאנשים היו מוצאים סוגי אוכל שהיו בקרבת מקום זה לזה, כמו עוף - וביצים. ולא כמו דגים שנמצאים בים עם עוף שנמצא ביער.
אני, דווקא אם אני אוכלת דברים כמו דג עם ביצה - אני מרגישה ממש מוזר, ושזה לא הגיוני לאכול את זה ביחד. (ואם משהו הוא לא הגיוני ולא טבעי, זה אומר בטח גם פחות בריא).

אחד תמני קטן

סיפור עצוב

גפת או גפ"ת...
שיחקת אותה. תני להחזיר את הנשימה מהריצה למילון בעצמי. כמה עולם ומלואו חבוי בין היעדר גרשיים לנוכחותם. מושלמות מקסימה. מפעים ומשמח. תודה.
וגם על שאר התגובות תודה.

וואי, ניסיתי להבין מה קורה לדף ונהיה לי כאב ראש.
אפשר לחזור למתכונת הקודמת שבה קוראיםאת הסיפור התורן של בדידותו ואחורי זה מלא הודעות מתלהבות וכאלה?
ואת זה מבקשת וכחנית מלידה. אז יש משהו. קטן. של עפר לרגלי משהו קטן בבקשה כזו.

וואי לי, נראה שאני מה זה לא מספקת את הסחורה.
מצד שני, גם אבטיחים זה לא בדיוק הצרחה האחרונה כרגע. מקווה להפסיק לבאס בקרוב, או כשיגמר המלאי של החומר הבינוני הזה. הזול מביניהם.

גפת או גפ"ת?
גפ"ת זה מהקיבוץ
גמולים
פעוטות
תינוקות.

אויש, נשלח לי באמצע. רציתי להוסיף שזה רק שתראו כמה אפיקורסים הם היו

בדידותו היקרה, זו לא תוכנית כבקשתך. אנא עשי רק מה שבא לך.

_וואי לי, נראה שאני מה זה לא מספקת את הסחורה.
מצד שני, גם אבטיחים זה לא בדיוק הצרחה האחרונה כרגע. מקווה להפסיק לבאס בקרוב, או כשיגמר המלאי של החומר הבינוני הזה. הזול מביניהם._

מוזר איך לקחת את זה לכיוון של ביקורת עלייך.
שהרי התכוונתי בדיוק להיפך, להחמיא. תכלס' במתכונת הקודמת את בעיקר כתבת ועכשיו זה הפך לדף מתדיין, שזה גם לא רע, רק שאני ראיתי בדף הזה מפלט מהווכחנות.

תכלס' במתכונת הקודמת את בעיקר כתבת ועכשיו זה הפך לדף מתדיין
ג'ינג'ית יקרה, תחזרי הרבה הודעות אחורה ותראי שפספסת, שזו בדידותו של, שפתחה את הדיון ומעוניינת בו. ובדידותו של, תקני אותי אם אני טועה, אני הרגשתי שבין היתר את גם רוצה תמיכה בכך שהראייה שלך את העניין נכונה, מוצדקת, אמיתית, הגונה, ולא סתם-חילונית-אחת-שלא-מבינה שאין לה זכות דיבור מפני שרק לדתיים יש כביכול קושאן על מקורותינו

לא הגעתי כל כך אחורה. למרות שבתחושה שלי הבנתי שדווקא בדידותו לא רצתה להיכנס לעומק הדיון, אבל גם אם לא הבנתי נכונה, זה היה השלב שחטפתי בו כאב ראש כאמור, וכעת נשאלתה שאלה האם ייתכן שניתן יהיה להשמיע דיעה בדף כלשהו מבלי להפוך את זה לדיון? שהרי בדידותו תכתוב מה שהיא רוצה כמה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה. מהיציע השמעתי את דעתי - שאותי זה הפתיע שצמח פה דיון במקום עוד סיפור מתרפק מבית סבתא. זהו. אי אפשר כל הזמן בראבו. מותר גם לומר שמסתירים לי את השמש ומותר גם לכן לומר מן הצד השני שזו אני שנמצאת בזוית הלא נכונה, אולי אפילו בצד הלא נכון של כדור הארץ...
תמשכנה בדיון כאוות נפשיכן ותמשיך הבדידותו לכתוב איך שהיא רוצה ובמתכונת שהיא אוהבת ואני אמשיך בהגיגיי בכל מקום שאראה לנכון

< גם לפולניות יש דת, כידוע>

מפני שרק לדתיים יש כביכול קושאן
וואו.קושאן. חוץ מבמונופול הישן של אמא שלי, לא חשבתי שאשכרה משתמשים במלה הזאת בימינו אנו.
(אם אני רוצה לקנות את רחוב דיזנגוף אני צריך לפרסם ב-ככר השוק?)

לא חשבתי שאשכרה משתמשים במלה הזאת בימינו אנו
היסטוריונים משתמשים (-: במיוחד זקנים (-: במיוחד כאלה שעוסקים בתקופה העותומאנית בין השאר (-:

וכעת נשאלת השאלה האם ייתכן שניתן יהיה להשמיע דיעה בדף כלשהו
את יודעת מה, כן:
זה נשמע לי נורא בעייתי שנכנסת לדף מאוד אישי של מישהי, והבעת חוסר שביעות רצון מדיון שהתקיים בדף (לא מדברת על התנהגות לא נאותה או טרוליות וכדומה, שלדעתי יש מקום להגיב עליהם).
זה לא "דף כלשהו" וזו לא "הבעת דעה". זו ביקורת על מה שיש לה בדף, ביקורת מהסוג שרק לה יש זכות להשמיע כאן. רק היא יכולה להגיד, לא נעים לי הדיון הזה, אני מוחקת אותו/מעבירה אותו מכאן. רק היא.
והיא, דווקא אמרה במפורש את ההיפך. בגלוי.
זו דעתי.
בדידותו של, את מוזמנת למחוק את דברי בלי לשאול אם יש לך בעיה איתם.

בשמת, לי נראה שהוצאת את הדברים לגמרי מפרופורציות.
מעניין שעריכות גסות מצד עורכות לדפים שחברים מהאתר פתחו וטיפחו וביקשו ורצו שלא ייגעו להם ויערכו וישנו להם את רוח הדף זה בסדר, אבל לומר את מה שאני אומרת - יאללה נהיה כאב ראש מהכמה הודעות האחרונות, בטון וממקום אכפתי שאוהב את הדף ואת הכותבת ולכן משמיע אותו - זה לא בסדר.
כדאי שתציצי קצת ברחבי הרשת ותראי, שעל כל פוסט שנחשף לאור במסגרות סגורות (למשל בקפה דה מרקר שיש אפשרות להרשאות רק לחברים) ישנן דעות שונות, אוהבות יותר ופחות. אני לא מדברת על דעות זדוניות מבחוץ, אלא בין חברים. לא רק שזה לגיטימי אלא שזה נכון ובונה ומקדם את הכותבת ואת הקוראים. אפשר לקבל ואפשר שלא אבל הסימפוזיון הזה שבו אנחנו דנות באיך ראוי ואיפה ראוי להשמיע דיעה שבאה ממקום טוב, מזכיר את ימי הביניים.

<אני לא מתכוונת להוסיף עוד מילה לדיון בדף שאהבתי את הריח של פעם שעולה ממנו וככל שזה מתקדם הריח הופך לזיכרון נושן. >

• בספר שייכתב, אני בעד ש כל ההערות יהיו גם.

הרב-גוניות, ההתדיינות, הוכחנות, חיפוש תמיכה, מתן תמיכה, האהבה בין בתוך ועל השורות, הקושאן והגפת והגפ"ת...
ה-כ-ל שייכנס!
ואפשר יהיה לחכור גרסה מקוצרת:
גרסה א. רק הסיפורים
גרסה ב. רק הלא סיפורים.

אני מבקשת מראש שעל כל 3 הגרסאות שלי, את חתימתך עם הקדשה אישית
< אני רצינית!>

ג'ינג'ית ובשמת- הכל בסדר, קראתי בחטף אני פה בתנאים לא אפשריים, כל מה שנכתב פה אי פעם רצוי לי ואם לא אני עורכת. כבר קרה שערכתי כאן, (למשל קישור ליו טיוב של מיכל (-: קטנוני, אז מה. רציתי ששום קישור לא יאפיל על ג'ואן קולינס זאת היתה, נדמה לי) יש בקשה בראש הדף לא להיעלב. והמעורבות של מי שכותב כאן לצד ומול הקטעים שלי לא מעידה על שום דבר חוץ מעניין אמיתי ואהבה של מי שטורח לכתוב.
אין לי מחשב וכותבת מהר בפלישה לחדר של מישהו. הכל בסדר ואל תכעסו אחת על השניה. ותודה על האהבה לדף שאני מרגישה מתוך הויכוח שלכן. מקווה שאתן מסכימות לא לכעוס. לחייך. עכשיו. מול המחשב. ככה, כמו אהבלה. למתוח את השפתיים. ואם בא לכן להתווכח עוד אתן יכולות כאן ואני אחר כך אנקה או אוציא מהדורה מיוחדת נוספת לליאת (-: אני כל כך מקווה שזה לא נשמע פטרוני חס חס חס וחלילה כי זו לא הכוונה. סליחה על הקיצור אבל יכולתי לקצר אף יותר ולכתוב שאני אוהבת אתכן (ג'ינג'ית אנחנו לא מכירות נכון? ) ושהכל בסדר.

ואגב, דברי ג'ינג'ית, בשמת, היו מין "קש" אחרי כמה וכמה קולות להשיב את רוח הדף, שאני מקבלת אותם, ז"א מבינה אותם. הם לא פוגעניים בעיני. ואני לא מרגישה חייבת להישמע להם, במיוחד אם אני לא יכולה, אז אני לא יכולה, אבל הם מחמיאים ומחממים את הלב בכ"ז. תודה שיצאת להגנת הדף (-: את חמודה. . טוב. אין אפשרות להמשיך.

היה קישור לג'ואן קולינס?!?!

<רצה לראות>
<חדוות גילוי קראו לזה בימי המיני>

אוף, סתם שגיתי באשליות. זאת איזו אחת, ג'ודי קולינס. ואני ציפיתי לאלכסיס....

ואני ציפיתי לאלכסיס
נו טוב, הנה שירות לציבור - ג'ואן קולינס האמיתית באחד הקליפים הנהדרים שאני מכירה.

אוי ג'ואן, ג'ודי...היה שווה לטעות.

יא בדידותו, באתי להגיב לדברים שלך לבשמת ואליי ותראי איזה גריין הופיע - "ההסכמה כוללת בתוכה, את אי ההסכמה - לפרטיה"
ואני אוסיף, וגם ההיפך נכון !
במילים שלי, אין ריב רק אי הסכמה ואכפתיות.

מווא

הקיץ עבר,
להתראות ב גשמי ברכה
תודה

כשעוברת נכנסה לפה עם ידיים מלאות גפת

מישהו בבקשה יכול להסביר לי במה העניין?
אני רואה שמזכירים את זה שוב ושוב, ואמנם הבנתי בסוף שזה ראשי תיבות של 'גמולים, פעוטות, תינוקות' - אך לא ראיתי שום מקום שבו עוברת אורח הזכירה את זה, ולְמה בדיוק זה היה קשור. (כנראה איכשהו בתוך סיפור 'שילוח הקן').

אשמח להסבר.

(לא ידעתי אם לשאול פה או בבלוג החדש, אך נראה לי יותר מתאים פה)

אה, טוב, עשיתי מחקר קטן, וגיליתי שהמילה 'גפת' זה 'פסולת של זיתים לאחר שנסחט שמנם'
וראשי תיבות גפ"ת זה 'גמרא, פירוש רש"י, תוספות'.

ה'גמרא' וכו' נראה לי כנראה הכי מתאים לנושא.
בדידותו, האם לזאת כיוונת?
או שמשום מה הצלחת לשלב בין שני הפירושים כמשחק מילים, ואם כן אשרייך. (כשעוברת נכנסה לפה עם ידיים מלאות גפת)

אך אם אכן כך, אני מתפלאת מהיכן את מכירה את הגפת והגפ"ת, וכולי הערכה (אשמח לשמוע מהיכן את מכירה מילים אלו).
יש לי ידע די רב בשפה העברית ולא הכרתיהן, ומשום מה מפליא אותי שנראה שכל השאר יודעים במה מדובר.

ואם כן, גם נראה שהפירוש של הקיבוץ לא שייך לכאן. בקיצור, התבלבלתי.

אז עדיין אשמח להסברים.

ואם כן, גם נראה שהפירוש של הקיבוץ לא שייך לכאן
הוא לא שייך, אני הבאתי אותו בתור בדיחה. אני חושדת בקיבוצניקים שהמציאו אותו שידעו מה זה גפ"ת במקור... היה להם קטע כזה - הם רצו להפוך את המסורת מבית אבא למשהו חילוני.

אהבת עולם, עד הדיון פה הכרתי רק את גפת. ואכן גם לי היתה הפתעה נעימה ומרגשת, משחק המילים שנוצר פה. את גפת נדמה לי שהכרתי לפני שנים בהקשר של כמויות הגפת המזהמות את מקורות מים והאפשרות לנצל אותן כחומר דלק, אבל ככל שאני מתקדמת בכתיבת המשפט מתעוררת בי תחושה לא נוחה שאולי אני ממציאה את זה, אז ...(-: קחי בעירבון מוגבל. אל גפ"ת נחשפתי רק כאן, כשעוברת שאלה "גפת או גפ"ת?" ואילצה אותי ללכת לחפש בגוגל מה זה גפ"ת.
תודה על ההתעניינות (אני מקווה שעניתי לך על השאלה. "עוברת נכנסה עם ידיים מלאות" כי כתבה שהמניעה
הנבזית של המסיק בכפרים היא מקור די והותר לצער בעולמנו ולא צריך בשביל זה מצווה מיוחדת. זה אכן היה חלק מהדיון על שילוח הקן. מקווה שירדה לך האי בהירות ואם לא אז תכתבי כאן בכיף.
להתראות ב גשמי ברכה

אה, תודה לשתיכן על ההבהרה.
חשבתי שדווקא כן התכוונת ל'גמרא, פירוש רשי, תוספות' - כי היה הרי דיון על הלכה יהודית, וחשבתי שאת כאילו צוחקת שעוברת אורח באה עם פירושים משלה או משו כזה.
ואז חשבתי שאולי כתבת את זה כתרתי משמע, והתכוונת לשתי המשמעויות כאחת.

אבל גם ככה, מתפעלת מהידע ומהשפה.

כבר שעתיים שינה הפסדתי
ובמקלדת שיש פה אין לי סימני פיסוק
ואני קופאת כי כבר אמצע נובמבר בברצלונה
וזה סקווט בלי חימום
וסתם הייתי רעבה באמצע הלילה אז קמתי לאכול משו ועל הדרך פתחתי לקרוא אם כתבת משו בחודשיים וחצי האחרונים מאז שנסענו
ולא הצלחתי להפסיק
וגם אנחנו בדיוק קראנו את הילדים מרחוב הרעשנים והתענגנו
ועכשיו אני חוזרת לישון
רק אחרי שאני אגיד לך תודה על התענוג הזה

אני דווקא בעניין מצוות שילוח כינים
צריך בשביל זה מסרק סמיך

הבלוג הזה המשיך ל גשמי ברכה
תודה

וואו , קראת את ההתחלה ונזרקתי ל
חדר המדרגות, יום שישי ,אני חוזרת הביתה מבתצפר
וכל צעד מקרב אותי לבורקס ובוריקיטס קון קשקבל ואיזה ריח
וואו איזה ריח
ואגב היא הכינה כל יום שישי בשש בבוקר את הבצק בעצמה , כל עלה בנפרד וביניהם שמן לא מרגרינה
והטרטור פקוסנו

@} @} @}

איזה דף קרוטונית, אה

אוי!
ראיתי את הדף הזה ב מה חדש וחשבתי שחזרת לכתוב. כן, את!
איזו אכזבה...

_אוי!
ראיתי את הדף הזה ב מה חדש וחשבתי שחזרת לכתוב. כן, את!
איזו אכזבה..._

_אוי!
ראיתי את הדף הזה ב מה חדש וחשבתי שחזרת לכתוב. כן, את!
איזו אכזבה..._

מה שהן אמרו.