מחלת שעלת

לילה קל, המון אוויר (והמרגיעון שהגיע "מילים יוצרות מציאות") ,
לכולכם.

שואלת- כן.

תשמעו משהו יפה על איך מילים יוצרות מציאות
לשירה באמת היה לילה קל באופן יוצא דופן, עד כדי כך שכשפקחתי את עיניי בבוקר וראיתי אור בחלון מיהרתי להספיד את המחלה ("היה קשה, אבל לא נורא")
אז קודם כל תודה לכל מי ששלחה מחשבות חיוביות, תעשו את זה שוב הלילה... במשך היום היו לה המון התקפים די קשים, כך שזה באמת היה יוצא דופן.

ויותם לעומת זאת, שכתבתי כמה זה עובר עליו בקלות, היום החמירה המחלה שלו וכל היום הוא משתעל שיעולים מטלטלים ומחניקים, וכל כולו מנוזל, דומע ומותש.

ועוד דבר שלמדתי מהשעלת:
יש מחלות אמיתיות בעולם, והן תוקפות גם ילדים חזקים, אהובים, יונקים, לא מחוסנים וניזונים היטב. זה אולי נשמע בנאלי, וזה באמת בנאלי. אבל איפה שהוא יש לי איזו אמונה עמוקה ש"לי זה לא יקרה" וש"לטובים זה לא קורה", ושהדרך שלי מבטיחה בריאות והתגברות אחת-שתיים על מחלות. אז קצת ענווה, בבקשה.

יש מחלות אמיתיות בעולם, והן תוקפות גם ילדים חזקים, אהובים, יונקים, לא מחוסנים וניזונים היטב. זה אולי נשמע בנאלי, וזה באמת בנאלי. אבל איפה שהוא יש לי איזו אמונה עמוקה ש"לי זה לא יקרה" וש"לטובים זה לא קורה", ושהדרך שלי מבטיחה בריאות והתגברות אחת-שתיים על מחלות. אז קצת ענווה, בבקשה.

איזה מילים נהדרות וחשובות וכנות.
חיבוק גדול גדול וכאמור:
לילה קל והמון אוויר. שימשכו גם ליום קל יותר...

לילה קל והמון אוויר.
@}
יש מחלות אמיתיות בעולם, והן תוקפות גם ילדים חזקים, אהובים, יונקים, לא מחוסנים וניזונים היטב. זה אולי נשמע בנאלי, וזה באמת בנאלי. אבל איפה שהוא יש לי איזו אמונה עמוקה ש"לי זה לא יקרה" וש"לטובים זה לא קורה", ושהדרך שלי מבטיחה בריאות והתגברות אחת-שתיים על מחלות. אז קצת ענווה, בבקשה שיעור חשוב, תודה על התובנה. והחלמה מהירה @}

עוקבת אחריכן מרחוק..
האמת היא שקוותי לשמוע שכל השכונה המשועלת כבר בריאה ושלמה -אבל בעזרת ה' גם זה עוד יגיע
ובקרוב..
הרבה כוחות ללילות (וימים) שקטים וטובים לכולם
(ד"ש גם מיעל)

ואגב, הבעלים לא נדבקו בכלל?

שלום לכן שובי ו הולכת את מעימי
אתם רוצים בכלל ביקור שייטול אחד משישים ממחלתכם?
סליחה על הבורות אבל אני רואה שאת כותבת את זה כבר פעם שנייה ואני לא מבינה את המשפט?
מה זה משישים ? (קצת מביך אותי לשאול! אבל מה לעשות, לא מבינה?)

ואגב, הבעלים לא נדבקו בכלל?
בימים האחרונים נראה ששי נדבק גם הוא. בנתיים הוא היחיד.
בהחלט תקופה מעניינת

(אגב, לא קשור לנושא בכלל, הגעתי ליעל גיטלר, תודה תודה לכן, ממש כיף של מקום!!!)

אנונימי

ענת,
הענווה הזו, היא כל כך חמקנית... תודה שהזכרת לי!

שולחת לכם לילה נוסף של הטבה, ומכוונת אותו לכל המיני-שבט שלכם

ושיעבור לכם כבר לגמרי וזהו.

<לא כל הזמן חייבים ללמוד. לפעמים אפשר גם בלי שיעורי בית. >

הי, אני חוששת שביתי חוותה שעלת שאובחנה לא נכון כשרשרת של דלקות ריאה השנה. אם זו אכן הייתה שעלת היא לא הכחילה ולא הקיאה. פשוט שיעולים התקפיים, בליאוייר, נשמעים כמו התקף אסטמה. מישהו/הי יודע אם אפשר לעשות בדיקת דם שבודקת רטרואקטיבית את העניין?. וגם, כמי שנמצאת אחרי נראה לי שזה הותיר אותנו עם חולשה בריאות ואסטמה.

פלוני אלמונית
אני יכולה לספר לך שלפני כשבועיים לקחתי את הקטן שלי (בן 1.3) לבדיקה אצל הרופאה כאשר היינו בעיצומו של המחלה.
רציתי לבדוק לו את הריאות לשמוע שהכל בסדר כי המחלה הגיעה לאיזה שיא קצת מפחיד בערב הקודם לזה וקצת חששתי.
הרופאה קודם כל לא האמינה לי כלל שיש לו שעלת על אף מה שסיפרתי לה ולמרות שיש כאן עוד 7 ילדים מסביבו עם המחלה.
היא שלחה אותי לעשות לו צילום ריאות.
כאשר הסתכלה הרופאה בצילום (שאגב אמרה שמטושטשת ולא ברורה) היא אמרה "הנה בצד הזה נראה שיש לו דלקת ריאות. לא נראה לי שיש לו בכלל שעלת. כנראה היה לו צינון שהחמיר והתפתח לדלקת ריאות, ילדים עם שעלת לא נראים ככה. הוא נראה בסדר גמור."
אני אמרתי לה "מה זאת אומרת- נראה שיש לו דלקת ריאות? יש לו או אין לו?!!!!"
"הנה כאן, כן, נראה שיש לו" אמרה בהיסוס. "קחי אנטיביוטיקה, ונטולין וטיפות..."
אני על האיבחון הזה לא סמכתי בכלל כמובן והלכתי הביתה (בלי האנטיביוטיקה וכו'...)
אני יודעת מהניסיון הרב שיש לנו עכשיו שדווקא עם השעלת אפשר לחיות בטוב ולתפקד כרגיל לגמרי מחוץ לרגעי ההתקפים. (בתחילת המחלה יש הרגשת שפעת אבל לאחר כשבוע זה עובר).
התקשרתי לרופא אחר (רופא ילדים מלאך שלי שגר רחוק מכאן אז הקשר רק טלפוני) להתיעץ איתו.
הוא אמר שרק מלשמוע אותנו דרך הטלפון הוא יודע שזאת שעלת.
עוד הוא אמר שעם איבחון של שעלת אין בכלל מה לשלוח לצילום כי זה ברור שימצא משהו בצילום ריאות כאשר יש שעלת.
וחוץ מזה הוא אמר שילד בגיל הזה אם היה לו דלקת ריאות היה לו חום או עוד סימפטומים מתלווים לזה כמו חוסר תיאבון, עייפות...
דווקא השעלת ידועה כאחת ממחלות הריאות היחידות שחום לא מתלווה אליהם (שוב, חוץ מאשר בשבוע הראשון יחד עם סימפטומים של הנזלת/שפעת...).
ואלישע (התינוק) היה חיוני, עם אנרגיה, תיאבון.....
אז פשוט נרגעתי, חזרנו הביתה והנה כבר מרגיש הרבה הרבה יותר טוב
שום דלקת ריאות ושום כלום...!

אז בהחלט יכול להיות שביתך אובחנה לא נכון.
אני מבינה עכשיו שרב הרופים כאן בישראל בקושי יודעים מה זה שעלת.

אגב לא כל הילדים שלי הקיאו או הכחילו עם השעלת.

אני כמובן לא יכולה להגיד אם לביתך היה או לא היה שעלת (אמנם משמיעה נראה לי שאני כבר יכולה לאבחן את המחלה!!)
אבל החלטתי לרשום כאן את האינפורמציה הזאת לאחרים שעתידים לקרוא כאן עם תהיות משל עצמם.

מישהו/הי יודע אם אפשר לעשות בדיקת דם שבודקת רטרואקטיבית את העניין?
בעניין הזה אין לי מושג

מאחלת לכם שתתחזקו ותבריאו

עדינה תודה ושאלה נוספת. אני חוששת שהסייד אפקט של השעלת (במידה והיתה) היא שהריאות נחלשו והיא בהתקף אסטמתי שהוא תוצר לוואי או המשך של השעלת. נתקל בהשפעעות כאלה לאחר המחלה אצלכם?

אנחנו עוד לא בסוף המחלה אף אחד מאיתנו אבל בנתיים אין סייד אפקט שכזה.
כן רציתי לספר לך שרק היום אמא שלי סיפרה לי שהיא דיברה עם חברה טובה שלנו שלילדים שלה היה שעלת גם כן (לא מחוסנים גם) והיא עשתה להם דיקור פעמיים בשבוע במשך 3 שבועות והמחלה ממש עברה.
לטענת אותה חברה ככל שהמחלה מתמשכת יותר זמן כך הגוף הולך ונחלש.
לא יודעת אם זה נכון או לא אבל מה שכן חשבתי זה שאולי דיקור יהיה יעיל גם במקרה שלכם.(?)

משתפת אתכם במידע שקיבלתי מניסים קריספיל ה-מומחה בארץ לרפואה מסורתית ולצמחי מרפא:
לשאלתי לגבי טיפול בשעלת (או בקיצור- לשעלתי) הוא המליץ על עיסוי בשמן פיגם (וצירף מתכון להכנה בבית, ננסה מחר), על עלי כרוב מאודה חמימים מונחים על החזה, וסיפור עשוי מג'ינג'ר טחון וסוכר. ננסה גם את זה ונעדכן. ותודה לכל המלווים אותנו מרחוק. זה באמת מחמם את לבי.

עוקבת בדריכות אחרי מצבכם.
החלמה מהירה והמון נשימה
(אנחנו מחכות כבר לחידוש המפגשים...)
דרישת שלום לכוווווולם
ענת ואיילה

מלווה אתכם מרחוק.. חיזקו ואמצו והחלימו במהרה!

רציתי לספר שההומאופת שלנו מעיד על עצמו שהצליח לטפל בהצלחה בשעלת.. אם תרצו פרטים

אנחנו בטיפול תומך בדיקור לאורך כל התקופה והאמת היא שדיקור מלווה אותנו כמעט מרגע לידתה.. אני חושבת שאנחנו אחרי השעלת רק שנשארנו עם ריאות חלשות וחשש שהילדה כעת אסמטית. אנחנו לפני פגישה עם מומחה ריאות כדי לבדוק את כל האופציות. ולגבי הדיקור המדקרת שלנו המליצה על טיפול חד שבועי שאנחנו מקיימים. ושוב, השאלה שלי היא לגבי אלו שאחרי השעלת האם נשארו תופעות לוואי?

עוקבת אחריכם כל הזמן, מנסה לדמיין לי אותכם שם במקום המקסים שלכם -משתעלים, מגדול ועד קטנטן והלב מתכווץ לי.
מחכה כבר לשמוע על הקלה,על לילות קלים עם המון המון אוויר!!!
חיבוקים לכולכם.
ענת, שמן הפיגם עזר?

פלוני אלמונית גם אנחנו סבלנו משעלת בחורף שעבר. כתבתי פה למעלה שלפני מספר שבועות הילדשלי השתעל בלילה שיעול שהזכיר את השעלת. נלחצתי מאד. נתנו לו קצת סירופ לייבוש הליחה ( לראשונה בחייו) והשיעול הזה פסק. יכולה להגיד שבאופן כללי הילד שלי תמיד עם נזלת ושיעול בעוצמות משתנות. אני לא יודעת אם זה קשור לשעלת כי גם לפני השעלת היה עם ליחה. עכשיו כשאני חושבת על זה , יתכן שיש החמרה של כמות הליחה. אנחנו מנסים לחזק אותו עם ויטמינים ומשתדלים לאזן עם תזונה עשירה. מה זאת אומרת "חשש שהילדה אסמטית?" האם יש לה התקפי קוצר נשימה לעיתים קרובות? אגב, השעלת של בני התחילה עם התקף חריף של קוצר נשימה, שתקף אותו לראשונה בחייו . רצנו איתו לרופא פרטי באמצע הלילה שכבר הספיד את הילד ואמר שיצטרך לקחת תרופות כל חייו כי הוא אסמטי קשה. טפו טפו וברוך השם מאז לא עבר התקף קוצר נשימה נוסף וגם אם כן היה עובר, זה עדיין לא היה הופך אותו לאסמטי.

המצוקה שלנו נובעת קודם כל כי זה איתנו כבר הרבה זמן ואנחנו מטפלים בדיקור וגם בסירופ שיעולון אם את מכירה, כשהמצב התדרדר לדלקת ריאה נאלצנו לתת אנטיביוטיקה. (כבר 4 דלקות השנה שאולי הם תוצר של שעלת). בבי"ח טענו דלקת, הרופא המשפחתי טוען אסטמה גם על רקע היותנו אסמטיםם אני והאבא. גוף זר זה כנראה לא.בינתיים סיימה שוב מחזור של אנטיביוטיקה אבל עם נשימה מזמזמת ושיעול מלא ליחה. אני כבר לא יודעת איך לתקוף יותר את החולי המתמשך הזה.

רופא ילדים עם הרבה נסיון אמר לי פעם שהגוף זוכר את דפוס השיעול של השעלת, ואז יתכן שאחרי שהמחלה חלפה יופיע שיעול כמו בשעלת בזמן התקררות רגילה, למשל.
זה קרה לנו. אין מה להילחץ.
כמו כן, צריך וחשוב לחזק את הגוף של הילד. דיקור, צמחים, תוספים, וכל מה שנראה לכם טוב. כי השעלת היא מאוד ארוכה ומתישה, לא אוכלים טוב, לא ישנים טוב, מקיאים הרבה.
הבת שלנו נשארה עם חוסרים גדולים מאוד בויטמינים ומינרלים. נתתי לה תוספים במשך שנים אחרי המחלה.
אבל זה מאוד אינדיבידואלי.
שאלת על תופעות לואי שנשארו. אני חושבת שהבת שלי עד היום נוטה לשיעול. אפילו כשהיא שותה מים היא משתעלת שיעול אחד או שניים. גם אם היא בריאה לגמרי. השעלת היתה כבר לפני 4 וחצי- חמש שנים.אבל לא זכור לי משהו יותר מזה שנשאר.
המחלה ממש כ-4 חודשים. הספיחים עד כשנה אחרי. לא קל.כלומר עדיין היו שיעולים כבדים עד שנה אחרי, והיתה מלאת ליחה כל התקופה. כל דבר מתוק הכי קטן שאכלה מיד מילא אותה בליחה.
האמת שגם זה נשאר עד היום. דברי מתיקה עושים לה ממש רע.

פלוני אלמונית, נשמע מאוד קשה מה שאתם עוברים.
מקוה שתמצאו תשובות ושיעבור בקלות. @}

תודה על התגובות. הן קצת נותנות פרספקטיבה למקרה שלנו. אז שוב היה התקף, קראו לי מהגן כאשר רק לפני פחות משבוע סיימנו אנטיביוטיקה. אני כבר נכנסתי לסטרס רציני מהעניין בעיקר כי אני בתחושה שהילדה לא מקבלת את האבחון והטיפול הנכון. הלכנו לרופא פרטי, פרופ' שפירר שמו , הבנו שהוא דיאגנוזיסט בחסד,שאמר שהילדה בהתקף אסטמה וכנראה שכל הדלקות הקודמות לא היו אלא התקפים והאנטיביוטיקה רק החלישה אותה.. התחלנו אינהלציות ומחר אנחנו באבחון של מומחה ריאה בדנה. אני מחכה לטיפול דיקור השבוע עכשיו כשיש דיאגנוזה נכונה(כנראה..). בתור ילדה אסמטית מגיל שנה אני ממש לא מוכנה שהילדה תחיה עם אינהלציות/משאפי מניעה. כבר עכשיו כל הסטרואידים מהאינהלציות עושים לה מצבי רוח מוזרים. השאלה היא אם יכול להיות שהיתה לה שעלת שהותירה אחריה תופעת לוואי של אסטמה.

בנתיים רוצה לדווח שבהחלט רואים את האור בקצה המנהרה
אני חושבת שאני יכולה לדווח בשם כולנו (שלשת המשפחות) שאם היו לנו דאגות או פחדים לגבי הקטנים או הגדולים לפחות את עברנו
עדיין נשמעים שיעולים מכאן ומכאן מזה פחות ומזה יותר
אבל את ה"שיא" לדעתי עברנו ואנחנו בעבר השני
יש עוד דרך לעשות במיוחד לאילו שחטפו אחרונים אבל כבר אפשר להגיד שהיינו בתוך עין הסערה ושרדנו אותה!
שוב תודה לכולם על התמיכה ומקווה שאוכל להיות לתמיכה ועזרה לאילו שעוד יבואו אחרינו...

אנונימי

אתם עדין מדבקים?

שהיינו בתוך עין הסערה
להבדיל מכוונתך, אני משער, עין הסערה הוא המקום השקט ביותר במערבולת הסערה.
סתם... שמח בהחלמתכם.

אבל את ה"שיא" לדעתי עברנו ואנחנו בעבר השני
שמחה לשמוע, חזקו ואמצו!

להבדיל מכוונתך, אני משער, עין הסערה הוא המקום השקט ביותר במערבולת הסערה.

מצד שני כל מה שרואים מסביב זה סערה (גם אני לפעמיים משתמשת בביטוי הזה במשמעות הזו, למרות שבאמת הכוונה המקורית היא הפוכה)..

בכל מקרה - כמה טוב לשמוע שאתם בדרך החוצה!

העיקר שכולם הבינו!

מומלץ- שמן פיגם ועלה כרוב. שינוי משמעותי בעוצמת ההתקפים ובתכיפות שלהם.

אז אנחנו באמת בסוף השעלת, אבל אז מתברר שאנשים פה במושב נלחצו מאוד מנוכחותם של ילדים לא מחוסנים בקרבתם ויצא לנו שם של "מפגע תברואתי". אתמול בצהריים הופיעה אצלנו פתע פתאום עובדת סוציאלית מטעם אגף הרווחה של המועצה. שלחו אותה לבדוק אם יש כאן ילדים חולים, ב"הסגר", ומה זה אומר לא מחוסנים, והאם יש כאן מקרה של חוסר אחריות או שמא ה-ז-נ-ח-ה.
הסברנו, דיברנו, יצא בסדר. אבל השאיר משקע לא נעים.
אותי זה שולח למחשבות על היחס בין אוכלוסיה מחוסנת לאוכלוסיה לא מחוסנת. זה לא פשוט ןמאוד מבלבל עבורי. בינתיים אני מנהלת את הדיאלוג בעיקר בתוך הראש שלי, וגם שם זה הופך לויכוחים די סוערים, אז אני עוד לא מעיזה לנהל דיונים עם האנשים שבחוץ.

אתמול בצהריים הופיעה אצלנו פתע פתאום עובדת סוציאלית מטעם אגף הרווחה של המועצה. שלחו אותה לבדוק אם יש כאן ילדים חולים, ב"הסגר", ומה זה אומר לא מחוסנים, והאם יש כאן מקרה של חוסר אחריות או שמא ה-ז-נ-ח-ה
וו'או, נשמע ממש לא נעים, מצער לשמוע .
ואם היו ילדים שחוסנו נגד מחלת השעלת ובכל זאת חלו בה, כפי שידוע שקורה לעיתים, האם גם אז היו באים לברר מצב של חוסר אחריות והזנחה?..
נדמה לי שלא, כי אז זה היה "סתם" סבל בחסות המימסד.. בדרכיו ולפי כלליו.. זה היה בסדר.

אולי מה שכתבתי ימצא מקום בדיאלוג שאת מנהלת בינך לבינך,
מקום של חסד ,קבלה ושקט. מגיע לך לנוח. לכולכם. עברתם ימים לא קלים.
תהיו בטוב.

נראה לי ש
הדיאלוג בעיקר בתוך הראש שלי הוא מנת חלקו של האדם החושב (לא כולם כאלה), וזה לא בהכרח קשור לסביבה.
והתוספת שלי לדיאלוג: יש לנו אחריות לסביבה שלנו, אבל האחריות לילדינו קודמת, לא?
מחכות לחידוש המפגשים

נו מה שלומכם? רוצים לשמוע שהכל עבר ואתם אחרי המבול...

השעלת נגמרה אבל לא ממש מאחורינו. כלומר, כבר לא מדבקים אבל יש עוד קצת שיעולים ובעיקר יש ילדים שחוטפים כל וירוס ובינתיים חטפו פה בזה אחר זה וירוס של שלשולים והקאות ועכשיו וירוס של חום גבוה ושיעולים צרודים (שנשמעים זוועה, אפילו לבוגרי השעלת). אבל הראש, ברוך השם, מעל המים. ויש אפילו

אנונימי

אתכם בליבי, עם תמיכה מרחוק על ידי המסך אבל עם אנרגיות אמיתיות וממשיות של אהבה

גם הסוף של המחלה הזו, נשמע מפה מתיש, ארוך, מייגע.
מאמינה ומקווה שתצאו מחוזקים מהסיפור הזה, ושזה יקרה כמה שיותר מהר.

חזקו ואמצו!!!!!!! חיבוקים לכולם

בפעם האחרונה נכנסתי לחזק.... ועכשיו אני זקוקה לחיזוקים!!!!
הקטנה בת שנה נידבקה בשעלת - לא ידוע איך? כבר כמה לילות מאוד סובלת, ואני בקושי מחזיקה מעמד לראות אותה ככה.
בקושי רב החלטנו לתת אנטיביוטיקה, בתקווה שאולי יעזור, למרות שאני יודעת שזה בעיקר מונע הדבקה.
רופא ילדים ,חבר, אמר שזה גם יכול לקצר את הסבל, כולי תקווה!!!
והפעם לילה טוב לתמרי עם הרבה הרבה אויר!!!!!

גלי
אין לי את מספר הטלפון שלך
תתקשרי אלינו ונדבר על זה.

תחזיקו מעמד בנתיים

לאחרונה בנה של חברה שלי חלה. הילד אגב מחוסן. היא נכנסה ללחץ כשקלטה שלא הודיעה לי על העניין, בעיקר כשפיצקה לא מחוסנת, אבל לדעתי בתקופה של הדגירה ובכלל, לא היינו אצלה. עכשיו פיצקה משתעלת, אבל לא משהו רציני, יש לי מה לדאוג? זה הולך ומתגבר או שאם יש לה שיעול קל זה בהכרח לא שעלת?

תודה עדינה, אני אתקשר בערב כשאתפנה..

רוקדת...
לצערי זה הולך ומתגבר...אצלינו זה התחיל עם כמה ימים של חום ואז הגיע שיעול.
כשבדקנו אצל רופא אמרו שזו הצטננות, לאחר שבועיים של החמרה איטית אך משמעותית, הבנו שאנחנו חולים.
מקווה שאצלכם זה סתם שיעול חולף , בת כמה הקטנה?

מאחלת לכם שתעברו את זה כמה שיותר בקלות...

תודה ענת, בנתיים זה לא כל כך פשוט לי ובטח לא לה...
קשה לראות את הדבר הכי יקר לך בעולם סובל ואומר לי בלי מילים "אמא תעזרי לי"....ואני חוץ מלחבק, לטפוח קלות על הגב, ולנסות להסביר שזה יעבור....עומדת מולה חסרת אונים.

האפרוחית בת שנה ותשע. אם יש משהו שהיא לא צריכה זה זה. יש לנו מספיק צרות גם ככה. היום לא שמעתי אותה משתעלת בכלל, אני מקווה שבאמת לא נחשפנו למחלה.

תמרהינדי- תרגישו טוב ושיעבור מהר ויחסית בקלות.
אגב- אצל הבן של החברה שלי האנט' עזרה אבל הוא קיבל גם הומיאופתיה שמאד מאד הועילה במקביל, ככה היא טוענת. אבל יכול להיות שזה הועיל כל כך כי זה כבר היה הסוף? לא יודעת. אני בטח הייתי מנסה איזה טיפול מקל.

מרגישים הרבה יותר טוב.
לעולם לא נדע מה באמת עזר לנו- האנטיביוטיקה, הסינרג'י,סירופ הפשתן או ההומאופטיה שטופלנו בה בשבוע השני למחלה, עוד לפני שידענו שיש לנו שעלת....
העיקר שעכשיו השיעול המפחיד עבר, ונותרו רק שיעולים, שאמנם הקטנה מתעוררת מהם בזמן שינה, אבל הרבה יותר קצרים וקצת פחות מטרידים...

שמחה כל כך לשמוע!

שליחה על ידי אמא* » 23 ינואר 2007, 22:47

מבקשת עזרה, מכל מי שהתמודדו עם המחלה:
אנחנו לא יודעים אם הקטן , בן 10 חודשים, אכן חולה.
אתמול והיום היה חום קל, צינון - התעטשויות ונזלת, ושיעול . השיעול לא לעיתים קרובות, אחת לשעה, שעתיים. בעיקר כששוכב ולכן הלילה לא ישן טוב. השיעול נשמע מלא ליחה, לא משתנק (בינתיים) אבל הרופא, אותו ביקרנו היום, אמר שנעקוב מחר מחרתיים ונראה לאן נושבת הרוח.
לא יודעת למה, נהייתי דאוגת שעלת. השיעול לא משהו שאני מכירה. בעצם אף פעם לא השתעל עד היום. אבל הרופא אמר שיתכן ששיעול שמופיע בתדירות לא גבוהה, בפתאומיות, יכול להעיד על התפתחות המחלה.
הוא לא התרגש, אמר שאם תהיה התדרדרות, יתן אנטיביוטיקה שעוזרת (תהיתי והוא התעקש שהיא עוזרת ולא רק מפסיקה את ההדבקה) ותוך שבועיים הכל יגמר.
נשמע טוב, יחסית למה שקראתי בדף. הוא כנראה ניסה לעודד אותנו.
מקווה שלא זה הכיוון, אבל הייתי רוצה לנסות כל טיפול אלטרנטיבי, כבר מחר, שאולי יעזור.
תמרהינדי, פירטת כל מיני דברים. חלקם לא ברורים לי. האם אוכל לצור איתך קשר?
תודה לכל מי שתענה.

אמא

לכל הילדים שלי כרגע יש שיעול נוראי מלא לחה שמעיר אותם לאורך כל הלילה
כמו כן גם לשכנינו ולילדים של אחותי ועוד...
רק תקחי בחשבון שיש כנראה איזו שפעת של שיעולים שמסתובבת ולא בטוח שזה שעלת.
השיעולים של השעלת נעשים מובהקים עם הזמן.
השתנקות...

החלמה מהירה

האם אפשר לבקש מרופא הילדים בדיקת דם הבודקת נוגדנים לשעלת?

קראתי חצי דף אבל משתפת במה שלמדנו בשבועות האחרונים

השיעול הוא קשה מאוד - תחושת המחנק מלחיצה ומאוד לא נעימה (דמיינו שצללתם בבריכה וכשהגעתם לסוף היכולת שלכם מישהו מפריע לכם לעלות מעל פני המים ולשאוף - ככה זה מרגיש). אצלי התפתחה גם דלקת ריאות ("תפסנו" אותה בהתחלה)
התינוק שלנו נדבק כשהו בן שבועיים - לראות את הקטנטן מכחיל ונאבק על אויר זה מחשבה שאני לא מאחלת לאף הורה.

המחלה נגרמת ע"י חיידק אבל ישנם גם וירוסים שגורמים למחלה דומה (סימפטומים דומים)
אנחנו קיבלנו אנטיביוטיקה שנקראת אזניל וגם לנו אמרו שהיא מונעת הדבקה אך לא מרפאה.
האיבחון (הקליני) של המחלה קשה משום מה (לא הבנתי למה) ונכון לעכשיו למרות שכולנו משתעלים, ולמרות שהקטן אושפז ל 10 ימים אין איבחון חד משמעי [ אני מבינה שניתן לגדל את החידק בתרבית ו / או לזהות נוגדנים בדם]
הטיפול כאמור לא מקל על השיעולים, לא מקצר את מהלך המחלה אבל מונע הדבקה ובעיני לפחות זו סיבה טובה לקחת אותו למרות הרתיעה שלנו מאנטיביוטיקה.
לשים לב - השיעולך עצמו עשוי לגרום לעליה בס. דם (כדוריות לבנות) לו ידעתי זאת קודם אני מניחה שלא הייתי מסכימה לעשות לתינוק שלי ניקור מותני או לפחות מחכה עם הבדיקה הזו.

גילו נאות: אני לא מומחית ולא רופאה - הכל מחוויה אישית והבנה שלי שעשויה להיות שגויה מבחינה רפואית

שליחה על ידי צל_עץ* » 20 מאי 2007, 08:21

שלום ובריאות.
כנראה שגם אנחנו באותה סירה.
הגדול (כולה בן שלוש) עמוק בפנים. כבר שבועיים התקפות שיעולים עם "השריקה", האדמה, כעין "גרפס" (כמעט מקיא) בסוף, הפרשות מהעיניים, חום נמוך,חוסר תאבון. נשמע לכם שעלת?
אנחנו הולכים היום לבדיקה איתו (אבל מה זה יעזור עם תשובות בעוד שבועיים). גם נראה שהוא משתפר (או שזו המחזוריות).
בכל אופן, הבעיה, או החשש שלנו, היא הקטן. רק בן ששה שבועות.
למרות שניסינו כל הזמן להרחיק אותו מהגדול, לא ממש אפשר ב100% ו...
ביום האחרון התחיל אצלו חום נמוך וגם קצת נזלת ושיעול עדין. (אנחנו מקווים עדיין שאצלו זה רק צינון ולא שלב א').
ממש אין לנו חשק להיכנס איתו ל"סרט בית חולים" ארוך של אנטיביוטיקות, ניקורים ושאר ירקות. מצד שני הוא קטנצ'יק.
שמענו על טיפול בויטמין C. מישהו יכול לפרט: איך, איפה? טיפולים אחרים מומלצים?
תודה

שליחה על ידי רחל* » 20 מאי 2007, 10:24

ילדי היו חולים בשעלת, הומאופטיה קלאסית מאוד מאוד עזרה.
הקטן שלי נדבק אחרון ונתנו לו חיסון הומאופטי, והסימפטומים נשארו חלשים מאוד( כמו צינון) ולא החמירו.
והוא ממש עבר זאת בשלום, ללא סבל.
והיתרון שהוא מחוסן באופן טבעי, לכל החיים!
אם את רוצה פרטים על ההומאופטית, תכתבי את המייל שלך, ואחזור אלייך.

שליחה על ידי עינת* » 08 יולי 2007, 18:21

רחל, אשמח לקבל פרטים על ההומיאופטית ועל החיסון ההומיאופטי.

שליחה על ידי רחל* » 09 יולי 2007, 00:17

תכתבי את המייל שלך, ואחזור אלייך.

יש לי ילד בן שנתים וחצי, שלא מחוסן לשעלת. יש כמה ילדים בישובים בסביבה שחולים. אני מפחדת... הבנתי שבגילו זה כבר לא מסוכן אבל אני עומדת ללדת. כלכך קשה עם האחריות הזאת של ההחלטה. לפעמים אני מצטערת שהעיניים שלי פקוחות ושאין לי אמון עיוור ברפואה הקונבנציונאלית. החיסון ההומאופטי לא עוזר לי, אני בחיים לא אזכור את כל השלבים שלו, וזה יעיק עלי..

גמני הייתי מאוד לחוצה בדיוק מאותם סיבות,
התינוק שלי היה בן כמה שבועות והיתה ממש מגיפה ביישוב,
החיסון ההומאופטי הוא ממש הצלה בעיניי ואין ממש מה לעשות חוצמזה.
הוא תופס ל 5 שבועות, כל פעם צריך לתת יום נוסף.
אני נתתי בסך הכל 3 פעמים כלומר בני היה מחוסן ל15 שבועות.
בפעם הראשונה יום1
בשנייה 2 ימים וכו.
ואל תצטערי. לפעמים אני רואה אמהות שבעיניים פקוחות מחסנות,
ובעיניי זה כל כך נכון לעשות בדיוק מה שמרגיע אותך ונותן לך לחיות בפחות מתח.
לפחות אם תחסני תעשי את זה מבחירה מודעת ובאחריות מלאה.
לילה טוב ורגוע,
וגם לידה פשוטה ומעצימה.
אומה

אימהות ואבות יקרים!!
בתור הומיאופתית ואם לתינוקת מקסימה בת שנה וחודש, תרשו לי להוסיף כמה דברים:
הסיכון העיקרי במחלת השעלת הוא עד גיל שנה. בגיל שנה, במיוחד אצל תינוקות שינקו ולא חוסנו, מערכת החיסון מבשילה ובוגרת ויכולה להתמודד עם מחלות ושאר רשמים חיצוניים.
גם מחסום הדם במוח bbb מבשיל, ומגן על המוח בהצלחה רבה, מפני נגיפים וחיידקים שונים ועוזר למנוע דלקת קרום המוח וכן הלאה...
לגבי חיסונים הומיאופתיים: בעיניי, מאד לא מומלץ. במידה מסוימת זה לא שונה מחיסון רגיל- רק שזה אינו ניתן בזריקה ואין לדעת אילו השפעות תהיינה על ילדינו האהובים.
ניתן בעזרת הומיאופתיה להביא כל אדם לריפוי ובריאות שלמה, לטפל באנשים הסובלים ממחלות שונות, מגיפות
ובכלל...
לפרטים נוספים: [email protected] או בדפבית

מישהו יודע האם כל זמן המחלה היא מדבקת?
כמה זמן אחרי תחילת מטילץ אנטיביוטיקה המחלה מפסיקה להדביק?

המחלה מידבקת קצת לפני הופעת הסימפטומים וכמה שבועות אחרי הופעת הסימפטומים הראשונים (שימי לב - ברוב המקרים בהתחלה אין שיעול, אלא חום נמוך ונזלת). יש שטוענים שיש אנשים שהם מידבקים אפילו 5 שבועות לאחר הופעת הסימפטומים (כנראה שכל אחד אחרת).
מתחילת נטילת אנטיביוטיקה - תוך יומיים שלושה כבר לא מידבקים, אפילו אם יש שיעול. השיעול לא נגרם על ידי החיידק, אלא על ידי רעלן שהחיידק משחרר לגוף, והרעלן יכול להישאר בגוף ולגרום גירוי ושיעול גם חודשים אחרי שכבר אין חיידק.

אצלינו היתה מגיפת שעלת בחודשים האחרונים.
אני רוצה לציין כי באופן בולט וברור נדבקו אך ורק הילדים שלא היו מחוסנים - וזאת בשונה ממה שמשתתפים אחרים כתבו פה בדף. המחלה לא הייתה קשה כמו חלק מהתיאורים כאן בדף, אך בהחלט יש ילדים שמשתעלים כבר כמה חודשים טובים, אפילו יותר מחצי שנה. הבעיה היא שכאשר יש בקהילה תינוקות בני פחות משנה, זה יכול להיות מאוד לא סימפטי, ואף מסוכן ממש. למי שלא יודע, השנה מתו 4 תינוקות משעלת. אבל גם אם לא מתים מזה, זה לא נראה לי כיף גדול לראות את התינוק שלך משתעל עד שנהיה כחול, וגם לתינוק זאת בטח לא חווייה מי יודע מה.

כמו כן, אני רוצה לציין שלא כל אחד שחולה מקבל תשובה חיובית בבדיקה - במיוחד אם עושים את הבדיקה לאחר שחולים כבר כמה שבועות. בסביבה שלנו הסתמכו על בדיקה שחזרה שלילית, וכך ההדבקה נמשכה, עד שילדה אחרת נבדקה וקיבלה תוצאה חיובית לשעלת (עקב מחדל של קופת החולים התוצאות התקבלו רק 5 שבועות אחרי שהילדה נבדקה!). ילד אחר, שנבדק בבית חולים, קיבל תוצאה חיובית עוד באותו יום.

החשיבות של האבחון היא בכך שיכולנו להיזהר שלא להדביק תינוקות בני יומם שנמצאים בסביבתנו, ומי שרצה לקח אנטיביוטיקה (לדוגמה, מישהי שעובדת במעון של תינוקות לקחה טיפול מונע עוד לפני שבכלל הופיעו אצלה סימפטומים).
האנטיביוטיקה הצליחה למנוע מאיתנו להידבק, כיוון שלקחנו אותה ממש עם תחילת המחלה - עוד לפני שהתפתחו שיעולים רציניים. אם כבר יש שיעולים רציניים, אין כבר ממש טעם בנטילת האנטיביוטיקה (כלומר, זה מצב בו אם שוקלים לקחת אנטיביוטיקה, אין טעם להתמהמה ו"לראות מה קורה". ככל שמתחילים מוקדם יותר כך יכולים להפיק יותר תועלת מנטילת התרופה. אני לא אומרת שחייבים לקחת אנטיביוטיקה, אבל מי שמחליט לא לקחת צריך להזהר לא להדביק אחרים).

מבחינה בירוקרטית, במקרה של מגע קרוב עם חולה שאובחן בוודאות כחולה שעלת, אין צורך לבצע בדיקה על מנת לקבל טיפול מונע באנטיביוטיקה. המחלה מידבקת מאוד, ומועברת ברסיסי רוק באוויר.

אני גם רוצה לציין שיש אנטיביוטיקה למבוגרים שאינה נכללת בסל הבריאות, ואשר יש לה פחות תופעות לוואי וצריך לקחת אותה רק פעם ביום למשך 5 ימים (במקום 14 יום פעמיים ביום) - למי שמוכן לשלם מכיסו על התרופה (120 שח). לילדים יש תרופה שלוקחים פעם ביום למשך שלושה ימים בלבד (ולפעמים הרופא רושם אותה תרופה למשך 5 ימים. לא יודעת לפי מה, אולי משקל הגוף של הילד קובע).

איך קוראים לאנטיביוטיקה למבוגרים שאינה נכללת בסל הבריאות?

אני לא זוכרת. אולי אזניל היא היקרה? אל תתפסו אותי במילה. בכלאופן לרופא אמורה להיות טבלה של משרד הבריאות ובה כתוב בדיוק המינון והסוג של התרופה שצריך לתת במקרה של שעלת, ויש שם רק שתי אפשרויות. הם לא יודעים בעל פה, הם פותחים קלסר כדי לבדוק. בגלל שזו מחלה מידבקת יש הוראות מאוד ברורות של משרד הבריאות וזה לא נתון לשיקול דעתו של הרופא אם לתת מרשם או לא, ואיזה. פשוט ישבתי חצי שעה מול הרופא בזמן שהתייעץ בטלפון עם רופא אחר לגבי איזו תרופה עדיפה והוא הראה לי את הטבלה והסביר לי - אגב - האנטיביוטיקות האלה מותרות בהריון, בוודאות.

שעלת יומן אישפוז
טרה - אנחנו קיבלנו אזניל כל המשפחה היא כלולה בסל כל אחד קיבל מנה אחת ביום משך 5 ימים (אני קיבלתי עוד משהו אבל זה היה בגלל התחלה של דלקת ריאות)

ונאי מסכיהמ שברגע שיש זיהוי של שעלת זה אחראי כלפי הסביבה לקחת את האנטיביוטיקה במיוחד אם בסביבה יש תינוקות קטנים ומבוגרים (חולי סוכרת ולב גם הם מועדים לפורענות ולסיבוכי שעלת)

רק בריאות לכולם

יכול להיות שבכל קופת חולים זה אחרת? לא יודעת.

ביתי התינוקת היתה בקרבת ילד חולה שעלת כמה שעות טובות.
זה היה פעמיים, לפני שבועיים ולפני שבוע. אלא שרק השבוע זיהוו שזו שעלת.
ביתי קיבלה חום לפני שלושה ימים, שחלף למחרת.
היא מחוסנת וקיבלה שלוש זריקות המחומשת, כולל שעלת עד כה (בת 7 חודשים)
שאלתי היא האם עליי לחשוש? האם החום שחלף עשוי להצביע על הידבקות? האם יש דרך לבדוק מבעוד מועד האם חלה הדבקה? והאם יש טעם בכך (כלומר אפשר לטפל בשלב מוקדם )?

גם ילדים מחוסנים נדבקים בשעלת!
הייתי מתייעצת במהרה עם הומאופטים.
לבריאות.

האם החום שחלף עשוי להצביע על הידבקות?
יכול להיות, אבל זה קצת קרוב מדי לחשיפה. נראה לי שהדגירה קצת יותר ארוכה. אבל אני לא יודעת באמת.
והאם יש טעם בכך (כלומר אפשר לטפל בשלב מוקדם )?
בשלב הזה אפשר לטפל באנטיביוטיקה. יש טעם. השאלה אם את רוצה לתת לה אנטיביוטיקה "על עיוור", בלי לדעת אם נדבקה או לא. זה כבר ענין של גישה ורק את יכולה להחליט.

ישנן רמדי הומאופטיים כדי לטפל במקרים כאלה.

השאלה אם את רוצה לתת לה אנטיביוטיקה "על עיוור", בלי לדעת אם
נדבקה או לא
בדיוק בגלל זה.

האם מישהוא פה יכול להאיר את עיניי ולענות???.

אז ככה אני בת 30 ואובחנה אצלי שעלת רציתי לדעת אם במקום אנטיביוטיקה "קונבנציונלית" אפשר לקחת- OREGANOL OIL OR GSE ACT והאם יהיה לזה אותו אפקט של האנטיביוטיקה הקונבנציונלית ואז המחלה לא תהיה מדבקת????
מאחר ואני לא רוצה להדביק את בעלי או שכבר הדבקתי אותו .. לא יודעת
רק יודעת שאני חיה בתוך סיוט שיעול קשה על גבול החנק הקאות חוסר תאבון לא ישנתי כבר 5 ימים ממש ככה ושלא נדבר על אוכל

שרון
רק רציתי לאחל לך החלמה מהירה.
עברתי את זה גם בחורף שעבר (אני והילדים) היה קשה מ-א-ד וחוויתי בדיוק את מה שאת מתארת אבל יש לזה סוף
אז תחזיקי מעמד...
(לגבי הoregano oil...לא שמעתי על זה, מצטערת)

סקרנית לדעת - שרון, האם חוסנת נגד המחלה?

והאם יהיה לזה אותו אפקט של האנטיביוטיקה הקונבנציונלית ואז המחלה לא תהיה מדבקת????
לא נראה לי.

לא חוסנתי למעשה לא תארתי שמחלת ילדים תגיע אליי ותשבור את רוחי

שרון, נשמע סיוט.. תרגישי טוב..

שליחה על ידי אמא* » 17 דצמבר 2007, 07:31

ולא, לא קראתי את הדיון על הדבקויות אלא ריפרפתי מעליו כי אני פשוט רותחת!!!!!!!! אם הייתי יודעת ממי נדבק איתי בשעלת הייתי נכנסת בה עם בולדוזר.
ואני יודעת מי מי נדבקנו.

שליחה על ידי אמא* » 19 דצמבר 2007, 12:28

מי יודע בוודאות, כלומר שזאת האמת המדעית ולא שמועה-
האם אחרי נטילת אריתרומיצין,
באמת לא מדבקים?
הרגע דיברתי עם מנהל מחלקת ילדים בבה"ח מאיר( חבר ישן של אמא)שטוען :
שזה ממשיך לדבק גם 4-5 שבועות מהתחלת הופעת הסימטומים.גם אם לוקחים אנטיביוטיקה.
ושמי שנדבק בדמוי שעלת חשוף ביותר לשעלת במגפה הבאה.
אני לא יודעת אם הוא מנסה להפחיד אותי במטעמים שלו,
אני בכל זאת ממשיכה לבדוק עוד נתונים.
אשמח לתשובות בעניין.

אצלינו זו הסברה,
ש3 ימים אחרי תחילת לקיחת אנטיביוטיקה כבר לא מדבקים.
<עכשיו אני מנסה להיזכר מי אמר לי את זה>

יש כאן ויש גם Pubmed]כאן ResultsPanel[/po].Pubmed RVAbstractPlus השוואה בין יעילות סוגי אנטיביוטיקה. יש עוד המון מאמרים, רק צריך לחפש.

שליחה על ידי אמא* » 25 דצמבר 2007, 10:47

אם יש כאן מישהו שיכול לתת לי שם של רופא ,
שמאשר שאחרי נטילת אזניל כבר לא מדבקים.
ככל שאני בודקת יותר כך נראה שאזניל ממשיך את פעולת ההדבקה .
אחרי 10 ימים מתחילת הנטילה ההדבקה נחלשת.
האירו את עיניי -רופאי הקהילה, או החוקרים האחרים.
תודה

זה נשמע כאילו אנשים הולכים ומדביקים זה את זה בכוונה תחילה במחלה זו...כמו אבעבועות רוח?

שליחה על ידי אמא* » 26 דצמבר 2007, 08:09

ההבדל בין שעלת לאבעבועות רוח הוא
ששעלת היא מחלה קשה שחודשים משתעלים בה עד כדי חנק
והיא מסוכנת לילדים מתחת לגיל שנה.
אבל לצערי את צודקת
הורים לא מחסנים שילדיהם נדבקו לא תמיד שמים זין על כך שיש עוד הורים לא מחסנים
ולא מזהירים אותם שישמרו על ילדיהם.
על כך אני מאוכזבת ואפילו מזועזעת.
בתוך קהילת לא מחסנים זה מתבקש לשמור זה על גבו של זה
ובמקרה שלנו כל הנושא עומד מאוחרי מסיכת שקרים והעמדת פנים.
כמו הרבה נושאים גם הנושא הזה קל לדבר עליו
אך כשמגיעים לת"כלס לערוב זה לזה יש את אלה שמעדיפים לדחוף ראשיהם בחול כמו בת יענה
והבכוונה תחילה עטוף בשקרים.

אני חליתי בשעלת שנדבקתי מאבא שלי. זה עבר לי אחרי חודש. גם הילד שלי בגיל שנה בהזדמנות אחרת השתעל מעל חודש. הייתי בקשר עם ההומיאופאת וזה עזר מאד. השיעולים היו קשים אבל לא עד כדי הכחלה.

שליחה על ידי אמא* » 26 דצמבר 2007, 09:25

התמזל מזלך .
גם אנחנו נעזרים בהמאופטית מוכשרת
וגם אצלינו משתעלים מאוד אבל לא עד כדי הכחלה
אבל משתעלים אחרים שראיתי השתעלו עד הכחלה וחנק
ושבועות רבים עד חודשים- המקרה הכי קשה שנתקלתי בו היה יותר מ-5 חודשי השתעלות קשה.
אז בואי נשים דברים נכון-
זאת מחלה קשה. לא מסוכנת לילדים מעל גיל שנה אבל קשה.ולפעמים קשה מאוד.
אין היום הרבה מידע קונקרטי למערכת הבריאות על המחלה.
ולכן גם החיסון נוטה בערפל.

הנה, תראי מה מצאתי באתר של משרד הבריאות שני מסמכים על שעלת. לא קראתי עדיין, אז אני לא יודעת מה כתוב בהם.
בכל אופן, אם אין שם תשובה לשאלה שלך, הייתי מתקשרת אליהם - למחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, ושואלת אותם.

שליחה על ידי אמא* » 26 דצמבר 2007, 18:02

_אני רוצה להבחין בין שני מקרים:
במקרה אחד, אנחנו נדבקים בתמימות: נמצאים ליד מישהו, שלא יודע שהוא חולה, אנחנו במצב קצת ירוד, ונדבקים. קרה, קורה, יקרה. לא נורא. סובלים קצת או הרבה, מטפלים בזה, עובר.
במקרה אחר, מישהו חולה, ובאופן בלתי תמים לחלוטין מסתובב בין אנשים ומדביק אותם, ללא כל אזהרה.
עם המקרה הראשון אין לי בעיה. זה המקרה שבו צריך לקבל את המחלות.
עם המקרה השני יש לי ועוד איך בעיה.
והבעיה כפולה:
ראשית, אין לאף אחד זכות להדביק מישהו אחר מתוך זילזול בו. תודיע שאתה חולה, תשאל אם זה בסדר מצד המארחים.
שנית, לא נראה לי כל כך חכם מצד החולים, להתרוצץ בזמן מחלה, בוודאי בזמן מחלה קשה. ולתת לילדים להתרוצץ (כשההורים הם הקובעים ועליהם האחריות) נראה לי חסר אחריות. כאילו שאין סיבוכים, וכאילו שלא מתים מהם בארץ כל שנה ילדים._
אני מצטטת את בשמת מ2003

שליחה על ידי אמא* » 26 דצמבר 2007, 18:06

לטרה רוסה-
תודהלך על העזרה.
דיברתי עם מישהי היום אחה"צ.
הם קובעים 3 שבועות עד 4 שבועות הדבקה מרגע הופעת הסימפטומים.
אם האזניל לא נלקח בתקופת הדגירה עד 3 ימים מהתחלת הסימפטומים,
אין לו השפעה על ההדבקה, יכול לעזור לקצר את זמן השיעול כולו.

ביתי בת הארבע וחצי נדבקה משעלת מאמא שלי ומאבא שלי שנדבקו מסבתא שלי. ביתי איננה מחוסנת.
אני נדבקתי ממנה ואני ממש מדגימה את השעלת הקלאסית (וגם היא) היה נורא לישון לידה ולעיתים לא לישון כלל ופשוט לטייל בעגלה ולקוות שלא תיחנק.
זו מחלה איומה.
כמה הערות והארות.
שלושת ילדי המחוסנים נדבקו אף הם עם סימפטומים קלים ביותר. רק שיעול קל מדי פעם.
בהחלט הצטערתי שהחיסון כבר לא פעל עלי (הוא עובד רק עד 12 שנה לפי מה שגיסי הרופא טוען) וכמובן הצטערתי ביותר שלא חיסנתי את ביתי הקטנה.
אני חושבת שהסיבה להידבקות שלי ושל יתר הילדים היא שילדה הקטנה אצלה מצא החיידק כר נוח להתרבות וכל שיעול שלה היה בעל פוטנציאל הדבקה היסטרי.
עובדה שלא נידבקנו מאימי אצלה המחלה התבטאה באופן פחות גרוע מאשר אצל הילדה.
יש מגפת שעלת בסביבות החודשים יוני - אוקטובר כל שנה ורק בתל השומר נפטרו ממנה שני תינוקות בני כמה חודשים בשנה שעברה.
החיסון הוא עקרוני ביותר לדעתי למנוע מגפה. לא כל ההורים ממושמעים ויכולים לעמוד בנידוי של כמה חודשים. ובסביבות של בלתי מחוסנים זהו מעשה חסר אחריות באופן בוטה.

הסיבה לזה שאנחנו לא מחסנים ומתנהגים כאילו אנחנו יותר חכמים מכולם היא פשוט כי לא ראינו איך המחלות האלה נראות. מי שראה חולה שעלת נחנק ירוץ לחסן.

ועוד דבר. לפני כמה שנים מתו שני ילדים ביפן מחיסון השעלת (בגירסתו המיושנת). הורים רבים נמנעו מחיסון ובמגפה שנוצרה מתו 130 ילדים לא מחוסנים.
היום החיסון שונה והסיכון בו ירד לאין שיעור.
מניסיוני המר מה שיש לי להציע לכם: רוצו לחסן.

מיכל
מצטערת שחליתם
יחד עם זאת אני חולקת על דעתך.
אני חליתי בסוף ההריון הדבקתי את בני שהיה אז בן שבוע והיינו מאושפזים איתו בבי"ח שעלת יומן אישפוז. גם בתי שהיתה אז בת שנתיים חלתה בגירסה קלה יותר משנינו למרות שלא היתה מחוסנת. גם אביהם חלה בצורה הכי קלה במשפחה.
העובדה שנדבקים ו או ששני ילדים נפטרו לא מצדיקה כשלעצמה את החיסון. (ולטעמי העובדה שילדיך המחוסנים נדבקו אומרת משהו על יעילות החיסון, לא?)

לטברסקי וכהנמן (פרס נובל) יש מאמר יפה על ההטיות שמשפיעות על קבלת החלטות שלנו - איך נראות גדולה של משהו (הידבקות במקרה זה) גורמת לקבלת החלטה לא מוצדקת מבחינה סטטיסטית.
(היא יכולה להיות מוצדקת מסיבות אחרות.)

אני לא נגד חיסונים וכרגע אנחנו שוקלים לחסן את ילדינו (הגדולה רוצה לרכב על סוסים וטטנוס נהיה רלוונטי) ולאחרונה אני אף חושבת לחסן אותם "לפי הספר" פשוט כי זה יותר .... פשוטץ.
אבל החשש מהסתבכות נדירה של מחלות לא היא המניע שלי

מקווה שאתם כבר מרגישים טוב.

לפני כמה שנים מתו שני ילדים ביפן מחיסון השעלת (בגירסתו המיושנת).
לפני בערך שלושים שנים.

אני גם רוצה לספר שאנחנו חלינו לפני שנתיים וחצי בשעלת, אני ושלושת ילדיי הלא מחוסנים ועוד שתי המשפחות השכנות.
זה בהחלט היה קשה מנשוא.
הקטן שלי היה אז בן שנה בדיוק והיה מפחיד ביותר.
לקחתי אותו גם למיון ברגע של פחד אמיתי.
ב"ה הוא היה בסדר.
ובכל זאת, אנחנו עכשיו שנתיים וחצי אחרי ואף אחד מילדיי מאז לא היה חולה אפילו בשפעת.
ולפני זה היו חולים כל הזמן, מדביקים אחד את השני וזה היה מעגל אינסופי.
אני משוכנעת שהשעלת חיזקה וחיסנה אותנו מאד.

אני לא באה לצאת נגד או בעד חיסונים אבל להכניס לבהלה לדעתי לא כדאי.
זה לא נכון לפעול מתוך פחד.
מכל צד יש פחדים.
אף אחד לא יכול להבטיח לנו כלום.
עדיף לפעול ממקום יותר שליו ושקול לדעתי.

זה לא נכון לפעול מתוך פחד.
אני לא בטוחה. פחד הוא רגש הישרדותי חזק שנועד להגן עלינו.

ההטיות שמשפיעות על קבלת החלטות שלנו - איך נראות גדולה של משהו (הידבקות במקרה זה) גורמת לקבלת החלטה לא מוצדקת מבחינה סטטיסטית.
רק שרבים מאלה שלא מחסנים עושים את זה כי הם חושבים ש"לנו זה לא יקרה" ושאין אפשרות לחלות כי : סניטציה יותר טובה, הנקה, אוכל בריא, ואז סיפורים של חברים שלהם זה קרה להם, משנים את התמונה.

רק שרבים מאלה שלא מחסנים עושים את זה כי הם חושבים ש"לנו זה לא יקרה" ושאין אפשרות לחלות כי : סניטציה יותר טובה, הנקה, אוכל בריא, ואז סיפורים של חברים שלהם זה קרה להם, משנים את התמונה.
איך את יודעת שרבים?
אני לא חיסנתי ולא מחסנת נגד שעלת. נכון, המחלה קשה, אני מאמינה לגמרי.
בכל זאת, אם נידבק, אני מאמינה שהמחלה עדיפה על החיסון.
כמו כן, אני ביררתי לגבי המחלה הזאת עוד לפני שבתי נולדה. לרפואה הסינית יש בהחלט מה לעשות נגד המחלה הזאת, ואם ילדי יידבקו בה, אקח אותם לטיפולים גם ברפואה סינית וגם באייפק. זה לא עניין לפטליזם: או שיחלו, או שלא יחלו. אפשר גם לטפל ולהקל על החולים!