בסדר בסדר, אני מתפשטת פה למולכם, לא מסתירה דבר, ומודה שלא חזרתי לכאן רק ממכאובי הגעגועים אלא גם ממצוקה גדולה-
שלום, אני מנסה ואני אכלנית יתר כפייתית.
כן, בהחלט! יש לי את כל הסימנים, אחד אחד. אין לאן לברוח (חוץ מלעוד אוכל..)
אז הנה אני, על פי האתר של "סהר- סיוע והקשבה ברשת, או- איך תזהו אדם עם הפרעת אכילת יתר כפייתית:
זלילות
פחד מפני חוסר יכולת לשליטה רצונית בהפסקת האכילה
דיכאון
מחשבות של גינוי-עצמי המלוות בזלילות
התנזרות מפעילויות בגלל מבוכה עקב המשקל
שימוש במגוון רחב של דיאטות
אכילה מועטה בחברה, בעוד שמשקל היתר נשמר
אמונה שיהיה אדם טוב יותר אם יהיה רזה
ההרגשה לגבי עצמו מתבססת על המשקל
כישלונות מקצועיים וחברתיים המשויכים למשקל
מרגיש מעונה ע"י הרגלי האכילה
המשקל הוא פוקוס החיים.
ועוד:
- עלייה במחשבות אובססיביות על אוכל ומשקל
- רצון להיות בשליטה כל הזמן
- גישה פרפקציוניסטית
- רצון לברוח ממצבי לחץ
- הרגשת חוסר תקווה לגבי עבודה, יחסים או החיים
- אמונה שתהיו מאושרים ומצליחים אם רק תרזו
- הרגשה שאתם "שמנים מדי" אפילו שאומרים לכם את ההיפך
- רצון להתבודד
- חוסר יכולת להשתמש במערכות התמיכה
- אינכם כנים לגבי הסימפטומים עם אלה שעוזרים לכם
- הסתכלות תכופה במראה
- הישקלות יומיומית
- הימנעות ממאכלים מסוימים בגלל תכולת הקלוריות
- קניית מאכלים דיאטטיים בעיקר
- דילוג על ארוחות
- אימונים מוגזמים
- לבישת בגדים רפויים בלבד
- מחשבות התאבדות
- הרגשת גועל מעצמכם לאחר האוכל
חוץ מ-אימונים מוגזמים וקניית מאכלים דיאטטיים יש לי את הכל
עליתי במשקל אבל זה לא העניין, יש לי ימים עם אכילה מצויינת (וכלל לא מעטה- סבירה לגמרי), ימים נעימים בהם האוכל לא במוקד ואני מתפנה לחיות.
ולאחרונה, המון ימים עם זלילות איומות ללא שליטה, כל היום סובב סביב ג'אנק- תכנון השגה ובליסה, נרקומניות של מזון-
לפני הזלילה אני בקריז,חייבת להשיג מזון, כמה שיותר מזיק, כבד והרסני, לא פנויה לשום דבר אחר (גם לא המהנה ביותר).
תכנון השגת המזון מעורר ומהנה, הרגשה של משמעות,של הרפתקה ועוצמה- יכולה להשיג כל מה שבא לי, העולם פתוח בפניי.
הביצוע מנותק רגשית, מתנתקת וכמו נחה במין מימד אחר, חסר כל משקל.
אחרי הזלילה הרגשה של הקלה, של מלאות וסימום המלווה ברגשות גועל והחלטה נחרצת שממחר מתנקה וחוזרת למוטב..
לכל זה נכנס בשנה האחרונה גם הצורך הרגשי החזק להיות טבעונית (לא מסוגלת יותר להתעלם ממצוקת החיות) ואז, בנפילות הכוללות גם גלידות שמנת, עוגות עם ביצים וכו', רגשות חוסר השליטה והאשמה רק מתעצמים.
בצעתי בדיקות דם מקיפות ובקשתי הפנייה לדיאטנית. בבדיקות התגלה שיש לי איזה ערך גבוה, אדבר מחר עם הרופא שלי לבירור מדויק. התור לדיאטנית רק בעוד חודש (מומלצת ולכן מלאה..)
נקווה לטוב ובינתיים אולי מכאן תבוא הישועה, ישועת השם כערף עין, גם למי שלא מאמין?
יש באזור מרפאה מיוחדת להפרעות אכילה אבל אני נותנת לעצמי הזדמנות להושיע את עצמי בעצמי לפני שאפנה לערכאות מתקדמות יותר. אין לי כח.
וכעת, במקום לפנות למקרר לשאריות השוקולד שנותרו מהזלילה של אתמול, פותחת את פי רק כדי לספר שעומד להיות יום טוב, ללא אכילה כפייתית!
פירות, יקרות (ירקות כמובן, מאד יקרים ללבי הירקות
), מתחשק לי להכין מרק שעועית טוב, אבוקדו חברי משכבר הימים ועוד שכאלה טובים ומאוזנים.
אבוא לכתוב כאן ואספר הכל, מתחייבת.
