בעיות כלכליות מלחיצות

[בשמת_א*]

כשהתחלתי את תוכנית האוכל שלי, הבנתי די מהר שאני חייבת לאכול רק מה שקבעתי לעצמי. לפעמים זה נראה למישהו מהצד נורא קטנוני. מה הבעיה לאכול משהו קטן בארבע?
אני מאוד מתחברת לדבריה של אחת.
תמיד מאוד התפלאתי על תגובות של אנשים מהצד, כשאדם אומר להם "לא תודה" על אוכל. אני לא מבינה מה מניע אנשים כאלה.

כבר לא פה, בעקבות העצות שקראתי בדף הזה, החלטנו השבוע להיעדר מאירוע שיעלה לנו 100 ש"ח רק הדלק לנסיעה אליו וצריך יהיה להביא מתנה בסך 360 ש"ח לפחות, ואלה 460 שקל שאין לנו כרגע. החלטנו לוותר. בעבר היינו מרגישים שאין אופציה כזאת. אין לנו חובות ואנחנו מעולם לא היינו במינוס אבל כרגע קצת לחוץ.

אז הדף הזה לא נראה לי מחניק בכלל. הוא ממש מפקס אותי. אני אפילו קרובה להתגבר על הדחיינות שלי ולטפל סוף סוף בהחזר שאני צריכה לקבל ממס הכנסה על 2005. אז אל תיעלבי כבר לא פה, את עוזרת לאנשים שבאמת רוצים להיעזר ובאמת יודעים להעריך את זה.

[קשת_ענן*]

מצטרפת לדבריה של בשמת.
הדף הזה מבחינתי הוא
שפע
של פוקוס
של עזרה הדדית
של נתינה
וכוונות טובות.
כבר לא פה , הקסמת אותי ממש, ואת מהווה עבורי השראה.
שתדעי.

המחשבה הזאת, "נו, עוד 25 שקל, מה זה כבר משנה" - אולי אתן לא מבינות, אבל זה בדיוק הקו הדק בין הפלוס למינוס, למי ש בעיות כלכליות מלחיצות הן הבעיה שלו.
בדיוק.

[POOH_והתוספות*]

מצטרפת לדבריה של בשמת.
גם אני..

אז הדף הזה לא נראה לי מחניק בכלל. הוא ממש מפקס אותי
אז אל תיעלבי כבר לא פה, את עוזרת לאנשים שבאמת רוצים להיעזר ובאמת יודעים להעריך את זה.
גם אנחנו קוראים ועוקבים ולומדים המון...
עוד לא יישמנו אבל בסוף ניישם בינתיים לומדים...
אז כבר לא פה בבקשה אל תפסיקי ללמד אותנו בבקשה...

[אילה_א*]

_מצטרפת לדבריה של בשמת
גם אני..._
בהחלט ואני חושבת שממש לא היית אגרסיבית מידי לעלית - להיפך כתבת את מה שאני רציתי לכתוב ולא היה לי אומץ.
במיוחד ב600 שח של הטיפולים .(טיפולים הם לחלוטין מותרות )
נאי חושבת שתהליך הבראה מהסוג שאת עושה דורש אומץ רב מאוד . הרבה יותר קל להיות במינוס ולחשוב שמי שהחליט לסגור את מינוסו הוא

אוכל מקופסאות שימורים לאור העששית ביום הנישואין שלכם...
תאמיני לי שזה כל כך לא נכון. להיפך הרווחה של לישון בנחת כי אין אף אחד שאתה חייב לו שווה לא ללכת עם הגננת לבית קפה
(לדעתי היא אמורה לשלם לכם על זה )
חיזקי ואמצי בדרכך המבורכת הצודקת והנעימה .

[כבר_לא_פה*]

איזה כיף לי! יש לי אהבה. @}
אני מבינה על מה הבנות מדברות, אני הייתי שם. מהצד השני, מסתכלת מוזר על מי שחי בשליטה. אני בוחנת רגע את השאלה האם אני צריכה לשחרר.. יתכן שכן, בדברים מסוימים.. ואני עובדת על זה. אני מאוד מבינה על מה אחת מדברת, כי זה באמת דומה - הכסף והאוכל. אני משתדלת לא לאכול מתוק או מעובד או בשר וחלב. גם מהסיבות המוכרות ל באופן טבעי וגם בגלל שזה עושה לי חצ'קונים והקושי הוא אותו קושי - מה זה חתיכת שוקולד אחת? מה זה עוד סופגניה? זה לא יהרוג אותי.. נכון. זה לא יהרוג אותי מהר, זה יהרוג אותי לאט ואני אראה מכוערת כל הדרך - שווה חתיכת שוקולד? לא.
מה זה עשרה שקלים על קפה ועוד חמש עשרה על מתנה לילד? זה לא ירושש אותי.. נכון. זה לא ירושש אותי עכשיו אבל זה יקבור אותי לאט ובסוף השנה אני לא אסע לבקר את בנדוד שלי באמריקה כי אני במינוס (או שאני אסע ואכנס למינוס גדול יותר) שווה קפה? לא.

על הדרך ב"קמצנות" אני מאמנת את כוח הרצון שלי, היכולת שלי להגיד "לא" למה שלא מתאים לי (שזה קשה לנצר למשפחה פולנית שבה להגיד "לא" משול ל"הנה הרגת את סבתא שלך ואיזה בת רעה את"), ולומדת להיות אחראית על עצמי. זה כיף. זה מעצים.

טוב שזוית רונת ונאוה כתבו את דעתן, זה הזכיר לי שרציתי לכתוב איזה סיכום של מה שלואיז היי כתבה על כסף. אני אמצא את הדיסק ואסכם אותו. זה חשוב.

אני רוצה לחיות בבית משלי שלא שייך לבנק.
אני רוצה לקנות מסך פלזמה במזומן ומערכת סאונד שמתאימה לו.
אני רוצה לצאת לשנה חופש עם בנזוגי אחרי שהילד השני יוולד.
אני רוצה לפתוח עסק משלי בלי הלוואה ראשונית מהבנק.

ובגלל שאני רוצה את כל אלה, אני מוותרת על הרצונות האחרים. באהבה ובשמחה. (לרוב)

---

בין מה שכתבתי ועד שהאתר לא עלה לי והייתי צריכה להעתיק למסמך וורד ואז לנסות שוב להעלות את זה לדף דיברתי עם הגננת וקלטתי שיותר מהכסף זה היה עניין של מאבקי כוח עם הגננת. אבל אני עדיין חושבת שהסירוב לשלם היה במקום. המון פעמים אנשים אחרים קובעים לאן הכסף שלי ילך במקומי, אפילו אם יש להם כוונות טובות (כמו האירוע של בשמת א: כוונות טובות, אבל האם זה טוב בשבילי?)

[אשה_לומדת*]

_מצטרפת לדבריה של בשמת
גם אני.._
כבר לא פה תודה לך מכל ה על ההשקעה שלך בדף הזה, את עזרת כאן להמון אנשים.

מי שלא רוצה - לא מכריחים אותו לקרוא. ובטח לא מכריחים אותו להיעזר
אני מציעה למחוק תגובות של זוית שונה, רונת ונאוה (חוצפה להשתמש בשם אחר )כדי לחרחר ריב ולהעכיר אווירה התגובות לא במקום בכלל.

[נועה_בר*]

_בשביל זה האתר משווה בין ריביות
איזה אתר? פספסתי._
בשמת, זו התשובה לשאלתך
תכנסי לbankrate.co.i l תוכלי לראות כמה ריבית נותן איזה בנק.

כבר לא פה את נהדרת. @}
הזכיר לי שרציתי לכתוב איזה סיכום של מה שלואיז היי כתבה על כסף. אני אמצא את הדיסק ואסכם אותו. זה חשוב.
מחכה...

על הדרך ב"קמצנות" אני מאמנת את כוח הרצון שלי, היכולת שלי להגיד "לא" למה שלא מתאים לי (שזה קשה לנצר למשפחה פולנית שבה להגיד "לא" משול ל"הנה הרגת את סבתא שלך ואיזה בת רעה את"), ולומדת להיות אחראית על עצמי. זה כיף. זה מעצים.
מזדהה.

ממליצה מאוד על הספר של יבולים
פוגית, תוכלי לתת פרטים מדוייקים על הספר ואיפה משיגים אותו? אפשר ללוות ממישהו לקריאה?

[סיפורי_פוגית*]

פוגית, תוכלי לתת פרטים מדוייקים על הספר ואיפה משיגים אותו? אפשר ללוות ממישהו לקריאה?
יקריתי, את יכולה לשאול את הספר ממני. אבל יש תור .
אחרי שתקראי (הספר קצר) - תחליטי אם שווה לך לקנות.
פרטים לרכישה יש באתר של יבולים שקישור אליו יש בראש הדף

[נעמי_בן_שיטרית*]

וואו איזה דף מדהים , תודה. תודה ענקית לנגה נגה .
אנחנו כבר שלוש שנים בתכנית הבראה שכללה ביטול כרטיס אשראי, מכירת המכונית, קנייה במזומן בלבד, ויתור על כל דבר כמעט חוץ מאוכל. זה הצליח בגדול. כבר יותר משנה אנחנו בפלוס קבוע. נשאר רק חוב לבנק של 20 אלף ש"ח פרוס על השנתיים הבאות. השאלה שאני עכשיו מתמודדת איתה היא מה הלאה? איך אני מתקדמת מכאן?
אני מרוויחה יפה כשאני עובדת אך ממעטת לעבוד ומעדיפה להתמקד בגידול הבנות. האיש מרוויח בערך 5000 ש"ח לחודש. אנחנו חיים פחות או יותר ב פשטות מרצון וטוב לנו עם זה. אך אני שואלת איך אני מגיעה לקניית רכב, קניית בית, יציאה לחופשות, קניית מתנות ועוד מותרות שהן חלק מהנאות החיים. איך עוברים משלב הראש מעל המים לשלב השחייה החופשית?
עלה לי מרגיעון: "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר".

[כבר_לא_פה*]

נעמי, כל הכבוד לכם! ומה שאת שואלת זו שאלת המליון דולר. מכל הכיוונים. אם אתם בפלוס ומצליחים לחסוך כל חודש תזרימו את זה לחוב כדי לסגור אותו כמה שיותר מהר, זה לא חייב לקחת שנתיים.
סגרתם את החוב ודאגתם לביטוח חיים/בריאות ופנסיה לכולם? הגיע הזמן לחשוב על המטרות לטווח ארוך ולראות מה אתם רוצים - איך אתם רוצים לחיות. אם בא לכם להמשיך לחיות ב פשטות מרצון זה מעולה, אבל זה לא אומר שאתם צריכים לעבוד בשביל זה. אני מאמינה, ולזה אנחנו שואפים, שכדאי ליצור מצב שבו הכסף עובד בשבילכם ומייצר הכנסה פאסיבית כך שנוכל להמשיך לחיות בפשטות ולא לעבוד. זה מאוד אפשרי, במיוחד אם הדרישות שלכם לא גבוהות - ואם מה שאתם צריכים בחודש כדי לחיות זה 5000 שקלים, תבנו תוכנית שתאפשר לכם את זה.
אבא עשיר אבא עני. השקיעו בנכסים ולא בהתחייבויות. בשבילנו זה אומר שבשנים הקרובות אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לחסוך כסף ולבנות עסק עצמאי שיאפשר לנו לעבוד מהבית ולהרוויח המון. בשביל כל אחד זה אחרת. דייב רמזי אומר את זה ככה:
Live like no one else, so that later - you can live like no one else.
במה אתם טובים ואיך אתם יכולים להרוויח מזה? מה התשוקה שלכם ואיך אתם יכולים להרוויח מזה? מנסיוני הקצר כסף מושך כסף וככל שאנחנו חוסכים יותר כסף מגיע אלינו יותר והתוכניות שלנו הופכות מוחשיות יותר עבורנו, הכל נופל במקום. אתם יכולים להגיע לקניית רכב, בית ויציאה לחופשה מההכנסה הנוכחית שלכם, אבל זה יקח זמן ויכול להיות שאתם צריכים לשקול הגדלת הכנסה.
זה נשמע טיפשי, רוב האנשים אומרים שהם רוצים יותר כסף אבל מרגישים שזה לא מגיע להם או שזה לא יכול לקרות.. לואיז מסבירה את זה יותר טוב, אני אכתוב היום את מה שהיא אומרת.
עד עכשיו התאוריה ועכשיו המעשי: שבי עם בנזוגך ותשימו מטרות לטווח הארוך. שימו תאריך לידן, ועדיפות ותתחילו לחשוב מה הצעדים הדרושים כדי להגיע לכל מטרה. ותעשו משהו אחד היום כדי להגיע למטרה. ותתחייבו לעשות משהו אחד כל שבוע כדי להגיע למטרה. זה יהפוך את זה למוחשי יותר והיקום יתכוונן אליכם. אבל היקום לא יידע למה להתכוונן אם לא תרשמו לו פתק

[כבר_לא_פה*]

לואיז היי, you can do it, דיסק על כל מיני דברים, בינהם שפע:
(אני המתרגמת, לא יודעת אם יש את הדיסק בעברית)
"בואו נדבר על שפע, או עושר. לעולם לא תוכל ליצור שפע על-ידי דיבור או מחשבה על חוסר כסף. זו חשיבה מיותרת שלא תביא לחייך שפע. התעכבות על מחסור תצור רק מחסור, חשיבה ענייה מביאה עוד עוני, וחשיבת הודיה מביאה שפע.
ישנם כמה affirmations וגישות שבטוח ישאירו את השפע מחוץ להישג ידך - נטירת טינה לאנשים אחרים על כמות הכסף שיש להם רק מציבה חומה בינך לבין הזרימה בחייך (לכן אני אומרת תודה לבעלי הבנק שלי ומאחלת להם רק טוב נגה)פתח את הכרתך לרעיונות חדשים הקשורים לכסף והוא יהיה שלך.
"אף פעם אין מספיק כסף" - זו affirmation נוראית, כמו גם "כסף יוצא מהר יותר משהוא נכנס". זו חשיבת עוני מהסוג הגרוע. היקום יכול להגיב רק למה שאתה מאמין בנוגע לעצמך ולחיים. בחן אילו מחשבות שליליות יש לך בנוגע לכסף ואז החלט לשחרר אותן ולתת להן ללכת, הן לא שירתו אותך בעבר, ולא ישרתו אותך בעתיד.
אתה יכול לקנות כרטס לוטו פעם ב בשביל הכיף אבל אל תשקיע הרבה תשומת לב בזכייה בלוטו ותחשוב שזה יפתור את בעיותיך. זו חשיבה ענייה ולא תביא טוב שנשאר לחייך. זכייה בלוטו לעולם לעיתים רחוקות תביא שינויים חיובים לחייך. למעשה תוך שנתיים רוב הזוכים הפסידו את כל זכיותיהם והרבה פעמים במצב גרוע פיננסית מכפי שהיו לפני כן. אם אתה חושב שזכייה בלוטו תפתור את כל בעיותייך אתה טועה כיוון שזה לא קשור בשינוי תודעתי. למעשה אתה אומר ליקום "אני לא ראוי שיהי הטוב בחיי חוץ מבצורה אקראית". אם רק תשנה את תודעתך, מחשבותייך לאפשר לשפע ביקום לזרום דרך חוויותיך, יהיו לך כל הדברים שאתה מאמין שזכייה בלוטו תתן לך, ותהיה מסוגל לשמור עליהם כי הם יהיו שלך בזכות הכרתך.
affirming הכרזה deserving והרשאה הם הצעדים לעושר גדול יותר מכפי שתוכל לזכות בלוטו.
עוד דבר שמפריד בינך ובין השפע הוא חוסר כנות. מה שאתה נותן בחיים חוזר אלייך. תמיד. ואם תקח מהחיים אז החיים יקחו ממך. זה כזה פשוט. אולי אתה חושב שאתה לא גונב אבל האם אתה סופר את אטבי הנייר והבולים ש"הרמת" מהמשרד? או האם אתה אדם שגונב זמן או שודד מאנשים אחרים כבוד? או אולי גונב מערכות יחסים? כל אלה נחשבים והם אומרים ליקום "אני לא ראוי לטוב בחיים, אני חייב להתגנב ולקחת אותו".
לכן היה מודע לאמונות שיתכן ומונעות את הזרימה בחייך ושנה אותן והתחל ליצור חשיבה חדשה של שפע. אפילו אם אף אחד אחר במשפחתך לא עשה זאת, אתה יכול לפתוח את תודעתך לקונספט של כסף שזורם לחיינו."

אם אנחנו רוצים לצמוח/לגדול/לשפוע אנחנו חייבים להשתמש במחשבות של שפע. יש לי (ללואיז ) שתי אמירות שפע שהשתמשתי בהן שנים רבות והן עובדות טוב עבורי - הן יעבדו טוב גם בשבילך:

1. ההכנסה שלי כל הזמן גדלה.
2. אני שופעת בכל כיוון (I prosper wherever I turn)

היה לי מעט מאוד כסף כשהתחלתי להשתמש בהן אבל תרגול עקבי הפך אותן לאמת בשבילי.
זמן רב אני מאמינה שעסק הוא מקום לברך ולשפע אחד את השני, לעולם לא הבנתי את המושג של "cut throat business" בו מנסים לרמות ולתחמן את היריב. זה לא נשמע כמו דרך מאושרת לחיות. יש כל-כך הרבה שפע בעולם - אם רק נסכים לחלוק בו. ב hay house חברת המו"ל שלי תמיד היינו כנים, הגונים, אנחנו עמדים במילתנו, עושים עבודתנו טוב ומתייחסים לאחרים בכבוד ונדיבות. כשחיים כך זה בלתי אפשרי להרחיק את הכסף. היקום מודה לך בכל פניה. היום יש לנו שם טוב בעולם המו"לות וכל-כך הרבה עבודה שאנחנו דוחים חלק ממנה, אנחנו לא רוצים לגדול עד כדי כך שנאבד את המגע האישי.
עכשיו אם אני, ילדה מוכה שלא סיימה תיכון יכולה לעשות זאת - גם אתם.

פעם ביום עימדו בזרועות פשוטות ואמרו: "אני פתוח ומוכן לכל הטוב והשפע שיש בעולם" ו "תודה לכם חיים". החיים ישמעו אתכם ויגיבו.

affirmations:
אני מגנט לכסף, שפע מכל סוג נמשך אלי.
בכל מקום שאני עובד אני מוערך ומתוגמל היטב.
אני חי בעולם אוהב, שופע והרמוני ואני אסיר תודה.
אני פתוח לשפע האינסופי שקיים בכל מקום.
החיים מספקים את כל צרכי בשפע. אני בוטח בחיים.
חוק המשיכה מביא רק טוב לחיי.
אני נע ממחשבה ענייה למחשבה של שפע וחשבון הבנק (או עסקיי או מאזן) שלי משקף שינוי זה.
אני מביע הכרת תודה על כל הטוב בחיי. כל יום מביא הפתעות נפלאות.
אני משלם את חשבונותיי באהבה ואני עולז כשאני רושם כל צ'ק. שפע זורם דרכי בחופשיות.
מגיע לי הכי טוב ואני מקבל הכי טוב עכשיו.
אני משחרר כל התנגדות לכסף ואני כעת מרשה לו לנוע בשמחה דרך חיי.
הטוב שלי מגיע מכל מקום וכל אחד.

---

זהו. זה רק חלק קטן מדיסק (או ספר) שעוסק ב i can do it. מאוד מומלץ. בבקשה הכניסו אותו לרשימת המומלצים שלי, אנחנו שומעים אותו באוטו מדי פעם כשאנחנו צריכים מוטיבציה וזה עובד נפלא.

[אחת*]

הכסף עובד בשבילכם ומייצר הכנסה פאסיבית כך שנוכל להמשיך לחיות בפשטות ולא לעבוד.
קשה לי להתחבר. אולי כי אני לא מבינה משהו. החזון שלי על עצמי הוא לעבוד יותר במה שאני מרגישה שהוא היעוד שלי. להעיז יותר, ליצור יותר ולהגיע ליותר אנשים, כדי לעשות שינוי ולהשפיע - שפע נגזר אצלי בראש מהמילה להשפיע. אני רוצה להשפיע - להיות שופעת ממה שיש לי בתוכי באמת. לא לעבוד - מה זה אומר לי? שאני כבר לא צריכה לעשות כלום ולא לתת מעצמי כלום? שאני מסתובבת בעולם וצורכת כל מה שאני רוצה? אוי זו מחשבה נוראית בשבילי, משתקת. אולי בגלל זה אין לי כסף? להיות ביל גייטס? שכל מה שהוא רוצה זה עוד? השאלה שלי היא איך לתת יותר ולקבל בעד הנתינה שלי - בעבודה, ביצירה, בפעילות. כסף שעובד בשבילי, נשמע למשל כמו נכס שקניתי, נניח חתיכת אדמה שעליה בניתי ועכשיו אני משכירה ומרוויחה או מוכרת וקונה לפי השוק. מזכיר לי את האמרה האינדיאנית הזו שאנחנו ילדים של האדמה ואי אפשר להיות הבעלים שלה.... הרי היא תישאר כאן אחרי שנמות, איך זה יכול להיות שאנחנו הבעלים שלה? אם כבר היא הבעלים שלנו ואנחנו צריכים לשלם לה - כלומר להשפיע עליה טוב ולא לנצל אותה.
וגם - ספרי השפע האלו מה הם אומרים? שיש שפע בשפע, אבל זה לא המצב... יכול להיות שזה יכול להיות המצב אם היינו צורכים פחות ומנצלים פחות את העולם השלישי - פחות דלק, פחות חשמל, פחות כסף...
קבלנו כל כך הרבה מהעולם עד כה - חיים ומזון והגנה ואהבה וחום - השאלה שלי היא מה אני יכולה לתת היום בחזרה.

[בשמת_א*]

החזון שלי על עצמי הוא לעבוד יותר במה שאני מרגישה שהוא היעוד שלי
זה נשמע נהדר, ואני חושבת שאני אנסה לתרגם את מה שנגה נגה כתבה, כי קראתי את "אבא עשיר, אבא עני":
מה שהיא מתכוונת הוא שלא תצטרכי לעבוד, כי כסף יהיה לך כמה שתצטרכי.
את תוכלי לבחור לעבוד מתוך אהבה ושמחה, אבל לא לצורך ההתפרנסות אלא כדי ליצור, להשפיע וכל הדברים שאת רוצה.

[בר_עדש*]

השקיעו בנכסים ולא בהתחייבויות. בשבילנו זה אומר שבשנים הקרובות אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לחסוך כסף ולבנות עסק עצמאי שיאפשר לנו לעבוד מהבית ולהרוויח המון.
כל השקעה בכיוון אחד באה על חשבון דברים אחרים. אם הבחירה היא בין שפע כלכלי לחיי משפחה תקינים, אני חושב שאת הרווח הכספי אפשר לדחות בעשר-עשרים שנה. הבחירה שהציגה נעמי בן שיטרית נראית לי יותר נכונה בהקשר זה.

ועוד משהו: מה רע בכרטיסי אשראי?
אנחנו משתדלים לקנות הכל דוקא באשראי. יש לכך כמה יתרונות:
א. אין עמלת שורה (בניגוד לתשלום בהמחאה או למשיכת מזומנים).
ב. יש פירוט זמין (במחשב, ובסוף החודש בדואר) של כל ההוצאות שלנו. זה חוסך את עבודת הרישום והמעקב היומיומית.

[בשמת_א*]

מה רע בכרטיסי אשראי?
אין שום רע בכרטיסי אשראי.
הם מסוכנים רק לאנשים, שלא מקשרים בין גיהוץ הכרטיס לבין כסף אמיתי שיוצא מהחשבון, ולא מקשרים בין שני אלה לבין כמותהכסף האמיתי שנמצאת בחשבון...
לפי הניסוחים שלך, אתה לא סובל מהבעיה הזאת.
גם אני מעדיפה כרטיסי אשראי בדיוק בגלל הסיבות שמנית.
אבל:

1. חשוב לשים לב, שאם יש יותר מכרטיס אשראי אחד, אז בכל כרטיס יבוצעו מינימום הפעולות השנתיות כדי להמנע מתשלום דמי חבר גבוהים. זה דורש אירגון ותיכנון, מעקב ותשומת לב, ולא כל אחד טוב בזה.
2. ברגע שמתחילים להשתמש ב"אשראי" שבכרטיס (תשלומים וכו'), זה כבר מתחיל לעלות יותר.

[אחת*]

קבוצת בעלי חוב ותת משתכרים מחדשת את מפגשיה לאחר שוך המלחמה... הקבוצה מאד עזרה לי במהלך השנתיים האחרונות. בעצם אלו דברים מאד דומים למה שכתוב כאן, אבל כקבוצת תמיכה ולמידה, בסגנון 12 הצעדים.
כרגע אנחנו שתיים ולכן ניפגש פעם בבית שלי ופעם בבית שלה - מדובר באזור טבעון, בימי ראשון בשעה 17:00. כשהמסה תיגדל נוכל לחזור למקום קבוע בשכר דירה. כל אחד מוזמן, העלות היא של 5 ש"ח לפגישה.
מי שמעוניין לבוא, אנא השאירו מייל ואשוב אליכם.
להתראות

[כבר_לא_פה*]

כמובן שבשמת צודקת, אני רק אגיד את דעתי:
לא לעבוד - מה זה אומר לי? שאני כבר לא צריכה לעשות כלום ולא לתת מעצמי כלום? שאני מסתובבת בעולם וצורכת כל מה שאני רוצה? אוי זו מחשבה נוראית בשבילי, משתקת. אולי בגלל זה אין לי כסף? להיות ביל גייטס? שכל מה שהוא רוצה זה עוד? ביל גייטס בנה, יצר, חברה מצליחה שמפרנסת אלפים ולא רק אותו. נכון שהוא יכול היה לעשות את זה אחרת אבל זה דיון אחר. אני לא יודעת מה מניעיו אבל נראה לי נפלא ליצור חברה שנוגעת ותומכת בהרבה אנשים. ובואי לא נשכח שהוא התורם מספר אחת בעולם. את מקשרת ממון לשחיתות, למוסר קלוקל ולצריכה. האם זה באמת נכון בשבילך או שזו אמונה שקיבלת בירושה מאחד מהורייך? גם בר עדש מקשר בין רווחה כלכלית למשפחה שאינה תקינה. האם זה נכון בשבילך או שמישהו חזר ואמר לך את זה בדרכים שונות כשהיית ילד?

תשקיעי בנכסים במקום בהתחייבויות כדי שתהיי חופשייה ליצור את העולם שאת רוצה בלי לדאוג מהיכן תגיע המשכורת הבאה. מזכיר לי את האמרה האינדיאנית הזו שאנחנו ילדים של האדמה ואי אפשר להיות הבעלים שלה.... הרי היא תישאר כאן אחרי שנמות, איך זה יכול להיות שאנחנו הבעלים שלה? אם כבר היא הבעלים שלנו ואנחנו צריכים לשלם לה - כלומר להשפיע עליה טוב ולא לנצל אותה ומה אם תקני חתיכת אדמה, תכירי לה תודה בכל יום ותהפכי אותה לשדה חמניות אורגני שימכור למסעדות גורמה בפריז שמעסיקות רק מפגרים בשכר הוגן ומעלה? הבחירה היא שלך ואת לא משתמשת בה כי יש בך התניות שליליות בנוגע לכסף ואת מתרצת אותן בערכים ומוסר.

גם - ספרי השפע האלו מה הם אומרים? שיש שפע בשפע, אבל זה לא המצב..._ זה כן המצב! אם זה לא היה המצב לא היו אנשים עשירים, היו רק עניים והקיבוצים לא היו פושטים את הרגל (גם לא הכי נכון, יש קיבוצים מאוד מצליחים). יכול להיות שזה יכול להיות המצב אם היינו צורכים פחות ומנצלים פחות את העולם השלישי - פחות דלק, פחות חשמל, פחות כסף...
קבלנו כל כך הרבה מהעולם עד כה - חיים ומזון והגנה ואהבה וחום - השאלה שלי היא מה אני יכולה לתת היום בחזרה._ את רוצה שכל העולם ישתנה, יפסיק לצרוך ויפסיק לנצל. והספרים אומרים שכדאי שקודם את תשתני כדי לראות שלא כל העולם מנצל וצורך ורע אלא שיש בו חלקים שופעים ויפים ונדיבים ומוצלחים.
If you can't change the world change yourself

ובנוגע לבחירה בין משפחה לרווחה. תלוי מהן ההגדרות שלך לרווחה, תלוי מה ההגדרות שלך למשפחה טובה. תמיד יש דרך. יש דרך ליצור איזון בין כל הכוחות הפועלים עלינו, יש דרך להרוויח המון כסף ממה שאנחנו אוהבים לעשות ויש דרך לנהל חיי משפחה תקינים ולעבוד כדי להיות חופשיים מעבודה, או יותר נכון ממשרה.
יש אנשים שמרוויחים המון כסף מלקחת מים מהברז, לזקק אותם ולמכור בבקבוקים (לא שופטת, פשוט לא קונה)
יש אנשים שמרוויחים המון כסף מזבל - לאסוף ולמחזר.
יש אנשים שמרוויחים המון כסף מחינוך ביתי - הם עשו את זה הרבה שנים וכתבו ספר מצליח.
יש אנשים שמרוויחים כסף מדשא. מטיפול בילדים. מפשיטת רגל ולמידת כללים חדשים לניהול המשק הביתי כדי שזה לא יקרה שוב..

וכרטיס אשראי הוא כלי, שמי שיודע להשתמש בו יכול גם כן להרוויח ממנו כסף. אבל קל יותר לחסוך בלי כרטיס אשראי. אני מצטרפת לבשמת ומציעה לא להחזיק כמה (כי משלמים על כל אחד כמה שקלים בחודש שהופכים לכמה עשרות שקלים בשנה), לא לקנות בתשלומים לעולם ולבדוק כל חודש אין טעויות - כי זה קורה הרבה.

[קשת_ענן*]

_אין שום רע בכרטיסי אשראי.
הם מסוכנים רק לאנשים, שלא מקשרים בין גיהוץ הכרטיס לבין כסף אמיתי שיוצא מהחשבון, ולא מקשרים בין שני אלה לבין כמותהכסף האמיתי שנמצאת בחשבון..._
מממ, מזכיר לי מישהי..

[בר_עדש*]

גם בר עדש מקשר בין רווחה כלכלית למשפחה שאינה תקינה.
כלל לא. אני מכיר משפחות מאד תקינות החיות ברווחה כלכלית מופלגת.

אני רק ציינתי שאם ההורים עובדים קשה מאוד כדי לחסוך כסף, ההשקעה הזאת תבוא על חשבון תחומים אחרים בחיים, כולל המשפחה.
אם הייתי יכול להרוויח הרבה בלי לעבוד שעות ארוכות, לא הייתי מהסס לעשות זאת.

[אחת*]

גם אני קראתי את הכתבה על הזוג ההוא ועלו לי שאלות: איך זה יכול להיות שהם חייבים לבנק כל כך הרבה כסף? הרי הבנק מבטיח את עצמו ראשון....
ולגבי כל הדיון על השפע למעלה - ברור לי שחלק מהדברים הם ערכים שגדלתי עליהם שמקשרים בין שפע לפשע. אני גם חושבת שההבדל ביניהם הוא דק מאד ולא סתם מזהירים ממנו ועליו.

[כבר_לא_פה*]

_אני רק ציינתי שאם ההורים עובדים קשה מאוד כדי לחסוך כסף, ההשקעה הזאת תבוא על חשבון תחומים אחרים בחיים, כולל המשפחה.
אם הייתי יכול להרוויח הרבה בלי לעבוד שעות ארוכות, לא הייתי מהסס לעשות זאת._
אתה צודק. אני מצטערת. ואני משוכנעת שאתה יכול להרוויח הרבה בלי לעבוד שעות ארוכות, אתה צריך רק לרצות שזה יקרה ולחפש את הדרך. בשלב של לסגור חובות ולבנות בסיס כלכלי מינימלי אני חושבת שכדאי לעבוד שעות ארוכות שיבואו על חשבון דברים אחרים (כמו משפחה) כי האווירה בבית תשתפר עם נקיטת הצעדים האלה. זה איזון, זו עבודה מנטלית והמון המון שיחות שחלקן קשות אבל זה שווה את זה. אצל כל משפחה זה אחרת.

[סיפורי_פוגית*]

prosper wherever I turn)
התרגום אני משגשגת בכל אשר אפנה
גם מדוייק יותר וגם נכון יותר בעברית.
(יש אנשים שבשבילם שופעת זה פשוט שמנה...)

וגם - ספרי השפע האלו מה הם אומרים? שיש שפע בשפע, אבל זה לא המצב
המצב הוא מה שאת מחליטה. הספרים לא מדברים על כמות החומר הקיימת ביקום אלא על מצב נפשי. אם תפתחי את עיינך לשפע שקיים בחייך תראי שלא חסר לך דבר. רק מתוך ראית המציאות הזאת אפשר להגדיל את השפע.
אני לא אומרת שזה פשוט לעבור מתפישת מציאות של "חוסר" לכזאת של שפע, זה דורש המון עבודה, אבל זה אפשרי וזה משתלם (גם לרווחה וגם למשפחה).

ושוב, תודה לנוגה על ההשקעה

[רוח_ערב*]

בשיטוטי באתר נתקלתי בדף כמה כסף צריך דף שמנסה לערוך "סקר" על : לכמה כסף זקוקה\ מוציאה משפחה בחודש.
אותי זה מעניין (נו ברור שכדי לראות שאני בסדר, פולניה..)
ואודה לכן אם תכתבו גם אתן כמה כסף אתן מוציאות.

[אחת*]

15000 לחודש.
אמא אבא בת ו 2 כלבים, גרים בשכירות,מחזיקים רכב, חיים צנוע ומנסים להתפנק לפעמים.
(הא, וסוגרים גם חובות עבר)

[כבר_לא_פה*]

_15000 לחודש.
אמא אבא בת ו 2 כלבים, גרים בשכירות,מחזיקים רכב, חיים צנוע ומנסים להתפנק לפעמים.
(הא, וסוגרים גם חובות עבר)_
זה עם הכסף שמוזרם לסגירת החובות? כי אני לא החשבתי את הסכום שאנחנו מזרימים לחיסכון.

[אחת*]

טוב, האמת ששתי השאלות ששאלה רוח ערב התערבבו לי.
אני אסביר את עצמי יותר טוב:
אנחנו כרגע ביציאה מתקופה נורא קשה של שנה שבה חיינו בממוצע מ7000 ש"ח לחודש. לפעמים יותר לפעמים פחות. היה נורא קשה ומייסר ומצומצם וגם צברנו קצת מינוס וכאלה.
עשינו לנו תכנית הבראה, הגדלנו מאד את ההכנסות ולפי החישוב שעשינו על מנת ל"שחות" (לעומת לצוף או לטבוע כמו בעבר) אנחנו צריכים להרוויח 15000 ש"ח לפחות. כרגע אנחנו באמת עושים את זה אבל עדיין מכסים חובות (כ1000 ש"ח בחודש הולך לשם)
כשנסיים עם זה יהיה סבבה (ועד אז אולי גם תעלה עוד קצת ההכנסה שזה כבר יהיה ממש ממש סבבה).

[אחת*]

הא, ובטח
חסכון גם נכנס לדעתי בשאלה "לכמה כסף זקוקה משפחה בחודש"
אבל את יודעת, כל משפחה וצרכיה

[סיפורי_פוגית*]

משפחה: שני הורים, שתי בנות. אוטו אחד. שכ"ד גבוהה... (וגם משכנתא ברקע)
אנחנו עשינו את התוכנית של "נוסחת הכסף" (הספר באנגלית הגיע בדואר, תודה ל אשה לומדת, אבל טרם הספיקותי לעיין בו). שם ממליצים לחלק את הוצאות המחיה לשני חלקים- הוצאות קבועות והוצאות משתנות:
ההוצאות הקבועות הן החשבונות וכל ההוצאות שמשלמים פעם בחודש (לרוב בהוראת קבע). כמו ביטוחים משכנתא וכו'.
ההוצאות המשתנות הן מה שחיים ממנו ביומיום - מכולת, דמי כיס, נסיעות, דלק, רופא שיניים, בייביסיטר, ספרים, בילויים וגם כל מה שמוגדר כ"קניות".
אז ככה- תקציב ההוצאות הקבועות שלנו הוא 8500 ש"ח (ועוד כמה גרושים). וזה כולל תשלום חובות וחסכון (מה שנוגה מכנה "מצטברים").
ההוצאות המשתנות הן 3200 ש"ח.
ביחד - 11,700.
עכשיו כשאני כותבת את זה, זה נראה המון (בעיקר בהשוואה למה שאתן כתבתן). אבל זה כולל ממש הכל... ב"מצטברים" שלנו יש גם סכום שמיועד לחופשה השנתית.
ואני חשבתי שעשינו עבודה טובה בצמצום ההוצאות שלנו... (ירדנו מ-15000 ש"ח בחודש בערך)

[אחת_מהג'ונגל*]

בארץ חיינו שני הורים ופעוט מפחות מ 8000 לחודש , אכלנו הכל אורגני, מכונית אחת ויחסית הרבה מוניות התוך העיר, וחילקנו מתנות נדיבות בשמחות. אבל לא היתה לנו משכנתא , לא יצאנו ל"בילויים" ולא נסענו לחופשות יקרות או לחו"ל.

עכשיו אנחנו גרים בארץ אחרת ושכ"ד לבדו (ממש לא דירת פאר) מעל 7000 ש"ח... כמעט מחצית מהמשכורת. סתם בשביל הקוריוז.

[אחת*]

אני התייחסתי לשאלה כ"כמה צריך כדי לחיות במיידי".

אוקיי, אז במובן הזה אני חושבת שבערך 7000-8000 ש"ח הספיקו לנו בשביל רק לחיות.
עם עוד בערך 5000-6000 זה כבר חיים פלוס (חוגים, פינוקים,בית קפה,סרטים,חופשות,מתנות- וגם אז עם יד על הדופק)

[אילה_א*]

וואי אני קולטת שאנחנו הכי זולים לעצמנו פה .
הייתה לי הרגשה שחוסכים פה אבל עכשיו אני קולטת שכמעט חצי הוצאות מכל האחרים.
איזה כייף איזו אופטימיות . אנחנו הכי זולים.

[יושי_י*]

שלום לכולן,
אני קוראת את הדף מתחילתו והוא מרתק. אז ככה: זוג + ילדה. אני לא עובדת (אני עוד צריכה לספר על זה בדף הבוס מתעלל בי) וחיים מ6000 ש"ח. גרים בפריפריה אבל מאוד יקר כאן - מיסי יישוב היטלי מועצה וכד'. התחלתי לחתום אבטלה אבל עדיין לא רואה את הכסף. אנחנו חיים ממה שיש. אבל, בשבוע הבא יש לילדה יום הולדת בגן. הגננת נתנה לי רשימת מטלות: ארוחת בוקר לילדים (25), הפתעה לכל ילד, מתנה לגן, ועוגה כמובן. לא ברור לי איך ולמה אני צריכה להאכיל 25 זאטוטים מורעבים. ומה בדיוק אני אמורה לקנות לילדים? הגננת אמרה לי:" ניתן לקנות בחמישה ש"ח, עשרה ש"ח ואם את רוצה גם ב-20 ש"ח". כמובן מחיר מתנה לכל ילד! מילמלתי ואמרתי שאני לא מתכוונת להתחרות כי הוסיפה שהשמיים הם הגבול. איך אומרים לה שאין לי יכולת וזה לא בתכנון שלי להוציא משהו כמו 200 ש"ח על מתנה לגן והפתעות לילדים ומה בכלל אקח להם לבוקר? אני לא רוצה לאכזב את הילדה, אבל ההוצאה המופרזת הזו תהיה על חשבון בגד עבורה או משחק (שאין לה כל כך הרבה). במקום שאנו חיים זו מעין בושה להגיד שאין לך, או שתחשב לקמצן.
איתגרתי אתכן? אשמח לעצות. אני לא רוצה לחרוג מהתקציב גם אם מדובר בכמה מאות ש"ח. ואגב, מה יותר זול - הפתעה לכל ילד או שקיות יום הולדת (למרות שאצלנו בבית לא אוכלים ממתקים)?

[רוח_ערב*]

טוב בתור זו ששאלה את השאלה. הכוונה היתה כמה מוציאים כולל הכול כמובן שחובות ענק שונים (לא משכנתא!) בנפרד. ותודה לכול מי שענתה.
אנחנו זוג + ילד מוציאים כ-7500 ש"ח בחודש. מאוד חסכנים וזה מאוד קשה!! מאוד בא לי להתפנק במשהו.. במשך השנה וחצי האחרונות קניתי לעצמי שמלה אחת ו-2 זוגות מכנסיים.. ההוצאות העיקריות שלנו הם שכ"ד ומעון לילד. אנחנו לא מחזיקים רכב הולכים הרבה ברגל, אוטובוסים ולעיתים מונית. לא יוצאים לבלות. די חיים מהיד לפה.
זה בדיוק ההכנסות שלנו אז אנחנו לא מורידים שום סכום לחיסכון. יש לנו סכום מסוים שקיבלנו מתנה ללידה של הבן ועוד סכום לא גדול שנותר ממתנות החתונה שקיבלנו. וזה כול תוכנית החיסכון שלנו. אנחנו בהריון שני עכשיו כמו שכתבתי בדף שלי רוצה הריון. ומקווים לטוב (ז"א שבעלי יסיים את לימודיו השנה סוף סוף ויתחיל להרוויח כמו גדול, די לעבודות האבטחה!!!)
יושי י
חברה שלי הכינה ליומולדת בנה צעיפי פליז לכול ילדי הגן על תקן המתנה: קנתה בד פליז צבעוני עולה כ-10 ש"ח למטר ולא צריך יותר משני מטר.. שיהיה בהצלחה ויומולדת שמח!

[סיפורי_פוגית*]

איך אומרים לה שאין לי יכולת וזה לא בתכנון שלי להוציא משהו כמו 200 ש"ח על מתנה לגן והפתעות לילדים
פשוט אומרים "אין לי". בלי להתבייש. זה הרי לא באמת עניינה של הגננת להכנס לך לכיס.
אח"כ לבקש ממנה לחשוב יחד איתך על פתרונות יצירתיים שיאפשרו לכולם להרגיש טוב ושמחים ביום ההולדת.

במקום שאנו חיים זו מעין בושה להגיד שאין לך, או שתחשב לקמצן.
בושה למי?
איך לעזזל הגענו למצב הזה שלהגיד - עכשיו חסר לי ואני לא יכול - הפך לבושה?
אני חושבת שהאנשים שחיים סביבך שגורמים לך להרגיש פחותת ערך בגלל שיש לך פחות, הם אלה שצריכים להתבייש!

אני חושבת שזה השעור הכי קשה של הישראלים: להוציא לפי מה שיש לי ולא לפי כמה שיש לשכנים...
הגישה הזאת הכניסה הרבה אנשים לצרות מאוד גדולות.

[אילה_א*]

יש חנויות של הכל בשני שקל ללכת לשם לחפש הפתעות (יש שם אחלה דברים) לקנות דפי קעקועים (בכל אחד יש כ10) לגזור ולתת לכל ילד קעקוע .
להכין עוגה גדולה ולחלק .ארוחת בוקר חלה פרוסה עם שני סוגי ממרחים או להכין גחנון או מלאווח (כולה מים קמח ומרגרינה)וליד רסק עגבניות וטחינה .או פיתות חתוכות לרבעים מרוחות בממרח נגיד חומוס שאפשר להכין לבד בבית ושוקולד למריחה שאפשר לקנות את הסוג הזול. להקפיד לא להסחף ולזכור שזה לא באמת חשוב . מתנה לגן(שיא החוצפה) את יכולה אולי לתפור משהו ? להכין פוסטר או פלקט ? לקנות ספר (אולי יד שניה )להחליט שזה לא עובר את ה25 שח לא משנה מה . לבדוק אופציה של קרמבו לכל ילד לדעתי אצל הדוסים אפשר למצוא קרמבואים בפחות משקל לאחד .
בשום אופן לא להתבייש לומר לגננת סורי אין לי . להיפך לראות בזה אתגר - איך אני אומר את זה? למה לי זה קשה? מה אני חושב שזה אומר עלי (לבדוק את כל הדברים האלה).

שמלה אחת ו-2 זוגות מכנסיים שלושה בגדים יותר ממני

[יושי_י*]

תודה רבה. היתי בצהריים בגן לאסוף את הילדה. בדיוק הסתיימה יומהולדת של ילד אחר. יליד אחד מבין ארבעה, ההורים מרוויחים על הפנים. שאלתי את האמא איך היא הסתדרה. מה היתה התשובה?"האושר של הבן שלי חשוב לי. נכון , זה לא בתכנון אבל זה עניין של סדרי עדיפויות". חשבתי שאני מתפלצת. אין להם גרוש על התחת, בחובות, אבל היא קנתה בורקסים, פיצות והפתעות. כן, זה הפך לבושה להגיד שאין לך, או שאתה לא מוכן לשתף פעולה עם תרבות הצריכה המטורפת הזו. אני אוכל להוציא את הסכום, אבל זה יבוא על חשבון משהו אחר אם אני לא רוצה לחרוג. ומה לעשות? להאיכל זאטוטים ולעשות חיים קלים לגננות שאני לא ממש מעריכה - לא כל כך בא לי. שיא האבסורד שהגננת חדשה במחוזותינו, הגיעה מהרכז עם 4 ילדים וגם היא בחובות. מטפלת נוספת אמרה לי: מה הבעייה? תקני שני מגשי פיצה כל אחד ב-50 ש"ח וגמרת עניין. אנחנו שונים כאן, גם כי אנחנו לא צופים בטלויזיה ולא התחברנו ללווין - יש כאן מן תופעה שאופיינית לכלל החברה הישראלית של היסחפות, של תחרותיות וניקור עיניים -"איך אני אעשה משהו יותר מפוצץ ובומבסטי". אגב, גם בבנייה זה אותו הדבר. בעודה שעזבתי התעססקתי בין השאר עם היתרי בנייה. באו משפחות קשות יום שהולכות לבנות בית. מה בנו? ניצלו את מקסימום אחוזי הבנייה המותרים - כ-300 מ"ר. מיותר לציין שהבנייה נתקעה, והם הסתבכו בחובות ברמות שונות ואני שואלת למה? למה לקפוץ מעל הפופיק והוציא כשאתה לא יכול. שבת שלום

[כבר_לא_פה*]

קוראים לזה keeping up with the Joneses. וזה עובד על אפקט הוואו. את לא חייבת לשחק במשחק הזה. אני לא ממליצה להגיד לגננת "אין לי". לא בגלל שאני חושבת שזה מביש, אני מאמינה שלהגיד "אין לי" ייצור עוד חוסר. האושר של הבן שלי חשוב לי. נכון , זה לא בתכנון אבל זה עניין של סדרי עדיפויות
בדיוק. האישה הזאת צודקת. בראש סדר העדיפויות שלה לקנות את הילדים, בראש סדר העדיפויות שלך לבנות להם עתיד. וזה בסדר גמור.
ועכשיו למעשי - בטוח ישנם פתרונות זולים יותר. התחרות בין האמהות על כמה כסף להוציא היא בין האמהות, לא בין הילדים. ואת יכולה להחליט שאת לא מתחרה. אם בכל זאת זה עניין של ילדים, נראה לי שאפשר לסגור את זה בעוגה ענקית ומאוד מושקעת (יש היום המון אנשים שעושים כאלה מהבית במחירים יחסית נוחים) שתשאיר את הילדים בהלם סוכר והם ידברו שבוע על כמה מקופלות היו על העוגה וכמה קישוטי סוכר הרכיבו את השם של הבת שלך. עוגה אחת. בלי שקיות בלי עניניים.

[אילה_א*]

אם כבר עוגה אז לעשות לבד .
להתאמן בלהכין עוגה מפוצצת ולעשות אותה . או פתאום חשבתי על זה להכין משחקים להגיד לילדים שזה יום הולדת אחר מכל מה שהם רגילים
לשאול אותם למה הם רגילים
ולהגיד נכון שירי יום הולדת - לא יהיו
נכון טוק טוק מי אני ומה שמי לא יהיה וככה
ואז בסוף להכין תוכן אחר נגיד חפשו את המטמון או משחק שאיני זוכרת את שמו של עקבות שקבוצה אחת עוקבת אחרי השניה .
כן אולי לא להגיד אין לי אבלכן לומר אני לא אעמוד בזה תקציבית או לא נחגוג יום הולדת שכל המשמעות שלו זה לבזבז כסף

[פלונית_נ*]

פספסתי המון מהדף הזה, אז מתנצלת אם אני שואלת שאלה שכבר עלתה כאן- אנחנו בעיצומו של משבר כלכלי, ואני מאד מנסה לעשות רישום של כל שקל שנכנס או יוצא. אלא מה? בעלי, שדי מנסה לשתף פעולה עם הצמצומים, מסרב לחלוטין לוותר על כרטיס האשראי. אז נכון שאפשר גם עם כרטיס, אבל עליי זה מאד מכביד בקטע של הרישומים ובעיקר של "ההרגשה" (לא יודעת איך בדיוק לנסח את זה) של כמה כסף הולך בחודש.
אני גם חוששת כנראה מכך שעכשיו הוא מצמצם, אבל עוד מעט בחסות כרטיס האשראי יתחילו לזלוג סכומי כסף בלי שנרגיש כל כך, כי החסכון התקציבי שאנחנו מבצעים עכשיו הוא ממש קשה, אנחנו לא רגילים לו, והייתי רוצה להגיע למצב שבו יש סכום כסף מסויים להוצאה בשבוע, דבר שלא מתאפשר לי עכשיו. גם ככה קשה לי עם כל החישובים והמספרים ומה היה נחוץ ובמה אפשר לצמצם...

יש אולי למישהו( אני יודעת שזה בעצם מישהי ) רעיון?

[אילה_א*]

אולי להציע לו להשאיר אותו בבית ובמקום לקחת איתו סכום גדול של מזומן ?
כשוויתרתי על הכרטיס אשראי נהגתי לקחת איתי 1000 שח פשוט כדי להרגיש שאני לא יכולה להתקע .
היום אני יוצאת מהבית עם 5 שקלים אני מרגישה עשירה .
נסי להבין מה גורם לו להרגיש שצריך כרטיס .

לזלוג סכומי כסף חשש הגיוני בהחלט כדי לצמצם חייבים להפתר מהכרטיס או לא לקחת אותו איתך .

[פלונית_נ*]

אילה א ,היי.
מצחיק, כבר קודם רציתי לכתוב לך ולשאול איך אתם מצליחים להיות
הכי זולים לעצמנו פה . אז הנה, יצא לי (-: .

ולשאלתך בקשר לצורך בכרטיס- ממה שהצלחתי להבין, הוא פשוט לא רואה הגיון, לא רואה צורך במשהו שיביא לו להבנתו יותר קושי וסרבול בהתנהלות היומיומית עם כספים. אבל כאמור זה רק הרושם שקלטתי, ואני אנסה לברר יותר לעומק.
גם לפני שהתחלנו "רשמית" ברישום של כל גרוש ניסיתי לדבר בעד היפטרות (או צמצום בשימוש) מהכרטיס, ונתקלתי בלאו נחרץ. אז עזבתי את זה, לא נראה לי שווה תאקל משפחתי, אבל עכשיו כל הקטע פשוט מעייף אותי ומלחיץ גם ככה, אז...
<נ מקווה מאד לא להגיע לעוד תאקל משפחתי>

[גיימס_בונד*]

בבנק מזרחי יש עכשיו הלואות ללא ריבית. זא אם אתם לוקחים 24 אלף שח אתם גם מחזירים משך שנתיים 24 אלף שח 1000 שח כל חודש 24 חודשים.אך יש תריק והוא שאתם חייבים כל חודש להכניס או משכורת או הפקדות של כ7000 שח. אם הכנסתם חודש אחד 6999 שח אז באותו חודש תשלמו את הריבית והיא לא קטנה.יש סיכון אבל אם אתם בטוחים שתוכלו כל חודש להכניס 7000 שח אז אפשר לקחת 24000 שח ולכסות את ההלואות האחרות שיש עליהן ריבית ולשלם את הכסף בלי ריבית.יכול להיות שיש כאלה שזה כדאי להם.

[גיימס_בונד*]

אסביר לכם מה אפשר לעשות כאשר אין 7000 שח או לא רוצים לשחק בסכום גדול של כסף ובכל זאת לא רוצים לשלם את הריבית.נניח שמתם בצד ליום שחור 5000 שח. אתם לוקחים את 5000 שח ומפקידים. אחרי יומיים מושכים 2000 שח ושוב מפקידים את 2000 שח ואז סהכ הפקדתם 7000 שח ואתם לא משלמים את הריביתאחר כך אתם מושכים את כל 5000 אלפים שח ושמים אותם בצד במקום שמשם לקחתם אותם. אפשר כל חודש להפקיד את אותם 7000 ש*ח ולמשוך אותם חזרה ולא לשלם את הריבית.
אם אין לכם בצד את 5000 אלפים שח ויש לכם מינוס 4000 שח וקיבלתם משכורת 7000 שחאז בבנק שממנו לקחתם את ההלואה ללא ריבית מבקשים מסגרת אשראי קטנה של כ3000 שח לוקחים כ1000 שח מהבנק שלכם סהכ זה כ4000 שח מושכים ומפקידים פעמיים לסכום של 7000 שח.חשוב לזכור שכל חודש במשך 24 חודש צריך לרדת סכום של 1000 שח.במסגרת האשראי משתמשים רק בשביל להפקיד את הכסף בחזרה על מנת להגיע ל7000 שח הפקדה כל חודש.חשוב בסוף כל ההפקדות של אותו חודש להגיע לסכום 0.זא שלא יהיה מינוס בבנק שבו לקחתם את ההלואה ללא ריבית.בדרך זאת יש לכם 24000 שח שלקחתם כהלואה ואתם לא משלמים עליהם ריבית גם אם אין לכם כל חודש 7000 ש*ח להפקדה.

[סיפורי_פוגית*]

פלונית נ, כתשובה לשאלתך, הרשי לי לצטט קטע מספר:
"...גילינו, שעל מנת להצליח בניהול העסק המשפחתי ולצמוח ממצב של חובות, לעצמאות כלכלית, יש צורך לעבור בו זמנית, שלושה תהליכים מקבילים:
הראשון - לקבל כלים והדרכה, צעד אחר צעד ב'מה ואיך צריך לעשות'.
השני - ללמוד את "נוסחת הכסף" ולהפנים את החוכמה של ניהול העסק המשפחתי.
והשלישי, החשוב מכולם - להתמודד בהצלחה עם התהליך של שינוי רגשי.
מניסיוננו למדנו כי כל עיסוק בכסף מעורר תגובות ברבדים נפשיים עמוקים - מחרדה ודאגה לבטחון קיומי ועד ענייני אגו ובטחון עצמי, ועל כן כל שינוי בתחום זה דורש לא רק שינוי בתובנות אלא גם בהלך רוח רגשי." (נוסחת הכסף/גיל אורלי, הוצאת יבולים)
מהניסיון הקצר שלי, השינוי הרגשי הוא אקוטי לתהליך והתגובות הנפשיות יכולות לבוא גם בצורה של הדחקה וקבירת הראש בחול. אם שני בני הזוג לא מחוייבים ב-100% לתהליך, הוא פשוט לא יכול לקרות. כי אתם זקוקים לתמיכה האחד של השניה.
ולכן חשוב לשבת ולדבר, להתעכב גם על הרגשות שעולים בדרך, לא רק על הצדדים הטכניים של החיסכון.
ובאשר לקשיים של הרישום וכו' - תכיני לך קובץ אקסל ופשוט תרשמי כל מה שהוצאת ברגע שהוצאת אותו. ברגע שהגעת למקסימום שהקצבת לך לשבוע - תפסיקי להוציא. זה עובד כמו מזומן. ואם הרישום מעלה בך את הרגשות הקשים את יכולה לעשות אחת משתיים: או לבקש מבעלך שינהל את זה - מאחר והוא זה שלא מוכן לוותר על כרטיס האשראי - או לקחת את ההזדמנות הזאת ולהתמודד עם הרגשות האלה, לעבור את התהליך העמוק בדרך להשתחררות מכל הדעות הקדומות שקשורות לכסף.

[אילה_א*]

ולשאול איך אתם מצליחים להיות הכי זולים לעצמנו פה
קודם כל באופן מצחיק לדעתי זה קשור בזה שאנחנו עובדים מעט מאוד
יש לנו המון זמן לחסוך.
אוכל אני קונה בשוק או במכולת והבן זוג לפעמים גם לוקח מההורים שלו קולות ודברים שאני בחיים לא אקנה כמו קציצות מוכנות או שוקו בבקבוק . אני מרגישה שאני חוסכת המון בזה שאני קונה בשוק ולא בסופר או חס ושלום בחצי חינם .פעם אחת יצאנו לבלות שם עלה לנו כמו חופשה . פשוט יש שם המון דברים ובא לך אותם . אני יודעת כמה עולים דברים אז אני יכולה להשוות ולקנות במקום הזול.
אבקת כביסה ונייר טואלט אני תמיד קונה רק במבצעים ושומרת בארון .טמפון רב פעמי של שירה לוריא חוסך לי המון כסף.
כל פעם שצריך משהו קודם כל אני בודקת טוב שאין אותו בבית. אם אין אני בודקת שאין אותו בהכל בדולר ורק אז בחנות אחרת.
לי אין כרטיס אשראי(כי אני אוהבת להסתובב) הבן זוג מחזיק אחד אבל נראה לי שהוא השתמש בו רק 4 פעמים בשנה האחרונה .
אני משתדלת לצאת עם מעט או בלי כסף מהבית . (אבל יש לי לייפ סטייל שזה תקף ב5 רשתות שבאחת מהן ניתן לקנות אוכל למקרה חירום (מקדונלד)ובשניה תרופות ומוצרי פארם שונים . וזה פתר את החרדה שלי להיתקע איפה שהוא בלי אוכל או בלי תרופות. או משהו חיוני אחר .
בהרבה דברים שאני צריכה יש לי ברטר עם אנשי מקצוע אחרים זאת שמסדרת לי את הציפורניים וזאת שמסדרת לי את השיער (בעיני זה שטויות אבל הב"ז (קיצור של בן זוג לא של בן זו**) אוהב גינדור .לקוסמטיקאית שלחתי המון אנשים אז היא לא לקחה ממני כסף בפעם האחרונה .
טיפול פסיכולוגי במרכז לבריאות הנפש -חינם.
ספורט בבית עם משקולות ,על הטיילת עם נעלי ריצה מעולות , על מזרון יוגה בסלון -חינם.
מתנות מכינה לבד או לאחיינים שלא אוהבים שמכינים להם לבד מתארגנת עם עוד אנשים וקונה מהקבוצה מתנה(אנשים שמחים לזה רק לא בא להם לארגן ולי לא אכפת)
מים חמים מדוד שמש ואם לא הייתה שמש אז רק סמוך למועד המקלחת. מפעילה תנור רק אם יש לפחות 3 דברים שאני רוצה לאפות נגיד עוגיות 2 פשטידות ואנטי פסטי. ככה אני גם לא צריכה להכין אוכל כל הזמן כי יש מוכן .
בבית יש קו של הוט שיש בו 2000 דקות חינם. ועם החברים שלא גרים בישראל (כולם) אני מדברת בסקייפ . בטלפון הנייד יש לי דיל מעולה שכולל בתוכו המון SMS וכך נמנעות שיחות של מה העיניינים מתי תבוא איפה אתה מוצי קוצי . דרך אגב הדיל הזה צימצם לי את החשבון בשני שליש ויותר .(שווה להתמקח איתם)
חיבור לאינטרנט כתוב לי ביומן את התאריך הבא שבו אני אתקשר אליהם להתמקח (פעם בחצי שנה צריך להוריד את המחיר או לפחות להשאיר אותו במקום .
אין חיבור לכבלים אבל יש מנוי לספריה אמיתית עם ספרים ולספריה עם סרטים (ביקשתי ליום הולדת)
בגדים כמו סבונים ,שמפו, קרמים ,איפור וקוסמטיקה החלטתי שעד שאני לא גומרת את אלה שיש בבית אין טעם לקנות חדשים
והאמת שמיום ליום אני פחות רוצה בגדים חדשים שפעם זאת הייתה _ה הוצאה שלי .
הבילוי הכי טוב מבחינתי קורה בבית בחדר השינה או באמבטיה
הב"ז גם מתעקש לראות סרט פעם בשבוע שבועיים. מזמינים חברים ומארחים אותם בצניעות (פעם הייתי מזמינה לארוחה עם 3 מנות היום לקפה ועוגיות או חליטה) או הולכים אליהם . מסעדה 3פעמים בשנה שני ימי הולדת ועוד יום ההכרות (מחר)
דברים שהזכירו כאן כמו עוזרת וטלווזית פלזמה או סלון חדש לא עוברים לי בראש בכלל. לא מבינה למה מישהו רוצה אותם
תחבורה: אני רוכבת על אופניים לבן זוג יש אוטו על סולר אבל אין שום ספק שהוא מחזיר את עצמו לגמרי כי יש לו שני לקוחות שמכניסים המון כסף שהם מחוץ לעיר .(ואם הם לא יהיו לא יהיה רכב). אין נסיעות מיותרות או אפילו נכון לומר אין נסיעות בתוך העיר .
חונה תמיד רק במקומות שמותר כך שלא מקבל קנסות. ובכל מקרה מחזיק ברכב איזי פארק שזאת הדרך הזולה ביותר לחנות בכל מקום בארץ.
בבנק יש לי מסלול של כל הפעולות ב19 שקלים . ולו יש מסלול בלי עמלות לשנתיים או משהו כזה
יש פה ושם דברים מבאסים כמו רופא שיניים 4000. וטרינר 300 .דוח שנתי 1000
אבל יש לי יתרון עצום שאין הוצאות מגורים .
אבל הדבר הגדול והחשוב באמת הוא שהבנתי שאין שום קשר בין להתפנק לבין לבזבז כסף.
להתפנק זה להיות עם מישהו שנעים לך להיות איתו .
וואו איזו מגילה מקווה שעזרתי במשהו למישהו בטח יש עוד המון דברים שלא חשבתי עליהם שאני חוסכת בהם .
לפעמים נראה לי שהפכתי את זה לפרוייקט אבל לפחות אני נהנית ממנו .
אם יש משהו שנראה לך שלא הזכרתי את מוזמנת לשאול אני חושבת שכמעט תמיד יש כאן למישהו רעיון טוב .

[פלונית_נ*]

סיפורי פוגית , שלום לך.
אני מתחילה דווקא בהסבר על הקשיים ברישום- הרישום לא קשה לי מפני שהוא ידני. להיפך, בצורה מוזרה כלשהי, רק כשהתחלתי לרשום ולעקוב ושוב לחזור ולבדוק הוצאות שהיו, רק אז הצלחתי להחזיר לעצמי איזושהי תחושה של שליטה במצב, וגם להרגיש רגועה מעט יותר. בלי שום רצון להעליב את המחשב (-; ,אני לא מאמינה שיהיה לזה אותו האפקט.
(חוץ מזה, רוב השבוע אני לא מגיעה בכלל למחשב, והכתיבה והמעקב היומיומיים חשובים לי).
(עוד חוץ מזה, שאת הקטע של ה"הרגשה" לאן הכסף הולך, זה לא יפתור. יש לי בעיה ממש בכתיבה, למשל, של קניה שקניתי היום במזומן, אבל החסרה, או רישום בצד של קניה שנעשתה למחרת ע"י בעלי רק מפני שהיא באשראי ולכן לא תחויב החודש אלא בחודש הבא. זה לא שיקוף אמיתי של המציאות הכספית).

הנושא השני יותר כאוב. מצד אחד, בעלי אכן מחויב לתהליך, במובן זה שהוא מבין שאנחנו בבוץ כלכלי רציני. מצד שני, אני מרגישה שבעיקר אני מודעת(ערה??) למה שעובר עלינו. אני אקטיבית בנושא הרבה יותר. חרדה יותר. כנראה ההרגשה היא שבאמת אין מחוייבות של מאה אחוז לתהליך. מרגישה שכופה עליו את ההיפטרות מהכרטיס. אני מרגישה לבד.
למשל, לפני כמה ימים באמצע שיחה, הוא אמר: "תעשי חשבון במשך שלושה חדשים, ואז נוכל לראות איך לחלק את הכסף".- אין לנו את הזמן הזה!! והתגובה הזו שלי, שאני מודה שהיתה נסערת מאד, רק פתחה עוד ריב בינינו.

המרגיעון פה- מה את רוצה?- אני רוצה שקט. שקט. בלי דאגות. אוף, אף אחד לא אמר שהחיים יהיו כאלה קשים.

<מותר לחייך. כן, אני יודעת שזה מגוחך>

[אילה_א*]

אני מניחה שאפשר למצוא דרך לעשות חישוב של ההוצאות שכולל בתוכו דף להוצאות של החודש הזה ודף (נגיד הבא בפנקס) של החודש הבא ואם קניתם משהו בתשלומים טפו טפו אז כותבים לכל חודש את ההוצאה הזאת כמספר התשלומים. זה הפתרון הטכני.
ברמת הדאגה אכן נקרא שהוא לא שותף מלא בה או בתהליך וזאת תחושה קשה .נסי לומר לו את זה בלי לריב רק לומר לו :"הייתי רוצה שתיהיה מחוייב לתהליך כמו שאני מחוייבת אליו . יכול להיות שהוא יוכל למצוא פתרונות טובים לאיך לפתור את זה אבל בעיקר לדעתי כדאי לכם לברר למה הוא חייב להרגשתו כרטיס .

[נאוה_פרנס*]

אוף, אף אחד לא אמר שהחיים יהיו כאלה קשים

ואף אחד גם לא הבטיח שיהיו קלים

מרגיעון הכל בתואם מושלם
אני אוהבת את המרגיעון הזה...

[כבר_לא_פה*]

אני רוצה שקט. שקט. בלי דאגות. אוף, אף אחד לא אמר שהחיים יהיו כאלה קשים. את כבר בדרך. זה יקח קצת זמן. תראי, קשה מאוד לשלוט באדם שהוא לא את עצמך. אני גם מרגישה לפעמים שאני הרבה יותר לחוצה מבןזוגי (בענינים אחרים) ושהוא לא מבין עד כמה זה חשוב. אבל זה הוא, הוא אחר ממך והוא לעולם לא ירגיש כמוך כי הוא לא את. אני ממליצה לשחרר. תנסי חודש לא "לעקוב אחריו" בעניין כמה הוא מחוייב לתהליך אלא לתת לו לבוא אלייך. אני בטוחה שתופתעי לטובה ושהוא יביא כמה רעיונות שיעזרו מאוד.
כדאי גם לקבוע תחומי אחריות ברורים. אם בנזוגי ואני אחראים ביחד להשקות את העציצים או שהם מתים מצמא או שהם מתים מעודף מים. תחליטו שרק את אחראית לרישום, לא שניכם יחד, (או רק הוא). זה מאוד מקל.

[גיימס_בונד*]

לפלונית, שלום.לדעתי יותר חשוב לסלק את החוב של כרטיס אשראי ולא הכרטיס עצמו.חשוב לא להשתמש בו שלא לצורך, כמה שפחות תשלומים ושלא ישב עליו חוב גדול. אני הייתי כשנה ללא כ. אשראי ועלי להודות שהיו פה ושם כמה מקרים שהצטערתי שאין לי ברגע מסוים את כ. האשראי. למשל קניות מרחוק. או אם רציתי לקנות משהו ב37 שח מהבנק הייתי חייבת להוציא מינימום 50 שח(כספומט) ובכרטיס אשראי אני משלמת בדיוק את הסכום שאני רוצה. בשלב ראשון סדרתי לעצמי כרטיס דיירקט שהוא כמו כסף מזומן. אני לא משלמת בתאריך מסוים כל חודש אלא באותו רגע שאני קונה ואז החובות לא מצטברים. בכרטיס דיירקט אי אפשר לשלם בתשלומים וזה גם מונע את גדילת החוב.את לא חייבת להסתובב עם סכומי כסף גדולים.נוח לי לשלם אתו את החשבונות כמו חשמל ואחרים בטלפון כי בכל מקרה אני חייבת לשלם אותם. אם כי היום אפשר לשלם גם דרך אנטרנט.דרך אגב בקשר לחשבון חשמל... בחורף הסכומים באיזור שלי הם מאוד גבוהים וילדי קטנים כך שאני לא יכולה לסבול שקר להם. אז התקשרתי לחברת חשמל וסיכמתי אתם שכל פעם אני אשלם סכום מסוים בכרטיס דיירקט(לא כ.אשראי בתשלומים) ולא את כל הסכום בבת אחת.הם אמרו לי הלואי וכולם היו כמוך וכך שילמתי אלפים של שקלים כל פעם 50, או 100 או 150 שח בתאריכים הנוחים לי ואני קבעתי את הסכום שנוח לי לשלם באותו יום, להבדיל מכ. אשראי רגיל שבו הסכומים והתאריכים קבועים מראש, את לא יכולה לשנות אותם לפי נוחיותך וחוב סה*כ סכום התשלום מתישב לך בחובות לבנק. כך יש לי יותר שליטה על החוב לחברת חשמל בלבד ולא כל החובות ביחד שיוצרים חוב אחד ענק לטובת הבנק. שהוא גם יקח עליו ריבית גדולה.
אם לבעלך קשה להפרד מכרטיס אשראי אולי כדאי לקבוע כללי ההתנהגות עם הכרטיס.כמו כמה אנו מוציאים ביום בכ. אשראי , מה אנו משלמים בכ. אשראי וכולי.דרך אגב ההפרדות מהכרטיס לא תפתור את הבעיה.הבעיה היא החובות השליליים ולא הכרטיס עצמו.
בהצלחה. למרות שאני יודעת שזה קשה.

[כבר_לא_פה*]

כרטיס דיירקט שהוא כמו כסף מזומן. אני לא משלמת בתאריך מסוים כל חודש אלא באותו רגע שאני קונה ואז החובות לא מצטברים.
איך? זה אותו הדבר כמו debit card?

[גיימס_בונד*]

לנגה שלום. כרטיסי דיירקט יש בכל חברת אשראי. גם בויזה וגם בישראכרט. נראה לי שהם פחות מפורסמים כי הם פחות משתלמים לחברות האשראי ,אבל הם יותר משתלמים לי.

[כבר_לא_פה*]

דייב רמזי מדבר על זה כל הזמן. וחשבתי שבארץ אין כאלה, זה כנראה ממש ממש לא מפורסם . זה באמת פתרון מעולה.

[גיימס_בונד*]

מי זה דייב רמזי? אני לא מכירה.
אם מסתכלים על כ. אשראי כזה מנקודת מבט של בנקים או חברות אשראי אז הוא ממש לא שווה כי הוא לא עושה עבורם את העבודה של כדור השלג או צבירת חובות. הרי מהתשלומים הקטנים שאנו פורסים לכמה חודשים קדימה החובות גדלים עד שהם מגיעים לגודל כזה שהם יכולים לתפוס אותנו בגרון ולתת לנו הלואות בריבית גבוה, לכן הם לא מפורסמים. מצד שני הם עדיין לא רוצים להפסיד כל מני עמלות על שימוש בכרטיס ואם משהו לא רוצה את כ. האשראי הרגיל אז מציעים לו את הכרטיס הזה.העמלות ,נדמה לי לא גבוהות יותר מהכרטיס הרגיל.זו הסיבה שמבחינתם זהו כרטיסלא יוקרתי וזו בדיוק הסיבה שמבחינתי הכרטיס בסדר גמור ושווה יותר.(לא זוכרת איך בדיוק כותבים שווה, עם ה או א, סליחה, אני חושבת שהכוונה ברורה)

[סיפורי_פוגית*]

עוד חוץ מזה, שאת הקטע של ה"הרגשה" לאן הכסף הולך, זה לא יפתור. יש לי בעיה ממש בכתיבה, למשל, של קניה שקניתי היום במזומן, אבל החסרה, או רישום בצד של קניה שנעשתה למחרת ע"י בעלי רק מפני שהיא באשראי ולכן לא תחויב החודש אלא בחודש הבא. זה לא שיקוף אמיתי של המציאות הכספית
בשביל זה את צריכה לנהל תזרים מזומנים. מאוד עוזר. אני לא מכירה דרך לעשות את זה על דף בלי להיות רואה חשבון... בשביל זה יש תוכנה.

תעשי חשבון במשך שלושה חדשים, ואז נוכל לראות איך לחלק את הכסף
הוא צודק!
מה שכן, לחכות עכשיו 3 חודשים זה באמת הרבה. יותר הגיוני לאסוף את כל הניירת מהבנק, הדף מויזה חשבונות וגו', לשבת ולעשות חשבון שלושה חודשים אחורה ואז לדעת איך לחלק את הכסף. אני לא יודעת איך אפשר לתכנן תקציב בלי זה. איך את יודעת כמה להקצות למה?
אגב, לרשום לא מספיק. צריך לעמוד במשימה הכי קשה: לא להוציא יותר ממה שתכננו!

דייב רמזי מדבר על זה כל הזמן. וחשבתי שבארץ אין כאלה, זה כנראה ממש ממש לא מפורסם
פעם לבנק הפועלים היה כזה שנקרא "אלקטרו שיק" והם ביטלו אותו מחוסר ביקוש. זה באמת מפתיע ומשמח שהמוצר הזה קיים בחברות הויזה בארץ.

[גיימס_בונד*]

אם לא ידעתם אז חברת אשראי ישראכרט שייכת לבנק הפועלים.גם בויזה וגם בישראכרט יש כרטיס דיירקט כזה.כאן , בארץ!!!

[אף_חצוף*]

פלונית, כמה דברים לגבי כרטיס אשראי. גם לנו עדיין יש כרטיסי אשראי, כי אנחנו משתמשים בעיקר בהם. שנינו מרגישים שכשיש לנו מזומן בכיס הוא נעלם יותר מהר.

אנחנו לא קונים בתשלומים. ככה אין אשליה של כסף בבנק.
שומרים את הקבלה ורושמים את ההוצאה בדיוק כמו כל הוצאה אחרת במזומן.
בודקים מה מצב החשבון באינטרנט, כמה פעמים בחודש.

אני גם מאוד אוהבת את הרעיון של כרטיס דיירקט (כמו debit card להבנתי), שזה כמו צ'ק. ביום שעשית את הפעולה, את רואה את הרישום בבנק.
אני גם חושבת ש יותר הגיוני לאסוף את כל הניירת מהבנק, הדף מויזה חשבונות וגו', לשבת ולעשות חשבון שלושה חודשים אחורה ואז לדעת איך לחלק את הכסף. אין שום סיבה לחכות לעוד 3 חודשים במצב הזה כשאפשר לתקן כבר היום.

[כבר_לא_פה*]

מי זה דייב רמזי? אני לא מכירה.
הוא הגורו שבגללו בכלל התחלנו להתעסק בלהוציא פחות ממה שמרויחים, והוא כתב את הספר total money makeover. והוא משתמש רק במזומן, ואם הוא קונה באיננטרנט או מזמין טיסות וכהנה הוא משתמש בכרטיס כזה כמו שיש לך, שיורד ישירות מהחשבון.
יש לו podcast אם מישהו רוצה לשמוע, תוכנית רדיו שבה הוא עונה לשאלות. אבל זהירות podcasting זה ממכר. כמעט כמו באופן טבעי

[גיימס_בונד*]

סיפורי פוגית, לדעתי גם כרטיס אלקטרו שיק קיים עדיין.כיוון שיש לי עסק ,אנשים משלמים בכל מני כרטיסים ואני זוכרת בבירור ששלמו גם בכרטיס הזה.הוא די נדיר ואני לא ידעתי אם הוא שייך לויזה או ישראכרט. יש אפילו כמה סוגים של כרטיסי דירקט לכל חברה. לדעתי, איך שאני מכירה את הבנקים, כאשר מדובר בלקוח שאפשר להוציא ממנו כסף, הם משתדלים לתת במה יותר גדולה לכ. האשראי הרגילים ולהצניע את סוגי הכרטיסים כמו דיירקט,לכן סביר להניח שאם אמרו לך שכיוון שלא היה ביקוש, אז בטלו את הכרטיס, זו מעשיה של פקיד בנק יצירתי , שהמציא אותה בן רגע
נגה נגה וסיפורי פוגית, האם הספרים האלה ישנם גם בעברית.?תוכניות רדיו כנרא שלא, אני מניחה

[ניליק*]

תודה לכולן על הדף הנפלא.
אני מרגישה שאני "נורמאלית", עם כל המעקבים והרישומים שלי. וכמו שכבר נאמר: המטרה שווה את זה. המטרה מבחינתי היאלהיות חופשיה כלכלית, לאכול את האוכל שלי, ללבוש בגדים שלי, ולגור בבית שלי (גם אם הוא בשכירות). הכוונה היא שאני לא חיה מהכסף של הבנק או של מישהו אחר.
בנוגע לכרטיס דיירקט, יש לי אותו והוא מעולה. אני כמעט ולא משתמשת בו כדי לא להתרגל לנוחות של כרטיס אשראי, ואני עדיין מעדיפה להוציא מזומן ולשלם או לקנות,
אבל כשאני צריכה לשלם דחוף משהו ולא בא לי לצאת מהבית, או שאני עושה קניות ואין לי זמן להגיע לבנק (אני גרה במושב והבנק נמצא בלב הישוב הקרוב - לפעמים זה סיוט), אז הכרטיס הזה הוא ממש הצלה. בחודש וחצי שיש לי אותו השתמשתי בו פעם אחת, אבל הידיעה שיש לי אותו למקרה חרום בהחלט עושה את העבודה: מרגיעה.

[נועה*]

ראיתי שיש כאן עוד אחת אחרת, עם שני כלבים שמוציאה 15000 ש"חבחודש. אז אני משנה את שמי, למרות שבגדול המצב שלנו די דומה, אז אולי זאת כן אני? (אז איפה הכלבים?)
אנחנו צריכים בסביבות 12000 ש"ח לחודש, כולל 2000 ש"ח החזר חובות. רוב הכסף הוא שכר דירה, אוכל לחמישה אנשים (ארבעה מהם מעל גיל 13) ושני חתולים ושכר לימוד לילדים. יש מכונית. אנחנו חיים מאד מאד בצניעות לדעתי, זה פשוט שההוצאות הקבועות שלנו כבר מגיעות ל-9000 ש"ח בלי שעשינו שום דבר מיוחד. בגדים - בקושי (עכשו קנינו שני זוגות מכנסיים לבנים המתבגרים) השאר מיד שנייה וכאלו.
למזלי הרב, אני חיה במקום שכולם די תפרנים ואין סמלי סטטוס של מכונית או מותגים...
אבל רק עכשיו קניתי עץ לכל החורף ב-1500 ש"ח. אלו יהיו הוצאות החימום שלי השנה. לא הרבה למה שצריך לחמם עם חשמל, אבל מראש לארבעה - חמישה חודשים.

[פלונית_נ*]

תודה לכולן על התשובות. זה ממש מחמם לב( מרגישה שחוזרת על משהו שנאמר פה כבר המון פעמים ואולי נשמע לעוס משהו, אבל מבחינתי זו בדיוק ההרגשה).

אני צריכה קצת זמן כדי לקרוא בתשומת לב, לחשוב ולענות. אין את זה עכשיו, אז רק אציין שבזכות הדף הזה, מה שכתבתי והדברים שענו לי, הייתי מסוגלת אתמול להעלות את נושא הכרטיס בשיחה עם בעלי, ולדבר גם על הדרך על הרגשת הבדידות שלי בתהליך ועל שיתוף הפעולה שחייב להיות.
אנסה לתפוס את המחשב מאוחר יותר.

[רוח_ערב*]

ולשאול איך אתם מצליחים להיות הכי זולים לעצמנו פה
אילה א אני מצטערת על החטטנות אבל מקריאה של הפירוט שעשית הוא די דומה לחיי שלי אבל לא ראיתי שכתבת ת'כלס כמה אתם מוציאים בסה"כ
וזה מסקרן אותי ע"מ שאוכל ללמוד עוד ולהבין למה ההוצאות שלי יותר גדולות ובמה אני יכולה לחסוך... תודה

[פלוני_אלמונית*]

יש וטו של הב"ז לכתוב פה סכום אבל אם תכתבי פה את הסכום שלכם אני אומר לך כמה לדעתי את יכולה לחסוך ואם תפרטי סיעפים אני אומר לך מה ההפרש ביננו. מקווה שזה עוזר . אם לא נאלץ להעביר את הדיון לפסים יותר אישים כמו דוא"ל

[סיפורי_פוגית*]

אבל רק עכשיו קניתי עץ לכל החורף ב-1500 ש"ח. אלו יהיו הוצאות החימום שלי השנה
מעניין, אנחנו מחממים בגז, מעניין כמה יצא בסוף החורף.

סיפורי פוגית אני אשמח לשמוע מה את חושבת על הספר כשאת גומרת לשמוע.
סיימתי!
חביב ביותר!
אהבתי איך שהוא נוזף במאזינים שלו.
אין ספק שהוא motivational speaker מאוד טוב. טוב לדעת שאפשר לשוב ולהאזין ברגעים קשים.
אבל בספר הספציפי הזה חסר את החלק שישנו בספר של הוצאת יבולים (ג'יימס זה בשבילך - נוסחת הכסף הוא בעברית)- איך לכתוב מאזן, איך לתכנן תקציב ואיך לחיות לפיו. בספר הוא מדבר על תוכנית לימוד לבתי ספר תיכוניים שהיא השלב הראשון (יש לה גם שם שאני לא מצליחה לזכור) שבו לומדים לתכנן את תקציב המשפחה על מנת לא להכנס לחובות....
[למי שחסר את החלק הזה בידע שלו אפשר לפנות לעמותת פעמונים או לעבוד לפי הספר העיברי]

נוגה, איך את הסתדרת עם האנגלית? אני חוששת שבעלי שהוא ישראלי ממוצע בעל ידע מעל הממוצע באנגלית לא יבין חצי מהדברים... אפילו לי היה קשה לעקוב בחלק מהמקומות...

[גיימס_בונד*]

האם יש אתר אנטרנט שדרכו אפשר לקנות את הספר? למען דבר בעל ערך אשתמש בכרטיס הדיירקט שלי.
דרך אגב,אין לי טלפון סלולרי. יש החושבים שאני לא נורמלית.אני מוצאת שפחות בלבולי מוח משפרים את איכות החיים.יש לי שני קוי בזק ואני חושבת גם לעבור להוט..דרך אגב, הכרתי בחיי אנשים עשירים. הם יודעים לשמור על כסף ולתת כבוד לכל אגורה ואגורה(בשפת האתרלחסוך)

[נועה*]

מזמינה אותכם להציץ בפורום התמיכה החדש הזה:
http://hydepark.hevre.co.il/forum.asp?[po]forum id[/po]=18343

[כבר_לא_פה*]

_אין ספק שהוא motivational speaker מאוד טוב. טוב לדעת שאפשר לשוב ולהאזין ברגעים קשים.
אבל בספר הספציפי הזה חסר את החלק שישנו בספר של הוצאת יבולים (ג'יימס זה בשבילך - נוסחת הכסף הוא בעברית)- איך לכתוב מאזן, איך לתכנן תקציב ואיך לחיות לפיו. בספר הוא מדבר על תוכנית לימוד לבתי ספר תיכוניים שהיא השלב הראשון (יש לה גם שם שאני לא מצליחה לזכור) שבו לומדים לתכנן את תקציב המשפחה על מנת לא להכנס לחובות....
[למי שחסר את החלק הזה בידע שלו אפשר לפנות לעמותת פעמונים או לעבוד לפי הספר העיברי]
נוגה, איך את הסתדרת עם האנגלית? אני חוששת שבעלי שהוא ישראלי ממוצע בעל ידע מעל הממוצע באנגלית לא יבין חצי מהדברים... אפילו לי היה קשה לעקוב בחלק מהמקומות..._

הספר הוא טיזר לשינוי. יש לו כמובן תעשיה שלמה של ספרים, ספרי ילדים ושיטת "מעטפות" שהוא מציע (עם המעטפות ). הכל נמצא באתר שדרך אגב גיימס בונד אפשר לקנות רק עם כרטיס כמו שלך יש כי הוא מסרב לאפשר לאנשים לקנות דרך האתר שלו עם כרטיס ויזה רגיל. (זה נחמד שהוא חי לפי מה שהוא מטיף).
בקשר לאנגלית, משמיעה לשמיעה זה נשמע קל יותר, ואנחנו שומעים הרבה ספרים באנגלית באוטו וזה היה מוזר בהתחלה ובאמת חלק לא הבנו, אח"כ זה נהיה קל יותר.

האם יש אתר אנטרנט שדרכו אפשר לקנות את הספר? למען דבר בעל ערך אשתמש בכרטיס הדיירקט שלי. תבקשי מ סיפורי פוגית לשלוח לך, או שתלכי לאתר https://www.mytotalmoneymakeover.com. את יכולה גם לשמוע את תוכנית הרדיו שלו בpodcast ב itunes שם הוא עונה לשאלות. זה קצת פחות מעניין מהספר, כי בספר הוא מסביר יפה מאוד איך הרבה "דילים" הם בעצם גנבות חוקיות, ולי זה פקח עיניים. בעצם גם בתוכנית רדיו יש את זה.. בקיצור מומלץ.

[רוח_ערב*]

אם תכתבי פה את הסכום שלכם אני אומר לך כמה לדעתי את יכולה לחסוך ואם תפרטי סיעפים אני אומר לך מה ההפרש ביננו.
טוב אז כמו שכתבתי למעלה אנחנו מוציאים 7500-8000 ש"ח בחודש. 3600 מתוך זה ,זה שכ"ד ומעון בזה אין איך לקצץ..
חוצמזה עברנו להוט לדיל של אינטרנט+טלפון. כבלים לא היו לנו מעולם. אין לנו רכב אז הוצאות הנסיעה שלנו מורכבות מכרטיסיות , ברגל ולפעמים מונית.
(פעם או פעמים בשבוע ע"מ שאספיק לצאת מהעבודה ולאסוף את הילד) 3000 ש"ח באופן עיקבי למדי זה כרטיס האשראי שלנו בו אנחנו משלמים הכול!
חשמל, סלולרי, טלפון , אוכל והוצאות משתנות (נעליים, טיפול אלטרנטיבי, חודש שבו קונים מוצרי ניקיון..) בגדים לילד זה רק ירושות ומתנות, כנ"ל ספרים וצעצועים.
לנו אנחנו לא קונים כמעט, ממש פעם ב. זו אני עם ה-במשך השנה וחצי האחרונות קניתי לעצמי שמלה אחת ו-2 זוגות מכנסיים..
טוב קראתי שוב את מה שכתבת וראיתי שאין לכם הוצאות של שכ"ד אז מבחינתי זה מסביר הכול.. אצלנו זו הוצאה גדולה והכרחית...
אין מצב שנעבור לגור עם ההורים או משהו..

[אנונימי]

בדיוק הבוקר חשבתי (שוב) על מה כבר עשיתי לפני פרוץ הילד לחיי...
עכשיו ניזכרתי! כתבתי הוצאות...
שרפתי על זה שבתות שלמות, אין מצב שהיום אני אוכל למצוא זמן לכל הרישומים והסטטיסטיקות הנלוות (כמה כסף הולך בממוצע חודשי על ביגוד וכו). באיזשהו שלב שרצינו לחזור לזה, אפילו קנינו את התוכנה "מישפחתיק" לניהול כלכלי של המשפחה מתוך תקווה שכך נוכל לחזור לרישומים בפחות זמן. לא עבד.
חבל כי הרישום באמת עובד

[אנונימי]

ועוד משהו, בהמשך לגיימס בונד, לא חייבים כרטיס מיוחד (למרות שהוא נשמע פתרון מעולה). לעיתים כאשר מזדמן סכום כסף ואני לא במינוס (מתי זה קרה פעם אחרונה:-S) אני מתקשרת להפקיד כספים בכל מיני מקומות: סוגרת התחייבויות באשראי, מפקידה בח.חשמל ובעיריה וכו.

[נועה*]

היתה לי חברה שאביה התאבד בגלל חובות
ואני מקווה שגם ההחלמה שלי שעליה אני עובדת בקושי ולפעמים גם ביאוש, תעזור בדיוק לאנשים כאלו שמרגישים שחרב עליהם העולם ושאין מצב שהם ייצאו אי פעם מהחובות שלהם (מה שאני רואה בדף הזה זה "קטן", בעיקר יש כאן תת משתכרים - כלומר אנשים שלפי הגדרתו של מונדיס - מרוויחים פחות ממה שהם צריכים). קשה להאמין עלי וחלק גדול מזה לא היה באשמתי בכלל, אבל החובות שהיו וישנם לי לפעמים עושים חשק לפרוש בכלל מכל זה. ההפתעה הטעימה שבכל העניין היא שדרך ההתחברות ולקיחת האחריות על המצב, סוף סוף בגילי המופלג התחלתי ללמוד את סוגיית הכסף וניהולו ואני גם נהנית (לפעמים). סוף סוף אני מרשה לעצמי להגיד: אני פשוט לא מבינה כל כך הרבה דברים ואז אני יכולה ללמוד. זה לא בושה ואני תלמידה טובה.
כולנו מרוויחים בגדול מההתנהלות החדשה שלנו. ואם אני יכולה - כל אחד יכול, אף אחד לא חסר תקווה. כמו שאמר לי מישהו: הי זה רק כסף!!!

[אילה_א*]

מרוויחים פחות ממה שהם צריכים

צריכים יותר ממה שהם מרויחים יותר נכון בעיני .
אני מרגישה שהרבה מהתיקון הוא באמת להבין שלא צריך כלום .שאין תיקון שקניה בכסף יכולה לתקן

[כבר_לא_פה*]

מכל הביוגרפיות שקראתי נועה, אנשים גדולים רבים פשטו את הרגל פעם או פעמיים ובמבט לאחור זו היתה בשבילם חוויה מחשלת ובונה.

[נאוה_פרנס*]

תודה לכולם כאן
הדף הזה (כבר אמרתי בעבר) תומך בי מאוד בדרכי לתזרים מזומנים חיובי ולעצמאות כלכלית אמיתית.
אני בשלבי סיום תהליך סגירת החשבונות.
התהליך יסתיים במצב כזה:
כל כרטיסי האשראי והפעילות הבנקאית מרוכזים בחשבון אחד
מסגרת אשראי - 5,000 ש"ח
החשבון יהיה בפלוס של כמה אלפים.
עדיין אין לי ביטחון שאני מוציאה פחות ממה שנכנס ולכן לא רוצה להשתמש בכסף העודף לסגירת חובות.
ככל הנראה אסגור אותו בפק"ם, שיהיה לי זמין.

החלטה: להקפיד לא לנצל את מסגרת האשראי
(כביטחון - כדאי לי להשאירה בעלות של 2 ש"ח לחודש)

במקביל, אני פועלת להפחתת התחייבויותיי בכרטיס האשראי.
החיוב החודש יהיה נמוך מזה שהיה בחודשים האחרונים.
אני מתרגלת תשלום במזומן - בכל הזדמנות.
ומשתדלת לא לדחות או לפרוס תשלומים על הוצאות שוטפות

אהבתי את הרעיון של כרטיס הדיירקט - אני בודקת איך לשלבו בחיי.
אני עדיין לא מוכנה לוותר על כרטיסי אשראי,
להפך - אני עדיין מרגישה שאני צריכה לחזור לכרטיס בינלאומי שיאפשר לי קניות באתרי חו"ל באינטרנט.

תודה! אמרתי?

[פלונית_נ*]

חזרתי מהעבודה. יש זמן לכתוב.
קודם כל תודה גדולה ל גיימס בונד על המידע בקשר לכרטיס הדיירקט. היום השארתי לבעלי את הדף פתוח במקום, והוא אומר שמחר יילך לבנק לברר. ואגב, כבר סיפרתי לכמה אנשים עליו, והתגובה האחידה כמעט היתה של חוסר אמון, משהו בסגנון, לא יכול להיות שיש אם בחיים לא שמענו. ההסבר שלי שפשוט זה לא כ"כ משתלם לחברות האשראי, התקבל גם הוא בספקנות מסויימת.

כבר לא פה , כתבת
אני ממליצה לשחרר. תנסי חודש לא "לעקוב אחריו" בעניין כמה הוא מחוייב לתהליך אלא לתת לו לבוא אלייך
אני חושבת שזה לא יעזור. זה בעצם מה שהביא אותנו למצב הזה: הוא מובטל כבר המון זמן ואנחנו אכלנו חיסכון ממש גדול שהיה לנו (ושאיתו התכוונתי לכסות את הבר מצווה של הבכור שמתקרבת, עוד לחץ כלכלי וחברתי ענק). וכל הזמן הזה שתקתי, גם מפני שהחישובים נראו לי מסובכים מדי, גם כי גם ככה האוירה היתה לחוצה ולא רציתי להוסיף, גם כי היה קל פשוט להתעלם... בעלי לא התייחס לכך אז מיוזמתו, והיה ממשיך לא להתייחס אם לא הייתי מעלה את הנושא.

סיפורי פוגית , כתבת

לשבת ולעשות חשבון שלושה חודשים אחורה ואז לדעת איך לחלק את הכסף.

איך את יודעת כמה להקצות למה?אז אני באמת לא יודעת. אני מנסה לרשום הכל, לעקוב לקנות כמה שפחות( באמת קונים רק את המינימום) , אבל לשבת עם כל הניירות של שלושה חדשים אחורה- זה נראה לי גדול עליי לחלוטין. בלגן מוחלט.
רציתי להמשיך ברשימת איזה-הרגשה-אני-מקבלת-ממחשבה-על-סידור-ניירת , אבל פתאום קלטתי שזה פשוט חלק מהמחשבות על כסף שהתקבעו אצלי בראש. זהו זה, רק מחשבה!
צריכה לעכל את זה קצת.

טוב, חייבת ללכת לישון. אבל לפני, עוד תודה מיוחדת ל אילה א על הפירוט של ההוצאות. רשימה כזו כל כך מדברת אליי ונותנת לי מוטיבציה. אני ממש יכולה להרגיש את רוח הכיף שיש לך מהיכולת לחשוב ולנסות כל פעם רעיונות חדשים לחיות חיים שהם מלאים ומספקים דווקא בגלל שאין בהם צרכנות עיוורת.

לילה טוב.

[אילה_א*]

3000 ש"ח באופן עיקבי למדי זה כרטיס האשראי שלנו בו אנחנו משלמים הכול!
כנראה שבשביל לחסוך תצטרכו להפסיק לעשות זאת ולפרק את התשלומים האלה ליחידות ולבדוק האם כל יחידה משתלמת.
נגיד סלולרי משתלם ?
לשלם את חשבון החשמל משתלם או שאפשר לחסוך שם ? וכך הלאה בטוח שאם תלכו לסופר עם מזומן תוציאו פחות

[כבר_לא_פה*]

אני חושבת שזה לא יעזור. זה בעצם מה שהביא אותנו למצב הזה: הוא מובטל כבר המון זמן ואנחנו אכלנו חיסכון ממש גדול שהיה לנו (ושאיתו התכוונתי לכסות את הבר מצווה של הבכור שמתקרבת, עוד לחץ כלכלי וחברתי ענק). וכל הזמן הזה שתקתי, גם מפני שהחישובים נראו לי מסובכים מדי, גם כי גם ככה האוירה היתה לחוצה ולא רציתי להוסיף, גם כי היה קל פשוט להתעלם... בעלי לא התייחס לכך אז מיוזמתו, והיה ממשיך לא להתייחס אם לא הייתי מעלה את הנושא.
את נמצאת תחת המון לחץ ומרגישה שכל הבית על כתפייך ואין לך מושג מאיפה להתחיל ואת לא מקבלת תמיכה. אני חושבת שכדאי להתחיל מהזוגיות, לקבל ייעוץ או טיפול, לברר איפה אפשר לקבל את זה בזול או בחינם ולעבוד על שיתוף פעולה. נדמה לי שנכנסתם למעגל שקשה לצאת ממנו של רגשות אשם-לחץ כלכלי-חרדה ושניכם לא יודעים מאיפה להתחיל. אז המקום להתחיל זה לתקשר, לפתוח את הכל ולראות איך אתם כזוג מתאחדים ומתחילים לדבר ולתכנן תוכניות ולתמוך אחד בשני. אחר-כך תכנסו ל בעיות כלכליות מלחיצות.

ובנוגע לבר-מיצווה, האם חייבים לעשות? או שזה לחץ חברתי שמופעל עלייך? האם הבן רוצה בר מיצווה? אם כן אולי כדאי לעשות את זה בלי החגיגה הגדולה. זה יכול להיות גם הטריגר שיגרום לבעלך להבין שיש בעיה. חברה שלי הריחה בעיות כלכליות אבל בעלה לא הבין על מה היא מדברת עד שהיא אמרה לו - אנחנו לא ניסע השנה לבקר את ההורים שלך בחו"ל פשוט כי אין כסף. עד אותו רגע זה היה ברור שהם נוסעים ופתאום הוא הבין שהוא צריך לפעול יחד איתה לצאת מהבור הכלכלי. מה יקרה אם תפני לבעלך בכנות, מתוך מקום של אהבה ותגידי בפשטות שבר-מיצווה לא באה בחשבון?

[נועה*]

שהרבה מהתיקון הוא באמת להבין שלא צריך כלום
אני מדברת על דברים שהם בסיסיים כנראה בחבילת החיים - קורת גג, מזון, בגדים, קצת בידור, קצת פינוק. את אלו אנחנו צריכים. את זה אפשר להגדיר צורך לא? (טוב בשואה הם הסתדרו עם הרבה פחות ובכל זאת הם הסתדרו... ככה אמא שלי אומרת)אם אין ל מספיק כסף לשלם שכר דירה, לאכול מזון מזין, להתלבש בבגדים חמים בחורף... אז על מה מדובר פה? השאר הוא דברים שאני רוצה: כאן הרשימה מאד גדולה. אני יודעת שאני לא צריכה, אבל אני רוצה. זה כבר עניין אישי של סדרי עדיפויות.
אני יכולה להסתדר עם מעט מאד, אבל האם אני רוצה?

[אנונימי]

ההרגשה שלי היא שבגלל שבעלך מובטל הוא "מתעלם" מהמצב הכלכלי. אחרת, הוא היה נכנס לדכאון נוראי. זה נשמע פשטני, אבל לפעמים כשיש המון דברים להתמודד איתם, עדיף להתעלם מחלק, אחרת הכל נהיה שחור ואין אנרגיות להתמודד עם הכל, והכל קורס. כרגע, בגלל ההכנסה הנמוכה, אין הרבה מה לעשות, אז בשבילו, אולי באמת עדיף להתעלם. אני מניחה שהוא כן חושב על זה וזה מטריד אותו לפעמים, אבל הוא לא נותן לזה להשתלט עליו כרגע. מה שבאמת צרך לעשות זה לנסות למצוא לו עבודה (אולי זו הזדמנות לנסות משהו אחר?).
קשה, קשה

[סיפורי_פוגית*]

אני יכולה להסתדר עם מעט מאד, אבל האם אני רוצה?
אני חושבת שאחד הדברים המרכזיים שהספר שנגה מדבר עליו מעמת אותנו איתו (מעבר לעצמנו) זה העובדה שאנחנו מחליטים החלטות בהתאם לאיזשהי ציפיה חברתית או סביבתית. אנחנו לא באמת קונים אך ורק את מה שאנחנו זקוקים לו אלא את מה שאנחנו חושבים שיעשה רושם על אנשים אחרים... או יגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו. במקום לעשות עבודה על עצמנו - בקבלה עצמית, אהבה עצמית וגו' - אנחנו קונים משהו, שנדמה לנו שיספק את הסחורה, רק בשביל לגלות שאחרי שחזרנו הביתה עם הרכישה החדשה, אנחנו עדיין לא מאושרים.

אחד התהליכים החשובים שאני עוברת מרגע שנכנסנו ל-לחיות ממה שיש, הוא להבין באמת באמת, שאין לי יותר כסף ממה שאני מרוויחה כרגע, ורק את הכסף הזה אני יכולה להוציא (או לחסוך). כשיהיה לי כסף אחר, או נוסף, אז אני אתכנן מה לעשות איתו.
ללמוד לא להקשיב לילד הקטן שצורח "אני רוצה! כאן ועכשיו! לא מעניין אותי כלום!". ללמוד להתאפק

[אילה_א*]

_אני חושבת שאחד הדברים המרכזיים שהספר שנגה מדבר עליו מעמת אותנו איתו (מעבר לעצמנו) זה העובדה שאנחנו מחליטים החלטות בהתאם לאיזשהי ציפיה חברתית או סביבתית. אנחנו לא באמת קונים אך ורק את מה שאנחנו זקוקים לו אלא את מה שאנחנו חושבים שיעשה רושם על אנשים אחרים... או יגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו. במקום לעשות עבודה על עצמנו - בקבלה עצמית, אהבה עצמית וגו' - אנחנו קונים משהו, שנדמה לנו שיספק את הסחורה, רק בשביל לגלות שאחרי שחזרנו הביתה עם הרכישה החדשה, אנחנו עדיין לא מאושרים.
אחד התהליכים החשובים שאני עוברת מרגע שנכנסנו ל-לחיות ממה שיש, הוא להבין באמת באמת, שאין לי יותר כסף ממה שאני מרוויחה כרגע, ורק את הכסף הזה אני יכולה להוציא (או לחסוך). כשיהיה לי כסף אחר, או נוסף, אז אני אתכנן מה לעשות איתו.
ללמוד לא להקשיב לילד הקטן שצורח "אני רוצה! כאן ועכשיו! לא מעניין אותי כלום!". ללמוד להתאפק_
מילים בסלע רק תיקון אחד קטן מאוד
רק בשביל לגלות שאחרי שחזרנו הביתה עם הרכישה החדשהאנחנו לא מרגישים יותר טוב .
כבר בחנות אנחנו מרגישים את הספק מכרסם ולכן לוקחים עוד אחד בעוד צבע אה לא עזר אולי גם כזה אה הנה יותר טוב לא ?
אז זהו שלא

[נאוה_פרנס*]

פלונית נ?
ההרגשה שלי היא שבגלל שבעלך מובטל הוא "מתעלם" מהמצב הכלכלי. אחרת, הוא היה נכנס לדכאון נוראי. זה נשמע פשטני, אבל לפעמים כשיש המון דברים להתמודד איתם, עדיף להתעלם מחלק, אחרת הכל נהיה שחור ואין אנרגיות להתמודד עם הכל, והכל קורס

זה מאוד נכון!
האם הוא עובד עכשיו?
כדאי לשבת ולדבר על המצב הרגשי סביב העניין הכלכלי, על מטרות חיים כלליות שלכם כזוג ובנפרד.
לפעמים נכון לבחון את הדברים מנקודת ראות שאינה מספרית.
לפעמים (תמיד?!!) צריך לבנות את המערך הפנימי, את החוסן להתמודד עם בעיות גדולות.

הדפוס שליווה אותי בשנים האחרונות היה:
ככל שאני קרובה יותר להתמוטטות, כך אני מוציאה יותר כסף ו/או אוכלת יותר (למשל כשמתחילה דיאטה) וכדומה...
מן הסתם זה ליווה אותי גם בצעדי הראשונים עכשיו.
כמה דברים הובילו אותי:

1. לאסוף מידע - לסלוח לעצמי
2. להתבונן - לסלוח לעצמי
3. לתקשר את הרגשות שעלו ולסלוח לעצמי
4. להתמודד עם הרגשות שעלו - ללמוד - להיות גאה בעצמי על כל הבנה / למידה
5. כשהכל בשל - לעשות!!
6. להיות גאה בעצמי, לטפוח לעצמי על השכם בדרך חינמית. למשל: אני כותבת כאן בדף ומקבלת לפחות 'כל הכבוד' אחד או פרח.

הפרס האמיתי הוא השקט הנפשי ותחושת הביטחון והשליטה על חיי

כדאי שאת תתרגלי לא רק סליחה לעצמך אלא גם סליחה לבן זוגך
יתכן שהתהליך הרגשי שלו יהיה ארוך ורקשה יותר.
בהיותכם זוג - את יכולה להיות תמיכה טובה ע"י יותר הקשבה, עידוד לדבר וכדומה.

אתמול יצא לי לראות את משפחה חורגת
העבודה העיקרית שנעשתה במשפחה שם היתה: שינוי תפקידים במשפחה.
מתברר שהאב קצת הוציא את עצמו מהמערך, הסיר מעצמו אחריות על הכל.
האישה, שהכל נפל עליה, כעסה וקיטרה והמשיכה לפעול ללא שיתוף פעולה.
כחלק מתהליך הריפוי הכלכלי
האם ויתרה על 'תיק האוצר' לטובת האב שנאלץ לקחת את המושכות.
בנוסף, האב השקיע זמן ואנרגיה בתקשורת עם הילדים, הכיר אותם יותר והקשיב להם.
כתוצאה מזה הוא הצליח לרתום אותם לתהליך המשפחתי.
המשפחה התחזקה כמשפחה ואז ניתן היה לשקם את את כלכלת הבית.

נראה לי שהרבה לפני שאת עושה תהליכים כלכליים לשיקום הקטסטרופה הכלכלית,
כדאי להשקיע בהכנת בסיס איתן לשינוי שכזה.

מרגיעון: החסרונות הם היתרונות

[בהתאוששות*]

אנחנו עכשיו יותר מחודש מתחילת התהליך - שהחל דווקא ביוזמת מנהל הבנק שלנו (נשבעת שיש כאלה, נחמדים באמת). הוא פנה אלינו ושאל למה בעצם אנחנו משקיעים עשרות אלפי שקלים בעצם (בטווח של שנים) בתשלום על ריביות חריגות. בעזרתו, עשינו בדיוק מה שמראים ב"משפחה חורגת" - הלוואה מסיבית בפריסה הגיונית, שתכסה את כל החובות, כולל חובות אשראי עתידיים; הורדה דרסטית של מסגרת האשראי - שהיתה נדיבה מאוד, הרבה יותר מדי - לשליש, בשאיפה לא להשתמש גם בה - כלומר להיות בפלוס; החזרת כרטיסי האשראי (למעט אחד לחירום, שיושב עמוק במגירה וגם המסגרת שלו קוצצה לשליש); עבודה עם מזומן ורישום של כל אגורה שיוצאת מהכיס; ביטול מותרות/מיותרות - מנוי לעיתון, הפחתת עלות האינטרנט (מעצבן שהם לא עושים את זה ביוזמתם, ורק כשפונים אליהם מסתבר שאפשר להוריד מ-150 ל-50 בחודש).
קיצוצים -בהולנד לפני כמה שנים השימוש בכרטיסי אשראי היה נדיר בהרבה מאשר בארץ (לא יודעת איך זה היום). הלכתי שם לסופרמרקט עם חברה הולנדית, שגרה בבית מפואר ונשואה למנכ"ל של חברת מחשבים מצליחה(כלומר, כסף לא ממש חסר שם). היא קנתה בדיוק לפי הרשימה, ובדיוק לפי כמות המזומן שהיתה לה בארנק. שאלתי אותה, "ואם החשבון יוצא יותר ממה שיש לך?" והיא ענתה בלי לחשוב אפילו, "אני מחזירה למדף." ניסיתי את השיטה - הלכתי עם רשימה, רשמתי ליד כל פריט כמה הוא עולה, וברגע שראיתי שאני עוברת את כמות המזומן שהיתה לי בכיס קיצצתי את מה שלא היה דחוף, או שבאמת היה מיותר. מדהים לראות לכמה דברים אנחנו לא באמת זקוקים, ואיך הוצאות המזון השבועיות יורדות. אז נכון, המקרר לא מתפקע מאוכל - אבל שום דבר לא חסר, אף אחד לא רעב, וביום ראשון אני לא זורקת ערימות של מוצרי חלב מקולקלים שאף אחד לא אכל. ואני מניחה שהיכולת שלי לזכור מחירים ולהעריך מתי אני מגיעה לגבול המזומן שלי רק תשתפר - כשקונים עם כרטיס אשראי באמת לא דופקים חשבון. לי למשל לא היה מושג כמה עולה חלב, או כמה עולה לחם. היום אני יודעת.
וגם הרישום היומי מאוד עוזר, כי הוא מראה בדיוק איפה נקודות התורפה - איפה באמת אפשר עוד לקצץ.
עוד עצה - של עוף החול, אאל"ט - שאימצתי היא לקנות במכולת, כי במכולת אני קונה בדיוק את מה שאני צריכה - 2 חלב, לחם, קוטג' - בלי להוסיף עוד עשרה מוצרים מיותרים שהיו במבצע או שסתם תפסו לי את העין. המחירים במכולת יקרים יותר, אבל לטווח ארוך משתלם לעשות בה את הקניות הקטנות, ואת הרכישה השבועית ה"כבדה" לעשות באחד הסופרמרקטים הזולים שמחוץ לעיר.
ותודה רבה ל כבר לא פה על האמפתיה, האוזן הקשבת, העזרה והנחמדות הכללית.

[רוח_ערב*]

_3000 ש"ח באופן עיקבי למדי זה כרטיס האשראי שלנו בו אנחנו משלמים הכול!
כנראה שבשביל לחסוך תצטרכו להפסיק לעשות זאת ולפרק את התשלומים האלה ליחידות ולבדוק האם כל יחידה משתלמת._
אז זהו שכן. הכול משתלם אולי אפשר היה לחסוך 50 ש"ח. אני יושבת עכשיו עם פירוט כרטיס האשראי. הוא מורכב רובו ככולו מדברים חיוניים- הוצאות רפואיות שיש לנו. שאי אפשר לדחות, אנחנו רוצים ילד וטיפולים עולים כסף.. תשלומים שאי אפשר ממש להפחית- גם עכשיו מדליקים את הדוד וישר מקלחות, כנ"ל תנור, סלולרי נמוך מאוד כבר עכשיו (ביננו זה חינם ומעבר לא מדברים הרבה) ואוכל- רק עם רשימות.
הוצאות קבועות הם כ-2500 ו500 ש"ח נוספים הם במשתנים ז"א החודש פחות טיפולים רפואיים אבל כן נעליים לילד ואירוע.
בקיצור כמו שכתבתי קודם אם לא היה לנו שכ"ד הוצאותנו לחודש היו פחות מ-5000 ש"ח. והמטרה שלי היא כן לחיות ולא מלחם צר ומעט מים... אנחנו היום אופים ומכינים הכול בבית מהבסיס אין בכלל אוכל מוכן, חטיפים וכו'. אבל אנחנו קונים מוצרים קצת יותר יקרים- קמח מלא, אורז מלא רק חלב צאן וכו'. בקיצור זה מה יש. ולאחר קריאה מדוקדקת בדף. הפנמתי שאנחנו מאוד מחושבים וחסכנים. ופחות ממה שעכשיו זה כבר לא יהיה חיים.
(את הפעם האחרונה שיצאנו בזוגי, אני כבר ממש לא זוכרת..) אני מרוצה סה"כ.

[נאוה_פרנס*]

היום חתמתי על סגירת החשבונות.
יש הוראת קבע אחת שהתפספסה ולכן יממשו את ההוראה לאחר שהיא תרד,
אבל עקרונית, בעוד שבוע אני כולי מרוכזת בחשבון אחד בבנק הפועלים

השלב הבא: לקצץ בהוצאות החודשיות - מעבר למה שקיצצנו עד כה.
המעבר לכרמיאל עזר לי לעשות קיצוץ אדיר בהוצאות הקבועות.
המשתנות - זה כבר סיפור אחר....

כבר התחלתי עם הרישום - כמה פעמים!!
זה לא הולך חלק....
אני ממשיכה לנסות - זה מבטיח שבסוף אצליח

היום ביררתי עם פקידי הבנק מידע שיאפשר לי לזרום לשלב הבא.
עם סגירת החשבון הכבד שלי, משתחררים כמה אלפי שקלים שיכסו את המינוס וישאירו אותי עם פלוס יפה לשבועיים.
לא מחזירה חובות כי עדיין חסרים לי כ- 2000 ש"ח בחודש ו
אבל גם לא נכון לי להשאיר בעו"ש - שלא אתפתה לבזבז...
מה כן?

1. יש בבנק פיקדון מגן.

הוראת קבע להפקדה מינימלית ל פיקדון ריבית יומית (פר"י)
הריבית נמוכה: 1.45% לשנה, אבל זה פיקדון מאוד נזיל.
מטרתו אחת: להוות פקדון מגן לחשבון. כלומר:
אם מסיבה כלשהי החשבון נכנס לחריגה - המחשב מוציא את הכסף הנדרש אוטומטית (כמובן בהתאם לסכום הקיים בפיקדון)
אפשר לתת הוראת קבע חודשית שתגדיל את הפיקדון כל חודש.

כרגע, מרגישה פחות צורך בפיקדון זה כי יש לי את הביטחון של מסגרת האשראי (5,000 ש"ח) בריבית של מעל 14% לשנה

1. אני יכולה גם להפקיד לפיקדון שבועי שבו הריבית מעט גבוהה יותר (1.55%)

ובשלב הראשון כשיהיו לי מעל 5000 ש"ח - בריבית 2.15%. לשנה

1. פקדון עם הוראת קבע גמישה.

מקימה את הפיקדון עם סכום מסויים + נותנת הוראת קבע.
יש לי אפשרות לשנות את הוראת הקבע בהתאם למצבי - בין 50 ש"ח ל- 5,000 ש"ח כל חודש.
הריבית כאן טובה יחסית: 2.85% לשנה
היתרון: ניתן לבנות סכום כמעט בלי להרגיש.
חשבתי אולי להתחיל עם 1,000 ש"ח ולתת הוראת קבע של 100 ש"ח בחודש.
זה סכום שייבלע בכלל ההוצאות ושיגדיל את הפקדון ב- 1,200 ש"ח בשנה. סכוםשכרגע אני לא ממש יכולה לחסוך.
אולי זה מתאים לחלק מהנוכחים כאן - לבניית פיקדון החירום ש כבר לא פה דיברה עליו בתחילת הדף

עוד משהו שקיבלתי בזכות העברת כרטיס הישראכרט לחשבון:
יש לי אפשרות להקים מסגרת אשראי בסך של עד 10,000 ש"ח בריבית של 11.5% ל- 48 ש"ח (החזר חודשי)
זו לא הלוואה, אבל מאוד דומה.
הכסף מועמד לרשותי מיידית ואני יכולה לפרוע אותו בכל זמן.
לא, אני לא מחפשת להגדיל את החובות שלי,
אבל כיון שאני עצמאית - הסיטואציה שלי מורכבת יותר.
יש קניות שלקיחת הלוואה היא העשייה הנכונה כדי לשלמם.
למשל: ציוד קבוע לעסק.
אני מזדכה בפחת לאורך שנים.
למשל: ההוצאה על מחשב תיחשב לי לאורך 3 שנים.
ריהוט למשל, ייחשב לי לאורך המון שנים (6% לשנה)
אם אני משלמת על הציוד לאורך זמן (רצוי מקביל להזדכות על הפחת) - זה נכון יותר לעסק ולתזרים המזומנים)
בנוסף, מימון ההלוואה (ריבית, עמלות) נחשב להוצאה מוכרת.
זהו גם אחד השיקולים להפרדת חשבונות הבנק (הזדכות על הוצאות מימון)
בכל מקרה, כשאצטרך לרכוש ציוד - אבחן את האופציה הזאת לצד ההלוואות העיסקיות שיוצעו לי.

בינתיים, אני משקמת את כלכלת הבית, כלומר: שואפת להגיע להוצאות נמוכות מההכנסות.
התכנית היא להשאיר את מסגרת האשראי אבל לא לנצל אותה.
להפקיד את כל הכסף העודף בפיקדון שהכי מתאים כדי שהכסף העודף יעבוד וגם יחסוך לי את הפיתוי לבזבז.
כסף ישוחרר כדי לשלם חיובי כרטיסי אשראי והוראות קבע כדי לא לרדת אל תוך מסגרת האשראי.

במקביל,
אני ממשיכה להתאמץ להביא לאיזון בין הכנסות להוצאות ומתרגלת תשלום במזומן (חלק מהזמן)
ככל שאעשה עבודה טובה יותר בלהוציא רק את מה שיש, כך אגדיל את הסיכויים שלי לצאת מהמינוס ולהתחיל בצבירת הון.

ביררתי היום לגבי כרטיס ישרכרט דיירקט בבנק הפועלים - למתעניינים, להלן העלויות:
ביטוח - 21 ש"ח שנתי
דמי כרטיס - 36 ש"ח פעם בשנה
דמי תיפעול - 6.13 ש"ח בחודש.
אם מסיבה כלשהי ייחסם הכרטיס - עמלה של 42 ש"ח

איך והאם לשלב אותו בתהליך ההחלמה?
עוד לא יודעת...
מתקשה לוותר על כרטיסי האשראי (מאותה סיבה שפיטתי למעלה - זה נכון להשתמש בהם למטרות עיסקיות)
נראה...

אשמח לקבל המלצות איך להשקיע את ה- 7,000 ש"ח שיהיו בחשבוני בתחילת החודש

[נועה*]

כבר כמה שבועות אני בהתלבטות מקצועית. האם לעזוב עבודה נוחה, קבועה כשכירה, לא במקצוע שלי, עם תשלום נמוך לשעה, עבור מקצועי הרגיל שבו אני מרוויחה פי 3-5 לשעה, אבל זה כמובן פחות קבוע.... יש גם עוד שיקולים אבל הם לא כלכליים בכלל.
אני פוחדת. זו הפעם הראשונה בחיים שיש לי עבודה נוחה וקבועה, תמיד הייתי עצמאית ותמיד היו לי חובות. היתרון בשכירות שתמיד יש לי בסיס קבוע שאני יודעת שהוא המינימום שלי. החיסרון שבאמת אני מאד מוגבלת בהתפתחות המקצועית האמיתית שלי. כבר עכשיו אני דוחה עבודות או לא משקיעה מספיק בגלל שאין לי זמן. אפילו לא פרסמתי את מה שאני עושה, כי אני יודעת שלא אוכל להתפנות. זה נחמד להיות עסוקים ולא להיות תלויה בעולם המשתנה של העצמאים, אבל אולי הגזמתי? כיום אני עובדת 25 שעות שבועיות במשרות ועוד 15 שעות לפחות כעצמאית.... אין לי רגע חופש לנשום, אין לי תמרון.....
עשיתי חשבון שגם אם אעזוב נניח תוך 3 חודשים, אז יש לי איזה מרווח נשימה להתארגן עם העבודה הקבועה שלי, אבל אני לא יודעת איך אסתדר עם פחות 2000 ש"ח בחודש, אפילו לא לשנייה. (ומצד שני - לפני שנתיים כן התסדרנו בלי זה, איך עשיתי את זה אז? לא יודעת לא רשמתי....)

[כבר_לא_פה*]

אשמח לקבל המלצות איך להשקיע את ה- 7,000 ש"ח שיהיו בחשבוני בתחילת החודש נאוה פרנס, זה בדיוק קרן החירום שלך. אני ממליצה לשים 5000 בפיקדון ו2000 לסגור חובות. דיברת על מסגרת אשראי, על הביטחון שהיא נותנת לך. אולי כדאי להסתכל על כסף כאנרגיה, כמשהו מעט ערטילאי ועל מסגרת האשראי כעל איזשהו קו שאת משרטטת לעצמך בצורה שרירותית. למה אני מתכוונת? בעצם ההבדל בין מסגרת אשראי ב 0 למסגרת אשראי במינוס 5000 הוא פסיכולוגי. כרגע מבחינה פסיכולוגית את מרגישה בטוחה יותר, אבל אם תצטרכי לחרוג מה 5000 הבנק יאשר לך עוד (אחרת אנשים לא היו מגיעים לחובות של מאות אלפי שקלים). אם תשימי את מסגרת האשראי על 0 זה בדיוק אותו דבר - אם תצטרכי לחרוג הבנק יאשר לך עוד אבל עדיף לחרוג מ0 מאשר ממינוס 5000.
את בטוחה עם שני קווי הגבול. אבל עדיף 0 מאשר מינוס 5000 כי על המינוס הזה את משלמת ריבית. אני לא בטוחה שאני מצליחה להסביר את עצמי טוב.. מסגרת אשראי שלילית היא לא מצנח רזרבי, היא מתכון של הבנק לקבל ממך כסף בצורת ריבית על חריגה. אותו דבר עם מסגרת האשראי של כרטיס האשראי.
תקני במזומן. אם אין לך בחשבון תחסכי. העסק שלך יהיה איתן יותר כשהוא יעמוד על בסיס מה שיש לך - במקום מה שיש לחברת האשראי להציע לך. תבני עסק משלך. לא אחד כזה ששיך לבנק.
את מתקדמת בקצב מדהים ומעורר התפעלות. כל הכבוד.

[כבר_לא_פה*]

עשיתי חשבון שגם אם אעזוב נניח תוך 3 חודשים, אז יש לי איזה מרווח נשימה להתארגן עם העבודה הקבועה שלי, אבל אני לא יודעת איך אסתדר עם פחות 2000 ש"ח בחודש, אפילו לא לשנייה.
האם ישנה אפשרות לחכות שנה, לאסוף כסף לבניית בסיס כלכלי של חצי שנה - שנה שתאפשר לך להתבסס כעצמאית? לחסוך בשנה הקרובה כדי "לקנות" עסק עצמאי משלך? אני יודעת שזה מבאס לחכות. אנחנו כזוג נמצאים בדיוק באותו מקום.. את יכולה להמשיך לעבוד כשכירה ולחסוך כסף ולעבוד כמישרה שנייה במה שאת רוצה לעשות. זה ייתן לך הזדמנות ללמוד ולגדול בלי להיות לחוצה, וזה ייתן לך זמן לבנות תוכנית עם עצמך והמשפחה. ברור שזה קשה, וחסר זמן, אבל זה אפשרי.
אין לי רגע חופש לנשום, אין לי תמרון..... זה רק לעכשיו. לא לתמיד.
סגירת ההלוואה לא תגדיל את ההוצאות השוטפות? אפילו בקצת? בעצם מה שאת אומרת זה שהצפי שלך לחודשים הקרובים הוא שהמצב ישאר כמו שהוא היום ולכן את צריכה את הכסף להוצאות שוטפות. אבל הכסף פשוט ינזל לו לימי החול, ולא תזכרי שהיה אי פעם. אם תסגרי את החוב תקטיני את ההוצאות השוטפות יהיה לך פחות חוב אחד על הלב, והחודשים הקרובים לא יהיו כמו אלה שלפני כן, כי כבר עשית צעד לשנות את העתיד.

[נועה*]

לאסוף כסף לבניית בסיס כלכלי של חצי שנה
זה רעיון לא רע והוא בכל מקרה עדיף מהאימפולסיביות שהיתה לי היום - לעזוב הכל וללכת עם ליבי. זה אולי נכון בספרים של העידן החדש, אבל אצלי זה רק הוביל לברוכים כלכליים. בהתארגנות נכונה של הזמן, ובהרבה עבודה קשה, אני מביאה משכורת קבועה ועוד מבססת את עצמי בעיסוקים אחרים. נכון שיש לי בעיית זהות קלה (מי אני? כל שלוש שעות מישהי אחרת מבחינה מקצועית...) אבל בפועל בשנתיים האחרונות - אין לי אוברדרפט (הייתי רגילה לחיות באובר קבוע, אני מתביישת להגיד כמה....) שילמתי טונה של כסף חובות (2000 ש"ח לחודש כפול 24... ועוד יותר) ואני חיה עם כבוד וחופש שאין להם תחליף.
יחד עם זאת, אני מבינה שאני צריכה לעזוב את העבודה שאני עובדת בה כרגע, תוך פרק זמן סביר, נניח עד הקיץ, בתהליך גלוי וברור מול המעסיקים שלי. גם לטובתם - אני לא באמת מקצועית בעבודה הזו, אני מראש נכנסתי למשהו זמני וזה לא טוב לצוות, ולטובתי - כבר כרגע יש עבודה במקצוע הראשי שלי, שאם הייתי מתפנה לעשותה הייתי מרוויחה יותר מ-2000 ש"ח...
אני רק לא רוצה לקפוץ קפיצות ראש, אלא לבנות את זה בצורה הגיונית. האם זה אפשרי? אני מקווה שכן והמשימה שלי היא לעשות זאת בחודשים הקרובים, כדי שאוכל להיפרד בצורה נכונה וללכת לדרכי.