באופן טבעי

_סימן לבאות?
עו"ד נאלצה לבוא עם התינוקת כי בית המשפט סירב לדחות את הדיון_
גם אני חשבתי שזה נחמד לראות מסביב, אבל לצערי ההתייחסות של התקשורת ושל העו"ד המדוברת היא שזה דבר נורא ואיום.

_שמעתי הרגע וחשבתי שחשוב להעביר.
מיילדת הבית שלי התקשרה אליי ואמרה לי שמי שמבוטח בכללית פלטינום
ומתכנן ללדת בבית מקבל החזר של 2100 ש"ח._
???
זה אמיתי? או שמא הגענו לימות המשיח?!
האם לכל מיילדות הבית יש את ההסדר הזה?

שרה לה דיווחה על זה באחד הדפים לפני כמה חודשים. את הרמז הראשון לזה שזה באמת אמיתי. אנא שתפי אם כך הדבר.
שיהיה במזל טוב!

אתמול בתוכנית הרדיו של שמעון פרנס בגל"צ, מתישו בין 3 ל- 4, הוא הקריא מכתב של מישהו שמסביר למה הוא לא נותן כסף כמתנת חתונה! הוא דיבר על הפומפוזיות שחתונות קיבלו, הוא שואל למה כאורח שבא לשמוח עם החתן והכלה הוא צריך לממן את המשאלות הראוותניות שלהם... ועוד.
התרגשתי לשמוע שמקריאים ברדיו דיעה (שגמני מחזיקה בה (-;) שנדמה לי שהיא חריגה מאוד ולא מקובלת, שוברת נורמות ממש.

הבן מספר שכשהוא משחק בחוץ הילד של השכנים יושב על הסורגים וצועק לו - מטומטם, טיפש, חזיר, אדיוט, מטופש וכן הלאה.
אחרי שזה קרה בפעם השנייה, כתבתי פתק קצר להורים שבו תיארתי מה קורה וביקשתי שידברו עם בנם כדי שזה ייפסק. שמתי להם בתיבת הדואר.
להפתעתי הרבה הגיעו אמא ושני ילדים להתנצל, עשו היכרות בין הילדים, ושוב התנצלו.

והיום הם שוב על אדן החלון, ורק קוראים לו ואומרים לו שלום כל הזמן

<וכמה חבל שמשום מה אסור להם לרדת לשחק למטה. מוזר. מתאים לעצוב לראות מסביב?>

קבלת השבת בקיסריה למען השיחרור של גלעד שליט-
מעבר לזה שאנשים , והרבה, באו אז הביאו חלות, עוגות וכו.. ושמו בשולחן שהוקם לעניין
בזמן הקידוש ובסוף אנשים ניגשו ובעדינות בלי לדחוף, לחטוף לקחו וזזו
הכל בשקט ובנעימות.

בסוף היה פקק לא קטן ביציאה- ולא נשמעה שום צפירה . שוב אנשים חיכו בסבלנות.

בשלב מסויים אביבה ונועם יצאו מהרכב שבו היו , לראות מה קורה, אני מניחה, ומעטים ניגשו אליהם- אם בגלל שאין מה להגיד ואם על מנת לאפשר להם מרחב- אבל זה כבר ממש שייך לעצוב לראות מסביב. כי זה היה פשוט קורע לראות את הזעקה השקטה שלהם.

מישהו הקים אתר של סרטונים שבהם הוא מראיין את סבתא שלו, תימניה מבוגרת, בכל מיני נושאים.
הסבתא ממש נבונה ו'בעניינים', עם גישה בריאה לחיים (לדעתי כמובן), וגם מצחיקה נורא.

אהבתי את הגישה הפתוחה, למשל בקישור הזה - סבתא מה את חושבת על הומואים ולסביות

(ויש גם ראיונות ממש מצחיקים איתה, כמו הראיון על קעקועים ופירסינג, והראיון על בעלי חיים).

שווה לראות.

(הגעתי לזה דרך קישור ש-טליה אלמתן נתנה בדף דיאלוגים הזויים עם סבתא)

לפני הרבה שנים, יותר מ 20 שנה, הסתבכתי בתסבוכת כספית ומשפטית קשה. הכסף, הרכוש שלי, הוקפא ולא יכולתי להשתמש בו. אבל ההתחייבויות שלי כמובן לא הוקפאו. תשלומים שלא יכולתי לעמוד בהם במועד, החלו לתפוח ונאלצתי לעזוב את הדירה השכורה בה גרתי, למכור את הרהיטים והמטלטלים, לנטוש הכל, ועברתי להתגורר באכסניה בחדר גדול עם דיירים רבים. חלקם תיירים וחלקם מאומללי הארץ.
במצב זה פגשתי אנשים שבשום מקום או דרך אחרת לא הייתי פוגש. עם התיירים יכולתי להתיידד, אך הישראלים, כמעט כולם הם כאלה שלא יכולה להיות בינינו שום שפה משותפת. למרות שזו היתה תקופה קשה מאוד מכל הבחינות, אך בכל זאת אני יכול להגיד שחוויתי ולמדתי כמה דברים מעניינים שבשום אופן לא הייתי מגיע אליהם אילו חיי היו מתנהלים כשורה. וגם אתם ודאי לא מכירים בכלל. רמזים אפשר לקרוא בספרו של גורג אורוול – דפוק וזרוק בפריז ובלונדון. על חוויה אחת אני רוצה לספר. צריך להבין שמדובר בסכומי כסף היסטוריים.
הכרתי אשה מופלאה בשם רחל ח. היא היתה במצב דומה לשלי, רק שבעוד שלי היתה תקווה כשהכסף שלי ישתחרר מהקפאה, לה לא היתה כל תקווה. היא איבדה את מקום עבודתה, משפחתה התנכרה לה, ולא היה לה כסף בכלל. היא חיה מהיד לפה. עבדה פה ושם בנקיון, אך בלי דירה ובלי טלפון, היה לה קשה. בעלי חוב כל הזמן היו בעקבותיה.
הבננו היטב זה את זו בשל מצבנו הדומה. יום אחד היא באה אלי ושאלה אם יש לי כסף לתת לה, כי היא צריכה דחוף. כמובן שלא שאלתי למה, אבל גם לא היה לי כלום. ויצאתי לעבודה ברגל, כי לא היה לי כסף לנסיעה. היא הלכה. המצב שלי היה נואש, ממש נואש. לא נשאר לי כסף לאוכל. כבר לא יכולתי למצוא עבודה כמו שצריך וממה שעבדתי והרווחתי, כמעט הכל עבר לתשלום חובות שלא נגמרו. למרות שלא דיברתי על זה, לא הייתי בטוח אם יש טעם לחיות. היא כנראה ידעה והבינה. כשחזרתי ופגשתי אותה, דיברנו קצת, והיא אמרה לי שהסתדרה, הצליחה לקבל משהו ממישהו. שילמה את מה שהיתה חייבת לשלם, ונשאר לה 50 שקלים. תוך כדי שיחה היא הוציאה את הכסף, 5 שטרות של 10 שקלים, הסתכלה עלי, ונתנה לי שטר של 10 שקלים. עזבי אמרתי לה, אין לך כסף. הייתי המום. האשה הזו במצב לא פחות נואש ממצבי. היא זקוקה לכסף הזה לא פחות ממני. לא יכולתי לסרב, כי הכסף קרץ לי. לא יכולתי לקחת, כי ידעתי שאין לה כסף ומצבה קשה. קח, קח אתה צריך. היא אמרה בלי היסוס. כשלקחתי את הכסף היא הוציאה עוד שטר של 10 שקלים ונתנה לי. קח היא אמרה, אני כבר אסתדר. המעשה הזה שלה כל כך ריגש אותי שהתאהבתי בה על המקום. רק שזה לא בא לכלל מימוש. היא נעלמה לי, ולא ראיתי אותה. מאז החיים שלי השתנו. אם בעולם יש אשה כמו כמוה, זה עולם ששווה לחיות בו.
כשהתסבוכת המשפטית נפתרה, והכסף שלי השתחרר, חלקו הגדול הלך על החובות שתפחו למימדים מפלצתיים. יצאתי למסע חיפושים לחפש את רחל. היה קשה מאוד לאתר אותה. היא היתה חסרת בית. השד יודע איפה היא לנה. רציתי מאוד לעזור לה. נתתי לה קצת כסף, אבל חששתי לתת לה הרבה, כי במצבה הכסף ילך לריק והיא תמשיך להתגלגל ברחובות. אלא אם היא תסכים לחפש פתרון מתאים. אנני יודע אם מי מכם יכול להבין את מצבם הנפשי של האנשים האלה חסרי הבית, שכבר מתקשים להתרגל לישון תחת קורת גג. מתקשים לחזור לחיות כבני אדם רגילים. כנראה שאי אפשר היה לעזור לה לשנות את מצבה. היא שוב נעלמה לי. כשנתיים אחרי זה, ראיתי אותה יום אחד כשנסעתי באוטובוס. היא היתה מוזנחת מאוד. אי אפשר היה להכיר אותה. רק את המבט בעיניה זיהיתי. מיהרתי לרדת מהאוטובוס, אך היא נעלמה. כנראה התחמקה בכוונה . לא ראיתי אותה יותר.
כל התלאות שעברתי היו כדאיות אם הן היו התנאי שאפגוש ואכיר את האשה המופלאה הזו. חורה לי שלסיפור אין סוף טוב.

אני לא יודע האם זה יותר מקסים, מחמם את הלב, או אף ניתן להגדרה כביטוי אנושי במיוחד לאקטיביזם, לקידום ערכי אנושיות, אחווה, ביטול ההפרדות הלאומיות-אתניות המלאכותיות והדכאניות, הזיוף, המלאכותיות והמסחריות. לי, בכל מקרה, זה פשוט ממיס את הלב. לגמרי:
http://www.youtube.com/watch?v=zlfKdbWwruY

להפתעתי הרבה הגיעו אמא ושני ילדים להתנצל, עשו היכרות בין הילדים, ושוב התנצלו.

עשית לי את היום עם הסיפור הזה,
יש תקווה (לרגע חששתי שנכנסתי למעצבן לראות מסביב....)

היום הלכנו, אני ומוריה (בת שנה) לתת שאריות אוכל לחתולי החצר של השכן (ברשות, כמובן).
יש שם אמא-חתולה ו-5 גורים קטנים וחמודים (בני 3 חודשים בערך).

נתנו להם שאריות של עוף ובטטה מארוחת הצהריים של מוריה, והסתכלנו איך הם אוכלים.
כשהם סיימו הכל, הם ניגשו לאמא והתחילו לינוק. כולם בבת אחת. כל החמישה!
זה כל כך חימם לי את הלב...
אמרתי למוריה: "תראי, החתולה מניקה את הגורים, כמו שאני מניקה אותך".
עמדתי שם עם מוריה על הידיים והתפעלתי מכמה שאנחנו בעצם סוג של חיות, כמו החתולים...



[ למקרה שלא היה ברור - מה שהיה נחמד לראות זה את החתולה מניקה את חמשת הגורים בבת אחת... ]
[ אם זה לא מתאים לדף, אפשר להעביר לאיזשהו דף על הנקה, אני פשוט לא עד כדי כך מעורה באתר כדי למצוא משהו אחר כרגע ]

קניתי לי ארטיק וישבתי לאכול אותו על ספסל בשדירה שהיה בדיוק מאחורי איזה קיוסק.
בחור אחד יצא רגע להוציא משהו. אחרי רגע אני רואה אותו יוצא שוב - מגיש לי חתיכת נייר ענקית מאלו של הגלילי נייר לניגוב ידיים - ''קחי, שלא תתלכלכי".

אני מהר חושבת בראש, 'אוי, בשביל מה. הייתה מספיקה לי חתיכת טישו קטנה. איזה בזבוז אקולוגי'.
אבל יודעת שהוא גילה כלפיי מחווה אנושית יפה, ומה כבר תשנה החתיכה הזאת.
אני אומרת תודה בחום, מאמצת את הנייר אל חיקי, ובסיום האכילה דואגת להתנגב בו יפה יפה, מתחילתו ועד סופו.

בכל מקרה, אני חושבת שזה מדהים איך מישהו זר ככה חושב עליך.
סתם ככה, באמצע היום, ודווקא בפרטים הקטנים.

אהבת, באמת נחמד:-]

אהבת, באמת נחמד

כהמשך למה שכתבתי בדף מעצבן לראות _מסביב...
אתמול בחום היום נכנסתי לבריכה בקדימה, השארתי שם את בנזוגי והילדה ועוד הייתי צריכה להניק,
הקופאיבן כ-50, שמע שאני צריכה להניק מהשיחה עם בנזוגי ,לו אמרתי שאני פשוט אכנס לאוטו הממוזג.
מייד הציע לי את משרדו שהיה קפוא ונעים ואפילו את כורסאת המנהלים שלו,
בנוסף לכל אלו הוא קם ויצא.
אדם חביב -תודה רבה על הרגישות.

אגב, כרטיס כניסה לבריכה בקדימה במחיר ממש סביר של 40 ש"ח,
אצלנו ברמת רחל זה נע בסביביות ה-65 ש"ח!!

לאחרונה נפטרנו מהאוטו, ומדי פעם אני נעזרת במוניות.
כל נהג מונית, אבל ממש כולם- הרימו לי את העגלעה לתא המטען, וגם הוציאו לי אותה בסיום הנסיעה... הוראות מגבוה? תודעת שירות גבוהה יותר? בכל מקרה זה נחמד מאוד.

אהה, וגם- היום במסעדה, היה "חלש", היינו דיי לבד, והתינוקת קיטרה בעגלה בזמן שאכלנו (אחרי שאיבדה עניין בפירות והמשחקים שהכינותי מראש..)- ואז המלצרית באה והחזיקה אותה עד שסיימנו לאכול. חמודה @}

הנה מה שעלה בשיטוטיי המאוחרים ביו טיוב. פעם לא התחברתי אליה, היום אני יותר יודעת להעריך את האיכויות שלה.
בכל אופן כל הלהקות הצבאיות מחזירות אותי, כאילו לקחו אותי, אבל ממש במנהרת הזמן... ישר לוריד! השיר הזה הוא לא מהחזקים שבהם, אבל תראו את הקליפ- משם גדלנו ומשם גדלה המדינה הזו וזה לא נחמד לראות מסביב, כל השאר כן
http://www.youtube.com/watch?v=bGykS6R6VZY&NR=1

חתולת רחוב עם תפרים בגב, כנראה אחרי תקיפה של כלב (כי הם ממש לא נראו כמו תפרים של עיקור).

לא נשמע נחמד במיוחד, אבל די שימח אותי לדעת שבשכונה הלא-משהו שלנו למישהו היה אכפת מחתולת רחוב פצועה והוא לקחת אותה על חשבונו לוטרינר.

נחמד לחזור הביתה להרים הקרירים (יחסית) אחרי שבוע במרכז!!
(תכף אתעדכן במה קורה באתר, רק הולך להשכיב)
(כן כן, השעה, אבל היו אחלה דגים לארוחת ערב - צוויליכית כבוד - ולוקח לי ה-מון זמן לפרק אותם)

צוויל

D-: D-: D-:

חברה של אבא שלי,הכי מיינסטרים שיכול להיות,מספרת לי בהתלהבות על בולגריה,ששם בסופר אין שקיות "לקחת חופשי",רק גדולות שמוכרים בקופה,וככה הרוב מגיעים עם שקיות מהבית.
היא הוסיפה בהתלהבות אמיתית שזה רעיון נפלא %E

נחמד לראות מסביב: גיסתי מתהדרת: ניסיתי את החיתולים החד פעמיים האקולוגיים, הם מצויינים, החלטתי להשתמש רק בהם!
(מדובר בגיסה מיינסטרימית ביותר שעדין מסתכלת עלי עקום על החיתולים הרב פעמיים, התחבושות הרב פעמיות ושיטת הקשב. )

נחמד לא לראות מסביב - לא נצפו תרנגולים באיזורי בערב יום כיפור.
אני גרה בשכונה מסורתית יחסית, שעשו בה כפרות עם תרנגולים בשנים קודמות, והשנה היה שקט להפליא בגזרה.

זה בגלל שיצא מזכר לעשות כיפורים על שקית מטבעות שינתנו לצדקה. חסכו חיי עוף והרוויחו צדקה.

מורה מקסים לג'ודו, בקבוצה של בני 5. כל השיעור מפליג בשבחים: אתם מתוקים! אתם סוכריות קטנות! אתם דבשים קטנים! אני ממש מאושר כשאני מסתכל עליכם!
אח"כ עוד:
אני אף פעם לא כועס ואף פעם לא צועק על ילדים. אתם ילדים חכמים. אסור לצעוק על ילדים.

האמת? האדם הראשון ששמעתי מוציא משפט כזה מהפה.

_כל השיעור מפליג בשבחים: אתם מתוקים! אתם סוכריות קטנות! אתם דבשים קטנים! אני ממש מאושר כשאני מסתכל עליכם!
אח"כ עוד:
אני אף פעם לא כועס ואף פעם לא צועק על ילדים. אתם ילדים חכמים. אסור לצעוק על ילדים._
לי זה לא נשמע נחמד )-:
הילדים שלי, על צורת דיבור שכזו היו פורשים מיד מהחוג.
(אני כמבוגרת לא הייתי מסכימה שידברו אלי ככה. אז למה לילדים כן?)

למה, מצ'רה ?
כי זה נשמע דביק ומוגזם?.. אכן, קצת...
בכ"ז אני יכול לדמיין את ה5.5 שלי לא סובלת במיוחד מתשבוחות סכריניות.
מבוגר וילד, יש הבדל. אם אומר לצוויליכית מה דעתי על ציור שלה כמו שאני מחווה על של הבוציקית, אוי ואבוי לי. לבוציקית לא אומר "לא ממש עושה לי את זה. קצת עמוס/מקושקש" וכו'.
בטח תלוי באנרגיה שהבנאדם משדר.

צוויל

_מורה מקסים לג'ודו, בקבוצה של בני 5. כל השיעור מפליג בשבחים: אתם מתוקים! אתם סוכריות קטנות! אתם דבשים קטנים! אני ממש מאושר כשאני מסתכל עליכם!
אח"כ עוד:
אני אף פעם לא כועס ואף פעם לא צועק על ילדים. אתם ילדים חכמים. אסור לצעוק על ילדים._

"יודע צדיק נפש בהמתו"
אולי המדריך יודע שיש הורים שאוהבים לשמוע פטפוטים מהסוג הזה.
וכל מה שהוא עושה זה "להגשים משאלות" ?...מה לא ?

מורה מקסים לג'ודו,
בד"כ המסרים המשודרים בשיעורי לחימה הם תרנגוליים כאלה, קשוחים וגבריים.
אני יכולה להבין למה זה נחמד, ומתארת לעצמי שהטון לא היה מעצבן ומתלקק, אחרת לא היה מגיע לכדי דיווח כאן. מה לא?

בשבילי לשמוע מישהו שמלמד אומנות לחימה אומר לילדים שהם מתוקים - זה נחמד.
ציפיתי שיאמר שהם קשוחים, שהם חזקים, שהם גברים... כל מיני דברים כאלה מרגיזים. ודווקא הוא אומר שהם מתוקים.
ודווקא כל ההורים היו בחוץ. אני קראתי לי בפינה כי הבן שלי פרץ בבכי אם ניסיתי לצאת. אני לא חושבת שזו היתה הצגה.

ומה שעוד יותר היה נחמד, הופעתי מההנחיות שלו שממש דומות לאלו של יוגה. בניגוד לבלט או התעמלות קרקע שאני מכירה מהבת שלי, שם ממש הרגשתי שהוא שומר להם על הגוף.

גם לי זה נשמע נחמד, מה גם שפה זה נשמע מתקתק כי קוראים את הכל ברצף, הוא בטח אמר משפט כזה פה ושם אז זה ממש נחמד.
אני בעצמי הולכת לחוג (יוגה) ואני אוהבת שהמדריך נותן חיזוקים חיוביים.

את בכורה במקרה (כמוני)?... נדמה לי שהבכורים במיוחד מכורים לחיזוקים חיוביים

ממש הרגשתי שהוא שומר להם על הגוף.
זה באמת נחמד בעיני.

כי זה נשמע דביק ומוגזם?..
כן.
מקבץ כמו אתם מתוקים! אתם סוכריות קטנות! אתם דבשים קטנים! אני ממש מאושר כשאני מסתכל עליכם! מרגיש לי לא סתם דביק, אלא גם פולשני.
אני אוהבת שמחזקים אותי על מה שאני עושה. וסוג כזה של "חיזוק חיובי" על עצם הקיום שלי מבנאדם זר -גורם לי להסגר, לא להפתח. וכך גם אם מדברים ככה אל ילדים.

כמובן, לא שמעתי באוזני ולא ראיתי בעיני. אולי על פני שעתיים חוג זה מתחלק אחרת. (-:

אני אוהבת שמחזקים אותי על מה שאני עושה

זה באמת היה על מה שהם עושים. עכשיו הבנתי מה היה נשמע מרגיז. אלו המחמאות שלו על ביצוע.

יש בזה גם יסוד קומי, הדימוי של מורה לג'ודו (כן, ספורט, עם עקרונות של הגינות וודאי שלא מחנך לאלימות או קשיחות, אבל עדיין בדימוי של דרך לחימה...)
יחד עם הטקסט הזה, אני רואה את סיינפלד מלווה את האחיין שלו (אם היה לו, אין לי מושג) לחוג ועושה פרצופים נגעלים (עם מצ'רה לצידו עושה פרצופים (-: )
ומחליט שהמורה לג'ודו פסיכופט או לוקה בנפשו כך או אחרת.

צוויל

עכשיו עלית על הנקודה. קומי בטירוף. ומפתיע אותי כל כך לטובה...
באתי בכוננות ספיגה, מוכנה לספוג מנות גדושות של מאצ'ואיזם וקשיחות (יחד עם שאר הדברים כמובן), ומצאתי בחור ענק-מימדים ועדין עדין...

אחד מן העבר - הולכת בגשם עם תינוק בן 8 חודשים במנשא, במקרה גם במצב רוח רע מאוד. איש ברחוב נותן לי את המטריה שלו במתנה. מטריה איכותית, לא סתם. עברו שלוש שנים ועדיין כיף לי בכל פעם שאני משתמשת בה.

ואחת ממש מלפני כמה ימים - נחמד לראות חזיר בר שותה מהקערה ששמנו לו מאחורי הבית.

נחמד לראות היום בתי קפה מפוצצים אנשים משוחררים ונהנים..
למרות שזו תרבות צריכה וכו' וכו'...

ובהקשר של תרבות צריכה- סרטון חובה http://fun.mivzakon.co.il/Video/enterta ... tml?ref=nf
הלוואי ונראה כמה כאלה בארץ... כן ירבו!

נחמד שבסדרה עמוק באדמה ההורים ישנים עם בתם (בת שנה וחצי בערך) במיטה מאז שנולדה.

עמוק באדמה יצירה אנטימיינסטרימית

וואו מגניב לא הכרתי את הדף ובאמת היה חסר לי לדבר עם מישהו שצפה כי חברים שלי לא צופים.

הייתי היום בהרצאה של תקשורת מקרבת.
אחת האימהות שיתפה בקושי של הבת שלה בבית הספר, ואמרה משהו כמו - "צריך ללכת לבית ספר...".
ארנינה קשתן המופלאה, שרצתה להדגיש שאין "צריך" והכל זה בחירות שאנחנו עושים בחיים, הצביעה על מישהו ואמרה: "הנה, יושבים כאן ארבעה אנשים שלא שולחים את הילדים לבית הספר ועושים חינוך ביתי."
מיד הורמה עוד יד.... חמישה!
ועוד יד!! שישה!!
איזה כיף להיות חלק מקבוצה גדולה וגדלה.

_מיד הורמה עוד יד.... חמישה!
ועוד יד!! שישה!!_
שישה!!! פייי איזו היסחפות! הסדנא התקיימה בנווה איתן או משהו?! D-: הזוי!

הסדנא התקיימה בנווה איתן או משהו?!
D-:
דוקא בתל אביב. אני הכרתי רק 3 משפחות בחנ"ב (כולל אני), אבל היא התחילה מארבע עוד לפני שאני הצבעתי, ומי אני שאהרוס לה את הספירה?!

מקסים! בערוץ עשר בתוכנית בריאות 10 הייתה כתבה עכשיו על הנקה מייד לאחר לידה ועל חשיבות מגע עור בעור עם האמא, או האבא (במידה והאמא לא יכולה)
מיילדת מבית חולים ברזילי סיפרה שהם מאוד מעודדים את זה, והסיברה על הנושא בצורה מאוד נעימה.

שבוע שעבר ראיתי פליט סודני נוסע על אופניו כשלגבו תיק גיטה בג

בסמינר הקיבוצים ראיתי היום פתאום - זה לא היה שם בשנתיים האחרונות! - פינת הנקה!! אומנם לא ממש חדר אלא רק פינה סגורה בוילון, אבל בכל זאת פינת הנקה! עם שלט ברור שמבקש לא להפריע, וכו'.
הנקה נעימה!
ובכלל, הסמינר מאוד מעודד נשים לחזור ללמוד עם התינוקות ופתחו שם תינוקיה שמיועדת לתינוקות של הסטודנטיות, ממש בתוך הקמפוס. לכמה ימים שרוצים בשבוע, באים להניק וחוזרים לשיעור.... זה גם אישי וגם אנושי! (-:

• בית כנסת בתוך מסגד (באנגלית)
• יהודים יקרים עם לב ענק (קשה לצפיה)

שבוע שעבר ראיתי פליט סודני נוסע על אופניו כשלגבו תיק גיטה בג
מה נחמד בזה? (לא מתווכחת-שואלת מהפרובינציה כדי להשכיל)

(קשה לצפיה)
אבל אל תהססו לראות. באמת לב ענק

בית כנסת בתוך מסגד

לא הצלחתי לעקוב אחרי האנגלית בסרטון.
והטקסט הכתוב לא מדבר על מה שמדובר בסרטון.

אפשר תיאור קצר של מה שרואים שם?
למה בית הכנסת בתוך מסגד? איך זה קרה? וכו'.

שבוע טוב, מדובר על קהילה יהודית שלא היה לה כסף לממן בית כנסת לעצמה. אז אנשי המסגד לקחו עליהם חסות והקצו להם מקום במתחם המסגד לבנות בית כנסת. אציין שמבחינה הלכתית גם היהדות מתירה להתפלל אפילו ממש בתוך מסגד (בניגוד לכנסיה שם אסור).

טוב, דבילי ובכ"ז:
הכל מסתדר.
השכבתי. הלכתי לקחת גרעינים מהמטבח כדי לפצח ליד המחשב.
שיט. למה לא החזרתי את הצלחת המלוכלכת מליד המחשב?!
וליד המחשב - שיט, השארתי את הקערה לקליפות במטבח! עכשיו לקום? עדיף מוות.
אה! הנה הצלחת המלוכלכת ממקודם...!
הכל מתוכנן, הלאה הדרוויניסטים!

צוויל

ממש השגחה פרטית.

עבור חלק מהאוכלוסיה זה יהיה ב מעצבן לראות מסביב (-:

צוויל

עבור חלק מהאוכלוסיה זה יהיה ב מעצבן לראות מסביב

למה? דווקא נורא חמוד. רעיון מדליק.
זה מראה למי שלא יודע, שאלו שנחשבים לתלמידים חכמים גדולים, לא עסקו רק בתורה, אלא גם במלאכת כפיים.

לא הבנתי מה מעצבן בזה...?

יאיר לפיד מעריך נשים מעל גיל 40
http://www.UpFile4u.Net/Files/2c6u4y.doc

פוסטר יפה על תורה ומלאכה
העושים במלאכה שם פישלו. זה לא מסודר לפי האלף בית!

מחקר חדש: מבוגרים שנחשפים לסביבת ילדים הם הגונים, נדיבים וישרים יותר.
http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... ra20110328 1222467[/po]

זה היה עשוי להיות מחקר בעד חינוך ביתי, אבל...
זה מחקר שמראה איך משרדים יכולים להיות אפקטיביים יותר P-:
למרות זאת, נחמד לראות מסביב הצדקות מדעיות למה שיודעים באינטואיציה...

מבוגרים שנחשפים לסביבת ילדים הם הגונים, נדיבים וישרים יותר.

מהניסוח של המשפט אפשר להבין שהמחקר מדבר על חשיפה לילדים.
אבל לא בהכרח.
המחקר מדבר על חשיפה לסביבה עם אלמנטים ילדותיים. (גני שעשועים, בובות פרווה, צבעוניות וכו'...).

בכל מקרה, באמת נחמד.
זה די מתחבר לי.

הקישור על המחקר שמדבר על חשיפה לסביבה ילדותית מגיע לדף ראשי של אתר דה מרקר ולא לכתבה. גם בדף באופן טבעי בתקשורת.

חשבתי ללכת למס הכנסה ולברר מה עםהאישור שאני מחכה לו...
נכנסתי לאתר של רשות המסים כדי לברר שעות פתיחה.
להפתעתי האישור חיכה לי באתר!!!
<רק חבל שאף אחד לא הודיע לי על זה... /-: >

אה, ואז כתבתי כתובת מייל ואישור רשמי של מס הכנסה נשלח אליי לתיבת המייל. אמריקה!!! (-;

נזכרתי היום במשהו שקרה לפני כמה חודשים:
כשהילד היה בן שנה ושמונה בערך, הנקתי אותו על ספסל בגן מאיר. לידי עברו שתי אמהות עם עגלות ואחת מהן אמרה לי "גם אני רוצה להניק עד גיל כזה!".

_נזכרתי היום במשהו שקרה לפני כמה חודשים:
כשהילד היה בן שנה ושמונה בערך, הנקתי אותו על ספסל בגן מאיר. לידי עברו שתי אמהות עם עגלות ואחת מהן אמרה לי "גם אני רוצה להניק עד גיל כזה!"_
איזה כיף.
מזכיר לי שפעם מישהי ביקשה לצלם אותי מיניקה את הבת שנה וחצי שלי, כשהיינו בים.
היא נורא התלהבה וסיפרה שהיניקה את הבנים שלה כל אחד עד גיל שנתיים +-

משהו שראיתי בחצי עין תוך כדי משהו אחר אבל הרוח ברורה:
מדובר בקטע מתכנית חדשה של ג'ימי אוליבר שעולה השבוע, הפעם הוא מנסה להציל את הילדים של LA.
קיצור, רואים אותו שם מזמין את הילדים לבוא אליו עם ארוחות הבוקר שלהם ורואים כלמיני וריאציות על סוכר ושומן מוקשה בעטיפות מרשרשות ועוד ועוד עד שפתאום שני ילדים מחזיקים תפוחים. הוא מתפעל והם אומרים שהם בחינוך ביתי....

המוקד העירוני של כפר סבא - מהמם!

המוקד העירוני של כפר סבא - מהמם!
כן, וכ"ס גם במקום השני (אחרי ת"א) ברשימת הערים הסביבתיות בישראל

ומי במקום השני מהסוף? נכון, רחובות!!!

מזכיר לי שפעם מישהי ביקשה לצלם אותי מיניקה את הבת שנה וחצי שלי, כשהיינו בים.
אותנו מצלמים כל הזמן. טוב, לא ממש אותי, אבל יש כמות לא קטנה בכלל של אנשים שחושבים שהילד נראה מש חמוד ביאמו על הגב שלי ומבקשים רשות לצלם.

קרוטונית, מה כ"כ נחמד בזה?

נכון, זה סיפור שקצת חוצה. ובכל זאת. מה שחיובי הוא האמירות על: א. הצורך של הילד להישאר בבית לפחות עד גיל מסוים ב. האפשרות להעלאת הסטנדרטים במסגרות ג. ההתגייסות הקהילתית לטובת הפרויקט.

בעיקר מצא חן בעיני זה:
"המון ילדים מקבלים ריטלין. בזהירות אני אומרת שיכול להיות שאם חלק מהם היו מקבלים התייחסות מתאימה בשלב מוקדם מאוד בחייהם, אפשר היה להתמודד עם הבעיות האלה"
האפשרות להעלאת הסטנדרטים במסגרות ג. ההתגייסות הקהילתית לטובת הפרויקט.
חשוב

והממצאים שסוף סוף האקדמיה מתחילה להתייחס אליהם (רק משם תבוא הישועה)
"רוב המטפלות היו ללא הכשרה מתאימה וללא שום הדרכה שוטפת לתפקיד המטפלת. איכות יחסי הגומלין ושגרת הטיפול הראו כי עיקר הטיפול במעונות היה מכני וכלל השגחה בלבד במקרה הטוב והזנחה במקרה הפחות טוב."

"רוב המטפלות היו ללא הכשרה מתאימה וללא שום הדרכה שוטפת לתפקיד המטפלת. איכות יחסי הגומלין ושגרת הטיפול הראו כי עיקר הטיפול במעונות היה מכני וכלל השגחה בלבד במקרה הטוב והזנחה במקרה הפחות טוב."
מצטערת להגיד שלדעתי בדיקה אקדמית של מדגם אמהות היה מעלה תוצאות דומות.
אני לא יודעת בדיוק מה זה אומר. בעיני זה לא כ"כ נחמד, שיטת הבדיקה האקדמית הזו. (במקרה מכירה קצת חלק מהנפשות הפועלות וחלק מהרקע למה שמסופר כאן)
אבל אם זה נחמד בעיניכן אז סבבה. מספיק להיות משביתת שמחות בדף יעודי. (כבר עשיתי את זה פעם...)

כתבה נגד תינוקיות
http://www.xnet.co.il/family/articles/0 ... 07,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4093452,00.html
"אושר להצבעה: הפורמולות בביה"ח יוגבלו לעידוד ההנקה
הצעת החוק, שאושרה בועדת השרים לענייני חקיקה, מבקשת להוציא את יצרניות תחליפי החלב מבתיה"ח.
על פי ההצעה בתיה"ח לא יוכלו לקבל תחליפי חלב מהיצרניות ללא תשלום ולא ניתן יהיה לתת אותם לילוד ללא אישור חתום של הוריו."

עולם, תודה על הקישור.
בתור אחת שכותבת לא מעט מכתבי מחאה, אני שמחה להזמין את אלה שנושא ההנקה בוער בעצמותיהן לכתוב הפעם כמה מילים חמות, לשם שינוי. כאן אפשר com]ליצור קשר contact[/po]&view=contact&id=1&Itemid=67 עם חה"כ דני דנון.

צעד קטן בכיוון הנכון: הצעת חוק להגבלת נוכחות שיווקית של חברות תמ"ל בבתי יולדות, והגבלת מתן תמ"ל לתינוקות אלא לאחר אישור חתום מההורים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4093452,00.html

מרפסת, תציצי למעלה (-:

אופס טוב שיהיה נחמד פעמיים...

תקנות חדשות לגודל 'האותיות הקטנות' שבפרסומות -
מעכשיו תהיה חובה לכתוב אותן בגודל של לפחות 30% מהאותיות הכי גדולות בפרסומות.
http://news.walla.co.il/?w=/22/1842104



<מחכה שיוציאו תקנה האוסרת על קביעת מחירים עם הספרה 9 בסוף... >

מחכה שיוציאו תקנה האוסרת על קביעת מחירים עם הספרה 9 בסוף.
זו המצאה צ'כית, ידעת?

זו המצאה צ'כית, ידעת?
הספרה 9 ?
בחיי. (-:

צוויל

מחירים שהם X.99

אוף לוטם, את כזאת צ'כית היום. צוחקים. כולם יודעים שהבולגרים המציאו את ה-9.
רק שהרומנים גנבו את זה מהם ואז התחילה מלחמת 9 השנים.
|-:

צוויל