באופן טבעי

היינו, נהננו נורא. הפיצקה הסתובבה מאושרת, בלי שאף ילד ישאל אותנו בחרדה:למה היא בלי חיתול?! (פעם היינו בפארק בירושלים בשבת, וילדה אחת ניגשה אלי עם חיתול ביד:אמא שלי אמרה שאת בטח צריכה...) ונהנתה להיות בחברת ילדים, ולקבבצץ את כמות האוכל הרב והמגווון בחייה הקטנים. הבעל עשה תפקידו נאמנה, אחרי שיצא מהשוק ההאשוני, ואני נהנתי מהמעגל עם חגית על חינוך ביתי- קיבלתי הרבה חיזוקים, ואספתי כמה משפטי מפתח כמו:"רגשות האשמה הם הדבר שאנחנו הכי צריכות לצאת לחופש מהם". היא כזאת מקסימה.. ופשוט התענגתי על האווירה. תודה.

וגם רציתי להתייחס לכל הקולות שנשמעו לפני היומעיון לגבי תחושת חוסר השייכות. הרגשת הבראנגה שאנשים מרגישים מחוצה לה. אני, בתור קוראת כבר יחסית ותיקה,אבל לא מוכרת, טיפה חששתי, אבל לא ממש. כמובן שכשהגעתי לקח לי כמה דקות להרגע, להתחבר קצת פנימה- ולא לבחוץ הכל כך דינאמי, שבלבל אותי בהתחלה, אבל אחר כך,אפילו שלא הכרתי אף אחד (לפחות הייתי עם בעלי ,למרות שמרוב הסתובבויות כמעת לא נפגשנו...) ממש הרגשתי נעים. לא היתה לי שום תחושה שאני יותר "בחוץ" או "בפנים" ממשהו אחר. דווקא חוויתי תחושה משפחתית, או קהילתית. פשוט נהנתי לראות כל כך הרבה אנשים יפים, כל כך הרבה מניקות, כל כך הרבה מנשאים, כל כך הרבה ישבנים קטנים. זה ממש שימח.
וחןץ מזה, רק עכשיו ראיתי שביקשו לפתוח דוכן רק אחרי 16:30, פאדיחה...>טלי היא בעלת המנשאים האתיופיים<
וגם אפילו ששאלתי, לא הספקתי לקרוא את הבקשה שלא למכור אוכל, ורק במזל לא הבאתי את הפיתות והחומוס >טלי עבדה אתמול כל היום על ההכנה, ובבוקר פשוט לא היה לנו כוח לקחת. מזל.<

מאוד נרגעתי לראות כמה ילדים מסתובבים באופן טבעי עם ביסלי ובמבה (מאחר ואת שלנו השארתי בבית רק מפחד "מה יחשבו עלינו")

לא מאמינה שהיה לי האומץ להגיע ועוד לנהוג בעצמי...
היה שווה, נהנו מכל רגע.
הפיצי שלי כ"כ נהנה לרוץ עם הטוסיק בחוץ, במרחבים, עם עוד ה-מ-ו-ן ילדים, בימבות וכדורים
הוא פשוט לא רצה ללכת - האמת? גם אני לא!

תודה מיוחדת ללילך וגלעד ולדני לסרי שהנחו מעגלים מרתקים על חינוך אחר.

היה פשוט כייף.... זה נפל על היומהולדת של שרון שקצת התלבטה כי לא מכירים כמעט אפחד אבל... זה היה אחד מהימי הולדת הכי כייפים שהיו..
המון תודה למארגנים, למנחי המעגלים ובכלל לכל האנשים שהיו רגועים וחייכנים.
נתראה בפארק הירדן........................

שמחה שהיה לי אומץ לבוא ושמחה שהספקתי לפגוש כל כך הרבה אנשים.
מאוד נהנינו! @}
וגם אני מטעמי האפשרות שאשכח למנות מישהו אז רק אומר לכל מי שפגשתי, כמה נעים היה לי להכיר ולדבר ולבלות אתכם. תודה!

וגם אני מטעמי האפשרות שאשכח למנות מישהו אז רק אומר לכל מי שפגשתי, כמה נעים היה לי להכיר ולדבר ולבלות אתכם. תודה!

ו _תודה לילדי משפחת דנקנר המרגשים ולאמא שלהם
ותודה ל ב דרך שארגנו את ההתרמה למען יובל היום._

ואנחנו כרגיל הלכנו במאסף. כשכבר ממש חושך ואפשר לזהות אם הילדים שלנו רק בבְּרָיִיל.
ואחרי שהגורה קיפצצה לה יום שלם בלי מנוחה לרגע - הייתה איזו תקווה קלושה שהיא תרדם בדרך הבייתה...
כבר היינו ממש קרובים והיא פתאום קראה לנו מהמושב האחורי - "אני נורא רעבה. בא לי שיפוד עוף!"
אז עצרנו. ואכלנו על הדרך. והיא אכלה שיפודי עוף וחצי מהמרק בשר שלי!
והיא עוד עירנית ומקפצת...
ואבא שלה מנסה קצת לשטוף ממנה את הליכלוך לפני שהיא נכנסת איתנו למיטה.

היה מעולה. וקסום. וממלא מצברים. ואמא שלי האהובה נהנתה גם היא מאוד.
וכמה נעים היה לראות פרצופים מוכרים וכאלו שלא ראינו מזמן וכאלו שלא היכרנו בכלל...
והמעגלים המופלאים (גם אמא שלי הייתה במעגל של חגית ונהנתה מאוד!) והאנשים הנעימים...
אני (וכל ההחבורה שלי בפנים) הולכת למיטה לבהות קצת בתקרה ולעכל.
לילה טוב.

וואי - כמה כיף היה

בנוסף על כל מה שנאמר לעיל, היה לי ממש מענין להיווכח שחשיבות של להגיע לפני שהמעגלים מתחילים. להדר לקח זמן מה לא קצר להתרגל לכמות האנשים, למרות שחלק מהם הוא הכיר עוד קודם.
רק באמצע המעגל הראשון הוא פתאום נרגע וברח לו לחברים הנהדרים שלו.

ומה מעצבן? (כי תמיד יש משהו מעצבן!)

1. שחדוה הסתובבה כמעט לבדה (בהתחלה עזרו לה, אבל אח"כ - לבדה!), בסוף המפגש, ואספה זבל. למה השארנו זבל? לא מתאים לנו
2. שבשעתיים הראשונות הרגשתי כמו איזה זבוב חולה נפש, מנסה להגיע למישהי אחת, כדי לברך לחבק וכו', אבל נעצרת כי נתקלת במישהו אחר, שרוצה לברך ולחבק וכך עוד לפחות 7 פעמים. ולא תמיד מצליחה להגיע לכולם או אפילו לאובייקט המטרה הראשונה...
3. שבסוף לא הייתי עם כל מיני אנשים שנורא רציתי קצת לשבת איתם, לקשקש, לשתוק...

קהילה שלי, כיף גדול לפגוש אתכם - אתם מעצימים אותי עד מאד. תודה על היותכם

נהניתי מאוד, גם בתור חבר פאנל במעגל.

ועכשיו, במקום חלוקת פרחים פרטית:


>כל הקודם זוכה<

נהנתי לראות את כולם, וכרגיל לא היה מספיק זמן. מצטרפת לליאת:
אתם מעצימים אותי עד מאד

למה השארנו זבל? לא מתאים לנו
זהו, שבכלל לא השארתם זבל. רק אשפה.
<חיפושית זבל מקפידה בקטנות כשמדובר באוכל שלה>

קמתי הבוקר עם תחושת הודייה והמון חיזוק של האמונה בדרך שלי.
תודה לחגית ודנה על המעגלים. למרות שאני כבר "יודעת" את ה"חומר" הייתי זקוקה לריענון,להדגשים שנראו לי חשובים ולשמוע את האחרים.
היה לי נפלא לשבת ולהיות עם אנשים שעכשיו הם כבר חלק מחיי ולא רק פעם - פעמיים בשנה. זו תחושה מיוחדת של ביחד , של חיבוק מתמשך.של עשיה.
והנה גדלתי בשנה....

הצעה לשנה הבאה (אני רושם כדי לזכור): הבאתי ספרים למסירה, ואנשים רבים אמרו שזה רעיון טוב (רעיון של יונת). אולי כדאי להציע, באופן מסודר, שאנשים יביאו ספרים להחלפה ו/או מסירה, וכך יהיה מבחר גדול יותר וכולם יצאו נשכרים.

אז גם לנו היה נחמד...

היינו במעגל של "מרחב משלך בלידה" שהיה מעניין ובאופן אישי גם גרם לי להבין שוב איזו דרך ארוכה עשיתי מהלידה הקודמת...

ואח"כ היינו: במעגל על החינוך הדמוקרטי שהיה גם מעניין מאד רק יצאנו בהרגשה שאפשר היה לדבר עוד שעתיים ועדיין לגעת רק בחלק קטן מהנושאים.

ושמחנו לפגוש את מי שהכרנו ולהכיר הרבה חדשים..
וגם חייבת להגיד שנהניתי לראות את גיא שלי סוף סוף הולכת ומרשה לעצמה להתרחק מאיתנו בביטחון שיש לה לאן לחזור ולא מפחדת להתקרב לילדים שהיא לא נמכירה לבד..
כנראה גם לה היה נורא נחמד... וההוכחה הכי טובה זה שהיא עדיין ישנה...

כמו לפגוש את המשפחה הגדולה שלך.
(בלי הדודות המעצבנות שצובטות בלחי / שואלות למה הילדה לא לבושה)

<לזכור לפעם הבאה: להלביש את הילדים בצבעים שבולטים על רקע ירוק.>

מותר לפתוח דפים בענייני המעגלים שהיו (עם התקצירים)? בשביל מי שפספס ובשביל מי שהיה ורוצה להמשיך את הדיון.

@} תודה למארגנים ולמשתתפים @}

זו היתה חויה חדשה. כשהגעתי הכרתי רק את צפריר ואפרת . לאט לאט התודעתי לעוד אנשים. אחרי ששמעתי את צפריר במעגל <היה מעניין ומרענן תודה @} > ישבתי לי לבד על הספסל וזה הרגיש בסדר גמור. אח"כ קפצתי לי הביתה לפסק זמן וחזרתי אחה"צ לחגיגות.
תודה למארגנים.
תודה לילדים שטרחו ועזרו
לסוחרים הצעירים שידעו למכור לי את מחזיקי המפתחות @}

וואלה הייתי!!
באתי רק אחהצ והיה מקסים
ים של אנשים בצבעים גדלים צורות ואמונות. מרגש!
נהניתי מהאווירה נהניתי לראות את הפנים שמאחורי הניקים
התבוננתי (והתבוננו בי )
והיו עוד כ"כ הרבה שלא יצא לי 'להתערבב' איתם
תודה למארגנים
לזכור לשנה הבאה-

• אף אחד לא נושך
• קל מאוד להכיר
• להביא לפחות ילד אחד שלי מהבית
• להביא סוודר כי נשארים מאוחר
• להביא פנקס ולרשום עם מי דיברתי (ניק והשם האמיתי)

> לענת יש סלט פָּנים ברוטב ניקים <

תודה לכל מי שעזר לי בחיפוש אחר בני.
שנמצא כמובן, לבסוף.

היה לנו כיף מאד להפגש עם אנשים שהרבה זמן לא ראינו, וגם עם כאלה שאנחנו רואים הרבה ובכל זאת נעים לנו לפגוש.. חייבת להודות שלא הכרתי כמעט אפאחד חדש מרוב שהייתי עסוקה עם אלה שאני כן מכירה, וגם עם אלה לא הספקתי לדבר הרבה.פעם הבאה אשתדל יותר.
חוץ מזה, המפגש הזה נותן כזו תחושה של צדקת הדרך, שזה בסדר, שזה נכון. אני חושבת שאני צריכה אחד כזה כל שלושה חודשים לפחות.
להתראות בשנה הבאה.

מותר לפתוח דפים בענייני המעגלים שהיו (עם התקצירים)? בשביל מי שפספס ובשביל מי שהיה ורוצה להמשיך את הדיון.
כן, כן, בקשה, בקשה!
_שבסוף לא הייתי עם כל מיני אנשים שנורא רציתי קצת לשבת איתם, לקשקש, לשתוק...
קהילה שלי, כיף גדול לפגוש אתכם - אתם מעצימים אותי עד מאד. תודה על היותכם_
גמני
וגם אני מטעמי האפשרות שאשכח למנות מישהו אז רק אומר לכל מי שפגשתי, כמה נעים היה לי להכיר ולדבר ולבלות אתכם. תודה!
והכי הכי, למרות הפחדים (הגדולים) מהיום הזה, ומסמיכות הארועים:
קהילה שלי, כיף גדול לפגוש אתכם - אתם מעצימים אותי עד מאד. תודה על היותכם

להביא פנקס ולרשום עם מי דיברתי (ניק והשם האמיתי)
ומצלמת כיס קטנה

_מחצלאות - אתה מתכוון סטייל בדואי, שרוכי פלסטיק ארוגים כאלה עם דוגמאות גיאומטריות?
בסביבות 10 ש"ח למ"ר ???
נורא יקר! תן לי יום וחצי לברר מחירים אצל "האנשים שלי" ._

צוויליך, (מתי אתה פותח דפבית?)- כבר בררת אצל האנשים שלך?

שבשעתיים הראשונות הרגשתי כמו איזה זבוב חולה נפש
וואלה, תיאור מדויק!
מותר לפתוח דפים בענייני המעגלים שהיו (עם התקצירים)? רעיון מצוין, אם כי נדמה שלפחות לחלק מהמעגלים יש כאן כבר דיונים מן המוכן.

צוויליך, (מתי אתה פותח דפבית?)- כבר בררת אצל האנשים שלך?
סכנין, 3 (נדמה לי) על 4 (בטוח), 80 ש"ח.

"מקפיצה" את מה שהצעתי...:
מצטרפת להתלהבות הקולקטיבית...היה מוצלח מאוד!
תודה למארגנים.
מצטרפת גם לרעיון לפתוח דפים בעקבות המעגלים...רוצה לשמוע מה הפסדתי...
אולי דפים בסגנון הבא?
כמובן אם יש רעיון לשמות אחרים אפשר לשנות...
אם זה ילך אז נעתיק לכל דף מתחת לכותרת מי הנחה אותו ואת התמצית מהתוכניה.
לידה
מרחב משלך בלידה יום עיון 2005
מנחות: שרה'לה שפס-וינקלר, אורנה שפרון
הכנה עצמית ללידה יום עיון 2005
מנחה: אילה אלישע
הנקה
מזון מוצק יום עיון 2005
מנחה: ורד בוקעי
הנקת צמד יום עיון 2005
מנחות: לואיז פוקס ושגית לב
בריאות
בריאות ילדים_יום עיון 2005
מנחה: צפריר שפרון
הדרך הבריאה להיות חולה יום עיון 2005
מנחה: אוהד רייס
חינוך ביתי
לחופש נולדנו יום עיון 2005
מנחה: חגית נובק
בני נוער בחינוך ביתי יום עיון 2005
מנחים: יונת שרון ובני נוער בחינוך ביתי
הורות
חילוקי דעות בגידול ילדים_יום עיון 2005
מנחים: ויויאן ורונן מיוחס
כשמלאך הקסם פגש את המיטה המשפחתית יום עיון 2005
מנחה: עדי יותם
חיים ירוקים
גידול ילדים ומזון בד בבד יום עיון 2005
מנחים: שלומית ואחיק דור
צרכנות ירוקה יום עיון 2005
מנחה: דנה יחזקאל
חינוך אחר
התעשיה הבית ספרית_יום עיון 2005
מנחה: דני לסרי
חינוך דמוקרטי כאלטרנטיבה חינוכית יום עיון 2005
מנחים: לילך וגלעד בבצ'וק

תודה רבה למארגנים ולמשתתפים!
כרגיל, לא הספקתי, לא ידעתי ש-X נמצאים, קצר מדי ושאר טענות מתחילה הספירה לאחור לפארק הירדן
אני אנסה לבנות מאמר לעלון מהמעגל שלי.
(זו שישבה מולי, בהריון, ודיברנו על המיטה המשפחתית - אם בא לך תכתבי לי "דואל" [email protected], בבקשה, חשבתי על עוד משהו או שניים שהצטערתי שלא עלו)

תודה רבה לכולכם.
אני עדיין מעכלת אבל התחושה של השמחה והשלווה מאוד מעצימה ומחזקת.
הקהילה הזו מדהימה כשהיא רוקמת עור וגידים על פני השטח, כשכל אחת ואחד חופשי להיות אדם חופשי ומרגיש משוחרר משיפוטיות סביבתית.
ועוד לעיכול- המעגל של אורנה ושרהלה, יש לי עוד הרבה עבודה לעשות בפנים.
תודה@}

היה מאוד כיף וקצר...
יש בידיינו משאית של מישהו. בצבע ירוק צהוב, וכתוב עליה "אמבר". נראית כמו מיכלית.
מי שהאבדה שלו מוזמן לכתוב לי [email protected] . והאבדה תשוב לבעליה

לאפרת עם הגוזל והסלגוזל...
רוצות לדבר איתך ושכחנו לברר מה הכינוי...

וואו היה הכי מדהים .
כמה נשמנו .יום שלם בלי לחץ ,עבודה ,טלפונים .יום שלם שבו עשינו רק כייף עם הילדים ולבד והיה פשוט מטעין ביותר .תודה לכ-ו-ל-כ-ם חיבוק ענק ותודה שאתם אתם.
כהרגלי אני ישר חושבת הלאה ועל הצעות אז... אולי אפשר בפארק הירדן לעשות כל יום מעגל או שניים ואז לא נצטרך להפסיד אף נושא ?
תודה לכל המארגנים.

_צוויליך, (מתי אתה פותח דפבית?)- כבר בררת אצל האנשים שלך?
סכנין, 3 (נדמה לי) על 4 (בטוח), 80 ש"ח._
בדלית אל-כרמל בערך אותו מחיר.

תודה על אתמול

היה לנו כיף ,אם כי לא ממוצה. אולי אם הייתי שמה מדבקה עם הניק - הייתי סופסוף פוגשת את מיץ פטל (הארנב והארנבת...(-;)
ועוד אחרים שאיני יודעת מיהם.
כבר שלוש שנים אנחנו מסתובבים באתר ובקהילה ויש עוד הרבה אנשים שאיני מכירה כלל והם וותיקים וותיקים.
אולי אולי אם נוכל להגיע לפארק הירדן השנה- יהיה שוב תחושה של משפחה .
בכל אופן זה כיף, כולם נראים שרוטים לפחות כמונו (שכבר אמרתי בעבר שאנחנו יחסית מזה מטעים...נראים מיין סטרים וככה מרגלים אחרי העולם..)
בשנה הבאה אני צריכה לזכור לנסות להשיג רמקול לרני , וכך לעזור לארגן טורניר אבות ובנים/ות של כדורגל, עשינו אחד קטן ויש עוד הרבה מלמיליאנים בפוטנציה שהיו יכולים להינות. (הכי טוב זה כדורגל - אני יכולה לנוח...עם הקטנה)

בשוק ברמלה, (רמלה לוד לא רמאללה) ליד החנות ההודית, ברחוב שנמצא באמצע השוק ובניצב לו (מקביל להרצל)
קנינו 3x4 ב ~60 ש"ח
יש שם גם 4x5 בערך ב 100 ש"ח
אז זה 5 ש"ח למטר.

תודה רבה לכוווולם על היום הפנטסטי שהיה! @}

תודה למי שארגן היה ממש כייף.
השפמנים

מצטרפת למחמאות- היה נפלא ומעשיר! (ותודה למיוחסים- חילוקי דיעות בגידול ילדים. ידענו שיש עבודה לעשות, וכעת נעשה אותה בחדווה ועם כמה תובנות חדשות).
אני חושבת שאני צריכה אחד כזה כל שלושה חודשים לפחות
לא סביר שיתאפשר, בשל הארגון הרב הכרוך בכך, אך פעמיים בשנה ממש חובה. מזון לנשמה והזרמת דם לקהילה.
אולי אפשר בפארק הירדן לעשות כל יום מעגל או שניים ואז לא נצטרך להפסיד אף נושא ?
רעיון מבריק!
רעיון לכשרים והשפרונים למעגלים בפארק הירדן: סיפור הבריאה- איך התחיל כל העניין של "באופן". איך עושים את זה?- חינוך ביתי שבו שני ההורים נוכחים (ולא שהבעל עובד מצאת החמה ועד צאת הנשמה).

היה נפלא, תודה @}

אולי אפשר בפארק הירדן לעשות כל יום מעגל או שניים ואז לא נצטרך להפסיד אף נושא ?

אמנם לא הכרתי כמעט אף אחד, ובכל זאת שמחתי להכיר כמה שמות וירטואלים מוכרים ונעימים וגם מאוד נהנינו רוני ואני, המעגלים היו מעלפים בשבילי והעשירו אותי ובאמת היה כיף להרגיש חופשיה להתנהג כמו שאני מרגישה בלי לחשוש מדודות נחמדות שתנעצנה בי עיניים ותערנה הערות, הרגשה של משפחה, שגם אם אתה לא מכיר אף אחד אתה יודע שאתה שייך ויכול להרגיש חופשי.

נהנינו מאוד מהאנרגיה המחבקת של כולכם.

תודה רבה מכולנו..

סליחה אבל אני מרגישה שאולי פה יבינו אותי .חזרנו עכשיו מהמדורה של מאיה והאנרגיות הכל כך שונות וההערות על "היא עושה פיתות אה כנראה יש לה עודף זמן" כן בטח.
תודה על ההקשבה .הייתי חייבת מהר להתחבר אליכם שוב ,מעיין האנרגיה ,ולהטען.

תודה, תודה על יום העיון.
האוירה המצוינת, החברותה, הכוח בביחד, החופש וההרצאות המענינות.
ממתינים כבר בקוצר רוח למפגש הבא.

היה כייף, נהניתי מאוד למרות שלא כלכך הצלחתי להתחבר לאנשים וגם היה לי ילד מקטר רוב הזמן
ליאת Skippy הבת שלי מוסרת שוב תודה על הג'אגלינג

מאוד נההיתי מהמעגלים והאוירה אולם בתור מי שלא הכירה אף אחד ומתביישת....ולאחר שמכל מה שקראתי פה קודם קיויתי שיהיה בסדר.
דיי התאכזבתי שלא הכרתי אנשים פשוט כי לא היה לי האומץ לאמר :שלום אני......

על מחצלתנו מצאנו פאווץ' שחור מעור ובו שקית שלווה וצעצוע.
וכן נמצא נשכן לתינוק בצורה של טבעתפרחים שקוף וצבעוני.
ובקבוק-כוס ירוקה לתינוק עם פיה מפלסטיק.

אפשר לשלוח לי מייל.

תודה רבה!

היה לי מאד נעים (רוצה עוד, עד שהתחלתי להכנס לעניינים היה מאוחר והלכתי..)
אני כ"כ אוהב את האוירה הזו, את הליטוף הזה בין האנשים - גם שרק הכרתי פה ושם..

גם אני נהניתי מאד, ולראשונה השתתפתי בשני מעגלים (בני נוער בחינוך ביתי, וזה של סאשה על הבג"ץ).

מסקנה אחת לשנה הבאה: להביא מגביר ורמקול של מדריך טיולים למעגל. מתקן קטן שמגביר את הקול רק קצת, אבל מספיק כדי לשמוע בצד השני של המעגל.

מסקנה אחת לשנה הבאה: להביא מגביר ורמקול של מדריך טיולים למעגל. מתקן קטן שמגביר את הקול רק קצת, אבל מספיק כדי לשמוע בצד השני של המעגל.
הא! בדיוק דיברנו על זה.
דיי התאכזבתי שלא הכרתי אנשים פשוט כי לא היה לי האומץ לאמר :שלום אני......
באמת חבל

מאד בלט לי עניין המדבקות-
נראה לי שפעם ראשונה שכולם הלכו עם מדבקות-שם, שזה שינוי משמעותי בפתיחות!
וגם חלק כתבו גם את הניק, שזה מרגיש כאילו העולם הוירטואלי יוצא החוצה אל האור.
כבר לא מתחבאים אחרי ניקים.

ת ו ד ה

במהלך יום העיון פתאום קלטתי את זה ואמרתי ל פיץ מציץ : אתה שם לב שלא שמענו אף צעקה של אף הורה על אף ילד?!
כמה נעים להרגיש לשם שינוי אחד מ... ולא עוף מוזר.
יופי של אוירה, קסם של אנשים!
נגיע שוב, מבטיחים!
תודה ל עדי יותם על המעגל על ספרות הילדים שנתן הרבה חומר למחשבה. לצערי לא הספקנו יותר מכך.
מי שעדיין מעונין בקובבה היא עדיין אצלי, למרות נסיונות השידול הנמרצים של אביב חדש הנפלאה.
מתי הפעם הבאה?

אתה שם לב שלא שמענו אף צעקה של אף הורה על אף ילד?!
וגם לא ראינו ילדים רבים, מכים, חוטפים,
וכמעט לא שמענו בכי של ילדים.

חזרתי מותשת אך מלאת סיפוק. גם אני הרגשתי כמו איזה זבוב חולה נפש, אבל בכל זאת שמחתי מאוד לפגוש את כולם, וגם לראות מרחוק \ להגיד שלום לכל מי שלא ממש הספקתי לפגוש. (ובמיוחד התרגשתי לפגוש שוב פנים מהעבר הרחוק)
הפעם נשארנו לישון במרכז ולמחרת (אתמול) לקחנו יום חופש מרגיע, שהיה מאוד במקום. ממליצה.

הפעם נשארנו לישון במרכז ולמחרת (אתמול) לקחנו יום חופש מרגיע,
3 ימים בפארק הלאומי 2006

היה מקסים מרגש ומעשיר.
נהנינו מכל רגע והרגשנו "בבית"
תודה רבה למארגנים
וסליחה שהשארנו את חדווה לאסוף לבדה. להבא נקפיד יותר על האיסוף בסוף היום (אף שהקפדנו מאד להשאיר באזור שלנו נקי)

הכי אהבתי את ההתגייסות של הילדים להתרמה למען יובל חולה הסרטן.
הם ללא ספק ראו בזה שליחות אמיתית והרגישו תורמים בדרכם וחלק אמיתי מהחיים ומהעולם
תודה לכל מי שעזר להם מי בכסף ומי בדרכים אחרות.

וגם לא ראינו ילדים רבים, מכים, חוטפים,
לזכור לשנה הבאה: לסמן את האופניים (אך לא עם שם הילד, אלא עם שם ההורים). אוף כמה זוגות כחולים מידה 14 היו שם...

עוד בענין הווליום -
אולי כדאי שהמעגלים יהיו רחוקים יותר זה מזה, באופן שהילדים שבמעגל השני של כל מעגל לא יפריעו למעגלים הסמוכים.
> אני האמא של הילדים האלה <

אני רוצה להודות לבני הנוער שתלו את קישקעסייהם בככר (ותודה להוריהם שנחשפו כך ).
עכשיו, כשישאלו אותי "נו... אבל מה יצא מהילדים שלך ככה?" יש לי תשובה מוכנה: "אני מכירה בוגרי חינוך ביתי, והם מקסימים, אינטיליגנטים, רהוטים, מודעים" (ואני יכולה להמשיך לספר מעבר לכמות שההם מוכנים להקשיב). טפו טפו.

תודה לכולם. היה כיף לפגוש חברים חדשים וישנים על הדשא ולאכול ארוחת בוקר/צהריים עם כולם. היה לי קצת קשה להתרכז במשהו כי הייתי לבד עם שני ילדים, אבל בסוף הצלחתי (גם בזכות אמא שלי שהגיעה באמצע) להשתתף חלקית במעגל של החינוך הדמוקרטי. היה מעניין מאוד.

הצלחתי לקשר עוד הרבה פנים לניקים מוכרים (גם לי יש קצת סלט פנים ברוטב שמות וציפוי ניקים), ועדיין נשארו עוד כמה בלתי פתורים...

יש בידיינו משאית של מישהו. בצבע ירוק צהוב, וכתוב עליה "אמבר". נראית כמו מיכלית
תודה! זה שלנו. אכתוב לך מייל.

איבדנו גם ספר צהוב קטן עם תמונות של חיות, שקנינו רק יומיים לפני המפגש (כנראה אבד באיזור המעגל של חגית). מי שמצא שיכתוב לי בדף הבית בבקשה.

ולנו הלכה לאיבוד סנדל שחור לבן מידה 21 מי שמצא אשמח לקבלו בחזרה.

_אתה שם לב שלא שמענו אף צעקה של אף הורה על אף ילד?!
וגם לא ראינו ילדים רבים, מכים, חוטפים,
וכמעט לא שמענו בכי של ילדים._
ואפחד לא צילם! זה כל כך חריג. וכ"כ מרגיע.


_אני רוצה להודות לבני הנוער שתלו את קישקעסייהם בככר (ותודה להוריהם שנחשפו כך ).
עכשיו, כשישאלו אותי "נו... אבל מה יצא מהילדים שלך ככה?" יש לי תשובה מוכנה: "אני מכירה בוגרי חינוך ביתי, והם מקסימים, אינטיליגנטים, רהוטים, מודעים" (ואני יכולה להמשיך לספר מעבר לכמות שההם מוכנים להקשיב). טפו טפו._
>ותודה לגילה שמנסחת בשבילי(תגידי, היית בחינוך ביתי?)<

חייבת לספר ש...
שאחרי שבני חזר הייתי כ"כ נרגשת, שלקח לי המון זמן להבין שהוא חזר בלי האופניים. כך השארנו אופניי BMX חדשות בפארק הלאומי.
חוץ מזה, לפני הנסיעה הילדים רחצו רגליים ולבשו פיג'מות. ביום למחרת התברר לי שסנדל אחד נשאר בפארק. שלחתי את אבי לחפש ו...הוא מצא. אז סנדלים יש, את בגאז' הרכב שנדפק סידרו לי במוסך חינם אין כסף, והאופניים- כפרה.

וכמעט לא שמענו בכי של ילדים.
גם אמא שלי שמה לב, והתפלאה!

השארנו אופניי BMX חדשות בפארק הלאומי.
אביך ניסה לבדוק עם מינהלת הפארק, כשהיה שם? אם לא, שווה להרים טלפון, בטוח שיש להם אבידות ומציאות.

התקשרתי, ולא מצאו.

ואנחנו איבדנו תוף קטן על מקל עם שני חוטים בצידו וחרוזים ירוקים. (מי שמצא, ידע למה אני מתכוונת).

זוהי פעם ראשונה שאנחנו מגיעים ליומעיון, בד"כ אנחנו רק קוראים באתר ככה שאפחד לא הכיר אותנו, למרות שהיה נחמד לקשר בין הכינוי לפרצוף כשניתקלנו באחד כזה.
היו שני מעגלים שמאוד רצינו להשתתף בהם...
לקחנו תוכנייה וראינו כי המעגל שרצינו הועבר משעה אחת לשעה שלוש, אז הקשבנו לחינוך ביתי עד שלוש ובשלוש הלכנו לשמוע את...
גידול ילדים ומזון בד בבד יום עיון 2005
הגענו בשלוש ואופס, צרכנות ירוקה... פיספסנו את המעגל שרצינו בגלל טעות... קורה.
אז הלכנו למעגל השני בעדיפות שגם הוא הוזז לשעה שלוש בתוכנייה... המעגל עם דני לסרי... הגענו ואופס... חינוך דמוקרטי.
טעות, קורה.
פיספסנו את שני המעגלים שבשבילם נסענו שעה וחצי מהדרום החם והיבש.
אבל...
נהנינו רבות ונשוב גם בפעם הבאה שאנו מקווים שתהיה עם הגברה במעגלים... ותוכנייה עדכנית (אפילו בעט)

פיספסנו את שני המעגלים שבשבילם נסענו שעה וחצי מהדרום החם והיבש
מומין, סליחה. אנחנו בשלב הסקת המסקנות, ונשתדל לתקן את הליקויים בשנה הבאה.
תודה לכולם.

תגידו, אפשר לפתוח דף לרשמים מהמעגל של בני נוער בחינוך ביתי? מאד רציתי להשתתף, אך הם דברו מאד מאד בשקט והילדה שלי כל פעם ניסיתי להתקרב קצת למעגל כדי לשמוע, צעקה "רוצה הביתה!" ולא הצלחתי לשמוע כלום אפילו שעמדתי בדיוק מחוץ למעגל.
ולכן אני מסכימה מאד עם ההצעה למיקרופון קטן והרחקת המעגלים, כי בסה"כ הפארק הלראומי נראה לי גדול ולא היתה בעיה של מקום...
חוץ מזה היה ממש נחמד. ונהניתי.

ואפחד לא צילם! זה כל כך חריג. וכ"כ מרגיע.

אז זהו, שהיה צלם מעיתון הורים וילדים שהסתובב לו הוא וזומו ( הזום שלו), ונתפס על חם מצלם ללא רשות ילדי זרים, ערומים ומקפצים בממטרות. התבקש להפסיק - מקווה שאכן הפסיק. לכל אלו עם הקשרים ב"הורים וילדים" - האם ניתן לבחון את התמונות, ואם יש שם ילד בלונדיני וחברו שחור השיער המקפצים להם, ואם , רק אם התמונה ממש יפה - אפשר עותק?

והיתה שם עוד מישהי שצילמה, אבל אני לא אסגיר את שמה. חוץ מזה שאני יודעת על מישהי אחת לפחות שהיתה כל-כך מאושרת לקבל את התמונות במייל ישר עד אליה לאפריקה.

שלום לכולם
אני מחפשת קורס הגנה עצמית (או אומנות לחימה כלשהי) בבאר שבע
אז אם מישהו מכיר , אני אשמח לקבל תשובה באי-מייל שלי: [email protected] או פה באתר.
תודה ולהתראות

קרן שמש, אם התמונה תפורסם, לא נראה לי שתהיה בעיה לקבל עותק. אם ביקשת שלא תפורסם, נסי ליצור קשר ישיר עם הצלם ולבקש ממנו. אם יהיה לו מצב רוח טוב וזמן פנוי, ייתכן שייעתר

הייתי, נהנתי. שמחתי לפגוש. לא הספקתי לשמוע הרבה במעגלים אבל משהו בטח נקלט, מהאוויר.

תודה

ואנחנו איבדנו תוף קטן על מקל עם שני חוטים בצידו וחרוזים ירוקים. (מי שמצא, ידע למה אני מתכוונת).
וואו, ממש פאדיחה. בשלב מסוים הבן שלנו נעלם וכמעט חטפנו התקף לב מרוב לחץ. לפתע מצאנו אותו מרוחק מאיתנו משחק עם... תוף קטן על מקל! מרוב התרגשות שלא חטפו לנו את הילד, אין לי מושג מה קרה לתוף. סליחה, ממש לא נעים.
<יוחננית כל-כך התרגשה להכיר סוף סוף את האפרסקית>

סליחה, ממש לא נעים.
אוי חמודה, ממש אין על מה להתנצל.
יש לי הרגשה שאחרי בנכם עברו על התוף עוד כמה הרפתקאות, ואני מאמינה שהוא עוד יצוץ לו.

חשבתי שבאוהל הנרשמים אפשר אולי לחבר חברים ותיקים עם אילו שפעם ראשונה ומתביישים.

אנחנו איבדנו כדורסל קטן בצבע כתום עם שמות הילדים עליו בכתב קטן

(זו שישבה מולי, בהריון, ודיברנו על המיטה המשפחתית - אם בא לך תכתבי לי דואל, בבקשה, חשבתי על עוד משהו או שניים שהצטערתי שלא עלו)

גם אותי זה מעניין. גם רציתי להגיד לה שזו סוגייה שגם אותי מעניינת מאוד, איפה מוצאים מקום לתינוק חדש כשהאחרים כ"כ צמודים.

הנה רשימת החפצים שמצאנו בסוף היום

• כובע בצבע בז' שכתוב קוקה-קולה
• צב גדול עם שיריון ירק עם צורות על הגב
• בקבוק תינוק 250 מ"ל שכתוב עליו lite
• כובע בצבע קרם עם פרחים רקומים
• כובע בצבע קרם שכתוב עליו ילדי האדמה
• חולצה של בת ורודה לבנה מידה 5
• רובוט צעצוע של פאור ריינג'רס
• משאית צעצוע בצבע צהוב
• רובה מים בצורת דינוזאור
• רעשן צעצוע אדום צהוב עם תמונה של ארנב
• כף משחק אדומה
• בקבוק של תינוק 125 מ"ל שכתוב עליו AVENT
• זוג גרביים לבנות
• בקבוק-כוס ירוקה לתינוק עם פיה מפלסטיק.
• מכונית צעצוע כחולה

כול מי שמזהה משהו שלו נא לפנות אל רני וחדוה כשר