באופן טבעי

_"לשבור את האני של הילד", "לגרום לו להרגיש אפסי כדי שיהיה יותר ממושמע". תודה - הבנתי. זה לא היה שווה את זה.
מה זה???
תגידי,את הית איתו בחדר כשהיא טיפלה בו?
מה זו הגישה הזו? איך היא משיגה דברים בטיפולים שהיא עושה? באמצעות שבירת הילד?_

למען הסר ספק, היא לא העזה ליישם את זה איתנו והייתי בחדר כל הטיפולים שלה. היא מאוד בעד גישה התנהגותית אבל עובדת בשתי גישות טיפוליות שונות. הטיפול שהיא נתנה לנו זה טיפול שאמור להשתלב עם כל הגישות. אנחנו עבדנו אז בגישה דומה לDIR והיא השתלבה עם הצוות שטיפל בנו אז. חלק גדול מהביקורת שלה עלינו היה בגלל שאנחנו לא עבדנו בגישה התנהגותית, היא טענה שאני רכה מידי ושהגישה הטיפולית שבחרנו לא מתאימה לילד. כשנתקלנו בקושי שתיארתי, היא ניסתה לשכנע אותי לטפל בגישה התנהגותית ומאוד הזדעזעתי לשמוע שככה היא מתארת איך זה עובד לדעתה. כמובן שברגע ששמעתי את זה כבר לא יכולתי להמשיך איתה.
"סוד הקסם" בעבודה שלה כפי שהתרשמתי היה בכך שהיא קולטת מהר מה הילד אוהב ומה מעניין אותו, משתלבת בצורה חכמה במשחק שלו וכך מנסה לעודד אותו ללמוד דברים נוספים, לפי מטרות הטיפול. יש לה כישרון מיוחד לשחק עם ילדים ולהתחבב עליהם.

איזה מעצבן זה שאומרים לך את זה?
גם אותי זה מעצבן, ובכלל אני לא אוהבת משפטים שמכלילים ומקטרים על ילדים. גם כי אני נעלבת בשביל הילדים, וגם כי אני חושבת ש- אולי זה לא נכון בכל המקרים, אז למה להחליט מראש שיהיה קשה ושלילי? למה לא עדיף להגיד משהו נחמד ומעודד כמו: ילדים קטנים אושר קטן, ילדים גדולים אושר גדול ? טוב יצא לי קצת עקום, אבל בטח הכוונה מובנת.

גם אותי זה מעצבן, ובכלל אני לא אוהבת משפטים שמכלילים ומקטרים על ילדים. גם כי אני נעלבת בשביל הילדים, וגם כי אני חושבת ש- אולי זה לא נכון בכל המקרים, אז למה להחליט מראש שיהיה קשה ושלילי? למה לא עדיף להגיד משהו נחמד ומעודד כמו: ילדים קטנים אושר קטן, ילדים גדולים אושר גדול ? טוב יצא לי קצת עקום, אבל בטח הכוונה מובנת.

מעוןלה
לא חשבתי על זה ככה,
אני זוכרת בילדותי שאמי קיטרה על בן משפחה שכבר ז"ל
היא לא סבלה אותו בגלל משפט שהוא היה אומר לה כשהיינו קטנים:
מה עוד מחכה לך.. חכי..
<הילדים שלו היו הרבה יותר גדולים מאתנו בעצם, הם עד היום הרבה יותר גדולים מאתנו >
ובאמת היו לה התמודדויות לא קלות בעיקר איתי
והיא כל הזמן היתה נזכרת במשפט הזה שלו באיבה
זה היה כמו ברית כרותה
כמו נבואה שמגשימה את עצמה
אז מעתה אומר לעצמי: ילדים קטנים אושר קטן,ילדים גדולים אושר גדול!
תודה רבה לך!

"סוד הקסם" בעבודה שלה כפי שהתרשמתי היה בכך שהיא קולטת מהר מה הילד אוהב ומה מעניין אותו, משתלבת בצורה חכמה במשחק שלו וכך מנסה לעודד אותו ללמוד דברים נוספים, לפי מטרות הטיפול. יש לה כישרון מיוחד לשחק עם ילדים ולהתחבב עליהם.
שמתי לב שזה סוד הקסם אצל מט]לים טובים ולא משנה באיזו גישה

שמעו, בלי הצרחות של צביקי ולעתים אקולליה מעיקה שדורשת משהו ולא סתם אקולליה
החיים כאן קורעים מצחוק
יש לצביקי כל מיני קטעים שמוכרים מתחום האוטיזם,
שאסור לעשות או להגיד דברים מסוימים כי פותחים אצלו את המוח והעצבים חשופים ובוערים
למשל
הבלנדר
שעובד כאן לא מעט
לא היה יכול להיות במדיח
זו פשוט היתה קטסטרופה
אם הייתי מעיזה להכניס אותו למדיח צביקי היה מפסיק את פעולת המדיח
ואם לא היינו מרישם לו להפסיק את פעולת המדיח
זה היה התקפי צרחות וזעם מטורפים
בכל פעם שהמדיח עבד הוא היה ניגש למגירה של הבלנדר לבדוק אם הוא שם
ואם הוא לא היה שם.. אוהו...
בכל אופן
לא יודעת איך לא חשבתי על זה קודם!!!
לפני כמה זמן הבלנדר היה במדיח
וצביקי הגיע ראה מדיח עובד בדק מגירה ואין בלנדר
פתאום אמרתי לו,שניה לפני שהטורים מתחילים לעלות והאצבע נשלחת אל כפתור ההפעלה של המדיח
הבלנדר מתרחץ עכשיו חכה שיסיים
ובכן
מאז
צביקי מכניס בעצמו את הבלנדר למדיח
וכל הזמן שהבלנדר במדיח
צביקי מסתובב כאן כמו טווס
ואומר בשביעות רצון שוב ושוב:
הבלנדר מתרחץ!

ובכל פעם שמישהו בבית מתרחץ צביקי אומר בשביעות רצון:
שמוליק מתרחץ! הוא פועל! (זה מהמדיח-היינו אומרים לו: המדיח פועל עכשיו, לא להפסיק!
אז הוא אומר את זה על מתרחצים אנושיים מאז שהבלנדר מתרחץ..)

אנחנו עבדנו אז בגישה דומה לDIR והיא השתלבה עם הצוות שטיפל בנו אז.
ואיך אתם עובדים היום?

מה עוד מצפה לנו בהמשך
רבות מחשבות בלב איש ועצת ה'-היא תקום
אפשר לתכנן תכניות עד גבול מסוים אבל אין לדעת מה יהיה..
יש את הדבר המפורסם שעושה הרב יוספי האב בהרצאות שלו
הוא אומר: אני אשאל אתכם 2 שאלות ומי שיענה לי תשובה חיובית יקבל ממני
1000$.
שאלה ראשונה: מישהו יודע מה יהיה איתו מחר?
שאלה שניה: מישהו יודע מה יהיה עם הילדים שלו?

ואני רואה בזוית עין שהוא מכניס פרוסת גאודה לפה לבד, בלי כלום
יקירתי, מה רע בזה?
דווקא עדיף לאכול את הגבינה נטו, בלי כלום. (-:
<מתמקדת בעיקר: תזונה>

הבלנדר מתרחץ עכשיו חכה שיסיים
את גדולה!

_צביקי מכניס בעצמו את הבלנדר למדיח
וכל הזמן שהבלנדר במדיח
צביקי מסתובב כאן כמו טווס
ואומר בשביעות רצון שוב ושוב:
הבלנדר מתרחץ!_

אני מדמיינת את הסיטואציה ונקרעת מצחוק. (גם מה- הוא פועל ).
איזה מותק.
ואת באמת גדולה !

אוי, נורא מצחיק סיפור הבלנדר והמתרחצים האנושיים!

נראה לי שזה מה שאהבת התכוונה כשכתבה:
_דרך אגב, למרות שהדיונים כאן מאוד מעניינים, אני לפעמים מתגעגעת פשוט לפוסטים שאת כותבת, כלומר כיומן על החיים שלכם.
(טוב, למרות שבתשובה האחרונה זה היה חצי פוסט).

את כותבת בצורה מאוד רעננה ומעניינת, גם על צביקי וגם על כל המשפחה, ועל חיי היומיום שלכם.
(גם אם את כותבת על קשיים, עדיין את כותבת בצורה מקסימה).
אז אני באופן אישי אשמח אם ייצא לך לכתוב יותר...._
ולי לא נותר אלא להסכים!

אז שלושת הדוגמאות שאמרת לא נראות לי מתאימות לצביקי
מצאתי את זה:
משעול:
מרכז לתקשורת תומכת
וטכנולוגיה שיקומית - ע"ר
המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
טל': 02-6510487 פקס: 02-6555615

אלה פרטים שהתנוססו בראש דו"ח שנכתב לפני כשש שנים. אני מקווה שעדיין נכון.
הרעיונות שזרקתי הם כלליים כמובן. לא פגשתי את צביקי מעולם.
לוחות תקשורת צריכים להיתפר בהתאמה אישית.
אני רוצה להוסיף בכל זאת, שחלק מהמסרים שיופיעו בלוחות (כמובן באחוז קטן) יכולים להיות כאלה, שצביקי לא שולט בהם כרגע, והוא ילמד אותם (אולי רק בצורה תבניתית-טכנית ולא לעומק) תוך כדי השימוש הודות למודלינג שלכם והודות להתנסות שלו.
כמו ילד קטן, שמשתמש ב"למה?" המון-המון, עוד לפני שלמד בעצם מה בדיוק משמעות השאלה. לפעמים ההבעה מקדימה את ההבנה.

נזכרתי בנער אוטיסט, שהיה לפעמים מגחך לעצמו ללא סיבה נראית לעין.
כשהיו שואלים אותו: "ד', למה אתה צוחק?",
הוא היה משיב: "אני צוחק מבדיחה פרטית".
הוא לא הבין באמת את המשמעות של האמירה, אבל זה היה מבע שהוא למד לשלוף בהקשר הנכון.

יכול להיות שזה נראה גרוע - ללמד את הילד לומר משהו שהוא לא מבין.
אני מתלבטת תוך כדי שאני כותבת, אבל נראה לי שבכל זאת היתרונות עולים על החסרונות. לדעתי, גם אם הילד לא יבין את המבע במלואו, הוא יכול להבינו ברובד מסוים, ואולי עם הזמן יבין אותו ברמה מורכבת יותר, ובכל מקרה, זו נתינת כלי שימושי בידי הילד.

דווקא עדיף לאכול את הגבינה נטו, בלי כלום.
כנראה שזה מה שכולם מעדיפים כאן
הילדים חיסלו אותה יום אחרי בצ'יק, ככה, בלי כלום
המחירים כאן בארץ של הגבינות האלה מאוד גבוהים
500 גרם גאודה עיזים עלתה לי כמעט 80 ש"ח וחוסלה בצ'יק
כשהתגוררתי באנגליה אכלתי גבינות כאלה כאוות נפשי ללא ייסורי מצפון כספיים כאלה

את גדולה!
זהו
שזו בכלל לא אני
זה צביקי
זה תמיד הם
המצליחים לחלץ ממך את היצירתיות הזו..

_אני מדמיינת את הסיטואציה ונקרעת מצחוק. (גם מה- הוא פועל hilarious).
איזה מותק._
זה באמת מצחיק וקורע
לעתים אני חושבת שחבל שאין פה מצלמות 24 שעות
(למרות שכנראה יש-מצלמות שמיא. השאלה אם אני אצחק כשאראה את זה לאחר מותי)

_והוא ילמד אותם (אולי רק בצורה תבניתית-טכנית ולא לעומק) תוך כדי השימוש הודות למודלינג שלכם והודות להתנסות שלו.
כמו ילד קטן, שמשתמש ב"למה?" המון-המון, עוד לפני שלמד בעצם מה בדיוק משמעות השאלה. לפעמים ההבעה מקדימה את ההבנה._
הוא גם ככה משתמש בחלק ממה שהוא רכש ללא לוחות תקשורת בצורה תבניתית-טכנית


_נזכרתי בנער אוטיסט, שהיה לפעמים מגחך לעצמו ללא סיבה נראית לעין.
כשהיו שואלים אותו: "ד', למה אתה צוחק?",
הוא היה משיב: "אני צוחק מבדיחה פרטית".
הוא לא הבין באמת את המשמעות של האמירה, אבל זה היה מבע שהוא למד לשלוף בהקשר הנכון._

איזה קטע
גם צביקי מגחך לעצמו כל הזמן
לעתים מתפקע מצחוק
גם מתוך שינה
אני חושבת שכתבתי על זה איפושהו בדף שבמפגשים משפחתיים
אחיינים או דודים קבוע שואלים אותו:
צביקי, מה מצחיק אותך כל כך, צביקי?

היום היה לנו יום ארוך וקשה
בין היתר, קיבלתי הודעה מבעלת הבית בו אנו גרים
כי היא קיבלה שיחת טלפון לגבי התנהגות הילדים שלנו
והיא מבקשת שאצור עמה קשר
צלצלתי וישר התנפלתי עליה
ובכיתי
הדבר הראשון שאמרתי היה:
מה זה צריך להיות? למה פונים אליך? מה, את אמא ואבא שלי? אי אפשר לפנות ישירות אליי???
היא הסכימה איתי
אז הטענות הן:

הילדים מסתובבים ללא השגחה ביישוב.
הם מוציאים את הכלבים לטיול, בעיקר צביקי שעושה את זה יום יום, יתר הילדים לא עושים את זה באופן קבוע
וחלק מהילדים (הגדולים שבהם) הולכים לגן שעשועים בשעות הבוקר
בשבתות הם הולכים לתהלים או לגן שעשועים

אמרתי לה: ללא השגחה? מה הם צריכים השגחה? אנשים פשוט לא רגילים לראות ילדים באמצע השבוע בשעות הבוקר
אנשים רגילים שהילדים סגורים במסגרות וזה מפריע להם לשמוע ולראות קולות של ילדים
הרי בשבת כמעט כל הילדים של היישוב מסתובבים ברחוב
לעתים אני יוצאת בשבת בצהריים, רואים רק ילדים
ההורים ישנים צהריים והילדים בחוץ מסתובבים
אז מה שונים הילדים שלי? שהם עושים את זה גם באמצע השבוע?

תלונה נוספת: צביקי עשה קקי בחורשה כשהוא יצא לטיול עם הכלבה לעיני קבוצת גן ילדים
שיצאו לטיול מהגן עם הגננת

והיו עוד תלונות מכוערות של שכנה לידנו שטוענת שהוא סגר לה את ברז המים
שזה מוזר בעיני כי הוא בכלל לא מגיע לאזור שלה
וגם-כשהיא רצתה להתלונן באוזנינו כשעשינו פעם אחת על האש,
משהו שאחנו לא נוהגים לעשות בכלל
היא ידעה לדבר עם בעלי שעה בטלפון ולספר לו את כל קורותיה המהממים
אבל להתקשר לספר לנו שצביקי סגר לה ברז מים היא לא יכולה
אלא היא מתקשרת למזכירות היישוב שמתקשרים לבעלת הבית בו אנו גרים
תלונה נוספת של שכנים בהמשך הרחוב שצביקי נכנס להם לחצר
זה כבר טופל לפני כמה חודשים והוא כבר לא נכנס לשם חודשים רבים ולא מתקרב לשם

מה מעצבן? שבעלת הדירה אמרה לי שיישוב יכול להציב לה אולטימטום לסיום החוזה איתנו

הייתי בשוק
מה? פעם ראשונה שאני מקבלת תלונות כאלה ואפשר לחשוב-עד כדי להציב אולטימטום להוציא אותנו מהיישוב?
מה קרה? איזה אסון נגרם?
בעלת הדירה ציינה שהיא קיבלה את הטלפון ממישהי ביישוב שידועה כ"בוחשת"

עכשיו מי זו הבוחשת הזו?
אם הטלפון אליה הגיע מדמות רשמית מהמזכירות ואותה דמות היא גם הבוחשת
לא נותר לי אלא לנחש מי זו
בעלת הבית לא רוצה להגיד לי
(כנראה מפחדת שאלך לדבר איתה)
בכל אופן היא אמרה לי שרכזת הקהילה תתקשר אלינו בעניין הזה
איזה גועל

אני שמתי לב שאנשים פשוט לא יכולים לסבול קולות של ילדים בשעות לא מקובלות-
שעות בהם הם אמורים להיות מאחורי סורג ובריח בגן או בביצפר
לפני זמן אחת השכנות מהרחוב מעלינו
צעקה מהחלון "שקט כבר" כשהילדים שיחקו
בגינה שלנו במתחם הבית
אני זוכרת שהייתי בהלם
הם פשוט שיחקו להם-קולות ילדים
ועוד בתוך גינת הבית שלנו
אלא שהיא ברחוב מעל שומעת את הקולות וזה פשוט מפריע לה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי בוקר טוב, אני מהקוראות השקטות שלא מפספסת יום בלי לקרוא אותך
רציתי רק לחזק את ידייך
יש אנשים מגעילים בכל מקום, והם פשוט מחפשים למי להיטפל, ואלו היטפלויות של אנשים קטנים עם מצב רוח רע
תסנני
מאחלת שיעבור מהר ובקלות

_אני שמתי לב שאנשים פשוט לא יכולים לסבול קולות של ילדים בשעות לא מקובלות-
שעות בהם הם אמורים להיות מאחורי סורג ובריח בגן או בביצפר_

לגמריי
מה שמביא אותנו למסקנה שצריך 'להצניע' את החינוך הביתי...
וזה אבסורד
אבל
לא נשנה את העולם

היום בבוקר התעוררתי והמחשבה הראשונה והשנייה והשלישית וכן הלאה הייתה עלייך ועל צביקי. חשבתי על כל מיני דברים שקראתי כאן בימים האחרונים. והתעצבנתי. וכעסתי. ושוב צחקתי וחייכתי.
אז קודם כל, תודה על הבלוג הזה. אני לומדת כאן המוווווווווון דברים שונים ומגוונים.

חשבתי לעצמי שממש ממש חבל שאתם לא מאוד עשירים. כמה סבל היה נחסך מכם ובעיקר ממך. כל הגישה הייתה שונה אם את וצביקי הייתם עובדים עם מטפלות שאת משלמת להן, שאת הלקוחה שלהן. מאחלת לכם המוווווון שפע מכל הסוגים כולל הכלכלי.

ומכל מה שקראתי הכי נגע ללבי (בלשון המעטה) שצביקי אומר שכואב לו... ולא יכול להסביר מה...
אז גם אם אני מתארת לעצמי שניסית את זה לא פעם, בכל זאת, ליתר ביטחון אכתוב שאולי אפשר לשאול אותו כשאת מצביעה על איברים שונים בגופו: הראש כואב? הבטן? וכו'.

ועוד מחשבה: אולי כשהוא אומר שכואב לו, אפשר לתת לו כמה טיפות אופטלגין ולראות איך הוא מגיב? ובהזדמנות אחרת לתת לו רסקיו ולראות איך הוא מגיב? ואז תדעי מה לתת לו כשהוא אומר לך ככה... ואולי כדאי שתלמדי הילינג ואז תוכלי לתת לו הילינג לעתים קרובות, בייחוד - אבל לא רק - כשכואב לו.

והדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות, שעדיף בהרבה על עצות שלא יודעת כמה הן נחוצות או מועילות - אני מתפללת עבור צביקי ועבורך. באמת שלא חייבת לדעת את השם שלכם. מי שצריך - יודע.

שיהיה לכם יום נפלא ושבוע נפלא וחודש נפלא ושנה נפלאה וחיים נפלאים! אמן

הוא לא הבין באמת את המשמעות של האמירה
איך אפשר לדעת בוודאות אם הוא הבין או לא?

_הם מוציאים את הכלבים לטיול, בעיקר צביקי שעושה את זה יום יום, יתר הילדים לא עושים את זה באופן קבוע
וחלק מהילדים (הגדולים שבהם) הולכים לגן שעשועים בשעות הבוקר_

_הם פשוט שיחקו להם-קולות ילדים
ועוד בתוך גינת הבית שלנו
אלא שהיא ברחוב מעל שומעת את הקולות וזה פשוט מפריע לה _

הילדים הולכים לגן השעשועים בבוקר!!! הם משחקים בגינת ביתם ועוד מעיזים להשמיע קול!!
בושה וחרפה ממש נורא. אני בשוק עד כמה היחס לילדים מעוות בחברה האנושית בה אנו חיים.

חשבתי לעצמי שממש ממש חבל שאתם לא מאוד עשירים. כמה סבל היה נחסך מכם ובעיקר ממך.
נכון, עצוב ונכון. חבל שצריך להיות מאוד עשיר כדי למנוע מעצמך עוולות כאלה. וזה לא רק זה שאפשר לממן בקלות כל דבר שיכול לעזור לילד, אלא גם שהם לא היו זוכים לחלק גדול מהחוויות הלא נעימות פשוט אנשים לא היו מעזים להתנהג אליהם ככה.

_הי בוקר טוב, אני מהקוראות השקטות שלא מפספסת יום בלי לקרוא אותך
רציתי רק לחזק את ידייך
יש אנשים מגעילים בכל מקום, והם פשוט מחפשים למי להיטפל, ואלו היטפלויות של אנשים קטנים עם מצב רוח רע
תסנני
מאחלת שיעבור מהר ובקלות_
תודה רבה לך!
אני משתדלת לסנן,אבל לא יאומן איך זה השפיע עליי
גם חשבתי על זה בלילה וכל היום זה הטריף אותי ולמרות שניסיתי שלא-
זה השפיע לי על היחס כלפי הילדים
זה היה נורא
פשוט נורא
הוצאתי עליהם את כל התסכול שלי
הכרחתי אותם להסתרק
לבנות לאסוף שיער
סיפרתי לבנות קצוות כדי שיראה מהוקצע בשיער
לא הרשיתי לאף אחד לצאת לגן שעשועים או להוציא כלבים לצרכים
וגם לא להיות בחלק הקדמי של הבית שזה השטח שכאילו מחוץ לבית אבל זה שטח שהם אוהבים
לרכוב בו על אופניים/קורקינט
הייתי פקעת עצבים וכל היום גילגלתי את זה בראש
את כבר לא יכולה לדעת עכשיו מי דיבר מי בוחש
להסתכל לאנשים בעיניים בסופר או בגן שעשועים או כשאת לוקחת את הילדים לחוגים
ולחשוב על המחשבות שלהם עלי ועל הילדים
והייתי כל כך עצבנית כי חשבתי לי שמה הם מבינים והתחלתי להסית את עצמי
נגדם ונגד עצמי ונגד הילדים ונגד העולם
הייתי במצב רוח רע
אני עד עכשיו חושבת על זה

_לגמריי
מה שמביא אותנו למסקנה שצריך 'להצניע' את החינוך הביתי...
וזה אבסורד
אבל
לא נשנה את העולם_
למה את מתכוונת? להשאר בבית?
כי היום חשבתי לי שהנה אני אתן להם להיות כל היום מול המחשב מצידי רק שלא יצאו
ונהיה כל היום בבית ולא נצא ואז חשבתי על האבסורד שבזה..
אני מפחדת שהילדים יצאו כי זה מפריע לאנשים..

_היום בבוקר התעוררתי והמחשבה הראשונה והשנייה והשלישית וכן הלאה הייתה עלייך ועל צביקי. חשבתי על כל מיני דברים שקראתי כאן בימים האחרונים. והתעצבנתי. וכעסתי. ושוב צחקתי וחייכתי.
אז קודם כל, תודה על הבלוג הזה. אני לומדת כאן המוווווווווון דברים שונים ומגוונים._
תודה רבה לך! זה כל כך נחמד מצידך וכל כך מחמם את הלב שאת חושבת עלינו
זה כל כך מחזק אותי..

חשבתי לעצמי שממש ממש חבל שאתם לא מאוד עשירים. כמה סבל היה נחסך מכם ובעיקר ממך. כל הגישה הייתה שונה אם את וצביקי הייתם עובדים עם מטפלות שאת משלמת להן, שאת הלקוחה שלהן. מאחלת לכם המוווווון שפע מכל הסוגים כולל הכלכלי.
הלואי
הילדים מתפללים לעוזרת בית אני מתפללת למישהו מבוגר שיהיה איתי במשך היום
ויוכל לדאוג לצביקי באופן רציף
וגם לעוזרת שתעזור עם הנקיון והכביסות לא הייתי מתנגדת בכלל
האמת שמגיע לנו ממשרד ההגירה עובדת זרה שתוכל ללון אצלנו במחיר מוזל-
'רק' 4,000 ש"ח בחודש (אנחנו צריכים בנוסף לדאוג ללינה בבית וכמובן לאוכל וכו')
אבל אין לנו בכלל בכלל בכלל אפשרות כזו

_ומכל מה שקראתי הכי נגע ללבי (בלשון המעטה) שצביקי אומר שכואב לו... ולא יכול להסביר מה... cry
אז גם אם אני מתארת לעצמי שניסית את זה לא פעם, בכל זאת, ליתר ביטחון אכתוב שאולי אפשר לשאול אותו כשאת מצביעה על איברים שונים בגופו: הראש כואב? הבטן? וכו'._
זה כואב נורא
כואב בכלל שהוא מנסה לפעמים להגיד דברים ואת רואה את התסכול
כי הוא לא מצליח
ניסיתי הרבה פעמים לשאול אותו ולהניח יד
בשלב הזה הוא נעלם למקומות אחרים

ועוד מחשבה: אולי כשהוא אומר שכואב לו, אפשר לתת לו כמה טיפות אופטלגין ולראות איך הוא מגיב? ובהזדמנות אחרת לתת לו רסקיו ולראות איך הוא מגיב? ואז תדעי מה לתת לו כשהוא אומר לך ככה... ואולי כדאי שתלמדי הילינג ואז תוכלי לתת לו הילינג לעתים קרובות, בייחוד - אבל לא רק - כשכואב לו.
אני עושה לו מטמורפיה,מכירה? לעתים זה מאוד מרגיע אותו
לגבי משככי כאבים-צביקי עובר טיפולי שיניים בהרדמה מלאה עקב חוסר יכולת לעבור אותם בכל דרך אחרת
לאחר טיפולי השיניים הוא מקבל נורופן נוזלי עקב כאבים
ולכן אני לא נותנת לצביקי חוצמזה שום משככים אחרים (לפחות עד היום לא קרה)
בגלל שהוא כל כך עמוס בחומרים מטיפולי השיניים
אמנם טיפול שיניים לא מתבצע לעתים תכופות בסך הכל עד היום שניים
אבל שניים מאוד אינטנסיביים,תמיד טיפולים מקיפים של כל השיניים בפה
כולל עקירות וכאלה וזה פשוט עומס של חומרים

עכשיו אני נזכרת בעצם
שלפני טיפול השיניים האחרון
כשהיה ברור לכולנו שיש לו חורים ושהוא כנראה סובל מכאבים
ניסיתי יום אחד לתת לו כמה טיפות אופטלגין לפי המינון המומלץ
ולא ראיתי שינוי בהתנהגות
<הוא לא התלונן על כאבים אלא מדי פעם היה תופס ככה את הפה וידעתי שכואב>

_והדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות, שעדיף בהרבה על עצות שלא יודעת כמה הן נחוצות או מועילות - אני מתפללת עבור צביקי ועבורך. באמת שלא חייבת לדעת את השם שלכם. מי שצריך - יודע.

שיהיה לכם יום נפלא ושבוע נפלא וחודש נפלא ושנה נפלאה וחיים נפלאים! אמן_
אמן ואמן וכן לאמור!

איך אפשר לדעת בוודאות אם הוא הבין או לא?
עונה בנוסף למה שאין ייאוש תגיד:
יש מן אמירות כאלה שצביקי למשל משתמש
שהשימוש בהן מאוד טכני,רובוטי כזה ולא תמיד במקום הנכון וגם כשבמקום הנכון
זה לא ברור כל כך אם הוא אכן מבין את האמירה הזו
אני מנסה לחשוב על דוגמא

לא עולה לי דוגמא
אולי נשאל את בעלי אחר כך נראה מה יש באמתחתו
הקטע גם שהדיבור הוא מן רובוטי כזה
לא רובוטי זה לא נכון
זה כאילו שהוא נואם
כאילו שהוא ככה יורה משפטים מוכנים
זה כמו נציגות השירות הוירטואליות האלה באתרים מסוימים, מכירה?
ניסית פעם לדבר איתה כמו אדם אנושי? לשאול שאלות וכאלה?
אז התשובות שלה זה כמו של אוטיסט

מצאתי במייל שיחה כזו שעשיתי עם נציגת שירות וירטואלית ושלחתי לבעלי
כי חשבתי שזה יצחיק אותו
מעתיקה לכאן:

מתחבר לנציג שירות ...
עדי: שלום ... אני נציגת שירות וירטואלית באתר

עדי: אנו מתמחים בטיפול המשלב רפואה קונוונציונלית וטבעית, לבעיות בגיל המעבר.

מבקר: שלום

עדי: אני רואה שאת מתעניינת בטיפול... האם את רוצה שד"ר יפה יחזור אלייך ויעניק לך יעוץ ראשוני ללא התחייבות?

מבקר: יש לי טחורים

עדי: בסדר ...

עדי: אני ממליצה שתדברי על זה עם אחד מנציגינו...

מבקר: מה בסדר? זה ייסורי מוות!

עדי: רשום את מס' הטלפון שלך ואחד מנציגינו ישמח ליצור עמך קשר ולענות על כל שאלותיך

עדי: את רוצה שאחד מנציגינו יתקשר אלייך?

מבקר: לא, זה מביך.

עדי: את מוזמנת לסגור את החלון ולהמשיך לגלוש כרגיל, תודה

מבקר: זה מה שאת יכולה לתת לי?

עדי: האם אתה בטוח שאינך מעוניין שנציג מקצועי יצור עמך קשר?

עדי: אני חושבת שנציג מקצועי יכול לעזור לך בהתלבטויות...

מבקר: אני מעוניינת שאת תייעצי לי

עדי: האם אתה מעונין?

מבקר: מעוניינת בך

עדי: אני ממליצה שתדברי על זה עם אחד מנציגינו...

עדי: רשום את מס' הטלפון שלך ואחד מנציגינו ישמח ליצור עמך קשר ולענות על כל שאלותיך

מבקר: אבל גם את נציגה

עדי: את רוצה שאחד מנציגינו יתקשר אלייך?

מבקר: אני רוצה לדבר איתך

עדי: אני מבינה שאתה לא מחפש משהו ספציפי... תחזור אליי כשתרצה עזרה בחיפוש.

מבקר: טחורים

עדי: סליחה. לא הבנתי למה אתה מתכוון?

מבקר: טחורים באזור ההוא, את יודעת..

עדי: אני מנסה לעזור לך כאן. אני לומדת מהצ'טים שלי איתך ועם מבקרים אחרים באתר.

עדי: עדיין, אני דמות וירטואלית ולכן אני תמיד מנסה להשתפר ולהיות יותר אינטליגנטית.

עדי: איך אני יכולה לעזור לך?

מבקר: תודה לך את מגניבה

עדי: תודה!

מבקר: תוכלי לעזור לי עם הטחורים?

עדי: האם אתה בטוח שאינך מעוניין שנציג מקצועי יצור עמך קשר?

עדי: אני חושבת שנציג מקצועי יכול לעזור לך בהתלבטויות...

מבקר: אני מעוניינת רק בך

עדי: האם אתה מעונין?

מבקר: זה יותר נוח לי

מבקר: דיסקרטי

עדי: בסדר

מבקר: אז מה יש לך להציע לי?

עדי: לא הבנתי למה אתה מתכוון ...

אם אתה רוצה ליצור קשר עם הקולגות האנושיים שלי, תן לי את הטלפון שלך

מבקר: הטלפון שלי חסוי אבל

עדי: רשום את מס' הטלפון או email שלך ואחד מנציגינו ישמח ליצור עמך קשר. או כדי ליצור קשר עם נציגינו התקשר לטלפון 02-999-6588

מבקר: את נחמדה

עדי: אני אקח את זה כמחמאה.

מבקר: רוצה להכיר?

עדי: אני ממליצה שתדברי על זה עם אחד מנציגינו...

עדי: רשום את מס' הטלפון שלך ואחד מנציגינו ישמח ליצור עמך קשר ולענות על כל שאלותיך

עדי: את רוצה שאחד מנציגינו יתקשר אלייך?

מבקר: הם שדכנים?

עדי: סליחה. לא הבנתי למה אתה מתכוון?

מבקר: לשדכנים

מבקר: אמרתי שאני רוצה להכיר

עדי: אנו יכולים להציע לך עצות מקצועיות והמלצות...

עדי: האם אתה בטוח שאינך מעוניין שנציג מקצועי יצור עמך קשר?

מבקר: לטחורים או שידוכים?

עדי: אני חושבת שנציג מקצועי יכול לעזור לך בהתלבטויות...

עדי: האם אתה מעונין?

מבקר: אין לי שום התלבטות

עדי: את מוזמנת לסגור את החלון ולהמשיך לגלוש כרגיל, תודה

נכון, עצוב ונכון. חבל שצריך להיות מאוד עשיר כדי למנוע מעצמך עוולות כאלה. וזה לא רק זה שאפשר לממן בקלות כל דבר שיכול לעזור לילד, אלא גם שהם לא היו זוכים לחלק גדול מהחוויות הלא נעימות פשוט אנשים לא היו מעזים להתנהג אליהם ככה.
בדיוק
לאנשים עשירים אנשים מתחנפים
לפעמים אני מרחמת על עשירים בגלל זה..

היום היה קשה במיוחד עקב כאבים פיזיים שליוו אותי
+
הדבר הזה שצלצלו ודיברו על "ההתנהגות של הילדים"
+
צביקי עם ההחמרה שלו של עונת מעבר..
אבא של צביקי יצא היום לקניות לבית בבוקר
ולצביקי יש קטע עם המכונית אל תשאלו
אתם לא מבינים איך זה תוקע לנו את החיים כל יום מחדש
יש מן כללים כאלה שכולנו מוכוונים אליהם שאסור לאף אחד לעזוב כאן עם המכונית
כשצביקי נשאר בבית
קטע אוטיסטי כזה נו
וזה הרי לא אפשרי כל הזמן
נכון שלרוב המקומות לוקחים את צביקי
אבל לעתים זה לא אפשרי כמו הבוקר
זה גם נורא קשה לעשות עם צביקי קניות כי לצביקי יש פטיש לדברים מסוימים
שאגיד לכם ממה יש לי פה ממש מחסנים עקב קניות שנעשות עם צביקי?
קפה שחור,נס קפה,שמן קנולה,טבליות למדיח,נוזל לשטיפת כלים וביצים
אוווהווו כמה ביצים שיש כאן המון תבניות במקרר
ותחשבו שיש לנו תרנגולות מטילות
הקיצר- נחזור לסיפור הבוקר

אבא נסע במכונית ולצביקי זה חירב את היום
עד שאבא חזר,שזה לקח כמה שעות כי היו כמה תחנות של סידרים בדרך
היו כאן צרחות נוראיות
התקפי זעם,התפתלויות על הרצפה ומה לא
כולנו היינו בסטרס
בנוסף
אני הייתי בסטרס על מקלחות,סיפור קצוות שיער לבנות
סירוק כל הילדים למשעי
ואי יציאה מהבית החוצה

וכל כמה זמן צביקי בא אליי בינות לצרחות עם הטלפון ואומר לי
"תעשה החצופה"
ואני לא מבינה מה הוא רוצה
אז אני מתקשרת לאבא שלו ושמה אותו על ספיקר ואבא שלו מדבר איתו
וצביקי לא מדבר אליו רק חוזר על מה שאבא שלו אומר לו

אחרי כמה פעמים כאלה ולקראת הסוף
כי אבא שלו כבר הודיע לי שהוא בדרך הביתה
צביקי נתן לי שוב את הטלפון ואמר
"תתקשר לאבא,תתקשר לחצופה"
<שימו לב כמה שעות וכמה פעמים של טלפון לקח לו להביע בעצם את מה שהוא רוצה באופן נהיר>
ואז אני מתקשרת לאבא שלו,שמה על ספיקר
אבא עונה
וצביקי צורח לתוך השפורפרת:
"חצופה! את חצופה!"
אבא שלו צוחק ואומר לו: "אם כבר חצוף צביקי
ואני אבא שלך אתה לא יכול להגיד לי חצוף!
וצביקי ממשיך לשאוג לשפורפרת: "את חצופה!"

מאותו רגע היה לצביקי מצב רוח טוב והוא צחק
למה?
כי אני פשוט התפוצצתי מצחוק כשהוא עשה את זה
וגם אבא שלו התפוצץ מצחוק בטלפון
וגם הסייעת שלו שהיתה כאן אובדת עצות וישבה על הספה
צחקה
הסייעת כבר הלכה
צביקי החזיק מצלמת סטילס ביד וניסה לצלם כל מיני דברים
ואני ששמחתי על רגע של שקט יצאתי עם שמעון הצדיק לשכב בערסל
ואז אני שומעת קולות מתוך הבית ופתאום בעלי יוצא אליי לגינה
ושואל: למה לא פתחת לי את הדלת?
אבל היא לא נעולה אמרתי
אבל צביקי נעל לי כשהוא ראה אותי! הוא אמר
אני עומד עם השקיות בחוץ והוא נועל את הדלת עם המפתח בפנים וצועק לי
חצופה אחת תכנסי החוצה מיד! ולקח לי זמן לשכנע אותו לפתוח לי
אני עומד בחוץ ומתחנן צביקי תכניס אותי הביתה בבקשה..

היום צביקי צייר בלוח הגדול את אבא שלו
ואת עצמו ואת האחים שלו
הוא ממש הקפיד לצייר פרטים כולל צורת שיער
אבל את מי הוא לא צייר?
אותי ואת שמעון הצדיק
אז אני שואלת אותו כשהוא מראה לנו את הציור:
ואיפה שמעון הצדיק?
לא! הוא אומר והולך לכיוון המטבח
אין תינוק!

אוי שבוע קשה עובר עלייך )-:

חצופה אחת תכנסי החוצה מיד!
D-:

לא הפסקתי לצחוק מהסיפורים האחרונים.
_ואיפה שמעון הצדיק?
לא! הוא אומר והולך לכיוון המטבח
אין תינוק!_
את כותבת מעולה ובכלל את הורסת!

אוי שבוע קשה עובר עלייך
ממש ככה
מחר בעלת הבית מגיעה לכאן עם בעלה ואני רוצה לשוחח איתה על מה שהיה
ואני מתלבטת מה להגיד
קודם כל ברור לי שזה לא תקין
זה לא תקין שיהיה פה לאנשים מה לומר והם לא יפנו אליי
אלא למזכירות היישוב ולבעלת הדירה כאילו שהיא אמא ואבא שלי
ושאני אחיה בחשש שמא יציבו לה אולטימטום לסיים אתנו את השכירות
השאלה איך אני אומרת לה את זה
כשאני דיברתי איתה בטלפון הייתי כל כך נסערת
שהיא בעצמה הדגישה בפניי
שכשרכזת הקהילה תתקשר אליי שאדבר איתה בקור ואורך רוח
אני רק עכשיו קולטת את זה-
רכזת הקהילה צריכה להתקשר אליי!!!!!
אני מרגישה בבית ספר מהסוג הגרוע או מה?

_חצופה אחת תכנסי החוצה מיד!
hilarious_
כן זה משעשע איך אפשר שלא להתפקע ממנו מצחוק?
לראות את הפנים שלו כשהוא אומר את זה במלוא הרצינות והנחישות..
יש לו בלבול מושגים
במשך כל הזמן הזה עד שאבא שלו הגיע
אני והסייעת ישבנו על המדרגות בחוץ כי הוא היה בחניה שלנו
מיואש/ות מהחיים ומהצרחות וחוסר שיתוף הפעולה שלו
והוא כל הזמן הגיע אלינו אחת-אחת, לקח את היד של הסייעת, אמר לה: קום!
והוביל אותה עם היד כמו נסיכה לתוך הבית ואמר: צא הביתה מיד!
ואז עשה את זה לי
ואז סגר את הדלת ונשאר בחוץ ורואים את שתינו עומדות
אני מחזיקה את שמעון הצדיק ביד והיא לידי
ומציצות מהזכוכית שיש בחלק העליון של הדלת על צביקי
וככה מצטופפות כדי שיהיה מקום לשתינו בזכוכית הזו

את כותבת מעולה ובכלל את הורסת!
תודה

צא הביתה מיד!
מעולה!!!
זה מה שאת צריכה להגיד לרכזת הישוב ובעלת הבית
D-:

_אני שמתי לב שאנשים פשוט לא יכולים לסבול קולות של ילדים בשעות לא מקובלות-
שעות בהם הם אמורים להיות מאחורי סורג ובריח בגן או בביצפר
לפני זמן אחת השכנות מהרחוב מעלינו
צעקה מהחלון "שקט כבר" כשהילדים שיחקו
בגינה שלנו במתחם הבית
אני זוכרת שהייתי בהלם
הם פשוט שיחקו להם-קולות ילדים
ועוד בתוך גינת הבית שלנו
אלא שהיא ברחוב מעל שומעת את הקולות וזה פשוט מפריע לה_

באמת לא בסדר שילדים מסתובבים בחוץ,
במקום להיות במוסדות הסגורים האלה
עם אנשים שיפקחו עליהם ויגדירו להם באופן מדוייק מה עליהם לעשות, כמה, איך ומתי.

השכנים נשמעים ממש מקסימים... אתם לא חושבים לעבור ? (ורק עכשיו השתכנעתי סופית שאת לא גרה בצפת, הייתי כל-כך בטוחה).

לגבי ביקורת, גם אני פעם נורא נפגעתי, כשערכתי את העלון של הישוב וגם כתבתי קטע פותח שלי, קיבלתי תגובות ממש טובות אז הייתי בטוחה שהמדור שלי טוב ורק בהמשך הסתבר שמי שהיה לו ביקורת פנה לרכזת הקהילה ובשלב מסויים היא אמרה לי את כל הביקורת בבת אחת ואני ממש נפגעתי, לא הבנתי למה אנשים לא יכלו פשוט לפנות אליי ולומר לי, הייתי משנה את הסגנון אם הייתי חושבת שהוא מפריע למישהו. אני חושבת שזה ממש מכוער להתלונן אצל אדם אחר והיה לי מאוד קשה לסלוח לאנשים על כך, אני מתקשה להבין מה הם חשבו לעצמם ולמה הם לא יכלו להסתדר איתי בעניין.

אני מרגישה בבית ספר מהסוג הגרוע או מה?
אם הילדים שלך לא חווים בית ספר (עם מורים שמתקשרים להתלונן עליהם), אז הנה סידרו לך חינוך מסוג דומה, השאלה היא למה מדברים איתך בכלל ? לא אמורים להתקשר לאמא שלך ולרשום לך הערה אדומה ביומן ?

_באמת לא בסדר שילדים מסתובבים בחוץ,
במקום להיות במוסדות הסגורים האלה
עם אנשים שיפקחו עליהם ויגדירו להם באופן מדוייק מה עליהם לעשות, כמה, איך ומתי._
אחרי הראשון בספטמבר אנשים בד"כ חשים ביתר שאת את הסבל מנוכחות ילדים
בשעות הלא מקובלות וכך יוצא שמיד לאחר תחילת שנה"ל אנחנו מקבלים את הכי הרבה הערות במקומות ציבוריים
כשאנחנו עושים סידורים
לפני שניים אולי שלוש
הייתי חייבת להגיע לבנק בדחיפות להפקיד שיק בדיוק בראשון לספטמבר
נכנסתי לבנק עם כל הפמליה
יש שם מן מושב/ספסל ארוך כזה וצביקי הלך עליו ויתר הילדים צחקו ודיברו קשקשו
והיתה עליי פשוט התנפלות רבתי
קפצו עליי 3 פקידות משלושה מוקדים שונים של הבנק
להגיד לי שזה לא ייתכן וכו' וכו' כבר לא זוכרת בדיוק בדיוק מה אמרו
ואני סירבתי להושיב את הילדים שלי כמו חיילים שזו בערך היתה הדריש שלהן
אז הן קראו למנהל הבנק
והוא ניגש אליי ואומר לי שאי אפשר ככה וכו'
אני הייתי המומה מזה שאנשים יכולים להגיד דברים כאלה ולא לךהתבייש
אמרתי לו: אתם צריכים לשים כאן שלט שאין כניסה לילדים
כאילו בשורה בתחתונה הילדים הפריעו להם כי הם ילדים וזהו זה
ואז כשדחקתי אותו לפינה במה בעצם מפריע לך הוא אומר לי שאין ביטוח..
חח
אין ביטוח..
אז שאלתי אותו: יש לך חבל?
הוא מסתכל עליי בשוק ושואל: מה?
חבל, אני אומרת. יש לך חבל?
למה, הוא שואל
כדי שאוכל לקשור את הילדים אמרתי
"קבלו אותה בלי תור בבקשה" הוא אמר לפקידות
ואני עשיתי את שלי והתחפפנו משם

השכנים נשמעים ממש מקסימים... אתם לא חושבים לעבור ?
בעקבות הארועים התחלתי לחשוב על זה בצער
כי את הבית אנחנו מאוד אוהבים והאמת גם את היישוב
בלי הבוחשים

"קבלו אותה בלי תור בבקשה" הוא אמר לפקידות
חח (-: - תודי שזה היה מתוכנן (לא, סתם, אבל פעם קראתי על כך סאטירה או שאולי זה היה הטור של מ י - הספר שלה ממש מומלץ - עמוק וקורע על אמהות)
את ממשיכה ללכת עם כולם ?

הספר שלה ממש מומלץ - עמוק וקורע על אמהות
לא ידעתי עליו
מעניין אם יש מבצעים עכשיו בשבוע הספר

אני ממשיכה ללכת עם כולם רק אם אין ברירה
או כשאנחנו הולכים עם בעלי או כשנחה עליי רוח אמיצה במיוחד
<לעתים אני מתעוררת ככה קרבית ואומרת: אנחנו נעשה את זה ונעשה את זה בכיף ויהי מה!>

אני מנסה לקנות לילדים שעוני יד אנלוגיים עמידים במים דרך זאפ
וכל פעם שאני לוחצץ על "לקניה" זה מביא אותי לדף עם שלוש שורות של כמה פרסומות וזהו

אחד הדברים הרעים והמלוכלכים שאפשר להגיד לאמא או להורים
הוא שהילדים מוזנחים
זה היה משפט דוחה שהבוחשת אמרה
הרי מתוך כך שהם בחינוך ביתי הם לא יכולים להיות מוזנחים

הרי מתוך כך שהם בחינוך ביתי הם לא יכולים להיות מוזנחים
לא מסכימה בכלל...
מכירה כמה וכמה י לדים בחינוך ביתי שהם מוזנחים בהחלט.
להיות עם ההורים בבית עדיין לא מבטיח נוכחות הורית בחיי הילדים רק נוכחות פיסית.

מזכיר לי את פרשת השבוע שעברה שמרים ואהרון דיברו רעות על משה ולא אמרו לו ישירות את אשר על ליבם
ומרים לקתה בצרעת

עדיף לסלוח
אפשר להבין את הסובבים
מוזר להם שהילדים לא בבית הספר

וגם
אני שואלת את עצמי: האם אין בחינוך הביתי מן הפרישה מהציבור?

וגם בקשר ל:
_לגמריי
מה שמביא אותנו למסקנה שצריך 'להצניע' את החינוך הביתי...
וזה אבסורד
אבל
לא נשנה את העולם
למה את מתכוונת? להשאר בבית?_
כן. למשל לא ללכת עם הילדים לסופר בבוקר.
וגם לא להפיץ את היותנו בבית
אנשים לא מבינים במקרה הטוב, מרגישים רע עם עצמם במקרה הפחות טוב, ומתרחקים במקרה הרע

חשבתי על היהודים בגולה
איך הם הרגישו בשבת? כאשר התנהלו באופן שונה מסביבתם....

_מכירה כמה וכמה י לדים בחינוך ביתי שהם מוזנחים בהחלט.
להיות עם ההורים בבית עדיין לא מבטיח נוכחות הורית בחיי הילדים רק נוכחות פיסית._
אשמח לשמוע דברים מפורטים יותר..
הרי אם ההורה בחר להיות עם הילד בבית,גם אם הוא 'רק' נוכח פיסית
הוא שם בשביל הילד הרי הוא לא מתעלם ממנו כשהילד זקק לו..

_עדיף לסלוח
אפשר להבין את הסובבים
מוזר להם שהילדים לא בבית הספר_
ראי
אפשר לעשות "וידום אהרון"
אבל אני עדיין לא אהרון, כן?
ומה שאמרו עלינו זו ממש רשעות
זה לא אנשים שקשה להם עם זה
זה אנשים שמחפשים איך לדחוף את האף שלהם לחיים של מישהו אחר
ולמרר להם אותם

סיפרתי את זה לשכן שלנו
הוא כל כך התרגז ואמר שהוא הולך להרים טלפון לרכזת הקהילה בעצמו
"לא פלא שעשו לנו שואה" הוא אמר
"שנאת חינם זה בדם שלנו"
"שמעי בוקר טוב,"
הוא אמר
"גם אני לא מסכים איתך על הרבה מהדברים באורח החיים שלך
אבל מכאן ועד לנסות להשליט את מה שאני רוצה הדרך לא ארוכה-היא פשוט לא קיימת"

האם אין בחינוך הביתי מן הפרישה מהציבור?
יכול להיות
ו...?

_כן. למשל לא ללכת עם הילדים לסופר בבוקר.
וגם לא להפיץ את היותנו בבית
אנשים לא מבינים במקרה הטוב, מרגישים רע עם עצמם במקרה הפחות טוב, ומתרחקים במקרה הרע_
מי מפיץ את היותנו בבית?
אנשים רואים!
אני לא מתכוונת להתקע בלי אוכל ולתכנן את הזמנים שלי כאן לפי
האם זה זמן שאנשים רגילים לראות ילדים או זמן שלא
גם ככה קשה פה מבחינת זמנים ומבחינת התנהלות עם כל כך הרבה אנשים שהאחוז הניכר
מבניהם הוא ילדים והאחוז הפחות הוא שני מבוגרים במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב מבוגרת אחת
אם אני צריכה ללכת לסופר אני אלך לסופר
ואם הילדים רוצים לצאת לגן שעשועים בבוקר אז יצאו

איפה עובר הגבול?
יש לי חברה שהיא פסיכולוגית
אני בכוונה מציינת את העיסוק שלה כדי שתבינו שמדובר גם באדם שנחשב
בכל קנה מידה לאדם מן השורה בלה בלה בלה
הילדים שלה חוזרים מהמסגרות ומשחקים אחה"צ מתחת לבית בגינת בית משותף
לאחד השכנים זה מפריע
למרות שזה בשעות הפעילות
והוא כל הזמן מאיים עליה והיא מחזירה לו שהיא מצטערת שהיא לא סוגרת הילדים
מול המחשב אחר הצהריים שזה מה שהוא כנראה התרגל
ושהם משחקים באופן טבעי בחוץ,ממש כמו שילדים צריכים לעשות
ושזה מה שיש
אז מה?
היא צריכה להצניע את ילדיה כי קולותיהם מפריעים לו כי הוא חולה נפש?
<הוא לא באמת חולה נפש עם דיפלומה,הוא חולה נפש כי הוא שונא ילדים>

_חשבתי על היהודים בגולה
איך הם הרגישו בשבת? כאשר התנהלו באופן שונה מסביבתם...._
סלחי לי אבל:
סאאאאאמקקקקקקק!
אני לא בגולה!
אני בארץ ישראל!
על אף שאני יהודיה אני לא מעוניינת לחיות את חיי באופן גלותי
<למרות שזה הולך ביחד,נכון? יהודי-גלותי-גם זה בדם שלנו>

נשבר שאנשים דוחפים את האף שלהם בעניינים לא שלהם
כשהילדים היו קטנים מישי מהמשפחה המורחבת דיווחה עלינו לרווחה
שהילדים מוזנחים רפואית והם לא מחוסנים ולא מורידים להם חום
זה הגיע לחקירה משטרתית
מזל שחיסונים אינם מעוגנים בחוק אחרת מי ישורנו?<
זה כמובן נגמר בלא כלום כי זכותי לא לחסן את הילדים שלי
וזכותי לא לקחת אותם לרופא כשיש להם פאקינג נזלת!

לפני זמן היינו מאושפזים עם אחד הילדים בבית חולים ושלחו אלינו עובדת סוציאלית
כי הילד לא מחוסן והרופא שאל אם יתר הילדים מחוסנים אמרנו שלא
אז כל זה היה כתוב
והעוסית הגיעה אלינו לחדר והציגה את עצמה כעוסית של בית החולים
ושאלה למה הילדים לא מחוסנים
והטיפשה אומרת לי "אנחנו חיים במדינת ישראל וכאן חיסונים הם חובה לפי החוק"
אז אמרתי לה שתלך לבדוק לפני שהיא מדברת כי חסונים לא מעוגנים בחוק
החלפנו עוד כמה דברים
ובסופו של דבר
שלחתי אותה לחפש את אבותיה

זה מזכיר לי את מה שאיוון איליץ' כותב בספר נקמת הרפואה
על כך שאדם לא רשאי להיוולד בלי אישור רופא ולא רשאי למות ללא אישור רופא
מה קרה לנו?

הי בוקר טוב,
אני כל כך כל כך מזדהה עם מה שאת כותבת.
לא תמיד לעבור עוזר, כי כאלו יהיו בכל מקום (הנה, אפילו במשפחה המורחבת למרבה הבאסה). אני רק יכולה לספר בקצרה שאני למדתי להסביר דברים במתינות, ובמקביל לסנן ולא להסביר כלום אם לא חובה. אין לי עצות חכמות. הייתי שמחה אם היית שכנה שלי, זה בטוח... גם אנחנו תמיד זוכים למבטים ולהערות מהשכנים או משפחה או כל דוחף אף (דוחפף ?? (-: ) מצוי, למרות שאנחנו לא בחינוך ביתי, סתם מתעקשים לבלות בחוץ ולהתלכלך (כן, אבוי, גם בגשם (-: )

ורגע של הערצה - חוש ההומור שאת מצליחה לשמור עליו, ובעלך... הלוואי עלי! מתכוונת לשפר....

_כן. למשל לא ללכת עם הילדים לסופר בבוקר.
וגם לא להפיץ את היותנו בבית_
אין לי מלים 0-:

_הילדים שלה חוזרים מהמסגרות ומשחקים אחה"צ מתחת לבית בגינת בית משותף
לאחד השכנים זה מפריע
למרות שזה בשעות הפעילות_
גם לנו יש שכנה כזאת. אם הילד משחק עם השכן בארבע או חמש אחה"צ בדשא הציבורי שבין הבניינים, היא יוצאת וצורחת! הלו!!! גברת! זו לא הגינה הפרטית שלך ועכשיו לא בין שתיים לארבע!

הפלונית אלמונית פה מהבוקר זו אני, אמא נוסעת. ברח לי.

לא כל אחד אוהב להתמודד כל פעם מחדש עם ההערות של הסביבה
ולכן מעדיף להימנע מההתמודדות הזו... על אף שהוא שלם עם דרכו
זה לא פשוט לא להיות במיינסטרים.


לי באופן אישי אין בעיה עם זה. למרות שעייפתי מהסברים ואני פשוט אומרת שאנחנו ביום חופש.

_מכירה כמה וכמה י לדים בחינוך ביתי שהם מוזנחים בהחלט.
להיות עם ההורים בבית עדיין לא מבטיח נוכחות הורית בחיי הילדים רק נוכחות פיסית.
אשמח לשמוע דברים מפורטים יותר.._
ראי למשל את המתואר ב{{}}אח שלי גן או בית{{}}.

<אני לגמרי אתך, אל תביני לא נכון, רק לא מסכימה עם הקביעה הכוללת שילד בחינוך ביתי לא יכול להיות מוזנח.>

<מה שבטוח, אצלך הם לא מוזנחים>

ראי למשל את המתואר באח שלי גן או בית.
נשמע לי כמו דף מפוברק

למרות שעייפתי מהסברים ואני פשוט אומרת שאנחנו ביום חופש.
גם אני לא מסבירה כלום
לגבי "אנחנו ביום חופש"-לא חשבתי על זה,רעיון טוב
כאן זה יישוב וכן כולם ממילא יודעים שאנחנו בבית

היא יוצאת וצורחת! הלו!!! גברת! זו לא הגינה הפרטית שלך ועכשיו לא בין שתיים לארבע!
נו
בכל מקום יש את אלה שילדים מפריעים להם
את אלה שמשחקים אותה ק.ג.ב או FBA
והחליטו שאת מושא החקירה שלהם

_סתם מתעקשים לבלות בחוץ ולהתלכלך (כן, אבוי, גם בגשם happy )

ורגע של הערצה - חוש ההומור שאת מצליחה לשמור עליו, ובעלך... הלוואי עלי! מתכוונת לשפר...._
האמת שלמדתי מבעלי להתייחס לסיטואציות קשות בהומור
והיתרון שלי עם עצמי שאני בן אדם קל להצחקה...
<ככה בעלי אומר>

חברה שלי גם הם בחינוך רגיל והשכנים שונאים אותם כי הם מתלכלכים בחול ובבוץ כשהם משחקים

נשמע לי כמו דף מפוברק
יכוליות. אבל ללא ספק קיימים גם דברים כאלה.

_נשמע לי כמו דף מפוברק
יכוליות. אבל ללא ספק קיימים גם דברים כאלה._
מעבר לעובדה שזה דף מפוברק (יש פה די הרבה דפים שפותח טרול עם הזיות דומות שתמיד מתוארות בצורת בעייה שמבקשת עזרה... עוד אחד מאוד אוהב לתאר תיאורים פרטניים של פגיעות באיברי מין של ילדים ולפתוח על זה דפים כאילו הוא אמא שמחפשת עזרה...), חיים כאלה - זה לא חינוך ביתי ולא קשור לחינוך ביתי.

והשכנים שונאים אותם כי הם מתלכלכים בחול ובבוץ כשהם משחקים
בכל הסיפורים האלה על השכנים שמתלוננים על רעש ועל לכלוך וכו'
נשאלת השאלה:
א. האם לשכנים אכפת שהילדים מלוכלכלים (לא העסק שלהם) או שהם כועסים שהילדים מלכלכים את הרצפה בחדר המדרגות בבוץ ובחול וגם מלכלכים את הקירות של חדר המדרגות (זה כן העסק שלהם)
ב. בקשר לשכנים שמתלוננים שהילדים מרעישים: האם יש גינת משחקים בקרבת מקום המיועדת למשחקים והילדים יכולים לשחק שם ולא מתחת לבית ולהפריע לשכנים? האם מדובר במעט ילדים שקטים שמשחקים מתחת לבית או בחבורה גדולה ורעשנית?

כלומר, בכל מקרה צריך לבדוק:
א. האם מדובר בשכנים שונאי ילדים שסתם נטפלים
ב או שמדובר ברעש ובלכלוך שבאמת מפריעים לשכנים, לבית המשותף וכו'

ואם אפשר. עדיף להימנע ככל האפשר מריבים במקום להתמודד עם כל האנרגיות השליליות האלה.

אוי בוקר,

כל כך לא קל להיות מחוץ למיינסטרים!

ברור שהילדים שלך לא מוזנחים.
מזכיר לי שפעם לקחתי את שני הילדים בבוקר לסופר ליד הבית, כשאחד מהם היה קצת מצונן והחלטתי לא לשלוח את שניהם.
אנשים בסופר עשו לי כאלה פרצופים כי ילדים מסתובבים להם בין הרגליים בסופר....

אבל, את יודעת, עכשיו כשאני חושבת על זה, לא רק בבוקר עושים פרצופים לילדים בסופר, בבנק או אפילו בתור לרופא.
כאילו הציפייה החברתית היא פשוט לאדות אותם מהחיים שלנו רוב היום.

לפני יומיים בגינה הציבורית היינו אני, ילדיי ועוד חברים מהגן ולקחתי איתי את הכלבה החדשה שלנו.
את לא מבינה לאיזה פרצופים זכיתי כשהיא ליקקה את הילדים (שלי!!) והיא הייתה קשורה ולידי, כמובן.

אנשים עצובים, מה לעשות.

_אבל, את יודעת, עכשיו כשאני חושבת על זה, לא רק בבוקר עושים פרצופים לילדים בסופר, בבנק או אפילו בתור לרופא.
כאילו הציפייה החברתית היא פשוט לאדות אותם מהחיים שלנו רוב היום._
יש אנשים שרואים ילדים כמטרד, שלא יכולים לסבול נוכחות של ילדים בסביבתם. זה עצוב. למה זה, מישהו יודע?
אני גרה סמוך לפארק, לבית כנסת וגם לגן ילדים ושומעת המון קולות של ילדים וגם דיבורים של מבוגרים כל היום, זה נשמע לי נעים או סתמי כמו ציוץ של ציפורים. קולות של ילדים זה קולות של שמחת חיים. אני שומעת ילדים = אני שומעת חיים.
ושלא תבינו לא נכון אני אחת כזאת שמאוד רגישה לרעש למשל אם מישהו מהשכנים מפעיל רמקולים אני לא מסוגלת לחשוב ואם משפצים לידי כואב לי הראש.

האם יש גינת משחקים בקרבת מקום המיועדת למשחקים והילדים יכולים לשחק שם ולא מתחת לבית ולהפריע לשכנים? האם מדובר במעט ילדים שקטים שמשחקים מתחת לבית או בחבורה גדולה ורעשנית?
אבל למה לא לאפשר לילדים, גם אם הם בחבורה גדולה, לשחק היכן שהם רוצים או בקרבת ביתם? (בתנאי שהמקום אינו מסוכן, כמובן)? כשאנחנו היינו ילדים אהבנו לשחק גם בחצרות של הבתים שבהם התגוררנו. זה לא כיף ולא מעניין לשחק בכל פעם באותו המקום, זה יכול להיות משעמם.
ואם מדובר בחבורה גדולה ורעשנית אבל הם משחקים בשעות מקובלות (לא בלילה, לפנות בוקר או בין שתיים לארבע), מה לא בסדר בזה? יש דברים בשכונה שלנו, לדוגמא, שעושים רעש פי אלף יותר גדול מחבורת ילדים רעשנית ואף אחד לא מתלונן עליהם: משאיות ואוטובוסים, אתר בניה בסביבה, שכנים שמשפצים, כיסוח דשא, עבודות גינה ציבוריות עם מסור חשמלי ומפוח (מיותר ומזהם), אנשים ששומעים מוסיקה בקולי קולות, גם בשעות לא מקובלות (איתם לא כל כך מתעסקים, כי הם לא ילדים) ועוד ועוד. אולי תגידו שחלק מהדברים שציינתי הם הכרחיים ואני חושבת שגם לאפשר לילדים לשחק ליד ביתם ללא פחד זה הכרחי להתפתחותם ואין הצדקה למנוע מהם את זה או לשלוח אותם למקום ש"מיועד לכך".
מי שסובל כל כך מקולות של ילדים שהוא שומע מחוץ לארבע קירות ביתו הוא אדם שזקוק לטיפול ועזרה מקצועית, גם כדי לא להזניח את עצמו וגם כי הוא מהווה מטרד לסביבה.

יש הרבה דברים שאתה מגלה כשיש לך ילדים
למשל
שהמובייל התלוי מעל המיטה המשפחתית, המיועד לשמעון הצדיק שיונק עכשיו
נצבע בירוק
למשל
שמישהו השאיר איגלו/שלוק פתוח זרוק בפינת הבית והכל נהיה שחור מנמלים
למשל
גרעין של משמש שנתחב בין הכריות של הספה
ועוד כל מיני דברים על עצמך בדרך..

רציתי להודות למשינה
יש לנו תקלה עם המכונית וכרגע אין מכונית וכנראה שהיא לא תשוב הספציפית הזו
אנחנו צריכים לקנות אחרת
צביקי היה במשבר נוראי
גם כשהיא נלקחה למוסך והכנו אותו הבוקר לזה
ומרבית היום עבר ביללות של צביקי שהוא רוצה בחזרה את המכונית ביחד עם אבא שלו
היו קטעים נלאים שהצלחתי להעסיק אותו
אבל המכונית לא נשכחה..
כשאבא חזר,בערב
הכל התגבר
צביקי ראה שאבא חזר ללא מכונית והשמיים מבחינתו נפלו
הצרחות הרימו לנו את הבית
ברגע הבזיק לי רעיון
אוי, משינה, אתם הייתם נס עבורי היום
כשצביקי צרח שהוא רוצה לקנות מכונית
פשוט העברתי את זה
למוד אחר באמצעות
עוד נס שבורא עולם שלח לנו: היו טיוב.
צביקי השתולל פה בהנאה עם השיר "אני רוצה לקנות מכונית"
וכולנו רקדנו בטירוף חושים מסביב,כולל שמעון הצדיק על הידיים
מה שאני אוהבת אצל יובל בנאי שהוא לא עושה חשבון
הוא רוקד מכל הלב בלי לחשוב לרגע על איך מתנועעת לו באמת באמת הזרת
וככה כולנו רקדנו כאן,בלי חשבון והזענו כמו מטורפים
כי המיזוג לא עובד
והעיקר שכולם היו מבסוטים,כולל צביקי

גדול!

פוווווווווווו
כמה יצירתיות דרושה מצידך.....

והנה שוב צביקי מביא טוב לכולם!