חמור אביר בין השמשות

[בן_השמשות*]

אכן כבר שידכת, חמורי הסנילי:
חמור אביר בין השמשות (2009-04-05T11:44:39)

עליך להתברך בכך שאמת וצדק טבועים בכל אורחותיך, שהרי צרתם הקשה של שקרנים ומספרי צ'יזבטים היא השכחה...
המשך אפוא להביא מדי חודש את הקישור לפטרה הנ"ל, ונתברך בכך אנחנו כאילו שומעים אנו אותה לראשונה...
והרי על כך ממליצים מורי הזן הקשישים, לא?

בלי קשר, האם יש עוד מישהו שטרם ראה את הסרט המופלא בעיניי "המסע המופלא"?
אם כן, נא לפנות זמן ולראות... סרט ששמו הולם אותו להפליא.

שני הקישורים הבאים מכילים את נעימת הסיום של הסרט, "תמיד איתי".

בראשון אפשר להקשיב לנעימה המקורית של מי שכתבה, הלחינה וגם מבצעת את השיר בזמרה ובפריטה על נבל, Youmi Kimura;
השני מכיל ביצוע יפהפה אחר, ובסרטון ניתן לחזות במספר רגעים קסומים מהסרט המהמם הזה של במאי האנימה הגאוני Hayao Miyazaki.

יבחר כל אחד איזו נעימה נעימה יותר לאוזניו, כמובן שאפשר (וקשה שלא) לאהוב את שתיהן... יאכלו ענווים וישבעו.

http://www.youtube.com/watch?v=sYeNNOPYElA

http://www.youtube.com/watch?v=CRWvIlDxB7Q

[חמור_אביר*]

חמור לו מכיר את הסרט...מקווה להכיר בקרוב
במה הוא עוסק? תודה

[בן_השמשות*]

קרא נא את אחת או יותר משלוש הביקורות הבאות, שנכתבו כולן על ידי אנשים שאינם מבקרי קולנוע אלא פשוט אוהבים סרטים (ועל הדרך, תכיר שלושה אתרים מצויינים):

http://www.fisheye.co.il/[po]spirited away[/po]
http://www.blipanika.co.il/?p=463
http://www.sf-f.org.il/[po]story 428[/po]

אח"כ בוודאי תרצה כבר להניח את ידיך על עותק של הסרט, אז דע שיש לי אחד כזה בבית...
תוכל לצרף אותו לרשימת הסרטים שאתה מתכוון לראות, מתישהו (-;

[נחל_לבן*]

די!...אנ'לא מאמינה! שיכה אותי ברק ברגע זה אם לא עלה שמו של אותו סרט מקסים מקסים במחשבתי בעקבות הדף הזה בדיוק, אתמול שלשום...ואמרתי לעצמי "נו, אם כל התרבות המעודנת הזו שאת נחשפת אליה בדף הזה..הדבר הכי קרוב ל'תרבותי - איכותי' שאת מכירה זה הסרט הזה.."
מומלץ בחום!
(במקרה יש לי אותו גם ביפנית (או סינית?..התבלבלתי..) וגם בדיבוב לעברית.)

הי חמוריקו,
אני אגלה לך שהסרט עוסק במסע פנטסטי ומופלא שעושה ילדה אמיצה אחת..הסרט מלא בתרבות, מנהגים וקסם..

[נחל_לבן*]

ומה שלום נחל שלנו היום?
התכוונת אלי?

אני שמחה להיות 'שלנו' .
ושלומי טוב. תודה. ותודה על הקישור (שוב) לפטרה המהממת. היא כבר במועדפים שלי.

@}

[בן_השמשות*]

למה מכות, ברקים ורעמים? שילטפו אותך העננים ותחבק אותך הרוח, נחל לבן... שמח שיש פה עוד מישהי שמאוהבת בסרט היפהפה הזה (:
הסרט במקור הוא ביפנית, ובאופן אישי אני מעדיף כמובן לצפות בו בשפת המקור עם כתוביות וכך להרוויח פעמיים (:

[חמור_אביר*]

והיום ילדודעס, נהיה כולנו ילדים טובים וצייתנים ונשמע לעצתו של סבא טטנבלאט : כל מה שיפה - לקחת!
בנינו - חמור סומך עליך בעניין...וכן, ביפנית בבקשה..סרטים מדובבים זה איכסה...

[בן_השמשות*]

מסכים איתך לגבי סרטים מדובבים, חמוריניו... למרות שכמו תמיד, יש יוצאים מהכלל:
http://www.youtube.com/watch?v=[po]6HJlqH0s uI[/po]

[שוות_נפש*]

גדול!! בן השמשות זה גדול.. כמה הייתי צריכה את השטות הזאת עכשו, אחרי יום עבודה קשה וכפוי טובה...

"כל אחד יודע איפה זה בת גלים .. תתביישי לך"
"לפחות אני לא בונגולוס שמפרפר ברחבי האוקיינוס"
"כאשר התרנגולות מבינות שיש מספיק מזון לכולם המטפורות שולטים בפחדים שרוצים להתעשר"

[חמור_אביר*]

מזכיר לי ממש את החוכמות של סבא אנשל שבו דובר אתמול. הייתי נוהג לרשום אותן כמו שרושמין חוכמות של ילד בן 3..זה קצת פאתטי,, אפילו יותר, אבל לא נותר אלא לצחוק מזה..אחרת אפשר לשקוע בדכדכת אקוטית...לצערי כבר לא זוכר הרבה אבל אני זוכר שפעם הודיע לי בכובד ראש בעודו מנפנף במקל: מחר נהיה מוכשרים רוחנית לחיפוש דרכים...עד היום נשארתי עם התמיהה למה בדיוק התכוון..

[אנונימי]

דף מוצנע

[בן_השמשות*]

• זהו שדה השלף של חמור אביר ו בן השמשות - שני יצורין חביבים בחוות החיות של אמא טבע

נושכים רק מתוך חיבה ומחבבים את השעורה שלהם נוזלית ובתוספת כישות, בעיקר בשעת בין השמשות
כל דיכפין יתיי וילחך ואין חובה להסכים..אפשר גם לכעוס ולהתעמת - אבל עם אהבה...*

http://img2.timg.co.il/forums/[po]1 129829980[/po].jpg

---

[בן_השמשות*]

[בן_השמשות*]

[בן_השמשות*]

על רוברט ברטון וזכירה עצמית:
http://www.beingpresent.org.il/[po]school teacher[/po].html

כתבה מרגשת על ההוספיס:
http://tinyurl.com/dxtnjn

[בן_השמשות*]

"הרשו לי לדבר אתכם על מוות" הוא ספר טוב גם בעיניי. מתישהו אני מקווה לשים את היד גם על ספרו האחר של מר לונג, "רק הפחד מת", שאת הפרק הראשון (והארוך במיוחד) מתוכו ניתן לקרוא כאן:

http://www.nrg.co.il/online/15/ART/773/203.html

[בן_השמשות*]

http://www.deezer.com/#music/album/265185

[חמור_אביר*]

מלשכתו של בן השמשות נמסר זה עתה שבקרוב כבוד הבן ייצא בהצהרה דראמטית לעיתונות

[הגבירה_בחום*]

מחר נהיה מוכשרים רוחנית לחיפוש דרכים...
הא! זה נשמע לי נהיר כשמשות. הולכת לחרוט מעל מיטתי.

<וגם... "שלום, זו אני, הגבירה בחום - כן זו אני", ברכות ונצורות.
הגם אני ברוטוס?? ובכן- גם אני.>

[חמור_אביר*]

שלום רב שובך גבירה בחום..
ציירי לי כבשה...אממ...צלמי לי חמור..עדיף...

[הגבירה_בחום*]

אני יכולה לצייר לך גבירה.
ולצלם לך כל שיעלה על רוחך (-:

[חמור_אביר*]

במדינת החמורים שמחה וצהלה..חמור אביר הכין אתמול ריבה. ריבת תות....ממממ..לא ארוע מכונן, אבל בהחלט חושב..
ולמי ששואל ממתי חמורים אוכלין ריבה..אז זהו, שלא ממש אוכלים...
מה שכן, חמורים אוהבין ללקק גלידה..בקיץ במיוחד. וגלידה שקונים בסופר, זה שמן נורא, מתוק עוד יותר נורא ומלא בכל מיני E- שרק אלוהי האורווה יודע מהם ומה מסתתר מאחוריהם.....
שלא נדבר על המחיר..

אז מה עושין? חמורים עושים גלידה בבית...במיוחד מה שנקרא בלשונות לעז: פרוזען יאגארט...
אז זהו...שיוגורט + ריבת התות הנ"ל עושים פרוזן מעולה...בלי איאים ובלי נעליים [E-345, E,987, E-345] ודומיהם.
הסוד הוא מכונת גלידה....זה מכשיר קטן שמי שלא נולד חמור מקבל אותו לפסח מדודה שולה או סתם קונה לעצמו כדי שיהיה מה לאפסן בבוידעם...אבל חמורים אבירים דווקא משתמשין בו...ובקיץ לעיתים קרובות. רק צריך לשמור אותו בפריזר ותוך איזה 20 קטנות יש גלידה משובבת נאפש...
זה עולה איזה 300 ש"ח או קצת יותר..לא זוכר כבר..שלי כבר כמה וכמה שנים אצלי..ואם משתמשים בזה זה מחזיר את ההוצאה מהר מאד..כמו מכונת לחם..
סוד קטן לגבי ריבת תות: אני משליך לתוך הסיר כמה ענפונים של גרניום חריף....זה שמשום מה, ושלא בצדק, נקרא במחוזותינו: גרניום לימוני....גרניום ורדי אולי היה שם יאה לו, אבל השם הנכון [והלא ממש הוגן] הוא פלרגוניום חריף.
יהיה שמו אשר יהיה הוא נותן טעם מעולה לריבת תות...

קיץ מתוק ובריא לכם, אהובים...

[נחל_לבן*]

או..שלום...הגעתי למקום הנכון? סליחה.. זה פה?

יתחדשו כל המתחדשים. @}

ותודה, הרוחות אכן ליטפו אותי היום, חזקות מהירות ועמוסות חול שנכנס לכל מקום אפשרי ולא אפשרי.
וסרטים מדובבים זה חובה (!!!) לכל מי שלא מעוניין לבלות את ימיו בלהקריא את התרגום לכאלה שעוד לא קוראים..שתדעו!
וריבת תות זה הדבר הכי טוב לעשות עם תות.
והגרניום הלימוני הוא אכן גרניום ורדי.
וזהו. תודה ושלום.

[חמור_אביר*]

כן, כן זה כאן...
בן השמשות אמר שייצא בהצהרה [טוב, אולי זה הייה חמור שאמר לבן שייצא בהצהרה..] בכל מקרה שעת חצות קרבה והולכת והוא לא יוצא...(ארוניסט..)
אז אצא במקומו:
נוכח האיום האיראני והאיום הליברמני, ועקב בקשת הקהל ולאור הירח וביחוד לאורו הנוגה של בן השמש שחזר להיות בן השמשות, החלטנו לאחד כוחות ועכשיו זה רשמי...
התאחדו עמנו...

[נחל_לבן*]

@} ברוכים היוצאים וברוכים המתאחדים! @}

ואפילו מצאתי שיר לכבוד האירוע המשמח!
http://www.youtube.com/watch?v=BJqNxKdgyqM

[שוות_נפש*]

לא יאמן!! אתמול בצהריים עניתי ל בן השמש אצל חמור אביר ואז הלכתי לנמנם ,וככה לפני שנסכה עלי שנתי חשבתי... שני אלה צריכים לאחד "כוחות" בדף אחד..מתבקש.
והנה מה רואות עיניי הבוקר? כך קרה... מעולה !
יום טוב לכווווולם

[בן_השמשות*]

בוקר אור לכל יעלות החן וחמורי הגרם... חמוריקו אכן דחק בי לצאת בהצהרות, אבל אני העדפתי לרבוץ על הערסל בחצר ולנשנש גלידת ריבת חלב.
אין לי שום סיבה להתנהג כמו בונגולוס שמפרפר ברחבי האוקיינוס. למעשה טרם התעוררתי רשמית, אז אסתפק בדברים האלה...
יום מוצף אור לכולנו.

[קן_לציפור*]

חמור ובן - נהנית מהגיגיכם. ומהקישורים, ומהתמונות.
ישר כוחכם.

[בן_השמשות*]

תודה לך, יקירה. מקווה שציפורי מחשבותייך יקננו גם אצלנו...

אני אהיה מעט עסוק היום, אבל בטוחני שהחמור ישעשע אתכם היטב, אם רק ירצה. אמנם מצניע לכת הוא כנזיר חבשי, שקט כפריחת עץ הדובדבן ועניו כעשב השדה - אך גם שעשוען רב מעללים. לא רבים יודעים כי חמורנו זה השתתף פעם כשחקן ראשי בסרט עלילתי שהפיקו סטודנטים באקדמיה לקולנוע של בומביי... כן, כן. איתרע המזל וביום בו נערכה ההקרנה החגיגית של עבודות הגמר, ובכללן הסרט הנ"ל, פרצה שביתה של נהגי מוניות בעיר, כפי שקורה לעתים קרובות כידוע לכל מי שהשם קולבה אומר לו משהו... השביתה התלקחה לכדי תגרות אלימות בכל רחבי העיר והגיעה גם לספסלי האקדמיה, שם הציתו תגרנים מחרחרי תגרה את בימת הכבוד כמחאה על הכספים שמושקעים בבידור לעשירים במקום בסבסוד טיפולים רפואיים לתושבי שכונות הפחונים העלובות של הכרך. בסופו של יום לא נותר כמעט דבר מאותם עשרות סרטים שהופקו בדי עמל במשך השנה, ורק עותקים בודדים חולצו מיד הקלגסים חובשי הטורבן. בקישור הבא ניתן לראות סצנה בודדת מהסרט בכיכובו של האביר החמור שלנו - סרט, שלדעתי היה זוכה לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

http://www.grapheine.com/bombaytv/movie ... fe917.html

המשך יום נעים ופורה (:

[חמור_אביר*]

הו הו
איפה ימי חמורותנו השובבים? איך כבשנו בסערה את מסכי בוליווד בימים שאף לא רוחניק-מסטול אחד הגיע לתת היבשת...
ואני חשבתי שמאז שפרשתי בשיאי והפקרתי את בנות מומבאי, נגנזו גם סרטי ונעלמתי בתהום הנשייה...
תודה לך בן יקר, על שטף הנוסטלגיה הזה...



חמור ששפמו האביר זה מכבר הלבין

[קן_לציפור*]

בימים כאלו של מטוטלות נפשיות, איזה כיף לצחוק. תודה בן, על הקישור.

[הגבירה_בחום*]

כפי שקורה לעתים קרובות כידוע לכל מי שהשם קולבה אומר לו משהו...
הגבירה כמעט נחטפה בדמי ימיה ע"י נהג מונית חובש טורבן שכזה (אופנת בן לאדן יותר זה היה) באוקטובר האחרון....(-:
קצת לפני שהליין הבן לאדני ממש השתלט על בומביי

[שוות_נפש*]

עוד מחשבה על הניקים שלכם.. אילו הייתם מכניסים גם את נחל לבן (ברשותה) אז, אז היתה יוצאת מכאן הבשורה ... חמור לבן בין השמשות...

ימות משיח אדוניי..

הלכתי אתמול ברחוב
ולפתע ראיתי בכיכר בעיר
המון אדם שרים
שאלתי: מה זה קורה פה
ואחד מהם ענה לי:
זהו כנס של אנשים מאושרים
אמרתי לו שזה לא יכול להיות
אין חיה כזאת וזה בטח לא כאן
במאה העשרים.

איי איי כמה טוב לי בחיי
אני לא מאמין שזה
שזה פשוט קורה לי
איי איי אולי שתיתי יותר מדי
אולי אני סתם הוזה וזה
זה פשוט נדמה לי.

אז פתחתי ת'רדיו
בחדשות הודיעו
שבעולם פתאום
פסקו המלחמות
האוזון התאחה לו
ויש אוכל בשפע
והשלום יגיע
קצת אחרי חצות
וחמור לבן חונה
ממול בית התפוצות
מלמעלה ניתן האות
ניסים ונפלאות.

איי איי כמה טוב לי בחיי
אני לא מאמין, אני לא תופס
שזה קורה לי
איי איי אולי שתיתי יותר מדי
אולי אני סתם הוזה וזה
זה פשוט נדמה לי.

איי איי כמה טוב לי בחיי
אני לא מאמין שזה
שזה קורה לי
איי איי לכבוד משיח אדוני
אולי אני סתם הוזה וזה
זה פשוט נדמה לי

[חמור_אביר*]

או שמא חמור לבן שווה נפש_ בין השמשות.....(:

שווה..בחגיגת היומולדת שלי אזמין אותך לשיר את השיר על המשיח....תתחילי להתאמן...

והנה קצת פרגולזי לשעת ליל...לא, לא ה STABAT MATER המוכר,שהוא נכס צאן ברזל של המוסיקה, אלא SALVE REGINA ...

http://www.deezer.com/#music/album/265198
ללקק את האוזניים....

[בן_השמשות*]

קן לציפור - בכיף (:

גברתי הנאווה! את באמת חושבת שאת יכולה לזרוק ככה מילים ספורות על כמעט חטיפה ואנחנו נעבור על כך לסדר היום?
ובכן, עכשיו לילה - אז את מתבקשת בכל לשון של בקשה לדווח, תודה. אם לא תעשי כן, לא תותירי לי כל ברירה אלא לקחת
אותך בעצמי להודו כדי לבצע את השחזור... דווקא מתאים לי איזו גיחה לתת היבשת...

רוקדת לאור הירח - שימי לב באילו שעות אני כותב. שלא תגידי אח"כ שניסית להשיג אותי וישנתי או משהו, כן?

מספיק, אני הולך לישון... מישהו יצטרך להסביר לי איך מרגיעים את המתקפה ההורמונלית הזאת שהכניסה לי את הצ'אקרה השניה לחוסר איזון קולוסאלי...

לל"ט

[חמור_אביר*]

• חיפשתי מילה טובה עבור האנושות

בבוקר מפתיע של חודש מאי
עם אור מתרפק על השמשה. מילה ברוכה
כדי להתחיל היטב את היום. משהו
כמו אהדה, תמיכה, משען.
או אחלמה. או לשם.*

[בן_השמשות*]

בוקר מואר לך, חמוריניו, וכן לכל הנפשות המוארות שמסתובבות כאן, לנהגי המוניות במומביי שעדיין טעונים סיפורי חטיפה מאת הוד חמימותה גבירתנו בצעיף החום, לכל מטפסי ההרים העקרים ועקרות הבית הטיפוסיות, לשוכני המצולות וליורדי דומה... כשאצלי מפציע אור שמשות מהחלון, אני בדרך כלל מניח למילים ומתמתח בהנאה שקטה ורוויה בהכרת תודה על פיסת האושר הקטנה. שיהיה לכולנו יום מרגש של לבבות פתוחים.

[נחל_לבן*]

הי חמורי,
מצאת לך את אותה מילה ברוכה של היום הזה?

גם אני אוהבת למצוא את המילים. מילים הן נהדרות. יש כאלה, ברגעים הנכונים, שהדהודן פותח את הלבב שלי.

[שוות_נפש*]

מאיפה כל היפיפיות האלה שאתה שוטף לנו את העיניים בהן? אל תספר לנו.. עדיף לקבל הפתעות כאלה..
את האחת משבוע שבעבר , הגברת היפנית/סינית/סיאמית בצבעי תורכיז ,עבודת משי ?... שמתי כתמונת רקע ב PC שלי... יש ביופי הזה ובכלל בכל יופי משהו מרומם וממקד.. גם למסתכל בלבד.. תודה
הבאסה היחידה זה שזה מעמיס טיפל'ה על הדף (כשאני מנסה לפתוח אותו)

[בן_השמשות*]

טוב, לא אספר (-:

מודה ומתוודה שיש לי משיכה מיוחדת למלוכסנות עיניים בפרט, ולעיניים בכלל... מעניין לבדוק עד כמה זה נפוץ, eye fetish... העיניים כחלון לנפש ומעבר לזה.
בכל אופן, אני חושב שהראשונה הטורקיזית היא אכן היפה מכולן... אבל יש עוד הפתעות בדרך, אז נראה (:

http://www.pjlighthouse.com/wp-content/ ... 4/[po]karl bang oriental art 02[/po].jpg

[הגבירה_בחום*]

גברתי הנאווה! את באמת חושבת שאת יכולה לזרוק ככה מילים ספורות על כמעט חטיפה ואנחנו נעבור על כך לסדר היום?
חס וחליקה!
רק שבבלוג/ דף הבית שלי, הלא הוא הגבירה בחום, כבר סופר הסיפור בהרחבה. לעיונך הפוסט מה- 2.11.2008 - במיוחד החלק השני שלו, מעברו השני של הפס הצהוב.
ואם אתה מוכרח לחטוף אותי לצורך שחזור, אפשר לטוסקנה הפעם? כי איך לומר... נגמר לי הפרמג'אנו ראג'נו. אני מבטיחה לשחזר כמיטב יכולתי את השתלשלות הארועים (-:
ואגב, לגבי חוסר איזון קולוסלי בצ'אקרה השניה, יש מספר לא מבוטל של דברים שיכול לעזור.
על זאת ועוד, בפרק הבא (-:

[בן_השמשות*]

וואו, איזה סיפור מרתק... למרות ואולי בגלל שזה מוכר לי מאד. יש לי כמה וכמה סיפורים על מעלליהם של תאבי הבצע הפזורים בגולה המזרחית...
אביא אותם לכאן בהזדמנות, אם יש ביקוש לעניין.

אז את רוצה חטיפה בטוסקנה, מה? חטופה דה לוקס, את... בסדר, בסדר, נארגן לך משהו.

בינתיים, אם לא אכפת לך, עשי נא קיצור דרך לפרק הבא ותתחילי לשפוך כאן את כל המידע שיש לך על הצ'אקרה, ויפה שעה אחת קודם...
בן השמשות נמס פה עוד מעט, ולשם שינוי זה לאו דווקא מחום השמש... אז נא להזדרז, המצב קשה!

[הגבירה_בחום*]

אני מבינה שהמצב קשה.
אבל כמו שכל מאסטר למשהו יגיד לך (וחלילה אני אינני מאסטרית) - במצב שלך הייתי שופכת מיים קרים או שמה שקית קרח ישירות על הצ'אקרה, ככה כטיפול נמרץ ליצירת רגיעה כללית, שלווה ומיזעור נזקים (-:
אח"כ תבוא ללמוד. אין כאן קיצורי דרך. רק תירגול יומיומי, ארוך טווח ומעמיק, יתן לך שלוות עולם ושליטה קולוסליות, כך שלא תצטרך להתבלבל לעולם לגבי סטנדרטים ותוכל לפעול בפורמט המתאים לך (-:
קידה, כיאה לגבירה @}

[בן_השמשות*]

המממ... כן, המצב קשה. ממש קשה לי. קשה מאד, אפילו.

עם זאת, אין צורך בשקיקוני קרח, לא על הצ'אקרה ולא בשום קימור אסטרלי אחר... בן השמשות נחוש לנצל את המצב כדי לזקוף את קומתו הרוחנית ולתרגל דחיית סיפוקים. לו רק היתה קומתי הרוחנית בודדה בזקיפותה, אזי העניינים היו נינוחים יותר. אך אני מסכים איתך מכל הלב שבדברים המהותיים בדרך כלל אין שום קיצורי דרך, ויש צורך בתרגול יומיומי. לכן חשבתי לתרגל עם מישהי... או מישהו... או עם עמוד חשמל, בקצב הזה. בכל אופן אני מודה לך על התנהגותך המנומסת ללא רבב לנוכח התפרעותי הבהמית משהו. הרשי לי לקוד לך בחזרה, ולאחר מכן לנסות למצוא משהו קר לשתות... אולי זה מה שירגיע ולו ל-0.00324 שניות את הבעירה הפנימית...

[הגבירה_בחום*]

בשמחה ידידי העולה באש, החדש (המצטרף בזאת לידידיי הבוערים הוותיקים )
אני חוששת שהתרגול שאני התכוונתי אליו שונה מעט מזה שאתה מבקש להתמקצע בו. אחרי הכל, אני מורה ליוגה, ויש לי עניין עם שליטה בכלל ושליטה בתשוקות שונות בפרט (ולאו דווקא אלה המושלות בזקיפות קומתך הרוחנית כרגע).
זה לאו דווקא אומר שאני בעד התנזרות ממימוש התשוקה. אני רק מנסה להראות לה מי הבוסית (-:
מאחלת לך פורקן מהיר וזהיר (או איטי ומלא פורענות)
ואל נא תתנצל על התפרעותך. בהמות הם ההתמחות שלי (-;

[אהבת_עולם*]

לא יודעת אם ראית, אבל הופיע היום ב-ככר השוק:

עדי ל (05.05.2009 23:30):
פגשתי ב"אגורה" מודעה על חמור למסירה.. וכחובבת חמורים, חשתי צורך לעזור למצוא לו בית חם עם אנשים שיטפלו בו כראוי ובאהבה :
שם המוסר: אלחנן ניסים
טלפון : 02-9974179
בהצלחה לחמור.

[קן_לציפור*]

תמשיכו, תמשיכו. אתם עושים לי את היום

[בן_השמשות*]

אני לא אפרט כרגע, אבל גם יש לי נסיון של שנים רבות בתרגול שליטה: מנטלית, רוחנית, רגשית. לא בטוח האם ועד כמה השגתי הישגים משמעותיים בתחום, אבל כנראה שמשהו יצא מזה... אני בבדיקה עצמית האם הזרמים שלוחי הרסן שמפעפעים בי כרגע הם ביטוי לאובדן שליטה או דווקא לשחרור. אני חושב שיש ניואנסים דקים לכל מצב, ודרכי ההמלטות, ההונאה העצמית וההצטדקות - רבות הן. רוצה לומר, העקרון של מסגרת קפדנית שהיא-היא המאפשרת שחרור אמיתי, לא זר לי כלל. אך אם בעבר הרחוק או הרחוק-פחות היו לי מחשבות או פנטזיות להיות נזיר, כנראה שבשלב זה כבר לא אצטרף למנזר... אולי למין-זר (: בדיוק אתמול שוחחתי עם החמור על האפשרות שאת החופשה הבאה שלי אבלה בהר אתוס - מכירים?

http://tinyurl.com/d7435f

אך לשם שינוי הפעם היה זה מתוך סקרנות גרידא לבקר במקום הזה; כאמור, כיום אין לי יומרה לשליטה מוחלטת בכל רמ"ח איברי, הזקופים והכפופים, הפנימיים והחיצוניים, הסדרתיים והחד-פעמיים... אתקדם לי לאט לאט ובמתינות או בפיזוזים פזיזים אלי תהום, אך אנסה לחיות את מה שאני חי, ואני מקווה שאין זה נשמע כנפיחה ניו אייג'ית... מה לעשות, גם אמיתות שאומצו על ידי העידן החדש, הן לעתים אמיתות... לטעמי זה מקרב אותי לרוחניות אמיתית, גם אם זה בא לידי ביטוי במופע של התפרעות בהמית... ואני לא בהמה, יקירתי המתמחה בבהמות, גם אם התנהגותי בהמית, לעתים; הבדל חשוב ולא רק סמנטי. גם הבודהא הסיני החביב הזה לא נראה לי כמו אחד שהתנזר מהנאות החיים... בוודאי לא מאוכל (:



ועל בובו רושי, הנזיר המזיין, שמעתן? אם תרצו, אספר...



נ.ב.
אהבת עולם, טוב לראותך כאן (:

[הגבירה_בחום*]

ובכן, אני חושבת שאנחנו מסכימים.
בתחום שלי, שומעים רבות על אנשים הגוזרים על עצמם גזירות חריפות שונות כחלק מתירגולים קשים לריסון התשוקה.
יחד עם זאת, פעמים רבות כאשר מנסים בכוח הזרוע ולא במתינות להימנע ממימושן של תשוקות כאלה ואחרות יוצרים מצב הפוך שבו התשוקה רק הולכת ומתחזקת. וככל שאנחנו נמנעים ממנה יותר, כך התשוקה לדבר עצמה נדבקת חזק יותר.
קל מאוד להולך בדרך רוחנית ליפול לקבעונות שיושבים טוב על האגו, ובכך לאבד את המקום המתבונן, הבוחר, המודע.
למשל: "אני? אני צמחוני! אני דוגל באי אלימות!" כשבנתיים שערותיי נושרות, ושיניי מוריקות וכולי אומר אנמיה. או לחלופין: "אני מתנזר ממין ומפנה את חושי פנימה בלבד" בעודי בוער משחר עד לייל ומשווע לפורקן.
אני חושבת שסוד העניין הוא שבסופו של דבר, אנשים המתקדמים עד מאוד בתרגול שלהם (לא אני כאמור), מגיעים למצב שבו באופן טבעי הם אינם נלחמים עוד בתשוקה. כי היא פשוט מותמרת לסוג אחר של אנרגיה. וזה כאמור מגיע אחרי אימון ממושך לגבי כל התשוקות. תשוקה למין, לאוכל, לאהבה ולפסלי בודהה שמנים.
עד אז, אני חושבת, שראוי לנו לבני האדם השואפים לחיות חיי מודעות, לדעת לשחרר את עצמינו, להביא את גופינו על סיפוקו ולהמשיך לתרגל בנחישות אך ברוך משילה ברוחנו.
ואני מקווה שאין זה נשמע כנפיחה ניו אייג'ית... מה לעשות, גם אמיתות שאומצו על ידי העידן החדש, הן לעתים אמיתות...
אין זה נשמע לי כלל כנפיחה. והבעיה עם הניו אייג' לטעמי היא לא אי אמיתותן של האימרות שלו, אלא בעיקר התרוקנותן מהתוכן והמשמעות העמוקה שעומדות מאחוריהן מה שמשאיר אותן עם הצורה והשם ללא תוכן והופך אותן לקלישאות נבובות. או אם תרצה עושה זילות מחפיר לאמת שנמצאת במקור מאחור.
ואני לא בהמה, יקירתי המתמחה בבהמות, גם אם התנהגותי בהמית, לעתים; הבדל חשוב ולא רק סמנטי
אני שמחה לשמוע. אחרי הכל זו היתה הכרזה שלך, לא שלי.
ובכל מקרה מתנצלת אם גרמתי לאי נוחות, אם גרמתי לנוחות יתר, אם דיברתי יותר מידי, אם לא דיברתי מספיק. ובכלל על היותי (-:

[דפחה_דש*]

ככה היה נראה לי להשתלב בדיון,
לודא שיזכרו להזמין אותי לכשימומשו הדיבורים על בעירות פנימיות וצ'אקרות שניות,
אפילו לכבוד, המצאתי ניק חדש, שלא יכירוני חס ו... ותרדוף אותי תאוותי אל תוך זהותי הגלויה. הגלו יה?
בכל אופן, לא השם הכי סקסי, זורם, מתנחשל ואורגני
אבל הוא מוצא חן בעיני גם ככה, זויתי.

[בן_השמשות*]

ובכן, מעולם לא התנצלתי על התנהגותי הבהמית, רק סיווגתי וסייגתי אותה ככזו... mind you. אשר לך, אין צורך להתנצל על היותך אלא אם כבר על אי היותך כאן קודם לכן, שכן הודעתך האחרונה נקראה בשקיקה, תוך תרגול של שליטה בשרירי הצוואר קדימה ואחורה, מתוך הנהון בלתי מודע אך טבעי לחלוטין לאור הסכמה גורפת מהולה ברוטב עשיר של תענוג למקרא דברייך. הישארי נא בסביבה, מאלפת בהמות יקרה, שכן לכישורייך עוד נזדקק כאן, החמור ואני...

[הגבירה_בחום*]

לשרותכם.
mind me (-:

[בן_השמשות*]

וגם את, דפחה, ברוכה תהיי בבואך לצל קורתנו הדלה עם ניק מעניין זה... ובכן, לקפוץ על עגלת החשקוקים ומעשי הבעירה חשקה נפשך המשתוקקת? יפה, יפה. עלי נא על העגלה ונמשיך במסע האינסופי אל מיניות האדם, משמעות החיים ולעיסת פולי קקאו...

[דפחה_דש*]

מזוגיותי האחרונה נפרדתי לפני אך זה זמן קצר
בשל (או אולי לא בשל והיה זה סתם תירוץ או סמן או תמרור) מה שנראה כחוסר התאמת פעימות הצא'קרות השניות,
שלי ושלו, בכוונה. והוא דוקא לב זהב לו, ואוהב אותי מאוד.
כך שהספק עודו מתארח בקירבי. ספק מכאן ואי-סיפוק מכאן...
חבל שהם לא מקזזים אחד את השני.
אז יאללה- דחוף אותי לשם (אל המסע האינסופי, הכוונה)
ודחוף זה בהשראת הגבירה מפנקס הקטן ולא משהו אחר, מיינד יו

[דפחה_דש*]

לא בכוונה- הכוונה היתה הכוונה...

[הגבירה_בחום*]

ודחוף זה בהשראת הגבירה מפנקס הקטן ולא משהו אחר, מיינד יו
נכווון!
אני בכלל גבירה משיר אחר, אבל "הוד מעלתה" היא בהחלט ברייה מרשימה (-:

[דפחה_דש*]

טוב שעוררת את תשומת לבי,
אני תמיד מתבלבלת בין שתיהן
ואם זה היה תלוי בהוד מעלתה היא בטח כבר היתה עורפת את ראשי החינני

[הגבירה_בחום*]

ואם זה היה תלוי בהוד מעלתה היא בטח כבר היתה עורפת את ראשי החינני
כן, זה נכון. היא אמנם ברייה מרשימה, אבל חביבות לא היתה התכונה החזקה שלה @}

[חמור_אביר*]

וואו..מה הולך כאן!!!
יום אחד חמור נעדר [בעצם חצי יום] וכל החווה בהשתוללות אדירה..ממש אורגיה, ואם לא אורגיה אז בכחנליה מילולית....
טוב, תרבחו ותסעדו..אני אשב לי לבד בחושך...מה רע...
סתאאאאאאם...חמור ממש התענג למקרא השנינות שזרמה כאן כזרמת לויתן [1500 ליטר במכה]..פשוט עונג צרוף לקרוא אתכם, נפשות אהובות...

וגם אני מצטרף לשמחה לקרוא כאן שוב את אהבת עולם לשעבר סוסת פרא ומקווה לשוב ולשמוע את נהקותיך
אי אה אי אה...
ושלום גם לדפחה צ'פחה...ציירי לי חמור...

אהה..ובהר אתוס ממליצים על שמיעה מתמדת של תפילות הערבית של רחמנינוב כעיסוי מרפא לצ'קרה השניה...
מצטרף להמלצה...
http://www.deezer.com/#music/album/85203

[דפחה_דש*]

הנה, ציירתי חמור
http://yfrog.com/66donkeyknightyj

[דפחה_דש*]

רגע יש לי עוד אחת- החלטתי להוסיף לו שמשות,
איך אני עושה שזה יפתח ישר את התמונה?

[דפחה_דש*]

[דפחה_דש*]

שמח תשמח חמורים אהובים

[בן_השמשות*]

ציור מקסים, דפי

ייתכן שהעיסוי הווקאלי של התפילות הרחמניות סייע, ולראייה - לשם שינוי אני הולך לישון הרבה לפני שהתרנגולים מתחילים לתת בראש.
חמורצ'יק, כולי תקווה שעבר עליך יום נעים בחברת החמורים דוברי הלע"ז... ליל מנוחה לך ולכל אושיות הבלוג בפזורות.

[בן_השמשות*]

לא הובעה התעניינות בסיפורו המרתק של בובו רושי, אך אין זה אומר בהכרח שאין...

מכל מקום, החמור כנראה עסוק בליחוך עשבים שוטים בשדות זרים ועבדכם הנאמן חש חולשה מסוימת בשוך הגאות ההורמונלית...
אי לכך ובהתאם לזאת ולמרות הנ"ל ובקיצור נמרץ, הרי לכם סיפורו של הנזיר המזיין (שמוזכר גם בספר החביב של יעקב רז, "מעשיות מטורפות ומעשי זן"):

http://thenonist.com/index.php/weblog/permalink/2449

בלי קשר לסיפור מומלץ לטייל קצת באתר, שעיצובו יפהפה ויזואלית.
בתיאבון.

[הגבירה_בחום*]

שלום וברכות ו- mu! לשוכני הדף - שלא תגידו שלא קוראים ומפנימים את הקישורים שמובאים כאן.
באתי לאחל אחה"צ משובב ולקוות שבן השמשיה יחוש שוב בשיא אונו בשוך החולשה הפוסט הורמונלית.

[שוות_נפש*]

דפחה, איזה חמורי מתוק ועדין.. הוא עדיין בייבי.. את ציירת אותו?

[חמור_אביר*]

דפי..באמת חמור יפיוף....אם את אכן ציירתיו אז - שאפו...השמשות אכן, כמו במציאות, מוסיפות לו הרבה חן...
לא מכבר דיברנו קצת על יחסים אינטרנטיים..בימים אלה יש לי העונד לארח חבר אינטרנטי שהגיע מקליפורניה...אנחנו בקשר כבר כמה שנים וזאת הפעם הראשונה שנפגשים במציאות..ואולי גם האחרונה...זה ממש כיף...האיש הגיע עם אביו היהודי ורצה גם להביא את הסבא, אך זה סרב...טוב, בגיל 98 זה בטח לא קל...
אם למישו יש המלצות לאן לקחת אותם - אשמח לשמוע...

והנה להקת יענקלה מפריז...

http://www.deezer.com/#music/album/95550

[בן_השמשות*]

באתי לאחל אחה"צ משובב ולקוות שבן השמשיה יחוש שוב בשיא אונו בשוך החולשה הפוסט הורמונלית

תודה על המחשבה, יקירתי, בהחלט מחמם את הלב. אך בנוהג שבעולם ובהתאם לחוק המחזוריות, לאחר השפל מגיעה הגאות וההתהוללות. חוששני שאכן שבתי לשיא אוני בטרם זמני; אני תוהה מתי אשוב לשיא איזוני. כנראה שהתפילות הרחמניות אינן מסייעות לנפילות החרמניות אלא לזמן קצר, או מוטב נאמר קצרצר, או מוטב שלא נאמר דבר שכן הנה כבר חלף הזמן זה מכבר...

נו, שויין. כל עוד בפרספקטיבה הרחבה שומרים על מינון נכון של המרכיבים החשובים בחיים... מה שהזכיר לי את השיר הבא:

http://www.youtube.com/watch?v=[po]qp kpyPsgtg[/po]

אם בגלל שם השיר ואם בגלל שהייתי שומע אותו הרבה ב-MTV, שהיה הערוץ הקבוע בטלוויזיה שדלקה בדירת הרווקים בת"א אי שם בשנות התשעים. בהחלט לא שיר שיכול להתחרות במוזיקה השמיימית ובקישורים האנינים לעילא שמביא לכאן חמורנו האהוב, אבל מכיוון שברור שהשיר גם לא מנסה להתחרות בכלום אלא סתם בגדר כיף חולף - זה נחמד (:

מו!

[הגבירה_בחום*]

חוששני שאכן שבתי לשיא אוני בטרם זמני; אני תוהה מתי אשוב לשיא איזוני.
שימשיון הגיבור... מה יהא עליך? אתה מדאיג אותי.
אני מאמינה שאיזונך ישתפר כשלא תצטרך ללכת עוד אל הקצוות. (מעיקצוץ עצבני ומיוזע אל דעיכה מרוקנת וחזור) וזאת כאמור מטרה נכספת שיש דרכים רבות ושונות להשיגה. כפי שאתה בטח יודע.
כנראה שהתפילות הרחמניות אינן מסייעות לנפילות החרמניות
כן... תפילות זה כלי חזק. אבל הוא לא מספיק. בסוף צריך לצאת מתחת לשימשיה ולשנות משהו (-:

לשירת המו! הקהל יעבור לדום @}

[בן_השמשות*]

תודה על הדאגה אבל אל חשש, יקירה... אני חושב שאני בטוב למרות העקצוצים. בדרכי הביניים צעדתי במתינות כל ימיי ואת שבילי הזהב כתשו רגליי הנכספות שתי וערב, כך שאני שמח להתנסות גם בהליכה על הקצוות. בתמונה הכוללת, אני חושב שזו גדילה ממלאת ולא דעיכה מרוקנת, אבל ימים יגידו...

לצלילי מנטרת החמלה לעצמנו ולאחרים, האנושות תעבור לנוח
http://www.youtube.com/watch?v=kZ6KfGQivYA

[הגבירה_בחום*]

יפה כתבת בן שמשות יקר. וטוב ש בתמונה הכוללת, אני חושב שזו גדילה ממלאת ולא דעיכה מרוקנת - לדעתי זו תחושה מרכזית שחשוב להרגיש ואיזה כיף כשהיא ממלאת.
אני חושבת שאני מסכימה איתך גם לגבי זה שלפעמים אדם צריך להגיע לקצה כזה או אחר ולקפוץ a leap of fath כדי לגדול. וגם אני חווה לפעמים בדרכי שלי.
וכך נותרנו שוב, שוב מסכימים
גוד שעבס בינתיים
לחמור ולבן השמשיים
@}

[בן_השמשות*]

ואפרופו שליטה ושחרור... Andres Segovia, אולי גדול נגני הגיטרה במאה העשרים, עושה אהבה:
http://www.youtube.com/watch?v=P6CnW-MeGdE

[דפחה_דש*]

היי,
שבת שלום, את החמור ציור ציירתי במו ידי,
רב תודות למי שפתח את הדף שלי בתמונה כל כך הולמת.
חזרתי מסופ"ש אצל חברים בצפון, אצבע הגליל ליתר דיוק, כפר סאלד, שבעבר היה ביתי..
כל האיזור מפנק מאוד, הנחלים זורמים, עדין ירוק יחסית ויש תותים על העצים,
הי חמור, אולי תצפינו, אתה והאורחים?

[פלוני_אלמונית*]

הי דפחה
איזה כיף לך, זה האיזור האהוב עלי בארץ שהיה פעם גם ביתי (ליתר דיוק, ביתי היה אף למעלה משם)
ולבטח עוד לא מאוחר להצטרף למחמאות על החמור הענוג
@}

[הגבירה_בחום*]

זו הייתי אני למעלה (-:

[קן_לציפור*]

תודה על המנטרה. מקסימה! מיד עברתי לנוח.

[בן_השמשות*]

אנשים הם דבר מרתק, או מה? לפני זמן קצר סיימתי לשוחח עם מישהי ששהתה ותרגלה זן במשך שלוש שנים בקוריאה. מסעות רוח זה דבר שאני אף פעם לא שבע ממנו... כמה נפלא. מקווה שעברה על כולנו שבת נעימה - פרועה או רגועה, בהתאם לרצון ולצורך - ושיהיה לכולנו שבוע מעולה. בהשראת השיחה הנ"ל, מצרף כמה צלילים שילוב של sogeum (חליל במבוק קוריאני) עם נזירים בודהיסטיים המזמרים את סוטרת הלב. תהנו.

http://www.youtube.com/watch?v=r1vqjsjcvLM

[הגבירה_בחום*]

אנשים הם דבר מרתק, או מה?
או מו! (-: <נפלתי חזק במו!...)
האמת היא שסיפורי זן הם דבר משובב בפני עצמו. יש לי כמה באמתחתי שאני נוהגת לפעמים לטבל בהם את שעורי, ואני ממשיכה לאסוף אותם. אשמח לברטר (-:
וגם מנטרות הן דבר משובב. אני מתרועעת יותר עם אחיותיהן של מנטרות הזן הלא הן המנטרות ההינדיות וגם פה, כיאה לגבירות אספניות אובססיביות שכמותי, אני אוגרת כמויות לא מבוטלות מהן
מקווה שעברה על כולנו שבת נעימה - פרועה או רגועה, בהתאם לרצון ולצורך - ושיהיה לכולנו שבוע מעולה. @}

[חמור_אביר*]

דפחה דיר

תודה על ההצעה..חשבתי על קלעת נמרוד...הייתי שם לאחרונה בחורף של שנה שעברה ונראה כל כך מושך...אני מניח שעכשיו עדיין ירוק שם...בני דודינו האמריקנין אוהבים עתיקות...אין להם שם...
היום היינו בחיפה ובעכו...בעכו היו המון תיירים. שמחתי בשביל המקומיים...היו שנים שהיה שומם שם.

ותודה לבן השמשות על הקישורים המוסיקאליים...

[שוות_נפש*]

חליל נהדר. תודה בנם של השמשות..הקשבתי והסתכלתי וחשבתי, מה,באמת ?הם הגיעו לשם? למקום הזה שבו הכל מסתדר? אין יאוש? אין פחד? אין תיסכול? לא יודעת.
איך יכולים גברים צעירים להתעלות מעל הטבע? הצורך שטבוע בנו להתאחד, להיות אחד היא קודם כל דרך האנרגיה הגברית והנשית ... לא יודעת..
ותמיד זה הגברים בכל הדתות שיש להם את הפרווילגיה או התפקיד לעבוד את האלוהים... גם בבודהיזם שאנחנו נוטים לכבד אותה על השאר.... אה, לא יודעת...
איך שלא יהיה, זה מרתק .
שבוע מבורך לכולם

[פלוני_אלמונית*]

אחרי קלעת נמרוד אתם יכולים לאכול כנאפה במַסְעָדֶה ולדגמן שכנות למופת
(-:

[אלה_לי_לה*]

מקומות חביבים ומלאי עתיקות : קיסריה
אנטיפטריס-אפק
ירושלים

סתם סדר החביבות אלי. מה אתם מחפשים?

[חמור_אביר*]

תודה ..מבצר אנטיפטרוס..לא חשבתי על זה...
והנה קטע קצר בענין תיירים:

http://www.youtube.com/watch?v=G79hrhGa ... [po]player embedded[/po]

[בן_השמשות*]

מה,באמת ?הם הגיעו לשם? למקום הזה שבו הכל מסתדר? אין יאוש? אין פחד? אין תיסכול?

בגלגול הנוכחי לא הייתי נזיר, אבל ממה שנראה לי וממה ששמעתי מאנשים שכן היו - החל בספריהם של ג'ק קורנפילד, פמה צ'ודרון ומורים אחרים שבהם הם מתארים את התנסויותיהם ארוכות השנים במנזרים, המשך במה ששמעתי מחבר נפש שעבר התנסות דומה אך שונה, וכלה בשיחה אמש עם מי שהיתה נזירת זן במשך שלוש שנים בקוריאה - התיאור הזה רחוק מהמציאות כרחוק בנימין זאב הרצל מתגלחת טובה... גם מההתנסות הזעומה שלי בקורס ויפאסאנה בן עשרה ימים, מגיעים למקום הזה בו הכל דווקא מתבלגן, וכל הייאוש, הפחדים והתסכולים מרימים את ראשם ומגיחים ממערות האופל שבתוכנו. התמונה שיש לנו על מנזר כמקום של שלווה אוטופית וחסרת קשיים היא אולי מאותה משפחה שיש לאנשים מסוימים על זוגיות כעל מצב הרמוני וסטטי של זוג יונים שרק מלחכין זה את נוצותיו של זו. ההתמודדות עם הקשיים, במידה ויש נכונות אמיתית להתעמת איתם, היא מה שמאפשר את הגדילה יותר מכל דבר אחר, כך נראה לי.

איך יכולים גברים צעירים להתעלות מעל לטבע? את זה צריך לשאול אותם, אבל העובדה היא שאפשר לחיות ללא קיום יחסי מין. זה קצת שונה מאוכל, שתייה ואוויר שבלעדיהם באמת אי אפשר להתקיים. עד כמה זה אפשרי לכל אחד, עד כמה זה נכון ומה המחיר הרגשי או האחר שיש לויתור הזה, אם קיים מחיר כזה ואם בכלל אפשר לאמוד אותו - אלה כמובן שאלות פתוחות, שאין לי עליהן תשובות ברורות. מכל מקום, כבר שמעתי על אב מנזר שמחזיק תמונות של גופות מרוטשות ומראה אותם מדי פעם לנזירים צעירים במיוחד ושוקקי הורמונים. גם בפנימיות חרדיות יש לדעתי אזהרות חמורות מקיום יחסים הומוסקסואליים, ובדרך כלל אזהרות ותקנות וחרמות ושאר ירקות, מופיעות כשיש צורך להעלות אותן. זה באמת נשמע לי קשה, ההתנזרות הזאת, אפילו ואולי בגלל שאני כבר לא נער צעיר ומשתוקק, אלא רק משתוקק (:

ואת צודקת לגבי ההיררכיה הפטריארכלית בדתות הגדולות והגדולות פחות. אני יודע שהדאלאי למה אישר כל מיני תיקוני אפליה מתקנת בנוגע לנזירות בודהיסטיות, אבל כמו שנאמר לעיל תיקונים מופיעים כאשר קודם לכן היה מצב לא מאוזן, ואני מניח שזה ישתנה, אבל לא כל כך מהר כמו שהיינו רוצים.

http://www.enabling.org/ia/vipassana/Ar ... Silva.html

שבוע טוב לכולנו.

[הגבירה_בחום*]

זה באמת נשמע לי קשה, ההתנזרות הזאת, אפילו ואולי בגלל שאני כבר לא נער צעיר ומשתוקק, אלא רק משתוקק (:
צ'מעו, נושא ההתנזרות (או ברהמהצ'אריה בסנסקריט) היא סוגיה כ"כ רחבה, מרתקת וחמקמקה. ואכן הבחירה להתנזר היא בחירה קשה שמן הסתם יש בהמהלכה התמודדות עם נפילות ותיסכולים ויצרים שונים ומשונים שצפים למעלה דווקא בדיוק בנקודה שבהם מנסים להוריד אותם למטה, ובוודאי שיש משמעות להתגברות הזו, לעמידה מול היצר הזה.
יחד עם זאת, נראה שחשוב לזכור, שההתנזרות כשלעצמה איננה מטרה, אלא אמצעי לעזור לנו לכנס את החושים ואת האנרגיות שלנו פנימה, ומכיוון שמין הוא יצר כ"כ בסיסי ומושרש בנו, הוא בד"כ לוקח אותנו החוצה אל עולמינו הגשמי. המטרה היא לכנס את החושים פנימה, ולמזער עד כמה שאפשר את מה שמסיט אותנו החוצה, כך שאי קיום יחסי מין הוא בסופו של דבר התוצאה של אותו כינוס פנימה, ואותו חיסכון אנרגטי באנרגיה שיוצאת החוצה (אגב, בדיוק על העניין הזה צמחה הטנטרה, שמלמדת איך אפשר דווקא מתוך חוויית הגשמיות המלאה לחוות התמרה ולבסוף הארה), ואין זה מקרי שההתנזרות ממין בד"כ באה ביחד עם אורח חיים שלם שכולל התבודדות וניתוק חברתי על איזה הר או באיזה מערה, תזונה מאוד מסויימת שאינה מעוררת את החושים אלא שומרת אותם רגועים ואימון יומיומי מפרך שמשנה פיסיולוגית, וכימית את מצב ההכרה של האדם ובסופו של דבר, יש תהליך של התכנסות פנימה מכל הבחינות ונסיגה מהעולם הגשמי אל זה הפנימי וכחלק ממנו נסיגה גם מהיצר המיני.
הרבה יותר מאתגר לחיות כאן בחיים האלה ובכל זאת לכנס פנימה, ויש אסכולות הטוענות שזו אף מטרתנו האמיתית. לחיות כאן בתוך כל האגו, בשר וחומר הזה ובתוך כך לבחור בהתבוננות, בטיהור ובדרך אל ההארה (המוני טקסטים מדברים בדיוק על המאבק הזה ממש)
ובינתיים, יש צורך לדעת לאסוף ולשחרר, לבחון כל הזמן מה העיקר, מה הדרך. על מה להתעקש, ומה לשחרר ולהמשיך הלאה.
ואפרופו הנושא הזה, יש סיפור זן מקסים שאולי אפילו סיפרתי באתר פעם, אז הא לכם גם פה:
סיפורם של מורה זן ותלמידו הנזיר הצעיר שיוצאים למסע ארוך ומפרך, והולכים ימים רבים בדרכים. וביום אחד, כשהם מגיעים לשפתו של נהר, הם רואים על הגדה נערה יפהפיה עומדת וממררת בבכי. הוא אומרת להם, שהיא חייבת לעבור את הנהר ולא מצליחה בגלל שצף הזרם. התלמיד הנזיר הצעיר, מייד מסובב את ראשו כדי לא להתבונן בה ולא לספוג ולו במעט מיופיה הבשל ואילו המורה הזקן, תופס אותה בשתי ידיים, מצמיד אותה אליו לחזה וחוצה איתה את הנהר בנונשלנטיות כשהנזיר ההמום מדדה מאחוריו.
כשהגיעו לגדה השניה, הנערה הודתה להם מקרב לב והלכה לדרכה ואילו הנזיר ומורו המשיכו בדרכם כשהתלמיד כולו אכול ומתפוצץ מבפנים במחשבות עכורות, כל הדרך הוא חוזר לעצמו בראש על המילים: "איך הוא עשה דבר כזה?! איך הוא תפס אותה, והצמיד אותה אל החזה... והשיער הריחני שלה נפל לו על הצוואר... אני ראיתי במו עיניי... והיא חיבקה אותו!! איך זה יכול להיות??!!?" וכך הוא ממשיך להתבשל מבפנים עם המחשבות עד שלא יכול היה יותר להתאפק ושאל את המורה איך יתכן כדבר הזה. המורה חייך ואמר בעדינות: "תראה, זה נכון, אני הרמתי אותה והחזקתי אותה בידיים כשחציתי את הנהר במשך 2 דקות, לעומת זאת, תראה כמה זמן אתה מחזיק אותה..."
מה שמחזיר אותנו שוב למקום הזה של שליטה ושחרור. כשאתה בשליטה (כמו המורה), אין לך יותר מידי בעיות לפעול בעולם הזה ולהמשיך. וכשאתה עדיין מגשש ונאבק וכ"כ מעורער, יש לנו נטיה להיתפס על משהו ולהאחז ולשכוח שהוא בעצם לא המטרה...

טופ... יצא לי ארוך
יום יפה לכולם @}

[בן_השמשות*]

סיפור יפה, שתמיד נחמד לשמוע שוב (: תודה.

אז מה, שוב אנו מסכימים? מה יהיה? מסכים שההתנזרות היא לא המטרה אלא אמצעי, או אולי אמצעי וגם ביטוי של המטרה (שחרור מכבלי ההיאחזות והתשוקות), או אולי דברים נוספים. בנוגע לטיהור והארה, אני כמובן לא שם אבל מהלא-כלום שאני יודע, התפיסה של הארה כטוהר ושחרור מוחלט מתשוקות היא דרך התבוננות אחת על מושג הטוהר בבודהיזם, ולא בהכרח היחידה. דרך אחרת אומרת שלהיות אדם טהור הוא פשוט להכיר בכך שאתה לא כזה; להיות מסוגל לראות את הצדדים החשוכים שיש ושיהיו בך כל עוד אתה בן תמותה, בגוף אנושי עם תשוקות, דחפים וחולשות. אני לא סגור על זה, אבל נדמה לי שזה כך למשל בזרם האדמה הטהורה (The Pure Land).

יש סרט שעוסק בנזיר צעיר שנחשב למתרגל מבטיח עד שהוא מתחיל לפזול לכיוון יעלות חן, מגלה באחד הבקרים כתמי זרע על יצועו ועוזב את חיי הנזירות כדי לחיות את חיי העולם. הסרט מספר על מה שהוא עובר, ואת התשובה לשאלה האם הוא יחליט בסופו של דבר לוותר על הבלי העולם הזה ולחתור להארה או דווקא לוותר על רעיון ההארה ולחיות בעולם, תצטרכו לגלות בעצמכם אם תצפו בסרט Samsara (:

http://video.google.com/videoplay?docid ... 4986826392

[הגבירה_בחום*]

אז מה, שוב אנו מסכימים? מה יהיה?
מטריד, הא? (-:
התפיסה של הארה כטוהר ושחרור מוחלט מתשוקות היא דרך התבוננות אחת על מושג הטוהר בבודהיזם, ולא בהכרח היחידה.
אני חושבת שזו בדיוק הנקודה.
מצב של הארה הוא מצב מוחלט, שכל מי שאי פעם התנסה בו יודע בוודאות שהוא שם, וכל התאורים מכל התרבויות מתארים חוויות דומות. מצב שבו ההפרדות הקיימות בתודעתינו בין העצמי הטהור ושאר רבדי הקיום מתמוססות, והאדם חש תחושת אחדות בין תודעתו הפרטית ובין התודעה האוניברסלית.
הדרכים השונות להסתכלות מתחילות שאנחנו מנסים לומר במילים את מה שאין לו מילים. את מה שמעבר לכל מילה או מחשבה.
אז מגלים פתאום שיש המון הסתכלויות, ודרכים, ושיטות והרבה מצבי ביניים.
ההינדואיזם הכתיב כמה קווי מחשבה בולטים (בתקופות שונות, הם גם כביכול סותרים אחד את השני) לפיהם הכל הוא ברהמן (התודעה האוניברסלית) והוא נמצא בכל מקום, בכל דבר. וכל דבר שבא לידי ביטוי בעולם התופעות מכיל בתוכו גם את אותו ניצוץ אלוהי (פורושה בסנסקריט) ומתוך כך כל דבר ודבר, הטוב והרע, כל צמדי הניגודים הם ביטוי של האל. הבודהיזם שצמח מתוך ההינדואיזם ופרש ממנו בשלב מסויים, טען שיש מצב אמת אחד וכל השאר הוא אשליה (מאיה) לפיכך הכל הוא אשליה מלבד לאותו מצב אלוהי ומתוך כך מתווה דרך עבודה רוחנית שונה. בסופו של דבר כל הדרכים הרוחניות מובילות אל אותו המקום שבו אדם יכול להיות "משוחרר" או להגיע להגשמה עצמית ועד אז בדרך, יש המון מצבי ביניים. מצבים בהם אפשר להיות מואר ולהיות עדיין בגוף. יש תאורים של אנשים שחיו ממש עד תחילת המאה הקודמת שחוו הארה ובכל זאת נשארו בגוף חי כדי לשרת מטרה או שליחות מסויימת.
להיות מסוגל לראות את הצדדים החשוכים שיש ושיהיו בך כל עוד אתה בן תמותה, בגוף אנושי עם תשוקות, דחפים וחולשות.
זה נכון. כל עוד אתה בגוף, חי בעולם התופעות, אתה צריך לפעול בו. ויש מבנים פנימיים כמו האגו שלנו והחשיבה, שאין לנו יכולת לבטל, בעיקר בגלל העובדה שאני צריכים אותם ורק בזכותם אני יכולים לצעוד וללכת בדרך הזאת מלכתחילה. העניין הוא שעם התירגול אתה שואף למתן אותם עוד ועוד ועוד. ויש מן תהליך נסיגה הדרגתי שכזה מהגס אל המעודן, מהחוץ אל הפנים. עד שבסופה של הדרך, יתכן אחרי לא מעט גילגולים מגיעים אל אותו מצב סופי שבו אין כבר גוף ואין הפרדה. בכלל.
וכמות המילים שאני שופכת פה בפוסטים יכולה להעיד על המרחק שאני נמצאת ממצב שכזה. אבל מה, אני ממשיכה כל יום ללכת עוד קצת בדרך (-:
וכן, זהו סרט מקסים.
לעומתו יש את "אביב, קיץ, סתיו, חורף ושוב אביב" שנותן נקודת מבט נוספת על מושג ההתנזרות ועל עוד כמה מושגים..@}

[חמור_אביר*]

טוב, חמורנו, כן זה שהדביק לעצמו בקלות כמעט בלתי נסבלת את התואר אביר, חי תקופה לא קצרה בהתנזרות. מוחלטת. זה לא היה קשה. בכלל לא קשה. בלי מאבקים אינסופים, בלי מערכות נגד השטן, היצר הרע, לוציפר, אהרימן ושאר שלוחי ממלכת הרשע. בלי לבלות שעות ארוכות של פינטוזים לוהטים, בלי לרדוף אחרי נערות, נערים או כל מה שזז...ואפילו בלי להרטיב את המיטה בלילות.
כנראה שמי שיכול יכול ומי שלא לא, ומי שלא יכול לא נועד לזה וזהו. ואף פעם זה לא ממש נראה לי ISSUE. לא לפני, לא תוך כדי וגם לא היום - אחרי.
התנזרות או לא זה ממש לא העניין. טוהר האהבה, ממדי האגו, התרחבות התודעה - אלה הנושאים החשובים באמת בחיינו, לפי הבנתי הלא ממש צנועה. כל השאר יכולים להיות שאלות חשובות יותר או פחות, אבל לא מהותיות: התזרות או לא..אכילת בשר או צמחונות..חינוך קונבנצינאלי או ביתי, חיתולים כן או לא..[ותסלחנה לי בנות באופן האדוקות..], מגורים בעיר או בכפר, תרגול רוחני כזה או אחר - ואין ספור שאלות נוספות הנוגעות לחיינו...הכל חשוב...לא הכל מהותי....התנזרות -לא מהותי בעיני נזיר בדימוס שכמוני...

[בן_השמשות*]

טוהר האהבה, ממדי האגו, התרחבות התודעה - אלה הנושאים החשובים באמת בחיינו
נאלץ להסכים, קבליירו חמוררו... נוקב ומחבק, כהרגלך.

"אביב, קיץ, סתיו, חורף ושוב אביב" הוא סרט יפה כל כך... תודה שהזכרת לי.
http://www.youtube.com/watch?v=cuc-o3KSxBo

הבמאי של "אביב, קיץ וכו'" ביים סרט נפלא נוסף שראיתי - "להרגיש בבית":
http://www.youtube.com/watch?v=v9D5PADmrrU

וכמות המילים שאני שופכת פה בפוסטים
שפכי, שפכי... נשמע שיש לך עוד הרבה מה לשפוך (: