ארכיון בקשר לתרגומים

כאילו, היא הייתה בארצות הברית?
באמת זה ממש מגוחך...

רוצים משהו מצחיק?

פתאום שמתי לב שעל המחשב שלי תלוי פתק "אימהוּת קודם כל"
אתם חושבים שזו התזכורת כדי שלא אשכח שקודם כל אני אימא ואחר-כך כל יתר תפקידיי המגוונים? טעיתם. זו בסך הכול תזכורת לי ש"אימהות" כותבים עם י' ו"קודם כל" בלי מקף:-D המהגה שלי כבר שיגעה אותי עם שתי הטעויות האלו. או יותר נכון, אני שיגעתי אותה...

חבצלת - ענק!

חבצלת, למה את לא משתמשת בתיקון שגיאות אוטומטי ?

חבצלת,
מי אמר שאמהות כותבים עם יו"ד? בכתיב חסר כותבים אמהות, בכתיב מלא - אימהות, וזו שאלה של החלטה (אני כותבת בלי).
המגיהה שלך כנראה כותבת בכתיב מלא מאוד.

המגיהה שלך כנראה כותבת בכתיב מלא מאוד
כן, אלה הכללים של החברה שבה אני עובדת.

חבצלת, למה את לא משתמשת בתיקון שגיאות אוטומטי ?
בטח שאני משתמשת, אבל את שני אלה הוא לא מתקן משום מה.

חבצלת, איכשהו יש לי איזה זיכרון עמום שיש אפשרות לתכנת לתוך תיקון השגיאות האוטומטי מלים נוספות (לא שיש לי חלילה מושג איך עושים את זה). אולי מישהו מאנשי האתר היותר מעודכנים טכנולוגית יודע ויכול להסביר?

הוספת מילים לתיקון שגיאות אוטומטי:
מסמנים מילה, במצבה המתוקן.
לוחצים כלים >> אפשרויות תיקון שגיאות אוטומטי
בתיבת הדו-שיח, המילה תופיע בתיבה ב. בתיבה החלף הקלידו את השגיאה.

אני משתמשת בזה גם להדגשת מילים שתמיד מודגשות, למילים באנגלית שמופיעות באמצע טקסט, לקיצורי דרך למילים או ביטויים שחוזרים על עצמם. בהתחלה צריך קצת להשקיע זמן בהגדרה, אבל זה מחזיר את עצמו פי אלף.
לדוגמה, אם אני מתרגמת ספר שמופיע בו כל הזמן הביטוי האינקוויזיציה הספרדית, אני יכולה להגדיר ש הקלדת אא הופכת ל האינקוויזיציה הספרדית וזה מחליף לבד. מתרגלים לזה ממש מהר. צריך רק לבחור משהו שהוא אינטואיטיבי.

פתאום נזכרתי שתרגמתי אופרת סבון וכל השמות שם היו נורא ארוכים ועשיתי לי גם כזה דבר (אנ - אנטונינה ניקיפורובנה). וואלה. תודה שהזכרתם לי.

השבוע באיזושהיא סיטקום (עם איילין מסיינפלד בתפקיד הראשי):
הגיבורה מזמינה את האקס לבוא איתה לארוחה במסעדה יוקרתית, לאחר שמגלה כי החבר הנוכחי שלה עשוי להיות שם עם אישה אחרת. האקס מוכן לבוא, אך מודיע לה:
"The dinner may be French but the bill is Dutch"
והתרגום: "האוכל אמנם צרפתי אבל החשבון הולנדי".
אז נכון, המקור "ההיסטורי-לאומני" נכון, אבל בעיברית אין לביטוי הזה שום משמעות!

נאכל ביחד אבל נשלם בנפרד.

מישו יודע איך מוציאים לאור ספר/סיפור מתורגם? (בהנחה שאין לי כסף לעשות את זה על חשבוני) כאילו, ממה מתחילים? איך ניגשים לזה בכלל?

מישו יודע איך מוציאים לאור ספר/סיפור מתורגם?
את יכולה לפרט? ספר שכבר תורגם משפה אחרת ותרגום המוכן טרם ראה אור? כי קודם כל צריך לקנות את הזכויות, וזה משהו שהוצאות ספרים עושות - הן יוצרות קשר עם הסוכן של הסופר ורוכשות את הזכויות. אם הסופר, לא עלינו, שוכן עפר - תלוי מתי הלך לעולמו והאם זכויות היוצרים פגו. אם אני לא טועה זה משהו כמו חמישים שנה אחרי מות הסופר, ואז כל אחד יכול לתרגם ולהוציא בלי לשלם תמלוגים. בכל מקרה, מומלץ לפנות להוצאות ספים למיניהן ולנסות לעניין אותן בספר. אם כבר יש תרגום, מומלץ לשלוח דוגמת תרגום - ואם אחת מהן תגלה עניין אפשר להמשיך הלאה משם.

הסופרת בריאה ושלמה, והיא מעוניינת לתת זכויות תרגום רק אם יובטח לה שזה ייצא לאור וגם ייראה בדיוק כמו שהיא רוצה (יש לה די עברית כדי לבקר את התרגום), ויש לי הרגשה שיש כאן איזו סתירה פנימית במצב הזה...

ראיתי משהו מזעזע בסרט "נסיך מצרים" - תרגום שיר מעברית (פסוקים מ"שירת הים" ועוד...) ל...עברית. ועוד תרגום לא נכון... מה זה היה?!

חבצלת, איפה?
ראיתי את הסרט השבוע, ועד כמה שזכור לי מופיע שם רק "אשירה לה' כי גאֹה גאה", וזה מופיע נכון. לא?
הטכסט תורגם מאנגלית לעברית, ויתכן שהמתרגמ/ת לא מכירה (!) את המקור התנ"כי. לדאבוננו, יש מתרגמים כאלה. הזכרתי פעם מקרה דומה בתרגום הטכסט של האורטוריה "משיח", טכסט שרובו פסוקים מהתנ"ך.

היא מעוניינת לתת זכויות תרגום רק אם יובטח לה שזה ייצא לאור וגם ייראה בדיוק כמו שהיא רוצה
אני חוששת שבמשחק הזה הצד החזק הוא ההוצאה - כלומר, הסופרת צריכה לחזר אחרי ההוצאה, שהיא זו שמכתיבה את התנאים. אם זה ספר יוצא מן הכלל טוב באיכותו, אולי יש לה סיכוי, אבל במצב הנוכחי - אני בספק. בכל אופן, היא יכולה להתחיל מלשלוח את כתב-היד להוצאות, כי לפני שיידעו על הספר הרי אף אחד לא ישקול לתרגם אותו, נכון?

ראיתי משהו מזעזע בסרט "נסיך מצרים" - תרגום שיר מעברית (פסוקים מ"שירת הים" ועוד...) ל...עברית. ועוד תרגום לא נכון... מה זה היה?!
אני לא יכולה לומר שראיתי את הסרט בריכוז מקסימלי, כי הקטנצ'יק התרוצץ לו בסלון, אבל אאל"ט המקהלה שרה בעברית, והכתוביות היו שונות מן הטקסט המושר...
זה מה שקורה כשמתרגמים בלי לראות את הסרט.

כי לפני שיידעו על הספר הרי אף אחד לא ישקול לתרגם אותו, נכון?
אבל איך ידעו עד כמה הוא טוב אם הוא ברוסית?
כאילו, אם זה מה שישנה, אני יכולה לתרגם, נגיד, פרק... ואז לנסות לעניין בזה את ההוצאה... האם זה יכול להצליח, אם זה יהיה טוב, כמובן?
כלומר, עד כמה שהבנתי, זה הולך ככה:

ההוצאה פונה לסופרת כדי לבקש זכויות תרגום והוצאה לאור של ספר
הסופרת מסכימה
ההוצאה פונה למתרגם ועושה אתו חוזה
המתרגם מתרגם.

השאלה שלי היא איך מגיעים לשלב מס' אחד, כאשר הסופרת עצמה טוענת ש"אין לה עניין לדחוף את הספרים שלה לישראלים בכוח", בסדר, אבל הספרים יפים בעיני וחבל...

נשמע לי שאם תתרגמי פרק לדוגמה ותשלחי אליהם, בצירוף מכתב הסבר כלשהו, הסצנריו שבו הספר עובר את הלקטורה של ההוצאה ונותנים לך לתרגם אותו, אפשרי בהחלט.
אבל: אם אין לך ניסיון בתרגום ספרות, זה עומד לרעתך; גם אם הספר מוצא חן בעיני ההוצאה, לא בהכרח היא תבחר בך כמתרגמת שלו.
אני מציעה לך להתקשר להוצאות, לדבר עם מזכירת המערכת ולתאר את הסיטואציה. תשאלי אם מספיק לשלוח ללקטורה תרגום פרק אחד.

אין לי ניסיון במובן של "לא פרסמתי שום דבר", אבל ניסיון בתרגום דווקא יש...
חוץ מזה, כולנו היינו בהתחלה חסרי ניסיון, לא?:-)
בכל אופן, תודה ואנסה...

פנינת תרגום טרייה מ"משפטי נירנברג" - גרינג מודיע לאחד מחוקריו ש"I have a place waiting for me in Walhala" והתרגום? "מחכה לי מקום בבית הקברות הלאומי."

מזהיר...
חבצלת, יש חדש?

לא...

אולי בפעם אחרת יהיה לי קצת יותר מזל עם זה

"מחכה לי מקום בבית הקברות הלאומי."
זה אכן מבדר, אבל אם חושבים על זה, ועושים סיבוב מסביב לבלוק זה דווקא מסתדר, מין שפה נקייה (מאוד) כזאת.
הרי וולהאלה הוא העולם שלמטה במיתולוגיה של העמים הצפוניים, כמו שהיה השאול אצל היוונים והרומאים. המקום שאליו הולכים כשמתים לא? או שאצלם כן היתה חלוקה לטובים ורעים?

המקום שאליו הולכים כשמתים לא?
עד כמה שאני זוכרת, אלים וגיבורים מגיעים לוולהאלה, לא פשוטי העם. אני חוששת (לנוכח עוד שגיאות תרגום שפרחו מזיכרוני בתרגום הסרט המסוים הזה) שהפנינה המשעשעת הזו נובעת מבורות ולדאו דווקא מאלגנטוית לשונית. מילא היה כותב "בהיכל התהילה לגיבורי האומה," ניחא. בית הקברות הלאומי? זה כמו לכתוב במקום גן-עדן הר הרצל, לא?

שמיכת, חיפשתי קצת בגוגל ולפעמים זה גן עדן ולפעמים רק הגיבורים מגיעים לשם. בכל מקרה, זה נראה כמו פוקס, התרגום הזה...
ולעניין אחר שרציתי לשאול אתכן.
לפני כמה ימים צפינו בקומדיה על באולינג. די בהתחלה היתה טעות קטנה בתרגום (למרות שהמתרגמת נעזרה ב"יועצים טכניים"), לא כ"כ קריטית, אבל לי זה הפריע (תכף למה). אחת הדמויות אומרת לשניה move a couple of bords to the left, אם המשפט הזה היה נאמר בארץ ע"י שחקן מקצועי לחברו הוא היה אומר משהו כמו "זוז איזה שני לייסטים שמאלה". כידוע המשטח שעליו משחקים עשוי מפרקט, פרקט שנחתך במיוחד לרצועות ברוחב של אינצ' כדי שהשחקנים ידעו איך למקם את עצמם ולחזור תמיד לאותו מקום וכו'. בתרגום בסרט היה כתוב "זוז קצת שמאלה". נכון שזה לא היה קריטי לעלילה וזה לא באמת משנה למי שלא משחק באולינג באופן מקצועי (אבל חוץ מאתנו מי רואה סרטים כאלה? רוב האנשים חושבים שזה משעמם). אבל מה שבעצם רציתי להגיד / לשאול הוא למה כמעט תמיד כשבסרטים או סדרות משתמשים במילה couple כמעט תמיד היא מתורגמת כ"כמה" ואני לא זוכרת שנתקלתי בתרגום ל "זוג" או "שניים". זה בעיקר צורם לי כשמתרגמים couple of years לכמה שנים, ולא שנתיים, ובהתאמה couple of mounths; couple of weeks; days; hours, ז"א חודשיים, שבועיים, יומיים, שעתיים, ואפשר להמשיך כמובן. אז יש מי מכן שמתרגמת לטלוויזיה (כי אם אני קוראת תרגום מודפס לא תמיד יש לי את המקור להשוות, אז זה פחות מטריד), או מכירה מתרגמות - אנא!!!

בנות, אני בדיכאון.
הערוץ שאני עובדת בו בקשיים איומים,כמות התרגומים לעברית צומצמה בחצי, ובשבוע הבא המליצו לכל הפרילנסרים לצאת לחופשה, כי אין עבודה. ובחודש האחרון הרווחתי חצי בערך ממה שהייתי מרוויחה בחודשים הקודמים, והמצב רק ילך ויחמיר. אני מחפשת עבודה נוספת בנרות... למישהי יש רעיון, איפה צריכים אולי מתרגמים רוסית עברית וההפך? אני מחזיקה מעצמי מתרגמת די טובה ומאוד אחראית, אז אם מישהי שומעת משהו...

חבצלת, מה עם עיתונים רוסיים? הוצאות ספרים ?

מיכל, מנסיוני הזעיר בתרגום לטלוויזיה - יש שם הגבלות מקום מאוד מאוד קשוחות (24 ס"ד - נכון, חבצלת?) שמשפיעה על השיקולים. בתרגום מודפס, אני יודעת על עצמי שאני משחקת עם זה לפי ההקשר. לפעמים "כמה" ממש מתבקש. כשמישהו אומר - I'll give you a definite answer in a couple of days אני מפרשת את זה כ"כמה", ולא כיומיים בול. ב-couple בשימוש הזה יש איזה עירפול שכמה בהחלט מסתדר לי איתו, למעט מקרים שבהם מההקשר עולה שהכוונה אכן לשניים. אני נוטה גם להיות יותר מעורפלת ולבחור בכמה במה שנוגע לזמנים, ופחות במה שנוגע ליחידות (אנשים, עצמים וכו'). אבל בדרך כלל זה gut instinct לפי המקרה וההקשר.
חבצלת, גם בתרגום המודפס המצב על הפנים - אני אפקח אוזניים ועיניים.

לגבי couple - המילה "זוג" ברוסית בעלת אותה דו-משמעות.

27 סימני דפוס בעברית
32 ברוסית
זה נורא פוגע באיכות אבל עדיין אפשר להגיע לתוצאה טובה יותר ממה שרואים לפעמים.

מישהי כאן חברה באגודת מתרגמים? איך נכנסים ללוח דרושים שלהם? אני חברה שם אבל אני לא זוכרת שקיבלתי סיסמה וכאלה.

חבצלת - )-: מציעה שתרימי טלפונים לכל מזכירות המערכת בהוצאות ספרים/מערכות עיתונים, תכיני קורות חיים שייראו הכי טוב שאפשר, ותשלחי לכל מקום אפשרי.

גמני:
המלה couple, שמשמעותה המקורית היא זוג, שניים, משמשת כיום במובן של "יותר מאחד ופחות מתריסר".

האם אתם לא חושבים שהשימוש במלה couple משתנה בהתאם למוצא הדובר _אנגלי/אמריקאי וכ"ו) ?

"עמוק באדמה", שליח מוסר לנייט מעטפה ובה תביעה משפטית ואומר: " consider yourself served"
תרגום: "שמחתי לשרת אותך"

ומהי ההצעה שלך?

אני לא מוצאת את התרגום למילה lever בהקשר של מערכת בגוף. יש למישהו הצעות? מסעדה את כאן?

במילון מונחים רפואיים התרגום הוא מוט, מנוף.
אולי liver ? כבד.

לא מוכר לי. בטוח שזו לא טעות והכוונה ל-liver? אני הולכת לישון - נסי אולי ב-onelook.com ואם לא בפורום תרגום בנענע, יש שם מישהי עם ידע ברפואה. ותספרי לנו גם.
או לחלופין, תני את המשפט כולו, אולי אפשר יהיה להבין מן ההקשר.

lever lever, לא liver, בחיי. וכל הכבוד לשתיכן על הנוכחות הזמינה והמיידית!

זה מתוך ראיון שקיימתי עם מריו ג'הרה, האיש שהמציא את שיטת ג'הרה לטיפול במים. הוא מסביר שהגוף הוא מערכת של levers שזזים בתיאום אחד עם השני, שבמים אפשר להפעיל אותה ללא שימוש בכוח השרירים.
(סליחה על התחביר הדפוק, אני עוד בשלב הפיענוח).

טוב זה לא קשור לתרגום משפה לשפה, אבל בוידאו "אליעזר והגזר" בסוף, המספר דליק מודיע "סבתא גררה אותו במגררת" ורואים את הגזר הגדול נגרר על גבי...כנראה מגררת, או כלי גרירה אחר כלשהו. (לאיזה דף זה כן שייך?)

בקשר לcouple, אני חושבת (בהרגשה, לא במקצועיות) שטרה צודקת, אנגלים ייתכוונו כמה ואמריקאים שניים. (או להיפך? אני מנסה להריץ את המבטא בראש: מי אומר couple'odays ?)

אבל ענת, מגררת זו מין עגלה שנגררת (כמו זאת שנגררת אחרי כלבים במישורי השלג האינסופיים של אלסקה).
למכשיר שמגרד (מגרד, לא מגרר, כפי שקוראים לזה במדורי הבישול האופנתיים) את הגזר קוראים פומפיה, ואין שום צורך לקרוא לו מגררת ולבלבל את הציבור.

ברונית, דוקא מנופים נראה לי פרפקט. בהחלט בגוף יש הרבה מנופים -
שזזים בתיאום אחד עם השני, שבמים אפשר להפעיל אותה ללא שימוש בכוח השרירים.
כל מפרקי הרגליים והזרועות. בעצם רוב המנופים המכניים מחקים את הפעולה של המנופים האנטומיים.

אש"י, מה לעשות המילה מגררת נתקעה עמוק בספרי הבישול במקום הפומפייה החביבה. אפשר להשתמש בה בהטעמה ובתוספת צחקוק כמו שמשתמשים במילים מופרכות נוספות כגון כרוכית, או קפצית.

אם כך, זו מחאתם של יוצרי הסרט נגד לוין קיפניס שכנראה הציץ ביותר מדי מדורי בישול אופנתיים ?

(לא זכרתי בוודאות שזה לוין קיפניס, אז הצצה בספר מאפשרת הבאת הציטוט המדוייק : "התחיל סבא גורר אותו במגררת")

עם כזו חיבה של שתיכן למילה פומפייה, אולי יש לכן הסבר למקור המילה המצחיקה (אך חביבה, חביבה (-: ) הזו?

ברונית, די ברור שהוא מדבר על ווסתים. באמת ווסתים רבים משתמשים במינוף (למשל: ברז מים, טרנזיסטור).

ענת, למה לא שאלת אותי אתמול?
פומפיה זה מתקן עם המון פיות קטנים, שכל אחד מהם נוגס מעט במה שנמרח עליו.
פום זה פה בארמית (בכל המובנים שלו, למשל גם בפתגם "לפי הצער - השכר", שמקורו בארמית "לפום צערא אגרא").
הלכו וצרפו מלה עברית למלה ארמית באותו מובן, פֶּה-פֶּה, ויצאה הפומפיה.

מה לעשות המילה מגררת נתקעה עמוק בספרי הבישול במקום הפומפייה החביבה. אפשר להשתמש בה בהטעמה ובתוספת צחקוק כמו שמשתמשים במילים מופרכות נוספות כגון כרוכית, או קפצית

רק שעל ה"כרוכית" יש חותמת של האקדמיה.... (הם אפילו החליטו שגם השטרודל החביב מהאימייל, סליחה, מהדואל, יקרא כרוכית).

ולגבי פומפיה - אצלנו הפועל המקובל הוא "לפמפם בפומפיה". עד עכשיו חשבנו שאנחנו מגניבים ומשעשעים ועכשיו אחרי ההסבר של מייק אני רואה שאנחנו די תקניים....

<תקני ומ-גניב לא הולך יחד...>

למכשיר שמגרד (מגרד, לא מגרר, כפי שקוראים לזה במדורי הבישול האופנתיים) את הגזר קוראים פומפיה, ואין שום צורך לקרוא לו מגררת ולבלבל את הציבור
למה? עד כמה שאני יודעת, גרר הוא הרחבה של הפועל גרד - לגרד זה לקרצף, ולגרר זה לפורר ולרסק. להשגתי, כשמגררים קליפת לימון מפוררים מעליה שכבה דקה שתשמש לתיבול. ומה רע במגררת שעושה את פעולת הגירור? לא שפומפייה מלה לא נחמדה יותר, אבל גם מגררת זה בסדר גמור בעיני, ובעוונותי אף השתמשתי בה בספרי בישול. מה שאני לא אוהבת הוא השימוש ב"גרידה" - "גרידת לימון" כמקובל במדור הבישול של "הארץ") בגלל הקונוטציות הרפואיות הלא סימפטיות של המלה.

מילון ההווה ואבן-שושן מסכימים דווקא עם לוין קיפניס - פומפייה (פמפיה, בכתיב חסר) היא מגררת. העגלה שגוררים הכלבים בשלג היא מזחלת.

"קשה ללוש עיסה יבשה, לכן מוסיפים מיץ לימון,
וקליפת לימון שאימא גררה , כי זה 'מוסיף לטעם המון' ..."
(השיר "עוגיות"/אמונה אלון)
<חבצלת הקריאה אותו לפחות אלף פעמים>

מה שאני לא אוהבת הוא השימוש ב"גרידה" - "גרידת לימון" כמקובל במדור הבישול של "הארץ") בגלל הקונוטציות הרפואיות הלא סימפטיות של המלה.
ואם כבר היום אני במצב רוח נוקדני/עצבני/קטנוני (כל האפשרויות נכונות) - גרידה היא שם הפעולה, ולא שם העצם של התוצאה (ותודה לידידי הטוב מילון ההווה שעוזר לי להגדיר מה צורם לי במילים).

גרידה היא שם הפעולה,
צודקת - אבל מה נעשה שנירה רוסו אהובתנו כותבת תמיד "גרידת לימון"? אותי זה מעצבן פחד.

שאלה טובה. וממש לא בא לי לקלקל את היחסים איתה (-;
אפשר לשלוח דואל למוסף...

ובכן - מנופים!

ובעניין המגררות למיניהן, שנים הטריף אותי שבספרי בישול מופיעה המילה פטרוסילנון - למה מה קרה, פטרוזיליה לא טוב??

ובא לציון גואל.

יש מקרים רבים שהפעולה ותוצאתה הן אותה מלה: ציור (פעולה הציור והתוצאה המצויירת), עבודה, יצירה וכו'. (יש אפילו מונח בלשני לתופעה זו). כך שחפיפה זו איננה סיבה לא להשתמש במלה כלשהי.
כשאת אומרת "תשתה כוס מים" את יודעת שלא שותים את הכוס עצמה (שאיננה עשויה מים, כמובן) אלא את תכולתה. זה ברור לכל ואין צורך להסביר. וכשכתוב במתכון "כף סוכר" מתכוונים לא לכף אלא לתכולתה, וגם זה אינו דורש הסבר.
אני מחזיקה בפריזר "גְרוֹדֶת* לימון וגְרוֹדֶת גבנ"צ. לא יודעת איך הגעתי למלה זו ואם יש לה הכשר מהאקדמיה (וזה גם לא ממש מעניין אותי). היא שקופה, חוקית ומתאימה למטרתה.

זה לא בגלל החפיפה. זה בגלל ש... כמו ש-דתיה בן דור אומרת, ככה זה בעברית. גרידה היא הפעולה, לא התוצאה.
ו-מה את יודעת, הלכתי שוב אצל מילון ההווה, ומה שיוצא בעקבות הגרידה הוא... גרודת! ואותי זה דווקא עניין מאוד, ויאומץ לאלתר.
נ.ב. לגבי הככה זה בעברית - לדעתי אנחנו מסכימות בפועל, גם אם לא בתיאוריה.

שאלות לפורום התרגום:

מיטוב זה בעברית? בכל מקרה זה יותר טוב מ אופטימיזציה, לא ?

אנימציה והנפשה זה אותו דבר, נכון? מה עדיף ? (אני מתקנת טקסט בו משתמשים במונחים האלה לסירוגין בספר טכני לאנשי מקצוע).

כן - מיטוב, למטב. נדמה לי (אני אומרת זאת רק תחת איומים) שעדיף אופטימיזציה - זה מה שאנשי המקצוע נוהגים לומר. אני הייתי כותבת מיטוב.

אנימציה, ללא ספק.
לא הייתי רוצה לקרוא ספר טכני מלא כרוכיות והנפשות. הרי כל מונחי המחשב והטכנולוגיה נוצרים בארצות דוברות אנגלית וכל מי שעוסק במלאכה יבין טוב יותר את האופטימיזציה של האנימציה.

חידה: מה זו השתלשלות פרודתית?

אבולוציה מולקולרית! חה חה

כרוכית עדיין לא נקלט, ומלבד זה הוא מלא עיצורים גרוניים, שזו בעייה נוספת. אני מעדיפה שטרודל. וגם אופטימיזציה.
הנפשה - התאזרח מזמן. אני מעדיפה הנפשה.

יש לי חשד שה"זציות" למיניהן מתורגמות על משקל "מיטוב" ודומיו. אני מתרגמת כעת ספר שבו מדובר על פריודיזציה (חלוקה לתקופות), והסתבר לי שזה "תיקוף." ורק היום גיליתי את "קיטוּן" (kitun) שזה כנראה, לפי ההקשר, decrease. בררררר...

טרה, כולכבוד!! <אמא אינקובטור נזכרת בערגה בימים שבהם היה לה מוח שגם תפקד במלואו>

ועם כל טענותיכם הנבונות,
אני מאוד אוהבת את מיזעור ומרוב, וכך גם את מיטוב.
מה תעשו לי?

האם "תיקוף" אינו "נתינת תוקף"?

מה תעשו לי?
מז'תומרת מה נעשה לך? נעשה לך פריודיזציה אופטימלית מולקולרית. מזעור אני דווקא אוהבת - איכשהו זה נשמע חמוד, לא? גם הנפשה היא תרגום חכם בעיני.

האם "תיקוף" אינו "נתינת תוקף"?
אכן נשמע הגיוני, אבל בבדיקה עם חברתי ההיסטוריונית מסתבר שהיסטוריונים משתמשים בזה כמונח השגור לחלוקה לתקופות.

האמת שאני אוהבת את מיטוב. קצר וברור מייד למה הכוונה.

בנוגע ל-couple. פתאום נזכרתי שיש לי מילון וובסטר של אנגלית אמריקאית, ותראו מה גיליתי!!
כתוב שם בפירוש ש- couple זה זוג, אבל ש- couple of זה:
a few, several, more than one but not many.......couple can mean two or more

חשבתי על עוד יתרון של המילה מיטוב לעומת אופטימיזציה - אפשר להטות אותה.

a few, several, more than one but not many.......couple can mean two or more
הארת את עיני.
למה לא חשבתי לפתוח מילון בעצמי?

<שרון קוראת סמויה בכמה פורומים>
<כבר לא כל כך סמויה בעצם>

שליחה על ידי ענת_ג* » 05 מאי 2004, 23:12

אנא תרגמו (תרגמנה): butternut pumpkin (או בשמה העברי העלוב ומעליב:דלורית.)
(תודה לטרה על פתיחת המסע להשבת כבוד הירק המקסים הזה)

דלעוטיטה. זה לא תרגום. זה שמה של דלורית בפי משפחתי. נשמע ספרדי כזה.

מה רע בדלורית? אני נורא אוהבת (גם לאכול).
מה בדבר אגוזית החמאה?
דלועית החמאה?
אלחמדאללה...

נדמה לי שקוראים לזה גם פרי הספגטי

יש באמת דלעת מאוד דומה מבחוץ שיש לה חוטים ארוכים בפנים. בהתחלה כתבתי סיבים, אבל זה לא סיבים. בכלל, יש כל כך הרבה סוגים של דלעת, ובארץ בעצם יש רק שני סוגים "דלורית" ודלעת גדולה כזו שמוכרים בחתיכות.

אז זה לא דלורית? ראיתי את זה בסר בישול צמחוני של נעמי ליס מיברג

דלעת אגוזית? אגוזלעת? דלועית? דלגיטרה?
גם דלעת זו מילה מגעילה יחסית למקבילה השובבה באנגלית

אז זה לא דלורית? ראיתי את זה בספר בישול צמחוני של נעמי ליס מיברג

זה לא אותו דבר, אבל אולי יש כאלה שמבלבלים ביניהם. בספגטי ממש יוצא כמו ספגטי. בחמאתית האגוז יש קצת חוטים.

שליחה על ידי ענת_ג* » 06 מאי 2004, 15:59

יש דלעת ספגטי במשק האורגני של איריס בן צבי בכפר יהושע.
מה רע בדלורית? בגלל חיבור המילים דל קלוריות, נדמה שכל גדולתו הא בכך שהוא לא משמין. קצת כמו סוכרזית. לא יודעת. שם לא משהו בהתחשב בזה שזה כזה ירק נהדר. שנים הרגשתי שיש בו משהו נחות בגלל שמו , איזה מן חוסר ברירה כזה, טוב, אנחנו שמנים, אז נאכל דלורית. בסוף ניסיתי אותו והוא יצא בתבשילי חלב קוקוס הכי דומה לדלעת התאילנדית המצויינת.

יש butternut squash שזה הדלורית, ויש spaghetti squash שזה פרי הספגטי שהציפה שלו באמת מתפרקת לחוטים. בארה"ב קוראים להם squash ואת המונח pumpkin שומרים לכתומים הגדולים שעושים מהם פנסים בליל כל הקדושים, בעוד שבאוסטרליה קוראים לדלועים pumpkin, כולל butternut pumpkin. .

לא רק זה, בארה"ב קישואים זה summer squash ודלעות (קטנות, כמו שציינה שמיכת) הם winter squash.

לא רק זה, בארה"ב קישואים זה summer squash ודלעות (קטנות, כמו שציינה שמיכת) הם winter squash.
זה עוד יותר מסובך מזה. הכול זנים של אותה משפחה, רק של-winter squash, למרות שבכלל מגדלים אותם בקיץ, יש קליפה קשה שמאפשרת לאחסן אותם לצריכה בעונת החורף, בעוד של-summer squash לזניו יש קליפה דקה ורכה, ולכן הם מיועדים לצריכה מיידית. כל הsquash, pumpkin, marrow ועוד כמה שאני לא זוכרת שייכים בעצם לארבעה זנים מאותה משפחה, שלמרבה הבלבול את כולם אפשר להכליא זה את זה. מתחיל לעלות בי הרושם שאולי דלורית זה בכל זאת לא כל-כל נורא.

האם יש ביטוי שגור למונח "הצעת מחיר" באנגלית"? או ש- Price Offer זהו הביטוי?

תמחור?

נדמה לי שאומרים quote או price quote, אבל אני לא בטוחה. שמיכת? מישהו?

quote. אפשר גם an estimate, אבל quote הכי טוב.

מודה לכן מקרב

אה, עניתי הפוך?
סליחה איריס...

משרד הפנים מנפיק מסמך הנקרא "תמצית רישום ממרשם האוכלוסין",
מישהו יודע איך מתרגמים את זה לאנגלית?

אוףףף!! הייתי בטוחה שיש לי. אפילו מצאתי את התעודת נישואים והכל, אבל כנראה שלקחו את האישור הנוטריוני של התמצית רישום. הייתי מתרגמת registration summary או proof of marital status