אבל רגע, מעבר לבדיחה שבמשפט הראשון שלי, נראה לי שיש צורך לעדכן: אני כבר בשליש השלישי של ההריון, כבר סופרת לאחור, וככל שעוברים הימים נראה לי שהאגדה העממית על "חבר בחודש תשיעי" כבר לא תתגשם. אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה, ובכל זאת. גם הגבר היחיד שמצא חן בעיני קצת נעלם מהאופק לאחרונה.
ולא שהפסקתי לרצות, אבל הפוקוס והאנרגיות מתועלים לכיוונים אחרים (להספיק משימות עבודה, להכין את הבית וכולי).
רווקים רווקות
-
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רווקים רווקות
אבל רגע, מעבר לבדיחה שבמשפט הראשון שלי, נראה לי שיש צורך לעדכן: אני כבר בשליש השלישי של ההריון, כבר סופרת לאחור, וככל שעוברים הימים נראה לי שהאגדה העממית על "חבר בחודש תשיעי" כבר לא תתגשם. אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה, ובכל זאת. גם הגבר היחיד שמצא חן בעיני קצת נעלם מהאופק לאחרונה.
ולא שהפסקתי לרצות, אבל הפוקוס והאנרגיות מתועלים לכיוונים אחרים (להספיק משימות עבודה, להכין את הבית וכולי).
ולא שהפסקתי לרצות, אבל הפוקוס והאנרגיות מתועלים לכיוונים אחרים (להספיק משימות עבודה, להכין את הבית וכולי).
-
ענ_בל*
- הודעות: 893
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2004, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ענ_בל*
רווקים רווקות
ולא שהפסקתי לרצות, אבל הפוקוס והאנרגיות מתועלים לכיוונים אחרים
זה כנראה לטובה שאין גבר חשוב באופק שלך כרגע.
תעברי בשלום את ההריון והלידה. זה יגיע כשתהיי פנויה לזה. @}
זה כנראה לטובה שאין גבר חשוב באופק שלך כרגע.
תעברי בשלום את ההריון והלידה. זה יגיע כשתהיי פנויה לזה. @}
-
ענ_בל*
- הודעות: 893
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2004, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ענ_בל*
רווקים רווקות
ולא שהפסקתי לרצות, אבל הפוקוס והאנרגיות מתועלים לכיוונים אחרים
זה כנראה לטובה שאין גבר חשוב באופק שלך כרגע.
תעברי בשלום את ההריון והלידה. זה יגיע כשתהיי פנויה לזה. @}
זה כנראה לטובה שאין גבר חשוב באופק שלך כרגע.
תעברי בשלום את ההריון והלידה. זה יגיע כשתהיי פנויה לזה. @}
רווקים רווקות
חבר בחודש תשיעי
אתם רואים? דרישות גבוהות משלי.
אגב, מה פירוש "אסתטי"?
אסתטי אומר : מי אמר שבגלל שאני רווקה בת 30 אסור שיהיו לי סטנדרטים גבוהים למראה של אדם? לא סתם חיכיתי כל כך הרבה זמן
אתם רואים? דרישות גבוהות משלי.
אגב, מה פירוש "אסתטי"?
אסתטי אומר : מי אמר שבגלל שאני רווקה בת 30 אסור שיהיו לי סטנדרטים גבוהים למראה של אדם? לא סתם חיכיתי כל כך הרבה זמן
רווקים רווקות
חבר בחודש תשיעי
אתם רואים? דרישות גבוהות משלי.
אגב, מה פירוש "אסתטי"?
אסתטי אומר : מי אמר שבגלל שאני רווקה בת 30 אסור שיהיו לי סטנדרטים גבוהים למראה של אדם? לא סתם חיכיתי כל כך הרבה זמן
אתם רואים? דרישות גבוהות משלי.
אגב, מה פירוש "אסתטי"?
אסתטי אומר : מי אמר שבגלל שאני רווקה בת 30 אסור שיהיו לי סטנדרטים גבוהים למראה של אדם? לא סתם חיכיתי כל כך הרבה זמן
-
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רווקים רווקות
דרישות גבוהות משלי
אבל אני לא דורשת שיחליף גרביים! P-:
אבל אני לא דורשת שיחליף גרביים! P-:
-
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רווקים רווקות
דרישות גבוהות משלי
אבל אני לא דורשת שיחליף גרביים! P-:
אבל אני לא דורשת שיחליף גרביים! P-:
-
ליאת_טאוב*
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
-
ליאת_טאוב*
- הודעות: 1146
- הצטרפות: 06 פברואר 2003, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של ליאת_טאוב*
-
אילה_א*
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רווקים רווקות
אני לא מבינה איך אפשר להיות גם רווק וגם איש משפחה ,
אלא אם את מתכוונת לכזה שגר עם אמאבא.
אם כן אני יכולה להפנות אותך לבחור שאני פסלתי על רקע זה .
אלא אם את מתכוונת לכזה שגר עם אמאבא.
אם כן אני יכולה להפנות אותך לבחור שאני פסלתי על רקע זה .
-
אילה_א*
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רווקים רווקות
אני לא מבינה איך אפשר להיות גם רווק וגם איש משפחה ,
אלא אם את מתכוונת לכזה שגר עם אמאבא.
אם כן אני יכולה להפנות אותך לבחור שאני פסלתי על רקע זה .
אלא אם את מתכוונת לכזה שגר עם אמאבא.
אם כן אני יכולה להפנות אותך לבחור שאני פסלתי על רקע זה .
רווקים רווקות
איש משפחה = משפחתי
יותר ברור...
ותודה רבה - לא רוצה בחורים שגרים עם אמא בבית
רווקים רווקות
איש משפחה = משפחתי
יותר ברור...
ותודה רבה - לא רוצה בחורים שגרים עם אמא בבית
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
פעם ראשונה בחיים שאני כותבת לפורום באינטרנט.
בעצם ציפיתי למצוא בדף הרווקים הזה יותר כיוון של מה שאני מחפשת בבן זוג. ושיהיה בכיוון של באופן טבעי - ויותר... חיים טבעיים, אקולוגיים, חינוך לפי עקרון הרצף, עם תזונה בריאה, אהבה לאמא אדמה, חיים בפשטות ועוד ועוד.
חשבתי שזה יותר כמו דף של הכרויות.
ואני כמהה למצוא משהו כזה חי ומלא ושלם, כמו שאני מחפשת, כמו שבודאי נמצא, כמו שאני.
חלק מהדיבורים באתר הזה נשמעים לי כמו פטפוטים של בנות עשרה. זה די משעמם, אני חייבת להגיד.
כל הדיבורים האלה על גברים ונשים, גברים הם כאלה, נשים הם כאלה... לכן הדפים של הנשואים כבר יותר מעניינים. למרות שיש בהם הרבה "פיפי קקי" יש הרגשה של הרבה יותר משמעות ותוכן.
יש לי כל כך הרבה מה לשתף. אני רוצה לחלוק כל כך הרבה. לא יודעת אם זה המקום המתאים. אבל איפה כן אפשר?
עברתי כל כך הרבה. גדלתי במשפחה דתית. "פרקתי עול" בגיל 19. ניסיתי כל מה שרק יכולתי לנסות.
הייתי עם גברים כל כך הרבה. חוויתי כל כך הרבה כאב בעניין הזה.
התברר לי שבעצם בעיקר חיפשתי חום ואהבה - גם כשחשבתי שאני מחפשת מין. ולכן כל מי שרק חייך אליי כבר כבש אותי. אבל הם בדרך כלל לא רצו את מה שאני רציתי. היו נעלמים לי די מהר. ואני בכיתי, ובכיתי ובכיתי...
חוץ מזה שגם אהבתי להרגיש בחורה חופשית, שעושה מה שהיא רוצה, שעושה הכול. גם כאנתיתזה לחינוך הדתי שקיבלתי. אבל את המחיר על ה"חופש" הזה אני שילמתי - בהרבה כאב לב. כי באמת לא הייתי כזו "בחורה חופשית", אלא כלבלב קטן שמחפש אהבה.
משכתי הרבה תשומת לב בלבוש חושפני במיוחד, וזה הרגיש לי כמו אהבה. אבל החור בלב לא התמלא באמת.
בד בבד התוודעתי יותר ויותר להבנות רוחניות. ספרים, סדנאות. התחלתי להתפתח רוחנית. להבין שיש לי בחירה. לפתח חשיבה חיובית.
היום אני מבינה היטב שאני זו שמשכתי את ההתנסויות הכואבות עם גברים לתוך חיי. אין את מי להאשים !
להבהרת העניין כדאי מאד מאד מאד לקרוא את הספר "איך הפכה האשה לגבר" של טובי בראונינג - ספר עם תובנות מדהימות, על איך הנשים שלכאורה השתחררו משעבוד הגברים ממשיכות לדכא את עצמן ולעשות לעצמן את מה שהגברים עשו להן במשך ההסטוריה, ושבעצם המהות הנשית מדוכאת היום לא פחות גם ברמה האישית, וגם בעולם בכלל. והגיע הזמן שהנשים באמת (!) יקחו את הכוח שלהן בחזרה, ויתחילו לבטא את הנשיות שלהן במלוא עוצמתה, ולא רק ינסו להתחרות בגברים, ולהידמות לגברים. השחרור הוא דווקא בלהיות כמה שיותר אישה. ולא כמה שיותר דומה לגבר. עם כל הרגישות שלנו, וכל האינטואיציה,הרכות, האמהות, היכולת לאהוב, להקשיב, להבין, להתחבר, לרצות באמת אהבה ולא רק מין... לאהוב את הגוף שלנו כמו שהוא. להפסיק לנסות לעצב אותו כדי "למצוא חן". וגם שהנשים יבינו שמה שהגברים "עושים להן" לכאורה, ופוגעים בהן - יש כאן הרבה בחירה שלהן, ואם הן אומרות שהגברים עשו להם כך וכך - הן מוותרות על הכוח שלהן, וכאילו אומרות שלגברים יש כוח עליהן.
טוב, נחזור לסיפור שלי. אז למדתי הרבה וצמחתי הרבה. ונסעתי להודו, והייתי שם כמעט שנתיים.
חזרתי מהודו - והתקרבתי ליהדות. גיליתי דברים מדהימים ביהדות שלא סיפרו לי מעולם בחינוך הדתי שקיבלתי. כזה עומק...
ומיליון'תלפים דעות קדומות שהיו לי על היהדות ועל דתיים נשרו בזו אחר זו.
כמה כבוד יש ביהדות לגוף. כמה כבוד יש לאשה. כמה אהבה אמיתית וכבוד הדדי יש בין איש לאשתו. כמה מקום של כבוד ועומק יש ליחסי מין. כמה אהבה וכבוד לילדים.
נכון שלא בכל המקרים זה נכון. אבל אצל כאלה שחיים את החיים האלה בהתלהבות אמיתית - זה קיים. התארחתי אצל הרבה משפחות ויצאתי מוקסמת.
הדרך הזו פשוט מעדנת.
במיוחד אצל חוזרים בתשובה שהכול אצלם חי, מלא משמעות, תוסס...
והרגשתי שבין אם אבחר להיות דתיה או לא - כדאי לי מאוד לבחור גבר דתי, עדיף חוזר בתשובה - כי בטוח שברוב המוחץ של המקרים הם יודעים להתייחס לאשה הרבה יותר טוב מכל גבר שאי פעם הכרתי.
זה פשוט build in בתוך המערכת הזאת. יש הדרכה כזאת ביהדות לגבר - שעליו "לאהוב את אשתו כגופו, ולכבדה יותר מגופו".
אם להתארח אצל משפחה כזו לסעודת שבת, ולראות את מבטי האהבה שהבעל והאשה מחליפים ביניהם, גם אחרי שנים רבות של נישואים. וכמה מילים טובות, מחמאות, ותשבחות... וברור שאין מה לדבר על פזילות לצדדים. זה בכלל לא בגדר אפשרות. האשה והבית הם בראש מעייניו של הבעל.
מי שלא מאמין לי, שייצא לבדוק. אבל מקרוב. ובלי דעות קדומות...
העניין שלי הוא כזה שאני מאד נמשכת ליהדות, אחרי שלמדתי באמת לראות דברים מבפנים ומקרוב, ולהיות מוכנה לשמוע. מצאתי כל כך הרבה יופי. וכל כך הרבה צמחתי מזה. שיפרתי את המידות שלי. ריפאתי את הלב שלי. גיליתי ביהדות אמת חצובה בסלע.
ובאותו זמן יש בי כל כך הרבה דברים, שלא אמורים להיות סתירה, אבל פשוט לא יודעת איך לקשר אותם ליהדות.
אני מתגעגעת לאמא אדמה. לטבע. כבר שנים רבות חולמת להיות נוודה, בת בלי בית, בטבע, בלי שום רכוש.
חולמת להתחבר לאדמה. לגדל פירות וירקות אורגניים. (נכון, נוודות וחקלאות זה שני דברים שונים, אבל חולמת על שניהם....).
חולמת לגדל את ילדיי על פי עקרון הרצף. אפילו הייתי משתוקקת לנסוע לכמה שנים לחיות עם שבטי היקוואנה.
רוצה לחיות חיים באמת אקולוגיים, בלי שום חומרים כימיים, כמה שפחות סבון ודאודורנט, כמה שפחות שקיות ניילון וכו'.
לישון על מזרונים, לשבת במזרחית על הרצפה, להשתמש בשירותים הודיים (בול פגיעה) - בלי בזבוז של נייר טואלט.
לאכול רק raw food (בעברית:מזון ראשוני - ראה אתר אדמה www.adama.net ), אורגני כמובן.
לדאוג לרווחתם של בעלי החיים. במיוחד אלה הסובלים מאכזריות בני האדם במעבדות הניסויים.
ואת כל זה לשלב עם חיים יהודיים.
איך עושים את זה? אני לא יודעת. לא מפני שאי אפשר, אלא מפני שאני לא מכירה הרבה אנשים שכבר עשו את השילוב הזה. אני צריכה להיות סוללת דרך. לפעמים מרגיש לי קצת קשה. קצת בודד.
וגם איך מוצאים בן זוג מתאים לכל הכור הגרעיני הזה שהוא אני?
אז אני מדברת עם ריבונו של עולם, ושוטחת לפניו את חלומותיי, מצוקותיי, התלבטויותיי, בקשותיי, וכמובן - תודותיי.
אני עוד מהודו מאמינה בא-ל-הים, או כמו שרצוי להגיד 'א-לקים'. את זה פתח לי המורה הרומני שלי ליוגה, שאמר שכל מה שאנו עושים בעולם הזה עלינו להתכוון אליו, להתחבר אליו. להקדיש לו כל פעולה יומיומית - אכילה, לימוד, שינה, אפילו מעשה אהבה. לא בשביל עצמנו -אלא בשביל הבורא כל, אוהב כל, חובק כל, הממלא הכל, שהוא בעצם אנחנו במהות - להתכוון אליו בכל פסיעה שלנו, לראות אותו בכול.
באותו זמן עדיין היה לי אנטי למושג 'א-ל-הים' ולכן חשבתי שלא אצלח ללימוד היוגה, אך המורה הרגיע אותי שגם זה בסדר.
ופשוט יום אחד זה נפתח. פתאום הבנתי. לא יודעת איך. פתאום התחלתי להתגעגע.... אליו. אל מי שהוא הכל. שאין עוד מלבדו. והתחלתי לבכות אליו כל יום ויום.
הייתי מתרגלת שיעור יוגה שלם והדמעות לא מפסיקות לזרום. "בבקשה, תתגלה אליי. בבקשה, בבקשה... אני אוהבת אותך. אני רוצה להיות שלך. אני רוצה להיכלל בך. להיעלם בך." כמהתי להגיע להארה. לגלות את האינסוף.
ואח"כ הכרתי את היהדות, כפי שכתבתי, הרבה יותר מקרוב ומבפנים, ולמדתי להתחבר אליו דרך היהדות.
אבל תמיד נשאר לי המשהו הראשוני הזה, של להתחבר אליו ישירות, בלי שום אמצעי, פשוט בדיבור הכי אישי, הכי פרטי, הכי פנימי, ועל הכול על הכול על הכול... בלי לפחד, בלי להתבייש, אפילו על הדברים הכי "נוראים". אפשר לדבר אתו כמו חבר, אהוב, מורה, פסיכולוג, הכול הכול. והוא תמיד מקשיב. אף פעם לא מפריע, לא מעיר הערות, לא מבקר, לא שופט, לא מייעץ כל מיני עצות מעצבנות, לא דוחף את ה"אני" שלו לתוך העניין - כמו שעושים הרבה אנשים, ואפילו לא מבקש כסף על הטיפול. וזה עוזר. זה באמת עוזר.
גם בתוך כדי הדיבור מגיעים לתובנות על עצמנו ועל הדברים שמטרידים אותנו. וגם בימים שאחרי זה רואים הרבה שינויים. ורואים שהוא עונה לכל מיני בקשות. כמובן אין לצפות שכל בקשה תתמלא מיד, כי השיקולים של היודע כל הרבה יותר רחבים משלנו, ולא תמיד זה באמת לטובתנו. וגם כדאי לדעת איך לנסח את הבקשות. עדיף במקום לבקש: 'בבקשה תסלק את פלוני המעצבן מחיי' לבקש למשל 'בבקשה תעזור לי לאהוב את פלוני, למרות שהוא מעורר אצלי כל מיני נקודות כואבות ולא פתורות, ותעזור לי בבקשה לרפא את עצמי כל כך שההתנהגות של פלוני לא תפריע לי בכלל' - זו למשל בקשה שממש יש סיכוי שתחולל שינוי, ופתאום נרגיש שאנו באמת הרבה יותר מסוגלים לקבל את פלוני, ואפילו לאהוב... הפלא ופלא.
השיחה הזו עם א-ל-הים היא הדבר שבעולם - בה"א הידיעה. רבי נחמן מדבר על זה הרבה. זה נקרא "התבודדות".
וכל אחד יכול לעשות את זה - לא משנה דתי או לא. פשוט לפתוח את הלב ולפתוח את הפה - ולהתחיל לדבר (חשוב שזה יהיה ממש בדיבור, לפחות תנועת שפתיים).
אפשר בכל מקום. רבי נחמן אומר שעדיף לבד בטבע, אך אם אי אפשר, אז טוב גם בחדר לבד, ואפילו מתחת לשמיכה. תוך כדי שטיפת כלים, תוך כדי פעילות גופנית ועוד ועוד אפשרויות.
אפשר לדבר על כל דבר שבעולם. ואם לא מצליחים לדבר, אז לבקש "אנא א-ל-הים / אבא / ריבונו של עולם / (איזה שם שבוחרים) - אני כל כך רוצה לדבר אתך וכלום לא יוצא. בבקשה תעזור לי. תן לי מילים..." ואז פתאום יכול להיפתח הסכר.
(יש על זה שני ספרים מעולים "התבודדות" של הרב בזאנסון, ו"לבד" של הרב ארז משה דורון).
אבל באמת, זה לא רק לדתיים, ואפילו לא רק ליהודים, כל אחד יכול פשוט ליצור קשר הכי אישי בעולם עם הכוח הכי נפלא בעולם, שהוא הכול. זה מדהים.
טוב, אז בעצם רציתי לספר שאני מדברת אתו על הקושי שלי לחבר חיים לפי היהדות לחיי טבע וקשר לאדמה כפי שאני משתוקקת. ואני מרגישה שהוא אוהב אותי ולאט לאט ייתן לי את התשובות.
בכל אופן לפעמים מרגישה כל כך צורך לשתף בזה אנשים. אבל הבעיה שרוב האנשים לא מבינים את המקום שלי, כי במקרה הטוב הם נמצאים רק במשהו אחד מכל המכלול שאני מדברת עליו - למשל הם רק אוכלים בריא, או רק מגדלים ילדים לפי עקרון הרצף אבל טוחנים בשר בלי שום בעיות, או שהם רק חיים טבעי אבל אין להם שום עניין ביהדות, או שהם רק דתיים בלי קשר לטבע, או שהם דתיים טבעוניים אבל לא שמעו מעולם על עקרון הרצף, או שהם חיים טבעי באופן יחסי אבל עדיין מאוד בורגני, או שהם מגדלים לפי עקרון הרצף אבל אין להם כ"כ עניין בבעלי חיים שמתייסרים במעבדות, או ש, או ש...
אז בדרך כלל מי שמחובר רק לחלק אחד מהמכלול, נוטה לבטל בזלזול את העניין שלי בחלקים האחרים. ואני כל כך רוצה ללמוד איך לחיות נכון. בלי לוותר על אף חלק.
אז בגלל שלא מצאתי עדיין אף אחד שממש מבין על מה אני מדברת - אין לי ברירה ואני שוב ושוב חוזרת לדבר עם אבי שבשמים. וזה כמובן נפלא, כי זה יוצר לי הזדמנות נפלאה לחזק אתו את הקשר.
ועדיין - אני הייתי כל כך שמחה לפגוש אנשים לחלוק אתם. אפילו שלא יסכימו עם הכול, אבל לא יבטלו. יהיו שם פשוט. יקשיבו. יהיו אתי. מחפשת חברים ושותפים לדרך.
ויותר מזה - רוצה להתעצם, לצמוח, עד שאהיה מסוגלת להפיץ בעולם הרבה אור, אהבה, קדושה, שמחה, אהבת אדם, אהבת האדמה, אהבת החי, אהבת ישראל....
מי רוצה להיות שותף?
בעצם ציפיתי למצוא בדף הרווקים הזה יותר כיוון של מה שאני מחפשת בבן זוג. ושיהיה בכיוון של באופן טבעי - ויותר... חיים טבעיים, אקולוגיים, חינוך לפי עקרון הרצף, עם תזונה בריאה, אהבה לאמא אדמה, חיים בפשטות ועוד ועוד.
חשבתי שזה יותר כמו דף של הכרויות.
ואני כמהה למצוא משהו כזה חי ומלא ושלם, כמו שאני מחפשת, כמו שבודאי נמצא, כמו שאני.
חלק מהדיבורים באתר הזה נשמעים לי כמו פטפוטים של בנות עשרה. זה די משעמם, אני חייבת להגיד.
כל הדיבורים האלה על גברים ונשים, גברים הם כאלה, נשים הם כאלה... לכן הדפים של הנשואים כבר יותר מעניינים. למרות שיש בהם הרבה "פיפי קקי" יש הרגשה של הרבה יותר משמעות ותוכן.
יש לי כל כך הרבה מה לשתף. אני רוצה לחלוק כל כך הרבה. לא יודעת אם זה המקום המתאים. אבל איפה כן אפשר?
עברתי כל כך הרבה. גדלתי במשפחה דתית. "פרקתי עול" בגיל 19. ניסיתי כל מה שרק יכולתי לנסות.
הייתי עם גברים כל כך הרבה. חוויתי כל כך הרבה כאב בעניין הזה.
התברר לי שבעצם בעיקר חיפשתי חום ואהבה - גם כשחשבתי שאני מחפשת מין. ולכן כל מי שרק חייך אליי כבר כבש אותי. אבל הם בדרך כלל לא רצו את מה שאני רציתי. היו נעלמים לי די מהר. ואני בכיתי, ובכיתי ובכיתי...
חוץ מזה שגם אהבתי להרגיש בחורה חופשית, שעושה מה שהיא רוצה, שעושה הכול. גם כאנתיתזה לחינוך הדתי שקיבלתי. אבל את המחיר על ה"חופש" הזה אני שילמתי - בהרבה כאב לב. כי באמת לא הייתי כזו "בחורה חופשית", אלא כלבלב קטן שמחפש אהבה.
משכתי הרבה תשומת לב בלבוש חושפני במיוחד, וזה הרגיש לי כמו אהבה. אבל החור בלב לא התמלא באמת.
בד בבד התוודעתי יותר ויותר להבנות רוחניות. ספרים, סדנאות. התחלתי להתפתח רוחנית. להבין שיש לי בחירה. לפתח חשיבה חיובית.
היום אני מבינה היטב שאני זו שמשכתי את ההתנסויות הכואבות עם גברים לתוך חיי. אין את מי להאשים !
להבהרת העניין כדאי מאד מאד מאד לקרוא את הספר "איך הפכה האשה לגבר" של טובי בראונינג - ספר עם תובנות מדהימות, על איך הנשים שלכאורה השתחררו משעבוד הגברים ממשיכות לדכא את עצמן ולעשות לעצמן את מה שהגברים עשו להן במשך ההסטוריה, ושבעצם המהות הנשית מדוכאת היום לא פחות גם ברמה האישית, וגם בעולם בכלל. והגיע הזמן שהנשים באמת (!) יקחו את הכוח שלהן בחזרה, ויתחילו לבטא את הנשיות שלהן במלוא עוצמתה, ולא רק ינסו להתחרות בגברים, ולהידמות לגברים. השחרור הוא דווקא בלהיות כמה שיותר אישה. ולא כמה שיותר דומה לגבר. עם כל הרגישות שלנו, וכל האינטואיציה,הרכות, האמהות, היכולת לאהוב, להקשיב, להבין, להתחבר, לרצות באמת אהבה ולא רק מין... לאהוב את הגוף שלנו כמו שהוא. להפסיק לנסות לעצב אותו כדי "למצוא חן". וגם שהנשים יבינו שמה שהגברים "עושים להן" לכאורה, ופוגעים בהן - יש כאן הרבה בחירה שלהן, ואם הן אומרות שהגברים עשו להם כך וכך - הן מוותרות על הכוח שלהן, וכאילו אומרות שלגברים יש כוח עליהן.
טוב, נחזור לסיפור שלי. אז למדתי הרבה וצמחתי הרבה. ונסעתי להודו, והייתי שם כמעט שנתיים.
חזרתי מהודו - והתקרבתי ליהדות. גיליתי דברים מדהימים ביהדות שלא סיפרו לי מעולם בחינוך הדתי שקיבלתי. כזה עומק...
ומיליון'תלפים דעות קדומות שהיו לי על היהדות ועל דתיים נשרו בזו אחר זו.
כמה כבוד יש ביהדות לגוף. כמה כבוד יש לאשה. כמה אהבה אמיתית וכבוד הדדי יש בין איש לאשתו. כמה מקום של כבוד ועומק יש ליחסי מין. כמה אהבה וכבוד לילדים.
נכון שלא בכל המקרים זה נכון. אבל אצל כאלה שחיים את החיים האלה בהתלהבות אמיתית - זה קיים. התארחתי אצל הרבה משפחות ויצאתי מוקסמת.
הדרך הזו פשוט מעדנת.
במיוחד אצל חוזרים בתשובה שהכול אצלם חי, מלא משמעות, תוסס...
והרגשתי שבין אם אבחר להיות דתיה או לא - כדאי לי מאוד לבחור גבר דתי, עדיף חוזר בתשובה - כי בטוח שברוב המוחץ של המקרים הם יודעים להתייחס לאשה הרבה יותר טוב מכל גבר שאי פעם הכרתי.
זה פשוט build in בתוך המערכת הזאת. יש הדרכה כזאת ביהדות לגבר - שעליו "לאהוב את אשתו כגופו, ולכבדה יותר מגופו".
אם להתארח אצל משפחה כזו לסעודת שבת, ולראות את מבטי האהבה שהבעל והאשה מחליפים ביניהם, גם אחרי שנים רבות של נישואים. וכמה מילים טובות, מחמאות, ותשבחות... וברור שאין מה לדבר על פזילות לצדדים. זה בכלל לא בגדר אפשרות. האשה והבית הם בראש מעייניו של הבעל.
מי שלא מאמין לי, שייצא לבדוק. אבל מקרוב. ובלי דעות קדומות...
העניין שלי הוא כזה שאני מאד נמשכת ליהדות, אחרי שלמדתי באמת לראות דברים מבפנים ומקרוב, ולהיות מוכנה לשמוע. מצאתי כל כך הרבה יופי. וכל כך הרבה צמחתי מזה. שיפרתי את המידות שלי. ריפאתי את הלב שלי. גיליתי ביהדות אמת חצובה בסלע.
ובאותו זמן יש בי כל כך הרבה דברים, שלא אמורים להיות סתירה, אבל פשוט לא יודעת איך לקשר אותם ליהדות.
אני מתגעגעת לאמא אדמה. לטבע. כבר שנים רבות חולמת להיות נוודה, בת בלי בית, בטבע, בלי שום רכוש.
חולמת להתחבר לאדמה. לגדל פירות וירקות אורגניים. (נכון, נוודות וחקלאות זה שני דברים שונים, אבל חולמת על שניהם....).
חולמת לגדל את ילדיי על פי עקרון הרצף. אפילו הייתי משתוקקת לנסוע לכמה שנים לחיות עם שבטי היקוואנה.
רוצה לחיות חיים באמת אקולוגיים, בלי שום חומרים כימיים, כמה שפחות סבון ודאודורנט, כמה שפחות שקיות ניילון וכו'.
לישון על מזרונים, לשבת במזרחית על הרצפה, להשתמש בשירותים הודיים (בול פגיעה) - בלי בזבוז של נייר טואלט.
לאכול רק raw food (בעברית:מזון ראשוני - ראה אתר אדמה www.adama.net ), אורגני כמובן.
לדאוג לרווחתם של בעלי החיים. במיוחד אלה הסובלים מאכזריות בני האדם במעבדות הניסויים.
ואת כל זה לשלב עם חיים יהודיים.
איך עושים את זה? אני לא יודעת. לא מפני שאי אפשר, אלא מפני שאני לא מכירה הרבה אנשים שכבר עשו את השילוב הזה. אני צריכה להיות סוללת דרך. לפעמים מרגיש לי קצת קשה. קצת בודד.
וגם איך מוצאים בן זוג מתאים לכל הכור הגרעיני הזה שהוא אני?
אז אני מדברת עם ריבונו של עולם, ושוטחת לפניו את חלומותיי, מצוקותיי, התלבטויותיי, בקשותיי, וכמובן - תודותיי.
אני עוד מהודו מאמינה בא-ל-הים, או כמו שרצוי להגיד 'א-לקים'. את זה פתח לי המורה הרומני שלי ליוגה, שאמר שכל מה שאנו עושים בעולם הזה עלינו להתכוון אליו, להתחבר אליו. להקדיש לו כל פעולה יומיומית - אכילה, לימוד, שינה, אפילו מעשה אהבה. לא בשביל עצמנו -אלא בשביל הבורא כל, אוהב כל, חובק כל, הממלא הכל, שהוא בעצם אנחנו במהות - להתכוון אליו בכל פסיעה שלנו, לראות אותו בכול.
באותו זמן עדיין היה לי אנטי למושג 'א-ל-הים' ולכן חשבתי שלא אצלח ללימוד היוגה, אך המורה הרגיע אותי שגם זה בסדר.
ופשוט יום אחד זה נפתח. פתאום הבנתי. לא יודעת איך. פתאום התחלתי להתגעגע.... אליו. אל מי שהוא הכל. שאין עוד מלבדו. והתחלתי לבכות אליו כל יום ויום.
הייתי מתרגלת שיעור יוגה שלם והדמעות לא מפסיקות לזרום. "בבקשה, תתגלה אליי. בבקשה, בבקשה... אני אוהבת אותך. אני רוצה להיות שלך. אני רוצה להיכלל בך. להיעלם בך." כמהתי להגיע להארה. לגלות את האינסוף.
ואח"כ הכרתי את היהדות, כפי שכתבתי, הרבה יותר מקרוב ומבפנים, ולמדתי להתחבר אליו דרך היהדות.
אבל תמיד נשאר לי המשהו הראשוני הזה, של להתחבר אליו ישירות, בלי שום אמצעי, פשוט בדיבור הכי אישי, הכי פרטי, הכי פנימי, ועל הכול על הכול על הכול... בלי לפחד, בלי להתבייש, אפילו על הדברים הכי "נוראים". אפשר לדבר אתו כמו חבר, אהוב, מורה, פסיכולוג, הכול הכול. והוא תמיד מקשיב. אף פעם לא מפריע, לא מעיר הערות, לא מבקר, לא שופט, לא מייעץ כל מיני עצות מעצבנות, לא דוחף את ה"אני" שלו לתוך העניין - כמו שעושים הרבה אנשים, ואפילו לא מבקש כסף על הטיפול. וזה עוזר. זה באמת עוזר.
גם בתוך כדי הדיבור מגיעים לתובנות על עצמנו ועל הדברים שמטרידים אותנו. וגם בימים שאחרי זה רואים הרבה שינויים. ורואים שהוא עונה לכל מיני בקשות. כמובן אין לצפות שכל בקשה תתמלא מיד, כי השיקולים של היודע כל הרבה יותר רחבים משלנו, ולא תמיד זה באמת לטובתנו. וגם כדאי לדעת איך לנסח את הבקשות. עדיף במקום לבקש: 'בבקשה תסלק את פלוני המעצבן מחיי' לבקש למשל 'בבקשה תעזור לי לאהוב את פלוני, למרות שהוא מעורר אצלי כל מיני נקודות כואבות ולא פתורות, ותעזור לי בבקשה לרפא את עצמי כל כך שההתנהגות של פלוני לא תפריע לי בכלל' - זו למשל בקשה שממש יש סיכוי שתחולל שינוי, ופתאום נרגיש שאנו באמת הרבה יותר מסוגלים לקבל את פלוני, ואפילו לאהוב... הפלא ופלא.
השיחה הזו עם א-ל-הים היא הדבר שבעולם - בה"א הידיעה. רבי נחמן מדבר על זה הרבה. זה נקרא "התבודדות".
וכל אחד יכול לעשות את זה - לא משנה דתי או לא. פשוט לפתוח את הלב ולפתוח את הפה - ולהתחיל לדבר (חשוב שזה יהיה ממש בדיבור, לפחות תנועת שפתיים).
אפשר בכל מקום. רבי נחמן אומר שעדיף לבד בטבע, אך אם אי אפשר, אז טוב גם בחדר לבד, ואפילו מתחת לשמיכה. תוך כדי שטיפת כלים, תוך כדי פעילות גופנית ועוד ועוד אפשרויות.
אפשר לדבר על כל דבר שבעולם. ואם לא מצליחים לדבר, אז לבקש "אנא א-ל-הים / אבא / ריבונו של עולם / (איזה שם שבוחרים) - אני כל כך רוצה לדבר אתך וכלום לא יוצא. בבקשה תעזור לי. תן לי מילים..." ואז פתאום יכול להיפתח הסכר.
(יש על זה שני ספרים מעולים "התבודדות" של הרב בזאנסון, ו"לבד" של הרב ארז משה דורון).
אבל באמת, זה לא רק לדתיים, ואפילו לא רק ליהודים, כל אחד יכול פשוט ליצור קשר הכי אישי בעולם עם הכוח הכי נפלא בעולם, שהוא הכול. זה מדהים.
טוב, אז בעצם רציתי לספר שאני מדברת אתו על הקושי שלי לחבר חיים לפי היהדות לחיי טבע וקשר לאדמה כפי שאני משתוקקת. ואני מרגישה שהוא אוהב אותי ולאט לאט ייתן לי את התשובות.
בכל אופן לפעמים מרגישה כל כך צורך לשתף בזה אנשים. אבל הבעיה שרוב האנשים לא מבינים את המקום שלי, כי במקרה הטוב הם נמצאים רק במשהו אחד מכל המכלול שאני מדברת עליו - למשל הם רק אוכלים בריא, או רק מגדלים ילדים לפי עקרון הרצף אבל טוחנים בשר בלי שום בעיות, או שהם רק חיים טבעי אבל אין להם שום עניין ביהדות, או שהם רק דתיים בלי קשר לטבע, או שהם דתיים טבעוניים אבל לא שמעו מעולם על עקרון הרצף, או שהם חיים טבעי באופן יחסי אבל עדיין מאוד בורגני, או שהם מגדלים לפי עקרון הרצף אבל אין להם כ"כ עניין בבעלי חיים שמתייסרים במעבדות, או ש, או ש...
אז בדרך כלל מי שמחובר רק לחלק אחד מהמכלול, נוטה לבטל בזלזול את העניין שלי בחלקים האחרים. ואני כל כך רוצה ללמוד איך לחיות נכון. בלי לוותר על אף חלק.
אז בגלל שלא מצאתי עדיין אף אחד שממש מבין על מה אני מדברת - אין לי ברירה ואני שוב ושוב חוזרת לדבר עם אבי שבשמים. וזה כמובן נפלא, כי זה יוצר לי הזדמנות נפלאה לחזק אתו את הקשר.
ועדיין - אני הייתי כל כך שמחה לפגוש אנשים לחלוק אתם. אפילו שלא יסכימו עם הכול, אבל לא יבטלו. יהיו שם פשוט. יקשיבו. יהיו אתי. מחפשת חברים ושותפים לדרך.
ויותר מזה - רוצה להתעצם, לצמוח, עד שאהיה מסוגלת להפיץ בעולם הרבה אור, אהבה, קדושה, שמחה, אהבת אדם, אהבת האדמה, אהבת החי, אהבת ישראל....
מי רוצה להיות שותף?
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
פעם ראשונה בחיים שאני כותבת לפורום באינטרנט.
בעצם ציפיתי למצוא בדף הרווקים הזה יותר כיוון של מה שאני מחפשת בבן זוג. ושיהיה בכיוון של באופן טבעי - ויותר... חיים טבעיים, אקולוגיים, חינוך לפי עקרון הרצף, עם תזונה בריאה, אהבה לאמא אדמה, חיים בפשטות ועוד ועוד.
חשבתי שזה יותר כמו דף של הכרויות.
ואני כמהה למצוא משהו כזה חי ומלא ושלם, כמו שאני מחפשת, כמו שבודאי נמצא, כמו שאני.
חלק מהדיבורים באתר הזה נשמעים לי כמו פטפוטים של בנות עשרה. זה די משעמם, אני חייבת להגיד.
כל הדיבורים האלה על גברים ונשים, גברים הם כאלה, נשים הם כאלה... לכן הדפים של הנשואים כבר יותר מעניינים. למרות שיש בהם הרבה "פיפי קקי" יש הרגשה של הרבה יותר משמעות ותוכן.
יש לי כל כך הרבה מה לשתף. אני רוצה לחלוק כל כך הרבה. לא יודעת אם זה המקום המתאים. אבל איפה כן אפשר?
עברתי כל כך הרבה. גדלתי במשפחה דתית. "פרקתי עול" בגיל 19. ניסיתי כל מה שרק יכולתי לנסות.
הייתי עם גברים כל כך הרבה. חוויתי כל כך הרבה כאב בעניין הזה.
התברר לי שבעצם בעיקר חיפשתי חום ואהבה - גם כשחשבתי שאני מחפשת מין. ולכן כל מי שרק חייך אליי כבר כבש אותי. אבל הם בדרך כלל לא רצו את מה שאני רציתי. היו נעלמים לי די מהר. ואני בכיתי, ובכיתי ובכיתי...
חוץ מזה שגם אהבתי להרגיש בחורה חופשית, שעושה מה שהיא רוצה, שעושה הכול. גם כאנתיתזה לחינוך הדתי שקיבלתי. אבל את המחיר על ה"חופש" הזה אני שילמתי - בהרבה כאב לב. כי באמת לא הייתי כזו "בחורה חופשית", אלא כלבלב קטן שמחפש אהבה.
משכתי הרבה תשומת לב בלבוש חושפני במיוחד, וזה הרגיש לי כמו אהבה. אבל החור בלב לא התמלא באמת.
בד בבד התוודעתי יותר ויותר להבנות רוחניות. ספרים, סדנאות. התחלתי להתפתח רוחנית. להבין שיש לי בחירה. לפתח חשיבה חיובית.
היום אני מבינה היטב שאני זו שמשכתי את ההתנסויות הכואבות עם גברים לתוך חיי. אין את מי להאשים !
להבהרת העניין כדאי מאד מאד מאד לקרוא את הספר "איך הפכה האשה לגבר" של טובי בראונינג - ספר עם תובנות מדהימות, על איך הנשים שלכאורה השתחררו משעבוד הגברים ממשיכות לדכא את עצמן ולעשות לעצמן את מה שהגברים עשו להן במשך ההסטוריה, ושבעצם המהות הנשית מדוכאת היום לא פחות גם ברמה האישית, וגם בעולם בכלל. והגיע הזמן שהנשים באמת (!) יקחו את הכוח שלהן בחזרה, ויתחילו לבטא את הנשיות שלהן במלוא עוצמתה, ולא רק ינסו להתחרות בגברים, ולהידמות לגברים. השחרור הוא דווקא בלהיות כמה שיותר אישה. ולא כמה שיותר דומה לגבר. עם כל הרגישות שלנו, וכל האינטואיציה,הרכות, האמהות, היכולת לאהוב, להקשיב, להבין, להתחבר, לרצות באמת אהבה ולא רק מין... לאהוב את הגוף שלנו כמו שהוא. להפסיק לנסות לעצב אותו כדי "למצוא חן". וגם שהנשים יבינו שמה שהגברים "עושים להן" לכאורה, ופוגעים בהן - יש כאן הרבה בחירה שלהן, ואם הן אומרות שהגברים עשו להם כך וכך - הן מוותרות על הכוח שלהן, וכאילו אומרות שלגברים יש כוח עליהן.
טוב, נחזור לסיפור שלי. אז למדתי הרבה וצמחתי הרבה. ונסעתי להודו, והייתי שם כמעט שנתיים.
חזרתי מהודו - והתקרבתי ליהדות. גיליתי דברים מדהימים ביהדות שלא סיפרו לי מעולם בחינוך הדתי שקיבלתי. כזה עומק...
ומיליון'תלפים דעות קדומות שהיו לי על היהדות ועל דתיים נשרו בזו אחר זו.
כמה כבוד יש ביהדות לגוף. כמה כבוד יש לאשה. כמה אהבה אמיתית וכבוד הדדי יש בין איש לאשתו. כמה מקום של כבוד ועומק יש ליחסי מין. כמה אהבה וכבוד לילדים.
נכון שלא בכל המקרים זה נכון. אבל אצל כאלה שחיים את החיים האלה בהתלהבות אמיתית - זה קיים. התארחתי אצל הרבה משפחות ויצאתי מוקסמת.
הדרך הזו פשוט מעדנת.
במיוחד אצל חוזרים בתשובה שהכול אצלם חי, מלא משמעות, תוסס...
והרגשתי שבין אם אבחר להיות דתיה או לא - כדאי לי מאוד לבחור גבר דתי, עדיף חוזר בתשובה - כי בטוח שברוב המוחץ של המקרים הם יודעים להתייחס לאשה הרבה יותר טוב מכל גבר שאי פעם הכרתי.
זה פשוט build in בתוך המערכת הזאת. יש הדרכה כזאת ביהדות לגבר - שעליו "לאהוב את אשתו כגופו, ולכבדה יותר מגופו".
אם להתארח אצל משפחה כזו לסעודת שבת, ולראות את מבטי האהבה שהבעל והאשה מחליפים ביניהם, גם אחרי שנים רבות של נישואים. וכמה מילים טובות, מחמאות, ותשבחות... וברור שאין מה לדבר על פזילות לצדדים. זה בכלל לא בגדר אפשרות. האשה והבית הם בראש מעייניו של הבעל.
מי שלא מאמין לי, שייצא לבדוק. אבל מקרוב. ובלי דעות קדומות...
העניין שלי הוא כזה שאני מאד נמשכת ליהדות, אחרי שלמדתי באמת לראות דברים מבפנים ומקרוב, ולהיות מוכנה לשמוע. מצאתי כל כך הרבה יופי. וכל כך הרבה צמחתי מזה. שיפרתי את המידות שלי. ריפאתי את הלב שלי. גיליתי ביהדות אמת חצובה בסלע.
ובאותו זמן יש בי כל כך הרבה דברים, שלא אמורים להיות סתירה, אבל פשוט לא יודעת איך לקשר אותם ליהדות.
אני מתגעגעת לאמא אדמה. לטבע. כבר שנים רבות חולמת להיות נוודה, בת בלי בית, בטבע, בלי שום רכוש.
חולמת להתחבר לאדמה. לגדל פירות וירקות אורגניים. (נכון, נוודות וחקלאות זה שני דברים שונים, אבל חולמת על שניהם....).
חולמת לגדל את ילדיי על פי עקרון הרצף. אפילו הייתי משתוקקת לנסוע לכמה שנים לחיות עם שבטי היקוואנה.
רוצה לחיות חיים באמת אקולוגיים, בלי שום חומרים כימיים, כמה שפחות סבון ודאודורנט, כמה שפחות שקיות ניילון וכו'.
לישון על מזרונים, לשבת במזרחית על הרצפה, להשתמש בשירותים הודיים (בול פגיעה) - בלי בזבוז של נייר טואלט.
לאכול רק raw food (בעברית:מזון ראשוני - ראה אתר אדמה www.adama.net ), אורגני כמובן.
לדאוג לרווחתם של בעלי החיים. במיוחד אלה הסובלים מאכזריות בני האדם במעבדות הניסויים.
ואת כל זה לשלב עם חיים יהודיים.
איך עושים את זה? אני לא יודעת. לא מפני שאי אפשר, אלא מפני שאני לא מכירה הרבה אנשים שכבר עשו את השילוב הזה. אני צריכה להיות סוללת דרך. לפעמים מרגיש לי קצת קשה. קצת בודד.
וגם איך מוצאים בן זוג מתאים לכל הכור הגרעיני הזה שהוא אני?
אז אני מדברת עם ריבונו של עולם, ושוטחת לפניו את חלומותיי, מצוקותיי, התלבטויותיי, בקשותיי, וכמובן - תודותיי.
אני עוד מהודו מאמינה בא-ל-הים, או כמו שרצוי להגיד 'א-לקים'. את זה פתח לי המורה הרומני שלי ליוגה, שאמר שכל מה שאנו עושים בעולם הזה עלינו להתכוון אליו, להתחבר אליו. להקדיש לו כל פעולה יומיומית - אכילה, לימוד, שינה, אפילו מעשה אהבה. לא בשביל עצמנו -אלא בשביל הבורא כל, אוהב כל, חובק כל, הממלא הכל, שהוא בעצם אנחנו במהות - להתכוון אליו בכל פסיעה שלנו, לראות אותו בכול.
באותו זמן עדיין היה לי אנטי למושג 'א-ל-הים' ולכן חשבתי שלא אצלח ללימוד היוגה, אך המורה הרגיע אותי שגם זה בסדר.
ופשוט יום אחד זה נפתח. פתאום הבנתי. לא יודעת איך. פתאום התחלתי להתגעגע.... אליו. אל מי שהוא הכל. שאין עוד מלבדו. והתחלתי לבכות אליו כל יום ויום.
הייתי מתרגלת שיעור יוגה שלם והדמעות לא מפסיקות לזרום. "בבקשה, תתגלה אליי. בבקשה, בבקשה... אני אוהבת אותך. אני רוצה להיות שלך. אני רוצה להיכלל בך. להיעלם בך." כמהתי להגיע להארה. לגלות את האינסוף.
ואח"כ הכרתי את היהדות, כפי שכתבתי, הרבה יותר מקרוב ומבפנים, ולמדתי להתחבר אליו דרך היהדות.
אבל תמיד נשאר לי המשהו הראשוני הזה, של להתחבר אליו ישירות, בלי שום אמצעי, פשוט בדיבור הכי אישי, הכי פרטי, הכי פנימי, ועל הכול על הכול על הכול... בלי לפחד, בלי להתבייש, אפילו על הדברים הכי "נוראים". אפשר לדבר אתו כמו חבר, אהוב, מורה, פסיכולוג, הכול הכול. והוא תמיד מקשיב. אף פעם לא מפריע, לא מעיר הערות, לא מבקר, לא שופט, לא מייעץ כל מיני עצות מעצבנות, לא דוחף את ה"אני" שלו לתוך העניין - כמו שעושים הרבה אנשים, ואפילו לא מבקש כסף על הטיפול. וזה עוזר. זה באמת עוזר.
גם בתוך כדי הדיבור מגיעים לתובנות על עצמנו ועל הדברים שמטרידים אותנו. וגם בימים שאחרי זה רואים הרבה שינויים. ורואים שהוא עונה לכל מיני בקשות. כמובן אין לצפות שכל בקשה תתמלא מיד, כי השיקולים של היודע כל הרבה יותר רחבים משלנו, ולא תמיד זה באמת לטובתנו. וגם כדאי לדעת איך לנסח את הבקשות. עדיף במקום לבקש: 'בבקשה תסלק את פלוני המעצבן מחיי' לבקש למשל 'בבקשה תעזור לי לאהוב את פלוני, למרות שהוא מעורר אצלי כל מיני נקודות כואבות ולא פתורות, ותעזור לי בבקשה לרפא את עצמי כל כך שההתנהגות של פלוני לא תפריע לי בכלל' - זו למשל בקשה שממש יש סיכוי שתחולל שינוי, ופתאום נרגיש שאנו באמת הרבה יותר מסוגלים לקבל את פלוני, ואפילו לאהוב... הפלא ופלא.
השיחה הזו עם א-ל-הים היא הדבר שבעולם - בה"א הידיעה. רבי נחמן מדבר על זה הרבה. זה נקרא "התבודדות".
וכל אחד יכול לעשות את זה - לא משנה דתי או לא. פשוט לפתוח את הלב ולפתוח את הפה - ולהתחיל לדבר (חשוב שזה יהיה ממש בדיבור, לפחות תנועת שפתיים).
אפשר בכל מקום. רבי נחמן אומר שעדיף לבד בטבע, אך אם אי אפשר, אז טוב גם בחדר לבד, ואפילו מתחת לשמיכה. תוך כדי שטיפת כלים, תוך כדי פעילות גופנית ועוד ועוד אפשרויות.
אפשר לדבר על כל דבר שבעולם. ואם לא מצליחים לדבר, אז לבקש "אנא א-ל-הים / אבא / ריבונו של עולם / (איזה שם שבוחרים) - אני כל כך רוצה לדבר אתך וכלום לא יוצא. בבקשה תעזור לי. תן לי מילים..." ואז פתאום יכול להיפתח הסכר.
(יש על זה שני ספרים מעולים "התבודדות" של הרב בזאנסון, ו"לבד" של הרב ארז משה דורון).
אבל באמת, זה לא רק לדתיים, ואפילו לא רק ליהודים, כל אחד יכול פשוט ליצור קשר הכי אישי בעולם עם הכוח הכי נפלא בעולם, שהוא הכול. זה מדהים.
טוב, אז בעצם רציתי לספר שאני מדברת אתו על הקושי שלי לחבר חיים לפי היהדות לחיי טבע וקשר לאדמה כפי שאני משתוקקת. ואני מרגישה שהוא אוהב אותי ולאט לאט ייתן לי את התשובות.
בכל אופן לפעמים מרגישה כל כך צורך לשתף בזה אנשים. אבל הבעיה שרוב האנשים לא מבינים את המקום שלי, כי במקרה הטוב הם נמצאים רק במשהו אחד מכל המכלול שאני מדברת עליו - למשל הם רק אוכלים בריא, או רק מגדלים ילדים לפי עקרון הרצף אבל טוחנים בשר בלי שום בעיות, או שהם רק חיים טבעי אבל אין להם שום עניין ביהדות, או שהם רק דתיים בלי קשר לטבע, או שהם דתיים טבעוניים אבל לא שמעו מעולם על עקרון הרצף, או שהם חיים טבעי באופן יחסי אבל עדיין מאוד בורגני, או שהם מגדלים לפי עקרון הרצף אבל אין להם כ"כ עניין בבעלי חיים שמתייסרים במעבדות, או ש, או ש...
אז בדרך כלל מי שמחובר רק לחלק אחד מהמכלול, נוטה לבטל בזלזול את העניין שלי בחלקים האחרים. ואני כל כך רוצה ללמוד איך לחיות נכון. בלי לוותר על אף חלק.
אז בגלל שלא מצאתי עדיין אף אחד שממש מבין על מה אני מדברת - אין לי ברירה ואני שוב ושוב חוזרת לדבר עם אבי שבשמים. וזה כמובן נפלא, כי זה יוצר לי הזדמנות נפלאה לחזק אתו את הקשר.
ועדיין - אני הייתי כל כך שמחה לפגוש אנשים לחלוק אתם. אפילו שלא יסכימו עם הכול, אבל לא יבטלו. יהיו שם פשוט. יקשיבו. יהיו אתי. מחפשת חברים ושותפים לדרך.
ויותר מזה - רוצה להתעצם, לצמוח, עד שאהיה מסוגלת להפיץ בעולם הרבה אור, אהבה, קדושה, שמחה, אהבת אדם, אהבת האדמה, אהבת החי, אהבת ישראל....
מי רוצה להיות שותף?
בעצם ציפיתי למצוא בדף הרווקים הזה יותר כיוון של מה שאני מחפשת בבן זוג. ושיהיה בכיוון של באופן טבעי - ויותר... חיים טבעיים, אקולוגיים, חינוך לפי עקרון הרצף, עם תזונה בריאה, אהבה לאמא אדמה, חיים בפשטות ועוד ועוד.
חשבתי שזה יותר כמו דף של הכרויות.
ואני כמהה למצוא משהו כזה חי ומלא ושלם, כמו שאני מחפשת, כמו שבודאי נמצא, כמו שאני.
חלק מהדיבורים באתר הזה נשמעים לי כמו פטפוטים של בנות עשרה. זה די משעמם, אני חייבת להגיד.
כל הדיבורים האלה על גברים ונשים, גברים הם כאלה, נשים הם כאלה... לכן הדפים של הנשואים כבר יותר מעניינים. למרות שיש בהם הרבה "פיפי קקי" יש הרגשה של הרבה יותר משמעות ותוכן.
יש לי כל כך הרבה מה לשתף. אני רוצה לחלוק כל כך הרבה. לא יודעת אם זה המקום המתאים. אבל איפה כן אפשר?
עברתי כל כך הרבה. גדלתי במשפחה דתית. "פרקתי עול" בגיל 19. ניסיתי כל מה שרק יכולתי לנסות.
הייתי עם גברים כל כך הרבה. חוויתי כל כך הרבה כאב בעניין הזה.
התברר לי שבעצם בעיקר חיפשתי חום ואהבה - גם כשחשבתי שאני מחפשת מין. ולכן כל מי שרק חייך אליי כבר כבש אותי. אבל הם בדרך כלל לא רצו את מה שאני רציתי. היו נעלמים לי די מהר. ואני בכיתי, ובכיתי ובכיתי...
חוץ מזה שגם אהבתי להרגיש בחורה חופשית, שעושה מה שהיא רוצה, שעושה הכול. גם כאנתיתזה לחינוך הדתי שקיבלתי. אבל את המחיר על ה"חופש" הזה אני שילמתי - בהרבה כאב לב. כי באמת לא הייתי כזו "בחורה חופשית", אלא כלבלב קטן שמחפש אהבה.
משכתי הרבה תשומת לב בלבוש חושפני במיוחד, וזה הרגיש לי כמו אהבה. אבל החור בלב לא התמלא באמת.
בד בבד התוודעתי יותר ויותר להבנות רוחניות. ספרים, סדנאות. התחלתי להתפתח רוחנית. להבין שיש לי בחירה. לפתח חשיבה חיובית.
היום אני מבינה היטב שאני זו שמשכתי את ההתנסויות הכואבות עם גברים לתוך חיי. אין את מי להאשים !
להבהרת העניין כדאי מאד מאד מאד לקרוא את הספר "איך הפכה האשה לגבר" של טובי בראונינג - ספר עם תובנות מדהימות, על איך הנשים שלכאורה השתחררו משעבוד הגברים ממשיכות לדכא את עצמן ולעשות לעצמן את מה שהגברים עשו להן במשך ההסטוריה, ושבעצם המהות הנשית מדוכאת היום לא פחות גם ברמה האישית, וגם בעולם בכלל. והגיע הזמן שהנשים באמת (!) יקחו את הכוח שלהן בחזרה, ויתחילו לבטא את הנשיות שלהן במלוא עוצמתה, ולא רק ינסו להתחרות בגברים, ולהידמות לגברים. השחרור הוא דווקא בלהיות כמה שיותר אישה. ולא כמה שיותר דומה לגבר. עם כל הרגישות שלנו, וכל האינטואיציה,הרכות, האמהות, היכולת לאהוב, להקשיב, להבין, להתחבר, לרצות באמת אהבה ולא רק מין... לאהוב את הגוף שלנו כמו שהוא. להפסיק לנסות לעצב אותו כדי "למצוא חן". וגם שהנשים יבינו שמה שהגברים "עושים להן" לכאורה, ופוגעים בהן - יש כאן הרבה בחירה שלהן, ואם הן אומרות שהגברים עשו להם כך וכך - הן מוותרות על הכוח שלהן, וכאילו אומרות שלגברים יש כוח עליהן.
טוב, נחזור לסיפור שלי. אז למדתי הרבה וצמחתי הרבה. ונסעתי להודו, והייתי שם כמעט שנתיים.
חזרתי מהודו - והתקרבתי ליהדות. גיליתי דברים מדהימים ביהדות שלא סיפרו לי מעולם בחינוך הדתי שקיבלתי. כזה עומק...
ומיליון'תלפים דעות קדומות שהיו לי על היהדות ועל דתיים נשרו בזו אחר זו.
כמה כבוד יש ביהדות לגוף. כמה כבוד יש לאשה. כמה אהבה אמיתית וכבוד הדדי יש בין איש לאשתו. כמה מקום של כבוד ועומק יש ליחסי מין. כמה אהבה וכבוד לילדים.
נכון שלא בכל המקרים זה נכון. אבל אצל כאלה שחיים את החיים האלה בהתלהבות אמיתית - זה קיים. התארחתי אצל הרבה משפחות ויצאתי מוקסמת.
הדרך הזו פשוט מעדנת.
במיוחד אצל חוזרים בתשובה שהכול אצלם חי, מלא משמעות, תוסס...
והרגשתי שבין אם אבחר להיות דתיה או לא - כדאי לי מאוד לבחור גבר דתי, עדיף חוזר בתשובה - כי בטוח שברוב המוחץ של המקרים הם יודעים להתייחס לאשה הרבה יותר טוב מכל גבר שאי פעם הכרתי.
זה פשוט build in בתוך המערכת הזאת. יש הדרכה כזאת ביהדות לגבר - שעליו "לאהוב את אשתו כגופו, ולכבדה יותר מגופו".
אם להתארח אצל משפחה כזו לסעודת שבת, ולראות את מבטי האהבה שהבעל והאשה מחליפים ביניהם, גם אחרי שנים רבות של נישואים. וכמה מילים טובות, מחמאות, ותשבחות... וברור שאין מה לדבר על פזילות לצדדים. זה בכלל לא בגדר אפשרות. האשה והבית הם בראש מעייניו של הבעל.
מי שלא מאמין לי, שייצא לבדוק. אבל מקרוב. ובלי דעות קדומות...
העניין שלי הוא כזה שאני מאד נמשכת ליהדות, אחרי שלמדתי באמת לראות דברים מבפנים ומקרוב, ולהיות מוכנה לשמוע. מצאתי כל כך הרבה יופי. וכל כך הרבה צמחתי מזה. שיפרתי את המידות שלי. ריפאתי את הלב שלי. גיליתי ביהדות אמת חצובה בסלע.
ובאותו זמן יש בי כל כך הרבה דברים, שלא אמורים להיות סתירה, אבל פשוט לא יודעת איך לקשר אותם ליהדות.
אני מתגעגעת לאמא אדמה. לטבע. כבר שנים רבות חולמת להיות נוודה, בת בלי בית, בטבע, בלי שום רכוש.
חולמת להתחבר לאדמה. לגדל פירות וירקות אורגניים. (נכון, נוודות וחקלאות זה שני דברים שונים, אבל חולמת על שניהם....).
חולמת לגדל את ילדיי על פי עקרון הרצף. אפילו הייתי משתוקקת לנסוע לכמה שנים לחיות עם שבטי היקוואנה.
רוצה לחיות חיים באמת אקולוגיים, בלי שום חומרים כימיים, כמה שפחות סבון ודאודורנט, כמה שפחות שקיות ניילון וכו'.
לישון על מזרונים, לשבת במזרחית על הרצפה, להשתמש בשירותים הודיים (בול פגיעה) - בלי בזבוז של נייר טואלט.
לאכול רק raw food (בעברית:מזון ראשוני - ראה אתר אדמה www.adama.net ), אורגני כמובן.
לדאוג לרווחתם של בעלי החיים. במיוחד אלה הסובלים מאכזריות בני האדם במעבדות הניסויים.
ואת כל זה לשלב עם חיים יהודיים.
איך עושים את זה? אני לא יודעת. לא מפני שאי אפשר, אלא מפני שאני לא מכירה הרבה אנשים שכבר עשו את השילוב הזה. אני צריכה להיות סוללת דרך. לפעמים מרגיש לי קצת קשה. קצת בודד.
וגם איך מוצאים בן זוג מתאים לכל הכור הגרעיני הזה שהוא אני?
אז אני מדברת עם ריבונו של עולם, ושוטחת לפניו את חלומותיי, מצוקותיי, התלבטויותיי, בקשותיי, וכמובן - תודותיי.
אני עוד מהודו מאמינה בא-ל-הים, או כמו שרצוי להגיד 'א-לקים'. את זה פתח לי המורה הרומני שלי ליוגה, שאמר שכל מה שאנו עושים בעולם הזה עלינו להתכוון אליו, להתחבר אליו. להקדיש לו כל פעולה יומיומית - אכילה, לימוד, שינה, אפילו מעשה אהבה. לא בשביל עצמנו -אלא בשביל הבורא כל, אוהב כל, חובק כל, הממלא הכל, שהוא בעצם אנחנו במהות - להתכוון אליו בכל פסיעה שלנו, לראות אותו בכול.
באותו זמן עדיין היה לי אנטי למושג 'א-ל-הים' ולכן חשבתי שלא אצלח ללימוד היוגה, אך המורה הרגיע אותי שגם זה בסדר.
ופשוט יום אחד זה נפתח. פתאום הבנתי. לא יודעת איך. פתאום התחלתי להתגעגע.... אליו. אל מי שהוא הכל. שאין עוד מלבדו. והתחלתי לבכות אליו כל יום ויום.
הייתי מתרגלת שיעור יוגה שלם והדמעות לא מפסיקות לזרום. "בבקשה, תתגלה אליי. בבקשה, בבקשה... אני אוהבת אותך. אני רוצה להיות שלך. אני רוצה להיכלל בך. להיעלם בך." כמהתי להגיע להארה. לגלות את האינסוף.
ואח"כ הכרתי את היהדות, כפי שכתבתי, הרבה יותר מקרוב ומבפנים, ולמדתי להתחבר אליו דרך היהדות.
אבל תמיד נשאר לי המשהו הראשוני הזה, של להתחבר אליו ישירות, בלי שום אמצעי, פשוט בדיבור הכי אישי, הכי פרטי, הכי פנימי, ועל הכול על הכול על הכול... בלי לפחד, בלי להתבייש, אפילו על הדברים הכי "נוראים". אפשר לדבר אתו כמו חבר, אהוב, מורה, פסיכולוג, הכול הכול. והוא תמיד מקשיב. אף פעם לא מפריע, לא מעיר הערות, לא מבקר, לא שופט, לא מייעץ כל מיני עצות מעצבנות, לא דוחף את ה"אני" שלו לתוך העניין - כמו שעושים הרבה אנשים, ואפילו לא מבקש כסף על הטיפול. וזה עוזר. זה באמת עוזר.
גם בתוך כדי הדיבור מגיעים לתובנות על עצמנו ועל הדברים שמטרידים אותנו. וגם בימים שאחרי זה רואים הרבה שינויים. ורואים שהוא עונה לכל מיני בקשות. כמובן אין לצפות שכל בקשה תתמלא מיד, כי השיקולים של היודע כל הרבה יותר רחבים משלנו, ולא תמיד זה באמת לטובתנו. וגם כדאי לדעת איך לנסח את הבקשות. עדיף במקום לבקש: 'בבקשה תסלק את פלוני המעצבן מחיי' לבקש למשל 'בבקשה תעזור לי לאהוב את פלוני, למרות שהוא מעורר אצלי כל מיני נקודות כואבות ולא פתורות, ותעזור לי בבקשה לרפא את עצמי כל כך שההתנהגות של פלוני לא תפריע לי בכלל' - זו למשל בקשה שממש יש סיכוי שתחולל שינוי, ופתאום נרגיש שאנו באמת הרבה יותר מסוגלים לקבל את פלוני, ואפילו לאהוב... הפלא ופלא.
השיחה הזו עם א-ל-הים היא הדבר שבעולם - בה"א הידיעה. רבי נחמן מדבר על זה הרבה. זה נקרא "התבודדות".
וכל אחד יכול לעשות את זה - לא משנה דתי או לא. פשוט לפתוח את הלב ולפתוח את הפה - ולהתחיל לדבר (חשוב שזה יהיה ממש בדיבור, לפחות תנועת שפתיים).
אפשר בכל מקום. רבי נחמן אומר שעדיף לבד בטבע, אך אם אי אפשר, אז טוב גם בחדר לבד, ואפילו מתחת לשמיכה. תוך כדי שטיפת כלים, תוך כדי פעילות גופנית ועוד ועוד אפשרויות.
אפשר לדבר על כל דבר שבעולם. ואם לא מצליחים לדבר, אז לבקש "אנא א-ל-הים / אבא / ריבונו של עולם / (איזה שם שבוחרים) - אני כל כך רוצה לדבר אתך וכלום לא יוצא. בבקשה תעזור לי. תן לי מילים..." ואז פתאום יכול להיפתח הסכר.
(יש על זה שני ספרים מעולים "התבודדות" של הרב בזאנסון, ו"לבד" של הרב ארז משה דורון).
אבל באמת, זה לא רק לדתיים, ואפילו לא רק ליהודים, כל אחד יכול פשוט ליצור קשר הכי אישי בעולם עם הכוח הכי נפלא בעולם, שהוא הכול. זה מדהים.
טוב, אז בעצם רציתי לספר שאני מדברת אתו על הקושי שלי לחבר חיים לפי היהדות לחיי טבע וקשר לאדמה כפי שאני משתוקקת. ואני מרגישה שהוא אוהב אותי ולאט לאט ייתן לי את התשובות.
בכל אופן לפעמים מרגישה כל כך צורך לשתף בזה אנשים. אבל הבעיה שרוב האנשים לא מבינים את המקום שלי, כי במקרה הטוב הם נמצאים רק במשהו אחד מכל המכלול שאני מדברת עליו - למשל הם רק אוכלים בריא, או רק מגדלים ילדים לפי עקרון הרצף אבל טוחנים בשר בלי שום בעיות, או שהם רק חיים טבעי אבל אין להם שום עניין ביהדות, או שהם רק דתיים בלי קשר לטבע, או שהם דתיים טבעוניים אבל לא שמעו מעולם על עקרון הרצף, או שהם חיים טבעי באופן יחסי אבל עדיין מאוד בורגני, או שהם מגדלים לפי עקרון הרצף אבל אין להם כ"כ עניין בבעלי חיים שמתייסרים במעבדות, או ש, או ש...
אז בדרך כלל מי שמחובר רק לחלק אחד מהמכלול, נוטה לבטל בזלזול את העניין שלי בחלקים האחרים. ואני כל כך רוצה ללמוד איך לחיות נכון. בלי לוותר על אף חלק.
אז בגלל שלא מצאתי עדיין אף אחד שממש מבין על מה אני מדברת - אין לי ברירה ואני שוב ושוב חוזרת לדבר עם אבי שבשמים. וזה כמובן נפלא, כי זה יוצר לי הזדמנות נפלאה לחזק אתו את הקשר.
ועדיין - אני הייתי כל כך שמחה לפגוש אנשים לחלוק אתם. אפילו שלא יסכימו עם הכול, אבל לא יבטלו. יהיו שם פשוט. יקשיבו. יהיו אתי. מחפשת חברים ושותפים לדרך.
ויותר מזה - רוצה להתעצם, לצמוח, עד שאהיה מסוגלת להפיץ בעולם הרבה אור, אהבה, קדושה, שמחה, אהבת אדם, אהבת האדמה, אהבת החי, אהבת ישראל....
מי רוצה להיות שותף?
-
ענ_בל*
- הודעות: 893
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2004, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ענ_בל*
רווקים רווקות
ועדיין - אני הייתי כל כך שמחה לפגוש אנשים לחלוק אתם. אפילו שלא יסכימו עם הכול, אבל לא יבטלו. יהיו שם פשוט. יקשיבו. יהיו אתי. מחפשת חברים ושותפים לדרך.
אני מקשיבה, והמילים שלך נוגעות בי. את נשמעת אישה מאוד טוטאלית שדבקה באמת שלה בלי לעגל פינות. וזה אחד הדברים היפים במילים שלך.
מתחברת אליך בנקודות שונות.
אני דווקא בורחת מהטוטאלי למקום שיותר נוח עבורי . כל דבר שנראה לי מסגרת או מחייב אותי מידי, אני קצת מתחמקת. אבל, במהות, מרגישה קרובה מאוד אל הדברים שאת כותבת.
יום נפלא @}
אני מקשיבה, והמילים שלך נוגעות בי. את נשמעת אישה מאוד טוטאלית שדבקה באמת שלה בלי לעגל פינות. וזה אחד הדברים היפים במילים שלך.
מתחברת אליך בנקודות שונות.
אני דווקא בורחת מהטוטאלי למקום שיותר נוח עבורי . כל דבר שנראה לי מסגרת או מחייב אותי מידי, אני קצת מתחמקת. אבל, במהות, מרגישה קרובה מאוד אל הדברים שאת כותבת.
יום נפלא @}
-
ענ_בל*
- הודעות: 893
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2004, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ענ_בל*
רווקים רווקות
ועדיין - אני הייתי כל כך שמחה לפגוש אנשים לחלוק אתם. אפילו שלא יסכימו עם הכול, אבל לא יבטלו. יהיו שם פשוט. יקשיבו. יהיו אתי. מחפשת חברים ושותפים לדרך.
אני מקשיבה, והמילים שלך נוגעות בי. את נשמעת אישה מאוד טוטאלית שדבקה באמת שלה בלי לעגל פינות. וזה אחד הדברים היפים במילים שלך.
מתחברת אליך בנקודות שונות.
אני דווקא בורחת מהטוטאלי למקום שיותר נוח עבורי . כל דבר שנראה לי מסגרת או מחייב אותי מידי, אני קצת מתחמקת. אבל, במהות, מרגישה קרובה מאוד אל הדברים שאת כותבת.
יום נפלא @}
אני מקשיבה, והמילים שלך נוגעות בי. את נשמעת אישה מאוד טוטאלית שדבקה באמת שלה בלי לעגל פינות. וזה אחד הדברים היפים במילים שלך.
מתחברת אליך בנקודות שונות.
אני דווקא בורחת מהטוטאלי למקום שיותר נוח עבורי . כל דבר שנראה לי מסגרת או מחייב אותי מידי, אני קצת מתחמקת. אבל, במהות, מרגישה קרובה מאוד אל הדברים שאת כותבת.
יום נפלא @}
-
עודד_לבנה*
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
רווקים רווקות
אפ"א,
האם לדעתך את צריכה גבר שיהיה כמוך בכל ההבטים, או גבר שיקבל אותך כמו שאת עם השוני?
בפרט שאת, אם קלטתי אותך נכון, אדם מחפש. כאדם מחפש, סביר שבעשר שנים הקרובות ישתנו המישורים העיקריים של החיים שלך. אולי הדת או הטבעיות תצא החוצה, אולי פילוסופיה איין-ראנדית תיכנס פנימה - מי יודע.
שינוי כזה בדרך כלל לא קורה בשני בני זוג בבת אחת.
ואם את מחפשת גבר שיקבל אותך עם השוני - האם את מוכנה כבר לקבל אותו עם כל השוני, עם כל "מה שהוא לא" בשבילך?
האם לדעתך את צריכה גבר שיהיה כמוך בכל ההבטים, או גבר שיקבל אותך כמו שאת עם השוני?
בפרט שאת, אם קלטתי אותך נכון, אדם מחפש. כאדם מחפש, סביר שבעשר שנים הקרובות ישתנו המישורים העיקריים של החיים שלך. אולי הדת או הטבעיות תצא החוצה, אולי פילוסופיה איין-ראנדית תיכנס פנימה - מי יודע.
שינוי כזה בדרך כלל לא קורה בשני בני זוג בבת אחת.
ואם את מחפשת גבר שיקבל אותך עם השוני - האם את מוכנה כבר לקבל אותו עם כל השוני, עם כל "מה שהוא לא" בשבילך?
-
עודד_לבנה*
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
רווקים רווקות
אפ"א,
האם לדעתך את צריכה גבר שיהיה כמוך בכל ההבטים, או גבר שיקבל אותך כמו שאת עם השוני?
בפרט שאת, אם קלטתי אותך נכון, אדם מחפש. כאדם מחפש, סביר שבעשר שנים הקרובות ישתנו המישורים העיקריים של החיים שלך. אולי הדת או הטבעיות תצא החוצה, אולי פילוסופיה איין-ראנדית תיכנס פנימה - מי יודע.
שינוי כזה בדרך כלל לא קורה בשני בני זוג בבת אחת.
ואם את מחפשת גבר שיקבל אותך עם השוני - האם את מוכנה כבר לקבל אותו עם כל השוני, עם כל "מה שהוא לא" בשבילך?
האם לדעתך את צריכה גבר שיהיה כמוך בכל ההבטים, או גבר שיקבל אותך כמו שאת עם השוני?
בפרט שאת, אם קלטתי אותך נכון, אדם מחפש. כאדם מחפש, סביר שבעשר שנים הקרובות ישתנו המישורים העיקריים של החיים שלך. אולי הדת או הטבעיות תצא החוצה, אולי פילוסופיה איין-ראנדית תיכנס פנימה - מי יודע.
שינוי כזה בדרך כלל לא קורה בשני בני זוג בבת אחת.
ואם את מחפשת גבר שיקבל אותך עם השוני - האם את מוכנה כבר לקבל אותו עם כל השוני, עם כל "מה שהוא לא" בשבילך?
-
סאן_שיין*
- הודעות: 200
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 17:46
- דף אישי: הדף האישי של סאן_שיין*
רווקים רווקות
אני פשוט אני, כתבת מקסים, אמיתי, מהלב, ומקרב. אני מתחברת ומזדהה כמעט עם כל מה שכתבת, הצורך ליצור דרך שהיא דרך מעבר לגבולות הרעיונות התחומים והמוגבלים שלנו של אסור ומותר, משהו שהוא ענקי וכולל ואוניברסלי ויחד עם זה ערכי ומכיל קודים של התנהגות שהיא התנהגות של לב, ברורה, מלאה במידות, טהורה...ולמצוא את הבן זוג הזה שמכיל את המקום הזה. מרגישה שאנחנו מאד במקום דומה. תוכלי לקרוא קצת בבלוג שלי. אולי תפתחי דף בית? אשמח להתכתב אתך ולהכירך. חיבוק
המייל שלי: [email protected]
המייל שלי: [email protected]
-
סאן_שיין*
- הודעות: 200
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 17:46
- דף אישי: הדף האישי של סאן_שיין*
רווקים רווקות
אני פשוט אני, כתבת מקסים, אמיתי, מהלב, ומקרב. אני מתחברת ומזדהה כמעט עם כל מה שכתבת, הצורך ליצור דרך שהיא דרך מעבר לגבולות הרעיונות התחומים והמוגבלים שלנו של אסור ומותר, משהו שהוא ענקי וכולל ואוניברסלי ויחד עם זה ערכי ומכיל קודים של התנהגות שהיא התנהגות של לב, ברורה, מלאה במידות, טהורה...ולמצוא את הבן זוג הזה שמכיל את המקום הזה. מרגישה שאנחנו מאד במקום דומה. תוכלי לקרוא קצת בבלוג שלי. אולי תפתחי דף בית? אשמח להתכתב אתך ולהכירך. חיבוק
המייל שלי: [email protected]
המייל שלי: [email protected]
-
חתולה_על_גג_פח_לוהט*
- הודעות: 76
- הצטרפות: 18 אפריל 2004, 15:12
- דף אישי: הדף האישי של חתולה_על_גג_פח_לוהט*
רווקים רווקות
את כותבת בצורה נוגעת ללב, התמימות שבה נראה לך שאפשר לעשות הכל נכון, ולא להתפשר על שום עיקרון, מחממת את הלב. אני בטוחה שקשה לך לקבל את הפשרות שרוב בני האדם עושים בחייהם, בעיקר אם את חיה בעיר. אולי כדאי לך לעבור למקום שבו יש יותר אנשים שחיים קרוב לטבע, תראי איך אסף שפיצר חי, אולי זה יתאים לך יותר.
לגבי בן זוג, מה שעודד אמר נכון, בהתחלה חשבתי שעד שלא אדע פחות או יותר לאיזה נתיב חיי ילכו לא אוכל לבחור שותף לדרך, אבל נראה לי שעכשיו אני יודעת איזה בנאדם יוכל ללוות אותי, ונראה לי שזה הופך את העיניין לפשוט יותר, רק הדברים החשובים נשארו ברשימה.
לגבי בן זוג, מה שעודד אמר נכון, בהתחלה חשבתי שעד שלא אדע פחות או יותר לאיזה נתיב חיי ילכו לא אוכל לבחור שותף לדרך, אבל נראה לי שעכשיו אני יודעת איזה בנאדם יוכל ללוות אותי, ונראה לי שזה הופך את העיניין לפשוט יותר, רק הדברים החשובים נשארו ברשימה.
-
חתולה_על_גג_פח_לוהט*
- הודעות: 76
- הצטרפות: 18 אפריל 2004, 15:12
- דף אישי: הדף האישי של חתולה_על_גג_פח_לוהט*
רווקים רווקות
את כותבת בצורה נוגעת ללב, התמימות שבה נראה לך שאפשר לעשות הכל נכון, ולא להתפשר על שום עיקרון, מחממת את הלב. אני בטוחה שקשה לך לקבל את הפשרות שרוב בני האדם עושים בחייהם, בעיקר אם את חיה בעיר. אולי כדאי לך לעבור למקום שבו יש יותר אנשים שחיים קרוב לטבע, תראי איך אסף שפיצר חי, אולי זה יתאים לך יותר.
לגבי בן זוג, מה שעודד אמר נכון, בהתחלה חשבתי שעד שלא אדע פחות או יותר לאיזה נתיב חיי ילכו לא אוכל לבחור שותף לדרך, אבל נראה לי שעכשיו אני יודעת איזה בנאדם יוכל ללוות אותי, ונראה לי שזה הופך את העיניין לפשוט יותר, רק הדברים החשובים נשארו ברשימה.
לגבי בן זוג, מה שעודד אמר נכון, בהתחלה חשבתי שעד שלא אדע פחות או יותר לאיזה נתיב חיי ילכו לא אוכל לבחור שותף לדרך, אבל נראה לי שעכשיו אני יודעת איזה בנאדם יוכל ללוות אותי, ונראה לי שזה הופך את העיניין לפשוט יותר, רק הדברים החשובים נשארו ברשימה.
-
יערת_דבש*
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
רווקים רווקות
אני פשוט,
תודה על המילים.
אני ממליצה לך להעביר אותם לדף נפרד או אחר, שיגיעו לעוד עיניים, כי עניינו של הדף הוא לא מדויק לעניינך, ואני מרגישה שיש כאן באתר קהלים נפלאים שיכולים להיות לך קהילה.
בעצם, המכתב שכתבת מדבר על המון דברים ורבדים של האתר והקהילה.
אולי תפלחי אותם?
למשל דתיי באופן.
רק דוגמא.
שוב תודה על הדברים, ביי וימים טובים.
תודה על המילים.
אני ממליצה לך להעביר אותם לדף נפרד או אחר, שיגיעו לעוד עיניים, כי עניינו של הדף הוא לא מדויק לעניינך, ואני מרגישה שיש כאן באתר קהלים נפלאים שיכולים להיות לך קהילה.
בעצם, המכתב שכתבת מדבר על המון דברים ורבדים של האתר והקהילה.
אולי תפלחי אותם?
למשל דתיי באופן.
רק דוגמא.
שוב תודה על הדברים, ביי וימים טובים.
-
יערת_דבש*
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
רווקים רווקות
אני פשוט,
תודה על המילים.
אני ממליצה לך להעביר אותם לדף נפרד או אחר, שיגיעו לעוד עיניים, כי עניינו של הדף הוא לא מדויק לעניינך, ואני מרגישה שיש כאן באתר קהלים נפלאים שיכולים להיות לך קהילה.
בעצם, המכתב שכתבת מדבר על המון דברים ורבדים של האתר והקהילה.
אולי תפלחי אותם?
למשל דתיי באופן.
רק דוגמא.
שוב תודה על הדברים, ביי וימים טובים.
תודה על המילים.
אני ממליצה לך להעביר אותם לדף נפרד או אחר, שיגיעו לעוד עיניים, כי עניינו של הדף הוא לא מדויק לעניינך, ואני מרגישה שיש כאן באתר קהלים נפלאים שיכולים להיות לך קהילה.
בעצם, המכתב שכתבת מדבר על המון דברים ורבדים של האתר והקהילה.
אולי תפלחי אותם?
למשל דתיי באופן.
רק דוגמא.
שוב תודה על הדברים, ביי וימים טובים.
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
לאנשים היפים שענו לי, תודה לכם.
התגובות שלכם נגעו ללבי.
תודה על שקראתם ועל שהגבתם. זה מאד ריגש אותי לראות תגובות מיד על הבוקר. כבר כתבתי אתמול שזו פעם ראשונה שלי.
דרך אגב, מה ההבדל בין ההתכתבות כאן לבין ההתכתבות בדף האישי של כל אחד? לפי מה מחליטים איפה לכתוב מה?
ואם אני רוצה לכתוב על כל הנושאים ביחד? ואם אני רוצה שזה יגיע להרבה אנשים? ואם אני רוצה פשוט לחשוף הכל בלי שום פחד, אולי פעם ראשונה בחיים אעז להגיד הרבה דברים, פשוט להגיד את עצמי כמו שאני? ולחפש שותפים לדרך...
תשובה לענבל:
תודה רבה על גילוי ההזדהות ועל התגובה החמימה. זה נורא נעים. וגם אשמח להכיר אותך יותר. בתגובה לדברייך: יכול להיות שאני טיפוס טוטאלי במובנים מסוימים, אבל אני גם מאוד חוששת מהתחיבויות וממסגרות. מאוד. יחד עם זה יש לי חלומות ושאיפות ורצונות כאלה ענקיים ועוצמתיים, שאני פשוט לא יכולה לחיות חיים סתמיים. חייבת לחתור למימוש לפחות חלק משמעותי מזה. ואולי אפילו הרבה יותר ממה שאני חולמת, מי יודע?
בינתיים אני בהתמודדויות יומיומיות ללמוד להיות מי שאני באמת באמת באמת, ולגלות מה באמת יש לי לעשות כאן ולתת לעולם הזה. באמת להגשים את מה שנועדתי בלי הסחות הדעת של הסביבה, על אף ההתנגדויות של הסובבים, אבל באהבה לכול.
אני צריכה כל כך הרבה עזרה לכך מריבונו של עולם, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו.
תשובה לעודד לבנה:
תודה רבה על מה שכתבת. רציתי להבהיר משהו – שמה שכתבתי על הצורך באנשים לשתף אותם לא היה מכוון דווקא לבן זוג. התכוונתי בכלל – מישהו שאוכל לדבר אתו, לשתף, להתייעץ – חברים, מדריכים, מורים, רבנים, מישהו שיבין אותי על כל חלקיי. שיוכל להכיל הכול. זה דבר אחד.
כמובן שיש גם עניין בן הזוג הרצוי מאוד. בזה אתה אולי צדקת. אני לא יודעת עד כמה אני יכולה לקבל את בן הזוג יהיה מה שיהיה. אני כל כך רוצה את כל מה שאני רוצה שאני פשוט מתפקעת מרוב רצונות. ורצונות, דרך אגב, זה דבר גבוה מאוד. בתורת הקבלה הרצון קשור לספירת הכתר שזה הדבר הכי גבוה. וזה נקרא הרצון העליון – שהוא שקדם לבריאת העולם. כלומר, בלי רצון אי אפשר ליצור כלום. הרצון זה כלי שלתוכו אפשר להכניס הכול. ככל שהרצונות של אדם גדולים יותר, זה אומר שיש לו כלים גדולים יותר להכיל יותר ויותר אור. לכן הרצון זה דבר מאוד חיובי. רק השאלה לאן מנתבים אותו.
אנשים שיש להם רצונות מאוד גדולים – לכסף, למין וכדומה, זה אומר שיש להם פוטנציאל מאוד גדול להתחבר דווקא להכי גבוה. להתחבר הכי חזק לא-ל-הות. יש להם כלים מאד גדולים. ורק הרבה פעמים לא יודעים את זה. כסף למשל זה מלשון כיסופים. האדם משתוקק לכסף כי הוא משתוקק בעצם למשהו אחר. הוא כוסף למשהו הרבה יותר גדול ועצום ממנו. צריך לגלות מה אנחנו רוצים באמת.
ולענייננו, אני רוצה כל כך הרבה, אבל עדיין בצורה מעורבלת. הרבה פעמים לא כל כך מרגישה שרוצה כבר בן זוג, ומבינה שאני בודאי כן רוצה, אבל מה? אני פוחדת שהשאיפות שלו יהיו רחוקות ממה שאני מחפשת. שהאופי שלו ימצא חן בעיניי, אבל לא נהיה שותפים למטרות. ואז פוחדת שאצטרך להחניק את החלומות שלי.
והחלומות האלה הם לא סתם חלומות. אני מרגישה שהם ממש תמצית החיים. הם האמת בהתגלמותה.
לא מאמינה שאני יכולה להתפשר על האמת. לא לאורך זמן בכל אופן. לא משנה שהאמת נתפסת שונה אצל כל אדם, אבל לפחות על מה שהוא אמת שלי.
וגם ללמוד שאני ראויה באמת למצוא את האדם הזה. אדם שרוצה באותה דרך חיים ואותן מטרות כשלי. בכל החיבור העמוק לטבע, על מלוא הרבדים שלו. ובחיבור לא-ל-הות.
אני מאמינה שאוכל ללמוד לקבל את השונה בבן זוגי בתחומים מסוימים, אבל לא ארצה שיהיה שונה בתחומים הנ"ל.
אני ראויה לכך, והאדם שנועד לי קיים כאן על פני האדמה, האדם אשר הוא משורש נשמתי ממש – כפי שקוראים לזה בחסידות, ומאמינה שריבונו של עולם ישלח לי אותו בזמן המתאים. תודה עודד.
סאן שיין:
כל כך יפה שיקפת לי חזרה בכמה מילים את הדברים שאני כתבתי. הרגשתי שאת ממש התחברת אליי, וזה עושה לי טוב על הנשמה. הספקתי לקרוא קצת בבלוג שלך, ולהתרגש עוד יותר. אני מקווה שבקרוב אקרא עוד.
אני עוד חדשה בעניינים, וצריכה עוד ללמוד איך פותחים דף בית, או בלוג (רק היום למדתי מה זה בלוג).
גם אני מאוד הייתי רוצה להכירך.
רק שאני מקווה שיהיה לי כוח להתכתבויות האלה, כי יש לי רגעים שמרוב שאני מתגעגעת לטבע, אני לא מבינה מה אני עושה ליד המחשב. אני מכירה תודה למחשבים ולאינטרנט ולטלפונים, ויחד עם זאת – קצת יותר מדי, ואני כבר מרגישה מחנק.
יש עוד דבר שהייתי רוצה לשתף אותך בו, ובעצם אני משתפת את כל מי שקורא את זה: בהתחלה, כשהתחלתי לכתוב אמרתי לעצמי: יופי, אף אחד לא מכיר אותי, אני אוכל לכתוב מה שאני רוצה, הכול ! בלי שום סינונים. בלי חשבון. לחשוף עד הסוף.
ובמידה מסוימת כך אומנם כתבתי. אלא שככל שאני מקבלת תגובות, והן בעיקר אוהדות – אני מתחילה לחשוש לכתוב כל דבר, כי אז אולי כבר לא יאהבו אותי. בהתחלה לא כ"כ אכפת לי אם יאהבו אותי או לא, אבל אחרי שמתגלה החיבה, קשה לי לאבד אותה.
למה אני משתפת בזה? כי אני בכל זאת רוצה כן להיות מסוגלת לכתוב הכול, ויחד עם זה אני מקווה נורא שתמשיכו לאהוב אותי, ושגם אם לא – זה לא ישנה לי.
אני שוב מודה לך על התגובה החמימה והמחבקת. ואת כותבת כל כך יפה.
חתולה על גג פח לוהט:
תודה גם לך. חיזקת אותי בדברייך. וממש תודה על ההפניה לאסף שפיצר – הספקתי בינתיים רק להציץ, ואני ממש מרגישה שיש לי מה לחפש שם. המילים שלך ממש מרוות.
בכלל, כל התשובות של הבנות שקיבלתי כאלה מלאות לב, זה ממש עושה לי חשק עוד יותר... איך אני אגיד את זה? עוד יותר לנסוק, עוד יותר גבוה... כתבתי אתמול על הביטוי הנשי. יש לנו כל כך הרבה. כל כך הרבה לב. רגישות, חמימות, אמפתיה, יכולת לחוש את הזולת מהעומק... כל כך הרבה עגול כזה. העולם משווע לרכות שלנו. די לפחד להפגין רגשות. להראות חולשה. להודות שאנו רוצות אהבה ולא מספיק לנו רק מין. די לפחד לבכות בפני אנשים, לקבל את הגוף שלנו כפי שהוא. די לנסיונות להוכיח לגברים שאנחנו כמוהם. העולם משווע לעוצמת הרכות הנשית. הגיע הזמן.
כל ההבנות האלה מהספרים "עוצמת הרכות" ו"איך הפכה האישה לגבר" של טובי בראונינג – ספרים שיכולים לשנות את העולם, אבל באמת. הבנות ותובנות מהעומק עומק. ספרים שמעוררים. שיכולים לרפא – אותנו עצמנו ואת העולם כולו. בבקשה בבקשה תקראו אותם אם עדיין לא קראתם. מצאתי את האתר שלהם: www.holistic-pulsing.com.
עוד רעיונות על זה בהמשך (למשל, להקים את "התנועה לשחרור הבטן"...)
יערת דבש:
תודה רבה מאוד. כפי שכבר כתבתי, אני חדשה בעניינים. לאיזה דף נפרד אני יכולה להעביר את זה? היכן את חושבת שזה יגיע לעוד, או אפילו ליותר עיניים? איזה קהלים את חושבת יכולים להתאים לי?
אני ממש זקוקה לקהילה של אנשי טבע ואדמה שמחוברים ליהדות באמת, בשילוב אמיתי וחי. האם את יודעת איפה למצוא? אולי אפשר לקרוא לזה משהו כמו "יהדות באופן". באהבה רבה.
לכולם, יש עוד כל כך הרבה. אני מקווה שהמשך יבוא.
התגובות שלכם נגעו ללבי.
תודה על שקראתם ועל שהגבתם. זה מאד ריגש אותי לראות תגובות מיד על הבוקר. כבר כתבתי אתמול שזו פעם ראשונה שלי.
דרך אגב, מה ההבדל בין ההתכתבות כאן לבין ההתכתבות בדף האישי של כל אחד? לפי מה מחליטים איפה לכתוב מה?
ואם אני רוצה לכתוב על כל הנושאים ביחד? ואם אני רוצה שזה יגיע להרבה אנשים? ואם אני רוצה פשוט לחשוף הכל בלי שום פחד, אולי פעם ראשונה בחיים אעז להגיד הרבה דברים, פשוט להגיד את עצמי כמו שאני? ולחפש שותפים לדרך...
תשובה לענבל:
תודה רבה על גילוי ההזדהות ועל התגובה החמימה. זה נורא נעים. וגם אשמח להכיר אותך יותר. בתגובה לדברייך: יכול להיות שאני טיפוס טוטאלי במובנים מסוימים, אבל אני גם מאוד חוששת מהתחיבויות וממסגרות. מאוד. יחד עם זה יש לי חלומות ושאיפות ורצונות כאלה ענקיים ועוצמתיים, שאני פשוט לא יכולה לחיות חיים סתמיים. חייבת לחתור למימוש לפחות חלק משמעותי מזה. ואולי אפילו הרבה יותר ממה שאני חולמת, מי יודע?
בינתיים אני בהתמודדויות יומיומיות ללמוד להיות מי שאני באמת באמת באמת, ולגלות מה באמת יש לי לעשות כאן ולתת לעולם הזה. באמת להגשים את מה שנועדתי בלי הסחות הדעת של הסביבה, על אף ההתנגדויות של הסובבים, אבל באהבה לכול.
אני צריכה כל כך הרבה עזרה לכך מריבונו של עולם, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו.
תשובה לעודד לבנה:
תודה רבה על מה שכתבת. רציתי להבהיר משהו – שמה שכתבתי על הצורך באנשים לשתף אותם לא היה מכוון דווקא לבן זוג. התכוונתי בכלל – מישהו שאוכל לדבר אתו, לשתף, להתייעץ – חברים, מדריכים, מורים, רבנים, מישהו שיבין אותי על כל חלקיי. שיוכל להכיל הכול. זה דבר אחד.
כמובן שיש גם עניין בן הזוג הרצוי מאוד. בזה אתה אולי צדקת. אני לא יודעת עד כמה אני יכולה לקבל את בן הזוג יהיה מה שיהיה. אני כל כך רוצה את כל מה שאני רוצה שאני פשוט מתפקעת מרוב רצונות. ורצונות, דרך אגב, זה דבר גבוה מאוד. בתורת הקבלה הרצון קשור לספירת הכתר שזה הדבר הכי גבוה. וזה נקרא הרצון העליון – שהוא שקדם לבריאת העולם. כלומר, בלי רצון אי אפשר ליצור כלום. הרצון זה כלי שלתוכו אפשר להכניס הכול. ככל שהרצונות של אדם גדולים יותר, זה אומר שיש לו כלים גדולים יותר להכיל יותר ויותר אור. לכן הרצון זה דבר מאוד חיובי. רק השאלה לאן מנתבים אותו.
אנשים שיש להם רצונות מאוד גדולים – לכסף, למין וכדומה, זה אומר שיש להם פוטנציאל מאוד גדול להתחבר דווקא להכי גבוה. להתחבר הכי חזק לא-ל-הות. יש להם כלים מאד גדולים. ורק הרבה פעמים לא יודעים את זה. כסף למשל זה מלשון כיסופים. האדם משתוקק לכסף כי הוא משתוקק בעצם למשהו אחר. הוא כוסף למשהו הרבה יותר גדול ועצום ממנו. צריך לגלות מה אנחנו רוצים באמת.
ולענייננו, אני רוצה כל כך הרבה, אבל עדיין בצורה מעורבלת. הרבה פעמים לא כל כך מרגישה שרוצה כבר בן זוג, ומבינה שאני בודאי כן רוצה, אבל מה? אני פוחדת שהשאיפות שלו יהיו רחוקות ממה שאני מחפשת. שהאופי שלו ימצא חן בעיניי, אבל לא נהיה שותפים למטרות. ואז פוחדת שאצטרך להחניק את החלומות שלי.
והחלומות האלה הם לא סתם חלומות. אני מרגישה שהם ממש תמצית החיים. הם האמת בהתגלמותה.
לא מאמינה שאני יכולה להתפשר על האמת. לא לאורך זמן בכל אופן. לא משנה שהאמת נתפסת שונה אצל כל אדם, אבל לפחות על מה שהוא אמת שלי.
וגם ללמוד שאני ראויה באמת למצוא את האדם הזה. אדם שרוצה באותה דרך חיים ואותן מטרות כשלי. בכל החיבור העמוק לטבע, על מלוא הרבדים שלו. ובחיבור לא-ל-הות.
אני מאמינה שאוכל ללמוד לקבל את השונה בבן זוגי בתחומים מסוימים, אבל לא ארצה שיהיה שונה בתחומים הנ"ל.
אני ראויה לכך, והאדם שנועד לי קיים כאן על פני האדמה, האדם אשר הוא משורש נשמתי ממש – כפי שקוראים לזה בחסידות, ומאמינה שריבונו של עולם ישלח לי אותו בזמן המתאים. תודה עודד.
סאן שיין:
כל כך יפה שיקפת לי חזרה בכמה מילים את הדברים שאני כתבתי. הרגשתי שאת ממש התחברת אליי, וזה עושה לי טוב על הנשמה. הספקתי לקרוא קצת בבלוג שלך, ולהתרגש עוד יותר. אני מקווה שבקרוב אקרא עוד.
אני עוד חדשה בעניינים, וצריכה עוד ללמוד איך פותחים דף בית, או בלוג (רק היום למדתי מה זה בלוג).
גם אני מאוד הייתי רוצה להכירך.
רק שאני מקווה שיהיה לי כוח להתכתבויות האלה, כי יש לי רגעים שמרוב שאני מתגעגעת לטבע, אני לא מבינה מה אני עושה ליד המחשב. אני מכירה תודה למחשבים ולאינטרנט ולטלפונים, ויחד עם זאת – קצת יותר מדי, ואני כבר מרגישה מחנק.
יש עוד דבר שהייתי רוצה לשתף אותך בו, ובעצם אני משתפת את כל מי שקורא את זה: בהתחלה, כשהתחלתי לכתוב אמרתי לעצמי: יופי, אף אחד לא מכיר אותי, אני אוכל לכתוב מה שאני רוצה, הכול ! בלי שום סינונים. בלי חשבון. לחשוף עד הסוף.
ובמידה מסוימת כך אומנם כתבתי. אלא שככל שאני מקבלת תגובות, והן בעיקר אוהדות – אני מתחילה לחשוש לכתוב כל דבר, כי אז אולי כבר לא יאהבו אותי. בהתחלה לא כ"כ אכפת לי אם יאהבו אותי או לא, אבל אחרי שמתגלה החיבה, קשה לי לאבד אותה.
למה אני משתפת בזה? כי אני בכל זאת רוצה כן להיות מסוגלת לכתוב הכול, ויחד עם זה אני מקווה נורא שתמשיכו לאהוב אותי, ושגם אם לא – זה לא ישנה לי.
אני שוב מודה לך על התגובה החמימה והמחבקת. ואת כותבת כל כך יפה.
חתולה על גג פח לוהט:
תודה גם לך. חיזקת אותי בדברייך. וממש תודה על ההפניה לאסף שפיצר – הספקתי בינתיים רק להציץ, ואני ממש מרגישה שיש לי מה לחפש שם. המילים שלך ממש מרוות.
בכלל, כל התשובות של הבנות שקיבלתי כאלה מלאות לב, זה ממש עושה לי חשק עוד יותר... איך אני אגיד את זה? עוד יותר לנסוק, עוד יותר גבוה... כתבתי אתמול על הביטוי הנשי. יש לנו כל כך הרבה. כל כך הרבה לב. רגישות, חמימות, אמפתיה, יכולת לחוש את הזולת מהעומק... כל כך הרבה עגול כזה. העולם משווע לרכות שלנו. די לפחד להפגין רגשות. להראות חולשה. להודות שאנו רוצות אהבה ולא מספיק לנו רק מין. די לפחד לבכות בפני אנשים, לקבל את הגוף שלנו כפי שהוא. די לנסיונות להוכיח לגברים שאנחנו כמוהם. העולם משווע לעוצמת הרכות הנשית. הגיע הזמן.
כל ההבנות האלה מהספרים "עוצמת הרכות" ו"איך הפכה האישה לגבר" של טובי בראונינג – ספרים שיכולים לשנות את העולם, אבל באמת. הבנות ותובנות מהעומק עומק. ספרים שמעוררים. שיכולים לרפא – אותנו עצמנו ואת העולם כולו. בבקשה בבקשה תקראו אותם אם עדיין לא קראתם. מצאתי את האתר שלהם: www.holistic-pulsing.com.
עוד רעיונות על זה בהמשך (למשל, להקים את "התנועה לשחרור הבטן"...)
יערת דבש:
תודה רבה מאוד. כפי שכבר כתבתי, אני חדשה בעניינים. לאיזה דף נפרד אני יכולה להעביר את זה? היכן את חושבת שזה יגיע לעוד, או אפילו ליותר עיניים? איזה קהלים את חושבת יכולים להתאים לי?
אני ממש זקוקה לקהילה של אנשי טבע ואדמה שמחוברים ליהדות באמת, בשילוב אמיתי וחי. האם את יודעת איפה למצוא? אולי אפשר לקרוא לזה משהו כמו "יהדות באופן". באהבה רבה.
לכולם, יש עוד כל כך הרבה. אני מקווה שהמשך יבוא.
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
לאנשים היפים שענו לי, תודה לכם.
התגובות שלכם נגעו ללבי.
תודה על שקראתם ועל שהגבתם. זה מאד ריגש אותי לראות תגובות מיד על הבוקר. כבר כתבתי אתמול שזו פעם ראשונה שלי.
דרך אגב, מה ההבדל בין ההתכתבות כאן לבין ההתכתבות בדף האישי של כל אחד? לפי מה מחליטים איפה לכתוב מה?
ואם אני רוצה לכתוב על כל הנושאים ביחד? ואם אני רוצה שזה יגיע להרבה אנשים? ואם אני רוצה פשוט לחשוף הכל בלי שום פחד, אולי פעם ראשונה בחיים אעז להגיד הרבה דברים, פשוט להגיד את עצמי כמו שאני? ולחפש שותפים לדרך...
תשובה לענבל:
תודה רבה על גילוי ההזדהות ועל התגובה החמימה. זה נורא נעים. וגם אשמח להכיר אותך יותר. בתגובה לדברייך: יכול להיות שאני טיפוס טוטאלי במובנים מסוימים, אבל אני גם מאוד חוששת מהתחיבויות וממסגרות. מאוד. יחד עם זה יש לי חלומות ושאיפות ורצונות כאלה ענקיים ועוצמתיים, שאני פשוט לא יכולה לחיות חיים סתמיים. חייבת לחתור למימוש לפחות חלק משמעותי מזה. ואולי אפילו הרבה יותר ממה שאני חולמת, מי יודע?
בינתיים אני בהתמודדויות יומיומיות ללמוד להיות מי שאני באמת באמת באמת, ולגלות מה באמת יש לי לעשות כאן ולתת לעולם הזה. באמת להגשים את מה שנועדתי בלי הסחות הדעת של הסביבה, על אף ההתנגדויות של הסובבים, אבל באהבה לכול.
אני צריכה כל כך הרבה עזרה לכך מריבונו של עולם, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו.
תשובה לעודד לבנה:
תודה רבה על מה שכתבת. רציתי להבהיר משהו – שמה שכתבתי על הצורך באנשים לשתף אותם לא היה מכוון דווקא לבן זוג. התכוונתי בכלל – מישהו שאוכל לדבר אתו, לשתף, להתייעץ – חברים, מדריכים, מורים, רבנים, מישהו שיבין אותי על כל חלקיי. שיוכל להכיל הכול. זה דבר אחד.
כמובן שיש גם עניין בן הזוג הרצוי מאוד. בזה אתה אולי צדקת. אני לא יודעת עד כמה אני יכולה לקבל את בן הזוג יהיה מה שיהיה. אני כל כך רוצה את כל מה שאני רוצה שאני פשוט מתפקעת מרוב רצונות. ורצונות, דרך אגב, זה דבר גבוה מאוד. בתורת הקבלה הרצון קשור לספירת הכתר שזה הדבר הכי גבוה. וזה נקרא הרצון העליון – שהוא שקדם לבריאת העולם. כלומר, בלי רצון אי אפשר ליצור כלום. הרצון זה כלי שלתוכו אפשר להכניס הכול. ככל שהרצונות של אדם גדולים יותר, זה אומר שיש לו כלים גדולים יותר להכיל יותר ויותר אור. לכן הרצון זה דבר מאוד חיובי. רק השאלה לאן מנתבים אותו.
אנשים שיש להם רצונות מאוד גדולים – לכסף, למין וכדומה, זה אומר שיש להם פוטנציאל מאוד גדול להתחבר דווקא להכי גבוה. להתחבר הכי חזק לא-ל-הות. יש להם כלים מאד גדולים. ורק הרבה פעמים לא יודעים את זה. כסף למשל זה מלשון כיסופים. האדם משתוקק לכסף כי הוא משתוקק בעצם למשהו אחר. הוא כוסף למשהו הרבה יותר גדול ועצום ממנו. צריך לגלות מה אנחנו רוצים באמת.
ולענייננו, אני רוצה כל כך הרבה, אבל עדיין בצורה מעורבלת. הרבה פעמים לא כל כך מרגישה שרוצה כבר בן זוג, ומבינה שאני בודאי כן רוצה, אבל מה? אני פוחדת שהשאיפות שלו יהיו רחוקות ממה שאני מחפשת. שהאופי שלו ימצא חן בעיניי, אבל לא נהיה שותפים למטרות. ואז פוחדת שאצטרך להחניק את החלומות שלי.
והחלומות האלה הם לא סתם חלומות. אני מרגישה שהם ממש תמצית החיים. הם האמת בהתגלמותה.
לא מאמינה שאני יכולה להתפשר על האמת. לא לאורך זמן בכל אופן. לא משנה שהאמת נתפסת שונה אצל כל אדם, אבל לפחות על מה שהוא אמת שלי.
וגם ללמוד שאני ראויה באמת למצוא את האדם הזה. אדם שרוצה באותה דרך חיים ואותן מטרות כשלי. בכל החיבור העמוק לטבע, על מלוא הרבדים שלו. ובחיבור לא-ל-הות.
אני מאמינה שאוכל ללמוד לקבל את השונה בבן זוגי בתחומים מסוימים, אבל לא ארצה שיהיה שונה בתחומים הנ"ל.
אני ראויה לכך, והאדם שנועד לי קיים כאן על פני האדמה, האדם אשר הוא משורש נשמתי ממש – כפי שקוראים לזה בחסידות, ומאמינה שריבונו של עולם ישלח לי אותו בזמן המתאים. תודה עודד.
סאן שיין:
כל כך יפה שיקפת לי חזרה בכמה מילים את הדברים שאני כתבתי. הרגשתי שאת ממש התחברת אליי, וזה עושה לי טוב על הנשמה. הספקתי לקרוא קצת בבלוג שלך, ולהתרגש עוד יותר. אני מקווה שבקרוב אקרא עוד.
אני עוד חדשה בעניינים, וצריכה עוד ללמוד איך פותחים דף בית, או בלוג (רק היום למדתי מה זה בלוג).
גם אני מאוד הייתי רוצה להכירך.
רק שאני מקווה שיהיה לי כוח להתכתבויות האלה, כי יש לי רגעים שמרוב שאני מתגעגעת לטבע, אני לא מבינה מה אני עושה ליד המחשב. אני מכירה תודה למחשבים ולאינטרנט ולטלפונים, ויחד עם זאת – קצת יותר מדי, ואני כבר מרגישה מחנק.
יש עוד דבר שהייתי רוצה לשתף אותך בו, ובעצם אני משתפת את כל מי שקורא את זה: בהתחלה, כשהתחלתי לכתוב אמרתי לעצמי: יופי, אף אחד לא מכיר אותי, אני אוכל לכתוב מה שאני רוצה, הכול ! בלי שום סינונים. בלי חשבון. לחשוף עד הסוף.
ובמידה מסוימת כך אומנם כתבתי. אלא שככל שאני מקבלת תגובות, והן בעיקר אוהדות – אני מתחילה לחשוש לכתוב כל דבר, כי אז אולי כבר לא יאהבו אותי. בהתחלה לא כ"כ אכפת לי אם יאהבו אותי או לא, אבל אחרי שמתגלה החיבה, קשה לי לאבד אותה.
למה אני משתפת בזה? כי אני בכל זאת רוצה כן להיות מסוגלת לכתוב הכול, ויחד עם זה אני מקווה נורא שתמשיכו לאהוב אותי, ושגם אם לא – זה לא ישנה לי.
אני שוב מודה לך על התגובה החמימה והמחבקת. ואת כותבת כל כך יפה.
חתולה על גג פח לוהט:
תודה גם לך. חיזקת אותי בדברייך. וממש תודה על ההפניה לאסף שפיצר – הספקתי בינתיים רק להציץ, ואני ממש מרגישה שיש לי מה לחפש שם. המילים שלך ממש מרוות.
בכלל, כל התשובות של הבנות שקיבלתי כאלה מלאות לב, זה ממש עושה לי חשק עוד יותר... איך אני אגיד את זה? עוד יותר לנסוק, עוד יותר גבוה... כתבתי אתמול על הביטוי הנשי. יש לנו כל כך הרבה. כל כך הרבה לב. רגישות, חמימות, אמפתיה, יכולת לחוש את הזולת מהעומק... כל כך הרבה עגול כזה. העולם משווע לרכות שלנו. די לפחד להפגין רגשות. להראות חולשה. להודות שאנו רוצות אהבה ולא מספיק לנו רק מין. די לפחד לבכות בפני אנשים, לקבל את הגוף שלנו כפי שהוא. די לנסיונות להוכיח לגברים שאנחנו כמוהם. העולם משווע לעוצמת הרכות הנשית. הגיע הזמן.
כל ההבנות האלה מהספרים "עוצמת הרכות" ו"איך הפכה האישה לגבר" של טובי בראונינג – ספרים שיכולים לשנות את העולם, אבל באמת. הבנות ותובנות מהעומק עומק. ספרים שמעוררים. שיכולים לרפא – אותנו עצמנו ואת העולם כולו. בבקשה בבקשה תקראו אותם אם עדיין לא קראתם. מצאתי את האתר שלהם: www.holistic-pulsing.com.
עוד רעיונות על זה בהמשך (למשל, להקים את "התנועה לשחרור הבטן"...)
יערת דבש:
תודה רבה מאוד. כפי שכבר כתבתי, אני חדשה בעניינים. לאיזה דף נפרד אני יכולה להעביר את זה? היכן את חושבת שזה יגיע לעוד, או אפילו ליותר עיניים? איזה קהלים את חושבת יכולים להתאים לי?
אני ממש זקוקה לקהילה של אנשי טבע ואדמה שמחוברים ליהדות באמת, בשילוב אמיתי וחי. האם את יודעת איפה למצוא? אולי אפשר לקרוא לזה משהו כמו "יהדות באופן". באהבה רבה.
לכולם, יש עוד כל כך הרבה. אני מקווה שהמשך יבוא.
התגובות שלכם נגעו ללבי.
תודה על שקראתם ועל שהגבתם. זה מאד ריגש אותי לראות תגובות מיד על הבוקר. כבר כתבתי אתמול שזו פעם ראשונה שלי.
דרך אגב, מה ההבדל בין ההתכתבות כאן לבין ההתכתבות בדף האישי של כל אחד? לפי מה מחליטים איפה לכתוב מה?
ואם אני רוצה לכתוב על כל הנושאים ביחד? ואם אני רוצה שזה יגיע להרבה אנשים? ואם אני רוצה פשוט לחשוף הכל בלי שום פחד, אולי פעם ראשונה בחיים אעז להגיד הרבה דברים, פשוט להגיד את עצמי כמו שאני? ולחפש שותפים לדרך...
תשובה לענבל:
תודה רבה על גילוי ההזדהות ועל התגובה החמימה. זה נורא נעים. וגם אשמח להכיר אותך יותר. בתגובה לדברייך: יכול להיות שאני טיפוס טוטאלי במובנים מסוימים, אבל אני גם מאוד חוששת מהתחיבויות וממסגרות. מאוד. יחד עם זה יש לי חלומות ושאיפות ורצונות כאלה ענקיים ועוצמתיים, שאני פשוט לא יכולה לחיות חיים סתמיים. חייבת לחתור למימוש לפחות חלק משמעותי מזה. ואולי אפילו הרבה יותר ממה שאני חולמת, מי יודע?
בינתיים אני בהתמודדויות יומיומיות ללמוד להיות מי שאני באמת באמת באמת, ולגלות מה באמת יש לי לעשות כאן ולתת לעולם הזה. באמת להגשים את מה שנועדתי בלי הסחות הדעת של הסביבה, על אף ההתנגדויות של הסובבים, אבל באהבה לכול.
אני צריכה כל כך הרבה עזרה לכך מריבונו של עולם, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו.
תשובה לעודד לבנה:
תודה רבה על מה שכתבת. רציתי להבהיר משהו – שמה שכתבתי על הצורך באנשים לשתף אותם לא היה מכוון דווקא לבן זוג. התכוונתי בכלל – מישהו שאוכל לדבר אתו, לשתף, להתייעץ – חברים, מדריכים, מורים, רבנים, מישהו שיבין אותי על כל חלקיי. שיוכל להכיל הכול. זה דבר אחד.
כמובן שיש גם עניין בן הזוג הרצוי מאוד. בזה אתה אולי צדקת. אני לא יודעת עד כמה אני יכולה לקבל את בן הזוג יהיה מה שיהיה. אני כל כך רוצה את כל מה שאני רוצה שאני פשוט מתפקעת מרוב רצונות. ורצונות, דרך אגב, זה דבר גבוה מאוד. בתורת הקבלה הרצון קשור לספירת הכתר שזה הדבר הכי גבוה. וזה נקרא הרצון העליון – שהוא שקדם לבריאת העולם. כלומר, בלי רצון אי אפשר ליצור כלום. הרצון זה כלי שלתוכו אפשר להכניס הכול. ככל שהרצונות של אדם גדולים יותר, זה אומר שיש לו כלים גדולים יותר להכיל יותר ויותר אור. לכן הרצון זה דבר מאוד חיובי. רק השאלה לאן מנתבים אותו.
אנשים שיש להם רצונות מאוד גדולים – לכסף, למין וכדומה, זה אומר שיש להם פוטנציאל מאוד גדול להתחבר דווקא להכי גבוה. להתחבר הכי חזק לא-ל-הות. יש להם כלים מאד גדולים. ורק הרבה פעמים לא יודעים את זה. כסף למשל זה מלשון כיסופים. האדם משתוקק לכסף כי הוא משתוקק בעצם למשהו אחר. הוא כוסף למשהו הרבה יותר גדול ועצום ממנו. צריך לגלות מה אנחנו רוצים באמת.
ולענייננו, אני רוצה כל כך הרבה, אבל עדיין בצורה מעורבלת. הרבה פעמים לא כל כך מרגישה שרוצה כבר בן זוג, ומבינה שאני בודאי כן רוצה, אבל מה? אני פוחדת שהשאיפות שלו יהיו רחוקות ממה שאני מחפשת. שהאופי שלו ימצא חן בעיניי, אבל לא נהיה שותפים למטרות. ואז פוחדת שאצטרך להחניק את החלומות שלי.
והחלומות האלה הם לא סתם חלומות. אני מרגישה שהם ממש תמצית החיים. הם האמת בהתגלמותה.
לא מאמינה שאני יכולה להתפשר על האמת. לא לאורך זמן בכל אופן. לא משנה שהאמת נתפסת שונה אצל כל אדם, אבל לפחות על מה שהוא אמת שלי.
וגם ללמוד שאני ראויה באמת למצוא את האדם הזה. אדם שרוצה באותה דרך חיים ואותן מטרות כשלי. בכל החיבור העמוק לטבע, על מלוא הרבדים שלו. ובחיבור לא-ל-הות.
אני מאמינה שאוכל ללמוד לקבל את השונה בבן זוגי בתחומים מסוימים, אבל לא ארצה שיהיה שונה בתחומים הנ"ל.
אני ראויה לכך, והאדם שנועד לי קיים כאן על פני האדמה, האדם אשר הוא משורש נשמתי ממש – כפי שקוראים לזה בחסידות, ומאמינה שריבונו של עולם ישלח לי אותו בזמן המתאים. תודה עודד.
סאן שיין:
כל כך יפה שיקפת לי חזרה בכמה מילים את הדברים שאני כתבתי. הרגשתי שאת ממש התחברת אליי, וזה עושה לי טוב על הנשמה. הספקתי לקרוא קצת בבלוג שלך, ולהתרגש עוד יותר. אני מקווה שבקרוב אקרא עוד.
אני עוד חדשה בעניינים, וצריכה עוד ללמוד איך פותחים דף בית, או בלוג (רק היום למדתי מה זה בלוג).
גם אני מאוד הייתי רוצה להכירך.
רק שאני מקווה שיהיה לי כוח להתכתבויות האלה, כי יש לי רגעים שמרוב שאני מתגעגעת לטבע, אני לא מבינה מה אני עושה ליד המחשב. אני מכירה תודה למחשבים ולאינטרנט ולטלפונים, ויחד עם זאת – קצת יותר מדי, ואני כבר מרגישה מחנק.
יש עוד דבר שהייתי רוצה לשתף אותך בו, ובעצם אני משתפת את כל מי שקורא את זה: בהתחלה, כשהתחלתי לכתוב אמרתי לעצמי: יופי, אף אחד לא מכיר אותי, אני אוכל לכתוב מה שאני רוצה, הכול ! בלי שום סינונים. בלי חשבון. לחשוף עד הסוף.
ובמידה מסוימת כך אומנם כתבתי. אלא שככל שאני מקבלת תגובות, והן בעיקר אוהדות – אני מתחילה לחשוש לכתוב כל דבר, כי אז אולי כבר לא יאהבו אותי. בהתחלה לא כ"כ אכפת לי אם יאהבו אותי או לא, אבל אחרי שמתגלה החיבה, קשה לי לאבד אותה.
למה אני משתפת בזה? כי אני בכל זאת רוצה כן להיות מסוגלת לכתוב הכול, ויחד עם זה אני מקווה נורא שתמשיכו לאהוב אותי, ושגם אם לא – זה לא ישנה לי.
אני שוב מודה לך על התגובה החמימה והמחבקת. ואת כותבת כל כך יפה.
חתולה על גג פח לוהט:
תודה גם לך. חיזקת אותי בדברייך. וממש תודה על ההפניה לאסף שפיצר – הספקתי בינתיים רק להציץ, ואני ממש מרגישה שיש לי מה לחפש שם. המילים שלך ממש מרוות.
בכלל, כל התשובות של הבנות שקיבלתי כאלה מלאות לב, זה ממש עושה לי חשק עוד יותר... איך אני אגיד את זה? עוד יותר לנסוק, עוד יותר גבוה... כתבתי אתמול על הביטוי הנשי. יש לנו כל כך הרבה. כל כך הרבה לב. רגישות, חמימות, אמפתיה, יכולת לחוש את הזולת מהעומק... כל כך הרבה עגול כזה. העולם משווע לרכות שלנו. די לפחד להפגין רגשות. להראות חולשה. להודות שאנו רוצות אהבה ולא מספיק לנו רק מין. די לפחד לבכות בפני אנשים, לקבל את הגוף שלנו כפי שהוא. די לנסיונות להוכיח לגברים שאנחנו כמוהם. העולם משווע לעוצמת הרכות הנשית. הגיע הזמן.
כל ההבנות האלה מהספרים "עוצמת הרכות" ו"איך הפכה האישה לגבר" של טובי בראונינג – ספרים שיכולים לשנות את העולם, אבל באמת. הבנות ותובנות מהעומק עומק. ספרים שמעוררים. שיכולים לרפא – אותנו עצמנו ואת העולם כולו. בבקשה בבקשה תקראו אותם אם עדיין לא קראתם. מצאתי את האתר שלהם: www.holistic-pulsing.com.
עוד רעיונות על זה בהמשך (למשל, להקים את "התנועה לשחרור הבטן"...)
יערת דבש:
תודה רבה מאוד. כפי שכבר כתבתי, אני חדשה בעניינים. לאיזה דף נפרד אני יכולה להעביר את זה? היכן את חושבת שזה יגיע לעוד, או אפילו ליותר עיניים? איזה קהלים את חושבת יכולים להתאים לי?
אני ממש זקוקה לקהילה של אנשי טבע ואדמה שמחוברים ליהדות באמת, בשילוב אמיתי וחי. האם את יודעת איפה למצוא? אולי אפשר לקרוא לזה משהו כמו "יהדות באופן". באהבה רבה.
לכולם, יש עוד כל כך הרבה. אני מקווה שהמשך יבוא.
-
עודד_לבנה*
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
רווקים רווקות
אנשים שיש להם רצונות מאוד גדולים – לכסף, למין וכדומה, זה אומר שיש להם פוטנציאל מאוד גדול להתחבר דווקא להכי גבוה.
איכשהו המקטע הזה מדאיג אותי.
הוא מזכיר לי קצת את הסיפור ב "סנהדרין ק"ב עב לגבי "כל הגדול מחברו - יצרו גדול ממנו", ואשר מנשה המלך מצטייר שם כגדול (בתורה) מרב אשי - והוא (מנשה) הלך לעבוד עבודה זרה.
הרצונות הגדולים חייבים להיות מגובים במשהו אחר לא פחות גדול שיתעל אותם למעשים טובים: מוסר, שורשים, משמעת עצמית וכדומה.
איכשהו המקטע הזה מדאיג אותי.
הוא מזכיר לי קצת את הסיפור ב "סנהדרין ק"ב עב לגבי "כל הגדול מחברו - יצרו גדול ממנו", ואשר מנשה המלך מצטייר שם כגדול (בתורה) מרב אשי - והוא (מנשה) הלך לעבוד עבודה זרה.
הרצונות הגדולים חייבים להיות מגובים במשהו אחר לא פחות גדול שיתעל אותם למעשים טובים: מוסר, שורשים, משמעת עצמית וכדומה.
-
עודד_לבנה*
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
רווקים רווקות
אנשים שיש להם רצונות מאוד גדולים – לכסף, למין וכדומה, זה אומר שיש להם פוטנציאל מאוד גדול להתחבר דווקא להכי גבוה.
איכשהו המקטע הזה מדאיג אותי.
הוא מזכיר לי קצת את הסיפור ב "סנהדרין ק"ב עב לגבי "כל הגדול מחברו - יצרו גדול ממנו", ואשר מנשה המלך מצטייר שם כגדול (בתורה) מרב אשי - והוא (מנשה) הלך לעבוד עבודה זרה.
הרצונות הגדולים חייבים להיות מגובים במשהו אחר לא פחות גדול שיתעל אותם למעשים טובים: מוסר, שורשים, משמעת עצמית וכדומה.
איכשהו המקטע הזה מדאיג אותי.
הוא מזכיר לי קצת את הסיפור ב "סנהדרין ק"ב עב לגבי "כל הגדול מחברו - יצרו גדול ממנו", ואשר מנשה המלך מצטייר שם כגדול (בתורה) מרב אשי - והוא (מנשה) הלך לעבוד עבודה זרה.
הרצונות הגדולים חייבים להיות מגובים במשהו אחר לא פחות גדול שיתעל אותם למעשים טובים: מוסר, שורשים, משמעת עצמית וכדומה.
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
עודד, זה בדיוק מה שהתכוונתי. אנשים עם רצונות מאוד גדולים יש להם פוטנציאל מאוד גדול, והדגש הוא על פוטנציאל, אך אם לא מנתבים זאת למקום הנכון - זה נשאר בגדר רצונות נפולים. אך זה רק אומר שאם אנשים כאלה כן יתנערו באיזה שלב ויתחברו למשהו שאתה מדבר עליו שיכול לתעל אותם למעשים טובים וכו' - הם יכולים להגיע הרבה יותר הרבה יותר גבוה ממי שלכתחילה הרצונות שלהם הם נורא מינוריים.
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
עודד, זה בדיוק מה שהתכוונתי. אנשים עם רצונות מאוד גדולים יש להם פוטנציאל מאוד גדול, והדגש הוא על פוטנציאל, אך אם לא מנתבים זאת למקום הנכון - זה נשאר בגדר רצונות נפולים. אך זה רק אומר שאם אנשים כאלה כן יתנערו באיזה שלב ויתחברו למשהו שאתה מדבר עליו שיכול לתעל אותם למעשים טובים וכו' - הם יכולים להגיע הרבה יותר הרבה יותר גבוה ממי שלכתחילה הרצונות שלהם הם נורא מינוריים.
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
דרך אגב, עודד, מהיכן הידע הזה? האם יש לך איזה רקע ביהדות?אשמח לשמוע
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
דרך אגב, עודד, מהיכן הידע הזה? האם יש לך איזה רקע ביהדות?אשמח לשמוע
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
מוזמנים להיכנס לדף הבית שלי אני פשוט אני.
אני מעוניינת להעלות כל מיני נושאים חשובים לחיים שלנו, שקשורים לחיים טבעיים, ליחס לגוף, לאהבת עצמנו, לנשיות, לזוגיות, לא-ל-הות, למערכות יחסים, ליהדות וכו' וכו', להעלות תובנות שלי בנושאים הללו, ולשוחח על זה עם מי שיעלה הרצון מלפניו. אשמח לביקור
אני מעוניינת להעלות כל מיני נושאים חשובים לחיים שלנו, שקשורים לחיים טבעיים, ליחס לגוף, לאהבת עצמנו, לנשיות, לזוגיות, לא-ל-הות, למערכות יחסים, ליהדות וכו' וכו', להעלות תובנות שלי בנושאים הללו, ולשוחח על זה עם מי שיעלה הרצון מלפניו. אשמח לביקור
-
אני_פשוט_אני*
- הודעות: 34
- הצטרפות: 05 דצמבר 2004, 04:02
רווקים רווקות
מוזמנים להיכנס לדף הבית שלי אני פשוט אני.
אני מעוניינת להעלות כל מיני נושאים חשובים לחיים שלנו, שקשורים לחיים טבעיים, ליחס לגוף, לאהבת עצמנו, לנשיות, לזוגיות, לא-ל-הות, למערכות יחסים, ליהדות וכו' וכו', להעלות תובנות שלי בנושאים הללו, ולשוחח על זה עם מי שיעלה הרצון מלפניו. אשמח לביקור
אני מעוניינת להעלות כל מיני נושאים חשובים לחיים שלנו, שקשורים לחיים טבעיים, ליחס לגוף, לאהבת עצמנו, לנשיות, לזוגיות, לא-ל-הות, למערכות יחסים, ליהדות וכו' וכו', להעלות תובנות שלי בנושאים הללו, ולשוחח על זה עם מי שיעלה הרצון מלפניו. אשמח לביקור
-
עודד_לבנה*
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
-
עודד_לבנה*
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
-
עיניים_פקוחות*
- הודעות: 8
- הצטרפות: 25 פברואר 2005, 13:18
רווקים רווקות
תאמרו לי, בנות ישראל היקרות:
תודה
עיניים פקוחות
- איך אפשר להראות לכן בצורה ברורה שמתעניינים בכן בלי לצאת מטומטם?
- איך אפשר להתחיל איתכן ולא לקבל תגובות מביכות מכן?
- איך אפשר להיות נועז בלי להיות מודאג שזה יתפרש כהטרדה מינית?
תודה
עיניים פקוחות
-
עיניים_פקוחות*
- הודעות: 8
- הצטרפות: 25 פברואר 2005, 13:18
רווקים רווקות
תאמרו לי, בנות ישראל היקרות:
תודה
עיניים פקוחות
- איך אפשר להראות לכן בצורה ברורה שמתעניינים בכן בלי לצאת מטומטם?
- איך אפשר להתחיל איתכן ולא לקבל תגובות מביכות מכן?
- איך אפשר להיות נועז בלי להיות מודאג שזה יתפרש כהטרדה מינית?
תודה
עיניים פקוחות
-
עיניים_פקוחות*
- הודעות: 8
- הצטרפות: 25 פברואר 2005, 13:18
-
עיניים_פקוחות*
- הודעות: 8
- הצטרפות: 25 פברואר 2005, 13:18
רווקים רווקות
אפשר לחייך, ואם יש הדדיות זה כבר יזרום משם.
רווקים רווקות
אפשר לחייך, ואם יש הדדיות זה כבר יזרום משם.
-
אילה_א*
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רווקים רווקות
למה להיות נועז?
למה לא להיות כן או אמיתי או נחמד?
למה לא להיות כן או אמיתי או נחמד?
-
אילה_א*
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רווקים רווקות
למה להיות נועז?
למה לא להיות כן או אמיתי או נחמד?
למה לא להיות כן או אמיתי או נחמד?
-
עיניים_פקוחות*
- הודעות: 8
- הצטרפות: 25 פברואר 2005, 13:18
רווקים רווקות
תודה על התשובות. אבל...
ביי לבינתיים...
עיניים פקוחות.
- כולם מחייכים... אני מדבר על דברים טיפה יותר אסרטיביים.
- להיות כן\אמיתי וכד' זה אחלה. אבל לפעמים רוצים להיות נועזים. אז בכל זאת... הצעות?
ביי לבינתיים...עיניים פקוחות.
-
עיניים_פקוחות*
- הודעות: 8
- הצטרפות: 25 פברואר 2005, 13:18
רווקים רווקות
תודה על התשובות. אבל...
ביי לבינתיים...
עיניים פקוחות.
- כולם מחייכים... אני מדבר על דברים טיפה יותר אסרטיביים.
- להיות כן\אמיתי וכד' זה אחלה. אבל לפעמים רוצים להיות נועזים. אז בכל זאת... הצעות?
ביי לבינתיים...עיניים פקוחות.
רווקים רווקות
לצערי גיליתי, שלהיות אמיתי, כנה זה לא תמיד מספיק.
הדדיות ? היא לא תמיד שם. לכל אחד יש מחסומים, והשאלה האם הוא מוכן להתמודד איתם או לא.. לצערי הרבה בחורות שפגשתי, ואני גם שואל את עצמי האם זה מקרה או בחירה, מאד נהנו מהחיזור, אבל כשזה הגיע לאינטימיות, הן נבהלו עד אימה, ונעלמו, או דאגו להרחיק ככה שאני אבין שזה לא יצליח. במקומות להיות כנות, ואו להחליט שנעים להן והן רוצות לנסות, או להיות כנות ולהגיד שמע.. זה לא מתאים.. לא להתקשר, ולהגיד כלום זה דרך מאד לא נעימה לקבל את המסר..
הדדיות ? היא לא תמיד שם. לכל אחד יש מחסומים, והשאלה האם הוא מוכן להתמודד איתם או לא.. לצערי הרבה בחורות שפגשתי, ואני גם שואל את עצמי האם זה מקרה או בחירה, מאד נהנו מהחיזור, אבל כשזה הגיע לאינטימיות, הן נבהלו עד אימה, ונעלמו, או דאגו להרחיק ככה שאני אבין שזה לא יצליח. במקומות להיות כנות, ואו להחליט שנעים להן והן רוצות לנסות, או להיות כנות ולהגיד שמע.. זה לא מתאים.. לא להתקשר, ולהגיד כלום זה דרך מאד לא נעימה לקבל את המסר..
רווקים רווקות
לצערי גיליתי, שלהיות אמיתי, כנה זה לא תמיד מספיק.
הדדיות ? היא לא תמיד שם. לכל אחד יש מחסומים, והשאלה האם הוא מוכן להתמודד איתם או לא.. לצערי הרבה בחורות שפגשתי, ואני גם שואל את עצמי האם זה מקרה או בחירה, מאד נהנו מהחיזור, אבל כשזה הגיע לאינטימיות, הן נבהלו עד אימה, ונעלמו, או דאגו להרחיק ככה שאני אבין שזה לא יצליח. במקומות להיות כנות, ואו להחליט שנעים להן והן רוצות לנסות, או להיות כנות ולהגיד שמע.. זה לא מתאים.. לא להתקשר, ולהגיד כלום זה דרך מאד לא נעימה לקבל את המסר..
הדדיות ? היא לא תמיד שם. לכל אחד יש מחסומים, והשאלה האם הוא מוכן להתמודד איתם או לא.. לצערי הרבה בחורות שפגשתי, ואני גם שואל את עצמי האם זה מקרה או בחירה, מאד נהנו מהחיזור, אבל כשזה הגיע לאינטימיות, הן נבהלו עד אימה, ונעלמו, או דאגו להרחיק ככה שאני אבין שזה לא יצליח. במקומות להיות כנות, ואו להחליט שנעים להן והן רוצות לנסות, או להיות כנות ולהגיד שמע.. זה לא מתאים.. לא להתקשר, ולהגיד כלום זה דרך מאד לא נעימה לקבל את המסר..
רווקים רווקות
עיניים פקוחות מה רע בפשטות?
אני יכולה לומר לך שרוב הבנות בגילאי 25+, או לשם הדיוק, רוב חברותיי שתחיינה, חושבות שמשפטים מפולפלים או הרבה רוח וצילצולים זה משהו שעבר זמנו מהעולם. או בקיצור, לא מרשים אף אחת שלא רוצה להיות מורשמת.
לעומת זאת משפט פשוט שנופל על אוזניים מעוניינות, או במילים אחרות, על מישהי שאתה נראה לה - יתקבל בשמחה.
משפט פשוט בסגנון : "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר"
אם זו מישהי שאתה כבר מכיר מהעבודה, אז משהו בסגנון : "אפשר להמשיך את השיחה אחרי העבודה... " ואז החלפת טלפונים וכו'.
אני חושבת שמקור השאלה שלך הוא בעובדה שרוב הגברים חושבים שמשפט כזה או אחר ידון אותם לחיים או מוות. מקווה שהפרכתי לך את זה.
אני יכולה לומר לך שרוב הבנות בגילאי 25+, או לשם הדיוק, רוב חברותיי שתחיינה, חושבות שמשפטים מפולפלים או הרבה רוח וצילצולים זה משהו שעבר זמנו מהעולם. או בקיצור, לא מרשים אף אחת שלא רוצה להיות מורשמת.
לעומת זאת משפט פשוט שנופל על אוזניים מעוניינות, או במילים אחרות, על מישהי שאתה נראה לה - יתקבל בשמחה.
משפט פשוט בסגנון : "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר"
אם זו מישהי שאתה כבר מכיר מהעבודה, אז משהו בסגנון : "אפשר להמשיך את השיחה אחרי העבודה... " ואז החלפת טלפונים וכו'.
אני חושבת שמקור השאלה שלך הוא בעובדה שרוב הגברים חושבים שמשפט כזה או אחר ידון אותם לחיים או מוות. מקווה שהפרכתי לך את זה.
רווקים רווקות
עיניים פקוחות מה רע בפשטות?
אני יכולה לומר לך שרוב הבנות בגילאי 25+, או לשם הדיוק, רוב חברותיי שתחיינה, חושבות שמשפטים מפולפלים או הרבה רוח וצילצולים זה משהו שעבר זמנו מהעולם. או בקיצור, לא מרשים אף אחת שלא רוצה להיות מורשמת.
לעומת זאת משפט פשוט שנופל על אוזניים מעוניינות, או במילים אחרות, על מישהי שאתה נראה לה - יתקבל בשמחה.
משפט פשוט בסגנון : "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר"
אם זו מישהי שאתה כבר מכיר מהעבודה, אז משהו בסגנון : "אפשר להמשיך את השיחה אחרי העבודה... " ואז החלפת טלפונים וכו'.
אני חושבת שמקור השאלה שלך הוא בעובדה שרוב הגברים חושבים שמשפט כזה או אחר ידון אותם לחיים או מוות. מקווה שהפרכתי לך את זה.
אני יכולה לומר לך שרוב הבנות בגילאי 25+, או לשם הדיוק, רוב חברותיי שתחיינה, חושבות שמשפטים מפולפלים או הרבה רוח וצילצולים זה משהו שעבר זמנו מהעולם. או בקיצור, לא מרשים אף אחת שלא רוצה להיות מורשמת.
לעומת זאת משפט פשוט שנופל על אוזניים מעוניינות, או במילים אחרות, על מישהי שאתה נראה לה - יתקבל בשמחה.
משפט פשוט בסגנון : "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר"
אם זו מישהי שאתה כבר מכיר מהעבודה, אז משהו בסגנון : "אפשר להמשיך את השיחה אחרי העבודה... " ואז החלפת טלפונים וכו'.
אני חושבת שמקור השאלה שלך הוא בעובדה שרוב הגברים חושבים שמשפט כזה או אחר ידון אותם לחיים או מוות. מקווה שהפרכתי לך את זה.
רווקים רווקות
שלוםלום
גיליתי אתכם רק עכשיו, אמרו לי שבבאופן יש פתאום גם מקום לרווקים אז באתי לחפש
לי יש בעיה קצת שונה.
באופן קסום לחלוטין אני מצליחה לעתים לזמן לתוך חיי בדיוק את האנשים שאני רוצה. הם נראים אותו הדבר כמו במחשבה, הם מתנהגים ומדברים ומושכים והכל סבבה. אבל הם תפוסים. או סתם לא רוצים. זה שאני מזמנת אותם לא אומר שהם גם מזמנים אותי.
מוזר, לא ?
מה עושים ?
כשאני כותבת את זה אני חושבת שאולי אני לא מזמנת אותם עם הרצון להיות אתי בקשר, כלומר אני לא מספיק ממוקדת. היתי עסוקה בלהתפלא על זה שבכלל הם מופיעים.
אז איך עושים את זה ממוקד יותר ?
(או שאולי זה נשמע מוזר מדי ?)
ואם כבר פגשתי מישהו כזה והיה חיבור טוב, עד כמה אקטיבית להיות ? אולי לתת לו להבין קודם אם הוא רוצה ולא ליזום מדי ? זאת בטח שאלה שנוגעת לאדם ספציפי ואין תשובה אחת. לא היתי רוצה לפספס את גבר חלומותי.
גיליתי אתכם רק עכשיו, אמרו לי שבבאופן יש פתאום גם מקום לרווקים
אז באתי לחפש לי יש בעיה קצת שונה.
באופן קסום לחלוטין אני מצליחה לעתים לזמן לתוך חיי בדיוק את האנשים שאני רוצה. הם נראים אותו הדבר כמו במחשבה, הם מתנהגים ומדברים ומושכים והכל סבבה. אבל הם תפוסים. או סתם לא רוצים. זה שאני מזמנת אותם לא אומר שהם גם מזמנים אותי.
מוזר, לא ?
מה עושים ?
כשאני כותבת את זה אני חושבת שאולי אני לא מזמנת אותם עם הרצון להיות אתי בקשר, כלומר אני לא מספיק ממוקדת. היתי עסוקה בלהתפלא על זה שבכלל הם מופיעים.
אז איך עושים את זה ממוקד יותר ?
(או שאולי זה נשמע מוזר מדי ?)
ואם כבר פגשתי מישהו כזה והיה חיבור טוב, עד כמה אקטיבית להיות ? אולי לתת לו להבין קודם אם הוא רוצה ולא ליזום מדי ? זאת בטח שאלה שנוגעת לאדם ספציפי ואין תשובה אחת. לא היתי רוצה לפספס את גבר חלומותי
.רווקים רווקות
שלוםלום
גיליתי אתכם רק עכשיו, אמרו לי שבבאופן יש פתאום גם מקום לרווקים אז באתי לחפש
לי יש בעיה קצת שונה.
באופן קסום לחלוטין אני מצליחה לעתים לזמן לתוך חיי בדיוק את האנשים שאני רוצה. הם נראים אותו הדבר כמו במחשבה, הם מתנהגים ומדברים ומושכים והכל סבבה. אבל הם תפוסים. או סתם לא רוצים. זה שאני מזמנת אותם לא אומר שהם גם מזמנים אותי.
מוזר, לא ?
מה עושים ?
כשאני כותבת את זה אני חושבת שאולי אני לא מזמנת אותם עם הרצון להיות אתי בקשר, כלומר אני לא מספיק ממוקדת. היתי עסוקה בלהתפלא על זה שבכלל הם מופיעים.
אז איך עושים את זה ממוקד יותר ?
(או שאולי זה נשמע מוזר מדי ?)
ואם כבר פגשתי מישהו כזה והיה חיבור טוב, עד כמה אקטיבית להיות ? אולי לתת לו להבין קודם אם הוא רוצה ולא ליזום מדי ? זאת בטח שאלה שנוגעת לאדם ספציפי ואין תשובה אחת. לא היתי רוצה לפספס את גבר חלומותי.
גיליתי אתכם רק עכשיו, אמרו לי שבבאופן יש פתאום גם מקום לרווקים
אז באתי לחפש לי יש בעיה קצת שונה.
באופן קסום לחלוטין אני מצליחה לעתים לזמן לתוך חיי בדיוק את האנשים שאני רוצה. הם נראים אותו הדבר כמו במחשבה, הם מתנהגים ומדברים ומושכים והכל סבבה. אבל הם תפוסים. או סתם לא רוצים. זה שאני מזמנת אותם לא אומר שהם גם מזמנים אותי.
מוזר, לא ?
מה עושים ?
כשאני כותבת את זה אני חושבת שאולי אני לא מזמנת אותם עם הרצון להיות אתי בקשר, כלומר אני לא מספיק ממוקדת. היתי עסוקה בלהתפלא על זה שבכלל הם מופיעים.
אז איך עושים את זה ממוקד יותר ?
(או שאולי זה נשמע מוזר מדי ?)
ואם כבר פגשתי מישהו כזה והיה חיבור טוב, עד כמה אקטיבית להיות ? אולי לתת לו להבין קודם אם הוא רוצה ולא ליזום מדי ? זאת בטח שאלה שנוגעת לאדם ספציפי ואין תשובה אחת. לא היתי רוצה לפספס את גבר חלומותי
.-
לוונדר_סגול*
- הודעות: 1068
- הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 16:05
- דף אישי: הדף האישי של לוונדר_סגול*
רווקים רווקות
בדף אם תעוררו את האהבה עד שתחפץ יש דיונים שקשורים לנושא ואולי יענינו אותך.
בת כמה את? ולמה שלא תפתחי לך דף-בית-אישי?
בת כמה את? ולמה שלא תפתחי לך דף-בית-אישי?
-
לוונדר_סגול*
- הודעות: 1068
- הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 16:05
- דף אישי: הדף האישי של לוונדר_סגול*
רווקים רווקות
בדף אם תעוררו את האהבה עד שתחפץ יש דיונים שקשורים לנושא ואולי יענינו אותך.
בת כמה את? ולמה שלא תפתחי לך דף-בית-אישי?
בת כמה את? ולמה שלא תפתחי לך דף-בית-אישי?
רווקים רווקות
בדף שאליו קישרת (תודה !) יש דיון שלם על לרדוף אחרי אנשים שנדלקת עליהם - כן או לא.
ואני שואלת גם על זימונים. האם אתם מאמינים באפשרות לזמן אנשים ? ואם כן איך אתם עושים את זה ?
ואני שואלת גם על זימונים. האם אתם מאמינים באפשרות לזמן אנשים ? ואם כן איך אתם עושים את זה ?
רווקים רווקות
בדף שאליו קישרת (תודה !) יש דיון שלם על לרדוף אחרי אנשים שנדלקת עליהם - כן או לא.
ואני שואלת גם על זימונים. האם אתם מאמינים באפשרות לזמן אנשים ? ואם כן איך אתם עושים את זה ?
ואני שואלת גם על זימונים. האם אתם מאמינים באפשרות לזמן אנשים ? ואם כן איך אתם עושים את זה ?
רווקים רווקות
שמי שאול,ואנצל הבמה למה שחשוב לי,להכיר משהי שווה.ויש לי טלפון! [נים]:046101168 0506374211
רווקים רווקות
שמי שאול,ואנצל הבמה למה שחשוב לי,להכיר משהי שווה.ויש לי טלפון! [נים]:046101168 0506374211
-
צ'י_קוניה*
- הודעות: 14
- הצטרפות: 23 מרץ 2005, 11:17
- דף אישי: הדף האישי של צ'י_קוניה*
רווקים רווקות
יש עוד דרך למצוא בן/בת זוג: להפסיק לחפש. ליהנות מלחיות לבד, לא להתעניין יותר מדי במין הנגדי, לא לצאת עם אנשים, ללכת לסרט לבד, להכין לעצמכם ורק לעצמכם ארוחה מה זה טעימה וחגיגית, לכתוב לעצמכם מכתבים, לשיר בקולי קולות כשאתם לבד בבית, להיות מאושרים לבד. האושר שלכם לא יכול לבוא מבן-אדם אחר, הוא יכול לבוא רק מכם. כשהאושר יבוא מבפנים הוא יקרין כלפי חוץ ואנשים אחרים יתחילו לשים לב. ואז יום אחד, בלי שבכלל תרגישו, תבוא אהבה שתתחיל כמו טיפות של גשם ופתאום תהפוך למבול. תאמינו לי זה קורה לכל מי שנותן לזה לקרות.
בקיצור אין טעם להילחץ, ואין צורך לעזור למזל. כמו שאומרים: החיים זה מה שקרה בזמן שהיינו עסוקים בלתכן תוכניות.
בקיצור אין טעם להילחץ, ואין צורך לעזור למזל. כמו שאומרים: החיים זה מה שקרה בזמן שהיינו עסוקים בלתכן תוכניות.
-
צ'י_קוניה*
- הודעות: 14
- הצטרפות: 23 מרץ 2005, 11:17
- דף אישי: הדף האישי של צ'י_קוניה*
רווקים רווקות
יש עוד דרך למצוא בן/בת זוג: להפסיק לחפש. ליהנות מלחיות לבד, לא להתעניין יותר מדי במין הנגדי, לא לצאת עם אנשים, ללכת לסרט לבד, להכין לעצמכם ורק לעצמכם ארוחה מה זה טעימה וחגיגית, לכתוב לעצמכם מכתבים, לשיר בקולי קולות כשאתם לבד בבית, להיות מאושרים לבד. האושר שלכם לא יכול לבוא מבן-אדם אחר, הוא יכול לבוא רק מכם. כשהאושר יבוא מבפנים הוא יקרין כלפי חוץ ואנשים אחרים יתחילו לשים לב. ואז יום אחד, בלי שבכלל תרגישו, תבוא אהבה שתתחיל כמו טיפות של גשם ופתאום תהפוך למבול. תאמינו לי זה קורה לכל מי שנותן לזה לקרות.
בקיצור אין טעם להילחץ, ואין צורך לעזור למזל. כמו שאומרים: החיים זה מה שקרה בזמן שהיינו עסוקים בלתכן תוכניות.
בקיצור אין טעם להילחץ, ואין צורך לעזור למזל. כמו שאומרים: החיים זה מה שקרה בזמן שהיינו עסוקים בלתכן תוכניות.
רווקים רווקות
מישהו עדיין קורא כאן?
משום מה דמיינתי שהשדה חרוש מדי.
האהבה היא משהו אבל לפעמים היא עוד טעות הפנים פעם ארצי ואולי מהייאוש אני נוטה להסכים,מרוב תיסכול בא לי לצרוח : כמה טוב כמה יוסי (&)
הישראליות ברובן לא משתדלות מדי ולא אגזים אם אומר שהן מציבות רף גבוה שמוביל למועקה מסויימת ולחוסר עניין אצל מי שאינו מקבל אצלן את התואר הענוג "גברבר מצוי".
משום מה דמיינתי שהשדה חרוש מדי.
האהבה היא משהו אבל לפעמים היא עוד טעות הפנים פעם ארצי ואולי מהייאוש אני נוטה להסכים,מרוב תיסכול בא לי לצרוח : כמה טוב כמה יוסי (&)
הישראליות ברובן לא משתדלות מדי ולא אגזים אם אומר שהן מציבות רף גבוה שמוביל למועקה מסויימת ולחוסר עניין אצל מי שאינו מקבל אצלן את התואר הענוג "גברבר מצוי".
רווקים רווקות
מישהו עדיין קורא כאן?
משום מה דמיינתי שהשדה חרוש מדי.
האהבה היא משהו אבל לפעמים היא עוד טעות הפנים פעם ארצי ואולי מהייאוש אני נוטה להסכים,מרוב תיסכול בא לי לצרוח : כמה טוב כמה יוסי (&)
הישראליות ברובן לא משתדלות מדי ולא אגזים אם אומר שהן מציבות רף גבוה שמוביל למועקה מסויימת ולחוסר עניין אצל מי שאינו מקבל אצלן את התואר הענוג "גברבר מצוי".
משום מה דמיינתי שהשדה חרוש מדי.
האהבה היא משהו אבל לפעמים היא עוד טעות הפנים פעם ארצי ואולי מהייאוש אני נוטה להסכים,מרוב תיסכול בא לי לצרוח : כמה טוב כמה יוסי (&)
הישראליות ברובן לא משתדלות מדי ולא אגזים אם אומר שהן מציבות רף גבוה שמוביל למועקה מסויימת ולחוסר עניין אצל מי שאינו מקבל אצלן את התואר הענוג "גברבר מצוי".
-
עיניים_פקוחות*
- הודעות: 8
- הצטרפות: 25 פברואר 2005, 13:18
רווקים רווקות
ציטוט:
עיניים פקוחות? מה רע בפשטות?
אני יכולה לומר לך שרוב הבנות בגיאלי 25+, או לשם הדיוק, רוב חברותיי שתחיינה, חושבות שמשפטים מפולפלים או הרבה רוח וצילצולים זה משהו שעבר זמנו מהעולם. או בקיצור, לא מרשים אף אחת שלא רוצה להיות מורשמת.
לעומת זאת משפט פשוט שנופל על אוזניים מעוניינות, או במילים אחרות, על מישהי שאתה נראה לה - יתקבל בשמחה.
משפט פשוט בסגנון : "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר"
אם זו מישהי שאתה כבר מכיר מהעבודה, אז משהו בסגנון : "אפשר להמשיך את השיחה אחרי העבודה... " ואז החלפת טלפונים וכו'.
אני חושבת שמקור השאלה שלך הוא בעובדה שרוב הגברים חושבים שמשפט כזה או אחר ידון אותם לחיים או מוות. מקווה שהפרכתי לך את זה.
טובי י, תראי, אין כל דבר רע בפשטות. וגם אין דבר רע ב: "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר". אבל אני דווקא מדבר על הצעות בוטות יותר. אז אני אשאל את השאלה שלי בצורה אחרת! אשמח אם תוכלו\תוכלי לרשום לי רשימת הצעות בוטות מפורשות שאפשר להציע לבחורה ועדיין הם בגבול הסביר. (זה כמובן נושא סובייקטיבי, אבל בכל זאת...)
פסח שמח לכל חובבי האתר,
עיניים פקוחות.
עיניים פקוחות? מה רע בפשטות?
אני יכולה לומר לך שרוב הבנות בגיאלי 25+, או לשם הדיוק, רוב חברותיי שתחיינה, חושבות שמשפטים מפולפלים או הרבה רוח וצילצולים זה משהו שעבר זמנו מהעולם. או בקיצור, לא מרשים אף אחת שלא רוצה להיות מורשמת.
לעומת זאת משפט פשוט שנופל על אוזניים מעוניינות, או במילים אחרות, על מישהי שאתה נראה לה - יתקבל בשמחה.
משפט פשוט בסגנון : "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר"
אם זו מישהי שאתה כבר מכיר מהעבודה, אז משהו בסגנון : "אפשר להמשיך את השיחה אחרי העבודה... " ואז החלפת טלפונים וכו'.
אני חושבת שמקור השאלה שלך הוא בעובדה שרוב הגברים חושבים שמשפט כזה או אחר ידון אותם לחיים או מוות. מקווה שהפרכתי לך את זה.
טובי י, תראי, אין כל דבר רע בפשטות. וגם אין דבר רע ב: "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר". אבל אני דווקא מדבר על הצעות בוטות יותר. אז אני אשאל את השאלה שלי בצורה אחרת! אשמח אם תוכלו\תוכלי לרשום לי רשימת הצעות בוטות מפורשות שאפשר להציע לבחורה ועדיין הם בגבול הסביר. (זה כמובן נושא סובייקטיבי, אבל בכל זאת...)
פסח שמח לכל חובבי האתר
,עיניים פקוחות.
-
עיניים_פקוחות*
- הודעות: 8
- הצטרפות: 25 פברואר 2005, 13:18
רווקים רווקות
ציטוט:
עיניים פקוחות? מה רע בפשטות?
אני יכולה לומר לך שרוב הבנות בגיאלי 25+, או לשם הדיוק, רוב חברותיי שתחיינה, חושבות שמשפטים מפולפלים או הרבה רוח וצילצולים זה משהו שעבר זמנו מהעולם. או בקיצור, לא מרשים אף אחת שלא רוצה להיות מורשמת.
לעומת זאת משפט פשוט שנופל על אוזניים מעוניינות, או במילים אחרות, על מישהי שאתה נראה לה - יתקבל בשמחה.
משפט פשוט בסגנון : "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר"
אם זו מישהי שאתה כבר מכיר מהעבודה, אז משהו בסגנון : "אפשר להמשיך את השיחה אחרי העבודה... " ואז החלפת טלפונים וכו'.
אני חושבת שמקור השאלה שלך הוא בעובדה שרוב הגברים חושבים שמשפט כזה או אחר ידון אותם לחיים או מוות. מקווה שהפרכתי לך את זה.
טובי י, תראי, אין כל דבר רע בפשטות. וגם אין דבר רע ב: "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר". אבל אני דווקא מדבר על הצעות בוטות יותר. אז אני אשאל את השאלה שלי בצורה אחרת! אשמח אם תוכלו\תוכלי לרשום לי רשימת הצעות בוטות מפורשות שאפשר להציע לבחורה ועדיין הם בגבול הסביר. (זה כמובן נושא סובייקטיבי, אבל בכל זאת...)
פסח שמח לכל חובבי האתר,
עיניים פקוחות.
עיניים פקוחות? מה רע בפשטות?
אני יכולה לומר לך שרוב הבנות בגיאלי 25+, או לשם הדיוק, רוב חברותיי שתחיינה, חושבות שמשפטים מפולפלים או הרבה רוח וצילצולים זה משהו שעבר זמנו מהעולם. או בקיצור, לא מרשים אף אחת שלא רוצה להיות מורשמת.
לעומת זאת משפט פשוט שנופל על אוזניים מעוניינות, או במילים אחרות, על מישהי שאתה נראה לה - יתקבל בשמחה.
משפט פשוט בסגנון : "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר"
אם זו מישהי שאתה כבר מכיר מהעבודה, אז משהו בסגנון : "אפשר להמשיך את השיחה אחרי העבודה... " ואז החלפת טלפונים וכו'.
אני חושבת שמקור השאלה שלך הוא בעובדה שרוב הגברים חושבים שמשפט כזה או אחר ידון אותם לחיים או מוות. מקווה שהפרכתי לך את זה.
טובי י, תראי, אין כל דבר רע בפשטות. וגם אין דבר רע ב: "נעים מאוד, שמי אורן, אני אשמח לקבל את הטל' שלך, להכיר קצת מעבר/ יותר". אבל אני דווקא מדבר על הצעות בוטות יותר. אז אני אשאל את השאלה שלי בצורה אחרת! אשמח אם תוכלו\תוכלי לרשום לי רשימת הצעות בוטות מפורשות שאפשר להציע לבחורה ועדיין הם בגבול הסביר. (זה כמובן נושא סובייקטיבי, אבל בכל זאת...)
פסח שמח לכל חובבי האתר
,עיניים פקוחות.
-
יערת_דבש*
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
רווקים רווקות
היה לי חבר שטוען שאם אתה אומר בדיוק בדיוק מה שאתה רוצה, ואפילו "בא לי עליך" (שנשמע בלתי אפשרי בכלל להגיד, אבל שימו לב-) הבחורות מתות על זה, נענות, האור נדלק בעיניהן.
(ואני ראיתי את זה קורה).
ברור שהדוגמא הנל קשורה בסטוצים, אבל אם לא סטוצים- צריך פשוט להתאים את הניסוח למה שרוצים, בדיוק.
(ואני ראיתי את זה קורה).
ברור שהדוגמא הנל קשורה בסטוצים, אבל אם לא סטוצים- צריך פשוט להתאים את הניסוח למה שרוצים, בדיוק.
-
יערת_דבש*
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
רווקים רווקות
היה לי חבר שטוען שאם אתה אומר בדיוק בדיוק מה שאתה רוצה, ואפילו "בא לי עליך" (שנשמע בלתי אפשרי בכלל להגיד, אבל שימו לב-) הבחורות מתות על זה, נענות, האור נדלק בעיניהן.
(ואני ראיתי את זה קורה).
ברור שהדוגמא הנל קשורה בסטוצים, אבל אם לא סטוצים- צריך פשוט להתאים את הניסוח למה שרוצים, בדיוק.
(ואני ראיתי את זה קורה).
ברור שהדוגמא הנל קשורה בסטוצים, אבל אם לא סטוצים- צריך פשוט להתאים את הניסוח למה שרוצים, בדיוק.
רווקים רווקות
האהבה היא משהו אבל לפעמים היא עוד טעות הפנים פעם ארצי ואולי מהייאוש אני נוטה להסכים,מרוב תיסכול בא לי לצרוח : כמה טוב כמה יוסי (&)
?!?
?!?
רווקים רווקות
האהבה היא משהו אבל לפעמים היא עוד טעות הפנים פעם ארצי ואולי מהייאוש אני נוטה להסכים,מרוב תיסכול בא לי לצרוח : כמה טוב כמה יוסי (&)
?!?
?!?
-
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רווקים רווקות
יש עוד דרך למצוא בן/בת זוג: להפסיק לחפש. ליהנות מלחיות לבד, לא להתעניין יותר מדי במין הנגדי, לא לצאת עם אנשים, ללכת לסרט לבד, להכין לעצמכם ורק לעצמכם ארוחה מה זה טעימה וחגיגית
הוי, מזכיר לי את הימים שהייתי רווקה בלי כמה פעמים הפסקתי לחפש, כמה...
אבל אני מגיבה בעיקר בגלל העצה הנאה להכין לעצמכם ורק לעצמכם ארוחה מה זה טעימה וחגיגית - אני נזכרת בתקופת החגים בשנה שלפני ההריון. הייתי מאוד מבואסת באותו ראש שנה, אבל הכרחתי את עצמי, פשוט פקדתי על עצמי, להתנהג כאילו אני חוגגת. קניתי פרחים, סידרתי יפה את השולחן, נדמה לי שאפילו אפיתי עוגה או הכנתי מרק בסיר הגדול. זה עוזר מאוד, מונע גלישה לדיכאון החגים הרווקי.
הוי, מזכיר לי את הימים שהייתי רווקה בלי
כמה פעמים הפסקתי לחפש, כמה...אבל אני מגיבה בעיקר בגלל העצה הנאה להכין לעצמכם ורק לעצמכם ארוחה מה זה טעימה וחגיגית - אני נזכרת בתקופת החגים בשנה שלפני ההריון. הייתי מאוד מבואסת באותו ראש שנה, אבל הכרחתי את עצמי, פשוט פקדתי על עצמי, להתנהג כאילו אני חוגגת. קניתי פרחים, סידרתי יפה את השולחן, נדמה לי שאפילו אפיתי עוגה או הכנתי מרק בסיר הגדול. זה עוזר מאוד, מונע גלישה לדיכאון החגים הרווקי.
-
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רווקים רווקות
יש עוד דרך למצוא בן/בת זוג: להפסיק לחפש. ליהנות מלחיות לבד, לא להתעניין יותר מדי במין הנגדי, לא לצאת עם אנשים, ללכת לסרט לבד, להכין לעצמכם ורק לעצמכם ארוחה מה זה טעימה וחגיגית
הוי, מזכיר לי את הימים שהייתי רווקה בלי כמה פעמים הפסקתי לחפש, כמה...
אבל אני מגיבה בעיקר בגלל העצה הנאה להכין לעצמכם ורק לעצמכם ארוחה מה זה טעימה וחגיגית - אני נזכרת בתקופת החגים בשנה שלפני ההריון. הייתי מאוד מבואסת באותו ראש שנה, אבל הכרחתי את עצמי, פשוט פקדתי על עצמי, להתנהג כאילו אני חוגגת. קניתי פרחים, סידרתי יפה את השולחן, נדמה לי שאפילו אפיתי עוגה או הכנתי מרק בסיר הגדול. זה עוזר מאוד, מונע גלישה לדיכאון החגים הרווקי.
הוי, מזכיר לי את הימים שהייתי רווקה בלי
כמה פעמים הפסקתי לחפש, כמה...אבל אני מגיבה בעיקר בגלל העצה הנאה להכין לעצמכם ורק לעצמכם ארוחה מה זה טעימה וחגיגית - אני נזכרת בתקופת החגים בשנה שלפני ההריון. הייתי מאוד מבואסת באותו ראש שנה, אבל הכרחתי את עצמי, פשוט פקדתי על עצמי, להתנהג כאילו אני חוגגת. קניתי פרחים, סידרתי יפה את השולחן, נדמה לי שאפילו אפיתי עוגה או הכנתי מרק בסיר הגדול. זה עוזר מאוד, מונע גלישה לדיכאון החגים הרווקי.
רווקים רווקות
עם, כמו שנהוג לחשוב, קיימת אהבה אמיתית, זהו יצור עצמאי לחלוטין שבא והולך כרצונו. לא אכפת לו מהרגשות ומזה שרודפים אחריו ומחפשים אותו. אין לו כנראה צורך, לא בתשומת לב ולא בחיזורים. עצמאות למופת.
ומה קורה לנו תוך כדי חיפוש מתמיד אחרי האהבה? מה קורה לאלה שמחפשים שנים עברו לא מעט מערכות יחסים ולא מצאו אהבה אמיתית, בן או בת זוג לחיים. נדמה לי שמרוב אכזבות וכשלונות אנחנו מפתחים עור עבה כל כך שדרכו כבר לא מרגישים אהבה ובכך נסגר המעגל. גם אם נפגוש כעת אדם מתאים דרוש מאמץ אדיר כדי להרגיש משהו. מישהו יודע איך למנוע את זה ולא להיפגע? אני מרגיש שאחד מהשניים יקרה לי.
ומה קורה לנו תוך כדי חיפוש מתמיד אחרי האהבה? מה קורה לאלה שמחפשים שנים עברו לא מעט מערכות יחסים ולא מצאו אהבה אמיתית, בן או בת זוג לחיים. נדמה לי שמרוב אכזבות וכשלונות אנחנו מפתחים עור עבה כל כך שדרכו כבר לא מרגישים אהבה ובכך נסגר המעגל. גם אם נפגוש כעת אדם מתאים דרוש מאמץ אדיר כדי להרגיש משהו. מישהו יודע איך למנוע את זה ולא להיפגע? אני מרגיש שאחד מהשניים יקרה לי.
רווקים רווקות
עם, כמו שנהוג לחשוב, קיימת אהבה אמיתית, זהו יצור עצמאי לחלוטין שבא והולך כרצונו. לא אכפת לו מהרגשות ומזה שרודפים אחריו ומחפשים אותו. אין לו כנראה צורך, לא בתשומת לב ולא בחיזורים. עצמאות למופת.
ומה קורה לנו תוך כדי חיפוש מתמיד אחרי האהבה? מה קורה לאלה שמחפשים שנים עברו לא מעט מערכות יחסים ולא מצאו אהבה אמיתית, בן או בת זוג לחיים. נדמה לי שמרוב אכזבות וכשלונות אנחנו מפתחים עור עבה כל כך שדרכו כבר לא מרגישים אהבה ובכך נסגר המעגל. גם אם נפגוש כעת אדם מתאים דרוש מאמץ אדיר כדי להרגיש משהו. מישהו יודע איך למנוע את זה ולא להיפגע? אני מרגיש שאחד מהשניים יקרה לי.
ומה קורה לנו תוך כדי חיפוש מתמיד אחרי האהבה? מה קורה לאלה שמחפשים שנים עברו לא מעט מערכות יחסים ולא מצאו אהבה אמיתית, בן או בת זוג לחיים. נדמה לי שמרוב אכזבות וכשלונות אנחנו מפתחים עור עבה כל כך שדרכו כבר לא מרגישים אהבה ובכך נסגר המעגל. גם אם נפגוש כעת אדם מתאים דרוש מאמץ אדיר כדי להרגיש משהו. מישהו יודע איך למנוע את זה ולא להיפגע? אני מרגיש שאחד מהשניים יקרה לי.
רווקים רווקות
היי לכל הרווקות,
כפי שאתן רואות אתן לא לבד ויש פה גם רווקים - חלקם בהחלט שווים.
אז קדימה, אל תתביישו ותהיו גם אקטיביות.
כפי שאתן רואות אתן לא לבד ויש פה גם רווקים - חלקם בהחלט שווים.
אז קדימה, אל תתביישו ותהיו גם אקטיביות.
רווקים רווקות
היי לכל הרווקות,
כפי שאתן רואות אתן לא לבד ויש פה גם רווקים - חלקם בהחלט שווים.
אז קדימה, אל תתביישו ותהיו גם אקטיביות.
כפי שאתן רואות אתן לא לבד ויש פה גם רווקים - חלקם בהחלט שווים.
אז קדימה, אל תתביישו ותהיו גם אקטיביות.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
רווקים רווקות
לבני/בנות 20+ שקוראים כאן, לאן הייתם ממליצים ללכת כדי להכיר אנשים פנויים שגם מחפשים קשרים זוגיים?
כל המפגשי פנויים פנויות שמפרסמים בעיתון - תמיד נראה לי שהולכים לשם אנשים מיואשים, נואשים, שאף אחת לא תרצה בחיים...
ולפאבים ובארים נראה לי שהולכים רק בשביל להגיע למיטה בסוף הערב ולא בשביל חברויות אמיתיות...
בכלל כל הסצנה הזאת הזויה - לשלם כסף בשביל כניסה, לשבת במקום מסריח, מלא עשן, מחניק, רועש, ולהצליח ליצור קשר? כאילו מי האדיוט שהמציא את השיטה הזו? וחוץ מזה רוב האנשים יוצאים כבר בזוגות או בחבורות, ואם אני לבד עם מי אני אלך???
בקיצור - אולי כל אחד יכתוב לי איפה הוא הכיר את החברים שלו וזה יתן לי רעיונות כמו בדף על איך הכרתי את בן זוגי רק לרווקים/ות.
כל המפגשי פנויים פנויות שמפרסמים בעיתון - תמיד נראה לי שהולכים לשם אנשים מיואשים, נואשים, שאף אחת לא תרצה בחיים...
ולפאבים ובארים נראה לי שהולכים רק בשביל להגיע למיטה בסוף הערב ולא בשביל חברויות אמיתיות...
בכלל כל הסצנה הזאת הזויה - לשלם כסף בשביל כניסה, לשבת במקום מסריח, מלא עשן, מחניק, רועש, ולהצליח ליצור קשר? כאילו מי האדיוט שהמציא את השיטה הזו? וחוץ מזה רוב האנשים יוצאים כבר בזוגות או בחבורות, ואם אני לבד עם מי אני אלך???
בקיצור - אולי כל אחד יכתוב לי איפה הוא הכיר את החברים שלו וזה יתן לי רעיונות כמו בדף על איך הכרתי את בן זוגי רק לרווקים/ות.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
רווקים רווקות
לבני/בנות 20+ שקוראים כאן, לאן הייתם ממליצים ללכת כדי להכיר אנשים פנויים שגם מחפשים קשרים זוגיים?
כל המפגשי פנויים פנויות שמפרסמים בעיתון - תמיד נראה לי שהולכים לשם אנשים מיואשים, נואשים, שאף אחת לא תרצה בחיים...
ולפאבים ובארים נראה לי שהולכים רק בשביל להגיע למיטה בסוף הערב ולא בשביל חברויות אמיתיות...
בכלל כל הסצנה הזאת הזויה - לשלם כסף בשביל כניסה, לשבת במקום מסריח, מלא עשן, מחניק, רועש, ולהצליח ליצור קשר? כאילו מי האדיוט שהמציא את השיטה הזו? וחוץ מזה רוב האנשים יוצאים כבר בזוגות או בחבורות, ואם אני לבד עם מי אני אלך???
בקיצור - אולי כל אחד יכתוב לי איפה הוא הכיר את החברים שלו וזה יתן לי רעיונות כמו בדף על איך הכרתי את בן זוגי רק לרווקים/ות.
כל המפגשי פנויים פנויות שמפרסמים בעיתון - תמיד נראה לי שהולכים לשם אנשים מיואשים, נואשים, שאף אחת לא תרצה בחיים...
ולפאבים ובארים נראה לי שהולכים רק בשביל להגיע למיטה בסוף הערב ולא בשביל חברויות אמיתיות...
בכלל כל הסצנה הזאת הזויה - לשלם כסף בשביל כניסה, לשבת במקום מסריח, מלא עשן, מחניק, רועש, ולהצליח ליצור קשר? כאילו מי האדיוט שהמציא את השיטה הזו? וחוץ מזה רוב האנשים יוצאים כבר בזוגות או בחבורות, ואם אני לבד עם מי אני אלך???
בקיצור - אולי כל אחד יכתוב לי איפה הוא הכיר את החברים שלו וזה יתן לי רעיונות כמו בדף על איך הכרתי את בן זוגי רק לרווקים/ות.
רווקים רווקות
בקיצור - אולי כל אחד יכתוב לי איפה הוא הכיר את החברים שלו וזה יתן לי רעיונות כמו בדף על איך הכרתי את בן זוגי רק לרווקים/ות.
יש דף כזה איך הפכנו לזוג
_כל המפגשי פנויים פנויות שמפרסמים בעיתון - תמיד נראה לי שהולכים לשם אנשים מיואשים, נואשים, שאף אחת לא תרצה בחיים...
ולפאבים ובארים נראה לי שהולכים רק בשביל להגיע למיטה בסוף הערב ולא בשביל חברויות אמיתיות..._
הממ כל כך הרבה מיתוסים... לא חבל לערום קשיים וחומות איפה שגם ככה יש. יש הרב הפורומים של תפוסז למשל, של רווקיאדה, יש אתרי הכרויות, יש מסיבות בייחוד בקיץ, בחופים למיניהם ובכלל, יש לימודי ערב למיניהם שאני יכולה לומר שאני מכירה כמה זוגות שיצאו משם, כמו לימוד סלסה. אתה יודע ריקודים, מוזיקה קצבית, צעירים צעירות...
ויש גם יש הופעות של אמנים, ומה לא.
אגב, מסקירה מהירה של איך אני וחברותיי הכרנו את רוב הזוגיים שלנו אני חושבת שזה מתחלק ככה:
בערך חמישים אחוז דרך שידוכים של חברים, או בליינד דייט מאתרי הכרויות, פורומים, צ'אטים וכו' (כן זה חזק הקטע הזה).
שלושים אחוז ככה סתם על הדרך... בבית חולים בביקור של חברה, במקום העבודה, בטיול, בסופר, טוב הכוונה ברורה, בדרך התמימה של פעם...
ועשרים אחוז במפגשים של פנויים פנויות.
בכלל כל הסצנה הזאת הזויה - לשלם כסף בשביל כניסה, לשבת במקום מסריח, מלא עשן, מחניק, רועש, ולהצליח ליצור קשר? כאילו מי האדיוט שהמציא את השיטה הזו?
מסכימה עם כל מילה... מילא ליצור קשר. אבל גם סתם לשבת עם חברים, למה שם? ועוד לשלם על זה, בררר...
יש דף כזה איך הפכנו לזוג
_כל המפגשי פנויים פנויות שמפרסמים בעיתון - תמיד נראה לי שהולכים לשם אנשים מיואשים, נואשים, שאף אחת לא תרצה בחיים...
ולפאבים ובארים נראה לי שהולכים רק בשביל להגיע למיטה בסוף הערב ולא בשביל חברויות אמיתיות..._
הממ כל כך הרבה מיתוסים... לא חבל לערום קשיים וחומות איפה שגם ככה יש. יש הרב הפורומים של תפוסז למשל, של רווקיאדה, יש אתרי הכרויות, יש מסיבות בייחוד בקיץ, בחופים למיניהם ובכלל, יש לימודי ערב למיניהם שאני יכולה לומר שאני מכירה כמה זוגות שיצאו משם, כמו לימוד סלסה. אתה יודע ריקודים, מוזיקה קצבית, צעירים צעירות...
ויש גם יש הופעות של אמנים, ומה לא.
אגב, מסקירה מהירה של איך אני וחברותיי הכרנו את רוב הזוגיים שלנו אני חושבת שזה מתחלק ככה:
בערך חמישים אחוז דרך שידוכים של חברים, או בליינד דייט מאתרי הכרויות, פורומים, צ'אטים וכו' (כן זה חזק הקטע הזה).
שלושים אחוז ככה סתם על הדרך... בבית חולים בביקור של חברה, במקום העבודה, בטיול, בסופר, טוב הכוונה ברורה, בדרך התמימה של פעם...
ועשרים אחוז במפגשים של פנויים פנויות.
בכלל כל הסצנה הזאת הזויה - לשלם כסף בשביל כניסה, לשבת במקום מסריח, מלא עשן, מחניק, רועש, ולהצליח ליצור קשר? כאילו מי האדיוט שהמציא את השיטה הזו?
מסכימה עם כל מילה... מילא ליצור קשר. אבל גם סתם לשבת עם חברים, למה שם? ועוד לשלם על זה, בררר...
רווקים רווקות
בקיצור - אולי כל אחד יכתוב לי איפה הוא הכיר את החברים שלו וזה יתן לי רעיונות כמו בדף על איך הכרתי את בן זוגי רק לרווקים/ות.
יש דף כזה איך הפכנו לזוג
_כל המפגשי פנויים פנויות שמפרסמים בעיתון - תמיד נראה לי שהולכים לשם אנשים מיואשים, נואשים, שאף אחת לא תרצה בחיים...
ולפאבים ובארים נראה לי שהולכים רק בשביל להגיע למיטה בסוף הערב ולא בשביל חברויות אמיתיות..._
הממ כל כך הרבה מיתוסים... לא חבל לערום קשיים וחומות איפה שגם ככה יש. יש הרב הפורומים של תפוסז למשל, של רווקיאדה, יש אתרי הכרויות, יש מסיבות בייחוד בקיץ, בחופים למיניהם ובכלל, יש לימודי ערב למיניהם שאני יכולה לומר שאני מכירה כמה זוגות שיצאו משם, כמו לימוד סלסה. אתה יודע ריקודים, מוזיקה קצבית, צעירים צעירות...
ויש גם יש הופעות של אמנים, ומה לא.
אגב, מסקירה מהירה של איך אני וחברותיי הכרנו את רוב הזוגיים שלנו אני חושבת שזה מתחלק ככה:
בערך חמישים אחוז דרך שידוכים של חברים, או בליינד דייט מאתרי הכרויות, פורומים, צ'אטים וכו' (כן זה חזק הקטע הזה).
שלושים אחוז ככה סתם על הדרך... בבית חולים בביקור של חברה, במקום העבודה, בטיול, בסופר, טוב הכוונה ברורה, בדרך התמימה של פעם...
ועשרים אחוז במפגשים של פנויים פנויות.
בכלל כל הסצנה הזאת הזויה - לשלם כסף בשביל כניסה, לשבת במקום מסריח, מלא עשן, מחניק, רועש, ולהצליח ליצור קשר? כאילו מי האדיוט שהמציא את השיטה הזו?
מסכימה עם כל מילה... מילא ליצור קשר. אבל גם סתם לשבת עם חברים, למה שם? ועוד לשלם על זה, בררר...
יש דף כזה איך הפכנו לזוג
_כל המפגשי פנויים פנויות שמפרסמים בעיתון - תמיד נראה לי שהולכים לשם אנשים מיואשים, נואשים, שאף אחת לא תרצה בחיים...
ולפאבים ובארים נראה לי שהולכים רק בשביל להגיע למיטה בסוף הערב ולא בשביל חברויות אמיתיות..._
הממ כל כך הרבה מיתוסים... לא חבל לערום קשיים וחומות איפה שגם ככה יש. יש הרב הפורומים של תפוסז למשל, של רווקיאדה, יש אתרי הכרויות, יש מסיבות בייחוד בקיץ, בחופים למיניהם ובכלל, יש לימודי ערב למיניהם שאני יכולה לומר שאני מכירה כמה זוגות שיצאו משם, כמו לימוד סלסה. אתה יודע ריקודים, מוזיקה קצבית, צעירים צעירות...
ויש גם יש הופעות של אמנים, ומה לא.
אגב, מסקירה מהירה של איך אני וחברותיי הכרנו את רוב הזוגיים שלנו אני חושבת שזה מתחלק ככה:
בערך חמישים אחוז דרך שידוכים של חברים, או בליינד דייט מאתרי הכרויות, פורומים, צ'אטים וכו' (כן זה חזק הקטע הזה).
שלושים אחוז ככה סתם על הדרך... בבית חולים בביקור של חברה, במקום העבודה, בטיול, בסופר, טוב הכוונה ברורה, בדרך התמימה של פעם...
ועשרים אחוז במפגשים של פנויים פנויות.
בכלל כל הסצנה הזאת הזויה - לשלם כסף בשביל כניסה, לשבת במקום מסריח, מלא עשן, מחניק, רועש, ולהצליח ליצור קשר? כאילו מי האדיוט שהמציא את השיטה הזו?
מסכימה עם כל מילה... מילא ליצור קשר. אבל גם סתם לשבת עם חברים, למה שם? ועוד לשלם על זה, בררר...
-
רוקי_הרווק*
- הודעות: 4
- הצטרפות: 01 יולי 2005, 20:35
רווקים רווקות
קראתי את כל התגובות וחלקן היו מאד מענינות. תודה על גילוי הלב. רובכן נשמעות נשים מענינות ומורכבות . לסיכום אני רוצה לומר (כגבר המחפש מין וגם קשר רציני) כולכן מושכות ומיוחדות כל אחת בדרכה , עם ילד , או בלעדיו, בהריון, דתיה , טבעונית ,או אחרת .אז אל תתיאשו.אחת העצות הטובות שקראתי כאן היא "להפסיק לחפש" אני מפרש את זה כלאהוב את עצמנו ואת מצבנו הקיומי. השמח בחלקו בדרך-כלל משדר רוגע ומשיכה.הבלתי-מסופק משדר מתח.דוחה. אני יוצא הרבה פעמים לפאבים ולסרט לבד לפעמים זה לא נעים אבל הרבה פעמיםזה כיף והרבה יותר טוב מלהשאר בבית. שמחתי לקבל הצעות נוספות למקומות אפשריים להכרויות. אשמח לדבר ולשתף בהמשך על כאבי הרווקות והשאיפה לביחד ...רוקי שם בדוי.
-
רוקי_הרווק*
- הודעות: 4
- הצטרפות: 01 יולי 2005, 20:35
רווקים רווקות
קראתי את כל התגובות וחלקן היו מאד מענינות. תודה על גילוי הלב. רובכן נשמעות נשים מענינות ומורכבות . לסיכום אני רוצה לומר (כגבר המחפש מין וגם קשר רציני) כולכן מושכות ומיוחדות כל אחת בדרכה , עם ילד , או בלעדיו, בהריון, דתיה , טבעונית ,או אחרת .אז אל תתיאשו.אחת העצות הטובות שקראתי כאן היא "להפסיק לחפש" אני מפרש את זה כלאהוב את עצמנו ואת מצבנו הקיומי. השמח בחלקו בדרך-כלל משדר רוגע ומשיכה.הבלתי-מסופק משדר מתח.דוחה. אני יוצא הרבה פעמים לפאבים ולסרט לבד לפעמים זה לא נעים אבל הרבה פעמיםזה כיף והרבה יותר טוב מלהשאר בבית. שמחתי לקבל הצעות נוספות למקומות אפשריים להכרויות. אשמח לדבר ולשתף בהמשך על כאבי הרווקות והשאיפה לביחד ...רוקי שם בדוי.
-
רוקי_הרווק*
- הודעות: 4
- הצטרפות: 01 יולי 2005, 20:35
רווקים רווקות
איך פותחים דף פרטי? ואיך מתקשרים עם בעלי/ בעלות דף כזה?
-
רוקי_הרווק*
- הודעות: 4
- הצטרפות: 01 יולי 2005, 20:35
רווקים רווקות
איך פותחים דף פרטי? ואיך מתקשרים עם בעלי/ בעלות דף כזה?
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
רווקים רווקות
לשאלתך-
קרא ב- _דף בית אישי ופתח לך כזה.
קרא ב- _דף בית אישי ופתח לך כזה.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
רווקים רווקות
לשאלתך-
קרא ב- _דף בית אישי ופתח לך כזה.
קרא ב- _דף בית אישי ופתח לך כזה.
רווקים רווקות
תגובה לירושלמי, למוסס את העור הקשה, להרפות להזין את האני והנה היא כבר בפתח אהבת חייך.....
רווקים רווקות
תגובה לירושלמי, למוסס את העור הקשה, להרפות להזין את האני והנה היא כבר בפתח אהבת חייך.....
-
ירושלים_02*
- הודעות: 2
- הצטרפות: 09 יולי 2005, 11:49
רווקים רווקות
מעניין, הסצנה הירושלמית המהוססת שמתהווה פה...
אני מרגישה שהחיפוש הזה, עם כל הכאב , הביא אותי למקומות מדהימים עם עצמי. גיליתי חלק שלם של עצמי שלא בא לידי ביטוי בכלל. לא שהזוגיות לא מביאה לגילויים כאלה עוצמתיים, אבל הם מן הסתם אחרים. אני מנסה להזכיר לעצמי שהגילוי והחיפוש, תמיד ימשכו. כל פעם בזירה אחרת. וכמו שמישהו כבר אמר פה בדף אחר שאני לא בדיוק זוכרת, התנועה היא ספירלה שעולה למעלה.
ולעצם הענין: איש, שהלב שלי יזהה, שנרצה להיות ביחד. לפעמים , זה פשוט וחזק.
זה מה שאני מאחלת לעצמי, ולכולנו.
אני מרגישה שהחיפוש הזה, עם כל הכאב , הביא אותי למקומות מדהימים עם עצמי. גיליתי חלק שלם של עצמי שלא בא לידי ביטוי בכלל. לא שהזוגיות לא מביאה לגילויים כאלה עוצמתיים, אבל הם מן הסתם אחרים. אני מנסה להזכיר לעצמי שהגילוי והחיפוש, תמיד ימשכו. כל פעם בזירה אחרת. וכמו שמישהו כבר אמר פה בדף אחר שאני לא בדיוק זוכרת, התנועה היא ספירלה שעולה למעלה.
ולעצם הענין: איש, שהלב שלי יזהה, שנרצה להיות ביחד. לפעמים , זה פשוט וחזק.
זה מה שאני מאחלת לעצמי, ולכולנו.
-
ירושלים_02*
- הודעות: 2
- הצטרפות: 09 יולי 2005, 11:49
רווקים רווקות
מעניין, הסצנה הירושלמית המהוססת שמתהווה פה...
אני מרגישה שהחיפוש הזה, עם כל הכאב , הביא אותי למקומות מדהימים עם עצמי. גיליתי חלק שלם של עצמי שלא בא לידי ביטוי בכלל. לא שהזוגיות לא מביאה לגילויים כאלה עוצמתיים, אבל הם מן הסתם אחרים. אני מנסה להזכיר לעצמי שהגילוי והחיפוש, תמיד ימשכו. כל פעם בזירה אחרת. וכמו שמישהו כבר אמר פה בדף אחר שאני לא בדיוק זוכרת, התנועה היא ספירלה שעולה למעלה.
ולעצם הענין: איש, שהלב שלי יזהה, שנרצה להיות ביחד. לפעמים , זה פשוט וחזק.
זה מה שאני מאחלת לעצמי, ולכולנו.
אני מרגישה שהחיפוש הזה, עם כל הכאב , הביא אותי למקומות מדהימים עם עצמי. גיליתי חלק שלם של עצמי שלא בא לידי ביטוי בכלל. לא שהזוגיות לא מביאה לגילויים כאלה עוצמתיים, אבל הם מן הסתם אחרים. אני מנסה להזכיר לעצמי שהגילוי והחיפוש, תמיד ימשכו. כל פעם בזירה אחרת. וכמו שמישהו כבר אמר פה בדף אחר שאני לא בדיוק זוכרת, התנועה היא ספירלה שעולה למעלה.
ולעצם הענין: איש, שהלב שלי יזהה, שנרצה להיות ביחד. לפעמים , זה פשוט וחזק.
זה מה שאני מאחלת לעצמי, ולכולנו.