דף 3 מתוך 5
קצת טריוויה
נשלח: 06 אוגוסט 2003, 19:14
על ידי סמדר*
אתם פשוט צעירים מדי, ולכן אינכם זוכרים איך אבטיח אמיתי צריך להיות: אדום מאוד, מלא מלא גרעינים (שחורים, כן?), ויש לו טעם גן-עדן
למרבה הצער, דווקא זוכרים. ומאחר שהייתי מאלה שנהגו ללעוס ממש ר"ל את גרעיני האבטיח, ולהנות מהתוספת הארומטית הזו לטעם של האבטיח גופו, חיפשתי באופן נואש אבטיח כזה, ואפילו ביקשתי מההורים שאם הם מוצאים -- שיקנו.
מה לעשות. פשוט אין.
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 01:08
על ידי בועז_חן*
אבטיח
אוך אני זוכר, בימים ההם, היינו צריכים לגרד את פיסות האבטיח מהגרעין עם אולר קפיצי, והיינו משחקים עם הגרעינים במקום עם אג'ואים (גוגואים לתושבי הניכר) ומחסלים שניים שלושה גרעינים לארוחת צהריים.
< בועז בהומאז' למונטי פייטון >
פרד
היתה חידה "מי היא החיה שגם אם תשמיד את כל בני מינה היא לא תכחד?"
טוב כבר גיליתי....
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 01:19
על ידי תבשיל_קדרה*
סמדר - את מוזמנת אלינו. יש.
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 06:22
על ידי שרון_ברקת*
יש, יש. רק אתמול קניתי ירקות בבסטה בין קרית אתא לשפרעם, ובעודי סוקר בעגמומיות את האבטיחים המהונדסים והעקרים, לבנבני הפסים, קרץ אלי ממעמקי הבסטה, איפה שהמוכר שומר סחורה למביני דבר, צבעו הירוק כהה של אבטיח מללי מבטיח, שבהחלט גם קיים: ענקי, פריך, עסיסי, מתוק, מלא גרעינים שחורים וגדולים. אבטיח כמו שצריך.
הבן שלי, אגב, היה בשוֹק מסוים מהגרעינים, ולדעתי הוא לא ממש הבין מה זה כל ההפרעות האלו באבטיח...
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 07:35
על ידי תבשיל_קדרה*
הבן שלי אוכל את הגרעינים מתחתית הקערה, אחרי שכולם גומרים לאכול את האבטיח!
(אש"י - גם הוא היה, כנראה, נעלב אילו היית אומרת לו "אתם צעירים מדי" בהקשר זה).
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 09:14
על ידי יעל_כ*
אפרופו טריויה -
את זה ראיתם ?
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 09:58
על ידי אביב_חדש*
מעולה! הצלחתי לגחך בעצב.
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 19:07
על ידי אמא_אדמה*
מי יודע איפה ברשת אפשר לשחק טריוויה?
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 20:23
על ידי ורד_לב*
בעקבות
האם מוסרי לנסוע בכביש 6 וגם אחרי שיחה עם חברים, מהו כביש 3?
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 21:42
על ידי שרון_ברקת*
כביש 3 מוליך ממכבים לאשקלון, או ליתר דיוק: מצומת בית חורון עד צומת כפר סילבר
קצת טריוויה
נשלח: 07 אוגוסט 2003, 21:43
על ידי שרון_ברקת*
מי יודע איפה ברשת אפשר לשחק טריוויה?
trivia]כאן intro[/po].htm
קצת טריוויה
נשלח: 08 אוגוסט 2003, 16:13
על ידי אביב_חדש*
אז ההסבר על האבטיח-בלי גרעינים הוא: הכלאה. לא הנדסה גנטית.
מכליאים זן אחד עם זן אחר במעבדה כדי לקבל זן נוסף שאינו מכיל גרעינים, או יותר נכון: לא מכיל גרעינים "פוריים". יש גם עניין עם זכר ונקבה, אבל את זה לא הצלחתי להבין עד כדי הסבר בפורום.
הכלאה היא תהליך שידוע לאדם שנים רבות ולא עניין של השנים האחרונות בלבד.
הנדסה גנטית מסתבר זה משהו אחר לגמרי...
קצת טריוויה
נשלח: 08 אוגוסט 2003, 21:43
על ידי עודד_לבנה*
אני שמעתי הסבר אחר (למעשה יותר תאור, ופחות הסבר) לגבי האבטיח בלי הגרעינים: נותנים לאבטיח אנזים אשר גורם להשתכפלות החומר הגנטי אך אינו גורם לחלוקת התאים. כתוצאה מכך יש שיכפול של הכרומוזומים ברוב התאים, ומשתבשים כמה מעגלים מטבוליים, לא יותר מדי.
התוצאה של זה היא שהגרעינים לא מתפתחים.
לא יודע אם זה נכון.
קצת טריוויה
נשלח: 08 אוגוסט 2003, 21:58
על ידי אביב_חדש*
גם אני לא יודעת אם מה
שעודד לבנה אמר, נכון, אבל לגבי ההסבר שלי, ניתן לי על ידי אגרונומית שעבדה עד לפני כמה חודשים ב"הזרע", שם מתעסקים בדיוק בזה. ניסיתי לשכנע אותה לבוא ולתת הסבר כאן בעצמה, אבל היא לא יכלה מפאת חוסר זמן.
קצת טריוויה
נשלח: 09 אוגוסט 2003, 02:47
על ידי ציפור_דרור*
גם אני אנסה לברר עם מישהו שעובד במכון וולקני ומכליא לפרנסתו.
אגב, אותו מישהו הראה לי הכלאה בין חציל לפילפל..
הם התלבטו אם לקרוא "לזה" חצילצֱל או פילציל.
(בכל מקרה היה לזה טעם בלעעעע)
קצת טריוויה
נשלח: 09 אוגוסט 2003, 15:54
על ידי אביב_חדש*
האם מישהו יודע כיצד להכין עט-נוצה מנוצה אמיתית שטובלים בדיו וכותבים?
קצת טריוויה
נשלח: 09 אוגוסט 2003, 17:06
על ידי בועז_חן*
זה לא פשוט שטובלים בדיו וכותבים ?
קצת טריוויה
נשלח: 09 אוגוסט 2003, 19:22
על ידי תבשיל_קדרה*
נראה לי שצריך לחתוך איכשהו "נכון" את הקצה, לא?
קצת טריוויה
נשלח: 09 אוגוסט 2003, 21:14
על ידי שרון_ברקת*
הילדים אצלנו בביה"ס מכינים בכיתה ד' - לפני שהם מקבלים את העט הראשון שלהם, עט נובע - מעין עט שכזה מנוצה. אבל הם לא כאן כרגע ואין לי את מי לשאול. אנסה כשיחזרו...
קצת טריוויה
נשלח: 10 אוגוסט 2003, 12:24
על ידי אלי*
שמעתי על איזה מחקר שאומר כי מחלת הסכרת היא המממן הנסתר של 35% מהפעילות הרפואית בעולם !
וגם אומרים שכתוב שם, שבגלל זה מחניקים את כל הפיתוחים של ריפוי אמיתי של סכרת (גם על ידי רופאים וגם לא כמובן), כי הממסד הרפואי המושחת וחברות התרופות כל כך נהנים מהמחלה המודרנית הזו, שזה ממש כדאי להחניק.
אולי מישהו ראה את המחקר הזה ויכול להפנות אותי אל המקור ???
אולי מישהו יכול לחשב כמה עולה לטפל בחולה סוכרת במדינה מתוקנת ???
קצת טריוויה
נשלח: 11 אוגוסט 2003, 01:35
על ידי בועז_חן*
כמו בהרבה תאוריות קונספירציה, גם פה נדרשת רמת תיאום לא סבירה בין כל החוקרים ועדו לשמור את זה בשקט.
אפילו בגלל אותה תאוות בצע בדיוק קשה לי לדמיין את החוקר שמוצא פתרון ומחניק אותו.... (שלא לדבר על הערכה או סתם הומאניות שיש עדיין רופאים הלוקים בה).
קצת טריוויה
נשלח: 11 אוגוסט 2003, 23:44
על ידי עודד_לבנה*
זאת ועוד, אם לחברת תרופות אתיות (לא גנריות, כלומר, שיש עליהן פטנט לחמש עשרה שנים) מסויימת יש נתח שוק קטן בשוק התרופות לסכרת - כדאי לה לתפוס נתח שוק גדול בתרופה אתית אשר תרפא סכרת: בחמש עשרה השנים הקרובות היא תעשה על זה הון.
קצת טריוויה
נשלח: 02 ספטמבר 2003, 16:23
על ידי איתי_שרון*
שתי שאלות להפעם:
- בהמשך לגרעיני האבטיח, איך זה שבצימוקים אין חרצנים? זה לא בגלל שעושים אותם מענבים בלי חרצנים, כי כשהיינו ילדים היו ענבים עם חרצנים ועדיין צימוקים בלי חרצנים (כלומר, גם היום יש ענבים עם חרצנים, אבל אז ענבים עם חרצנים היה הסטנדרט והיום כבר לא, לפחות בסופרמרקטים שאני מסתובב בהם
).
- למה יש חם כשחולים? האם זה בגלל שהגוף מייצר לעצמו "סביבת עבודה" טובה יותר, או בגלל שהחם הוא תוצר לוואי של פעילות הגוף (אבל לא משהו שעוזר)?
קצת טריוויה
נשלח: 02 ספטמבר 2003, 17:04
על ידי תבשיל_קדרה*
1 - ואללה (יא אבני) לא יודעת.
2 - זה מפלאי האבולוציה. במעבדה נמצא שטמפרטורה גבוהה מתאימה יותר למלחמה של הגוף במזיקים. מצד שני יצא לי לשמוע גם שיש בעיה במערכת ויסות החום בגוף. היות וזה נוצר בתהליך אבולוציוני, קשה לדבר על סיבה ומסובב - אלה פשוט שתי תופעות שכשהן יחד (ז"א צירוף של אדם ומזהמים בו כשהוא חולה עולה החום, וכשיש לו חום קל לו יותר להתמודד אתם) האדם הכי מתאים לסביבה, ולכן שרד.
> גילה הסתבכה בניסוח, אבל מתכוונת להכל. <
קצת טריוויה
נשלח: 02 ספטמבר 2003, 18:00
על ידי נועה_ברקת*
לשאלת החום - ניסיון להסבר אנתרופוסופי:
מחלות החום הן מחלות שבאמצעותן מנסה האדם להתגבר על בעיות ומכשולים שיש לו בחיים ולהפוך להיות יותר בעל הבית על חייו ועל גופו. למשל, מחלות חום מאד אופייניות אצל ילדים שנמצאים בתהליך של התגשמות ושל השתלטות על התפקודים הפיזיים שלהם. אלמנט החום הוא אלמנט שדרכו "נכנס" ה"אני" לתוך הגוף. ולכן, חשוב מאד לתת לילד או אפילו לנו המבוגרים להעלות חום כדי שנוכל להשיג את המטרה של המחלה שהיא "כניסה" לתוך הגוף.
מדוע חום הוא נשא האני? זה כבר דיון מסובך יותר.
קצת טריוויה
נשלח: 02 ספטמבר 2003, 23:30
על ידי ורד_לב*
לגבי הצימוקים, בדיוק שאלתי את עצמי לפני כמה ימים על כך. הייתי שמחה לשמוע תשובה.
לגבי החום- כאשר יש מצב בו חודרים פתוגנים חיצוניים את מערכות ההגנה של הגוף, מעלה מערכת החיסון של הגוף את החום ע"מ "לטפל" בפולשים. מאחר והחום יגרום לפירוק מבנים חלבוניים ביעילות רבה יותר, זה יאפשר להתמודד עם הפולשים למיניהם ויעשה את עבודת מערכת החיסון טובה וקלה יותר.
עקב כך, רצוי מאד ש לא להוריד חום, אלא אם כן הוא עולה לרמה גבוהה ונשאר שם. כי בד"כ הדפוס של החום הוא שהוא עולה עד רמה מסויימת ואז "נשבר" ומתחיל לרדת. ברגע שמתערבים במנגנון הזה, פוגעים בעצם ביכולתו של הגוף להתמודד עם מצבים להם הוא מתוכנת ביולוגית ומשבשים את פעילות המערכת החיסונית וכמובן מחלישים אותה לפעמים הבאות.
יש גם גישה המדברת על הצטברות של חומרי פסולת בגוף (מתזונה לקוייה, זיהום אוויר, מתח נפשי וכו') עד למצב בו הגוף "פורק" את המתח הזה בצורת מחלה ובעצם עושה נקיון, כדי שלא ייחסמו מקומות שהפכו לאתרי פסולת (תיאור ציורי, כן?)
קצת טריוויה
נשלח: 02 ספטמבר 2003, 23:30
על ידי ורד_לב*
לגבי הצימוקים, בדיוק שאלתי את עצמי לפני כמה ימים על כך. הייתי שמחה לשמוע תשובה.
לגבי החום- כאשר יש מצב בו חודרים פתוגנים חיצוניים את מערכות ההגנה של הגוף, מעלה מערכת החיסון של הגוף את החום ע"מ "לטפל" בפולשים. מאחר והחום יגרום לפירוק מבנים חלבוניים ביעילות רבה יותר, זה יאפשר להתמודד עם הפולשים למיניהם ויעשה את עבודת מערכת החיסון טובה וקלה יותר.
עקב כך, רצוי מאד ש לא להוריד חום, אלא אם כן הוא עולה לרמה גבוהה ונשאר שם. כי בד"כ הדפוס של החום הוא שהוא עולה עד רמה מסויימת ואז "נשבר" ומתחיל לרדת. ברגע שמתערבים במנגנון הזה, פוגעים בעצם ביכולתו של הגוף להתמודד עם מצבים להם הוא מתוכנת ביולוגית ומשבשים את פעילות המערכת החיסונית וכמובן מחלישים אותה לפעמים הבאות.
יש גם גישה המדברת על הצטברות של חומרי פסולת בגוף (מתזונה לקוייה, זיהום אוויר, מתח נפשי וכו') עד למצב בו הגוף "פורק" את המתח הזה בצורת מחלה ובעצם עושה נקיון, כדי שלא ייחסמו מקומות שהפכו לאתרי פסולת (תיאור ציורי, כן?)
קצת טריוויה
נשלח: 03 ספטמבר 2003, 08:06
על ידי תבשיל_קדרה*
לגבי גרעינים בצימוקים - דיברתי אתמול עם חברה שזוכרת צימוקים עם גרעינים.
קצת טריוויה
נשלח: 03 ספטמבר 2003, 08:06
על ידי תבשיל_קדרה*
לגבי גרעינים בצימוקים - דיברתי אתמול עם חברה שזוכרת צימוקים עם גרעינים.
קצת טריוויה
נשלח: 03 ספטמבר 2003, 12:10
על ידי איתי_שרון*
ורד - ההסבר נשמע לי סביר עם הבעיה האחת שפירוק המבנים החלבוניים יכול לפעול לשני הכיוונים (ז"א: גם החלבונים "הטובים" של הגוף). האם הגוף נוקט בשיטות שונות נגד פולשים שונים? למשל - מעלה חם כנגד חלק ומוריד חם או לא משנה אותו כנגד אחרים?
קצת טריוויה
נשלח: 03 ספטמבר 2003, 12:10
על ידי איתי_שרון*
ורד - ההסבר נשמע לי סביר עם הבעיה האחת שפירוק המבנים החלבוניים יכול לפעול לשני הכיוונים (ז"א: גם החלבונים "הטובים" של הגוף). האם הגוף נוקט בשיטות שונות נגד פולשים שונים? למשל - מעלה חם כנגד חלק ומוריד חם או לא משנה אותו כנגד אחרים?
קצת טריוויה
נשלח: 03 ספטמבר 2003, 21:52
על ידי ורד_לב*
זה באמת נכון שבמהלך מחלה מתפרקים גם מבנים חלבוניים של הגוף ולכן אחרי מחלה יש לבנות את מאגרי הגוף ולאפשר זמן התחזקות ומנוחה.
לגוף ישנם מנגנונים אחרים בהם הוא נלחם בפולשים, לא רק החום וזה קשור לתאים ספציפיים של מערכת החיסון המאתרים פולשים ופועלים נגדם באופן "אישי". כך שאם ניתן לגוף לעשות את עבודתו, הוא יוכל לסיים את מלאכתו במהירות וביעילות וכך נמנע התשה מיותרת של הגוף ודילדול משאביו.
נשמע הגיוני?
קצת טריוויה
נשלח: 03 ספטמבר 2003, 21:52
על ידי ורד_לב*
זה באמת נכון שבמהלך מחלה מתפרקים גם מבנים חלבוניים של הגוף ולכן אחרי מחלה יש לבנות את מאגרי הגוף ולאפשר זמן התחזקות ומנוחה.
לגוף ישנם מנגנונים אחרים בהם הוא נלחם בפולשים, לא רק החום וזה קשור לתאים ספציפיים של מערכת החיסון המאתרים פולשים ופועלים נגדם באופן "אישי". כך שאם ניתן לגוף לעשות את עבודתו, הוא יוכל לסיים את מלאכתו במהירות וביעילות וכך נמנע התשה מיותרת של הגוף ודילדול משאביו.
נשמע הגיוני?
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 11:19
על ידי איתי_שרון*
הבעיה היא שלחם יש השפעות מתישות משל עצמו... הרבה פעמים מרגישים כ"כ רע שלא אוכלים, ישנים רע ועוד דברים שבודאי לא עוזרים לגוף. ברגע שמורידים את החם בהרבה מקרים חוזרים לאכול ולישון כמו שצריך, לפחות לפרק זמן מסויים. איפה מרויחים יותר? קרוב לודאי שכל אחד שתשאלי יגיד משהו אחר... אתמול שאלתי חבר שלי שהוא רופא על העניין ולדעתו אין סיבה לא לקחת משהו להוריד את החם. הוא חושב שעניין החם הוא דווקא תוצר לואי, והגוף יכול להסתדר מצויין גם בלעדיו.
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 11:19
על ידי איתי_שרון*
הבעיה היא שלחם יש השפעות מתישות משל עצמו... הרבה פעמים מרגישים כ"כ רע שלא אוכלים, ישנים רע ועוד דברים שבודאי לא עוזרים לגוף. ברגע שמורידים את החם בהרבה מקרים חוזרים לאכול ולישון כמו שצריך, לפחות לפרק זמן מסויים. איפה מרויחים יותר? קרוב לודאי שכל אחד שתשאלי יגיד משהו אחר... אתמול שאלתי חבר שלי שהוא רופא על העניין ולדעתו אין סיבה לא לקחת משהו להוריד את החם. הוא חושב שעניין החם הוא דווקא תוצר לואי, והגוף יכול להסתדר מצויין גם בלעדיו.
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 11:26
על ידי תבשיל_קדרה*
שלא אוכלים, ישנים רע ועוד דברים שבודאי לא עוזרים לגוף
לא לאכול דווקא מקל: חוסכים מאמץ של מערכת העיכול - לכולנו יש די מאגרים בגוף להתמודד עם ימים ספורים של מחלת חום.
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 11:26
על ידי תבשיל_קדרה*
שלא אוכלים, ישנים רע ועוד דברים שבודאי לא עוזרים לגוף
לא לאכול דווקא מקל: חוסכים מאמץ של מערכת העיכול - לכולנו יש די מאגרים בגוף להתמודד עם ימים ספורים של מחלת חום.
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 11:55
על ידי איתי_שרון*
אני לא תזונאי, אבל יש דברים מאוד פשוטים לאכילה שלמיטב הבנתי דווקא עוזרים. אור היה חולה עכשיו כמה ימים, והדבר הכמעט יחיד שהוא הסכים לאכול היו ענבים. הם מתוקים (הרבה סוכר, למיטב ידיעתי מאוד קל לעיקול), יש בהם נוזלים, אבל כשהחם שלו היה גבוה גם את זה הוא לא אכל. זה נכון שלכולנו יש מאגרים, אבל נדמה לי שהגוף צריך להשקיע הרבה אנרגיה בלהביא אותם למצב שבו הוא צריך אותם (משומן לסוכרים, יותר אנרגיה מאשר להוציא את הסוכר מהענבים בכל מקרה). ברור שלגוף יהיה מאוד קשה לפרק סטייק עסיסי עם שמנת, אבל ממילא כשחולים זה לא מה שרוצים (לפחות לא אני. בעצם אני אף פעם לא רוצה את זה
).
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 11:55
על ידי איתי_שרון*
אני לא תזונאי, אבל יש דברים מאוד פשוטים לאכילה שלמיטב הבנתי דווקא עוזרים. אור היה חולה עכשיו כמה ימים, והדבר הכמעט יחיד שהוא הסכים לאכול היו ענבים. הם מתוקים (הרבה סוכר, למיטב ידיעתי מאוד קל לעיקול), יש בהם נוזלים, אבל כשהחם שלו היה גבוה גם את זה הוא לא אכל. זה נכון שלכולנו יש מאגרים, אבל נדמה לי שהגוף צריך להשקיע הרבה אנרגיה בלהביא אותם למצב שבו הוא צריך אותם (משומן לסוכרים, יותר אנרגיה מאשר להוציא את הסוכר מהענבים בכל מקרה). ברור שלגוף יהיה מאוד קשה לפרק סטייק עסיסי עם שמנת, אבל ממילא כשחולים זה לא מה שרוצים (לפחות לא אני. בעצם אני אף פעם לא רוצה את זה
).
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 15:54
על ידי מגע_בריאות*
לגבי הצימוקים, עושים אותם פשוט מענבים בלי גרעינים, שתמיד היו.
מתכון
לגבי חום, אני לא בענייני רופאים ורפואה ומי אני שאחלוק על חברך הרופא, אבל בכל זאת אם הגוף מפתח את זה אז זה סימן שהוא צריך את החום - ואם תטפל בסימפטום ולא בבעייה (=כלומר, תוריד את החום באמצעות נוגדי חום למיניהם) - הבעייה של האדם תתפרץ במקום אחר, ובדרך כלל בצורה קשה יותר.
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 15:54
על ידי מגע_בריאות*
לגבי הצימוקים, עושים אותם פשוט מענבים בלי גרעינים, שתמיד היו.
מתכון
לגבי חום, אני לא בענייני רופאים ורפואה ומי אני שאחלוק על חברך הרופא, אבל בכל זאת אם הגוף מפתח את זה אז זה סימן שהוא צריך את החום - ואם תטפל בסימפטום ולא בבעייה (=כלומר, תוריד את החום באמצעות נוגדי חום למיניהם) - הבעייה של האדם תתפרץ במקום אחר, ובדרך כלל בצורה קשה יותר.
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 17:02
על ידי אביב_חדש*
למי יש מונופול ישן (מלפני 20 שנה בערך)? חסרים לנו כמה קלפים ואנו זקוקים למחירי שכ"ד ומשכנתאות...
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 17:02
על ידי אביב_חדש*
למי יש מונופול ישן (מלפני 20 שנה בערך)? חסרים לנו כמה קלפים ואנו זקוקים למחירי שכ"ד ומשכנתאות...
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 17:41
על ידי תבשיל_קדרה*
שכ"ד איפה? אולי אני/אחי זוכרים.
סביר שלהורי יש, אבל אנחנו לא מחלקים קלפים - כי הוא אמור להיות שלם לגמרי (אבל כן נוכל להציץ).
קצת טריוויה
נשלח: 04 ספטמבר 2003, 17:41
על ידי תבשיל_קדרה*
שכ"ד איפה? אולי אני/אחי זוכרים.
סביר שלהורי יש, אבל אנחנו לא מחלקים קלפים - כי הוא אמור להיות שלם לגמרי (אבל כן נוכל להציץ).
קצת טריוויה
נשלח: 05 ספטמבר 2003, 00:18
על ידי יונת_שרון*
איתי, חום בד"כ דווקא גורם לחולה לישון יותר ולא פחות. הורדת חום גורמת לרוב לחזרה לפעילות רגילה, כך שחולה לא נח והגוף משקיע מרץ בדברים אחרים במקום להתרכז בהתמודדות עם המחלה.
הרושם שלי הוא שהרבה פעמים מחלות חום מתפתחות בדיוק כשנראה שאנחנו פעילים מדי או יוצאים מאיזון באיזושהי צורה אחרת. המחלה "מכריחה" אותנו לנוח או לעשות את אותו דבר שבעצם היינו צריכים לעשות ממילא.
קצת טריוויה
נשלח: 05 ספטמבר 2003, 00:18
על ידי יונת_שרון*
איתי, חום בד"כ דווקא גורם לחולה לישון יותר ולא פחות. הורדת חום גורמת לרוב לחזרה לפעילות רגילה, כך שחולה לא נח והגוף משקיע מרץ בדברים אחרים במקום להתרכז בהתמודדות עם המחלה.
הרושם שלי הוא שהרבה פעמים מחלות חום מתפתחות בדיוק כשנראה שאנחנו פעילים מדי או יוצאים מאיזון באיזושהי צורה אחרת. המחלה "מכריחה" אותנו לנוח או לעשות את אותו דבר שבעצם היינו צריכים לעשות ממילא.
קצת טריוויה
נשלח: 05 ספטמבר 2003, 09:19
על ידי אביב_חדש*
חברת חשמל
טבריה רח' הגליל
ירושלים - רח' יפו
דד
קצת טריוויה
נשלח: 05 ספטמבר 2003, 09:19
על ידי אביב_חדש*
חברת חשמל
טבריה רח' הגליל
ירושלים - רח' יפו
דד
קצת טריוויה
נשלח: 05 ספטמבר 2003, 10:19
על ידי תבשיל_קדרה*
ח"ח אותו מחיר כמו מים - 100 או 150.
השאר - יקח זמן.
כמה עולים שאר רחובות ירושלים, ושאר רחובות טבריה? (יעזור להזכר)
קצת טריוויה
נשלח: 05 ספטמבר 2003, 10:19
על ידי תבשיל_קדרה*
ח"ח אותו מחיר כמו מים - 100 או 150.
השאר - יקח זמן.
כמה עולים שאר רחובות ירושלים, ושאר רחובות טבריה? (יעזור להזכר)
קצת טריוויה
נשלח: 07 ספטמבר 2003, 01:52
על ידי ענת_שן_לוי*
הבעיה היא שלחם יש השפעות מתישות משל עצמו...
יש החושבים שלטיול יש השפעות מתישות, מתלכלכים מהאבק ונעקצים מיתושים ולכן יעדיפו לראות נופים ואתרים בטלוויזיה.
> גם בבאופן אפשר קצת להעקץ, אבל לפחות אין אבק <
קצת טריוויה
נשלח: 07 ספטמבר 2003, 01:52
על ידי ענת_שן_לוי*
הבעיה היא שלחם יש השפעות מתישות משל עצמו...
יש החושבים שלטיול יש השפעות מתישות, מתלכלכים מהאבק ונעקצים מיתושים ולכן יעדיפו לראות נופים ואתרים בטלוויזיה.
> גם בבאופן אפשר קצת להעקץ, אבל לפחות אין אבק <
קצת טריוויה
נשלח: 07 ספטמבר 2003, 07:54
על ידי תבשיל_קדרה*
אביב - אחי לא זוכר. זה יחכה לביקור אצל ההורים.
קצת טריוויה
נשלח: 07 ספטמבר 2003, 07:54
על ידי תבשיל_קדרה*
אביב - אחי לא זוכר. זה יחכה לביקור אצל ההורים.
קצת טריוויה
נשלח: 07 ספטמבר 2003, 11:15
על ידי איתי_שרון*
ענת - לא הבנתי...
האם את רומזת שמצד שני יש כאלה שנהנים מלשכב במיטה עם חם (כמו שיש כאלה שנהנים מהטיול למרות החם והיתושים?)
קצת טריוויה
נשלח: 07 ספטמבר 2003, 11:15
על ידי איתי_שרון*
ענת - לא הבנתי...
האם את רומזת שמצד שני יש כאלה שנהנים מלשכב במיטה עם חם (כמו שיש כאלה שנהנים מהטיול למרות החם והיתושים?)
קצת טריוויה
נשלח: 07 ספטמבר 2003, 23:32
על ידי ורד_לב*
איתי, זה נפלא להקשיב לגוף בעת מחלה ולהתנהג בדיוק לפי דרישותיו.
מה שאתה מתאר עם אור הוא ידע נפלא שיש לגוף מבפנים. הצורך המועט באנרגיה זמינה ביורת, קלה לעיכול ושאינה דורשת מאמצים כבדים מדיי מהגוף- ענבים.
חוסר החשק לאכול, כדי שהגוף יצבור כוחות ולא יבזבז את המאגרים שיש לו.
החום הוא נפלא במקום הזה ושוב, רק אם הוא נשאר גבוה לזמן מה ואין בו תנודות, הייתי דואגת.
יש לאפשר לישון ולנוח ואף לעודד את זה.
רק לנושא הזתייה יש לשים לב, מחשש להתייבשות. וגם כאן הגוף בד"כ מבקש לשתות.
לגבי ההתשה, שוב תדאג לזה כשהמחלה תהיה כבר בנסיגה. איך יודעים? החום יורד מעצמו, תחושות הגוף חוזרות להן לאט, יש שינוי לטובה במצב הרוח והמעיכוּת ובעיקר חוזר התאבון ובגדול!
וזה דיי שקוף שרופא יאמר דבר שכזה, כי הרי אלו האמצעים שיש בידיהם וגם לא מלמדים אותם דברים אחרים. בעיקר לא מלמדים אותם איך מתנהג גוף בריא שמתפקד כמו שצריך. הרי הם לומדים מחלות וטיפול בהן ולא בריאות.
אם תחפש קצת חומר ברשת על natural hygiene תוכל למצוא חומרים מעניינים על התפתחות המחלתו, טיפול בהן, חום וכו'.
אם לא תמצא, אפנה אותך לספרות כתובה, אבל יש מלא.
עכשיו לגבי הצימוקים- פתחתי לי צימוק ולהפתעתי גילית 3 גרעינים. ראיתי אותם בבירור, אבל לא חשתי בהם כשאכלתי אותם. אגב, פתחתי אח"כ עוד כמה צימוקים וגם בהם היו גרעינים.
אני משערת שגם הגרעינים עוברים תהליך של ייבוש והתאדות הנוזלים מהם. הם משנים את מרקמם ודיי מתמזגים עם המרקם הכולל של הצימוק.
וכנראה שיש גם צימוקים שעושים מענבים בלי גרעינים.
קצת טריוויה
נשלח: 07 ספטמבר 2003, 23:32
על ידי ורד_לב*
איתי, זה נפלא להקשיב לגוף בעת מחלה ולהתנהג בדיוק לפי דרישותיו.
מה שאתה מתאר עם אור הוא ידע נפלא שיש לגוף מבפנים. הצורך המועט באנרגיה זמינה ביורת, קלה לעיכול ושאינה דורשת מאמצים כבדים מדיי מהגוף- ענבים.
חוסר החשק לאכול, כדי שהגוף יצבור כוחות ולא יבזבז את המאגרים שיש לו.
החום הוא נפלא במקום הזה ושוב, רק אם הוא נשאר גבוה לזמן מה ואין בו תנודות, הייתי דואגת.
יש לאפשר לישון ולנוח ואף לעודד את זה.
רק לנושא הזתייה יש לשים לב, מחשש להתייבשות. וגם כאן הגוף בד"כ מבקש לשתות.
לגבי ההתשה, שוב תדאג לזה כשהמחלה תהיה כבר בנסיגה. איך יודעים? החום יורד מעצמו, תחושות הגוף חוזרות להן לאט, יש שינוי לטובה במצב הרוח והמעיכוּת ובעיקר חוזר התאבון ובגדול!
וזה דיי שקוף שרופא יאמר דבר שכזה, כי הרי אלו האמצעים שיש בידיהם וגם לא מלמדים אותם דברים אחרים. בעיקר לא מלמדים אותם איך מתנהג גוף בריא שמתפקד כמו שצריך. הרי הם לומדים מחלות וטיפול בהן ולא בריאות.
אם תחפש קצת חומר ברשת על natural hygiene תוכל למצוא חומרים מעניינים על התפתחות המחלתו, טיפול בהן, חום וכו'.
אם לא תמצא, אפנה אותך לספרות כתובה, אבל יש מלא.
עכשיו לגבי הצימוקים- פתחתי לי צימוק ולהפתעתי גילית 3 גרעינים. ראיתי אותם בבירור, אבל לא חשתי בהם כשאכלתי אותם. אגב, פתחתי אח"כ עוד כמה צימוקים וגם בהם היו גרעינים.
אני משערת שגם הגרעינים עוברים תהליך של ייבוש והתאדות הנוזלים מהם. הם משנים את מרקמם ודיי מתמזגים עם המרקם הכולל של הצימוק.
וכנראה שיש גם צימוקים שעושים מענבים בלי גרעינים.
קצת טריוויה
נשלח: 08 ספטמבר 2003, 09:36
על ידי ענת_שן_לוי*
איתי - כן. אפשר להנות ממחלה ומחום. לא מדובר בהנאה "חולנית" מסבל, אלא מלהיות בקשר עם חלקים מסוימים שלנו שאינם נחשפים במצבים רגילים. כמו: חולשה, צמרמורות, ועוד תחושות שונות ומעניינות. אם לא מתייחסים למחלה כאל דבר רע היא יכולה להיות טיול מיוחד במינו.
דוגמה קיצונית: יש אנשים שחלו במחלות סופניות שאומרים שזה הדבר הכי טוב שקרה להם בחיים כי הם הפיקו מהמחלה איכות חיים (רגשית ופילוסופית) מדהימה.
קצת טריוויה
נשלח: 08 ספטמבר 2003, 09:36
על ידי ענת_שן_לוי*
איתי - כן. אפשר להנות ממחלה ומחום. לא מדובר בהנאה "חולנית" מסבל, אלא מלהיות בקשר עם חלקים מסוימים שלנו שאינם נחשפים במצבים רגילים. כמו: חולשה, צמרמורות, ועוד תחושות שונות ומעניינות. אם לא מתייחסים למחלה כאל דבר רע היא יכולה להיות טיול מיוחד במינו.
דוגמה קיצונית: יש אנשים שחלו במחלות סופניות שאומרים שזה הדבר הכי טוב שקרה להם בחיים כי הם הפיקו מהמחלה איכות חיים (רגשית ופילוסופית) מדהימה.
קצת טריוויה
נשלח: 09 ספטמבר 2003, 21:27
על ידי בועז_חן*
שאלות על חרקים:
- האם נכון שצפרדעים אוכלות גם פרפרים?
- מה ההבדל בין חרגול, חגב, וצרצר? איך מבדילים?
קצת טריוויה
נשלח: 09 ספטמבר 2003, 21:27
על ידי בועז_חן*
שאלות על חרקים:
- האם נכון שצפרדעים אוכלות גם פרפרים?
- מה ההבדל בין חרגול, חגב, וצרצר? איך מבדילים?
קצת טריוויה
נשלח: 09 ספטמבר 2003, 21:55
על ידי אביב_חדש*
- החגבים הצרצרים והארבה שייכים לאותה המשפחה. לחגבים יש מחושים קצרים ועברים ואילו לצרצרים מחושים ארוכים ומתנופפים. (מתוך הספר "חובב הטבע" של ג'ראלד דארל)
קצת טריוויה
נשלח: 09 ספטמבר 2003, 21:55
על ידי אביב_חדש*
- החגבים הצרצרים והארבה שייכים לאותה המשפחה. לחגבים יש מחושים קצרים ועברים ואילו לצרצרים מחושים ארוכים ומתנופפים. (מתוך הספר "חובב הטבע" של ג'ראלד דארל)
קצת טריוויה
נשלח: 11 ספטמבר 2003, 19:00
על ידי איתי_שרון*
הפיקסיז מתאחדים !!!
>איתי לא ידע איפה לבטא את שמחתו על הידיעה אז החליט לסווג אותה כפיסת טריוויה<
קצת טריוויה
נשלח: 11 ספטמבר 2003, 19:00
על ידי איתי_שרון*
הפיקסיז מתאחדים !!!
>איתי לא ידע איפה לבטא את שמחתו על הידיעה אז החליט לסווג אותה כפיסת טריוויה<
קצת טריוויה
נשלח: 11 ספטמבר 2003, 23:00
על ידי ורד_לב*
וואהו!!!!!!
קצת טריוויה
נשלח: 11 ספטמבר 2003, 23:00
על ידי ורד_לב*
וואהו!!!!!!
קצת טריוויה
נשלח: 12 ספטמבר 2003, 00:10
על ידי אמא_של_יונת*
גילה,
צרצר לא דומה בכלל לחיפושית. לעומת זאת הוא דומה לחגב או חרגול, אבל שחור (לפחות זה שמסתובב בבית ומפריע לישון בלילה).
קצת טריוויה
נשלח: 12 ספטמבר 2003, 00:10
על ידי אמא_של_יונת*
גילה,
צרצר לא דומה בכלל לחיפושית. לעומת זאת הוא דומה לחגב או חרגול, אבל שחור (לפחות זה שמסתובב בבית ומפריע לישון בלילה).
קצת טריוויה
נשלח: 12 ספטמבר 2003, 09:25
על ידי תבשיל_קדרה*
כן כן, אש"י כבר פתחתי, בדקתי, ראיתי.
קצת טריוויה
נשלח: 12 ספטמבר 2003, 09:25
על ידי תבשיל_קדרה*
כן כן, אש"י כבר פתחתי, בדקתי, ראיתי.
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 08:53
על ידי אמא_נמרה*
צרצרים זה אלה שאוהבים לגור בין המקרר לקיר ולשיר סרנדות נוגות בלילה, לא?
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 08:53
על ידי אמא_נמרה*
צרצרים זה אלה שאוהבים לגור בין המקרר לקיר ולשיר סרנדות נוגות בלילה, לא?
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 11:14
על ידי אמא_של_יונת*
אגלאיה,
בדיוק. לפחות זה מה שהם עושים בספרות. במציאות הם משמיעים קול של משור ומעצבנים בדיוק כמוהו.
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 11:14
על ידי אמא_של_יונת*
אגלאיה,
בדיוק. לפחות זה מה שהם עושים בספרות. במציאות הם משמיעים קול של משור ומעצבנים בדיוק כמוהו.
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 11:41
על ידי איתי_שרון*
ורד - האם זו היתה שמחה כנה ואמיתית של מי שיודעת להעריך איך צריכה להשמע המוסיקה של פיטר פול ומרי כשהיא פוגשת את המוסיקה של האסקר דו, או שמא סתם קריאה כללית של מי שאינה יודעת במה מדובר?
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 11:41
על ידי איתי_שרון*
ורד - האם זו היתה שמחה כנה ואמיתית של מי שיודעת להעריך איך צריכה להשמע המוסיקה של פיטר פול ומרי כשהיא פוגשת את המוסיקה של האסקר דו, או שמא סתם קריאה כללית של מי שאינה יודעת במה מדובר?
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 12:00
על ידי אמא_נמרה*
אש"י, אני מדברת מניסיון - נכון שזה משור, אבל מגבלות השפה והמוסיקליות שלי לא מונעות מהצרצר לשיר סרנדה בשפתו.
אפרופו משור - יש גם יצירות לצ'לו שהן ממש נגריה למקדמים, בעיני.
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 12:00
על ידי אמא_נמרה*
אש"י, אני מדברת מניסיון - נכון שזה משור, אבל מגבלות השפה והמוסיקליות שלי לא מונעות מהצרצר לשיר סרנדה בשפתו.
אפרופו משור - יש גם יצירות לצ'לו שהן ממש נגריה למקדמים, בעיני.
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 13:27
על ידי אמא_של_יונת*
אגלאיה,
אפרופו משור - יש גם יצירות לצ'לו שהן ממש נגריה למתקדמים, בעיני.
אמת.
ולפעמים אותו קטע "משורי" יכול להפוך למוסיקה נפלאה, כשמנגן אותו מישהו אחר...
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 13:27
על ידי אמא_של_יונת*
אגלאיה,
אפרופו משור - יש גם יצירות לצ'לו שהן ממש נגריה למתקדמים, בעיני.
אמת.
ולפעמים אותו קטע "משורי" יכול להפוך למוסיקה נפלאה, כשמנגן אותו מישהו אחר...
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 21:30
על ידי ורד_לב*
איתי, אני
מאד אוהבת ושמחתי לקרוא. אממה, אני לא כ"כ חזקה בשמות
>ורד מודה במבוכתה<
שאלה אחרת, או צרור שאלות:
נמייה ולוטרה (לא בגלל הלוטרות המסתובבות פה
)- זה אותו הדבר? 2 חיות שונות? במים? ביבשה? בשניהם?
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 21:30
על ידי ורד_לב*
איתי, אני
מאד אוהבת ושמחתי לקרוא. אממה, אני לא כ"כ חזקה בשמות
>ורד מודה במבוכתה<
שאלה אחרת, או צרור שאלות:
נמייה ולוטרה (לא בגלל הלוטרות המסתובבות פה
)- זה אותו הדבר? 2 חיות שונות? במים? ביבשה? בשניהם?
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 23:43
על ידי בועז_חן*
קצת על
הלוטרה ויש גם
Otter] פה Lutra[/po]-lutra.html
וקצת על
נמייה
קצת טריוויה
נשלח: 14 ספטמבר 2003, 23:43
על ידי בועז_חן*
קצת על
הלוטרה ויש גם
Otter] פה Lutra[/po]-lutra.html
וקצת על
נמייה
קצת טריוויה
נשלח: 15 ספטמבר 2003, 01:09
על ידי אמא_של_יונת*
ורד,
אלה שתי חיות שונות ממשפחות שונות.
הנמיה (ממשפחת הגחניים) חיה ביבשה, נפוצה ברוב חלקי הארץ (פגשתי פעם משפחת נמיות ברחוב בחיפה) וטורפת בין השאר נחשים. מבנה גופה צר וארוך.
הלוטרה (ממשפחת הסמוריים) - חיה ביבשה סמוך למקוי מים. היא שחיינית טובה ומבלה חלק ניכר מזמנה בתוך המים. נפוצה רק במקומות בודדים בצפון הארץ. מבנה גופה יותר עגלגל.
בועז,
אחד האתרים שקישרת הוא בהולנדית. האם אתה קורא הולנדית?
קצת טריוויה
נשלח: 15 ספטמבר 2003, 01:09
על ידי אמא_של_יונת*
ורד,
אלה שתי חיות שונות ממשפחות שונות.
הנמיה (ממשפחת הגחניים) חיה ביבשה, נפוצה ברוב חלקי הארץ (פגשתי פעם משפחת נמיות ברחוב בחיפה) וטורפת בין השאר נחשים. מבנה גופה צר וארוך.
הלוטרה (ממשפחת הסמוריים) - חיה ביבשה סמוך למקוי מים. היא שחיינית טובה ומבלה חלק ניכר מזמנה בתוך המים. נפוצה רק במקומות בודדים בצפון הארץ. מבנה גופה יותר עגלגל.
בועז,
אחד האתרים שקישרת הוא בהולנדית. האם אתה קורא הולנדית?
קצת טריוויה
נשלח: 17 ספטמבר 2003, 03:48
על ידי בועז_חן*
קורא, אבל לא מבין מילה...
האמת שחיפשתי תמונות ולא שמתי לב.