באופן טבעי

גם לקטנצ'יק יש אבעבועות - איכס איזו מחלה גועלית
<שמיכת הולכת לחפש גרב לשים בה את הקווקר>

היי לכולם,
אני ובני חווינו אבעבועות רוח בזמן האחרון,הוא עבר את זה קל מאוד כרגיל, אין אצלו בעיות כשהוא חולה ואילו אני ....
אפשר לומר שזה היה בצורה קלה,אבל הסבל...בל יתואר. הפצעים שעל הראש..כמו גושים של כאב בזמן השיא לא יכולתי להניח את הראש על הכרית ולישון,ובפנים התפוצצו לי הפצעים והיו זבים, ומרגע שהם מתפוצצים מהלך ההחלמה שלהם יותר קשה, בקיצור איש הפיל. הרופא שלי לעומת זאת (נקודה מעניינת לבאופן טבעי), לא התרגש בכלל מהעובדה שיש לי אבעבועות רוח,באתי אליו כרגיל עם קונספירציות הפחדה מהאינטרנט,והוא אמר שזו מחלה קלה ומי שטוען שיש לה סיבוכים, והיא מסוכנת הם אלה דוחפים ומטמיעים את החיסונים. וגם לשאלתי אם צריך לקחת זובירקס,הוא ענה שאני אהיה יותר מהזובירקס מאשר מהאבעבועות...בכול מקרה לא נורא שהפצעים התפוצצו,או שזה קריטי?

מה דעתכם על שימוש ב-"קלוקוט" או תכשירים אחרים לריפוי צלקות של אבעבועות רוח?
יש לי ילדה בת 5 שקיבלה את המחלה די קשה ועדיין נשארו צלקות (עבר חודש מאז פרוץ המחלה) וילד בן שנתיים שקיבל את זה קל יותר.

לגבי אבעבועות,
השתמשתי המון בתמציות בתוך האמבטיות, למרוח לא היה סיכוי, כי הבנות לא נתנו לי.
כעת, לאחר שעברו חמישה חודשים (זה היה במאי) אני מסתכלת על בנותיי ורואה שהקטנה, שקיבלה עוד יותר גרוע מהגדולה, נעלמו לה כמעט כל הסימנים ואילו לבכורה יש סימנים כמו צלקות בכמה מקומות בפנים (למזלנו, לא במקומות שרואים, מתחת לשערות שבמצח, קצת מתחת לעין, והכי בולט - בגבה, הפצע הראשון שיצא לה והיה ענקי) אני גם מרחתי לה על הגבה ומתחת למצח את הארג'יל. ושאלתי, נראה לכן שדווקא המריחה של אדמת הארג'יל השאירה את האדמומיות וסימן הפצע או שאין קשר? העור שלה מאד עדין (היה לה גם אטופיק דרמטיטיס שעבר), אולי זה בגלל העור שלה? מתסכל אותי שאין לי יכולת לדעת. ניסיתי לחשוב אם גם לקטנה מרחתי ארג'יל (חימר ירוק) ואני לא זוכרת. כן מרחתי לה שמנים בזמן שישנה. שמעתי חוות דעת מארומתרפיסטית שבאופן כללי לא מייבשים פצעים כי נשאר סימן אבל אני תמיד מייבשת לי את הפצעים שיוצאים מדי פעם בפנים (בזמן מחזור) ואין סיכוי שאסתובב עם פצעים כאלה... אני גם מורחת תמציות אבל החימר מבחינתי הכי טוב כי הוא גם אוטם את הפצע ואז הוא לא מתפוצץ במקרה אלא מתקשה עד שנופל. מה דעתכן גם על כך?
תודות מראש

היום נודע לי שמספר תלמידים בשכבת הגיל שאני באה איתה במגע יומיומי, כיתות א' , ב' חלו באבעבועות רוח.
אני מניחה שנוספים נדבקו ועדיין לא יודעים עליהם.
אני מעולם לא חליתי, למרות נסיונות ההדבקה שלפי סיפורי ההורים נעשו בילדות.
חבר בגילי שחלה לפני שנה, עבר את זה קשה באופן נורא ואיום. ממש שבק למשך חודש וסבל מאוד.
האם להתחסן? האם יש לחיסון תופעות לוואי ?
אם יש לי כוונה להרות , עדיף להתחסן? (גם באדמת לא חליתי. מה עושים?)
ייתכן שכבר נדבקתי וכעת זה מקנן בגופי? יש בעיה להתחסן במצב כזה?
תודה למי שיידע לענות לי. (אפנה גם לרופא, רק שבזמן האחרון דעתי נוחה יותר מתגובות כאן מאשר מלסמוך על (חלק) מהרופאים ...)

עדי, את יכולה להתחסן תוך 72 שעות מהחשיפה למיטב זכרוני. חשיפה לילדים בדגירה מאד מדבקת.
ת"ל עיקרית היא הסיכון לחטוף את המחלה, אבל בד"כ בצורה הרבה יותר קלה. אני לא יכולה להתייחס לתיאוריות האוטיזם והמחלות האוטואימוניות שבשלב זה אין ממש תמימות דעים לגביהם.
את יכולה גם לבדוק נוגדנים בדם. יכול להיות שפשוט חלית קל מאד כילדה ולכן לא נדבקת. אלא שבדיקת נוגדנים לוקחת המון זמן, ואז כבר לא יהיה רלוונטי לגביך להתחסן. (אלא אם יש לך מאפיה עם מישהו במעבדה סרולוגית היכנשהו )
אם אין לך נוגדנים ואת מתכוונת להרות - כדאי להתחסן. מחלה בזמן הריון היא נוראית לעובר. אבל יש מגבלת זמן - נדמה לי שלושה חודשים (?) מהחיסון אסור להרות.

קראתי את הדף כי בני בן שנתיים אולי עם אבעבועות רוח ורציתי לשאול : חמשת הילדים במשפחתון בו הוא מבקר חלו בזה אחר זה, הוא היחיד שעוד לא נדבק. שלשום (שישי) בערב הופיע לו פצעון בגב שנראה בדיוק כמו הפצעונים של המחלה, אבל זהו - לא הופיעו עד כה יותר. לפני כשבוע היה לו חום במשך יומיים עם בלוטות נפוחות בצוואר והרופאה שלנו אמרה שזה משהו ויראלי.
רציתי לשאול - האם יכול להיות שיש לו אבעבעות ושהסימפטום הוא רק אותו פצעון יחיד בגב? האם מה שאני מתארת מתאים למהלך המחלה? כיצד אפשר לבדוק אם אכן זה זה (בדיקות דם לנוגדנים?) - ועד כמה חשוב לדעת אם אכן חלה בזה(הוא כמובן לא מחוסן)?
תודה, שבוע טוב!

האם יכול להיות שיש לו אבעבעות ושהסימפטום הוא רק אותו פצעון יחיד בגב?
כן

כיצד אפשר לבדוק אם אכן זה זה (בדיקות דם לנוגדנים?)
כן

המהלך לא לחלוטין תואם. כרגע לא ממש חשב לדעת אם חלה א לא. זה יכול להיות חשב יותר בעתיד.

תודה שרון, בינתיים הופיעו עוד פצעונים בודדים בפנים ובבטן, אבל הם נראים אחרת מאותו אחד בודד - אולי הם עוד ישתנו...
בביקור נוסף אצל רופאה היום היא אמרה שמהלך כזה של אבעבועות קורה בד"כ לילדים שחוסנו, ושיערה שייתכן וקיבל ממני נוגדנים ולכן זה מאוד מאוד קל. הלוואי!
תודה שוב!

ושיערה שייתכן וקיבל ממני נוגדנים ולכן זה מאוד מאוד קל.
לא נשמע הגיוני אצל ילד בן שנתיים, מאחר והנוגדנים האימהיים נעלמים בערך בגיל 6 חודשים. בכל מקרה אם באבעבועות מדובר, הרי שטוב שהוא חולה המחלה קלה!

אני צופה מהצד כבר המון זמן והיום אני אובדת עצות מספיק כדי להצטרף לכותבים ,אז נעים מאוד שמי לול ולי 3 ילדים בני 11 8 ו-5 חודשים. הקטנטונת עם אבעבות רוח (לגדולים כבר היה מזמן) אין לי מושג ממי נדבקה האם מותר לתת פניסטיל בגיל כזה? האם זה שהיא יונקת מגדיל את הסיכויים למחלה קלה יותר?
אנחנו ביום ה6 או ה7 והיא כבר נורא סובלת. הצילו

לרופא ילדים - האם ההנקה (הוא יונק) כבר לא מספקת את הנוגדנים בגיל זה?

והנוגדנים האימהיים נעלמים בערך בגיל 6 חודשים.
אה?!?
למה אתה מתכון?

התיאוריה שאני מכירה אומרת שכאשר מערכת העיכול של התינוק מתבגרת, היא כבר לא מעבירה לדם חלבונים גדולים כמו הנוגדנים. אולי רופא ילדים התכוון לזה.

אבל (מהתאוריה שאני מכירה) כשחולים יונקים יותר ואוכלים פחות, ואז החלב הבסיסי שומר על החלבונים.

מצד שני, אולי רופא ילדים התיחס לנוגדנים שהגיעו לתינוק עוד ברחם.

רופא ילדים התיחס לנוגדנים שהגיעו לתינוק עוד ברחם.
אכן כן.

ש לנו בבית תינוק בין חודשיים וחצי שניזון רק מהנקה(אישתי קיבלה בילדותה חיסון) האם התינוק חשוף באותה מידה לאבעבועות או שהו "מחוסן"

כשהייתי בת שנתיים נולדה לי אחות. היא נולדה די קטנה (לא אופייני במשפחתינו), במצג עכוז. כעבור כשבועיים חליתי באבעבועות רוח והיא נדבקה ממני.
מאז ועד ליום מותה (בגיל 8 חודשים) היא לא יצאה מבית החולים. היו לה סיבוכים של האבעבועות (הלב נפגע) והיא כנראה גם נדבקה בחיידקים בבית החולים. אמא שלי מספרת שהיתה לה עצירות נוראית ובכלל בעיות במערכת העיכול, כך שחייה הקצרים היו מלאי סבל.
נשארה ממנה רק תמונה אחת.ולי יש זיכרון שלי עומדת על הדשא לייד ביה"ח רמב"ם עם אבי.
כשהייתי קטנה לא הרביתי לדבר עם אמי עליה.
כשהייתי בהריון הראשון שלי פתאום הבנתי מה זה לאבד ילד. עד אז זה לא מובן, ההבדל הזה שבין אובדן ילד לכל אובדן אחר. ומאז (יש לי כבר 3 ילדים) אני חושבת עליה הרבה. תמיד רציתי אחות (אבל נולדו לי 2 אחים) ותמיד היא היתה חסרה לי, באיזושהי צורה.
אני חושבת הרבה על איך שאמי היתה נוסעת בכל יום אחרי העבודה לשבת לייד מיטתה בבית החולים. איך אף אחד לא עזר (אבי לא מתמודד עם דברים כאלה, אימו נסעה לחו"ל וכשאחותי מתה היא שלחה גלוייה לקונית שבה סיפרה על הדברים שהיא רואה) וסבתי השנייה היתה באה כמה פעמים בשבוע, ופשוט יושבת לייד מיטתה של אחותי ובוכה, עד שאמי ביקשה ממנה לא להגיע כי זה מספיק קשה לה.
אני חושבת הרבה עליה, על אחותי התינוקת, שחייה הסתכמו בשכיבה במיטת בית החולים ורק סבל וסבל וסבל.
פעם לא היו פורומים ואני בטוחה שאמא שלי לא קיבלה שום תמיכה אלא פשוט "חזרה לחיים". וזה כל כך קשה, בלתי אפשרי ולא הגיוני.
בזמן האחרון אני מרגישה צורך לעלות לקברה. נראה אם יהיה לי אומץ לשאול את הוריי איפה זה בדיוק.

אוי אביטל! אמאלה, כמה אובדן עברת! האם אמא שלך הניקה?
מנסה לברר אם אי הנקה היתה הבעיה, ומה עושים כאשר הילד הגדול חולה באבעבועות ובבית יש תינוק?0-: (אם זה בסדר לשאול)

ממה שאני יודעת זו אחת המחלות היחידות שלא מועברים לה נוגדנים בחלב.
לא חושבת שהיא הניקה.
הסיבוך הזה נדיר מאד (אם כי שמעתי על עוד 2-3 מקרים).
הבנות שלי חלו בצורה די קשה וכמובן שזה היה לנו מאד טראומטי.
את הבן חיסנתי.

כתוב אצל ד"ר סירס שהנקה נותנת הגנה מסויימת לתינוק היונק במקרה של ילד גדול החולה באבעבועות רוח. אבל הוא מזהיר שצריך להרחיק. ברוך השם שזה נדיר כל כך. זה כל כך מפחיד!

שאלה דחופה - מבוגר שחלה בילדותו, יכול לשמש "נשא" ולהידבק באבעבועות רוח ולהדביק את מי שלא חלה עדיין?

<בעלי רוצה לבקר ילדים של חבר שחולים באבעבועות ואני חוששת לתינוקת שלי>

יש לי תאומים, אחד חולה בצורה מזעזעת כבר שבוע, פריחה ב100 אחוזים בגוף, כולל בתוך האזניים ועל העפעפיים ואני לא רואה שיש ירידה במס' הפצעים החדשים. אמרו לי שהאחים נדבקים בצורה קשה יותר, זה נכון? מה עושים? איך מפחיתים את הסיכוי לצלקות ואיפה משיגים עלי אלוורה טריים? כי כבר אין לנו כוח להחזיק לילד את הידיים בלילה, שלא יגרד. ונראה שפנסטיל ליקוויד ותרחיף (קלמין) לא ממש עוזרים. הבן שלי צורח בהיסטריה בכל פעם שמורחים לו את התרחיף. עיזרו לנו...

שלום אמאל'ה, אנחנו גם אחרי אבעבועות (אמנם רק לאחד), אבל בתור תאומה אני יכולה להבין אותך...
בכל אופן גם אצלינו הוא חטף את זה יחסית קשה, באוזניים, עפעפיים, איזור המפשעה, גב, בטן, ראש... וגם איתו זו מלחמה לשים את הקלמין. אבל האמת, אסור לוותר, כי כל הטיפול מאוד עזר. שמנו לו כמו בהמלצות פה באתר, גרב עם קוואקר, כל אמבטיה (2 אמבטיות ביום), סחטתי את הגרב עם הקוואקר, והוצאתי אותה. ואפשר לומר שהקוואקר עשה פלאים. יחד עם הקלמין, והפנסטיל (שדרך אגב מהלנו אותו במיץ תפוחים שהוא אוהב...).
ועכשיו אחרי שבוע של מחלה, הוא עדיין מלא פצעים ועדיין מתגרד, אבל יש שיפור משמעותי.

האמת זו מחלה לא פשוטה למי שחוטף אותה קשה, ממש כאב לנו הלב לראות את כל הפצעים , אבל כמו כל דבר - גם זה עובר.
אז מקווה שעבר / עובר בקלות. חיזקי ואמצי...

ולכל הממליצים באתר, תודה, מאוד עזרתם לנו ברגעים הקשים ..

הרופאים נותנים בד"כ פניסטיל לבליעה. מכיוון שרוב הילדים לא אוהבים לקחת תרופה, מהלנו את התרופה במים ולהפתעתנו בתנו בת הארבע שתתה אותם בלי בעיה. אני מניחה שאפשר למהול גם בשתיה ממותקת אם הילדים לא אוהבים מים.
לגבי התכשיר שנותנים למריחה - בהתחלה לא היה שיתוף פעולה, לדעתי בעיקר בגלל שהנוזל קר וממש לא היה לה נעים. הפעלתי מפזר חום ממש בסמוך אליה ורק אז היא היתה מוכנה שאמרח לה את התכשיר.
מה שמדאיג אותי יותר זה שהתאום שלה לא נדבק עדיין ולפי מה שקראתי הוא עלול לחטוף את זה בצורה יותר קשה ממנה.
חוץ מזה, היא הרבה יותר בוגרת ממנו ומשתדלת להמנע מגירוד. אני חוששת שהוא לא ממש ישלוט בזה.
אם וכאשר הוא יידבק, אני אקח את עצת הפורום ואעשה לו אמבטיות עם קוואקר.

לביתי אופק הופיעו פצעים לפני יומים ועכשיו זה התחיל להתפשט בכל הגוף אפילו באזור הנרתיק ופי הטבע היא מתגרדת מאוד ולא ישנה בלילות אני משתמשת לה בלוציו זינקי ועושה לה אמבטיות פושרות, לגבי אזור הנרתיק איך אני מטפלת בה ומרגיעה את הגירוד, כי היא מאוד סובלת, אני גרה בבית פרטי והיא אוהבת להיות בחוץ ולשחק בגן השעשועים,
האים שמש זה טוב ליבוש הפצעים, ולהערכתך האים ידוע לך מתי זה אמור להיגמר. אשמח ליותר אינפורמציה

יש לי עוד שתי בנות בבית התאומה של אופק בת שש ותינוקת בת 1 וארבע חודשים האים כדי לי לחסן אותן עכשיו או שזה כבר מאוחר מאחר והן נמצאת הרבה ביחד, אבל איך שאופק עוברת את המחלה קשה לי לחשוב שגם הם יסבלו כך,

קרן, נראה לי שכבר מאוחר מדי לחסן, וגם, כל ילד עובר את זה אחרת. לא בטוח שאצל הבנות אחרות זה גם יהיה קשה. תקראי את הדף, יש כל מני עצות מועילות. שיעבור מהר.

מחקר שבוצע בארץ הוכיח כי אחים של ילדים שחלו שקיבלו את החיסון לאחר החשיפה חלו במחלה קלה יותר. לעומת זאת ילד שני במשפחה שחולה בדרך כלל מחלתו קשה יותר מכיוון שכמות הוירוס אליה הוא נחשף גבוהה יותר מעצם היותו חי באותו בית של החולה הראשון.
כדי להבהיר את דברי: ילד שהולך לחבר והחבר מפתח יום למחרת אבעבועות, נחשף פעם אחת לכמות X של וירוס. ילד שחי בבית עם ילד חולה נחשף
כל השמן לכמויות גדולות של וירוס ולכן בדרך כלל מחלתו קשה יותר...

מחקר שבוצע בארץ הוכיח
אולי זו התקטננות, אבל מחקרים לא מוכיחים אלא רק מאששים השערות. הוכחות יש רק במתמטיקה.
(ואגב, האם במימון המחקר השתתפה החברה שמייבאת את החיסונים?)

יונת, אכן זו התקטננות. אבל מאחר ואני מכיר את מבצעי המחקר מקרוב, אני יכול לומר לך בוודאות כי החברה המביאה את החיסונים לא מימנה ולא השתתפה כלל במחקר. כמו כן מטרת המחקר היתה לנסות ולהראות כי חיסון לאחר החשיפה ימנע לחלוטין את הופעת המחלה וזה בהחלט לא נצפה במחקר, מה שכן נצפה היה מחלה קלה בהרבה אצל ילדים שקיבלו את החיסון, לעומת מחלה קשה מאוד אצל אותם ילדים שלא קיבלו את החיסון.
לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים המראים על ירידה בסיבוכים ובאישפוזים בעקבות הכנסת החיסון בארה"ב ואפילו על ירידה בתמותה. אולם יש לציין כי החיסון הנמצא בשימוש בארה"ב שונה מהחיסון הניתן בארץ.
פרט לכך אתמול פורסם על ילדה בת שלש וחצי שנפטרה מסיבוכי חזרת, נכון נדיר מאוד אבל האם באמת זה צריך לקרות?

תודה על התשובה.

אתמול פורסם על ילדה בת שלש וחצי שנפטרה מסיבוכי חזרת, נכון נדיר מאוד אבל האם באמת זה צריך לקרות?
קשה לדעת. לפעמים כשמבררים יותר לעומק מסתבר שחזרת, או מה שכתוב בעיתון, זה לא כל הסיפור.

נכון נדיר מאוד אבל האם באמת זה צריך לקרות?
אפשר לומר בדיוק אותו דבר על סיבוכי חיסון.
וגם על עוד מאה דברים אחרים.

אין מה להשוות בין חזרת לאבעבועות רוח. מה הקשר? אלה מחלות שונות. בגלל שילד מת מחזרת אז צריך לחסן נגד אבעבועות?
בכל מקרה לתאר את המחלה "מחלה קשה מאוד" זו הגזמה. אפילו בפרוספקטים של משרד הבריאות שמנסים לעודד שימוש בחיסון אבעבועות כתוב שאחת הסיבות לחסן היא כדי לחסוך בימי עבודה של הורים לילדים חולים שצריכים להישאר אתם בבית.

ורק בשביל לסבר את העין, לינק למאמר המדובר (יותר נכון לאבסטקרט שלו) :
ob=ArticleURL&_aset=V-WA-A-W-ED-MsSAYWW-UUW-U-AAAWYDCZUU-AAAUVCZVUU-EZYUZEDZB-ED-U&_rdoc=8&_fmt=summary&_udi=B6TD4-4CX6R5H-3&_coverDate=12%2F02%2F2004&_cdi=5188&_orig=search&_st=13&_sort=d&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&[/u]userid=10&md5=c15f827310af9346b01e8950984d97e1]מאמר

אגב, החיסון כלל אינו נכלל בתוכנית החיסונים הלאומית. לכן, אני רוצה לתקן את הודעתי לעיל, כי יכול להיות שהפרוספקט שראיתי כלל לא היה מטעם משרד הבריאות. אולי בכלל חברת התרופות שמייצרת את החיסון הפיצה אותו במשרדים של הרופאים כשהיה את הקמפיין של החיסון. מישהו יודע ?

רופא, לא עובד לי הקישור. אפשר לנסות שוב?

לי זה דווקא עבד, אבל בכל מקרה מאחר וזה רק אבסטרקט אני מעתיק אותו לכאן:

The aim of the present study was to examine the efficacy of postexposure vaccination with Varilrix® in the household setting. A randomized, double-blind, placebo-controlled design was used. Twenty-two children received the varicella vaccine and 20, a placebo. The relative risk of developing varicella with a placebo compared with the vaccine was 1.1 (95% confidence interval 0.55?2.21). The risk of developing moderate to severe disease was eight times greater in the placebo group (RR = 8), indicating an 80% protective effect against moderate/severe disease.

The varicella vaccine Varilrix® may not be effective in preventing varicella when administered after household exposure, although it is highly effective in ameliorating the disease in those who acquire it under these circumstances.

Keywords: Chickenpox; Varicella; Varicella vaccine; Postexposure immunization

לבת שלי הופיעה מין פריחה מאוד מרווחת. אולי פצעונים. בהתחלה היו כמו נקודות (לא הרבה), עכשיו יש מהם כאלה שנראים כמו פצעים הורמונליים (מזכיר לי קצת את אלה של תינוקות יונקים בגיל חודשיים או משהו כזה). עדין מרווחים מאוד, אבל קצת יותר. לא עלה בדעתי שזה אבעבעות, חשבתי שזו ריאקציה לרמדי הומאופתית שהיא מקבלת. עכשיו כשראיתי את הדף הזה אני חושבת שאולי זה זה.

יש לה אסתמה של העור שמאוד החמירה לאחרונה והיא מתגרדת, אבל לדעתי לא בפצעים האלה. זה נשמע אבעבועות?

כשזה אבעבועות אז אחרי יום יומיים רואים שהפצעון הופך לשלפוחית.

כו, נראה לי שזה לא זה. עשינו חיפוש בגוגל וראינו שתיאור מהלך המחלה שונה ממה שקורה כאן. נעקוב אחרי זה ונראה מה. בינתיים היא גם לא מגרדת את זה אלא רק את האסתמה של העור. שגם זה באסה בפני עצמו, אבל זה כבר שייך לדף אחר.
תודה!

בגלל שילד מת מחזרת אז צריך לחסן נגד אבעבועות?
בממוצע כל שנה מת ילד מאבעבועות. רבים אחרים מאושפזים

כשזה אבעבועות אז אחרי יום יומיים רואים שהפצעון הופך לשלפוחית
לא בהכרח. אצל הבכור, תודה לאל, הפצעונים נשארו פצעונים.
טוב, בעצם, למעט אחד סורר...

ושאלה:
בשיחה על חיסונים עם חברים, הם אמרו כי שקלו שלא לחסן את ביתם הקטנה כנגד אבעבועות, אך הומלץ להם שלא לעשות כן, מן הטעם שביתם הבכורה כן חוסנה. לשאלתי מה הקשר בין הדברים, ענו לי שנאמר להם כי אחים לילדים שחוסנו, עלולים ללקות במחלה בצורה קשה יותר.
האמנם?

???? לא שמעתי על זה

_אמבטיה עם קוואקר.
לוקחים קווקר ושמים בתוך שקית בד (אפשר גרב) קושרים ,ממלאים אמבט ומכניסים את זה לתוך המים. המים נעשים קצת לבנים וחלקלקים וזה מאוד מרגיע את הגירודים.

שמנו לו רסקיו על הפצעים
לגזוז לילד החולה את הצפרניים, כדי שהגרוד יהיה פחות עמוק.
צינק לפצעים הרטובים ושמן קלנדולה לפצעים המתייבשים.
להוסיף לאמבטיה מי עמילן, כלומר, מי בישול של תפוחי אדמה,
מספרו של ד"ר ספוק הידוע:אמבטיה עם כוס מלח מאוד מרגיעה את הגרד ומקטינה סיכויי זיהום בפצעים.כמו כן ניתן להשתמש בסבון אנטיבקטריאלי בכל פעם שמתרחצים.
שמן עץ התה (כמה טיפות מהולות בדבש/מלח/שמן או כל נשא אחר) ושמן לבנדר להרגעה
סווידיש ביטר -S.B לאבעבועות וגירודים מכל הסוגים למרוח לעתים תכופות.טיפות מהולות במים לפי הגיל בשתיה. לאחר שהאבעבועות מתייבשות יש לשים בד לח ב-S.B. לעתים תכופות. כדי למנוע צלקות._

הצילו!אני בשבוע 26 להריון.חזרתי עכשיו מקניות והסתבר שבחנות בה הייתי הסתובבה ילדה עם אבעבועות רוח.היא לא נגעה בי. הייתי שם כמה דקות.אמא שלה (שמן הסתם נגעה בה קודם) היא זו שעשתה לי חשבון והגישה לי את המוצרים.
האם יש סיבה להלחץ?אין לי מושג איך נדבקים,ולא הייתי חולה בזה אף פעם.מישהי אחרת שהייתה בחנות דאגה להפחיד אותי כמה שזה מסוכן.
ברחתי כל עוד נפשי בי אבל עוד לא נרגעתי.מה אתם אומרים?

ההולכת בדרכים,
שאלה קשה את שואלת. לדעתי את צריכה לגשת בהקדם לרופא הנשים שלך למרות ש:

• הסיכוי שאכן לא חלית בעברך נמוך (אולי עברת את זה פשוט מאד קל ולכן את לא יודעת?)
• הסיכוי שתדבקי מילדה שהיתה באותו חלל יחד איתך במשך כמה דקות אינו גבוה.

אז למה ללכת לרופא נשים?
כי יש סיכוי שהוא ירצה לתת לך חיסון סביל נגד אבעבועות רוח, ואם כן - כדאי לעשות זאת בהקדם.

איך נדבקים
בדרכי הנשימה ודרך הפצעים.

מה זה חיסון סביל?האם אין בעצם החיסון סיכון עבורי?האם כל רופא יחשוב שאני זקוקה לזה?
בינתיים הוא לא זמין,ככה שאני לא יודעת מה יגיד.
האם יש סיכוי להדבק בגלל שנגעתי בכמה חפצים שאם הילדה נגעה בהם?(שקיות ניילון,כסף)

מה זה בהקדם?כמה שעות יש לי?מה כדאי לעשות אם לא אשיג את הרופא שלי?

מה זה חיסון סביל?
נוגדנים כנגד אבעבועות רוח.

האם אין בעצם החיסון סיכון עבורי?
כמו בעירוי דם בערך.
השאלה היא מה הסיכון לעובר אם לא תקבלי. יכול להיות שבשלב ההריון שלך זה כבר לא כ"כ מלחיץ. אבל אני לא זוכרת.

האם כל רופא יחשוב שאני זקוקה לזה?
אני לא יכולה לומר בוודאות, אבל לשם כך את צריכה לדבר עם רופא נשים, לא??

בינתיים הוא לא זמין
תרימי טלפון למרכז בריאות האשה של קופ"ח שלך, או למחלקת נשים של בי"ח בסביבה.

האם יש סיכוי להדבק בגלל שנגעתי בכמה חפצים שאם הילדה נגעה בהם?
שאלה קשה. אין לי תשובה טובה. יש מעבר דרך "ווקטורים", אבל אני לא יודעת כמה זמן עמיד הנגיף באוויר החופשי מחוץ לגוף החי.

לא בדקת נוגדנים בתחילת ההריון?

כמה שעות יש לי?
אני מניחה שזה בטח עניין של יום-יומיים, אבל אין לי מושג (לא כ"כ מטפלת בנשים בהריון באופן קבוע, ולא זוכרת את החוקים...)
הדגירה נמשכת שבועיים, כך שלא מפתחים מיד מחלה.

מסתבר שקיבלתי חיסון נגד אבעבועות בגיל שנה.האם אני נחשבת מחוסנת עד היום?

בדקתי נוגדנים למחלות אחרות,לא לאבעבועות.
משום מה עוד לא הצלחתי להשיג אף רופא או אחות שיתנו לי תשובה מה אני צריכה לעשות
(אף אחד לא בטוח).

ובינתיים רופא המשפחה שלי טוען שבשנות ה70 לא ייתכן שקיבלתי חיסון נגד אבעבועות
(אבל זה בפירוש רשום בפנקס!)

לא ייתכן שקיבלת חיסון. לא היה קיים אז.
אבל, בפנקס חיסונים של אז היו רושמים מחלות ילדות שעברו הילדים - אז אולי פשוט עברת את המחלה וזה מה שרשום?

list]קישור uids[/po]=9738999
כמו שזכרתי - יותר מסוכן בחצי הראשון של ההריון (שאת כבר אחריו)
חובה על הרופא לתשאל את הפציינטית לגבי מצב חיסוני לוריצלה, עדיף לפני ההריון, ולהציע חיסון למי שאין נוגדנים (לא בוכים על חלב שנשפך).
אם יש חשיפה - יש לתת חיסון סביל (VZIG) תוך 96 שעות מהחשיפה.
אני במקומך הייתי יושבת על הרופא מקופ"ח מחר - שייצור קשר עם המעבדה המרכזית על הבוקר לשאול אותם כמה זמן לוקח לביצוע בדיקת נוגדנים לאבעבועות. אם אפשר לבצע את זה באופן דחוף - הייתי לוקחת את המבחנה בעצמי למעבדה, ומקבלת תשובה במקום.
במאמר list]משנת 2002 uids[/po]=12070980 טוענים שאפשר לחכות 10 ימים.
כדאי להדפיס את התקצירים הללו ולהראות לרופא שלך מחר. אם הוא לא יודע לפתוח מדליין בעצמו.

@}

טוב,אז ככה...קודם כל ממש תודה לך שרון ג.עבר עלי יום מלחיץ מאוד ועצותייך היו לי כאור באפלה (!)
אחרי שדיברתי עם המון רופאים ואחיות שניסו לנפנף אותי ולא ידעו יותר מדי על התופעה,הצלחתי להגיע למקום שבו נשלחתי לבדיקת דם דחופה.
תוצאות יהיו מחר בבוקר,ואני מניחה שיהיה בסדר.
אבל נתקלתי בדרך בכל כך הרבה בורות,ביורוקרטיה וטרטורים,שבלי העצות שלך וודאי הייתי הולכת לאיבוד ולא יודעת מה לבקש בכלל.
מה שמצחיק הוא שהופניתי היום דרך המרכז לבריאות האשה של מכבי ברעננה,אחרי שישבתי להם על הוריד די הרבה,והם היו המקום הראשון
אליו פניתי אתמול,רק שאתמול היה שם רופא שבכלל לא רצה להתעסק בשאלה.
נראה לי שמפלס העצבים והכעס (כולל על הזבנית הטיפשה שמביאה ילדה חולה לחנות תבלינים),היה גבוה אפילו ממפלס החרדה.
טוב,מחר נראה מה קורה.שוב-המון המון תודה @} @} @}

שמחה שיכולתי לעזור
בהצלחה עם התשובה.

התוצאות-Igg-חיובי חלש
Igm-שלילי
עד כמה שהבנתי מהרופא זה אומר שלא נדבקתי ושהכל בסדר,אבל שאין לי יותר מדי נוגדנים למחלה
ושעקרונית אני צריכה להזהר ולהתרחק מכל חשיפה אליה.
האם כדאי לי להתחסן אחרי הלידה?

זה אומר שלא נדבקתי ושהכל בסדר
לא נכון. זה מוקדם מדי מכדי לומר זאת, לדעתי. לוקח זמן עד שה- IgM (מעיד על זיהום עכשווי) עולה. אבל אם יש לך IgG חיובי חלש, אז אולי נחשפת בעבר בכל זאת ופיתחת נוגדנים.


האם כדאי לי להתחסן אחרי הלידה?
כן, כי גם אם תחטפי אותה לא בהריון, בגילך היא תהיה מחלה קשה.

הממ...עכשיו אני מבולבלת לגמרי!
אם לוקח זמן עד שהIgm עולה,אז מה הטעם שרצתי לעשות בדיקה דחופה כל כך?!
האם אני צריכה לעשות בכל זאת את החיסון הסביל?או שהIgg חיובי חלש מראה שלא צריך לרוץ להתחסן
כל עוד אני בהריון?הצילו!!!

אז מה הטעם שרצתי לעשות בדיקה דחופה כל כך?!
כי אם ה- IgG היה חיובי גבוה, זה היה אומר שאת מחוסנת חד משמעית, ואין בכלל מה להלחץ.

האם אני צריכה לעשות בכל זאת את החיסון הסביל?או שהIgg חיובי חלש מראה שלא צריך לרוץ להתחסן
לא היתה בטוחה לגבי התשובה שנתתי לך, ולכן התקשרתי לזיהומולוג ילדים שעבדתי איתו בעבר.
הוא מסכים לאמירה ש- לוקח זמן עד שה- IgM עולה, ולכן אי אפשר להתייחס לזה כאילו לא נדבקת.
מצד שני, הוא גם מסכים ש- אם יש לך IgG חיובי חלש, אז אולי נחשפת בעבר בכל זאת ופיתחת נוגדנים. ולכן אמר שהוא היה מתייחס לזה כאילו נחשפת בעבר (דהיינו - מחוסנת), ולכן אין צורך לתת VZIG.
בכל מקרה, הוא ממליץ שכשאת עושה אולטרסאונד שתספרי את הסיפור הזה ותבקשי שייסתכלו על הגפיים של העובר.

בכל מקרה אני מאמינה שהסיכוי שנדבקת, גם אם לא היית מחוסנת, משהות קצרה בחלל אחד עם ילדה חולה - קלוש ביותר.
לגבי חיסון אחרי ההריון - שאלה טובה. אני מאמינה שתצטרכי לחזור על בדיקת הנוגדנים קודם לכן.

מקווה שזה יותר ברור.
בכל אופן, את מוזמנת לשאול שוב מה שלא ברור, או אם יתעוררו שאלות בהמשך.

אני כבר בשבוע 27 להריון.האם יש עוד סיכון לפגיעה מבנית בעובר?
מחרתיים אני הולכת לבדיקה שגרתית אבל יכולה לבקש אולטרסאונד.השאלה אם כל כך מעט זמן אחרי חשיפה אפשרית יש לזה טעם,אני הרי מבינה שלמחלה לוקח זמן להתפתח.
אולי כדאי לעשות עוד בדיקת נוגדנים בעוד נניח שבועיים,רק כדי לוודא שהIgm לא עלה?

האם יש עוד סיכון לפגיעה מבנית בעובר?
הרבה פחות מבחצי הראשון, אין ספק.


אם כל כך מעט זמן אחרי חשיפה אפשרית יש לזה טעם
לא, בכלל לא.
במחשבה שלישית אני חושבת שאם לא תפתחי נגעים של אבעבועות בכלל אין לך מה להתרגש.
וגם אם את תדבקי - זה לא אומר שהעובר יידבק. יש לזה אחוזים סטטיסטים, אבל אין לי מושג מה הם.

רק כדי לוודא שהIgm לא עלה?
ואז מה? ואם הוא עלה? מה תעשי עם המידע הזה בשבוע 29??
אני אגיד לך מה - כלום!.
תעזבי את זה בשקט.
רק אם תראי פצע שלפוחיתי - לכי מהר לרופא כדי לקבל את הטיפול המתאים. ויש טיפול כזה. זה הוירוס היחידי שכנגדו יש "אנטיביוטיקה". המגלים זכו בפרס נובל לרפואה. לא שזה מעניין אותם עכשיו...

בקיצור - תעזבי שטויות.
בעוד שבועיים-שלושה תבדקי את עצמך. אם את פתאום חולה/חום וכאלה, או פריחה - לכי לרופא מיד.

אם לא - תעזבי שטויות. באמת.

שבת-שלום!
בריא יהיה לך, וזהו. ככה אני החלטתי וככה יהיה.

בגן של בתי יש אבעבועות. אני פוחדת שהיא תחלה ותדביק את אחיה בן חודש... עד כמה זה מסוכן בשבילו?

הסיכוי שהיא תדביק אותו נמוך, משום שיש לו עדיין נוגדנים שלך (אם חלית בעבר).
ואם את כל כך חוששת, אפשר גם, אבל אני אגיד את זה מאד בשקט,
^{לחסן אותה כנגד אבעבועות}
זה לא מבטיח שלא תדבק, אבל מעלה את הסיכויים לכך.

קראתי את העצות בראש הדף, ועיינתי בתכתובת העניפה - בהחלט החכמתי.
גם קורנפלור או קמח תפו"א משמחים לב פעוטות מבועבעים (אין ידיים, יש ידיים) וזה עובד כמו קוואקר.
בשלושה הקודמים, לא הגעתי לשלב קבלת העצות, כי המחלה חלפה בקלות. הרביעי "חטף" בשביל כולם, למרות שינק יותר מכולם (כמעט עד גיל שלוש...)
לגבי הלוונדר - להוסיף שמן לוונדר למי האמבט? לשים על הפצעים? לא ממש הבנתי. כנ"ל לגבי שמן עץ התה. ושאלה נוספת: האם חום של 38.5 ביום הרביעי למחלה עדיין סביר?

ניסיתי למרוח הלפ-S של חברת הדס, שמיועד להרפס בשפתיים. נראה שנקודות שטרם הפכו לשלפוחיות אינן ממשיכות להתפתח, אבל לשלפוחיות זה כבר מאוחר מדי. למי שנמצא בהתחלת הדרך - נראה שזה יכול לחסוך חלק מהסבל, אם מתחילים בזמן.

האם חום של 38.5 ביום הרביעי למחלה עדיין סביר?
בעיני הקונבנציה, חום בשלב הזה מעיד על צורך להיות במעקב רפואי על מנת לשלול סיבוכים (דלקת ריאות, זיהום של פצע...)

אכן זיהום של פצע. בפעם הראשונה בחייו מקבל מוקסיפן. היינו לביקורת אצל הרופא (שלא מצא שום דבר חריג, זיהומים קלים שיסתדרו לבד), ושעה אחר כך חזרנו אליו עם עיגול אדום וחם בקוטר של 6-7 ס"מ, שהבהיל גם אותו.

לגן של הבן שלי נכנס בשנה הבאה ילד שרק החלים ממחלת סרטן. בגלל שהמערכת החיסונית שלו חלשה הם מבקשים מכל ההורים בגן לחסן את ילדיהם מפני אבעבועות רוח. מה דעתכם? למישהו יש תובנה בענין?

שאלה קשה
תראי המטרה היא להגן על הילד בעל המערכת החיסונית החלשה הוא עצמו לא יכול לקבל חיסון ובנוסף במיקרה שלו הסיכון לסיבוכים גבוה.

את בעצם שואלת שאלה באתיקה - האם על מנת להגן על אותו ילד אני אשנה את מערכת השיקולים שלי בעד ונגד חיסון.

על שאלה כזו יכול כל אחד לענות מתוך מערכת הבעד ונגד שלו. עד כמה המאזניים של בעד או נגד החיסון אצלך נוטות לשיוויון או נוטות יותר לאחד מהצדדים רק את יודעת.
ומה משקלה של המחויבות שלך עבור בריאותו של הילד האחר רק את יודעת.

נסי לצייר לך מאזניים כאלה בהן את כותבת בכל צד את השיקולים, ושאלי את עצמך בהתאם לערכים המניעים את חייך לאן נוטות המאזניים.
ושיהיה לך בהצלחה.

אני ממליץ בחום על קלמין תרחיף זה משחה שמורחים על הפיצעונים האלה ומיבש אותם ולא נותן להם לגדול ומרגיע בצורה מדהימה את העור
אני סבלתי נורא מהפיצעונים וכשהשתמשתי בקלמין הרגשתי הרבה הרבה יותר טוב
את המשחה הזאת המליץ לי הרוקח בבית מרקחת תישאלו בבית מרקחת ואני חושב שהם גם ימליצו לכם על זה ובנוסף לכול זה זול בסביבות ה 13 ש"ח

האם אבעבועות רוח יכולות להופיע ללא חום? על שום מה ניתן השם אבעבועות רוח? אבעבועות על שום השלפוחיות, ומה עם ה"רוח"?

הצילו - אבעבועות! מה בדיוק עושים עם שמן עץ התה? לא הבנתי.

אני תוהה האם תיתכן התחסנות טבעית של הגוף?
כבר ניסיתי פעמיים להדביק את אלה באבעבועות (מגע ישיר עם ילדים עם שלפוחיות פתוחות, ממש בימים הראשונים)- וכלום !!
אני ממש לא רוצה לחסן אותה, מצד שני לא רוצה שזה יופיע בגיל מבוגר.

אז חוץ מהשאלה איתה פתחתי, עד איזה גיל כדאי לחכות בציפיה להידבקות לפני שנכנעים ומחסנים ??

אני שמתי שמן לבנדר על הפצעים שנראו מאיימים. עבר לנו ממש קל. לילה אחד של גירודים, לילה אחד של חום, אמבטיות עם קוואקר בתוך גרב שהילדה מאוד אהבה למצוץ את חלב הקוואקר.

אנחנו עם אבעבועות.
מי שמעוניין להדבק - מוזמן לבוא לבקר.

ותודה על כל הדף החכם הזה. אני כבר די מצויידת.
מקוה שיהיה מסע קל!

חגית, אולי תנסי לתת לילדתך ללבוש חולצה שלבש החולה.

מיץ, מז"ט.
רוצים אולי לבוא לסופ"ש בערבה ?

אנחנו עם אבעבועות.

מתי הספקתם?!?
לא היה שום רמז בבוקר!

מישהו אמר לי שאם משתמשים בזובירקס ב-24 השעות הראשונות שבהן יוצאות האבעבועות, זה גומר את המחלה ומשאיר את החיסוניות לכל החיים. מן הסתם, באופן אישי לא הייתי משתמשת באפשרות הזו, אבל יש למישהו מידע נוסף/אישור?
אנחנו עברנו אבעבועות עם שלשת הילדים, בחודשיים האחרונים.
כשסתיו התינוק (3.5 ח') נדבק, רופא הילדים רשם לנו זובירקס.
כשהתקשרתי לשאול שבעלון כתוב "רק ב 24 שעות הראשונות" וכבר עבר יותר זמן, הרופא אמר שאחרי 24 שעות התרופה פחות אפקטיבית, אבל עדיין עובדת.

אני נתתי לו זובירקס באדיקות (5 פעמים ביום) בשלשה ימים הראשונים. זה אכן עצר את הופעת הפצעונים, וזירז את ההגלדה. הוא עבר את האבעבועות בלי סבל ובלי פצעים.
מעניין שלגדולים שחלו לפניו, הרופא לא הציע את התרופה הזו, והסתפקנו בפניסטיל (שעבד מצויין למנוע גירודים).

חליתי באבעבועות כשהייתי ילדה, כנראה. אמא שלי כבר לא בטוחה אבל לי יש איזה זכרון לא ברור שכן. האם מסוכן שילדתי חולה באבעבועות כשאני בהריון? האם עדיף בכל זאת לחסן לפני ההריון?

היא ממש סובלת. כל הגוף שלה מלא מלא שלפוחיות.
יש גם בפות והיא צורחת עד לב השמיים..בוכה ומתפתלת.
נסינו אמבטיות קווקר,קלמין וזה עוזר לכמה דקות בלבד.
חוץ מזה היא מנוזלת ומתלוננת על כאבי גרון.
אך עוד ניתן לעזור לה? בעצם גם לי....

גם לבתי היה כאב בגרון בגלל פצע שהתמקם לו שם באיזור השקדים.

האם אבעבועות רוח יכולות להופיע ללא חום? על שום מה ניתן השם אבעבועות רוח? אבעבועות על שום השלפוחיות, ומה עם ה"רוח"?
באנגלית נקראת המחלה Chickenpox , הפרגיות , כנראה, יצאו לטייל ברוח...
כל ילדי ונכדי גדלו בתקופה שלפני חיסון האבעבועות וחלו באופן טבעי בלי בעיות מיוחדות חוץ מבני. לבנותי היו בקושי חמישה פצעונים ויום אחד חום נמוך. הוא היה בן 10 חודשים ונדבק מאחותו. כולו היה מלא בפצעים ושבוע של חום גבוה מאוד והיה צורך להשתמש בתרופות להורדת חום וכמובן, באמבטיות. כאשר הבריא התחילו קליפות הפצעים לנשור אבל בראש הסתבכו בשיער ובכדי לא להכאיב לו גזרתי את השערות שאליהן נדבקה קליפה וראשו נראה מצחיק מאוד. בגיל שנה לקחתי אותו למספרה וסיפרו אותו יפה מאוד ואז ידענו שסיפור המחלה הסתיים.
מרחנו את הפצעים במריחה שכבר הוזכרה בדף זה LOTIO ZINCI. אני מחזיקה עד היום בקבוק של התבליל הזה שניתן לרכוש בזול בכל בית מרקחת - הוא מתאים למריחה על עקיצות יתושים וסתם גרויים.

צריכה עזרה.
אני בשבוע 40 להריוני, כשבני הבכור בן ה-3 הולך לגן.
בגן כבר כמה ימים "מתגלים" ילדים עם אבעבועות רוח.
אני מתכוונת ללדת בבית ואנחנו ישנים לינה משפחתית.
האם זה מסוכן לילדי הקטן כשיוולד ועד כמה,
עד הרגע עוד לא נתגלו סימני המחלה אצל בני הבכור ,
האם להפסיק לשלוח אותו לגן?
המיילדת שלי אומרת ששבועיים אחרי הלידה התינוק לא יכול להדבק,
אבל מה קורה אח"כ?
יש בי קול שנלחץ קשות וחלק שאומר יהיה בסדר מה שיהיה.
לי עצמי היה אבעבועות .
אשמח מאוד לשמוע המלצות, דעות ,נסיון ,או כל דבר.

אם את חלית, את מיצרת נוגדנים. אלה עוברים לתינוק כבר עכשיו, וישארו בדמו, וכן יעברו אליו בחלב.
לא הייתי דואגת
מה כן? שרייני סבתות לעזרה.