באופן טבעי

נחמד שאיש זר עוצר להחליף לי גלגל לפנצ'ר הראשון בחיי בתור נהגת

פנצ'ר הראשון בחיי בתור נהגת
או שקיבלת רשיון לפני שנתיים, או שבאמת ג'ה אוהב אותך ממש

או שקיבלת רשיון לפני שנתיים
פחות, פחות D-:
ולכן גם נחמד לראות מסביב שאילה נוהגת!

על הקיר בחדר ההמתנה של מרפאה שביקרתי בה השבוע:

"*מטופל יקר, סליחה שאתה נאלץ לחכות.
זה מפני שהאדם שהגיע לפניך מקבל את מלוא תשומת הלב לה הוא זקוק וראוי.
יהיה לנו העונג לתת גם לך את אותה תשומת לב*"

מקסים, נכון?

או שקיבלת רשיון לפני שנתיים
עברתי את הטסט (הראשון ) ב27.3.2008
אני עדיין עם שלט נהגת חדשה
וגיסתי לא מסכימה שאסיע את הילדים שלה ושל אחי

התלבטתי איפה לרשום את האנקדוטה הזו שנזכרתי בה עכשיו, והחלטתי שעדיף להסתכל על החיים באור חיובי...

האיש והילדון עוזרים לי לחלק דואר. הילדון במנשא על הגב. עוברת אישה מבוגרת והאיש, כדרכו בקודש, מפטפט איתה.
הולך בערך ככה:
אישה: ולמה הוא לא בגן?
האיש שלי: למה כן? מה, לא טוב לו עם אמא ואבא?
אישה: כן אבל... (מחפשת טיעון מוחץ, באמת, ראו לה על הפנים) לפעמים אין ברירה!
האיש שלי: (בחיוך גדול ומקסים) ולפעמים יש ברירה! והנה היא לפניך!
אישה: ...

@}

התקלקל לנו מנגנון ההשכבה בטיולון של חברת צ'יקו שנקנה לפני 4 שנים,
צילצלתי ליבואן- חב' דוורון והם אמרו שהדגם כבר לא קיים אבל אם יש להם חלפים יתקנו בשמחה והעריכו שיעלה 30 ש"ח.
הבאתי אותו לחנות קרובה וכעבור שבוע חיכתה לי העגלה מתוקנת ושלמה ללא שום חיוב!
גם לא ביקשו ממני שום הוכחת קניה או משהו לפני- רלוונטי למי שמוצא עגלה משומשת ברחוב.
איזה כיף!
ואיזה יופי על מיכל נגרין בדיוק השבוע נפלה לי אבן מעגיל!

הערת שוליים במיילים של חברה ממשלתית גדולה:
please consider the planet before you print this mail

למי שעוד לא שמע:
נחמד לראות מסביב שבשופרסל מוכרים שקיות מתכלות לכריכים, ירקות אורגניים קפואים (כמו סנפרוסט), וטחינה "הנסיך" משומשום מלא - הכל באותו מחיר כמו החלופה הרגילה.
זה קורה מהר משחשבתי...

כל ביקור שלי בשוק זה נחמד לראות מסביב,
היום זה היה משהו מיוחד.
בדר"כ הקניות שלי בשקיות בד מחביבות עליי את הרוכלים,
היום זה ייצר ממש המולה
כשאחד מהם ששקל את תכולת השקית אמר בצעקות (בסגנון "אבטיחים בחמש שקל" עם מגאפון) לכל הסובבים
תראו איזה יופי,איך היא שומרת על הסביבה,ומוסיף-
הצבעתי לך(!!) לירוקים!

חסכתי מעצמי להגיד לו שבכלל לא התמודדתי (-;
ושהיה עדיף אם היה מצביע לתנועה הירוקה....

סתם שיחה עם עוד אם מהגן.
יש לה תאומים. היא בהריון נוסף.
שאלת הויבק עולה, אבל לא ברורה לה, הרי היא ילדה טבעי. הניקה? כמובן, עד גיל שנתיים.
ואיך היא הסתובבה איתם? אחד על הגב ואחד מלפנים.

ועוד שיחה עם אם מהגן. רואה אותי מניקה את בת ה 3 שלי. מביעה את קנאתה על כך שעוד יש לי חלב. מספרת שלה כבר אין, למרות שהקטן שלה עוד יונק בלילה. הוא בן 5.

ועוד חברה מספרת לי על חברה משותפת (אם מהגן. כמובן

) שהניקה את הבכור עד סוף הגן. לגבי האמצעי (בן ה 5, בן גילו של בני) היא לא בטוחה.. סביר להניח שגם אותו..

סתם אמהות רגילות מהגן (הלא אלטרנטיבי) שלנו

אני קונה מדי פעם תרכיז מיץ תפוחים כזה טבעי. (זה בא בבקבוק זכוכית- מכירות?)
בכל אופן נשאר ממנו מעט והגדולה ביקשה. הכנתי לה חצי כוס ואז הכנתי לעצמי, אבל הקטן בא וביקש גם.
נתתי לו את שלי. הגדולה שואלת:
אמא את גם רצית לשתות?
אני עונה לה שכן.
אז היא אומרת לי אז קחי ונותנת לי רבע כוס שנשאר. אני אומרת לה תודה רבה על התתחשבות.
ואז הקטן נותן לגדולה את הכוס שתשתה עוד ממנו.

נחת גידול ילדים (-:

איזה מתוקים! @}

לפני שבוע ומשהו שמנו בחצר הבית המשותף קומפוסטר שקנינו מהעירייה. הכנו דפים עם הסבר יפה על מה ואיך ולמה, וחילקנו לשכנים. אחת המשפחות - זוג צעיר, עולים חדשים מרוסיה, האיש לא מדבר בכלל עברית. האישה עשתה רושם כאילו מבינה חלקית את מה שאמרתי ובכלל החזיקה את הדף הפוך

היום ראיתי אותם יורדים ביחד לקומפוסטר ומרוקנים לתוכו אשפה שאספו!!!

איזה כיף.

בלה, איזה יופי !

ובכלל, אני מאוד אוהבת את הדף הזה....

זאת דרך יפה להדביק עוד כמה- באמת יפה

בן השלוש שלי מספר על חוויותיו מהגן (הלא אלטרנטיבי) שלנו :
"בניתי עם החברים שלי חללית, והרשינו לבנות להיכנס ולהניק את הבובות שלהן שם"

(איזה כיף, שבנות השלוש מניקות את הבובות, ולא מאכילות מבקבוק...)

ויפה שהבנים מבינים את הצורך ונותנים להן חדר הנקה! הלואי שגם המבוגרים היו מבינים ככה.

ולהניק בחללית...
זה משהו שעוד לא עשיתי בחיים (-:
(גם לא הייתי רוצה- שיהיה ברור- לא לחלל ולא מתחת למים, אני אוהבת לשאוף אוויר מלא ראותיי כך באופן טבעי)

איזה כיף, שבנות השלוש מניקות את הבובות, ולא מאכילות מבקבוק..

ויפה שהבנים מבינים את הצורך ונותנים להן חדר הנקה

D-: לגמרי!

נסענו לקניות (עם הבנות, כמובן) ביום גשום ואפור והאוטו נתקע לנו באמצע צומת, די קרוב לרמזור.
כולם צופרים לנו מכל הכיוונים, הבנות בוכות. הפעלנו וינקרים ועמדנו די חסרי אונים- שוקלים להזמין גרר או לנסות להניע עם קבלים ותוהים מה לעשות בינתיים עם כולנו בכביש שהוא די ראשי.
מאד לא נחמד עד כאן- אני יודעת.
פתאום עוצר לידנו איש עם שניים או שלושה ילדים קטנים מאחור ומציע לנו עזרה בלהניע.
ניסינו להניע כמעט חצי שעה עם קבלים והאוטו פשוט סירב. הודינו לאיש הנחמד שממש הצטערנו לגזול מזמנו.
ואז הוא שואל אותנו- רגע, יש לכם בכלל איפה להיות עד שהגרר יגיע? פשוט יש לכם ילדים קטנים... אולי תבואו אלינו?
אז ענינו שלא נורא- נסתדר. וחוץ מזה גם לו יש ילדים קטנים ובכלל אין לו מקום בשבילנו באוטו.
אז הוא עונה- אני יכול לשים את הילדים בבית עם אשתי ולחזור לקחת אתכם, תבואו- יש לנו מרק חם!
ההצעה הייתה מפתה באמת אבל היה לנו "לא נעים" אז אמרנו שבכל זאת נסתדר והוא נסע.
אחרי עשר דקות (בעודנו מחכים לגרר) חוזר האיש שלנו כבר בלי הילדים ומזמין אותנו שנית.
אז אמנם כבר מצאנו מקום להיות וגיסתי באה לקחת אותנו אבל זה כל כך חימם לנו את הלב (-:

וואוו, באמת מחמם את הלב! כמה פשוט, כמה מרגש.

סטיקר שראיתי הבוקר "אין לנו על מי לסמוך אלא על אימנו אדמה" .

שלוות חולין
באמת באמת מחמם את הלב. תודה.
ולאף חצוף- אחלה סטיקר!!

היום רציתי להגיע לקניון חוצות המפרץ, אבל אני לא מכירה את חיפה בכלל. הנחתי שאוכל ללכת ברגל מהתחנה המרכזית, אבל כשהגעתי לא ממש ידעתי לאן ללכת. ביציאה שאלתי בחורה איך מגיעים, ואז היא הסבירה לי מאיפה לקחת את האוטובוס כי זה ממש רחוק. ואז הוסיפה "אבל אני ממילא נוסעת בכיוון אז אקח אותך". בלי לשאול איך קוראים לי, מאיפה אני, לבקש תעודת יושר.. הלכנו לאוטו, נסענו את הכמה דקות האלה בשתיקה, ואז אחלתי לה שבוע טוב, ונפרדנו. לא יודעת איך קוראים לה בכלל.
איזה כיף בחיפה!

נחמד לראות מסביב את הדף הזה !

כתבה נחמדה מאוד ב ynet קצת הגיון סוף סוף נכנס.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3687664,00.html

בבני ברק אני רואה שלט פרסומת בערך בנוסח הזה (מהזיכרון):

'אמא, זהירות, פסח מגיע !'

ומתחת:
"השנה זורקים את הכפפות
חומרי ניקוי אקולוגיים..."
(פרסום לחומר ניקוי של חברה ספציפית)

אקולוגיה?! בבני ברק?!
התרשמתי....

<בלי להיכנס לנושא האינטרס של אותה חברה, או אם מדובר במוצרים באמת אקולוגיים...>

היום קרה לי הלא יאומן אחרי הרבה זמן.
ליד ביתי חצה את הכביש לאיטו צב קטנטן(צב תינוק?). כל כך התרגשתי מהמראה שלא ראיתיו שנים רבות,עד שהרמתי אותו והנחתי אותו בתוך ים של כובע הנזיר.
חששתי לגורלו גם בכביש לא סוער במושבנו.
הלוואי והצבים יחזרו להסתובב פה כמו פעם.היה ממש מרגש.

לפני פסח ישבתי לנוח על גדר קרוב לכניסה לאיזה סופר.
ראיתי אישה עם עגלה ריקה של סופר, שמאיזושהי סיבה הסתכלה לרחוב ונראתה מוטרדת, כאילו היא לא יכולה להחזיר את העגלה בגלל משהו (לא היה לה איפה להשאיר ת'אוטו?). שמעתי אותה מדברת עם מישהי מה לעשות עם העגלה, וכמעט השאירה אותה שם, אבל לא היה לה נעים.
לשם הסבר, הכניסה לסופר הייתה רחוקה יחסית.
פתאום באה אישה שהייתה נראית הולכת לכיוון הסופר, ואז הראשונה שאלה אותה אולי במקרה היא יכולה לקחת בשבילה את העגלה פנימה.
האישה שבאה עכשיו מאוד שמחה, כי היו לה מלא שקיות כבדות בידיים - וזה היה בדיוק במקום בשבילה. היא הכניסה את השקיות שלה לתוך העגלה ולקחה אותה לסופר.

זה מה שנקרא 'זה נהנה וזה לא חסר' !
היה מאוד נחמד לראות מסביב !

ישבתי עם הילדים בגלידריה בנווה צדק, ממש ליד סוזן דלל. לידנו קבוצה של צעירים מגרמניה שותים קפה, אוכלים גלידה. אחת מהגרמניות מוציאה סיגריה, אין לה אש וגם לא לאף אחד מחבריה לשולחן. היא ניגשת ומבקשת מבעל הבית, אבל אין לו אש. איך זה?! היא שואלת אותו בתדהמה. אני פשוט לא מעשן, הוא מסביר לה.
נכנסת ומנסה בתוך הגלידריה, אבל גם שם אין לאף אחד אש.
יוצאת החוצה, מנסה ניסיון אחרון בשולחן מרוחק קצת, אך גם שם נוחלת אכזבה. אז היא לא מעשנת וגם לא מעשנת לידנו. רווח כפול לאנושות. איזה כיף!

<יצוין שגם לא היו מאפרות על השולחנות! נכון שהחוק אוסר להציב מאפרות, אבל רוב בעלי המסעדות ובתי הקפה עוברים עליו>

באמת סיפור יפה.

(זה לא מאפרה, זה כולבויניק!)

כל הזמן אני רואה אנשים עם מנשאים.
בשבוע האחרון נספרו שלוש תצפיות של מנשאי יאמו/ארגו ודומיהם (חוץ מאלה שיש במפגשים של חינוך ביתי) - שתיים בפסטיבל בחיפה ואחת היום במושב, סתם אימא שהולכת עם תינוק על הגב. כמה פשוט, כמה יפה. משמח.

<זה כבר לא נדיר כל כך, אבל אני עדיין מתרגשת>

ואני ראיתי הורים לשלישיה (!!) עם בייבי ביורנים, כשהאמא נושאת את הבן והאב את שתי הבנות, כל ילדה בהצלב

<באותו סופשבוע ראיתי שלוש שלישיות. בחיי. ובצפונאמריקה טיפולי פוריות הם במימון פרטיי>

בטח אני מגלה כאן לאנשים את אמריקה, אבל היום ראיתי בתחנת דלק דור, שבמקום צינורות לשטיפת השמשות וכו' יש רק ברזים ומכלים כאלו שתפוסים על הקיר עם המגב ולמטה על הרצפה מונח משפך (ממוקד, יעיל חסכוני). שימח אותי.

articles]הורות אטית item[/po],1057,209,35760,.aspx

בפקודת ועד ההורים של הגן הלכתי לסופר לקנות מרשמלו למדורת ל"ג בעומר. היה מאוחר מדי לשנות את רוע הגזירה.

היתי בהלם למצוא מרשמלו ללא צבע מאכל וללא חומר משמר ולמעשה ללא שום דבר שהיה נראה לי לא טוב! (חוץ מזה שזה לא אורגני ונדבק לשיניים). זה היה מרשמלו שוקו של "כרמית", הכיל גלוקוזה (סוכר), עמילן תירס נדמה לי, ג'לטין וקקאו. משהו כזה. הפתעה נעימה. אין לי מושג אם זה היה טעים או לא, קשה לי להתקרב לדבר כזה, אבל זה מילא את תפקיד המרשמלו במדורה.

מצחיקה ההודעה האחרונה. עוד רגע אני מביאה זרעי מרשמלו- מה יש? שיגדל לנו בחצר במקום לקנות בחנות.. P-:

אחותי המדהימה אחרי ניתוח קיסרי עשתה ביות מלא לגוזל היפהפה והמדהים שלה שיונק כאילו אין מחר (טפו), ובעקבותיה עשתה זו גם השותפה שלה לחדר.

(אחרי הסבר שלי שבא בעקבות האתר המדהים הזה)

כן ירבו, תודה על העידוד (-:

גלוקוזה (סוכר), עמילן תירס נדמה לי, ג'לטין וקקאו
יש פה משהו טוב?! 0-:

ומה זה "רוע הגזירה"? כולם מתנהגים כאילו הם יישלחו לכלא.
אפשר גם לא לקנות!!!!
אפשר גם "לשכוח".
מאיפה בכלל נכנס המנהג הכל כך אמריקאי הזה לל"ג בעומר? למה למחזר את הטימטום?

יש פה משהו טוב?!
אם אמא ציפתה לכל הנ"ל בתוספת צבעי מאכל, חומרי טעם וריח סינתטיים, מתפיחים, משמרים, מייצבים ומרכך שיער, אני בהחלט מבינה את תחושת ההקלה.

בכל זאת הזוי...

לא חולקת עליך...

בחנות החדשה של נייקי (פיכס) בסנטר ממחזרים נעלי ספורט -של כל החברות והופכים אותן למשטחי גומי כאלה כמו בגנים ציבוריים

אתמול שידרו את הסרט שיטת השקשוקה בערוץ 1. זה כבר נחמד D-:
סוף סוף הצדיקו את האגרה הזוועתית שמשלמים להם.
אבל מה שיותר נחמד - ביקורת על הסרט בכותרות הראשיות של ynet - והטוקבקים רבים, וכמעט כולם עם מיקי רוזנטל! כמעט בכיתי. מגיעה לו כל התמיכה שאפשר לתת. @}

כנ"ל בדה-מארקר אתמול.

נחמד לראות מסביב שראיתי את רוב הסרט, אבל לא נחמד שהאיש אמר "זה היה סרט התעמולה. ועכשיו כדאי שתראי את התגובה של סמי עופר עם העובדות הנכונות" )-:

בשבוע שעבר ילדתי בשנית בבי"ח רוטשילד (בני ציון). הגעתי עם ירידת מים והמתנתי לצירים שאכן הגיעו למרבה השמחה מאוחר יותר באותו יום.
למרות האזהרות, לא דחפו לי אנטיביוטיקה, המיילדות (המקסימות!) תמכו בשמחה בבחירה ללדת טבעי, עשו לי מסאז'ים עוד ועוד,
לא נדנדו בכלל עם המוניטור ועזרו לי ללדת בכריעה. בלי שום בעיה או שידול לאפידורל או "תשכבי על הגב". פשוט תמכו ועשו הכל שיהיה נוח לתחושתי, בלי לחץ ובלי פאניקה.
זה היה מאוד נחמד, גם לראות ובעיקר להרגיש...

מזל טוב אלפקה! @}

נשמע שהיה נהדר!

החוק הגרמני אסר על בני זוג לחנך את ילדיהם בבית במקום לשלוח אותם לבית הספר. הם הגישו בקשה למקלט מדיני בארה"ב, ונענו בחיוב:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3840732,00.html

החוק הגרמני אסר על בני זוג לחנך את ילדיהם בבית במקום לשלוח אותם לבית הספר.
החלק הזה דווקא שייך ל-מעצבן לראות מסביב. ומעצבן בגדול !!!

היום בקניון,
אמא ערבייה עם מטפחת ראש, שני ילדים גדולים ותינוק.
במנשא.

בקרוב: מענק לידה גם ליולדות בבית!
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/201125

בקרוב: מענק לידה גם ליולדות בבית!
לא נשמע לי יותר מידי שונה מהקיים... ממילא צריך להגיע לבית החולים גם לפי השיטה החדשה, אז מה עשינו פה?

הטווח גדל מ-24 ל-36 שעות, ולא צריך להתאשפז אפילו דקה, רק בדיקת רופא.

ולא צריך להתאשפז אפילו דקה, רק בדיקת רופא
הנה משהו שכתבתי הרגע במקום אחר:

זה בכלל לא נראה לי כמו התקדמות:-(
זו אפילו נראית לי הנצחה של הקיים, בורסיה קצת אחרת.

אני מוותרת אם אני צריכה לצאת מביתי ולהגיע לבית חולים - לא בשביל זה אני יולדת בבית.

ועבור מי שכן רוצה ומוכנה לצאת את ביתה וללכת לבי"ח כדי להבדק, הייתי רוצה לדעת עוד כמה פרטים:

כמה זמן צריך להשאר שם?
מה זה "להבדק"? מי נבדק? האם? התינוק? ובאיזה אופן? איזו בדיקה?
מה קורה במידה ומגיעים לבית החולים ונרשמים, אך מסרבים לבדיקה פנימית?
האם ההגעה לבית החולים תדרוש הפרדה בין האם לתינוקה, ולו לרגעים מעטים?
האם ניתן להודיע מראש על ההגעה כדי שלא יעלה הצורך לחכות זמן רב עד שהרופא יתפנה? האם יקצו עבור כך זמנים מסויימים?

סליחה שאני כזו פסימית, אבל החוק הזה באמת שלא משנה דבר... מבחינתי לפחות. אני כבר רואה את הסחבת שזה יגרור, את האמהות שמחכות עייפות אחרי לידה לרופא שיואיל לבוא לבדוק, את האחיות שמתעקשות על זה שאף אחד חוץ מהתינוק לא נכנס לתינוקיה, את ההתעקשות על בדיקות פנימיות (שמעלות סיכון לזיהום ובאופן כללי לא נעימות אחרי לידה או בכלל), ואת ההשפלה סביב כל המעמד |X|

אני לא יודעת אם ילדת פעם בבית חולים, אבל מנסיוני, בדיקת רופא ליולדת לאחר לידה בבי"ח לא כוללת בדיקה פנימית. הרופא לוחץ מעט על הבטן, מציץ בתחבושת, שואל להרגשה, אחות לוקחת מדדים (דופק, לח"ד, חום). זהו. זה לוקח דקה וחצי.
זה כל מה שבדקו לי גם כשביקשתי להתשחרר 12 שעות אחרי הלידה.
לגבי התינוק זה באמת קצת יותר מסובך, אבל אם אפשר לא להיפרד ממנו כשיולדים בבי"ח, ויעידו על כך הרבה נשים באתר הזה, בוודאי אפשר גם כשבאים לשם רק אחרי לידת בית. ובהחלט אפשר לבחור לאיזה בי"ח לנסוע, כשכבר לא סובלים מצירים אפשר לנסוע גם רחוק

(במיוחד ב-36 שעות הראשונות כשהתינוק בעיקר ישן)
לדעתי בהחלט יש מקום לאופטימיות

חוץ מזה, משנכנס אדר מרבין בשמחה, לא? ובפורים על אחת כמה וכמה

כן, ילדתי בבית חולים. אפילו פעמיים... (וגם פעמיים בבית אח"כ). אני לא זוכרת כבר מה בדקו אחרי הלידה

זה היה מזמן. אני כן זוכרת סיפור שפורסם כאן ובאתרים אחרים על אשה שילדה בבית והגיעה לבי"ח לבדיקה, והתעקשו איתה על בדיקה פנימית וכשהיא סירבה היו בלגנים

עד כדי סירוב לאשר כי זה תינוקה וחוסר יכולת לרשום את היילוד לאחר מכן בשל כך.

בכולופן, אני אישית אחרי לידה לא הייתי רוצה לנסוע אפילו דקה (לא רחוק ולא קרוב) ולעניות דעתי זוהי דרישה לא הגיונית מאשה שצריכה כרגע לנוח, ולא לטרטר את עצמה ואת תינוקה. אבל כאמור - דעתי האישית בלבד. לא יודעת מה לגבי אחרות... רק על עצמי לספר ידעתי

על אשה שילדה בבית והגיעה לבי"ח לבדיקה, והתעקשו איתה על בדיקה פנימית וכשהיא סירבה היו בלגנים עד כדי סירוב לאשר כי זה תינוקה וחוסר יכולת לרשום את היילוד לאחר מכן בשל כך.

את מדברת כאן על מישהי שילדה אנאסיסטד, וזה סיפור אחר לגמרי-לגמרי.
כשיולדים עם מיילדת מוסמכת ומורשית ויש לך ביד סיכום לידה שהיא כתבה, קודם כל ברור שהילד שלך, שנית הם גם לא צריכים הוכחות שהשיליה יצאה בשלמותה, מהלך הלידה כתוב להם ורק נשאר לוודא שאת מרגישה טוב.
בלידה אנאסיסטד אין להם שום יכולת לדעת על כלום (אלא אם את מביאה אתך את השיליה... ואפילו במקרה כזה, לצוות רפואי יש בעיה לתת לך ללכת הביתה בסבבה. ואני יכולה להבין את זה).

ולעניות דעתי זוהי דרישה לא הגיונית מאשה שצריכה כרגע לנוח, ולא לטרטר את עצמה ואת תינוקה
ברור, אבל זאת התקדמות משמעותית בעיניי, וזה נחמד לראות מסביב

_את מדברת כאן על מישהי שילדה אנאסיסטד, וזה סיפור אחר לגמרי-לגמרי.
כשיולדים עם מיילדת מוסמכת ומורשית ויש לך ביד סיכום לידה שהיא כתבה, קודם כל ברור שהילד שלך, שנית הם גם לא צריכים הוכחות שהשיליה יצאה בשלמותה, מהלך הלידה כתוב להם ורק נשאר לוודא שאת מרגישה טוב.
בלידה אנאסיסטד אין להם שום יכולת לדעת על כלום (אלא אם את מביאה אתך את השיליה... ואפילו במקרה כזה, לצוות רפואי יש בעיה לתת לך ללכת הביתה בסבבה. ואני יכולה להבין את זה)._
גם אני יכולה להבין - אבל לא מדבר אלי בכלל, מה שיש להם לוודא או לא לוודא. שיוודאו עם עצמם.
מוותרת מראש (ואכן ויתרתי) על הסכום הזה. גם על הסכום הגבוה יחסית של לידה ראשונה הייתי מוותרת. ואין לי בכלל כסף מיותר. גם את הלידה שילמתי בתשלומים רבים. היה שווה - להישאר עם התינוק בבית שבועיים, בשיא החורף, בלי להצטרך לצאת (עד שנסענו למשרד הפנים).

אז איזה אינטרס יש להם שתגיעי לשם, תטלטלי את עצמך ואת תינוקך הרך ותצאי מביתך לאחר לידה, במקום לשבת בבית ולנוח? אם הם כל כך סומכים על המיילדות (שהם עצמם הסמיכו והעניקו להן רשיונות) - למה הם לא יכולים לקבל את מסמכי הלידה כלשונם, לסמוך על מעקב המיילדת (שהוא הרבה יותר מעמיק ורציני משתי דקות בדיקה של רופא ששואל אותך איך את מרגישה), לבקש בנוסף את האישור של בדיקת היילוד ולסגור עניין עם זה? בשביל מה הטילטול הזה אני לא מבינה. בחיי... במיוחד בלידות חוזרות, זה יכול לעלות לי יותר להגיע לבי"ח מאשר המענק שהם נותנים...

בעיניי, זו התקדמות מזערית ותו לא. ועבורי (ועבור יולדות שמרגישות כמוני) היא פשוט לא רלוונטית. סליחה על הרוח הפסימית לקראת החג... בואי נסכים עם זה שאנחנו פשוט רואות את הדברים אחרת

תראי, גם לי זה לא רלוונטי, וגם אני מוותרת על המענק מראש, וגם אני חושבת שההתקדמות היא מזערית. אבל היא בכיוון הנכון! - מבחינת שוויון הזכויות, הכרה בזכותה של אשה ללדת בבית בלי שישללו ממנה את זכויות הביטוח הלאומי שלה.

על זה אני שמחה.

ודרך אגב, לגבי הבדיקות וההשפלה-
אני ילדתי אנאסיסטד. הגעתי לבי"ח, עם השיליה, וסירבתי להיבדק. הופעל לחץ מתון, שבסופו הסכמתי רק שילחצו על הבטן כדי שיראו שאני אחרי לידה. בדיקה פנימית? אחרי לידה? מה פתאום???
המקסימום שיכול לקרות זה שיסרבו לאשפז או לרשום את התינוק. הם לא יכולים להזיק לאישה בכלום! מקסימום, אם הם מסרבים לרשום את התינוק- אפשר להוכיח בבדיקת דנ"א (בתרחיש הכי מוגזם...) ולחלץ את עצמך ואת התינוק משם (פשוט ללכת).
במקרה שלי- הגעתי, עיקמו פרצופים, אמרתי להם הכי פשוט: אני מסרבת להיבדק. אתם רוצים לבדוק את התינוק ולאשפז לפי החוק, אם לא אז תכתבו שאתם מסרבים לאשפז אותי. (בסאב טקסט- כדי שאני אוכל לתבוע אתכם אחר כך...)- אף רופא לא היה מוכן לחתום ולקחת אחריות על עצמו שהוא מסרב לטפל ביילוד כי האמא מסרבת להיבדק. האמת שגם בעלי "עשה שרירים", ישר הרים קול וכאלה שלא יתעסקו (למרות שהוא בכלל לא כזה...)

השאלה לא אם הם יכולים להכריח, אלא אם הם יכולים למנוע מענק לידה במצב כזה (שעכשיו כבר מגיע ע"פ חוק)

כתבתי כאן בהתרגשות גדולה על סמך הכותרת, ואז ראיתי שבאותיות הקטנות זה באמת יותר :-\ מאשר

(סליחה על ריבוי האייקונים! אני מכורה!)
אבל:

אין ספק שכשיעבור התיקון יותר משפחות יקבלו את הכסף המגיע להן
יש כאן אמירה שלידה בבית היא מקובלת ו"חוקית"
היוזמה מגיעה מהביטוח הלאומי, ולא מהכנסת (קרי "העם"), ככה שהדרך לחקיקה משם עוד פתוחה.

נדמה לי שהנושא האחרון זקוק לדף משלו. האין זאת?

נחמד לראות מסביב: ילדים שהכינו תחפושת בבית ולא קנו משהו בנלי ומוכן.
מצחיק לראות מסביב: אמהות לפעוטות רצות ובידן תחפושות מסורבלות אחרי פעוטות עליזים שמסרבים לשתף פעולה.
(מאמצת את גישתה של דיאנה אידלמן בנוגע למזון מרוסק: למה להתאמץ על משהו שהתינוק שלך הולך לשפוך על הרצפה עוד רגע (-;)

נחמד לראות מסביב: ברחוב סואן, בחור עם שיער ארוך ולראשו סרט שיער (מזוהה מאוד) שמסרתי באירוע החלפת חפצים לפני כמה חודשים

(רק אחרי שזיהיתי את הסרט, זיהיתי שהבחור היה גם כן באותו אירוע).

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1156990.html\
איגוד הקניקולוגים יוזם מהלך לצמצום מספר הלידות בניתוח קיסרי

זאת הייתי אני, אימא של תמ רית

מאיה ורתם פרסמה היום ב-ככר השוק:

_שמעתי הרגע וחשבתי שחשוב להעביר.
מיילדת הבית שלי התקשרה אליי ואמרה לי שמי שמבוטח בכללית פלטינום
ומתכנן ללדת בבית מקבל החזר של 2100 ש"ח._

זה גם נחמד לראות מסביב, נכון?

ואני שמעתי שעברה בקריאה שלישית הצעת חוק להארכת חופשת הלידה לחצי שנה.
רק חלקה יהיה בתשלום, אבל לא יצטרכו לבקש את הארכה אלא זו תהיה ברירת המחדל ותשלום יקבלו גם נשים שעובדות פחות משנה. נראה לכם שזה יעבור עד יוני? (-;

את אישתו של בן דודי, מחזיקה את בנה בידיה ומניקה אותו תוך כדי ריקוד

ביקרתי באיזה משחקיה,כשהקטנה רצתה לינוק (שנה ושלוש),הסתכלה עלי איזה אמא בפליאה-מה את עוד מניקה אותה?
כן,אני מניקה.עניתי וציפיתי לתגובה הרגילה,מה למה עדיין וכו'...ואז האישה המתוקההזו,שנראית הכי לא כזו,הכי טיפוס דרום תל אביב כזו,עם ילדה בת שנה ושמונה מחייכת ואומרת לי-גם אני!

אני בעד להחזיר את הדף הזה לראש סדר היום.
אולי כל אחד שכותב באתר ומוכן, ינסה לפני כל דבר למצא איזה דבר אחד נחמד שראה במשך היום/ השבוע/ השנה ויכתוב?
אבדוק היום ואשתדל לחזור לכאן...

אני בעד להחזיר את הדף הזה לראש סדר היום.

בהחלט !
הדף הכי שווה באתר אחרי חוכמות של ילדים...

<אהבת עולם>

טוב, זה קרה מזמן ומזמן רציתי לכתוב כאן אז זו הזדמנות נחמדה

אני ובן זוגי הלכנו לסופר עם שטר של 100 שח וללא ארנקים, וקנינו קצת יותר ממה שהתכוונו.
החלטנו שאם לא יספיק, נוותר על חלק מהמצרכים.
בקופה אכן התברר שצריך להוריד משהו והחלטנו לוותר על הפסטה המלאה (קנינו גם רסק עגבניות...)
ואז האישה שעמדה מאחורינו בתור הציעה בשמחה ובאמת בנחמדות אין קץ ובפנים מוארות לשלם עלינו
כדי ש"לא נוותר על הארוחה שתכננו" (יעני פסטה ברוטב עגבניות).
(סירבנו בנימוס אבל זה השאיר טעם טוב יותר מהארוחה

)

_ואז האישה שעמדה מאחורינו בתור הציעה בשמחה ובאמת בנחמדות אין קץ ובפנים מוארות לשלם עלינו
כדי ש"לא נוותר על הארוחה שתכננו"_

וואו, איזה מקסים ! ממש נהיו לי דמעות בעיניים.
דווקא בגלל שזה לא עניין של 'חיים ומוות' אלא שולי לכאורה, אז האכפתיות יותר מרגשת.

כתבתי את זה גם בדף למי אתם תורמים כסף למי כדאי לתרום -

קישור שמישהי נתנה פה בימים האחרונים (לא זוכרת מי ואיפה) -
ארגון שדואג לתשתית של מים נקיים לכפרים עניים ברחבי אפריקה .

יוזמה ממש מקסימה ומרגשת.

המון תינוקות במנשאים.
לא מעט פעוטות במנשאים.
בשכונה שלי, כל חברותי לגינה, אמהות לשנה עד שנתיים, עדיין מניקות.
במסגרת הגמילה המוקדמת\ הבלי חיתולים המאוחר( נולי בת שנה) המון תגובות כיפיות בגינה ובכלל כשרואים את הקטנה יושבת על הסיר.

בגן של הבוציק רואים שעוד קשה לו ההסתגלות החברתית. (הוא מאד אוהב ללכת לגן ולא מוותר, אבל עוד לא יודע איך להתחבר).
שמו לב מי מהילדים עוזר לו, משתף אותו, מצליח "להכניס אותו לעניינים", פנו לאמא/הות וכבר הוזמננו יותר מפעם אחת למפגש הורה ובוציק אחר הצהריים לאחד הבתים.

הוא מאד אוהב ללכת לגן ולא מוותר
זה כבר משהו שנחמד לראות מסביב.

_הוא מאד אוהב ללכת לגן ולא מוותר
זה כבר משהו שנחמד לראות מסביב. happy_
זו הרי היתה הטעות שלי...הוא רצה ללכת לגן למרות שאנחנו בנינו על חינוך ביתי. במקום לשלוח אותו לגן רגיל מגעיל על מנת שיוותר מהר ויחזור הביתה, מצאנו לו את המסגרת הכי מקסימה שיכולה להיות. כזו שאפילו אני השונאת מסגרות הייתי שמחה לשרוץ בה.
הוא לא רוצה לחזור לחינוך ביתי. אין לי תחרות עם הגננים הנפלאים שלו.

בעיניי זה נחמד לראות מסביב:
מאז שהקטני נולד, כל בדיקה או ביקור אצל רופא היו בעצם אצל רופאה

לאחרונה הוא קיבל מכה חזקה בפה, ודיברנו על לקחת אותו לבדיקה אצל רופא שיניים, לראות שהכל בסדר, והוא הביט עלינו בתמיהה ואמר: רופאת שיניים, אמא! לא רופא!
עכשיו צריך לשכנע אותו שגם בנים יכולים להיות רופאים.. D-:

בביקור אצל רופא השיניים הוצע לילדות לבחור מתנה מהמגירה - והיא הייתה מלאה בבובות ודמויות יד שניה. נחמד!

_בעיניי זה נחמד לראות מסביב:
מאז שהקטני נולד, כל בדיקה או ביקור אצל רופא היו בעצם אצל רופאה_
גם בעיני.
המקצוע משנה פניו. בתי החולים מלאים רופאות. בקופות החולים יש הרבה רופאות. מרענן גם אותי כגבר.

קורס ליווי התפתחותי- 5 הנשים בקבוצה וכן המנחה- כולן מניקות......

המקצוע משנה פניו. בתי החולים מלאים רופאות. בקופות החולים יש הרבה רופאות. מרענן גם אותי כגבר.

זה דווקא לא כ"כ נחמד לראות. הסיבה שיש יותר רופאות היא שתנאי השכר נהיו גרועים מאד. יותר שעות פחות כסף. בדיוק כמו שמתאים לנשים.
הגברים בוגרי רפואה פונים לחברות ביו-היי-טק.

סימן לבאות?
"עוד נאלצה לבוא עם התינוקת כי בית המשפט סירב לדחות את הדיון