באופן טבעי

"לטוב ולרע, הפריחה בשוק האתאנול מעצבת מחדש את כלכלת מרכז ארהב

האם טורבינות רוח הן פתרון אמיתי ועולמי לבעיה הכללית של משבר האנרגיה, או שמא הם רק פתרון מקומי וזמני?

האם טורבינות רוח הן פתרון אמיתי ועולמי לבעיה הכללית של משבר האנרגיה, או שמא הם רק פתרון מקומי וזמני?
זמני - לא. הרוח אינה מתכלה. מקומי כן, אלא שאפשר להקים הרבה טורבינות כאלה ולחסוך חשמל כפי שעושים בהולנד ודנמרק ואולי בעוד ארצות. אצלנו אפשר גם לנצל הרבה יותר טוב את אנרגית השמש שלפי שעה מנוצלת רק לחימום מים. יש ארצות שמנצלות מפלי מים חזקים שלצערנו אין לנו. אין פתרון אחד, צריך לשלב פתרונות רבים. ייצור חשמל עדיין אינו פותר את בעיית הדלק למכוניות רכבות ומטוסים. ודאי יש לכך פתרון יצירתי אבל צריך שיהיה מאמץ רציני להשקיע במחקר. יש להניח שחברות הנפט הגדולות יעשו את כל המאמצים כדי לטרפד מחקר כזה.

זמני - לא.
התחנה מתכלה! צריך לתחזק אותה, לטפל, להחליף חלקים.

למה האתר על קואופרטיב החשמל לא בעברית?

הזמנה לכנס:
"משאבי אנרגיה בסימן שאלה – האתגר הגדול של המאה ה-21"

חבר/ה יקרים

לאחר כ-8 חודשים של הרצאות בדידוֹת ועידכוני מייל, הגיע הזמן לכנס של ממש!
ב25-26 ליולי (ג'-ד'), יתקיים כנס שכולו מוקדש למשבר האנרגיה המתממש ובא.
האירוע יתקיים במכללת סמינר הקיבוצים, ת"א, בין 09:30 ל-18:00, בשני הימים.
בכנס נביא סקירת מצב מעודכנת של בעית התלות בדלקים הפוסיליים, עם נסיון להציע אלטרנטיבות של ממש.

הדוברים:
ד"ר ליה אטינגר על המשבר הסביבתי וד"ר שחר דולב על החיים תחת מחירי דלק גואים, שניהם ממרכז השל, עופר בן דוב, לשעבר רכז קמפיין אנרגיה בגרינפיס, דור חבקין וגלעד מרגלית, מחלוצי הפרמקלצ'ר בארץ, אלכס קצ'אן על חקלאות ברת קיימא ואמי אטינגר שיספר לנו איך המנגנון הכלכלי הנוכחי מחמיר ומקבע את המצב הנתון.

למיטב ידיעתי והערכתי, זהו כנס ראשון מסוגו בארץ מבחינת הסינתזה של הנושאים שהוא מציג.
יש פה נסיון ליצור תמונת מצב כנה אך אופטימית, שתסכם את מכלול הנושאים תחת מטריית נושא האנרגיה.

נשמח מאוד לראותך!
ההזמנה מצורפת כקובץ PDF, ואם כבר החלטת, אז ההרשמה אצל ניר גירון: 054-7916981.

באיחולי קיץ נעים ומלבב, ניר גירון וירון הוכמן, מארגני הכנס.

התחנה מתכלה! צריך לתחזק אותה, לטפל, להחליף חלקים.
נכון, אבל כל מתקן מתכלה, גם מתקני החשמל של מפלי הניאגרה או מפלי המים של נורווגיה, אבל מקור האנרגיה אינו מתכלה ואינו מזיק בשונה מן הפחם או הנפט.

התחנה מתכלה! צריך לתחזק אותה, לטפל, להחליף חלקים.
יש לנו בקיבוץ טורבינה גדולה למדי של חברת חשמל. היא מושבתת כבר חצי שנה.

יש לנו בקיבוץ טורבינה גדולה למדי של חברת חשמל. היא מושבתת כבר חצי שנה.
כל כך אופייני...

תראו במה הסינים משקיעים

China Reins in Fast Growth of Coal-to-liquid Fuel Projects

China has raised the capital threshold for projects converting coal to liquid fuel to brake a possible overheating in the coal-chemical industry, as excessive development of the fossil fuel pollutes the environment and strains the water supply...

http://en.chinabroadcast.cn/2906/2006/0 ... 120252.htm

ראו כתבה שהתפרסמה החודש במגזין סטטוס (בעקבות הצעתה של יונת שרון).
כותרת הכתבה: שיפור הרווחיות בעידן משברי הנפט והאקלים
http://www.sbc.co.il/Magazine.asp?MagId=4&MagNum=181

אפשר לראות אותה גם ב:
www.alonim-yeda.org
ׁ(בקישורים למעלה)

ולגבי סין: הם משקיעים גם הרבה באנרגיה סולרית (הרבה יותר מארה"ב).
פרויקט סולרי בישראל שאני מקווה שימריא:
http://www.rmst.co.il/

מישהו מכיר אתר שמשווה את צריכת הדלק בין דגמי מכוניות שונות כדי לתת לצרכנים לבחור מכונית עם צריכת דלק נמוכה?

נפתח בארץ קואופרטיב חדש לייצור ביודיזל, ושנותן מידע על הכנת ביודיזל בבית לצרכים ביתיים.

פרטים ב ביו דיזל

אגב העצות לחיסכון באנרגיה, באחד המאמרים כתוב כך ("כיצד לחסוך באנרגיה", אדם, טבע ודין):

"צרכנים במגזר הפרטי יכולים לפעול באמצעות שדרוג והחלפה של מכשירי חשמל ישנים ובזבזניים, ומעבר לשימוש במכשירי חשמל יעילים יותר (תאורה, מזגנים, תנורים, מקררים, מדיחי כלים, מכונות כביסה, מדיחי כלים, מייבשי כביסה, תאורה)"

מעניין שהם לא כותבים:

• עדיף להמנע בכלל מרכישת מדיחי כלים ומייבשי כביסה ושימוש בהם (נגיד שנישאר עם מנורות, תנור, מקרר ומכונת כביסה, ונגיד שאפשר לקצץ בהרבה מאוד את השימוש במזגנים).

ואני תוהה אם כביסת יד, כמו שהיינו עושים בעת העתיקה, לא יותר חסכנית?
בזמן האחרון התברר לי, שמכונת הכביסה החדשה שלי (ע"ע "החלפה של מכשירי חשמל ישנים", יותר נכון המכונה הישנה והמצויינת שכיבסה מצויין ב-30 מעלות ב-24 דקות, שבקה) מכבסת רע מאוד בטמפרטורה של 30 מעלות. ותוכנית הכביסה לוקחת שעה וחצי (!). אני מתחילה לתהות אם לא עדיף לכבס את כל הבגדים הקטנים (בגדי הילדים, חולצות שלי וכד') בכביסת היד הישנה והטובה, ולהשאיר למכונה רק כלי מיטה, מגבות, ג'ינס וכדומה.
יש לי הרגשה, שזה הרבה יותר חסכוני באנרגיה. האנרגיה העיקרית פה היא הכוח שלי, לא? אפילו כמות המים פחותה, לדעתי.
מישהו בדק את זה?

ואני תוהה אם כביסת יד, כמו שהיינו עושים בעת העתיקה, לא יותר חסכנית?
באנרגיה, בוודאי.
אבל חמותי טוענת בתוקף שהיא יותר בזבזנית במים.
כשאני כיבסתי ביד, תמיד היתה לי הרגשה שלא משנה כמה אני שוטפת, עדיין נשאר סבון בבגדים, וזה כמובן הוביל אותי להוצאת המון המון מים. אבל אם הסבון שלך ידידותי לסביבה (יעני, מה'כפת לך אם נשאר ממנו איזה בדל על הבגד), אז אני לא רואה מניעה בלכבס בקערה, ולשטוף גם בקערה, נגלה או שתיים, ולא תחת הברז.

זהו, מה שהטריד אותי אם זה לא יותר בזבזני במים.
אבל אני משרה את כולם באותו סבון (לפעמים בנאגלות).
סוחטת היטב.
משרה במים נקיים, ומכבסת טוב טוב להוציא מקסימום סבון, וזה אומר - לא במים זורמים, אלא בתוך אותה גיגית.
למעט חריגים, שלוש החלפות מים זה מה שדרוש. מעניין כמה מים זה ביחס למכונת הכביסה.

לגבי הכתבה - יתרון נוסף שלא מצויין (למיטב הבנתי) של חברות שנערכות מראש לעמידה בסטנדרטים גבוהים יותר היא יכולת עמידה טובה יותר בתקנים מחמירים, כאשר כאלה מחוקקים במדינות שונות (כפי שאכן צפוי להיות) לעומת חברות שלא שנערכות מראש. בסקנדינביה התקנים הם מאוד מחמירים, ומכיוון ששאר העולם הולך באותו כיוון רק לאט יותר חברות סקנדינביות יכולות לייצא טכנולוגיה מזהמת פחות ולעמוד בתקנים המחמירים יותר כאשר אלו נכנסים לתוקף במדינות אחרות, וע"י כך ליצור יתרון לעומת חברות מקומיות.

ו oil]הנה ידיעה ששמחה אותי אבל ספק אם תשמח את שאר העולם alaska[/po]/index.htm?cnn=yes . אלסקה ממומנת באינטנסיביות ע"י חברות הנפט, שמשלמים את המיסים עבור תושבי המדינה (כלומר אין state tax, כמו בתי הקזינו בנבדה) וגם משלמים דיוידנדים יפים של כמה מאות דולרים לשנה לכל תושב. תפוקת הנפט שלה יורדת לאחר שעברה את השיא איפהשהו בשנות ה-90. כשביקרתי שם ב-1994 אלסקה סיפקה 25% מתצרוכת הנפט של ארה"ב, היום הם מספקים רק 8% שעדיין סביר שיגרמו לעלייה יפה במחירי הנפט.

הגליון האחרון של סיינטיפיק אמריקן מוקדש כולו לנושא של אנרגיה, ויכול לעניין את המעורבים בדף הזה.

ום שלישי הקרוב תערך הרצאה בנושא התחממות גלובלית - סכנות ודרכי התמודדות" בירושלים.
ראו מודעה
(אבל לא יוצגו קטעים מהסרט).

ביום שני ושלישי הקרובים (25 ו-26 בדצמבר) com]יוקרן הסרט An inconvenient truth של אל גור בטכניון events[/po]&task=view detail&agid=593&year=2006&month=12&day=25&Itemid=107

תשובות לשאלות נפוצות בנושא התחממות גלובלית בירוק נושך

גליון Science מה9 בפברואר מוקדש לאנרגיה וקיימות:
http://www.sciencemag.org/content/vol31 ... x.dtl?etoc

תראו מה מצאתי: "הסבת רכב קיים להנעה בגז"www.dooble.co.il/beta/Showcontent.asp?I ... &Sb=&S=129

לא הבנתי כלום. מה הם בעצם אומרים?

הסבת רכב קיים להנעה בגז

1. מבחינת משבר הנפט אין כאן שום בשורה. הגז מתכלה לא פחות מהנפט.
2. קראתי שזיהום האויר של הגז לא באמת נמוך מזה של נפט, ושזה רק שיווק טוב. מצד שני, מה שקראתי גם נשמע לי שיווקי למדי. בקיצור - צריך מידע מדעי בלתי-מוּטה.
3. קראתי גם שמחירי הגז נמוכים מהנפט בגלל הפחתת המיסוי, שהיא נסיון של המדינה לעודד מעבר לגז. אבל, אחרי שזה יהפוך למיינסטרים, מן הסתם יעלו את המיסוי ואז הגז לא יהיה יותר זול.
4. בכל מקרה, טוב שיש יותר מאופציה אחת.
5. אם כבר, אז נראה לי שמכונית היברידית זה הרבה יותר לעניין (אבל יקר נורא בינתיים)

לכל המעוניינים: the]הקרנה של הסרט The end of suburbia - Oil depletion and the collapse of the american dream בטכניון end of suburbia 3[/po].jpg

שלום חברים - אתם מוזמנים לצפות בסרט איך קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט
53 דקות על חקלאות אורגנית - תחבורה אלטרנטיבית - אורח חיים פשוט.. והכל בקנה מידה תרבותי .. מומלץ!

הקישור האחרון של אופק כבר לא עובד, אבל אפשר לראות את הסרט כאן בחלקים של 10 דקות כל אחד.
סוף סוף ראיתי את הסרט והוא באמת מרשים.
יחד עם זאת, כדאי גם קצת להסתכל בתגובות ולראות שלחיים בקובה יש גם צדדים הרבה פחות נעימים (למרות שזה לאו דווקא קשור למשר הנפט)

2Fm1]מחיר הנפט ננעל בשיא של 93.46 דולר לחבית 2000[/po]%2Fas20071029 08.xml
ויש שם גם מי שצופה: מחיר הנפט הגולמי הוא בועה שמחכה להתפוצץ. כשזה יקרה נראה תנודות דרמטיות במחירים כלפי מטה. המחיר עשוי להגיע ל-100 דולר לפני שהבועה תתפוצץ, אך אני לא צופה משהו דרמטי מספיק כדי להשאיר אותו ברמה הזאת", אמר ברנרד איסלר, מנהל חברת המחקר טרנדקס קומודיטי

עודד , תודה על הקישור של משבר הנפט בקובה! יש הרבה מה ללמוד מהם.
עוד מעט הכל יהיה יותר זול ויותר יעיל - הפאנלים הסולריים, טורבינות הרוח... ואז לכל אחד תהיה מערכת להפקת אנרגיה על הגג ונסגור את הסיפור. הבעיה היא בעיקר לגבי רכבים ומפעלים, שהם גם צרכני האנרגיה הראשיים. להם עדיין אין פיתרון מספיק יעיל.

אתמול מחיר הנפט עלה מעל 100$. בשנת 1999 מחיר חבית נפט היה 11$. תעשו בעצמכם את החישוב בכמה אחוזים עלה המחיר. המחיר לא צפוי לרדת אלא לעלות עוד ועוד. יאלה תתחילו להתכונן למשבר הנפט הבא, הוא מתקרב.

יאלה תתחילו להתכונן למשבר הנפט הבא
התחלתי כבר להתכונן:

• התחלתי להתאמן באופניים. מגיע כבר ל60 ק"מ ביום.
• ליקוט צמחי בר למקרה שמצב החסה בשטחים יהיה אנוש
• למדתי לחיות בלי פלסטיק, לחיות בלי חומרי גלם (בעיקר על יד שניה), וכו'

אני מעתיק לכאם את הקישור שיונת שמה בדף באופן טבעי בתקשורת:
בחזרה לתקופת האבן
כתבה על משבר הנפט ואנחנו ב"הארץ". עמוד 9 זה יותר טוב מכלום...

לא קראתי בעיון את הכתבה, אלא בעיקר הסתכלתי בתגובות, ולפי מה שרואים שם אנחנו עדיין בעידן ההכחשה.
כפי שמתואר באחד האתרים שמוזכרים בראש הדף (life after the oil crash אם אני זוכר נכון) השלב הראשון צריך להיות מודעות. המודעות גדלה לאט לאט (הנה - "הארץ" עשו על זה כתבה) אבל - זה באמת לאט...

הרעיון ששיא תפוקת הנפט כבר מאחורינו nh20080417]מגיע למיינסטרים 07[/po]&layer=hp&layer2=&layer3=world

כללי המשחק בשוק הנפט משתנים : "נתח הרווחים שלוקחות הממשלות צועד לעבר מחסום ה-90%, מה שאומר שרווחיות חברות הנפט הולכת ופוחתת". חברות נפט מערביות גדולות רבות נאלצו לשאת ולתת מחדש בכל הנוגע לחוזים, כיוון שמדינות עשירות בפחמימנים מעוניינות ב"חתיכה גדולה יותר מהעוגה", למרות הגאות במחירי הנפט. "על חברות נפט בינלאומיות לחשוב לעומק על המודל העסקי שלהן על מנת לשרוד ולשגשג", הוסיף סקרוני."

זה לא נפט, אך חלק מאותה תופעה: משבר המזון העולמי מחריף: קזחסטן הפסיקה יצוא החיטה; אינדונזיה הפסיקה יצוא האורז :
" משבר המזון מתעצם: קזחסטן, יצואנית החיטה החמישית בגודלה בעולם, הפסיקה שלשום(ג') את יצוא החיטה, ומחירי האורז זינקו לשיא לאחר שאינדונזיה אסרה על האיכרים במדינה לייצא אורז. המגבלות החדשות עלולות להוביל לאיסורי יצוא נוספים בקרב המדינות המייצאות מזון, במקביל לעלייה בביקוש למוצרים אלה בקרב המדינות המייבאות מזון. "

"במקביל, הזינוק במחירי התירס אילץ את אחת מחברות המזון הגדולות ביפן, ניהון סולוהין קאקו, לרכוש לראשונה בתולדותיה תירס מהונדס גנטית, שמחירו זול יותר. במהלך זה שברה החברה טאבו חברתי, אף שלא עברה על החוק, ואותתה שההתנגדות למזונות מהונדסים גנטית עשויה להיחלש נוכח השיאים החדשים של מחירי המזון."

מחיר הנפט as20080509]ממשיך לנסוק וכבר מגיע ל-126 דולר לחבית 066550[/po]&layer=hp&layer2=&layer3=world . הערכות חדשות מדברות על מחיר של 200 דולר לחבית בטווח זמן של חצי שנה עד שנתיים. ושוב מדהים לראות עד כמה שיא תפוקת הנפט נהייה חלק מהעניין. רק לפני כמה חודשים עוד סיפרו שזה יקרה בתוך 15-20 שנה...

ו הנה קצת חדשות טובות - יצור דלק מאצות בעזרת CO2 שנפלט מתחנות כח...

עוד חדשות טובות - האם יכול להיות שסוף סוף מתחילים להשקיע כאן לטווח ארוך?

סין אוגרת נפט (גלובס)

"לפי הערכות שפרסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית, תוך מספר שנים צפויה סין להפוך לצרכנית האנרגיה הגדולה בעולם. הכלכלה הצומחת במהירות של סין עשויה לגרום לעלייה מתמשכת במחירי הנפט בשנים הקרובות.

החשש הוא שלא מדובר בעתיד הרחוק, אלא בתופעה שתחל כבר השנה. לפי הערכות אנליסטים בליהמן ברדרס, המשחקים האולימפיים בבייג'ין יגבירו מאוד את צריכה האנרגיה בסין. האולימפיאדה, שאמורה להיפתח ב-8 באוגוסט, כבר גורמת לאגירת נפט בסין, שנחשבת לצרכנית האנרגיה השנייה בגודלה בעולם, לאחר ארה"ב.

הפעלת התשתיות של מתקני הספורט, אמצעי התחבורה ושאר המשאבים הנדרשים לצורך קיומם של המשחקים, עשויים להגביר מאוד את הצורך של סין בנפט גולמי ובדלק למטוסים. השלטונות בסין ינקטו את מירב המאמצים למנוע מחסור כלשהו באנרגיה במהלך התקופה של האולימפיאדה, ולכן אגירת הנפט, והביקוש הגובר, עלולים להזניק את עוד את המחירים."

ועוד, על מחירי המזון:
"האמרת מחירי הנפט מגבירה את השימוש ביבולים חקלאיים, כגון תירס וסויה, לייצור דלק ביולוגי, והדבר מאיץ את האינפלציה במחירי המזון ומגדיל את המחסור ברחבי העולם. משרד החקלאות של ארה"ב דיווח שלשום (ו') שתעשיית הדלקים הביולוגיים בארה"ב תצרוך שליש מסך יבול התירס בארה"ב בעונת 2008-2009 - 4 מיליארד בושל. זוהי עלייה של כ-22% לעומת העונה הקודמת, שבה צרכה תעשיית הדלקים הביולוגיים 3 מיליארד בושל. גאווין מגווייר, אנליסט שמתמחה בחקלאות באייווה גריינס בשיקגו, אמר: "מחירי השיא של הנפט מגדילים את הביקוש לדלקים אלטרנטיביים, ובארה"ב דלק אלטרנטיבי זה אתנול שמופק מתירס".
מחירי התירס זינקו לשיא של 6.27 דולר לבושל - עלייה של 75% ב-12 החודשים האחרונים. מלאי התירס בארה"ב צפוי לצנוח לרמה הנמוכה ביותר ב-13 השנים האחרונות. "ההיצע קטן באופן מסוכן", אמר מגווייר.
כמה אנליסטים מזהירים שהשנה עלול מחיר התירס להגיע ל-7 דולר לבושל, ושהדבר יגדיל את העלויות של מוצרי הבשר והחלב, מכיוון שהתירס משמש גם להאבסת בעלי חיים. "

זה לא אומר שאני מודאג מכמות המזון בעולם, אלא נתונים אלו מציגים תהליכים שמתרחשים והקשר ביניהם.

מאמר מהניו יורק טיימס:
נביא הנפט חוזה: 200 דולר לחבית בתוך פחות שנתיים

ובקצב הנוכחי של העליות, זה יגיע תוך הרבה פחות מזה.
כל שבוע שבועיים חודש יש עליה של 5 או 10 דולר.

קצב עליית המחיר (תלילות הגרף) אינו נובע רק משיא תפוקת הנפט.
עם התפתחות המשבר בארה"ב, ואולי ממנו לשאר העולם, יש סבירות שנראה ירידה בצריכה ויציאה של משקיעים מהחוזים על הנפט, שיוזיל אותם.

הנפט מייקר לכם את החיים

"לראשונה זה שנים, נרשמה בארה"ב ירידה משמעותית בשימוש במכוניות פרטיות - אחד הסמלים המרכזיים של אתוס ההצלחה האמריקאי. 74% מהאמריקאים אמרו שישקלו מחדש אם לנסוע לעבודה במכוניתם אם מחיר הבנזין יעלה על 4 דולר לגלון - תחזית שהתממשה אתמול. "

"גם הביקוש לטנדרים ולרכבי ספורט זוללי דלק ירד, לראשונה זה שנים. לפני כמה ימים, הודיעה ענקית הרכב ג'נרל מוטורס שתפסיק לייצר ג'יפים מסוג "האמר" - המותג זולל הדלק שהפך לסמל סטטוס של אמריקאים רבים בשנים האחרונות."

אני ראיתי לפני כשבוע כתבה קצרה על כך שמעסיקים אמריקאים רבים מאפשרים לעובדיהם לעבוד יום אחד בשבוע מהבית כדי לצמצם את הנסיעות.

כתבה במעריב של אביב לביא על שיא תפוקת הנפט, כולל דיווח מדכא על ההתעלמות של מקבלי ההחלטות בישראל.

בשביל מה הוא היה צריך לכתוב את השטות הזו על בזבוז המים של החיתולים הר"פ? לא לכולם ברור שזה לא נכון וזה חלק ממסע הפרסום של החברות. יותר מזה: לא לכולם ברור הקשר בין אקדמיה לתעשייה, ואיך מחקרים ממומנים על ידי בעלי אינטרסים, שיש להם גם אמירה לגבי התוצאות או לגבי הפרסום.

הוא ציין במפורש שהמחקר מומן ע"י פרוקטור אנד גמבל. אגב - זה לא בהכרח לא נכון - בהחלט יכול להיות (ואולי אפילו סביר) שחיתולים רב פעמים דורשים הרבה יותר מים. מצד שני הם חוסכים את כל שאר 2 הטון הלא מתכלים, כך שבעיני כמות של פי 10 מים עדיין עדיפה (ביחוד בהתחשב בעובדה שבארץ מטהרים מי ביוב).

הוא ציין במפורש שהמחקר מומן ע"י פרוקטור אנד גמבל
נכון. לא אמרתי שלא. אבל לקוראים לא מיומנים המשמעות של זה לא תמיד ברורה לגמרי, אם לא אומרים אותה במפורש.

העלתי מצגת בעברית על שיא תפוקת הנפט ואתם מוזמנים להשתמש בשקפים ממנה או במצגת כולה (רק בבקשה תגידו מאיפה לקחתם אותה). המצגת כולל הערות מפורטות (speaker notes) עם הרבה דברים שלא כתובים בשקפים עצמם, אז אני מציעה לקרוא גם את ההערות.

הערה לגבי כורים גרעיניים: אני לא חושב שנושא הבטיחות שלהם הוא כזה טריוויאלי כפע שהוא מוצג בד"כ. קרוב לודאי שבכל שנה מתים בעולם כמה מיליוני אנשים כתוצאה מזיהום האויר שנגרם מפחם ונפט, ובכל מקרה הרבה יותר מכמות האנשים שמתו אי פעם כתוצאה מאנרגיה גרעינית. כך שלפחות מההיבט הבטיחותי (וגם הסביבתי!) יכול להיות שבאמת כדאי לשקול שוב את העניין. לגבי שיא תפוקת האורניום - התאוריה של הוברט מתייחסת לצריכה בלתי מוגבלת של משאב מתכלה, מה שאי אפשר להגיד על אורניום, ולכן אני מניח שקשה להגיד משהו אינטיליגנטי על שיא התפוקה שלו.

ולגבי הגז - לפחות באזור שלנו כנראה שיש מספיק ממנו לשנים הקרובות, וגם חברת חשמל העבירה הרבה מיצור החשמל לגז (ראיה לעתיד? יכול להיות?), כך שיכול להיות שנשרוד את השנים הקרובות בצורה יחסית סבירה?
בזמנו הסתכלתי בנתונים וראיתי שבשנים האחרונות ישראל הפחיתה את יבוא הנפט שלה במשהו כמו 20%.

הדעות לגבי שיא האורניום הן בטווח מאוד רחב. יחד עם זאת, כרגע הביקוש עולה על ההצע באופן משמעותי, וזאת למרות שההצע כולל עדיין ראשי טילים גרעיניים שמכתתים אותם לדלק לכורים. ככה שהחשד שלי הוא ששיא האורניום הרבה יותר מוקדם מרוב ההערכות, בדיוק כמו עם הנפט.

לגבי חברת החשמל: הם לא עוברים מספיק לגז לדעתי. באשקלון הולכת להיבנות תחנה פחמית, ויש עוד תחנה פחמית בצינור. אם היה לי שמץ של אופי, הייתי יוצאת לרחובות להפגין.

לגבי אורניום חשוב לציין שיש סוגים אחרים של כורים שבמקום לנצל אחוזים בודדים של האורניום, הם הופכים את שאר האורניום לפלוטוניום שגם הוא חומר דלק מצויין לכורים גרעינים (breader reactors):
http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Fast breeder reactor[/po]

באופן זה אין באופן מעשי שום בעייה של אספקת אורניום (למעשה אפשר להפסיק לכרות).
הבעיה העיקרית ביצור המוני של פלוטונים היא שזה חומר גלם מצויין ליצור פצצות גרעין, והמאמצים כיום היא לתכנון מערכות שבהם התוצר יהיה כזה שהאפשרות לניצול לרעה ליצור פצצות כתוצאה מגניבות וכו' תהיה מוגבלת מאד.

תחנת חשמל פחמית זה כמובן אסון, אבל מכיוון ששיא תפוקת הפחם כנראה עוד הרבה לפנינו יכול להיות שלפחות מבחינת התלות בנפט זו החלטה נכונה (אפילו שמחירי הפחם הולכים לעלות בכל מקרה בגלל ההשפעה של מחירי הנפט).

קרוב לודאי שבכל שנה מתים בעולם כמה מיליוני אנשים כתוצאה מזיהום האויר שנגרם מפחם ונפט, ובכל מקרה הרבה יותר מכמות האנשים שמתו אי פעם כתוצאה מאנרגיה גרעינית
אבל צריך לבדוק את זה ביחס למספר תחנות הכח הגרעיניות מול תחנות כח פחמיות (או מול פליטות פחמן בכלל), ולא במספרים אבסולוטיים.
כלומר, כמה אנשים חולים או מתים לכל מגה-ואט חשמל שמיוצר.
זה בהנחה שאתה רוצה להחליט מה עדיף לבנות כרגע, כור גרעיני או תחנת כח פחמית.

איך שלא תסתכל על זה אנרגיה גרעינית לוקחת... בצ'רנוביל מתו עשרות אלפים (אם אני זוכר נכון), וזו התאונה הגרעינית היחידה עם נפגעים עד היום. אם בכל שנה 6.5% מהאנרגיה העולמית המיוצרת היא גרעינית, אין ספק שאנרגיה גרעינית היא יותר בטוחה.

שלום לכולם,
אני עוקב אחרי נושא שיא תפוקת הנפט כבר כמה שנים,
ובאמת אפשר לראות את הדינמיקה של המשבר המתגלגל
הזה - בעיתונות, ביחסים הבין לאומיים, ברחוב.
ומה שמדהים זה שיצא לי לקרוא על רוב הדברים שקורים
כיום בהקשר לעליית מחירי הנפט כבר ב-2005.

אם מניחים (ויש רבים שיערערו על הנחה זו) שתפוקת הנפט
תחל (התחילה?) לרדת בקרוב, ושמקורות אלטרנטיביים לא יגיעו
בזמן, או בכמות מספקת, הרי שבהכרח צפוי פער בין היצע לביקוש.

כל עוד יש גידול אוכלוסין, אנשים נוספים יצטרפו למעגל צרכני החשמל,
הדלק, המזון וכו'. ותוסיפו לזה את השיטה הכלכלית הגלובאלית שהותאמה
לגידול אין סופי בשימוש במשאבים - והרי לכם מתכון מושלם לאסון.

אז נכון שיש אורניום (וגם הוא מוגבל) ויש עוד פחם באדמה, ויש גלים, ורוח ושמש,
אבל הבעיה הבסיסית איננה במקורות האנרגיה, אלא בדרך החיים שלנו.

אני מעביר הרצאות על הנושא מדי פעם, וכששואלים אותי אם יש פיתרון לבעיה,
אני עונה שזה תלוי - אם הבעיה היא "איך להמשיך לחיות כמו היום", אז אני עונה
שכנראה אין ממש פיתרון, אבל אם הגדרת הבעיה היא "איך נלמד לחיות עם פחות ופחות נפט
ועדיין להישאר שמחים", אז אני אומר שבוודאי!

תודה ל- דליתוש ב על הדף החשוב הזה.

_אם הבעיה היא "איך להמשיך לחיות כמו היום", אז אני עונה שכנראה אין ממש פיתרון, אבל אם הגדרת הבעיה היא "איך נלמד לחיות עם פחות ופחות נפט
ועדיין להישאר שמחים", אז אני אומר שבוודאי!_

אז בעקבות המשבר הכלכלי מחיר חבית נפט ירד אל מתחת ל-80 דולר.
ומה עם מחירים הדלק בתחנות? כשיש עליה במחיר הנפט מחיר הדלק עולה. כשיש ירידה במחיר הנפט? כלום.
מה קורה פה? הם חושבים שאנחנו טפשים? כן. והם כנראה צודקים.
או שמישהו יבוא ויתקן אותי פה.

_מה קורה פה? הם חושבים שאנחנו טפשים? כן. והם כנראה צודקים.
או שמישהו יבוא ויתקן אותי פה._

כמאמר לא זוכר מי, תטעו אותי אם אני צודק. אז לא אטעה אותך, אתה צודק:
א. הם חושבים שאנחנו טפשים.
ב. הם צודקים.
ג. התובנות הללו לא עוזרות לנו, עקב סעיפים א' ו-ב'.

<שיעור מבוא בכלכלה קוגנטיבית >

מחירי הדלק כן יורדים לפעמים. אתם לא שומעים חדשות?

באתי לתקן אותך, עודד. יש נוסחא קבועה למחירי הדלק בארץ והיא מורכבת למדי. בתחילת אוקטובר היתה הוזלה של5% כתוצאה מהירידה בספטמבר ובתחילת נובמבר תהיה ירידה נוספת.
"חישוב מחיר הדלק בשער הבזן

אתם לא שומעים חדשות?
לא, אני חי בתוך בועה. שדפנותיה הן חרישה יומית של גלובס, ביזפורטל ודה-מרקר. וגם קצת Yahoo finance. ומעקב אחרי מדדי המניות פה ושם. גם קצת שערי המטבעות המובילים. שום דבר רציני. לכן אני כ"כ תלוש, עד כדי כך שאני מחזק את דבריו של עודד .

אבל עודד, מחירי הדלק גם לא עלו באותה מידה כמו מחירי הנפט הגולמי. אני משערת שזה בגלל שחברות הדלק חתומות על חוזים לטווח ארוך, ולא קונות לפי ה-spot price.
בכל מקרה, כשמחירי הנפט הגולמי היו בסביבות ה-40$ לחבית, אז מחירי הדלק היו בסביבות ה-4 ש"ח לליטר. ככה שבהשוואה לאז, אנחנו עדיין מורווחים כי אנחנו עוד לא משלמים 7-8 ש"ח לליטר.

אבל מחיר הדלק כולל עוד תוספות קשיחות מעבר לעלות הנפט - תהליך הזיקוק (משכורות), תוספים, הובלה (תלוי במחיר הנפט, אבל לא רק) וכו'. עליה של פי שניים בעלות הנפט לא צריכה להוביל לעליה של פי שניים במחיר הדלק.

שחיקת כוח הקנייה של הדולר שתבוא בעקבות מעשה הכשפים של יצירת כסף יש מאין בכמות דמיונית
תטלטל בהכרח את השווקים בכלל ואת שווקי הנפט בפרט כפי שטרם ידענו.

את מחיר השיטה הכלכלית מוטת צמיחה מגלגלים עתה על כל מי שקשור לדולר - כולנו פחות או יותר. זהו מס בלתי ישיר
הנלקח מכולנו בעורמה האופינית לאלו פיתחו ושכללו את השיטה הנוכחית.

שחיקת הדולר עשויה/עלולה להוות גורם רב עוצמה בתמחור הנפט, שכל מסחר בו מחויב שיהיה בדולרים.
מכאן שאת הירידות שראינו לאחרונה בנפט אולי לא נראה עוד זמן רב.

בסופו של יום, בצורה זו או אחרת, פחות ופחות אנשים יקבלו פחות ופחות נפט, והאמצעי העיקרי שיגרום לכך הוא המחיר.
(אפשר גם דרך הקצבה ממשלתית, אבל יש עוד דרך עד שנגיע לשם).

זה משמח שלפחות אנשים יהיה נפט, השלבים הראשונים יכאבו (חשמל ורעב לדוגמא), בהמשך יהיה יותר טוב בזכות זה (יותר יצור מקומי שיוביל לפחות עוני).

אבל מחיר הדלק כולל עוד תוספות קשיחות מעבר לעלות הנפט - תהליך הזיקוק (משכורות), תוספים, הובלה (תלוי במחיר הנפט, אבל לא רק) וכו'. עליה של פי שניים בעלות הנפט לא צריכה להוביל לעליה של פי שניים במחיר הדלק.

מצאתי עוד מישהו שתוהה לגבי עדכון מחיר הדלק ביחס למחיר הנפט, מתוך "גלובס":
כך קורה שלמרות שמחיר הנפט ירד ב-30%, מחיר הדלק בישראל הוזל בפחות מ-10%
אין כמו להסתכל על גרף מחיר הנפט בטווח של 6 חודשים כדי לראות מה זו ספקולציה עסיסית .

עושה רושם שעכשיו זה זמן טוב להשקיע בנפט...

אכן, אופ"ק (לא ההוא מהרסק הירוק) מתכוונים להוריד את התפוקה כדי להעלות את המחיר לכיוון ה-90$ שלטענתם הוא הריאלי. מנגד, נרשמת ירידה בצריכה העולמית עקב המיתון ההולך ומתפתח לו. לכן, שחקן קטן כמונו לא יכול לחשב מה יהיה המחיר תוך איזה פרק זמן, בטח לא במקום בו אנליסטים וכלכלנים נכשלו, כך שמה שנותר לעשות זה לעקוב אחרי הקונסנזוס, והמגמה שהוא מבטא. וכרגע, הכיוון הוא למטה...

לא שאני מתיימר לדעת, אבל די ברור שמחיר הנפט יעלה מעבר למה שהוא עכשיו, גם אם יהיו בקרוב ירידות.
לא?

בוא מפריד בין דיון עקרוני על שיא תפוקת הנפט לבין שיקולי השקעה. אגב, אני מעדיף את המונחים מסחר וספקולציה_ על פני _השקעה: זו מילה מכבסת לפעילות שהיא שבאמת לא יותר ממסחרית-ספקולטיבית. אם אתה קונה נכס ע"מ לגרוף ממנו רווח בעת המכירה (או להפך בעסקת שורט), אל תסתתר מאחורי מילים בחליפות מגוהצות: סוחר הוא סוחר.

אין לי שום וויכוח עם אנשי שיא תפוקת הנפט_. נהפוכו, אני הייתי רוצה להעיף את הנוזל השחור השמנוני הזה לכל הרוחות והשדים, לתת אותו למאכל למיקרו-אורגניזמים שייקמפסטו אותו לרווחת תפוקת המזון של כולנו. אך אם בספקולציה עסקינן... זו כבר זירה אחרת. וכפי שאמר קודמי בתפקיד, _במלחמה כמו במלחמה ולא משנה אם זה מסחר בנפט או בדלעת של Halloween.

אז על קצה המזלג, לא ניתן לחזות את מחיר הנפט במועד זה או אחר, אך כן ניתן לדעת מה הם הכוחות הפועלים בזירה ומטלטלים את המחיר (אולי יגיע איזה יזם גאוני שיעשה לנפט את מה שעשו לפחם?), ולפי זה להחליט האם אתה מוכן לצלול למים עכורים (ושמנוניים) אלו. הירידה הנוכחית מהשיא הקודם תפסה הרבה מומחויים במצב של speachless קיצוני, ואני שמח שאני לא אחד מהם. בעצם, לאף אחד מהם לא אכפת שהם דיברו שטויות, וכך גם לנו - אנחנו רגילים.

ולסיכום, אמרת שפר ידועה מזירת (הגלדיאטורים) המסחר: The trend is your friend.

דוגמה לתהליך ניתוח המציג את מורכבות ניסיון להערכת נכס בשוק ההון: השקל עולה על רכבת הרים .

מגמת הנפט הטווח הקרוב - למטה:
"עפ החוזים העתידיים על הנפט לדצמבר: הסוחרים מאמינים שמחירה של חבית עלול ליפול ל-50 ד' :
במריל לינץ, ובגולדמן סאקס, צופים כי אם אופ"ק לא תצליח בפגישתה לקצץ את תפוקות הנפט, ובשילוב של מיתון עולמי מתמשך, מחירה של חבית עלול לאבד עוד כ-44% מערכו.

ברור שאין כאן שום קשר לטווח הארוך, נאמר... שנתיים ומעלה? אבל למה לי להטביע כסף בנכס שעלול לצלול יחד עם המיתון העולמי לטווח זמן לא ידוע?

עודד, אם נסתכל רק על fundamentals אז מחיר הנפט צריך להיות לפחות 80$ לחבית. במחיר נמוך יותר חלק ממקורות הנפט יוצאים מופסדים (במיוחד מקומות כמו ונצואלה וקנדה) ולכן הם יצטרכו להקטין את התפוקה או אפילו לעצור אותה עד יעבור שפל. כבר עכשיו יש הודעות על ביטול יוזמות להפקת נפט בכל מיני מקומות. כמובן שזה לא אומר שהנפט לא ירד עוד בטווח הקצר, אבל הוא לא יוכל להישאר נמוך לאורך זמן, כי אז פשוט התפוקה תרד ולכן המחיר שוב יעלה.

ז'ראר, כל הדברים שאתה מביא הם נכונים, אבל הם רק התנודות שמעל המגמה. המגמה הכללית נקבעת לפי fundamentals ואלה קשורים לשיא תפוקת הנפט.

כפי שאמרתי, אין לי שום וויכוח עם אנשי שיא תפוקת הנפט_ שזה כולל גם את _נשות... .
ואגב ה-fundamentals, גם שם לא חסרות תנודות בה"ש. ושוב לסוגיית שיווי המשקל המדובר, מה הם הטיעונים לעונש ה-80$, ולא כל מחיר שרירותי אחר בין אפס לאינסוף?

עלות הפקת הנפט. זה כמובן משתנה לפי סוג הנפט ומקום השאיבה, אבל עקרונית ככל שמחיר הנפט נמוך יותר, ככה פחות ופחות מקורות נפט נשארים רווחיים. אם המחיר ישאר נמוך אז לא ישתלם להפיק נפט מהביטומנים בקנדה, ואחר כך מהנפט הכבד של ונצואלה, ואחר כך מאסדות הקידוח בים של ברזיל, וכן הלאה.

אותם ה-fundamentals הם "חומרי הגלם" של קביעת המחיר. אך התוצר הסופי, להלן המחיר עצמו נקבע כתוצאה של מפגש המרכיבים בזירת המציאות והמסחר - תיאורית קביעת המחיר ע"י היצע וביקוש ולא ע"י ערכים מוחלטים כלשהם.

אני מחייה את שאלתו של עודד המחפש לגבי התאמת מחיר הנפט היורד בשווקים הבינלאומיים למחיר לצרכן בארץ:
מי ירוויח? מופז ובר-און חתמו על צו להפחתת תעריפי ייבוא הדלק .

---

---

---

כולם חובה לצפות בסרטון הבא של דיוויד וולף-איך להשתמש בדלק זול!
http://www.youtube.com/watch?v=[po]X1 3s838QPA[/po]

אשמח לשמוע תגובות

---

---

---

הוא מדבר לע שימוש בשמן מאכל כדלק. זה מה שעושים בעזה כשאין שם דלק. וראו גם ביו דיזל.
רק כדאי לשים לב שצריכת הדיזל גדולה בערך פי מאה מצריכת השמן למאכל, ככה שפשוט אין מספיק שמן להחליף את הדיזל אם לא מגדלים גידולי ביודיזל במיוחד.

יונת, לפני יומיים, כשעה קלה לאחר שהזמנתי באמאזון את how buildings learn של סטיוארט ברנד, מצאתי ברשת את המאמר הזה שלו, וחשבתי שיעניין אותך (וכנראה גם את שאר המשתתפים בדיון ששכחתי את שמו ומיקומו באתר):
http://www.technologyreview.com/[po]read article[/po].aspx?id=14406&ch=biztech&a=f

ומכיוון שאני נוטה להאמין שלא תסכימי עם ברנד, אז אני מזמין אותך לדו קרב ישירות איתו ב- http://www.longbets.org/

אל דנטה, מכירה את בראנד ודעותיו. לדעתי הוא צודק לגבי הנדסה גנטית וביולוגיה סינתטית (שני דברים שמפחידים אותי לאללה אבל נראה לי שהולכים להתקדם בהם בכל זאת) אבל טועה לגבי ערים ודלק גרעיני. הסיבה היא פשוט חשבונאות אנרגטית (במובן הפיזיקלי, לא הרוחני) ושיא תפוקת הנפט, שני דברים שהוא כנראה לא מודע אליהם (או לפחות לא עשה שום סימן כזה עד עכשיו).

ככה שפשוט אין מספיק שמן להחליף את הדיזל אם לא מגדלים גידולי ביודיזל במיוחד.
זה אחד הגורמים שצוטטו כסיבות ל משבר המזון העולמי.

(הסבת אדמות לגידול לדלק במקום למזון)

אוף, סתם הלחצתם אותי.
skira20081229]יש עוד 20 שנה 1050822[/po]

יש עוד 20 שנה.
רק אם מדינות אופ"ק יספקו את הביקוש. יש סיכוי סביר שהם יחכו עם עתודות הנפט שלהן לשלב בו המחיר יהיה גבוה יותר. כלומר, אם הן ישתפו פעולה (בניגוד לאינטרס שלהן), יש עוד 20 (בערך, תלוי את מי שואלים) שנה. אם לא, אז פחות. לא שנה-שנתיים, אבל פחות.

יש עוד 20 שנה.
שם מדובר על מתי ייגמר הנפט.
שיא תפוקת הנפט מדבר על הזמן שבו עוברים את מחצית התפוקה, מה שיגרום לעליות מחירים גבוהות. וזה, לפי הכתבה, אמור לקרות הרבה קודם אם כי מעניין שהם לא ציינו מתי!)