להתנקות מסוכרים בהנקה מלאה

ותחזרי אלינו כשתהיי מוכנה וגם תבואי לבקר מידי פעם! רק תבדקי שאנחנו בסדר ולא התעלפנו או חלילה עלינו במשקל!... טוב?

תודה לכן פלונית ומיצי החתולה! עזרתן מאוד, אבל עכשיו אני מבואסת קצת- אכלתי כמה דברים שאסור... כי לא טרחתי לודא סופית.. והקישור לא עלה.
גזר, בצל... שוקי עוף, שיפון גרוס עם היוגורט... אבל מוכרחה לציין שהמצברוח שלי מרקיע שחקים... אני מרגישה שסופסוף אני מטפלת בעצמי קצת.
אני לא עייפה ומרגישה די חיונית מהבוקר, יש לי ימים פרודוקטיביים שבהם אני מצליחה להספיק המון ולהיות בתנועה מתמדת.
לא יאמן כמה הסוכרים גורמים להרגשת עיפות! בסביבות הצהריים כשהייתי אוכלת קינוח שלאחר הארוחה הייתי ממש כמעט נרדמת אחרי האוכל.. והיום
הייתי נמרצת בצורה מפתיעה. בנוסף חזרתי מהשוק האסיאתי שלידי עם חבילות של אוכל שמזמן לא הכנתי, ויש לי רעיונות וחשקים לכל מיני מאכלים..
הבאתי שקיות רבות של חומוסים, עדשים, פולי סויה מכל מיני סוגים, שעועיות. החומוס כבר שורה לו במים למחר.. הכיור נקי, הבית מסודר. מה עוד לבקש?
אה כן!. אפשר בבקשה להוריד קצת קילוגרמים??? אני כבר 4 ימים לא מכניסה סוכר וחיטה לגוף. או שכך חשבתי עד עכשיו, מסתבר שהיו כמה טעויות אבל שום דבר משמין. מקוה שזה לא מה שעוצר בעדי מלרדת. בנתיים אין שינוי... אבל אני רגועה. ומקוה להמשיך ללא בעיה..
בנזוגי מגדף ורוטן ללא הפסק כך שכמעט כבר לא נעים לי מעצמי ומהאושר הפתאומי שלי.. הוא לא נכנס לענין טוב כ"כ אני חושבת וכל הזמן שואל מתי נראה תוצאות ושהוא כבר לא יכול להסתכל על ירקות. היום הוא אכל כל היום רק יוגורט עם מוזלי... איזה 4 פעמים.
לסיום בישלתי לו קצת ירקות מוקפצים עם טופו אפוי, ברוקולי, ופטריות. אני התענגתי על הביס הראשון ואילו הוא התלונן שרק הטופו האפוי טעים לו והיה די אומלל.. גרס את האוכל בלי חשק..
אבל מה כפת לי? אני מקפצת לי בשמחה בין הירקות, הי!!

אוקי, גמד, זה ידוע שבנים הם לא כל כך מתוחכמים בכל הנוגע לתזונה בריאה ומרחמים על עצמם כשהם צריכים לאכול קצת ירקות...

לא להתרגש מכך שקצת חרגת מהכללים בימים הראשונים. פשוט הוסיפי עוד יומיים-שלושה לשלב 1 (מותר לעשות אותו עד ארבעה שבועות)
כשהייתי אוכלת קינוח שלאחר הארוחה הייתי ממש כמעט נרדמת אחרי האוכל.. והיום הייתי נמרצת בצורה מפתיעה
לפי התזונאית שלי, זה בהחלט נובע מהדיאטה. זה מדהים, אגב, לראות עד כמה סוכר משפיע על אי יציבות באנרגיה ובמצב רוח של ילדים.

אני אכלתי היום רבע בייגל, אבל בזכות העצות של הבנות הפסקתי את עצמי מיד ועברתי לדברים המותרים.

בנות, איך ההשפעה על היונקים?

בנות, איך ההשפעה על היונקים?
אני לא רוצה לדבר על זה כי כבר פתחתי את הפה לפני יומיים ומרפי קפץ לביקור.
דברי איתי על זה עוד שבועיים....
אז יהיו לי תוצאות יותר מבוססות....
<ברגע זה אני אוכלת קערת נבטוטים עם כפית שקדיה... זה נורא טעים!>

נבטוטים עם כפית שקדיה וואו! איזה יצירתיות..
אגב ביקור של מרפי אני כמובןהייתי בהיי מההיי שלי... והיום התעוררתי מעוכה וחלשה כמו קש.
קמתי בקושי מהמיטה ועוד לפני צחצוח שיניים- מה שלא קרה לי אפפעם- הלכתי לדוג מהמקרר גביע יוגורט שאליו הוספתי טחינה כמו שהומלץ פה..
קיבלתי אנרגיה חזרה... הוף. וירדתי קילו וחצי!! איזה אושר! סופסוף קורה משו. לא שאני מרגישה את זה איפהשהוא.. אבל אני שמחה שמשהו זז!
בנות, איך ההשפעה על היונקים? לאיה יש עצירות קצת לצערי... אני אתן לה היום עגבניות, ולא נרשמה שום הפחתה ביניקות...בנתיים.
בכל אופן הדיאטה הזו עושה אותי שמחה. תודה!{@

בנות, פרשתי מהסאותביץ' אבל אני ממשיכה לקרוא אתכן. שולחת לכן הרבה @} ובהצלחה...< לוטם לא קורעת את הצורה לפחמימות, דווקא באיזי, אבל בלי השלבים, פשוט חיה ואוכלת קצת יותר בריא>
גמד מזותומרת עצירות? היא יונקת בלעדית? הרופא שלנו פעם אמר ש: קקי כל 3 שעות עד קקי אחת לשבוע זה תקין.

ומרפי קפץ לביקור

וירדתי קילו וחצי! כל הכבוד!! אני עוד לא נשקלתי בכלל, אבל מרגישה את זה בבגדים. רוצה להישקל בישראל כשאחזור עוד עשרה ימים. אני תמיד יורדת מאוד מאוד לאט במשקל, אז הציפיות שלי מתונות. אדווח, כמובן, כשאשקל.
לאיה יש עצירות קצת לצערי הביאי בחשבון שהתדירות (וגם הזמנים) משתנה אצל הפצפונים מתקופה לתקופה.

לוטם לא קורעת את הצורה לפחמימות, דווקא באיזי, אבל בלי השלבים, פשוט חיה ואוכלת קצת יותר בריא
נשמע מצוין, לוטם (כל עוד את מבטיחה לבקר אותנו מדי פעם...)

מיצי, איך הולך השלב השני? ספרי, פרטי והדגימי...

אני אמורה להגיע לשם בקרוב וזה משום מה נשמע יותר מסובך מהשלב הראשון המאוד ברור.

נחיתת האנרגיה הגיעה היום מוקדם מכרגיל. כ-5 חתיכות פסטה, עצרתי את עצמי, הכנתי לעצמי קפה, רצתי לדף--ואני לא הולכת להישבר!!!

קיבלתי אנרגיה חזרה... הוף. וירדתי קילו וחצי!! איזה אושר! סופסוף קורה משו. לא שאני מרגישה את זה איפהשהוא.. אבל אני שמחה שמשהו זז!
הגמד חיוכון... איזה יופי!!!!
היום היה לי יום של עדשים... הכנתי עדשים כתומות, אני אכלתי הרבה, היונק (שתיכף בן שמונה חודשים) אכל הרבה פחות, למרות שבעיקרון זה היה מיועד לו....
נגמרה הטחינה, אז אני יורדת על השקדיה... שגם היא מיועדת ליונק הצעיר...
מתכוונת להמשיך עוד שבוע בשלב 1 (אמרתן שמותר עד 4 שבועות, נכון?)

_מחקפלוני אלמונית (20.04.2006 21:48):
מחשבות?
אם תיראי את הדף הזה שוב אשמח לשמוע הנחיות קצת יותר מפורטות לדיאטה שדברת עליה... או הפניה לאתר כלשהו?
נמצאת באותו מצב של סלט פירות רק שבעה חודשים אחרי לידה שניה, מניקה מלא כי הקטנצ'יק לא מת על מוצקים...
עם 8 קילו עודפים ותיאבון שאינו יודע שובעה...
< אמא של יונתן וטל ממחשב אחר>_
זאת הכניסה הראשונה שלי לדף... זה כבר 22 יום!!!!!
@}

מיצי, איך הולך השלב השני? ספרי, פרטי והדגימי... אני אמורה להגיע לשם בקרוב וזה משום מה נשמע יותר מסובך מהשלב הראשון המאוד ברור.
הולך בסדר גמור. זה דווקא לא מסובך. את אמורה להוסיף פחמימות וסוכרים לאט לאט ובהדרגה, בכל פעם קצת, ולראות איך זה משפיע. בינתיים אני לא הולכת בדיוק לפי הכללים - יום אחד מוסיפה פרי, יום אחד מוסיפה פרוסת לחם, ולא בהכרח חוזרת עליהם ביום שאחריו.
כפי שכתתבי איפשהו למעלה, התחלתי להקפיד יותר לאכול רק כשיש רעב, ולא לספק כל הזמן את תחושת ה"בא לי משהו" המקננת בי. ובאמת, ככל שאני מזינה את התחושה הזו יותר (כלומר נענית לה ואוכלת משהו, גם אם הוא מותר), כך היא מתחזקת, וכשאני מדכאת את הדחף (או יותר נכון מתעלמת ממנו) כבר בהתחלה, הוא נעלם לרוב היום. אני מרגישה שאני אוכלת בריא יותר ומאד טוב לי עם זה.
בנוסף, אני ממש מרגישה כעת איך משהו מתוק או פחמימתי (הכל בגבולות המותר) ממש "מזמין" אחריו את המשהו המתוק/פחמימתי הבא. אפיתי לחם השבוע אחרי שזמן רב לא אפיתי, וטעמתי ממנו כי רציתי לראות איך הוא יצא, בלי להיות רעבה. אכלתי פרוסה עם חמאה כחטיף, ולמרות שמלכתחילה לא הייתי רעבה, הרגשתי איך המוח שלי מיד מבקש עוד פרוסה (והתעלמתי

). אני גם נוטה פחות לאכול "עד התפוצצות", כפי שאני בד"כ אוכלת, ועדיין אני מתענגת על מזון בריא וטעים.
גיליתי גם שרוב הזמן כוס קפה קר (קפה נמס רגיל, עם מים קרים וקוביות קרח) מספק את הצורך שלי במשהו מתוק - כמו סיום ארוחה, למשל.

הדבר היחיד שאני חושבת עליו שעלול להיות מסובך, זו החירות שיש בשלב הזה - את אחראית להוסיף בכל פעם משהו, ולהקדיש תשומת לב לגופך ולראות איך זה משפיע עלייך, ולפי זה להחליט - אולי אכלת ענבים וזה שיבש אותך לגמרי וכדאי שהפרי שאת אוכלת לא יהיה ענבים? אולי הוספת דייסת קוואקר לארוחת הבוקר וגילית שזה עושה לך חשק למתוק לכל היום? בקיצור, להקשיב לגוף שלך - משהו שאני אישית די חלשה בו...

_בנות, איך ההשפעה על היונקים?
אני לא רוצה לדבר על זה כי כבר פתחתי את הפה לפני יומיים ומרפי קפץ לביקור._
כנ"ל. כבר היה שיפור, והנה שוב, בשעות הערב היא בוכה. לא יודעת למה וממה, רק מקווה שאלה הימים האחרונים של הקוליק.
וכדאי שזה ישתפר לפני הנסיעה... זה בהחלט משהו שלא הייתי רוצה להמשיך להתמודד איתו גם בביקור בארץ.

אצלי דברים משתנים. מצד אחד אין תזוזה במשקל, והייתי קצת מבואסת. אבל מצד שני הלכתי לנטורופתית שלי היום, והיא בדקה אותי והרכיבה לי דיאטה - גם לאיזון הגוף וקבלת כל הויטמינים ושאר ירקות, וגם להורדה במשקל, וכל זה תוך התחשבות בעובדה שאני מניקה.
כרגע ללא מוצרי חלב.
יש הגבלה בכמויות כמעט על כל דבר, חוץ מירקות.
מותר לי תפו"א, בטטות (בהגבלת הכמויות)
ללא סוכר כלל
דגנים, קטניות (בהגבלה) והרבה חלבונים.
עם פירות.

בסה"כ לא שונה בהרבה משלב 2 של SB, רק שאני לא מוסיפה בהדרגה אלא עוברת מיד לאכול לפי מה שהיא נתנה לי. בתקווה שאחרי שבוע של תזונה כזאת, אוכל להמשיך בטבעיות כך גם בארץ ולסרב לסוכרים וקמחים לבנים למינהם.

ההמלצה הכללית שלה - לאכול כל 3 שעות. לא להגיע למצב של רעב. אם את רואה שתהיי מחוץ לבית ותפספסי ארוחה שלמה, קחי איתך פרי/אגוזים - וכשתחזרי תאכלי ארוחה מלאה.

אז אני נשארת כאן, במטרה להמשיך עם ה"בלי סוכרים", בלי פיתויים ובלי חשקים מיותרים. אמנם הדיאטה קצת שונה אבל south beach הוא לא שם הדף נכון?

אז אני נשארת כאן, במטרה להמשיך עם ה"בלי סוכרים", בלי פיתויים ובלי חשקים מיותרים
בטח בטח בטח! (בטח!) (וגם אם SB היה שם הדף, אז בטח)
דרך אגב, סיון, הדיאטה שלך כמעט זהה לשלב 2 של SB. אני חושבת ש-SB שלב 2 מקבילה לרבים מתפריטי דיאטות בריאות. אם את לאו דווקא מעדיפה תפו"א--אז לפי דעתי כדאי לך בדרך כלל פחמימה עם מדד יותר נמוך ובכלל לעקוב קצת אחר המדד הגליקמי, משום שאפשר לבחור פחמימות משביעות אך עם מדד נמוך שלא מעורר תשוקה למתוק. בכל מקרה, המטרה שלנו בגדול היא להסתדר בלי סוכרים ופחמימות פשוטות וזה מה שנטורופתית הרכיבה לך.
אין תזוזה במשקל, והייתי קצת מבואסת
לפעמים ירידה במשקל מתבטאת קצת מאוחר, בבת אחת.

מיצי תודה על הדיווח המפורט! עזרת לי מאוד. כדי שהתפריט היומי יהיה לי יותר ברור בשלב 2, אנסה להוסיף כל שלושה-ארבעה ימים סוג אחר של פחמימה עם מדד נמוך וכמו שאמרת, לראות מה לא ממכר אותי. אולי גם כדאי לי להגביל את אכילת הפחמימות לפעם ביום, למען הסדר הטוב. לי זה חשוב משום שאני יותר בנאדם של נשנושים מאשר של ארוחות מסודרות.

וכשאני מדכאת את הדחף (או יותר נכון מתעלמת ממנו) כבר בהתחלה, הוא נעלם לרוב היום אני חושבת שכך זה עובד גם אצלי. זה שילוב של הרגל פיזי עם תחושת משמעת כללית.

אמא של יונתן וטל--22 יום--מרשים ביותר. את בהחלט יכולה להמשיך את שלב 1 עוד שבוע אם את יכולה. אבל לא יותר מ-4 שבועות. אפשר אחר כך לחזור שוב לשלב 1.

אני לקראת סיום יום 12 שהיה די גרוע, עם פחמימות

. כואב לי הראש ואני עייפה, וכותבת ליד המחשב רוב היום... אוי. טוב, אתעלם מזה ואמשיך מחר ביתר עוז...

בוקר טוב לכולן!
איך אני שמחה לחזור לדף שוקק חיים...

אז נהנינו מאוד, ובעיקר הקטן , אבל גולת הכותרת של החופשה הזאת היא שחזרתי קילו שלם פחות. ואין גאה ממני...

החופשה הזאת עזרה לי להבין ולהפנים משהו מאוד פשוט לכאורה, שהחיים לא סובבים סביב אוכל .
ביום הראשון היה לי איזה מאבק פנימי , הקול שבד"כ בא לשבור את הדיאטות אמר " נו מה כולם יאכלו ואת לא? מה תהיי בחופשה ולא תהני? כל החיים תסבלי ככה?" (לכל אחת בטח יש את המונולוג שלה...) זה מר. פחמימות בכבודו ובעצמו בא לבקש את המנה שלו. אבל הגעתי להחלטה מאוד מודעת שלא יקרה לי שום דבר אם אני לא אוכל את הדברים האלו, ובעיקר אם אני אוכל אותם שוב בעוד X זמן כשאני אגיע למשקל היעד שלי. ובאמת שלא קרה לי שום דבר, ההנאה שלי אינה תלויה עוד בערמות פנקייק בארוחת בוקר או בעוגת שוקולד חמה בערב.
נהניתי מחברתו של בעלי, מההנאה המטורפת של בני מהבילוי עם זוג חברים הכי טובים, מהאוירה, מהים, מהשמש, מאילת ולא משקי סוכר.

ועכשיו לפרקטיקה: לקחנו מלון הכל כלול כך שהיו לנו ארוחות מסודרות וזה מאוד הקל על סדר יום: בבוקר ארוחת בוקר טובה, (ביצים, גבינות, סלטים) ואז לים ואצלנו ים זה רביצה של 5 שעות לפחות. ואז ארוחת צהריים (סלטים, ובשרים מכל הסוגים) שנת צהריים, ואז היינו יורדים לבריכה, או ללובי למפגש כל הצוציקים של המלון, או לג'ימבורי קלאב. ואז ארוחת ערב ויוצאים לטיילת להליכה של שעה לפחות (בין לבין פישפושים בין ערמות השמעטס שבדוכנים) עם הקטן על הגב, ככה שזה ספורט אמיתי, ואחרי שהוא היה נרדם היינו מתיישבים על הים למשקאות של הערב.
בין לבין הייתי מנשנשת פיסטוק ללא מלח, או קרטיב דיאט ללא סוכר, ומנסה להימנע מארוחות הביינים של המלון.
ובדרך הלוך וחזור הקפדנו לעשות עצירות במקומות נורמלים כמו "ארומה" למשל ואז יכלתי להתענג על סלט טוב.

בקיצור, הרבה יותר טוב להשתזף בבגד ים על החוף מלרבוץ במיטה עם בטן מפוצצת...
יום נפלא @}

גולת הכותרת של החופשה הזאת היא שחזרתי קילו שלם פחות. ואין גאה ממני...__החופשה הזאת עזרה לי להבין ולהפנים משהו מאוד פשוט לכאורה, שהחיים לא סובבים סביב אוכל
אמא חדשה, ממש מרשים ובאמת ראוי לגאווה! סיפור החופשה שלך ממש מאלף! מאוד מעניין, אני לא אכלנית גדולה בכלל ולא כל כך אוהבת אוכל (כן רוצה תמיד סוכר, יותר בגלל עייפות וכאבי ראש, ואכן צברתי 7-8 קילוגרמים מיותרים מההריון ועד היום), ובכל זאת מתעסקת מחשבתית באוכל כל היום--לאו דווקא בתשוקה אליו, אלא בכלל מתוך יחס די מסובך לאוכל, שמאפיין את רוב הנשים שאני מכירה. הכי אני רוצה שלפצפונת יהיה יחס פשוט לאוכל--אוכלים כשרעבים

אמא חדשה, תודה על סיפור החופשה המקסים. למדתי ממנו המון.
אני עוד פחות משבוע מגיעה לביקור של חודש בארץ, וכמו שכתבתי פה קודם אפשר להבין שאני די מבועתת מענייני האוכל. אני יודעת שזה תמיד יהיה סביבי, אני זוכרת פעמים קודמות איך זה שבר לי דיאטות מאוד בקלות.
נתארח הרבה, יהיה הרבה כיבוד, ואני מקווה שכמוך - אצליח להתגבר על הפיתוי ולהנות המון גם בלי לאכול דברים מיותרים.
אני אצטרך להכין את סבתא שלי בקשר לבישולים שלה, את אמא שלי לגבי מוצרי החלב, ולהצטייד כמו שצריך לפני יציאה מהבית.

סיון, יישר כוח, וטוב שאת לא נותנת לאי-הירידה לדכא אותך. גם זה יבוא.
פלונית, אני בעד ההגבלות, גם אני מהמנשנשות.
אמא חדשה, כל הכבוד! מסירה בפניך את הכובע.

ערב טוב לכולן! איך אני שמחה לחזור לדף שוקק חיים.. אמנם נעדרתי רק ערב אחד, אבל שמחה לחזור לערימות התמיכה והאהבה שכאן!
הרגשת החולשה נמשכה אצלי בסוף לאורך כל היום. ניסיתי לאכול אגוזים ולשתות הרבה, ולאכול אוכל מבושל. אבל הרגשתי חוסר אנרגיה נוראי.
כך שבערב לא נכנסתי כלל למחשב ורק שכבתי ובהיתי... ונרדמתי די מהר. קראתי מזמן על מישהי ששאלה באתר שלהם על תחושה שכזו והם ענו לה שהיא כנראה אוכלת מעט מידי, והתופעה הזו מוכרת אבל לא צריכה לקרות. לא ברור לי איך עם כל הכמויות שנראה לי שאני אוכלת... אבל כנראה שהייתי עדיין בהנגאובר ממסיבת הפרידה שערכתי לקילוגרם האחד שירד ממני.. (תודה לכן על המחמאות) מסיבת מלפפון וטחינה..
אבל בכל מקרה חזרתי לעצמי היום, ואני ממשיכה בגאון..
(באשר לעצירות של נוני- היא יונקת הרבה כן, אבל גם אוכלת אוכל- ניסיתי לתת לה פירות אבל לא תמיד בא לה. היא אוכלת כל מה שאנחנו אוכלים בדרך כלל. אני אעשה כבר ניסויים עם עוד ירקות ופירות ועוד סוכרים ואתן לה לאכול לחמניה. זה הזמן לשזיפים כבר כי כל קקי עולה לה ביזע ובכי. מסכנונה שלי).
אמא חדשה, איזו חופשה מקסימה. נשמע שביליתם בכיף! וממש כל הכבוד!! זה נראה שהיו לך הרבה אפשרויות ולא העסקת את עצמך בזה כל הזמן.
שהחיים לא סובבים סביב אוכל כל כך מסכימה עם המשפט הזה! גם לי זה גרם להרגיש כך.
אני ממש מרגישה בדיאטה הזו לא מוגבלת- זה מה שכיף כאן. אפשר לאכול לזמן מה כ"כ הרבה דברים אחרים, וזה נעים להרגיש שאוכלים אוכל בריא.
(אני הרגשתי שמפאת חוסר ברירה.. "נאלצתי" לחפש אוכל בריא שאני לא תמיד אוכלת כדי שיהיה לנו מה לאכול.. ועכשיו זה מרגיש לי כ"כ נכון! וזה גם כ"כ טעים...)
היום הכנתי לעת ערב תבשיל פשוט מאוד עם פולי סויה ספוגיים. השריתי אותם במים מהצהרים. וסחטתי מעט לפני הבישול.

טיגנתי את הפולים עם בצל,
הוספתי תבלינים שמתחשק- פפריקה, קארי, מלח, פלפל.
הוספתי מעט מים שלא ישרף
הוספתי פטריות ועגבניות ואפשר גם שום, אבל רציתי להשאיר שם מתקתקות..
אידיתי מעט אבל אח"כ פתחתי הסיר כדי שלא יהיה הרבה רוטב ויהיה יותר יבשושי וחטיפי. (לא חובה).

יצא טעים טעים טעים!... אכלתי את זה בתוספת חומוס שהכנתי בבוקר וערימת כוסברה קטנה.
לפעמים ירידה במשקל מתבטאת קצת מאוחר, בבת אחת - פלונית, תודה לך על המשפט הזה.. נתן לי עוד תקוה.
סיון, הרעיון שלך להיכנס לדיאטה מובנית לשלב 2 נשמע מאוד טוב. כי גם לי הוא לא ברור. בנזוגי הזמין את הספר מאמזון די בגלל זה.. (ואולי הוא גם מנסה לרמוז לי משו עם ספר המתכונים שקנה בנוסף ומצהיר על כך אחת לרבע שעה? |אייקון של פרצוף מהורהר מתפלא..|) אבל באמת- קצת קשה לי להבין מה זה לאכול קצת ולראות... מה זה קצת? להוסיף פרי אחד ליום? מה לראות? מה הכונה ששיבש? אצלי לא רואים תוצאה ככ מהר..ברור שאני ארצה עוד אחד?
אני, בניגוד ל R K חייבת יותר כללים... באין כללים הכל פרוץ ופרוע אצלי... בכל מקרה התאור שלך מיצי החתולה עזר מעט. אבל ץמשיכי לדווח, אם בא לך, איך הולך אצלך ואיך את ממשיכה עם ההוספה.. ובכלל הנהנתי לכל מה שכתבת. תודה לך!
אמא של יונתן וטל–22 יום–מרשים ביותר איך יונתן וטל עם כל זה? איך הולך עם לתת להם אוכל ולא להתגרות ממנו? לי זה עבר, אך ביום הראשון היה מוזר.
בברכת "אפשר לפעמים לחיות רק מאהבה וירקות!" עלו והגשימו!

תודה יקירותיי...

זה מצחיק מה דיאטה אחת עושה... על כל קילו שיורד חוזרים אליי גם היבטים מאישיותי שנעלמו, או התחלפו...
פתאום אני מלאת אנרגיות וחיות, וגם התשוקה לבעלי ממש גוברת, אתמול הוא אמר לי "זה חוזר לפעם וטוב לי עם זה" ואז הבנתי כמה הקילוגרמים העודפים שיושבים עליי כבר 9 חודשים מאז הלידה הפריעו לי אפילו בזוגיות.
למרות שבעלי היקר לא הפסיק להחמיא לי גם בתקופה הזו ההרגשה העצמית היא בכל זאת ירודה, ולא ממש עושה חשק למשהו בכלל.
זה נשמע מצחיק להתבייש מבעלי, אבל ככה הרגשתי, כשהתחלנו לצאת הייתי מידה 38 אחרי הלידה הזלילות שלי הביאו אותי למידה 42, וזה היה לי קשה, ועוד יותר היה קשה ההרגשה הזו של החוסר שליטה, שאני לא מסוגלת להפסיק עם כל המתוקים האלו. היום אני מבינה שאלו היו חסכים רגשיים ותו לא. זה מה שהפנמתי בחופשה הזו, כי כשהאהבה פרחה, והזוגיות וההורות באו לביטוי בכזה כיף ממש לא עניין אותי מה מגישים בחדר אוכל.

ועכשיו קצת מתכונים מהספר:
לצמחונים- קציצות מתובלות מאגוזי ברזיל.
250 גרם אגוזי ברזיל
2 קופסאות של גרגירי חומוס מבושל.
25 גרם גרעיני חמניות
1 כף פטרוזיליה
1 בצל קטן קצוץ דק
2 ביצים
125 גרם פירורי לחם סויה
שמן בוטנים להברשה
מלח ופלפל

מעבדים את האגוזים עם החומוס לתערובת חלקה, מעבירים לקערה ומוסיפים את כל שאר המרכיבים למעט ביצה אחת, מתבלים. צרים קציצות . טורפים את הביצה שנותרה טובלים בה את הקציצות ואז בפירורי לחם, מסדרים על מגש עם נייר אפיה ומצננים במשך 4 שעות לפחות. מברישים בשמן ואופים ב- 200 מעלות 20 דקות. הופכים פעם אחת במהלך האפיה..

ופינוק אמיתי: פנקייק כוסמת (מדד גליקמי נמוך).
50גרם קמח מלא
50 גרם קמח כוסמת
1 ביצה
300 מ"ל חלב דל שומן
8 כפיות שמן זית
פרי טרי להגשה.

מנפים את 2 סוגי הקמח, מוסיפים את כל השאר, אם התערובת סמיכה מדי אפשר להוסיף עוד חלב. מטגנים.

אני הייתי מוסיפה ממתיק מלאכותי מיועד לאפיה.

עוד מתוקים שאפשר- שהם בעלי ממד גליקמי נמוך, ובסביבות ה- 100 קלוריות.
25 גרם שוקולד חלב או מריר.
25 גרם בוטנים מצופים בשוקולד.
25 גרם של עוגה בחושה פשוטה (מתכון שלי בהמשך).
50 גרם גלידת וניל דלת שומן.

ועכשיו לעוגה בחושה הכי קלה בעולם-

עוגת ה- 200
1 כוס (200 גרם) סוכר
200 גרם חמאה
4 ביצים (200 גרם)
200 גרם (כוס ושליש ו 2 כפות) קמח תופח.

מחממים תנור ל- 180 מעלות.
מקציפים את החמאה עם הסוכר, מוסיפים את הביצים בהדרגה, מוסיפים את הקמח בהדרגה. יוצקים לתבנית אופים 40 דקות.

מה זה קצת? להוסיף פרי אחד ליום? מה לראות? מה הכונה ששיבש? אצלי לא רואים תוצאה ככ מהר..ברור שאני ארצה עוד אחד?

אחרי שהגוף מתנקה, יותר קל להקשיב לו. ברור שרוצים עוד אחד, השאלה היא עד כמה רוצים, ומה ההרגשה הכללית, האם את מרגישה "מלאות" "כבדות" "עצבנות" , תחושת רעב חזקה אחרי שעה... יש המון סימנים, אני מצאתי שלחם ובכלל כל דברי האפיה עושים לי את זה, ולכן בשבילי זה חובה להתנזר מהם. לעומת זאת אני זוללת ענבים ירוקים כאילו אין מחר, ועדיין מרזה.

"אפשר לפעמים לחיות רק מאהבה וירקות!"

אני די מבועתת מענייני האוכל
סלט פירות. זה מה שאנחנו צריכות ללמוד פה: לקיים את אורח החיים התזונתי מעוט הפחמימות בכל מקום שאנו נמצאות. אני גם מודאגת מהחזרה לארץ בלי כל הציוד הנדרש בימים הראשונים. אבקש מאבא שלי לקנות ירקות, ביצים גבינות, ואחר כך אקנה לי את הטופו שלי ופולי הסויה. בכל מקרה, החוק, אני חושבת, הוא לדעת להימנע מדברים שגורמים לנו למעוד--לא משנה איפה אנחנו נמצאות. חשבי על כל הדברים הקטנים שפעם קודמת גרמו לך למעוד, ונסי למנוע אותם מראש (אצל אמא, סבתא, חברים, בחוץ). אולי תעשי לעצמך רשימה.
סלט פירות, את יכולה אולי לפרט את הכמויות של הפחמימות המותרות לך בתפריט החדש? לפי SB מותר 3 מנות פחמימות ליום, ו-3 פירות. נשמע לי לא מעט. כמו שאמרתי, אני חושבת שאגביל עצמי לפעם ביום, אחרת זה יבלבל אותי.

וזה מביא אותי ל:
קצת קשה לי להבין מה זה לאכול קצת ולראות... מה זה קצת? להוסיף פרי אחד ליום? מה לראות? מה הכוונה ששיבש?
האם את מרגישה "מלאות" "כבדות" "עצבנות" , תחושת רעב חזקה אחרי שעה... יש המון סימנים, אני מצאתי שלחם ובכלל כל דברי האפיה עושים לי את זה

הגמד חיוכון, את צריכה לחשוב אלו סוגי מזון גורמים לדברים אלה. להוסיף סוג פחמימה, ולא לאכול אף סוג אחר של פחמימה במשך שלושה-ארבעה ימים. ואז לראות אם זו פחמימה ש"מפילה" אותך, גורמת לך לכמיהה מחודשת ותאווה למתוק, או שאת מסתדרת איתה. בכל מקרה, גם בשלב השני צריך לעקוב אחר המדד הגליקמי, כדי לא לפתוח מחדש את מעגל ההתקפת סוכר-אינסולין-נחיתת סוכר-רעב.התזונאית שלי אומרת שאפשר לבדוק רגישות למזון על פי עליית הדופק כעשר דקות לאחר אכילתו. מקמח לבן ומסוכר (לבן, חום, דבש) צריך להימנע עד כמה שאפשר בכל מקרה. הם מקור לפורענות אצל כולם.

אמא חדשה, הדברים שלך מעוררים השראה.

אף חצוף, איך הולך? מחכות לדיווחים אחרי צאת השבת או מחר...

תודה פלוניתקה, ואמא חדשה. הבנתי ולמדתי.
לפי SB מותר 3 מנות פחמימות ליום, ו-3 פירות עכשיו זה ברור באמת. אבל אני חושבת שאאמץ את הגישה שלך, פעם ביום כל קבוצה.
לא מצאתי בשומקום אבוקדו. ידוע לכן עליו? וכן גם דלעת- האם היא כמו תפוחי אדמה? סליחה על הבורות התזונתית שלי.

בבקשה גמד (נורא הצחיק אותי "פלוניתקה", אני גם תמיד מוסיפה "קה" לשמות, אפילו לשם של חברה שלי מלבנון)

לינק לפירוט מבנה הארוחות בשלב 2 וגם מזונות שנוספים לרשימה המותרת. כדאי להסתכל, משום שזה שלב ארוך, והוא צריך להיות ברור.

http://www.southbeach-diet-plan.com/[po]shoppinglist p2[/po].htm

לינק לרשימה המותרת בשלב 1. רדי למטה ותראי שאבוקדו נחשב כשמן. מותר שליש אבוקדו ליום, וזה נחשב ככף שמן

http://www.southbeach-diet-plan.com/for ... hp?t=29305

שכחתי לספר שהיה לי יום מצוין אתמול, ומקווה שיהיה גם היום ושכולן עוברות סופשבוע מוצלח

אבוקדו נשמע נהדר כי יש בו הרבה שומנים בריאים ושפע ויטמינים וסיבים. הוא יעיל גם נגד עצירות. (הרבה E תמיד עוזר).
דלעת היא רבת סוכרים ולכן כדאי דלורית.
בנות. טעמתי היום קוביית שוקולד מריר ולא סיימתי אותה. היה לי ממש לא טעים. מתוק מחריד שכזה . בסוף קינחתי את הארוחה בארטישוק טבול בלימון ומיונז. חברים הציעו לי אתמול כיכר לחם (יש לנו חברים שאופים ומוכרים לחמי שאור ללא שמרים והבית שלהם תמיד מריח כמו לחם) אחרי שאכלתי 3 פרוסות דקיקות בחמאה עבה (בספר תמיד הוא טוען שאם כבר מכניסים פחמימות אז לרפד את הגעתן לקיבה בהרבה שומן ואז קצב יצור האינסולין יורד מהותית) והיה בי הכוח לסרב. אין לי פיתויים בבית, כמעט. אני צריכה להכין עוגה תכף, ואני מנסה לתכנן למי אמסור אותה:-D.
סיון , כשתבואי לכאן אני מבטיחה לך ארוחה מזינה על טהרת הSB. סגרנו?

שוב תודה על ההסברים והקישורים...
<מתחילה להתבייש בקוצר הרוח המחשבי שלי..>

אוףףףףף
היה לי יום נורא קשה....
גם הרגשתי על הפנים, מן עייפות טוטאאלית, למרות שישנתי שעה בצהריים...
וכל הזמן רציתי משהו מתוק, פחממתי, לחמי כזה....
הלכתי על חצי פיתה אורגנית מלאה שהיתה בבית עם טחינה גולמית...
עכשיו חיסלתי את המילקי (!!!!!) שיונתן הותיר בתום ארוחת הערב שלו....
אני מרגישה על סף שבירה והמשקל לא זז כבר יותר משבוע....
וגם ההשפעות על היונק שלא רציתי לספר עליהן, נעלמו והור חזר להיתעורר 3-4 פעמים בלילה...
אבל אולי זה בגלל שיוצאות לו 4 שיניים בעת ובעונה אחת?
זקוקה לחיזוקים בנות!....
שיהיה לנו שבוע טוב ומוצלח ודל בפחמימות!
@}

אני כבר אמורה לישון, אז דיווח קצרצר.
ביום חמישי אמרו לי פעמיים (!!!) שרואים שרזיתי. איזה כיף! גם הרגשתי את זה ב"מדד הג'ינס", עוד זוג מכנסיים כבר מרגיש נוח. עוד לא נשקלתי, אבל זה פחות עקרוני לי.
לעומת זאת, בסוף השבוע נראה לי שקצת השתוללתי. לא ממש אכלתי דברים אסורים לחלוטין, אבל קניתי עוגיות בבחירה הטבעית, וזללתי מהן. היה המון אוכל שאני לא אמורה לאכול, אז נמנעתי ממנו, והרשיתי לעצמי יותר מדי מהעוגיות. מחר חוזרים לשגרה.
אמא חדשה , את מעודדת אותי. אנחנו גם נוסעים לאילת בשבוע הבא, גם הכל כלול, אני בונה על הסלט שיש בכל ארוחה, ועל הרבה חלבונים. נראה לי שכדאי לי להביא קצת דברים מהבית בשביל ארוחות הביניים.

(סליחה שאני לא מגיבה על כל הדברים שנאמרו כאן, אמשיך מחר)

שבוע טוב ומוצלח לכולן!

<קוראת, מקשיבה, מחזקת את ידי כולן>

אמא של יונתן וטל, אל תתייאשי, אני בטוחה שלא התחלת בדיאטה הזו רק בשביל היונק, למרות שברור ש- 4 שיניים בבת אחת לא יתנו מנוח לאף אחד (ואני מדברת מניסיון, גם לנו יצאו 4 שיניים בחודש האחרון), שיניים זה כואב נקודה.
ובאשר למשקל, לא תהיה לו ברירה אלא לרדת, יש נקודות בהם הגוף נלחם מאט את חילוף החומרים ושומר על השומן, עד שהוא מבין שאין מנוס מלשחרר וניכנע.
ירידה של קילו בשבוע זו ירידה רצויה ומצויינת, ואם יש שבוע אחד שלא ירדנו לא נורא, אנחנו בדרך, וחשוב מכך לא עלינו.

אף חצוף , איזה כיף לכם! ממש לא רציתי לחזור...
מלון הכל כלול זה הכי טוב שיכול להיות, ובאשר לארוחות הביינים, ביום הראשון למשל היו המבורגרים עם צ'יפס וסלט קצוץ, אז אכלתי את הקציצה בלי הלחמניה ואת הסלט. ימים אחרים פירות, קרטיבים, קפה בלובי. אבל בעיקר הרבה תעסוקה או לחלופין שינה משותפת של כל המשפחה השכיחו ממני את האוכל.

לאיזה מלון אתם נוסעים? אנחנו היינו ב "גולדן טוליפ".

שיהיה לכולן יום נפלא @}

בנות. טעמתי היום קוביית שוקולד מריר ולא סיימתי אותה. היה לי ממש לא טעים. מתוק מחריד שכזה
נשמע מצוין, לוטם מרווני. אני עוד לא ממש שם. הכמיהה לפחמימות מאוד ירדה, אבל בנקודות שבירה אני עדיין נהנית מהמתוק.

אמא של יונתן וטל, לא להתייאש! מה שאת מתארת הוא מאוד נורמלי לכל דיאטה, ואת בטוח בטוח תירדי במשקל! לכל גוף יש קצב משלו, אני תמיד יורדת מאוד לאט והשלמתי עם זה. נשברת קצת? לא נורא. אני שברתי הרבה יותר אתמול. היתה לי כזאת מיגרנה שלא היה לי אכפת מכלום. אבל, באופן כללי מה שאנחנו עושות לגוף שלנו עכשיו הוא מצוין. מדובר פה על שינוי אורח חיים תזונתי. אז גם אם מדי פעם שוברים, באופן כללי, אני בטוחה שהתזונה שלך הרבה יותר בריאה עכשיו לך ולפצפון, ושהרבה יותר כיף לא להלעיט את הגוף המסכן שלנו בסוכרים ובפחמימות, שלא מעניקים לגוף שלנו דבר, מעמיסים על כל המערכות, וגוזלים מינרלים בשביל הפירוק שלהם. התוצאות יגיעו (וגם הפצפון המסכנון יירגע אחרי שהשיניים יצמחו).

אמא של יונתן וטל ,

גדול גדול. אל ייאוש!
יש ימים מוצלחים יותר מאחרים, אין מה לעשות. תני לעצמך לנשום, ואל תקחי את זה כל כך קשה. זה יבוא, באמת שזה יבוא.

אני לדוגמה, עשיתי טעות. שלחתי את י' לקנות לי עוגיות בבחירה הטבעית לסוף השבוע, אבל הוא קנה הרבה! אז כל סוף השבוע נשנשתי, ועוד נשארו לי כמה גם היום. אז בהתלבטות האם לחסל אותם עכשיו, כדי שאני אוכל לגמור עם הפיתוי, או להחזיק אותם ולעמוד בפיתוי, אכלתי את כל מה שנשאר. אוי,אוי, זה היה טעים. אבל האמת, קצת מתוק מדי. לפחות עכשיו נגמר הפיתוי. גם זה משהו.

סלט פירות הדיאטה שלך נשמעת קצת יותר קרובה לשלי. גם שלי לא באמת SB , אלא משהו קרוב. ממש לא נראה לי עקרוני לדף הזה. המטרה כאן היא תמיכה לכולנו שבדיאטה, כשהקוים המנחים הם די קרובים, אבל לכל אחת יש וריאציה קצת שונה.

תודה תודה תודה לכן על התמיכה כאן.

אמא של, את ביקשת תמיכה ואני גם נהנית ממנה, כי גם אני כמוך לא רואה תוצאות בכלל... אז הנה עוד

גם ממני.
באמת אל יאוש.. הדברים שכתבו כאן מרגיעים אותי קצת.
לכל גוף יש קצב משלו
מה שאנחנו עושות לגוף שלנו עכשיו הוא מצוין. מדובר פה על שינוי אורח חיים תזונתי
4 שיניים בבת אחת לא יתנו מנוח לאף אחד
יש נקודות בהם הגוף נלחם מאט את חילוף החומרים ושומר על השומן, עד שהוא מבין שאין מנוס מלשחרר וניכנע
תודה לכן פלוניתקה ואמא חדשה על שאתן מזכירות לנו מה באמת חשוב כאן. אני עדין לא נשברתי ולא נשנשתי דבר שהוא אסור כלל, אני די מחזיקה מעמד אך מאוכזבת בשל המשקל שלא זז. וגם אישי, שממשיך לרטון ומתחיל לדבר במשפטי- מה שאני צריך באמת זה ספורט, זו לא הדיאטה הזו... וכו וכו..
אני מסכימה איתו מיד לדאבונו, הוא קיוה לקצת פוש ממני או להוכחות חוזרות ונשנות כמה הדיאטה הזו חשובה, אך עיפתי.. הנקודות בראשי גם הן מתחילות להתערפל, בסופו של כל יום אנחנו נרדמים מוקדם יחסית, ליאות תמידית כזו, ואפילו לא פתחתי מחשב.. אני שמכורה.
מידי פעם אנחנו מזכירים לעצמינו כמה דברים:

אנחנו כולה שבוע ויום בדיאטה. שבוע ויום. מכל החיים.. אז ממש אין מה להתלונן.
האוכל שאליו אנחנו כל כך מתגעגעים, תמיד יהיה שם בשבילינו. אם נחפוץ בכך. אנחנו פשוט דוחים אותו לקצת זה הכל...!
אין כרגע הרגשה יותר מבאסת מלשבור מאמץ של שבוע...

אף חצוף, כל הכבוד, שולחת לך מבטי הערצה (מהולה בקצת קנאה), איזה יופי! אולי אם בא לך תפרטי כמה זמן את בדיאטה, באיזה שלב, וכמה רזית?
ובכלל בנות, מי שיכולה לכתוב את השלבים שלה, ואת הזמן וכמה ירד, שתכתוב (לא חובה כלל), כי אולי זה יעזור לאחרות שקוראות להבין שהן לא לבד, או לשאוב ניחומים כשרואים את התוצאות. מה דעתכן? בכל אופן אני יכולה להתחיל: גמד- 8 ימים- 1 קילו.. (הצילו)
היום כדי לא לשבור תראש שוב בבוקר מה אוכלים, קמתי במרץ וניקיתי את כל הבית כולל הכל. אח"כ ירדתי לסופר לקנות מצרכים שנגמרו, אח"כ בישלתי לנו שקשוקה, ואז הרדמתי שוב את איה. במשך הזמן הזה אישי הספיק לפהק קצת ולגרד בעיניו... ולשמור על איה, לשחק איתה במרפסת הנקיה.
היה פרודוקטיבי להחריד. עכשיו איה ישנה ואני מנסה לחשוב מה עושים עם חצילים, פולי סויה, ושומר... רעיונות?..
<הירידות העזות על אישי היקר באות ממקום אוהב ומעריץ.. אז סליחה אהובי, אני זוכרת שלפעמים גם אתה מתחפש לסופרמן>

מי שיכולה לכתוב את השלבים שלה, ואת הזמן וכמה ירד, שתכתוב (לא חובה כלל), כי אולי זה יעזור לאחרות שקוראות להבין שהן לא לבד, או לשאוב ניחומים כשרואים את התוצאות. מה דעתכן? בכל אופן אני יכולה להתחיל: גמד- 8 ימים- 1 קילו

אני בתחילת שלב 2. לא יודעת כמה ירדתי. לא המון, משערת שקילו-קילו וחצי--גם קצת שברתי ב-4 ימים פחות או יותר, בזמנים של "נחיתות אנרגיה" (על אף שהקפדתי מאוד על שאר הכמויות), ובעיקר, כפי שציינתי פה קודם, אני יורדת לאט. אשקל עוד שבוע בישראל ואדווח. אבל אני מרגישה ירידה במכנסיים, ויודעת שצריך סבלנות. חודש לפה או לשם זה לא מה שישבור אותי (מקווה...)

הגמד חיוכון, קילו ב-8 ימים זהו קצב ירידה סביר בהחלט! ירידות יותר גדולות בהתחלה מעידות בעיקר על אובדן מים או ירידה של השרירים.

בכל אופן, עכשיו בשלב 2, החלטתי לאכול פחמימות מורכבות פעם ביום--בצהריים בזמן צניחת האנרגיה היומית, יחד עם קפה. זה משאיר לי את מסגרת האכילה מאוד מסודרת, אחרת אני מתבלבלת. אם יהיה לי קשה, אז אולי עוד פרי. כשאגיע לישראל, אנסה להקפיד שמנת הפחמימות תורכב בדרך כלל מלחם שאינו מחיטה.

מיצי החתולה, איך הולך בינתיים שלב 2?

הגמד חיוכון

קילו ב-8 ימים זהו קצב ירידה סביר בהחלט! כל הכבוד!
את תראי, לאט לאט תראי עוד תוצאות, את בדיאטה רק זמן קצר!

אני ממש לא זכאית לכל ה מבטי הערצה (מהולה בקצת קנאה), אל תשכחי שאני רק 3 חודשים אחרי לידה, אז חלק מזה, זה פשוט שומן מההריון שרק עכשיו יורד. לא חכמה. חוץ מזה, היום הצלחתי לשבור שיא אפילו של עצמי. אכלתי טבעול.

הלכתי עם טלי למדורה של הגן, ולא דאגתי לעצמי לאוכל. שם היו פיתות כמובן, אז אכלתי קצת סלט ומלפפון חמוץ. חזרתי מתה מרעב, ולא היה שום דבר מוכן. חסרון של אוכל אמיתי זה שצריך להכין אותו, ולא היה לי כח לזה. אפילו על חביתה לא חשבתי, אז פשוט אכלתי טבעול. בלעכס. כמעט אכלתי פיתה מחיטה מלאה, אבל ויתרתי ואכלתי לחם דגנים במקום, שזה עדיין עדיף.
יש ימים מוצלחים מאחרים, אבל אני מסרבת להילחץ מזה. הכל עדיין חדש לי והשגרה שלי עוד לא לגמרי בנויה.

אני לא עושה SB, אלא דיאטה שהנטורפטית בנתה לי. אני אפרט קצת יותר מאוחר, אין לי ממש זמן כרגע. אני בדיאטה כבר 24 ימים! לא רע בכלל. מקווה להצליח ולהתמיד לפחות לכמה חודשים, אבל זה לא יהיה קל.

הלכתי עם טלי למדורה של הגן, ולא דאגתי לעצמי לאוכל.
אז גם אני בעונש של ל"ג בעומר, ולא הייתי רעבה בכלל במדורה, אבל בסוף, בלי בושה זללתי איזה ארבעה מרשמלו צלויים...
אין, אין בושה....

חזרתי מתה מרעב,
היה לנו אחר צהררים דומה אף חצוף יקרה...
אבל אני הכנתי לי סלט מעולה שמיד אתן את מתכונו-פיצוי על המרשמלו...
מסקנות בנתיים:
אין לי ספק שאני אוכלת הרבה יותר בריא.
המון עלים ירוקים מכל הסוגים, קטניות שלא נגעתי בהן לפני כן (עדשים, חומוס, קינואה-לא קטניה, אבל גם לא דגן, לא משנה...)טחינה גולמית, בשר, עוף דל שומן, פסטרמה, טונה, ביצים...
מיותר-יותר מידי מוצרי חלב:גבינה צהובה, גבינה לבנה לסוגיה, יוגורטים (משתדלת עיזים או ביו)
חסר לי בתפריט-דגים.ממש אין לי כוח לעשות בבית.
חסר לי באמת- לחחחחחחחחם.......
אבל-
המשקל לא זז וגם מדד הג'ינס לא יורד וגם לא מדד החור בחגורה....
ממשיכה למרות הכל-תודה על התמיכה!!!! אתן נפלאות.
תמונת מצב- 3 שבועות בדיאטה, ירידה של 3 קילו בשבועיים הראשונים ומאז-עצירה.
..
והמתכון:
קערת עלי בייבי, חסת משי, אמריקנית (מה שיש)
1/2 כוס גרגירי חומוס מבושלים רצוי חמים
חופן חמוציות מיובשות (זה לא ממש בדיאטה, אבל זה מאוד בריא ונותן טעם נפלא לסלט...)
תיבול-שמן זית משובח ומעט מלח
לערבב ולזלול לתיאבון!
@}

בערך שלושה שבועות, 5 קילו סכ"ה. אבל זה לא ממש הישג בשבילי, יש עוד 10 לפניי כדי להגיע לגיזרה באמת חטובה.

האוכל שאליו אנחנו כל כך מתגעגעים, תמיד יהיה שם בשבילינו. אם נחפוץ בכך. אנחנו פשוט דוחים אותו לקצת זה הכל...!

אימצתי את התובנה הזאת מסרט מרגש נורא על אנורקסיות. אבל מאז זה מאוד מקל עליי את החיים, זה כל כך נכון, היום אני צריכה לרדת במשקל ולכן אתנזר מהמאכלים האלו, אבל אחרי שאגיע למשקל היעד אז אוכל לחזור ולאכול מהם בכמות סבירה מדי פעם ולהנות מהטעם ולא מהכמות.

לילה טוב יקרות @}

כל הכבוד לכולן על ההתמדה.
היום נשקלתי ונראה שירדתי בערך חצי קילו. הקצב איטי להחריד, אבל השינוי שווה את זה.

אף חצוף, גם אני קיבלתי דיאטה מהנטורופתית, ונראה לי שאנחנו אכן עושות משהו דומה.

אני אמורה לאכול קטניות... בינתיים רק פולי סויה מסכימים עם המעיים של היונקת. עדשים OUT! ... אחרי הקונצרט שקיבלנו ביום ששי אחרי שאכלתי מרק עדשים, אין סיכוי שאני מתקרבת לזה בינתיים.
אני גם אמורה לאכול ירקות מסוג 2 - תפו"א, בטטה, גזר, דלעת. אבל לא יוצא לי. דווקא קניתי בטטות וטרם הספיקותי להכין משהו מהן. יש למישהי פה מתכונים פשוטים ללא מוצרי חלב?

אז תמונת המצב שלי - 3 שבועות בדיאטה. ירדו רק 2 קילו. מצד שני ירד גם החשק למתוקים, השתנתה הגישה לאוכל.
שבועיים וחצי ראשונים עשיתי SB שלב א' עם שינויים קלים (אכלתי קינואה, קצת אורז חום, מעט לחם פמפרניקל), ומיום חמישי שעבר - ע"פ הנטורופתית, למרות שעדיין לא יצא לי לאכול את כל המרכיבים שאני אמורה לאכול ביום. אולי בגלל שלא היה לי זמן לבשל ולחשוב על כל דבר שאני צריכה לכלול בתפריט היומי שלי. גם זה יגיע.

קינואה-לא קטניה, אבל גם לא דגן, לא משנה.. - הנטורופתית שלי מתייחסת לזה כאל דגן.

האוכל שאליו אנחנו כל כך מתגעגעים, תמיד יהיה שם בשבילינו. אם נחפוץ בכך. אנחנו פשוט דוחים אותו לקצת זה הכל...!
אני ברגשות מעורבים לגבי המשפט הזה. כי האוכל הזה (הפחמימות המעובדות, הסוכרים הפשוטים, מוצרי חלב <במקרה האישי שלי>) הוא פשוט לא בריא. הוא לא משהו שצריך "לחזור" אליו. רציתי להתנקות מסוכרים כדי שלא אצטרך "להתלכלך" בהם שוב ולעבור שוב את הגמילה ולהכנס למעגל מכושף שכזה.
הייתי רוצה להרגיש שטבעי לי לא לאכול את הדברים האלה. לא להרגיש מוזר כשאני אומרת "לא" לעוגה, ולא לחשוב על אוכל בתור אתגר. לאכול בפשטות.
לאכול מה שהגוף צריך, שכל המערכות תהיינה מאוזנות ויעבדו כמו שהן אמורות לעבוד.
לא רוצה להרגיש מוגבלת באוכל, שכל פיתוי יהיה סיכוי לחטא. אני רוצה להרגיש כשאני מסרבת לאוכל האסור ש"אני לא אוכלת את זה ואני שלמה עם זה". זה פשוט לא חלק מהתזונה שלי.
מקווה להגיע לשם.
מצד שני, כתבתי רגשות מעורבים, כי איכשהוא אני כן מרגישה ככה. שזו דיאטה זמנית וכיף לחשוב על הדברים שאוכל לאכול "אחרי הדיאטה". אולי, עם הזמן, היא תהפוך לתזונה הקבועה וזה כבר לא יהיה רלוונטי.

אמא של יונתן וטל , באמת נשמע שעברנו יום דומה. הצלחתי במפתיע לא לאכול מרשמלו, אבל כמו שאמרתי, קצת הרסתי את זה בערב. אבל בעקרון אני מסכימה, אין לי ספק שאני אוכלת הרבה יותר בריא . אצלי הדגים דווקא כן חלק גדול מהתפריט, ומה שמצאתי שהכי קל לי זה לקנות פילה, או סטייקים, וכך אפשר להכין אותם בבודדים, או בכמות קטנה (שלא כמו פילה סלמון לדג'), שמים עליהם תבלינים, לימון, חרדל, או כל דבר שבא לך, שמית מתחת לגריל או במחבת גריל, וזהו תוך 10 דקות זה מוכן. אני מוציאה את זה מהמקפיא כשאני חוזרת עם טלי, ועד הערב זה מופשר.
לי לדג' קשה להכין סלט. אף פעם לא הייתי חזקה בסלט, ועכשיו קשה לי כי זה דורש זמן, ואי אפשר לעשות את זה עם הילדים (לפחות לא עם אלון, טלי אוכלת חתיכות של הירקות תוך כדי שאני מכינה). יותר קל לי לשים עלי בייבי מלהכניס חסה, ואם אין לי סבלנות, יוצא לי סלט מאוד בסיסי, גם אם טעים.
ובקשר ללחם, אם כל כך קשה לך, מה עם פרוסת לחם שיפון אחת ליום? שווה לוותר קצת כדי להקל בשאר היום? או שאת רוצה להחזיק מעמד עוד שבוע בשלב 1?

סלט פירות אני גם אמורה לאכול ירקות מסוג 2 - תפו"א, בטטה, גזר, דלעת. אבל לא יוצא לי. דווקא קניתי בטטות וטרם הספיקותי להכין משהו מהן. יש למישהי פה מתכונים פשוטים ללא מוצרי חלב?
את כל הירקות האלה אפשר להכין בתנור לפי המתכון של מנג בין , עם מלח תבלינים, וזה יוצא מאוד טעים. חוץ מזה אפשר להכין רק בטטות בתנור עם תבלינים ושמן זית, גם מומלץ.

לסיון נון שידרוג של המשפט:
האוכל שאליו אנחנו מתגעגעים תמיד יהיה שם בשבילינו, אם נחפוץ בכך, אלא שאז נוכל לאכול אותו בשליטה ותוך הנאה ולא כדי להשקיט כמיהה עזה.
(במקרה שלי זה גם עוגת גזר עם קמח מלא וכו.. לאחרונה התחלתי לאפות עוגות לבית קפה לידינו, כמה סימלי.. אני לא מרגישה קרייבינג לשום עוגה שהכנתי בינתיים, פרט לאותה עוגת גזר אהובה עלי P-:.. אבל באמת החשק למתוק ירד פלאים. ופרט לכך מסכימה עם כל מה שאמרת
הייתי רוצה להרגיש שטבעי לי לא לאכול את הדברים האלה. לא להרגיש מוזר כשאני אומרת "לא" לעוגה, ולא לחשוב על אוכל בתור אתגר. לאכול בפשטות. לאכול מה שהגוף צריך, שכל המערכות תהיינה מאוזנות ויעבדו כמו שהן אמורות לעבוד
מצטרפת ל"תפילה" הזו. אמן.
אף חצוף איך באמת את עושה דגים? יש לי במקפיא כאלה של הים הצפוני ומעולם לא הכנתי דגים.
ראיתי פעם מישהי שמכניסה את כל הדג לאלומיניום עם תבלינים. מחבת גריל הכונה היא לאותם מחבתות שטוחות עם פסים ששמים אותן על אש גבוהה? אנסה באמת לשים חרדל, על זה לא חשבתי. תודה!

הגמד חיוכון , גם אני למדתי להכין דגים רק עכשיו, אז גם לי זה חדש. אפשר להכניס את כל הדג עם תבלינים ולאפות בתוך נייר כסף. אפשר בלי נייר כסף בגריל.
מחבת גריל הכונה היא לאותם מחבתות שטוחות עם פסים ששמים אותן על אש גבוהה? כן. גם דג בד"כ מתבשל ממש מהר, אז כל זמן שזוכרים להוציא מהמקפיא, ההכנה היא ממש צ'יק צ'ק. דגים טעימים עם טימין, עלי דפנה, רוזמרין, ממש כל מיני תבלינים. חרדל דיז'ון, או אפילו חרדל רגיל, עם מיונז או דבש (למי שאוכלת), או עם שום. בקיצור, המון אפשרויות.

_הייתי רוצה להרגיש שטבעי לי לא לאכול את הדברים האלה. לא להרגיש מוזר כשאני אומרת "לא" לעוגה, ולא לחשוב על אוכל בתור אתגר. לאכול בפשטות.
לאכול מה שהגוף צריך, שכל המערכות תהיינה מאוזנות ויעבדו כמו שהן אמורות לעבוד._
עניין בהחלט מורכב. אחד הדברים שאני הכי רוצה הוא לפתח יחס פשוט לאוכל (מעבר לחזרה למשקל הקבוע שלי, שאיתו טוב לי, ועכשיו אני 6-7 קילו מעליו)
מה זה אומר לכן, בנות?
בשבילי זה אומר לאכול בדיוק כמה שצריך כשרעבים, כמו ש אף חצוף אמרה פה פעם "להתייחס יפה לגוף ולכבד אותו", לאכול אוכל בריא באופן הכי טבעי. ואם מדי פעם אני אוכלת עוגיות, אז ליהנות משתיים-שלוש וזהו. לא לאפשר לזה לסחוף אותי ליום שלם של שטויות.

אתמול היה יום סביר. במסגרת שלב 2 הפחמימה היומית היתה בייגל מחיטה מלאה בצהריים. מרגישה שזה קצת יותר מדי, אבל בהחלט נשאר במסגרת ה"פחמימה רק פעם ביום"

_הייתי רוצה להרגיש שטבעי לי לא לאכול את הדברים האלה. לא להרגיש מוזר כשאני אומרת "לא" לעוגה, ולא לחשוב על אוכל בתור אתגר. לאכול בפשטות. לאכול מה שהגוף צריך, שכל המערכות תהיינה מאוזנות ויעבדו כמו שהן אמורות לעבוד
מצטרפת ל"תפילה" הזו. אמן._

_אחד הדברים שאני הכי רוצה הוא לפתח יחס פשוט לאוכל (מעבר לחזרה למשקל הקבוע שלי, שאיתו טוב לי, ועכשיו אני 6-7 קילו מעליו)
מה זה אומר לכן, בנות?_
עבורי זה- לא ללכת לחפש משהו לאכול בכל נפילה של מצב הרוח, להתייחס למזון כאל מזון לגוף ולא כאל מזור לנפש.
אני מתחילה להסתדר עם זה, עושה סיבוב מתוך "חשק לנישנוש" ולא אוספת כלום בדרך. אוכלת בבוקר, בצהריים ובערב ארוחות קטנות ומספקות ונהנת מכל ביס.

עושה סיבוב מתוך "חשק לנישנוש" ולא אוספת כלום בדרך
זו עדיין בגדר שאיפה בשבילי. אבל כל פעם שאני מצליחה לפתוח את הארונות והמקרר, ולהמשיך הלאה בלי לקחת כלום, זה הישג. אני מרגישה שאני מתקרבת למטרה.

_הייתי רוצה להרגיש שטבעי לי לא לאכול את הדברים האלה. לא להרגיש מוזר כשאני אומרת "לא" לעוגה, ולא לחשוב על אוכל בתור אתגר. לאכול בפשטות. לאכול מה שהגוף צריך, שכל המערכות תהיינה מאוזנות ויעבדו כמו שהן אמורות לעבוד
מצטרפת ל"תפילה" הזו. אמן._

תודה לך אף, דיווחים בקרוב...!
לוטם, כתבת:
עבורי זה- לא ללכת לחפש משהו לאכול בכל נפילה של מצב הרוח המשפט הזה הזכיר לי פסקה שקראתי פעם בדף ששמו לרצות באמת לרזות אני חושבת, ושם הוזכרה שיטה מענינת של בקי לוין שבה היא באמת שאלה את עצמה במשך יום, כל פעם שהתחשק לה לאכול (אחרי שהיא יצאה מהבית אחרי ארוחת צהרים), האם באמת אני רעבה? או האם זה משהו אחר. וגילתה שלרוב החשק לאוכל הגיע כשהתעוררה בעיה או טעתה באוטובוס, או התבלבלה וכו.. לא זוכרת כי קראתי מזמן. וכשהבינה- זה עזר להעלים את החשק.. נפתרה הבעיה או המחשבה או הבילבול.. המודעות לכך עזרה עד הרעב מתוך סיבה מוצדקת. ממליצה לכן לקרוא שם יש עוד דברים ששיתפה ושדיברו אלי.
פלונית, מסכימה עם כל דבריך. שיהיה ערב נעים..

אני מתחילה להסתדר עם זה, עושה סיבוב מתוך "חשק לנישנוש" ולא אוספת כלום בדרך. אוכלת בבוקר, בצהריים ובערב ארוחות קטנות ומספקות ונהנת מכל ביס
לוטם, נשמע לי כהישג (אחת המטרות של הדיאטה) מתחילה להרגיש שאני מגיעה לשם, כמו אף.

שלוש שאלות חשובות: 1. גמד, מה זה זה פלונית, מסכימה עם כל דבריך ? מה קרה ל"פלוניתקה"

. בצחוק בצחוק 2. מה עם מנג בין 3. מה שלום מיצי?

מסיימת עוד יום לא רע. עדשים וטופו, ירקות, בייגל חיטה מלאה בצהריים. בלי נשנושים. לא מרגישה ירידה היסטרית במשקל, אבל לגמרי מתכוונת להמשיך בסבלנות.

אני עייייייייפה...

אנחנו בימים כאלו צמודי אמא, הקטן לא מוכן לעזוב לרגע, תופס את הרגליים, ואפילו הליכה לשירותים מלווה בצרחות אימים.
והלילות הפכו לבנים.
וכמובן שכל זה גורר אחריו חשק אדיר למתוק, לשוקולד , למשהו..
אני כבר יומים במלחמה עם עצמי, אין לי ספק שאני לא אגע בזה אבל הגוף נלחם.

הכי אני שמחה, שאת רב האוכל שאני מכינה היום, אני יכולה לאכול ביחד עם הקטני. אתמול למשל: מרק עדשים אדומות, כרובית מטוגנת בביצה, כנפיים צלויות בתנור, סלט. הוא זלל בחשק, גמני כמובן.

עבורי זה- לא ללכת לחפש משהו לאכול בכל נפילה של מצב הרוח, להתייחס למזון כאל מזון לגוף ולא כאל מזור לנפש.
כל מילה!

יום מקסים @}

הי בנות, טוב לשמוע שכולכן בטוב. אנחנו מתחילים סופסוף לארוז ולהתכונן (בלוג נוסעים לאוסטלריה ולתאילנד), וקצת הורדתי הילוך, גם בדיאטה וגם בזמן מחשב. רשמית הפסקתי עם הדיאטה אתמול, אבל מעשית אני מקשיבה לגוף שלי, מקפידה על מעט פחמימות מורכבות ונמנעת מנשנושים מיותרים. אני מוצאת שיותר קל לי לעשות את זה בלי להכריז "אני בדיאטה", בשבוע האחרון הרגשתי שאני מתעסקת באוכל יותר מדי, בצורה לא בריאה (מבחינה נפשית). כמו לוטם, נראה לי.

אני ממליצה לאכול הרבה פחממות מורכבות , בכל ארוחה. כמובן ירקות בכל ארוחה. פירות על קיבה ריקה. לא לחשוב על כמויות אלא על מה שנכון לגוף.
טליה יקרה, אין לי ספק שכוונתך טובה, אבל אני חושבת שהבעיה של רובינו היא התמכרות לפחמימות. את בוודאי מכירה את האפקט של מזונות עם אינדקס גליקימי גבוה על הגוף... את פשוט רוצה עוד ועוד....
בעיקר שלרובנו (כפי שאת יכולה לראות) יש בעיה פסיכולוגית עם אוכל, אנחנו אוכלות כאשר אנחנו כועסות, מתוסכלות, עייפות וכך הלאה.
להגיד לנו:

_עדיף חלבון מהצומח ודגים על בשר, ביצים ומוצרי חלב. חלבון מהחי עדיף לא לאכול עם הפחממות כי זה מכביד על העיכול..
חשוב בתקופת ההנקה(נתינה לתינוק ולנו..) לשמור על תזונה בריאה ומנסיוני יורדים ככה מאד במשקל_

זה קצת לעג לרש... כי מנסיון, ככה ממש לא יורדים במשקל.אפשר לאכול אוכל מאוד בריא ולא לרזות ואפילו להשמין.
אני אכלתי בחצי שנה הראשונה אחרי הלידה המון פירות יבשים (תמרים, מישמישים, אגוזים), אכלתי המון לחם ,מלא אומנם ומשיפון וכ'ו, אבל המון. לא ירדתי קילו, אפילו העליתי שלושה.
אוכל הוא לא רק אוכל. אוכל הוא פסיכולוגיה שלמה. המסגרת שהכנסנו את עצמנו אליה נועדה לסייע לנו להיתמודד עם הקשיים הפסיכולוגים. בדיוק כמו הדף הזה. דף תמיכה .
נשמח לקבל טיפים לתזונה בריאה ולדעת מה לא בריא בדיאטות שלנו, אבל נראה לי שכולנו דווקא אוכלות בריא יותר כעת ולא להיפך...
יום מקסים
@}

והלילות הפכו לבנים. וכמובן שכל זה גורר אחריו חשק אדיר למתוק, לשוקולד , למשהו.._
אמא חדשה, אני מאוד מאוד מאוד (מאוד) מזדהה איתך! כך בעצם צברתי את ה-7 קילו המיותרים. בגלל עייפות אכלתי יותר פחמימות וסוכרים (והתמכרתי) והפסקתי להתעמל ( וזה אחרי שנשארתי רזה כל ההריון בלי להתאמץ). כל הכבוד לך על שאת מחזיקה מעמד. בימים ממש עייפים, אולי כדאי לך להרשות לעצמך עוד נשנושי חלבונים, עוד כוס מרק עדשים, עוד קצת ענבים שאת אוהבת? כך למרות העייפות תמשיכי לרדת ולפחות לא תוסיפי לעצמך את דכדוך העלייה במשקל.
ועוד, בימים עייפים או קשים, שווה לקפוץ לדף כמה פעמים ביום, גם לקרוא וגם לדווח. זה שומר על מסגרת (ומבטיחה שהלילות הלבנים עוברים).

אני מוצאת שיותר קל לי לעשות את זה בלי להכריז "אני בדיאטה". נדמה לי שכתבתי את זה ללוטם כבר בהתחלה, אם לא מכריזים, אז אין גם משברים. יותר קל לקחת פסקי זמן, כי בעצם זו דרך חיים, ולא "דיאטה זמנית"
מסכימה עם כל מלה. מעכשיו: אני לא בדיאטה, אני בונה לי אורח חיים תזונתי שטוב לגוף שלי ולנפש. המטרה היא להתרגל אליו, לחוש שהוא טבעי לי (ואם אוכל פחמימות, גם פשוטות וסוכרים מדי פעם, זה יהיה באופן מוגבל וסביר ללא מטענים נפשיים). ואז--גם לא אחשוב על על אורח החיים התזונתי שלי, הוא פשוט יהיה שם באופן טבעי

נראה לי שכולנו דווקא אוכלות בריא יותר כעת
נכון

מיצי החתולה, בהצלחה, תעשי חיים, קפצי לבקר פה.

מיצי החתולה, בהצלחה, תעשי חיים, קפצי לבקר פה תודה, אני מתכוונת!
האמת היא שנראה לי, שתאילנד היא גן עדן תזונתי.
<מיצי חולמת על דגים ופירות ים, ומיני דאלים משובחים>
<ומבטיחה לא להגזים עם האננס>

_<מיצי חולמת על דגים ופירות ים, ומיני דאלים משובחים>
<ומבטיחה לא להגזים עם האננס>_

יאללה היית חייבת לעורר לי את הבלוטות לשעת לילה?

עוד יום מעייף מאחורי... יש לי פחד שמשהו אחר עומד מאחורי העייפות הזאת , משהו דומה למחבל הקטן שישן עכשיו במיטה המשפחתית, מפריד בגבורה ביני לבין אביו.

לילה טוב יקירותיי... כמה שאתן עושות לי טוב בנשמה.

הו איזה כיף להיכנס סופסוף לדף.. אני אחרי הרדמת מחץ. נוני ינקה לי את האמא...! אבל שרדתי ואני כאן!
תחילה- טליה יקרה! מה שלומך? לאט לאט מתגלים לי עוד פרטים עליך... תזונאית. באמת רציתי להזמין כבר לכאן קצת את ורד לב שתחכים אותנו בהמלצותיה. האמת שברת מעט את רוחי כשקראתי את דבריך... אולי בגלל שראינו ומאד מתנגדת לדיאטה של נשים אחרי לידה ומניקות.. זה לא הזמן לחשוב על הגיזרה!!! יש כאן קצת האשמה.... מיד חשבתי לי- אני?? שסוללה של עובדים סניטריים ועובדות סוציאליות בראשי עושה סלקציה קפדנית על כל פירור שנכנס לפי- אם הוא מתאים למעיים החלקים והגמישים של איה?? ולקיבה, ולעור הפנים..., ולרוח ולבריאות שלה..??
לדעתי זה קשור ל: מודה שלא קראתי את כל הדף אם תקראי את כל כל כולו- תראי שמדובר גם באמהות ותיקות יותר שמעולם לא אכלו בריא יותר מעכשיו.
אני לפחות. ההפסקה בפחמימות והסוכרים שלי היא לשבועים הקרובים בלבד ואני לומדת מהדיאטה הזו המון (הרבה גם על "איך אוכלים בריא וחושבים על שינוי תזונתי ולא מרזים כלל"). פתאום גיליתי את הקטניות, פתאום קיבלתי מתכונים מדהימים של עוף, של עדשים... האמהות כאן לדעתי יותר ממודעות לתזונת עולליהן.
ולתזונתן שלהן כמובן! מזמינה אותך לקרוא ולתרום מניסיונך מתוך ידיעה כמה חשובים לנו הינוקים, וכמה אכלנו שטויות עד עתה ולא עוד.. כמעט!..
פלוניתקה! יקירתי! לא רציתי שתחשבי עלי שאני שוברת דיסטנס מהר מידי, ומתמרחת על כולם (למרות שתמיד הייתי כזו..

..)אבל עכשיו תודה על האישור לפתיחת הסחבקיה... ספרי ממי, קצת על איך את נשמעת כל כך סבלנית ומלאת אורך רוח? זה מדהים.
אני מחזיקה יפה עם האוכל אבל מה עם המשקל?? הצילו! לראיה אכלתי היום: קצת סלט שומר עם לימון בבוקר ועוד סלט צנוניות. אח"כ כשחזרתי בצהרים- קערית תבשיל עדשים ואפונה, חתכת קציצת ירקות מאוכל שבנזוגי קנה ולא אהב, ובערב קצת יוגורט עם טחינה. הלו?? מה זה? זה לא הרבה כלל!
יואו איזה כיף לך מיצי!! יאללה היית חייבת לעורר לי את הבלוטות לשעת לילה? תהני מכל דקה ותשתפי כשיבוא לך.
<הולכת בזעף להכין לי עוד מנה משביעה של אלוהים יודע מה!>
<מזל שאתן פה!>

ספרי ממי, קצת על איך את נשמעת כל כך סבלנית ומלאת אורך רוח? זה מדהים.
אני דווקא לא בנאדמית סבלנית ואורכית רוח, גמד. אבל פשוט אין לי ברירה. אני נורא מאמינה ביתרונות הגופניים-נפשיים של תפריט בריא, נורא רוצה יחס פשוט לאוכל, ושזה יעבור גם לפצפונת, ויודעת שפשוט אני יורדת נורא לאט, אבל שה-6-7 קילוגרמים העודפים מאוד עקרוניים למצב רוח שלי. יש לי משקל שאני אוהבת להיות בו, ואין לי ברירה אלא להמתין עד שאגיע אליו. זה כל כך שווה את זה! רוב חיי הייתי די רזה (לא דקיקה, בסדר) ואכלתי אוכל בריא. היתה עוד פעם אחת, לפני 9 שנים, שהיו עלי 7 קילוגרמים עודפים במשך שנה. קצב הירידה שלי אז היה קילו ורבע בחודש (!). אבל הגעתי בסבלנות למשקל שלי, והחזקתי בו בלי בעיה שנים רבות--עד לאחר הלידה. אפילו בהריון הייתי רזה. אבל העייפות של גידול פיצפונת דחפה אותי למעגל המרושע של כמיהה לפחמימות ולסוכרים (המון עוגיות במקום ארוחה) ולהפסיק להתעמל ולשכוח את הרגלי האכילה שלי. עכשיו אני מרגישה שלאט לאט אני נזכרת בהם. אני זוכרת למשל שבנסיעות הארוכות בירח הדבש שלי, בעוד שבעלי היה אוכל ג'אנק טהור, אני הייתי מכרסמת בשיא הטבעיות טופו וחסה ולחם שיפון מלא שלקחתי איתי, בלי להתעסק עם זה אפילו! זה היה פשוט וטבעי לי.

עוד יום סביר נגמר. לא היו לי טופו או פולי טופו בבית, אז אכלתי חביתה ענקית עם ירקות, עדשים, בייגל חיטה מלאה, קצת גבינה, כדור פלאפל. מצב המקרר די מזעזע, כי אנחנו עוד מעט נוסעים, וזה לא טוב לדיאטה!

דרך אגב, חומוסים מבושלים מומלצים לנשנושים.

פלונית, כאילו את מספרת את סיפור חיי... מדהים.

עליתי בהריון 7 קילו, שירדו שבוע אחרי הלידה, ואילו אחר כך עליתי 14 (!!) קילו מנשנושים בלתי פוסקים של שטויות.
כל פעם שהייתי מניקה( כל שעה בערך) הייתי מפרקת אחר כך את המטבח, וכמובן שלא היה בו שום דבר מבושל ומזין כי הייתי כל כך תשושה בחצי שנה הראשונה.

יום טוב לכולן @}

אני מחזיקה יפה עם האוכל אבל מה עם המשקל?? הצילו! לראיה אכלתי היום: קצת סלט שומר עם לימון בבוקר ועוד סלט צנוניות. אח"כ כשחזרתי בצהרים- קערית תבשיל עדשים ואפונה, חתכת קציצת ירקות מאוכל שבנזוגי קנה ולא אהב, ובערב קצת יוגורט עם טחינה. הלו?? מה זה? זה לא הרבה כלל!
זה ממש לא הרבה!!!!
רוצה להגיד לכם שאני אוכלת המון!!! אומנם משעממם לי נורא בפה.... אבל אני אוכלת כמויות מכל דבר. זה הקטע, לא?
מה שכן אני נורא מבינה את הרצון להפסיק את ההתעסקות הזו באוכל... אצלי זו אובססיה מגיל 12 בערך....
תמיד בדיאטה ,תמיד סופרת, שומרת.
דווקא לפני ההריון הראשון של יונתן, מאוד התאזנתי, איזה שנתיים הייתי על אותו משקל, התעמלתי, אכלתי טוב, אבל מאז... עליתי בהריון 20 קילו, ירדתי 18 אחרי ההריון ואחרי איזה שנה, התחלתי שוב לעלות...
אחר כך עוד הריון (של טל המתוק), שלמזלי התחיל ההחילות מזעזעות שבהן ירדתי 5 קילו, ואחר כך שוב עליתי 18 קילו.
כעת אני עם 9 קילו מיותרים. אני שוקלת 67 ורוצה לחזור ל58 האהוב מלפני הלידה הראשונה.
<בנות, אמאשל יונתן וטל מספרת פה פרטים שאף אחד בעולם חוץ ממכן לא יודע!>
@}
יום מקסים!

מצב המקרר די מזעזע, כי אנחנו עוד מעט נוסעים, וזה לא טוב לדיאטה!
תארו לעצמכן מה קורה אצלי. הלילה אנחנו טסים (איזה כיף!!), אז כמובן שהיום אי אפשר לבשל או לאכול כמו שצריך. לא ממש נשארו ירקות לנשנושים חוץ מקולורבי (שבטח יתחסל עד אחה"צ), אז אני בטוחה שהיום לא ממש יהיה לפי הדיאטה.
בלי להזכיר את האוכל על המטוס.

אז בגלל המצב, מה אכלתי אתמול בערב?
את החלמון מהביצה הקשה של הגדולה (בבוקר אכלתי 2 ביצים אז לא ממש התחשקה לי עוד ביצה), וערבבתי לי בקערית את השילוב המוזר של העשור: קופסא קטנה של טונה, קצת אבוקדו, פולי סויה.
איזה טעם היה לזה? ...... של טונה.

אבל השביע איכשהוא. אני גם נורא עסוקה באריזות וסידורים ועניינים. אין זמן לאכול. אולי זה יהיה לטובתי היום.

אז אני הולכת להתפנות לעיסוקי, אחזור לדף אחרי הנחיתה או בשבת לראות מה שלומכן, ולספר איך עמדתי בגבורה מול העוגות של אמא שלי והאוכל של חמותי בשבת בצהריים....
<מותר לתכנן לעמוד בגבורה, נכון?>

אמאשל יונתן וטל מספרת פה פרטים שאף אחד בעולם חוץ ממכן לא יודע!

מצחיק, גם אני לא אוהבת לדבר כיום על המשקל המדויק שלי (מקסימום אומרת לבעל"אני רוצה לרדת כמה קילו" כדי שהוא ידקלם "את לא צריכה"...). רוצה לחזור ל-57!! לבשתי עכשיו מכנסיים שבהתחלה הראו לי שירדתי במשקל, אבל עדיין מרגישים הרבה יותר מדי צמודים, אז אני הולכת ללבוש אחרים

(אף חצוף, אימצתי את מדד המכנסיים שלך עד שאגיע לישראל להישקל).

איך עמדתי בגבורה מול העוגות של אמא שלי והאוכל של חמותי בשבת בצהריים....<מותר לתכנן לעמוד בגבורה, נכון?>
סלט פירות, בטח שמותר לתכנן. כדאי לתכנן, כדי לבוא מוכנים והחלטיים עם תוכנית ברורה. אני חושבת שתוכנית ברורה מאוד עוזרת.
כדאי לקרוא שוב את סיפורון החופשה של אמא חדשה. בשבילי הוא מודל ומופת...
טיסה מוצלחת, נחיתה מוצלחת!

רגע סיוונון(אפשר לקרוא לך ככה?) ופלוניתקה, איפה אתן?
זה מצחיק שאנחנו מנהלות יחסים כאלה בינלאומיים... כשברקע האיום של לבוא לארץ ולעלות במשקל..
בביקורי האחרון בארץ, שארך חודש, העליתי 4 קילו! כבר ממש כמעט הגעתי למשקל הרצוי, אבל אז נהניתי כל כך מהאוכל של אמא ובכלל אוכלים של אירועים נעשו כל כך מדהימים בזמן האחרון...

..כך שאמרתי לעצמי כל פעם שהרגשתי אשמה- די, אכלת, נהנית, כמה כבר יוצא לך, תגיעי חזרה תורידי!
אך אהה! כמה קשה להוריד חזרה, וכמה קשה לסגל הרגל אכילה שונה. בארץ היה כל הזמן אוכל אצל אמא במקרר, ואצלה יש מלא מנות. אני מכינה לי בבית מנה אחת ומתגאה עליה חודש ואילו היא מכינה לארוחת ערב אחת מה שאני מכינה בחודש!...
בכל אופן, לא התכונתי להפחיד רק להזהירכן מעט.. ובאמת כדאי לקרוא שוב את סיפורון החופשה של אמא חדשה. בשבילי הוא מודל ומופת...
סיוונ, איזה פולי סויה ערבבת עם הטונה, אני תמיד מתבלבלת בין הסוגים השונים, לא צריך לבשל אותם קודם? או שאת מתכונת למלוחים ההם, שכמו גרעינים?
אמא חדשה ופלוניתקה, סיפור חייכן דומה לסיפור חיי, רק לא בכאלה קטבים. עוררתם בי השראה עם הפרטיםן האינטימיים שלכן אז גם אני אוסיף משלי למען הפתיחות: אני העליתי בהריון 16 קילו, אחרי הלידה ירדו מיד 6 ולאט לאט עוד קצת ועוד קצת, בתום שנה נפטרתי ממש מהרוב, בלי לשמור כלום. אבל אז הגיע הביקור בארץ...עכשיו אני שוקלת 62 (ירד עוד קילו!) ורוצה מאוד להגיע ל57 ואפילו פחות..
היום היה לי יום מיגע משהו. נסענו ביחד עם חברתי נסיכת השום ופיצ הקטן שלה לצד המערבי של העיר. לחברה ישראלית נוספת שלנו. אחרי תלאות וגשם זלעפות, בילבולים בדרך ובכי של הקטנים, הגענו לבית הנאה והשולחן ערוך במיני בצקים. הרעב והתיסכול מהדרך הארוכה והבכי והמנשא הכבד וכו... גרמו לי להכניס לפי שתי בצקיות קטנות ומעט סוכר בקפה. וכמה מוזר זה היה! עד עכשיו לא חטאתי כל כך, חוץ מערב מקסים בו שתיתי קצת בירה כי שכחתי..
אך כמה מוזר הרגשתי אחר כך, ובסוף כשהגעתי הביתה הכל יצא החוצה כי זה ממש ישב שם כבד. תגידו, זה נורמלי?...
לאחר מכן הכנתי את אותו דג עם ניר כסף ותבלינים ותוספות של כרובית מבושלת ואפונה ירוקה. הרגשתי שיא הבריאות והדלות קלוריות..
אך הדג לא היה מדהים, עדין חסר בו משהו שלאמי יש כנראה..
הולכת להתמרח ולהרהר בעוד אישי ששבר את הדיאטה סופסוף מחסל קערת סושי קטנה. בכלל לא מזיז לי!
לילה טוב חביבותי כמה שאתן עושות לי טוב בנשמה.

בנות, אמאשל יונתן וטל מספרת פה פרטים שאף אחד בעולם חוץ ממכן לא יודע!>

אני חושבת שכולנו באותה סירה...

מקסימום אומרת לבעל"אני רוצה לרדת כמה קילו" כדי שהוא ידקלם "את לא צריכה".

בול!

את גדולה!

בקשר לחופשות, באמת זה עניין של החלטה וזהו (שלא ישמע קל מדי חס וחלילה)... גם האוכל של אמא יכול להיות הכי טעים בלי פחמימות.
החופשה תהיה הרבה יותר נעימה בלי התחושת זלילה הזאת, ובעיקר בלי המשקל שאחרי.
זה לא שווה את זה- ואת זה צריך לשנן.

יום נפלא אכתוב עוד אח"כ

ובסוף כשהגעתי הביתה הכל יצא החוצה כי זה ממש ישב שם כבד. תגידו, זה נורמלי?... גמדית, אם הקאת, זה לא נשמע לי כל כך טוב. לא אמור לקרות משתי בצקיות וסוכר בקפה (שזו ממש לא שבירה רצינית, דרך אגב). את מרגישה טוב?

איזה פולי סויה
גמד, ניסית את edamame ? מאוד ממליצה. נורא טעים, מדד גליקמי נמוך. מעולה בשילוב עם המון דברים, או סתם כנשנוש (הכי אוהבת אותם בעטיפה). הקלויים המלוחים מאוד משמינים עם ערך תזונתי לא גבוה. לא מומלץ. נשמע לי משהו שבן זוגך יאהב עם הבירה

אתמול היה יום לא מדהים. בוקר: חביתה (3 ביצים קטנות) עם ירקות וגבינה, צהריים: בייגל מחיטה מלאה ו.....בראוני וחצי לארוחת ערב. וזהו. המקרר היה ריק והייתי רעבה. מצב לא טוב לדיאטה. אז הבוקר, על אף שאנו נוסעים מחר רצתי לקנות עוד ביצים אורגניות, עדשים וירקות ליומיים.
מסקנה: חייבים לדאוג לזמינות של אוכל בריא, בבית, בחוץ, אצל חברים. חשוב חשוב.

אבל כן מרגישה התקדמות: בדרך כלל בראוני וחצי כבר היו משמשות כפתח לפורענות, הורסות לי את הערב כולו מבחינה תזונתית, והוא היה הופך לערב נשנושים של בייגלה ועוגיות. הפעם אמרתי לעצמי: תראי לעצמך שאת לא נופלת בגלל השטות הזאת, אחרת תהיי עצובה למחרת. וזהו, לא נגעתי בכלום. אז דווקא מקרה כזה גורם לי להיות די מרוצה, משום שזה מחזיר אותי לתקופות של שפיות תזונתית.

פלוניתקה, שתיהיה לך טיסה קלה (יש מצב למפגש "מתנקות מסוכרים..?"). את צודקת לגבי שחייבים לדאוג לזמינות וכו'- כי מה שזמין בחוץ זה הלבן- קמח לבן, סוכר וכו'- בכל מוצר כמעט.
עבר עלי שבע קשה, אני נורא נורא עיפה, ממש עיפההה כמו פיהוק ארוך. זה משפיע לי על התיאבון ואני פשוט לא רעבה, ולא אוכלת ואז אני תוהה אם לאכול גם בלי רעב? היו כמה ימים שכמעט ולא אכלתי, יוגורט בבוקר סיפק אותי עד הערב בערך. התלבטתי אם זה בריא לי ואכלתי למרות תחושת החוסר תיאבון- ירקות טריים. שיהיה. ובגלל חוסר התיאבון התעצלתי ולא הכנתי אוכל בריא למשפחה, מה שהגדיל את צריכת השטויות (פסטה, ניוקי, לחם, עוגות:-P) שלהם.

רציתי לספר איך כמעט הצלחתי ביומיון לשמור על התזונה עם קצת השקעה- אבל בעצם לא הצלחתי לאכול:-/
קמתי בשש וחצי כשהשאר ישנו והכנתי:
טבולי מקינואה
חזה עוף במרינדה
טחינה מיוגורט
ירקות חתוכים מסוגים שונים
והרבה קלחי תירס בשביל הילדים.
ארזתי הכל בצידנית וככה היינו מוכנים ליומיון.
רק שלצערי לא היה לי בכלל תיאבון ולא שתיתי כראוי אז סיימתי בשעה ארבע וחצי עם כאב ראש תהומי שחלף כליל רק היום אחרי קפה- ארומה-חזק ביותר. שתבינו, לא שתיתי קפה המון זמן. יותר מחודש לפחות. בקצה הקפה למטה יש שוקולד, מה שהופך אותו ל"פצצות לגבות". שתיתי ותיכף ומיד הקפאין וכל מה שבפנוכו עלו לי לראש והתאוששתי.
אחרי הקפה חזר לי התיאבון ואכלתי דברים נהדרים:
כרובית בגריל בטחינה ירוקה של שום ופטרוזיליה, עגבניות שרי בשמן זית ובזיליקום, פלפלים קלויים, בטטה קלויה בתנור עשויה רצועות דקות ורכות מתובלת בשמן זית ואורגנו, נתחי פרגית ברוטב צ'ילי מתוק וסלט אבוקדו וביצה.
מעט מכל דבר, לאט ובאווירה שקטה ואירופאית. איזבל בר במרכז הכרמל, עסקית.
אחד הדברים שהרווחתי מהתזונה הזו הוא השובע. אחרי ארוחה שכזו- לא הצצתי לחפש קינוח. מי צריך עוד מנה כשהטעמים מרקדים על הלשון?
שבת שלום.

וואלה לוטם, נשמע ממש נעים במרכז הכרמל, איזה כיף!
מסכימה עם מה שרשמת גם בקשר לעצמי. אני גם כך עם הארוחות שובעת לאחרונה ממש מכלום. לא זוללת כלל. פשוט כי לא יכולה להכניס יותר.
מוזר לא? זה מעולם לא קרה לי! תמיד אני במה אפשר עוד, מה עוד.. עכשיו נשנשתי קערת חומוסים מטובלים עם חתיכות גבינת פטה קטנות. וזה היה טעים ומשביע מאוד. (שמעתי בעצתך פלוניתקה ממי!..)
אגב פלוניתקה, תודה לך על הדאגה לשלומי, הבנתי בסוף שזה היה מהנסיעה חזרה בפקקים של הערב וישבתי מאחור עם שתי תינוקות מצווחים משהו, ושצריך להעסיקם ללא הרף. במיוחד איה שלי. P-: אבל באמת אני מרגישה הרבה יותר טוב וזה היה פשוט לא יום משהו. עבר.
מקסימום אומרת לבעל"אני רוצה לרדת כמה קילו" כדי שהוא ידקלם "את לא צריכה". מי אמרה את זה? פשוט לא עקבתי.. אצלי זה ממש לא כך!
אישי היקר (שעזב את הדיאטה לטובת שבירת ענק של פיצה ובירה, ולמחרת סושי מלא רגשות אשם אבל עקבי בשבירה..), מהנהן בהבנה ואומר את תצליחי.
אבל אני שמחה על כך. הכל כאן ברור ומוכר. שמחה שהוא מאמין בי. באמת מעולם לא הייתי כל כך רצינית בדיאטה.
אמן שאמשיך להתנהג בסבלנות יחסית ואקבל הכל באהבה.
אנסה את אותם פולי סויה מומלצים. למרות שאין לי מושג איפה אמצאם. זה לא הכל פה בסופרמרקט כמו שבארץ. צריך לחפש בחנויות האסיאתיות אולי.
בהצלחה לכל הנוסעות, תהנו לכן ותאכלו בריא וטוב. אמא חדשה צודקת, זה לא שוה את זה.. אפשר להנות ממגון אוכל מעולה בארץ בלי לשבור. יש שפע ירקות מעולים וטעימים, את זה כדאי לנצל. ולראיה- לוטם, והחגיגות הטעימות שלה.
תראי לעצמך שאת לא נופלת בגלל השטות הזאת_ פלוניתקה את רואה כמה שאת כן _סבלנינית ואורכית רוח ...?
חיבקוקים. גמד מינוס 2

בוקר אור!!!!!!!!!

יש מצב למפגש "מתנקות מסוכרים..?"

אוי, זה נשמע כזה נחמד... אפשר להתארגן על איזה פיקניק בריא עם הקצ'קצ'ים.

אתמול הכנתי עוגה בחושה משקדים ללא קמח, ותחליף סוכר. והתענגתי על 25 גרם שלמים.
וזה היה ממש טעים... עכשיו אני חושבת , מה הצורך הזה בפרוסה ענקית על הצלחת? תרבות הגרגרנות הזאת?

לא מזמן קראתי על "הדיאטה הצרפתית", לא שאני רוצה לשנות, אבל יש המון הגיון בלאכול אוכל באמת איכותי אבל בכמויות נורמליות.
ואולי זה מה שאני מנסה ללמוד היום. לעצור ולחשוב, האם אני רעבה עכשיו או שזה... שעמום, עייפות, וכו'..
לפעמים שתיית כוס מים אפילו מרגיע אותי.

תשמהו, הכל בסדר בנתיים, אבל פיתאום הערב, היתה לי מין חולשת דעת כזו וחיסלתי 6 קוביות שוקולדג פרה...
מקווה שזו מעידה קלה...
הכי חשוב- ירד עוד קילו!
אני כמעט לא כותבת בימים האחרונים בגלל לחץ בבית ובעבודה, אבל אני קוראת כל הזמן ומחזיקה אצבעות לכלנו!
שבוע טוב ונקי מסוכרים!
@}

הלו בנות, זו אני, סלט פירות בניק זמני

הגענו אתמול בערב, אחרי טיסה ארוכה אבל טובה. הבנות התנהגו למופת אבל לא ישנו הרבה, ואנחנו עוד בג'טלג, אבל לא סובלים נורא.
בינתיים אפשר להגיד שאכן עמדתי בגבורה ובינתיים לא אכלתי שטויות. רק קצת לחם כי היום לא אכלתי מאוזן בכלל.
ביום הטיסה נשקלתי בבית ונצפתה עוד ירידה קטנה, ופה נשקלתי הבוקר כדי שיהיה לי משקל התחלתי.

הגמד חיוכון ופלוניתקה, כיוון שאני פה בחופש, אני איכשהוא מורידה הילוך. מקווה עוד לרדת, אבל מציבה לעצמי מטרה - לא לעלות, ולנסות עד כמה שאפשר לאכול ע"פ הדיאטה שנתנה לי הנטורופתית.

אני אישית מרגישה שאני בדרך לתזונה טובה יותר וטוב לי עם זה. בלי הרעב המציק הזה, עם ראיה קדימה ואופטימיות שגורמת לי להרגיש טוב עם "עצמי העתידית". אני יודעת שהתוצאות תגענה אחרי מאמץ שכזה, ויודעת שזה שווה את זה, אז למה לסבול בדרך?

גמדית ואמא של יונטל--ברכות על הקילו הנוסף! אתן מוכרזות כמצטיינות השבוע.

היתה לי מין חולשת דעת כזו וחיסלתי 6 קוביות שוקולד פרה... מקווה שזו מעידה קלה...
בטח שזו מעידה קלה, אנחנו כבר מזמן לא מתרגשות פה מכמה קוביות שוקולד פעם ב, אנחנו מזמן כבר חוזרות לשגרה בלי בעיה...

לא מזמן קראתי על "הדיאטה הצרפתית", לא שאני רוצה לשנות, אבל יש המון הגיון בלאכול אוכל באמת איכותי אבל בכמויות נורמליות.
מאוד מאוד אוהבת את צורת האכילה הזאת--מקסים ונכון (ולא אוהבת את הכמויות האמריקאיות של אוכל גרוע)

פלוניתקה את רואה כמה שאת כן סבלנינית ואורכית רוח ...?

לוטם, תשתדלי לא לצום יותר מדי ימים. זה מאט את המטבוליזם, ולא בריא כל כך (גם לי יש נטייה כזאת). מקווה שהתאוששת בינתיים, והצלחת לנוח.
מיני האוכל שעליהם כתבת הם יישום מופתי לאורח החיים התזונתי שאנו מנסות לאמץ פה.

אף חצוף, מחכות לדיווחים. סיון גם, מיצי גם.

היום עובר בסדר, בייגל אחד מחיטה מלאה. כל השאר ירקות וחלבונים.

שבוע מצוין לכולן!

אין לי ממש זמן לדיווחים או תגובות. אני בדרך לישון ובבוקר עוד צריכה לסיים לארוז. היתה קצת שבירה היום, כי למרות האוכל הבריא והטעים אצל ההורים שלי היו גם בראוניז מעולים שאחרי אחר צהריים קשה, נשברתי ואכלתי. האמת, לא היה שווה. איכשהו זה לא מילא את הצורך בסופו של דבר.
נשקלתי ואני חייבת להודות שהמצב טוב. מאז תחילת הדיאטה ירדתי 3 קילו (הערכה, זה לא היה על אותו משקל), ואני אשמח להוריד עוד איזה 2-3. בינתיים יש עוד זוגות מכנסיים שלא עולים עלי, אבל זה בגלל הבטן, זה כבר יותר מסובך.
זהו, מחר נוסעים, מקווה לאכול טוב בנופש ולא להישבר. לוקחת איתי אגוזים ושקדים, קצת ירקות אקסטרה, שיהיה לי בחדר ברגעי שבירה.

והרבה קלחי תירס בשביל הילדים.
אני מניחה שלא היית היחידה, אבל טלי הצליחה לשנורר קלח תירס ממישהי ביומיון. היה לי ממש לא נעים (וזה אחרי שהיא שנוררה כבר אפרשזיף, ואני לא יודעת מה עוד)

שבוע מצוין לכולן!

קודם כל תותי עץ מותר, ובכלל פירות יער מותר בכמויות יותר גדולות משאר הפירות.
חוץ מזה, ברוכה הבאה סיון, וחופשה נהדרת אף חצוץ. מחכה לעידכונים.

ולמפגש.

יום נפלא@} (הולכת להישקל)

אצלי יש איזה שהוא משברון קטנטן שלא מאופין בשבירה! חס וחלילה!.. אבל:
אני בדיוק שבועיים לא מכניסה סוכרים ופחמימות ב-כלל! וכמה רזיתי? 2 קילו שעדין לא החליטו, לפעמים קילו אחד עולה חזרה..! מעידות? ממש לא כפי שצינתן כאן אצלכן שיורדות לכן בכיף... לא שוקולד ולא לחם ולא ביס מבייגל.
פעם אחת בירה, ועוד פעם גבינית עם גבנ"צ ותירס. זהו!! הבטיחו 6 קילו בשבועיים הראשונים פה...
אני מודעת לשוני התזונתי בחיי ולא כל כך מתגעגעת למתוק- רק לסוכר בקפה וללחם. אני מברכת עליו. באמת!
אבל מודה שאני שבוזית מעט מהחוסר הקלה בגינס וכו.
אתמול הייתי באשליה שאולי כן רזיתי, לבשתי את הגינס של לפני ההריון ואכן הרגשתי לא הכי לוחץ. אחרי חצי יום שהסתובבתי איתו, מיהרתי הביתה לנשום קצת במכנסי שיפון שלי. הוףף..
איזה יופי לכן שאתן הולכות להיפגש!!! אם ארזה מעט עד המפגש אולי אצליח לשלוח לכן תמונה שלי במראה קיץ 2006...
אנא, אל תשכחוני במפגש וסמנו פרוטוקול על מה דובר ודוסקס...
אמא חדשה, לא סיפרת איך את מתקדמת.
אף חצוף, מחכות לדיווחים. סיון גם, מיצי גם. לוטם גם, וכמובן גם את ר ק יקרה, שזפי אותנו בקריאות ההתפעלות שאת מקבלת על ימין ושמאל.. סתם, הנה לך חופן מהלב: ממש גאה בך על ההצלחה, ועל הסבלנות, כל המאמץ מראה פרי ואין תחושה נעימה מזו. הצלחת לרזות ולאכול בריא! וזה ידוע שהק"ג הראשונים קשים שבעתיים. כל הכבוד!
סיוונון, אבל מציבה לעצמי מטרה - לא לעלות, נשמע לי מספיק טוב! בהצלחה.
פלוניתקה, אנא ממך, הנעימי בדברי העידוד היפים שלך, את משמשת כאן השראה לכולנו.
המשך נעים.

הגמד חיוכון, לפעמים קילו אחד עולה חזרה אולי זה מיים? זה נשמע כמו תנודת נוזלים:-/ ומי שהבטיח 6 קילו לא חשב על מניקות, הגוף שלנו מתגבר את עצמו למען הזנת הצאצאים:-]
הג'ינס, לא נועד שינשמו בו. כמו לנשום עם מחוך , מי צריך לנשום? העיקר שאת נראית כמו קולב;-)
אגב הערות- רציתי לשתף: פגשתי את השכנה שמלמטה. מדובר באשה מבוגרת שתמיד מתייחסת אלי רע. ואני תמיד אומרת יפה שלום, כי לא נעים לי אחרת. אז לפני שבוע אמרתי לה יפה שלום והיא אמרה: יו, איך שמנת! את ממש שמנה, איזה בטן יצאה לך!
הלסת נפלה לי עד לרצפה, שתבינו, היא אשה מאוד נמוכה ועם חבית כמו של חביתוש סביב הבטן, אבל זה לא העניין. התחלתי להתפתל (שמנתי? זה כל מה שהיא רואה?) ולהגיד דברים על הריון ולידה וכו'- ואז היא אמרה "כן, אני בהריון האחרון העלתי 25 קילו ומאז הם איתי"...
אמרתי לעצמי ש"האמת היא בעיני המתבונן" אבל כל היום הסתובבתי עם הרגשה של אי נוחות מהגוף שלי. בסוף פרצתי לארון העליון ומדדתי את הג'ינסים של לפני ההריון האחרון. רובם נתקעים לי באזור הירכיים, שניים נסגרים אך בלי לנשום. מסקנה: טרם הגעתי ל57 קילו, והאגן והבטן עוד רחבים. מסקנה נוספת: זה לא מה שחשוב בחיים, בכלל קייץ עכשיו, שרוול ושמלה הודית נוחים יותר מג'ינס.
אף חצוף, נופש נעים, מחזיקה לך אצבעות. יכול להיות שהקלח שנורר אצלי, חילקתי חופשי וללא הבחנה ובהרבה שמחה:-)
סלט פירות , את יכולה להשתמש בניק שלך מכל מקום, פשוט מלאי אותו בשדה "מאת", ולחצי enter ואח"כ תשני למשהו אחר. אחרי שבועות, בשמחה. אולי איזה שישי (שגם האיש יוכל להיות וינהג?) על כל פנים, לצפוניות מביניכן, אני מתכננת להיות בחמישי בחוף ים חיפה, פרטים מדוייקים במייל.
פלונית, הדברים שאת כותבת מחממים לב, תודה!
מיצי החתולה , מה שלומך? אמא חדשה , תבואי לחוף?
אה, ואחרון. אמי נסתה לשמח את בתי ע"י הצעות מסוג : רוצה שוקולד? איך אני אשמח אותך? רוצה סוכריה? אני נדחפתי וניסיתי להפסיק את העניין- אל תקשרי לה בין אוכל (ומתוק ביחוד) ולעצב ושמחה ופינוק ופיצוי. ומה אמי אומרת לי?
(אח"כ)- הנקה גורמת הפרעות אכילה הרבה יותר מהצעת ממתק במצב רוח עצוב. כל פעם שהוא בוכה ועצוב את ישר מכניסה לו ציצי לפה- הנה לך הפרעת אכילה, קישור ברור וישיר בין בכי לאוכל.
אמי לא הניקה אותי, רק את אחותי, אבל ככל שאני חושבת על זה, במקביל עם ההתרגזות בעניין, אני חושבת שזה מוטעה. שהפרעת האכילה הגיעה ממקום אחר. עובדה ששתינו עם הפרעה, ואני לא ינקתי:-/ מה דעתכן? (לא קשור לכאן לגמרי)

יו, איך שמנת! את ממש שמנה, איזה בטן יצאה לך!

זה מדהים אותי כל פעם מחדש, גם חמותי בול אבל בול כזאת. למרות שהיום למדתי לאהוב אותה אני עדיין כל פעם נדהמת איך אישה שנראית ככה יכולה להעביר ביקורת על אחרים? גם אני קיבלתי משפט נוסח "במקומך לא הייתי אוכלת עוגות תראי איך שאת נראית" לפני כמה חודשים, ומעניין למה במקומה אפשר לאכול אותם?

הפרעות אכילה- הן בהחלט נפשיות ויש להן קשת שלמה של גורמים, חלקם אף גנטיים.
אין ספק שזה שהביאסו אותנו כילדים, דחפו לנו ממתקים כל פעם שלא ידעו מה לעשות איתנו או לחלופין מנעו ממתקים כעונש יש לכך השפעה עמוקה על ההתייחסות שלנו לאוכל.
אמא חדשה, לא סיפרת איך את מתקדמת.
ירדתי עוד קילו

. כל לילה אני הולכת לישון ומדמיינת איך אני מורידה את כל ה BABY FAT הזה (תרתי משמע)...
זה עוזר לי להתחזק.

יום נפלא לכווווווווווווווווווווווווולן , נשיקות. @}

הי בנות,
מצאתי פה פולי סויה בחנות טבע. היתה שקית עם משהו שנראה כמו ספוגים קטנים וחומים, והיתה שקית עם כמו-שעועית, לא קלויים שצריך לבשל.
קניתי את השניה, ואין לי ממש מושג מה עושים עם זה.
בקנדה אני קונה adamame קפוא, אז הם ירוקים וגדולים יותר. יש הוראות פשוטות לבישול במעט מים וזהו.
יש למישהו מתכונים לסוג שקניתי? אני צריכה להתחיל לאכול קטניות, וזו האופציה היחידה שלא עושה לנו יותר מדי גזים.

אני צריכה להתחיל לאכול קטניות, וזו האופציה היחידה שלא עושה לנו יותר מדי גזים.
אני ממליצה בחום על נבטוטים. זה מגיע בקופסאות כאלו אצל ירקנים, יש שם חומוסים, שעועית, עדשים וכ'ו מונבטים, שזה אמור להיות בריא יותר (ורד לב בטוח יודעת למה....) מבשלים את זה מעט תיבול, אפשר לאכול ככה או לצרף לאורז מלא, קינואה וכדומה. ממש טעים ומאוד בריא.
אצלנו חומוסים מבושלים היטב (אחרי השריה של 24 שעות+ללהחליף מים) הולכים יופי, עדשים חומות ואדומות. אני מכניסה את זה לסלט חסה שזה עדיין חם, יוצר ניגוד בטעם ובטקסטורה... אחלה שילוב.

ירדתי עוד קילו . כל לילה אני הולכת לישון ומדמיינת איך אני מורידה את כל ה BABY FAT הזה (תרתי משמע)...
איזה יופי!!!1 כל הכבוד אמא חדשה !

הנקה גורמת הפרעות אכילה הרבה יותר מהצעת ממתק במצב רוח עצוב. כל פעם שהוא בוכה ועצוב את ישר מכניסה לו ציצי לפה- הנה לך הפרעת אכילה, קישור ברור וישיר בין בכי לאוכל.
לוטם, מודה, גרמת לי לחשוב... הנקתי את הגדול שלי עד שנה ומשהו, הקטן כמובן עדיין יונק ומכייון שגם בקבוק אינו לוקח, הציצי הוא אכן מקום המפלט היחידי שלו מן העולם....אבל זה מגיע לו... לא?
ובעניין הדיאטה-תגידו, אני יכולה לעשות שבועיים שלב 2 ואז לחזור לעוד שבועיים לשלב 1?

כן, את יכולה, אבל הייתי מחכה חודש בין שלב 2 לעוד פעם אחד, ועושה רק שבוע שלב 1.
לגבי ההנקה, נראה לי שהפרעות אכילה הן משהו נפשי שלא קשור להנקה, אבל אני לא יודעת.
סלט פירות , יש מוצר שנקרא מאנצ'יס, בקטגוריית הקפואים בסופר. אלו פולי סויה קפואים ירוקים שרק מכניסים למיים רותחים לשלוש דקות וזה מוכן. תוצרת וילי פוד ויש תוצרת סנפרוסט.

סיוונון, משהו שנראה כמו ספוגים קטנים וחומים בעיניי זה דוקא ממש אחלה. בקשר לסוג שקנית- לא מכירה ככ.. אבל אלה- תשרי אותם קצת במים נאמר שעתיים ואפילו לילה אם ככה יוצא, הם מתנפחים. ואז אפשר איתם הכל. אצלינו נורא טעים- לטגן אותם מעט בשמן זית ותבלינים, פפריקה קארי, מלח פלפל ולהוסיף עגבניות ונאמר- אפונה ירוקה או רק עגבניות, יוצא תבשיל נחמד וטעים עם רוטב, והם נהיים בצד אחד קצת קריספי מהטיגון. אפשר גם בלי לטגן כמובן ולבשל אותם עם ירקות שאוהבים.
ירדתי עוד קילו . כל לילה אני הולכת לישון ומדמיינת איך אני מורידה את כל ה BABY FAT הזה
וואו אמאחדשה איזה יופי!! אני מדמיינת אותך מול חמותך בקרוב... שלא תהסס לצעוק לך השתגעת? את ממש מקל!...
לוטם, כתבת לי- אולי זה מיים? זה נשמע כמו תנודת נוזלים מה זה אומר לגבי? שזה בעצם לא שומן שיורד, שזה לא שוה?.. אני גם במחזור כרגע, אם יש לזה קשר לתנודות מפלס המים. הגאות חזרה...
"גאות ושפל חליפות, וסערות
שמתחלפות בנמל הבית"
אני במצברוח של שירים נוגים.
אני על צומת דרכים- לאחרונה החילותי לחשוש מעט עם הדיאטה וההנקה של איה. היא יונקת די הרבה ולמרות שאני כשלעצמי מחזיקה מעמד, חושבתני שהיא כשלעצמה צריכה מעט דגנים. יש לה עדין עצירות שאולי נובעת מצמיחת השן שיוצאת, כך שחשבתי לעבור לשלב ב. וגם לנוכח הקילו וחצי העלוב הזה שלפעמים מתחפש לשני קילו ולפעמים לקילו יחיד. ההרגשה היא כאילו שזה לא משנה מה אעשה ממילא ארד מאוד לאט, אז אולי אנסה באמת להמשיך להתנזר רוב הזמן מסוכרים, רק פרי או שנים ביום אוסיף, ואוכל לחם מלא בלבד, גם- רק פרוסה ביום. מה דעתכן?
יו, איך שמנת! את ממש שמנה, איזה בטן יצאה לך! גם לי נפלה הלסת מהמשפט.. מזכיר לי מאוד מאוד את דודתי (האהובה והבלתי אפשרית בעליל), שמלאה כרימון במשפטי מחץ שכמותם, וכבר כשהיא רואה אותי היא יורה, לא מחכה לכלום: שלום, מה זה את נראית ככה? ממש לא מתאים לך כתום! מה זה הבגדים משוק הפשפשים? העור שלך נראה נפול! תראי תשיער שלך, גודל פרא- את לא רוצה להסתפר קצת? איך הלבשת את איה? אויואבוי, מה זה השכבות האלה? מסכנה! אה מתנה? תודה, אני לא צריכה חוץ מזה יש לקרם הזה ריח נוראי!...
אני אומרת לה- תעצרי קצת לנשום! חנקת אותי. והיא צוחקת אבל ממשיכה בגאון..
(וכמובן שהיא בעצמה עמוסת טאיירים למכביר)... אז לוטם, אל תקחי ללב. תהיי עוצמתית וחזקה כמו שאת קורנת לי מכאן.
ופלוניתקה, אייך? את חסרה לי פה! אל תזנחינו. בואי ושתפי שוב, נקבלך כמו שאת. מבטיחה.
שיהיה ערב נעים נעים.

אני גם במחזור כרגע, אם יש לזה קשר לתנודות מפלס המים - יש לזה המון קשר. הגוף צובר מים קצת לפני המחזור, ותראי את הירידה במשקל אחרי שזה יגמר. מאוד סביר שזה מה שיקרה.

לוטם, לא הייתי מקשרת בכלל בכלל בין הנקה להפרעות אכילה. אני מניחה שאם כבר, אז המצב הפוך - שהנקה יכולה למנוע הפרעות אכילה. זה יותר מסתדר לי.
כמו שהנקת פעוטות עוזרת ליונק לגדול להיות ילד עם בטחון, בזמן שהרבה אנשים רואים את זה הפוך ולא בריא.
מקווה שנתת לעצות האלה לחלוף לידך... נכון?

שליחה על ידי Jacob_Mum* » 23 מאי 2006, 19:52

שלום לכולן

גם אני אם טרייה, בני בן 4 חודשים ומניקה מלא. מאוד התרשמתי מהנכונות שלכן והמוטיבצייה, ואני גאה לספר שהתחליתי היום בדיאטה SB בהשראתכן. אני צימחונית ורגישה לטופו כך שאני צריכה לאלתר יותר. אין לי מושג כמה אני שוקלת, רק רוצה לחזור לג'ינס ובכלל לבגדים שלי לפני ההריון. הכל ממש, אבל ממש קטן :-O. הקטן רוצה לאכול, אני מאמינה שעוד יהיו לי שאלות. ממש שמחה שמצאתי אותכן. או, שאלה קטנה עכשיו

אין סכנה שכמות החלב והאיכות יפגמו? זה הדבר היחיד שממנו אני חוששת.

גייקוב יקרה, ברוכה הבאה לדף! ולאתר בכלל! ומזל טוב!...
אני מודה שהדף הזה ממש נותן השראה ומדרבן, גם לי קרה כך!
אבל אני אומרת לך בזהירות מירבית שלבנזוגי היקר- בתור צמחוני- ממש לא היה מה לאכול והוא לא הרגיש אפפעם ממש שבע בדיאטה כמוני. אני לפחות שיחקתי עם דגים, בשר, ואם היו ימים שלא אכלתי בשר, פיצו על כך הימים האחרים.
ואת עוד רגישה לטופו, מה שלא ממש נותן לך הרבה חלבון כאן...
אבל גם בתור אמא טריה- זו כמובן החלטה שלך בלבד, אבל לדעתי- תני צאנס קצת להנקה המלאה לפעול. אני (למרות שהפריע לי גופי מאוד) לא התעסקתי בזה בשנה הראשונה להנקה וירדתי לאט לאט ה-כ-ל. תוך שנה. בלי התעמלות ובלי לשמור ובלי כלום, רק הקפדתי לשתות המון. כך קרה גם לכל חברותי כולן, עם בייביז קטנים יונקים.
ואצלי תמיד זה קורה לאאאאט.. מאוד חשוב בתחילת ההנקה לאכול הרבה, עם הרבה דגנים ואנרגיה זמינה, אבות המזון כולם, פירות וירקות טריים ומבושלים. הובע כאן חשש שזה עלול להיות לא הכי בריא לתינוק הקטני היונק. בכזה גיל.
חשבתי שאולי זה יהיה לך מתאים להתחיל באיזי- משלב ב, שגם הוא עדיין דוחה פיתויים ושטויות ומלא באוכל מלא ובריא. מה דעתך? אם תגובתי זו מפריעה פה למישהו ולך גייקוב, את מוזמנת למחוק את דבריי כאן.
אני פשוט מציעה בזהירות ותוך כבוד לך ולהחלטתך. את מוזמנת לספר מה דעתך.

בהצלחה.

וסיוונון, תודה לך על דברייך, זה מעודד מאוד!

יו, איך שמנת! את ממש שמנה, איזה בטן יצאה לך!
מזעזע!

שלום בנות יקרות, סליחה על ההיעדרות הממושכת--אריזות, טיסות, נחיתות, סידור דירה, מטפלת, בלגן נוראי.
יומיים-שלושה לא אכלתי הרבה, אבל די הרבה פחמימות. נשקלתי, ובעצם אני לא יודעת כמה ירדתי משום שלא יודעת מה המשקל ההתחלתי--נראה לי שלא ירדתי הרבה. עכשיו אני 63 וקצת ורוצה לחזור ל-57. אז עדיין יש לי 6 קילוגרמים שעלי להשיל. אני קצת עצבובית בגלל זה, אבל אני מחויבת לגמדית לשמור על תדמיתי הסבלנית....
אבל באמת, יש לי סבלנות.

גמדית, לא להתייאש, במחזור אוגרים מים לעשרה ימים בערך. את יכולה בהחלט להוסיף פרוסת לחם או שתיים ופרי או שניים לתפריט. אבל, תחליטי על פעם ביום שבה את אוכלת את הלחם, ופעם ביום את הפרי. כדאי לא לחרוג מזה כדי שלא יחזרו הנשנושים, וכדי לשמור על מסגרת מאוד מאוד ברורה.

לוטם, 1. לא נראה לי שהנקה יכולה ליצור הפרעות אכילה. בוודאי לא בגיל צעיר. אני כן חושבת ויודעת שהורים יוצרים בעיות אכילה אצל ילדים על ידי הצגת המזון כנחמה. אני חושבת שזה מתחיל בגיל שנתיים, לא לפני כן. עד אז, מנגנון הרעב-שובע של פצפונים הוא די בסיסי, ללא רבדים פסיכולוגיסטים, ולא פשוט לקלקל אותו--אלא אם כן נותנים להם ממתקים. ממתקים בהחלט מקלקלים את המנגנון בגיל צעיר. אבל לא זה המקרה. בקיצור, המשיכי כך.

אמא של יונטל, את יכולה לחזור לשלב 1, אולי תוסיפי לו פחמימה יומית אחת אם קשה לך.

סיוון, מקווה שאת עושה חיים.

היי פלוניתקה, כה נחמד לקבל אותך שוב!
אל תהיי עצבוביתית... נראה לי שאת ממש בדרך הנכונה. סיפרת הרבה כמה את יורדת לאאאט...
נראה שיש לנו בדיוק אותה דרך לעבור!- גמני 63 וחולמת על 57.. (אגב פלוניתקית- יש לך בשם א ו-ס?... כי אני מכירה רק מישהי אחת שאומרת עצבובי... ויש לה. בכל אופן, את מזכירה לי אותה, וזה נעים...)
בעצתך אני אכן אוכלת פרי אחד ליום ושתי פרוסות לחם בבוקר. אבל במקום שאתרגל ויהיה לי קל- נהיה לי יותר חשקים למתוק! אבל אני אומרת לעצמי- לא יתכן שלא ארד עם כל האוכל הבריא הזה ומיעוט הממתקים כמו שלא היה לי בחיים..
אז אמנם זה לאט אבל לא עולה, וקונסיסטנטי...
מקוה שתתאפסי ותיפגשו ותרויחו לכן... אגב מה תאכלו במפגש?..
אפשר את המטבל ירקות שהציעו במעלה הדף, ואת הקינוחים הדלים האלה... אוי אני מקנאה!...
שיהיה כיף ונעים! וטעים!

שלום, התגעגעתי אז באתי.
על הכריים ארוחת צהריים: כוסמת , שווארמה מוקפצת, סלט כבר מוכן... אז בינתיים באה להתקשקש, עד שהטליבן הקטן יתחיל לקרוא לי

גמדון היקרה למה שדברייך יפריעו? הם מאוד נכונים ורואים שבאים מהלב.

ג'ייקוב ברוכה הבאה! זה דף תמיכה לא רק לאדוקות SB אלא בעיקר לנשים, אימהות, שרוצות לעלות על המסלול לאוכל בריא, גוף בריא ונשמה בריאה. כך שגם אם תבחרי בדיאטה אחרת ויש המון, תכתבי , תשטפי, זה חשוב וכיף לא נורמאלי.

טוב, ברור שהוא לא ייתן לי להנות יותר מדקה
המשך יבוא...

שליחה על ידי Jacob_Mum* » 24 מאי 2006, 16:05

הגמד חיוכון , את צודקת, היום הראשון היה ממש קשה, לא מצאתי מה לאכול והייתי רעבה רוב היום ומאות חלשה. כנראה שאני אקח את העצה שלך ואתחיל בשלב השני של הדיאטה

. בעיקרון אכלתי חביתה עם שתי בצים אורגניות , ירקות וגבינה קשה וירקות כל היום:-( לא מספיק. היום אני אנסה אחד מהמתכונים שהבנות נתנו, אולי זה עם הקישואים

ותודה על תגובתך הכנה({)

סליחה, שכחתי: ג'ייקוב, ברוכה הבאה. בהצלחה.
אני צימחונית ורגישה לטופו כך שאני צריכה לאלתר יותר נשמע לא פשוט. אני גם צמחונית, אבל טופו הוא ממש מזון בסיסי בשבילי. אולי את לא רגישה לשאר מוצרי הסויה? פולים, פולים מיובשים (אלה שגמד אוהבת) וכיוב. מותר ב-SB לאכול כמה ביצים שאת רוצה, ואולי את צריכה להוסיף אגוזים לתפריט. או שבאמת תתחילי עם שלב 2, אבל עם תוכנית מאוד מוגדרת. בכל אופן, ב-SB את אמורה לא להישאר רעבה. זהו חלק חשוב בתוכנית האכילה הזאת!

חשבתי שאולי זה יהיה לך מתאים להתחיל באיזי- משלב ב, שגם הוא עדיין דוחה פיתויים ושטויות ומלא באוכל מלא ובריא. מה דעתך? אם תגובתי זו מפריעה פה למישהו
מה פתאום!!! להיפך, על כל אחת למצוא את התפריט שהיא יכולה לעמוד בו, אחרת זה לא הולך ממילא

גמד, לא א, ולא ס, אבל חברה שלך נשמעת נחמדה ובעלת כושר ביטוי מצוין

שלום, התגעגעתי אז באתי

סיוון, רוצות סיפורי אמא וסבתא.
אף, רוצות סיפורי חופשה

בנות, הלא יאומן קרה. ירדתי חצי קילו.
טוב, זה לא ממש לא יאומן כי השבוע אכלתי בעיקר בבית הורי ובבתים של אחרים בלי שטויות מבחוץ ומסעדות בלתי אפשריות. גם זה יגיע.
רק שהחצי קילו הזה לא יעלה לי לראש, אנסה להמשיך כמו שעשיתי עד עכשיו, זה לא לגמרי קל אבל גם לא קשה כמו שדמיינתי שיהיה.

היום היתה הפעם הראשונה בה אכלתי בחוץ בבית קפה בת"א והיתה שם מנה נהדרת של חזה עוף עם ירקות על אורז מלא ואורז פרא. אמנם קצת יותר אורז ממה שמותר לי, אבל התענגתי על כל ביס וחיסלתי הכל (הגעתי רעבה נורא...).

חוצמזה עושים חיים. נהנים מהמשפחה, מהחברים, מהילדים וגם מהאוכל.
נורא מוזר לי בביקור הזה <שוב חזרנו לאוכל>, שבדר"כ בביקורי אני מסתערת על מוצרי החלב הטובים והטעימים שכל כך חסרים לי שם, והפעם אני לא מתקרבת אליהם והאמת היא שמבחינת החשק לא ממש קשה לי, רק לפעמים קשה לגוון. אז קניתי גבינת טופו. טעים!

והערב, אחרי ארוחת הצהריים בבית הקפה, סבתא שלי הכינה ארוחת ערב כבקשתי: סטרוגונוף, לצ'וֹ (ירקות, בעיקר עגבניות, מבושלים עם ביצה. טעיםםם), סלט ירקות. היו שם גם תפו"א שאכלתי מהם מעט, וקציצות ושניצלים. בשניצל לא נגעתי אבל מהקציצה הייתי חייבת, למרות שיש בזה חלה. היה נפלא!

אני מותשת, אז עדכונון. עבר, נשברתי קצת, אבל לא בדברים הרציניים. האוכל לא היה מדהים, כך שלא רציתי קינוחים, אבל זה אומר שגם לא היו מספיק דברים טעימים ומותרים לאכול, אז נאלצתי לאכול בערך. אורז לבן, לחם לבן לפחות בחלקו, קצת קטניות שאני לא אמורה לאכול. נראה לי שגם אכלתי משהו עם גבינה. האבסורד היה שרק בסוף בסוף, כשכבר חזרנו לירושלים, קפצנו להורים שלי, שאצלם היה האוטו שלנו (נסענו באוטו מהעבודה כמובן

), ושם היתה שוב העוגה ההיא משבת שנשמרה בפריזר, ופתאום מצאתי את עצמי אוכלת 2 חתיכות קטנות. סתם כי זה שם.
ומה היה נחמד? עשיתי קצת קניות, ומדדתי מכנסיים במידה שלי, וכמעט כולן עלו עלי! עדיין יש לי בטן, שיקח לה קצת זמן לרדת, אבל סך הכל, גזרות נורמליות נראות עלי לא רע בכלל. מזל שלא נסענו אפילו כמה שבועות קודם, כי לא היה טעם לעשות אז קניות. חבל שאנחנו לא נוסעים עוד חודש כי אז יהיה עוד יותר טוב! (נכון, נכון?)

סליחה שאני שוב לא מגיבה, יש יותר מדי פשוט. שמחה לחזור ולראות אתכן.

הו, הערבים הנעימים האלה מול הדף הזה, כשאיה נרדמת ואני מחיה את עצמי עם גביע יוגורט ועליו קצת טחינה גולמית ואבקת אגוזים טחונים... (גייקוב, לתשומת ליבך.. מעדן!)
אף, איזה מגניב! ומדדתי מכנסיים במידה שלי, וכמעט כולן עלו עלי את מתכונת במידה הרשמית, אני מבינה. איזה יופי!!
לא היו מספיק דברים טעימים או זה דבר מעולה! כשיודעים שממילא לא טעים, יותר קל קצת להחזיק מעמד לא?
לא נשמע כל כך נורא מה שכן אכלת. עוד חודש כי אז יהיה עוד יותר טוב! (נכון, נכון?) ברור!! אוטוטו, זה מגיע! תקופת הצמודים בפתח!
סיוונון! בנות, הלא יאומן קרה. ירדתי חצי קילו. - וואו! איזה הישג בארץ זבת חלב ודבש ופיתות!
האמת היא שמהתאור שלך באמת הבנתי סופסוף כמה מבחר יש להשיג בארץ אם באמת רוצים לשמור! גבינות טופו, פיתות מלאות, יש את כל פולי הסויה האפשריים עם או בלי טבלון כך גם טופו. יש מלא מנות מדליקות ובריאות בבתי קפה,
שזה עושה כל כך כיף לשבת ושבכל מקום כמעט יהיה אפשר למצוא משהו! ויש בשר שעשוי טעים. תהני לך סיוונון!
אגב: אכלתי בחוץ בבית קפה בת"א והיתה שם מנה נהדרת של חזה עוף עם ירקות על אורז מלא ואורז פרא
נו! זה נשמע בדיוק כמו אורנה ואלה אני חושבת! האמנם? אם כן, אז תגידי: הייתי באורנה ואלה! מה בית קפה בת"א?... פרטים אחותי, פרטים... ואם לא, אז זה ממש מועתק מאורנה ואלה! אז תגידי- הייתי בבית קפה מועתק מאורנה ואלה..
סתם.. נו, אני ברגע השתטות קטן של נוסטלגיה, מתגעגעת לארץ ומקנאה. בקרוב אצלי! או אולי עדיף שלא...
גייקוב חביבה, מסכימה עם כל מה שפלוניתקה כתבה לך. העקרון הנהדר בדיאטה הזו היא לא לרעוב כלל! גם בנוגע לינוקא הקטן. חושבת שלא הכי בריא לחלב שתרעבי. או שתהיי חסרת סיפוק תמידי כזה. את רק בהתחלה, שמחה שאת מתחילה באיזי, נראה לי שבאמת לא תתחרטי על כך.
כתבת: ירקות וגבינה קשה וירקות כל היום בשלב ב, מותר פירות. ונראה לי שחשוב לך באמת לאכול אגוזים!
עשי כעצתה החכמה של פלוניתית, אכלי לך נאמר שני פירות בשני מועדים ברורים ביום. נאמר אחרי ארוחת צהריים ואחד בערב להרגשה הנעימה... או מתי שאת רוצה וככה תהיה לך מסגרת כזו ותוכלי להתענג עליהם פעמיים ביום. נראה לי נוח, מה את חושבת?
את יכולה כעיקרון גם לדחוף לתנור שלל ירקות לאנטיפסטי, וזה גם יוצא די מתקתק, עם מעט שמן זית ושום- פלפלים, בצלצל, קישואים, חציל, אפילו תפרגני לך בטטה קטנה, מה יש? וזה גם נשאר טעים למחרת! אז שיהיה בהצלחה ותעדכני!
מה שלום לוטם? ור ק?, עדכונים יתקבלו באהבה. |אייקון של זר חבצלות|

בנות, הלא יאומן קרה. ירדתי חצי קילו
נפלא!
ומדדתי מכנסיים במידה שלי, וכמעט כולן עלו עלי!
נפלא!
סיון ואף הן מצטיינות השבוע.

אם כן, אז תגידי: הייתי באורנה ואלה! מה בית קפה בת"א?... פרטים אחותי, פרטים...
גמדית, הכיסופים שבקולך אל רעננות הסלט, הדיוק של האורז ופריכות הקרואסון שבבתי קפה התל-אביביים שוברת את לבי. מזדהה.

אני, לעומת זאת, לא מצטיינת השבוע. אכלתי קצת יותר מדי פחמימות מאז שנחתתי (משהו כמו 4 פרוסות ביום), אבל רק טובות ולא הרבה אוכל. ו....אני יורדת במשקל ל-א-ט. בכל אופן, לא סובלת מכמיהה לפחמימות, וממשיכה בנחישות גמדית.

וממשיכה בנחישות גמדית !!!....D-:
דוקא אני חשבתי ש *אני ממשיכה בנחישות פלוניתית ידועה..!

_וממשיכה בנחישות גמדית !!!....
דוקא אני חשבתי ש *אני ממשיכה בנחישות פלוניתית ידועה..!_
מה פתאום, בינתיים את היחידה פה מהבנות שעוד לא דיווחה על אף שבירה, חוץ מאיזה שלוק בירה בטעות ושתי בצקיות קטנטנות--שממילא הקאת אותן אחר כך

לצ'ו?
סבתא שלך ממוצא צ'כי?
הזכרת לי נשכחות.
אני עם כאב ראש תהומי כל היום ותחילתה של דלקת בשד ימין. אוף...
באתי רק לקטר ושוויץ קצר- מידה 38 נסגרת עלי... הבטן אומנם שם אבל תודה לאל היא גמישה ופשוט נמעכת מעלה.

סיון ואף הן מצטיינות השבוע

אבל אני חושבת שלוטם הרגע חטפה את זה, מידה 38 נסגרת עלי וואו!!! כל הכבוד! אני לא חולמת עדיין על מידה 38 ומאושרת לי ממידה 40. הפעם האחרונה שלבשתי 38 היתה בצבא, אז זו אמנם שאיפה חביבה אבל לא ממש ריאלית בשבילי.

הבטן אומנם שם אבל תודה לאל היא גמישה ופשוט נמעכת מעלה אוי, זה בדיוק המצב אצלי. זה ממש מעצבן, כי ממש צריך להיזהר בגזרה של המכנסיים וגם של החולצה, כדי לא להבליט את הטייר.

והבעיה הנוספת אצלי היא החולצות. בקושי יש לי חולצות, רק עכשיו הלכתי וקניתי חדשות. ומה העניין? כשאני מניקה, זה מתבטא הרי בגודל השדיים, נכון?

וכך החולצות שלי נהיו עלי צמודות. אז אני נכנסת לחנות ומבקשת חולצה לא צמודה, לא חשופה ועם שרוול (מטעמי צניעות) הא! הצחקת את המוכרות. כמעט בלתי אפשרי. בסוף הצלחתי קצת, אבל הייתי רוצה עוד אפשרויות, ופשוט אין.

(טלי חולה, אז כנראה שניסע לחמותי לשבת בשביל העזרה, אבל אוי לי לגבי האוכל. מאחלת לעצמי הצלחה)

באתי רק לקטר ושוויץ קצר- מידה 38 נסגרת עלי...
המממ.... אני לא יודעת אם אנחנו מקבלות פה לקבוצה כאלה שנכנסות למידה 38. המממ... או קיי. בסדר, רק בגלל שאת מהוותיקות.

מצטערת לשמוע על כאב הראש, לוטם. מיגרנות זה המומחיות שלי--אני פחות או יותר ראש המועדון. זה הדבר הכמעט יחיד ששובר לי דיאטה משום שאני חייבת משהו מתוק כשכואב לי הראש.

אף, קטן עלייך שישבת אצל חמותך

. אפילו קחי איתך ירקות ושקדים.