באופן טבעי

למה אתם לא עונים על איך לעשות דברים בזריזות?
סליחה, מה זה להעביר סמרטוט אם לא בזריזות?

למה אתם לא עונים על איך לעשות דברים בזריזות?
את רואה, אפילו לענות כאן אנחנו לא מצליחים בזריזות.

<הולכת לתלות כביסה, באמת!>

איך עובדים על עצלות?

עצלנות]כאן זו מחלה קשה[/po], בתחתית הדף כתוב שבעזרת האל.

האמת, לדעתי על זריזות צריך לענות ביעילות.

לדוגמא: לעשות דברים בקטן, בכל הזדמנות.
אני הכנתי לי מיןו קופסת שירות (שימשה פעם לאיזה לגו של הילדים) שיש לה ידית ובתוכה כל הציוד הדרוש לי לניקוי שירותים. אני יכולה לעבור איתה ממקום למקום ולתקתק את הניקוי בזמן קצר. כל פעם משימה קצרה אחת. בין לבין.

עוד דבר, לא לדחות דברים. ברגע שחוזרים הביתה, פושטים את המעיל ותולים במקום, פורקים את הצידנית / תיק וכו'.

אותו דבר לגבי כלים, לא צוברים בכיור. נגמרת הארוחה ישר שוטפים, מנקים שולחן, מטאטאים רצפה והפ, אפשר להמשיך הלאה...

נראה לי רעיונות בסיסיים שיש גם בפליי-לידיי, אבל בסה"כ כששומרים את הכל על מינונים קטנים, אפשר לעשות יותר

איך עובדים על סדר יום בבית? ממה מתחילים כל בוקר?

ממה מתחילים כל בוקר?
אני - מפיפי, הנקה, כוס תה.

אני - מפיפי, הנקה, כוס תה.
ומה דעתך לגבי כוס קפה ?



ולעניין הניקיון

אנחנו משתדלים לא לדרוך על דברים שבירים

בעיקר לא שמים דברים בעלי יכולת ריח רע על הרצפה

ועובדים בשיטת הקיבוץ - מקבצים בערמות דברים בעלי מכנה משותף (פחות או יותר )

ולפעמים במסגרת החינוך הביתי מגלים שאבוקדו כעבור שנה מתחת למקרר הופך למאובן

רני, אתה (עוד) לא שמעת את ההברקה של חברה שלנו - "אצלנו אפשר לאכול מהרצפה. יש מספיק לכולם".

"אצלנו אפשר לאכול מהרצפה. יש מספיק לכולם".

ולפעמים במסגרת החינוך הביתי מגלים שאבוקדו כעבור שנה מתחת למקרר הופך למאובן
כן, כן. ידעתי שלאבוקדו לוקח זמן להתקמפסט...

מבקשת הסבר מה זה שיטת הקיבוץ לשים בערימות דברים?

מה זה דברים בעלי מכנה משותף?

מאיזה עבודות אתם מתחילות בבוקר?

מבקשת הסבר מה זה שיטת הקיבוץ לשים בערימות דברים?
זו בדיחה. קיבוץ = לקבץ דברים במקום אחד על פי מכנה משותף: כל הלגו, הסברס, הקוביות...

מאיזה עבודות אתם מתחילות בבוקר?
אני מתחילה מסידור המיטה. אחר כך הכלים אם צריך (משתדלת שישר נקי בערב שלפני), טאטוא הבית, כביסה.

מאיזה עבודות אתם מתחילות בבוקר?
אם תוקפים ממש איך שמתעוררים את הכלים וסידור כללי של הבית הכל יציב יותר בהמשך היום
אם לא ?
בלגן כל היום

מה זה סידור כללי של הבית?

איך מנקים בחינוך ביתי?
כל פעם שאני רואה את שם הדף הזה, מדגדג לי לענות (ויסלחו לי כל המעופפות...) פעם בכמה שבועות (ורק כדי לא לזעזע את הקהל אני נמנעת מהמילה 'חודש') מוציאים את הבעל עם כל הילדים ליום טיול ארוך במיוחד ומרימים את כל הבית.

פעם בכמה שבועות (ורק כדי לא לזעזע את הקהל אני נמנעת מהמילה 'חודש') מוציאים את הבעל עם כל הילדים ליום טיול ארוך במיוחד ומרימים את כל הבית
הנוסח אצלנו שונה ל -
פעם בכמה שבועות מוציאים את הבעל עם הילדים ליום טיול ארוך והולכים לישון
שטיפה - רק בנקודות קריטויות וגלויות לעיין

אוי ששששש....לא בקול רם! אני מומחית ב"להרים את הבית" תוך כדי מנוחה וגלישה באינטרנט

(ועכשיו באמת, גיליתי שלנקות את הבית לבד ובשקט, וברצף, זה סוג של תרפיה.)

בד בבד. תוך כדי. בין לבין. וגם עכשיו, אבל רק לפעמים.
לפעמים, תוך כדי תליית כביסה לייבוש על החבל, אני עושה מדיטציה. לא כמו בריטריט, אבל תוך שימת לב לכל פרט. השמש שיוקדת על הכתפיים, הרוח שמלטפת את העור, הציפורים שמצייצות מסביב, רשרוש העלים, הבגד הצונן על כפות הידיים.
תוך כדי שאני רוחצת כלים, אני עונה על שאלות.
את הריצפה מתחילים לשטוף בקייץ ביחד, בחורף התדירות יורדת. זה נורא כייף להתגלש על הרצפה, עם המים הריחניים, תוך כדי שאני מנקה בחדרים אחרים.
בין לבין, אני אוספת דברים ומחזירה למקומם, ולפעמים מבקשת להחזיר למקום עם תום השימוש.
כשהן מתענגות באמבטיה של סוף היום, אני שוטפת את הכלים או מכינה את ארוחת הערב, הכל בד בבד.

בזכות העצלות .

כן הגיע הזמן להודות .
אני נוטה לעצלנות.יש תקופות שזה המנוס היחידי .
אני לא יכולה בלי זה.
אני לא יכולה בלי להתעצל מדי פעם (כל ערב בתקופה הנוכחית ), בלי כוס תה , פירות יבשים ואגוזים ורומן לא ממש חשוב מהסיפריה.

לא , אני לא יכולה לפנות את כל הדברים שנערמים על הרצפה, למרק את הכיורים ואת ..
אני צריכה לתת לעצמי קצת הפסקה.

אז נכון שיש לי רגשות אשם , אני ממש לא בסדר. איך אני חייה בדיר , ועוד הילדים שלי בדיר , ווכ' וכ'
(ואיזה יופי שבאופן התאושש מהמחלה הממושכת שלו ואני יכולה לכתוב על כך קבל עם וקהילה)
אבל ,

אני שומרת על עצמי , אני יודעת שזה יחלוף , ושאני אעשה את מה שאני רוצה , אני אעבוד מתוך שמחה וברכה , וככה אני רוצה.

_אני לא יכולה בלי להתעצל מדי פעם (כל ערב בתקופה הנוכחית ), בלי כוס תה , פירות יבשים ואגוזים ורומן לא ממש חשוב מהסיפריה.
לא , אני לא יכולה לפנות את כל הדברים שנערמים על הרצפה, למרק את הכיורים ואת ..
אני צריכה לתת לעצמי קצת הפסקה._
אז אני ממליצה לך על פליי ליידי
כי בשיטה שלה, את עושה גם וגם.
טריק מספר אחת: מקדישים לבית מינימום זמן ביום וחוסכים הרבה זמן ועבודה.
טריק מספר שתיים: משלבים בשיגרות היום והשבוע את ההפסקות - הן חלק בלתי נפרד מהעניין!
פליי ליידי אומרת, שממש אסור לחיות חיים בלי הפסקות. כמו שממש אסור לחשוב על היום בתור רצף של משימות ולשכוח שחלק מהמשימות שלנו, שחובה לתקצב להן זמן ומקום ונחת רוח - הן גם הארוחות שלנו!
לי זה היה מאוד חשוב לקרוא, כי אני מאלה שהייתי שוכחת לאכול, או חושבת שלגמור את הפרק שאני צריכה לשכתב או את המסמך שצריך לתרגם יותר חשוב מאשר לאכול צהריים... P-:

יש לי כתבה מקסימה שצלמתי מזמן מ"הורים וילדים"של עידית פאנק,שבקיצור מלמדת שביחד.!שווה קריאה וגם הפנמה
אשמח לצלם ולהעביר הלאה...


בדפ-בית או:0773303200

בת ה- 4: "אמא, לשירותים יש ריח של 'ציבורי'. (מתכוונת לשירותים ציבוריים (-: )

אז זהו... שקשה לנקות בחינוך ביתי (במיוחד אם מתעקשים לא להביא עוזרת...) לפחות אצלי.

מגייסים את בת ה-4 לעזור, בחינוך הביתי (-:

מסכימה עם בשמת, אם היא שמה לב לזה , המענה צריך להיות סדנה קצרה לגבי חומר הניקוי שלכם לשירותים והמברשת הנחמדה הזו.
אפשר להשיג מטאטא ומגב עם מקל קצר לשטיפת רצפות.
אצלי החומרי ניקוי הם אקולוגיים, אז אין בעיה בטיחותית איתם .
לא הייתי נותנת לילדים לשרות באויר רויי באדי אקונומיקה.

מצאתי, מצאתי!
בזמן שהילד יושב שעות באמבטיה יש זמן לנקות חצי בית...

בזמן שהילד יושב שעות באמבטיה יש זמן לנקות חצי בית...
נשמע מסוכן. בן כמה הקטן?
אני בהחלט מנצלת את הזמן לנקות את הכיור, את הסלסלה שמעל האסלה, את ארון האמבטיה (לפעמים) למיין כביסה ומקסימום להכניס למכונה - כי אני עדיין יכולה להיות בקשר עין. כל מה שיותר רחוק מזה ניראה לי מסוכן.
לא?

אה, ושכחתי מה עוד אני עושה כשהי משתעשעת באמבטיה: מחליפה לי את הכיתובים על המראה!

בן חמש. משאירה אותו עם דלת פתוחה. לשמחתי הוא מדבר לעצמו ללא הפסק, אז ברגע שיש שקט הולכת להציץ.
היום התלבשתי על השירותים עם הבידה. זה פשוט אסון, מה שקורה מתחתיו ומאחוריו. יש שם מן חריץ כזה, שאם בטעות איזה זכר לא מכוון נכון ומשפריץ לשם אז אוי ואבוי לי.

אז אולי תסתמי את החריץ הזה בסיליקון או משהו דומה? זה יקל על התחזוקה ועל ההרגשה.
אם אין לך, או אין לך רעיון מה עושים, אפשר להתיעץ בחנות לחומרי בנין, בסגנון ׳טמבור׳ (האם זו פרסומת סמויה?;-)).

זה נועד להתפרק לניקוי, לא יכולה לשים משהו שיקבע אותו, זה יהיה אסון. לא נראה לי שהם חשבו על פספוסים...