באופן טבעי

_ככה מצאת לך את בן דמותו של אביך כשאת מגלמת את אמך. האם תרצי להמשיך את השרשרת הזאת?
פאק לא...
זה בדיוק מה שאני מרגישה.. מנתצת שלשלאות של דורות_

את נהדרת. הלב שלך והמוח בדיוק במקום הנכון. תארי לך מה היית מרגישה לו היית רואה את הבת שלך מפנימה שחיים תחת מתח ופחד קבוע ברמות שונות הם נורמליים.
זאת האחריות שלנו לספק לילדים שלנו חיים נורמלים. זה מה ששבר אותי בדף אחר פה של קורבן להתעללות--ההכחשה של מה שעובר על הילדים.}

לא יאומן שהוא לא קולט שזה שהוא מתערב לך בדפים שלך זה רק מראה עד כמה הוא אלים. חוסר המודעות היא תכונה מאוד אופיינית למתעללים.

כן, פורשת, הוא חזר להתערב בדף. אחר כך הוא יגיד שהוא בכלל לא כזה .
לא לדבר. כל מה שהוא אומר מנותק מהמציאות.

מחר לשכת הרווחה מיד. ואם ינהג באלימות--משטרה!

מה שלומך, יקירה? עדכני אותנו

מה פספסתי?

אני ממש מתבאסת שפספסתי את חגיגת התגובות כאן חחחח

מה שלומך, יקירה?
טוב מאוד למען האמת. קצת מוטרדת מהשקט . איזו סערה הוא מתכנן לו בשקט הזה?
אבל כמו תמיד כשאני עושה את הדבר הנכון הלב רגוע ויודע...
שוחחתי הערב עם החברה שלי. היא הייתה כל השבת בחרדה בלתי מובנת מה קורה איתי. כך היא סיפרה לי...
שמחה מאוד לשמוע שאני לא צועדת אחורה...

אני ממש מתבאסת שפספסתי את חגיגת התגובות כאן חחחח

סתם ראו את שמו במה חדש

טוב מאוד למען האמת. קצת מוטרדת מהשקט . איזו סערה הוא מתכנן לו בשקט הזה?

לא לדאוג כלל!! יש לך עורך דין והוא כבר הסתבך עם המשטרה אז אין לו בעצם כוח. אם יעיז, המשטרה תיקח אותו שוב. ומחר בבקשה קבעי פגישה עם המרכז נגד אלימות. טוב?

_שוחחתי הערב עם החברה שלי. היא הייתה כל השבת בחרדה בלתי מובנת מה קורה איתי. כך היא סיפרה לי...
שמחה מאוד לשמוע שאני לא צועדת אחורה..._

חברה טובה ואת גיבורה!!

. ומחר בבקשה קבעי פגישה עם המרכז נגד אלימות. טוב?
הייתי בקשר עם העובד הסוציאלי ביום שישי.. מאמינה שהוא יתקשר בעצמו. אם לא, אנדנד לו קצת

הייתי בקשר עם העובד הסוציאלי ביום שישי.. מאמינה שהוא יתקשר בעצמו. אם לא, אנדנד לו קצת

התקשרי אליו כמה שיותר מהר. מדובר באלימות. אני מבינה שהוא טוב.

דיברנו... חוזרים לשגרה הפגישות השבוע...
האמת שביום שישי כתבתי לו בהודעה מה קורה איתי קצת אבל הוא ביקש אם אפשר לשמור הכל לפגישה... כי קשה בטלפון לעשות שיחות כאלו.
זהו בינתים. עדיין יש שקט מצד איש האמת שלי
וכמו שאני מכירה אותו הוא לא יעשה שום דבר בטח לא משהו אלים

פורשת,

1. חובה להגיד לעורך הדין להתחיל לפעול מיידית (את יודעת למה אני מתכוונת. נכון? לאן הוא צריך לפנות)
2. טוב מאוד שאת נפגשת השבוע עם העובד הסוציאלי

מה שלומך? אני מקווה שאת בסדר ורוצה לשמוע שאת בסדר.

פורשת, ממליצה לקרוא את כל מה שלב שומע כתבה בדף של רמזורית

יקרות לא אכתוב כאן יותר.
הוא קורא הכל. והוא קורא גם את מה שבעריכה..

תעברי למיילים
שלחתי לך

פורשת/מתעוררת יקרה וגיבורה,
לא כתבתי פה עד היום (אני חושבת), אבל אני עוקבת אחרייך בהתפעלות.
החזיקי מעמד. אל תתני לו לחזור בשום מצב ובשום תנאי ובשום אופן.
האיש אלים מאוד ותמיד יהיה אלים. זה כל כך טבוע בו שהוא אפילו לא מסוגל להכיר בזה ולהודות בזה. הוא נורא אלים וגם מסוכן.
את אמא מדהימה שדואגת לילדים שלה ולעצמה. אסור שהילדים יראו אותו מתנהג באלימות (מילולית או פיזית) כלפייך. אני אומרת לך מניסיון שזה זוועת עולם בשבילם. ולכן אסור להכניס אותו יותר אליכם. כי הוא אף פעם לא ישלוט בעצמו. האלימות טבועה בו.

בהצלחה!! את גיבורה!!!

פורשת, אם את זקוקה לי, אעבור גם אני למייל (בתדירות שאוכל). אני בתקופה לא טובה ודי בקריסה. אבל את ממש נגעת לי ללב, בכלל ובשבת האחרונה. את משהו מיוחד וכזאת אמיצה ודואגת לעצמך ולילדייך. מגיע לך.

כתבתי לך

בסצנה הבחורה לא רוצה את הגבר והוא בעצם "מכריח" אותה לראות כמה היא לא יכולה לחיות בלעדיו או משהו כזה...
מצרפת פה קישור לתרגיל שעשה סטודנט לקולנוע:
https://www.youtube.com/watch?v=orb5R8Udz04

אני חושבת שהוא מציג היטב הבניה תרבותית שכולנו חיים בה. אם תשימו לב מעכשיו, תראו שברוב הקומדיות הרומנטיות השאלה היא האם הגבר רוצה או לא את הבחורה. והסוף הטוב- כן! הוא רוצה!!!
ומה האם היא רוצה בו? אני הייתי יוצאת לפגישות ומנסה לבדוק האם הוא מעוניין בי, ולא האם אני מעוניינת בו

קטע נהדר!

_אני חושבת שהוא מציג היטב הבניה תרבותית שכולנו חיים בה. אם תשימו לב מעכשיו, תראו שברוב הקומדיות הרומנטיות השאלה היא האם הגבר רוצה או לא את הבחורה. והסוף הטוב- כן! הוא רוצה!!!
ומה האם היא רוצה בו? אני הייתי יוצאת לפגישות ומנסה לבדוק האם הוא מעוניין בי, ולא האם אני מעוניינת בו_

לחלוטין. מדהים גם כמה זה חקוק בתשתית התרבותית עדיין.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אכן קטע מעולה

אוי זה אכן מעולה...
זהמעולה ברמה שבא לי לשלוח את זה לכל החברות שיש לי...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פורשת! מה שלומך יקירה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בסדר. ראיתי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שמחה שמצא חן בעינכן
כבר זמן רב שאני שוקלת להדביק את זה לכל הדפים הרלוונטיים.
כדאי גם באמת להסתכל מעכשיו דרך הפריזמה הזו על סרטים, ספרים, כתבות, חינוך וחברה. במיוחד למי שיש לה בנות..

פורשת, מה שלומך? ספרי מה קורה איתך.

עוקבת יקרה. אני לא יכולה לכתוב כאן יותר כי הוא קורא הכל ומשתמש בזה.
אבל בגדול אני ממש בטוב..
בעיקר בתוך עצמי הטוב הזה.

היי .
חוזרת לכאן אחרי עידנים.
הוא עבר לגור בדירה לידינו. מרחק הליכה של כעשר דקות.
בהתחלה אפשרתי לו להגיע לבקר ולפני שבועיין הצבתי גבולות .
הודעתי לו שהוא לא יכול להגיע לכאן יותר.
הוא השתולל וקילל ואיים
יומיים אחרי הוצאתי צו הגנה .
לפני שבוע הוא הפר את הצו .
נכנס אלי לבית בזמן שישנתי (הבית היה פתוח כי אחי היה אמור להגיע )
העיר אותי. איים עלי ש"לא אראה אור שמש" וזרק עלי סיגריה בוערת! !!

הרציונל אמר לי להתלונן אבל אני לא במקום לעשות את זה .
אז כבר שבוע כמעט אני גרה אצל חברה טובה שפתחה בפני את ביתה וליבה.

אחזור לכתוב כי יש לי מלא מה אבל עכשיו נגמר הזמן שלי

וכולי תקווה שהוא לא יכנס לכאן שוב כי הוא יודע שאני כבר לא כותבת פה יותר

הרציונל אמר לי להתלונן אבל אני לא במקום לעשות את זה .

אין "לא במקום". להתלונן מיד. מה שהוא עשה זה אלים ומטורף. בפעם הבאה זה יהיה יותר גרוע. את צריכה להיות מוגנת בבית שלך.

יש לי מנגנון מדהים של התכחשות לאלימות שלו
אני עמוק עמוק בתוך מעגל האלימות עדיין.
רחמים . סליחה. שוכחת את הפחד ואת כל הפגיעה .
זה מטומטם לאללה.
בינתיים לא התלוננתי אבל עשיתי צעד לכיוון של יציאה ממעגל האלימות הזה.
החלטתי שאני לא סולחת . לא משנה כמה הוא יתנצל (עד כה 20 הודעות פחות או יותר ) וכמה תשורות הוא ישלח ( השאיר לי פרחים , שוקולד ומכתב ליד הדלת )
אני פשוט לא סולחת
לא עונה

עדיין אצל חברתי. הולכת כל ערב אחרי שהילדים נרדמים לבית. מפעילה מכונת כביסה ולוקחת בגדים ליום שלמחרת.

עדיין מחפשת פתרון אחר מלבד המשטרה.
עדיין יש בי אמונה שהוא יתהפך. שיבין שאין לו מה לחפש אצלי יותר.
שלא נחזור להיות יחד וזהו זה.
שיתאהב במישהי. .

וואוו ....
אכן זה מאד אלים.
זה מצויין שאת לא סולחת ומצויין שהתרחקת.

תפעלי בהתאם ליכולות שלך בזמן נתון.
אל תדאגי היכולות שלך ילכו ויתגברו ובעתיד לא תהיה לך שום בעיה לגשת למשטרה.

במקביל, ומבלי לסתור את דברי לעיל, אני גם מסכימה עם קוראת שאם לא מגיבים לאלימות בצורה מאד ברורה היא תחזור שוב.
הכוונה היא שהכי יעיל היה לפנות למשטרה ולדווח על הפרת הצו.
מצד שני, אם את עדיין לא ממש מסוגלת לעמוד בזה זה בסדר שאת נוקטת בדרכים אחרות על מנת להדגיש שהוא חצה את הגבול.
והכי חשוב זה שאת נוקטת עמדה כלפי עצמך.
שימי לב את כבר לא בודקת מה זה יעשה לו ואיך זה ירגיש לך אלא מחליטה בשביל עצמך איך את פועלת כתגובה למה שעשה מבלי לשקול תרחישים של אם הוא .... אז ....
זה אומר שהתקדמת.

חיבוק חזק יקירה.

עדיין מחפשת פתרון אחר מלבד המשטרה.

אין שום פתרון אחר להתמודד עם גבר אלים ומסוכן. משטרה. יש לך ילדים ואחריות.

עדיין יש בי אמונה שהוא יתהפך. שיבין שאין לו מה לחפש אצלי יותר.

הוא בחיים לא יבין את זה בעצמו. הוא גבר אלים וגם כנראה לא כל כך נורמלי. אין שום סיכוי בחיים בחיים בחיים שיבין בעצמו.

את ממש גיבורה!
עם זאת את חייבת לפנות למשטרה שיגנו עלייך. הם אולי יכולים גם לשלוח אותו לטיפול .

פורשת,
מה שלומך ? איפה את היום ?

וואו כמה זמן לא נכנסתי לכאן. התגרשתי לפני שנה.
איזה זכרונות לקרוא את מה שכתבתי כאן...
בניתי לי קן חדש ואני מסיימת את הלימודים עוד שניה..

וואו!!!!!!!!!!!!
איזה יופי!
רוצה לשתף?

זו מלחמה
מלחמה שלא נגמרת לעולם
יום יום
מלחמה לפתוח את העיניים בבוקר
מלחמה שלא לשקוע אל חלום קודר ללא קץ
מלחמה...

יש לי שני ילדים ואני נלחמת להישאר בחיים בשבילם ובגללם.
בימים בהם החומה יורדת הכאב חזק ממני והדמעות שוצפות ומסתירות ממני את האופק
כאב על התמימות שנלקחה
כאב על ילדות שלא הייתה
כאב על הפעם הראשונה שמעולם לא הייתה שלי
כאב על אין אני
כאב פיזי ונפשי ורגשי ונשמתי
כאב בן אלף שנים
כאב שאין לו סוף ולא ברור אם יש לו התחלה


הכאב הראשון שאני זוכרת , זה שדוקר את ליבי ללא סוף
שורף אותי מבפנים הוא הכאב על הפעם הראשונה ועל התמימות שנלקחה
כאב על מגע שנוצל
כאב על תום שנגזל

הראל

זה התחיל הרבה לפני אותו יום שלישי ארור. זה התחיל כשניצלת את תמימותי והטרדת במילותיך.
זה התחיל הרבה לפני.
וזה נגמר ביום שלישי.
איך נגעת בידי בדרך וזה נעם לי.
מעולם לא נגעתי בגבר לפני.
מגע מוזר חדש
אבל אז...

עצרת את הרכב שם בחורשה
ולפתע היית עלי, כולך
לשונך אי שם בתוכי
ידיך פותחות את חולצתי בחוזקה.
יד נשלחת אל איבר מיני
באגרסיביות ובעוצמה.
אני מפשירה מקפאוני ומתחילה לבכות
בכי היסטרי
אני מתחננת שתפסיק.
אתה לא מקשיב.
זה לא יתכן שאת לא רוצה
לא יתכן שאת בתולה אתה אומר
את כל כך סקסית
אתה אומר וממשיך
ואני בוכה.
אני מייבבת ללא שליטה חצי קפואה. חצי ערומה.
אתה מסתכל עלי לפתע ואומר: את באמת לא רוצה.
אתה יורד ממני ולוקח את ידי ומשפשף איתה את איברך.
הלוך ושוב. הלוך ושוב.
אני כבר מזמן לא בוכה..
נוזל לבן משפריץ עלי
אני לא שם
כמו רובוט מזיזה את ידי הלוך ושוב ושוב הלוך ושוב
אתה מזיז את ידי בגסות.
כבר גמרתי אתה אומר.
אני לא שם..
היד ממשיכה לזוז..
שוקעת לתוך בור שחור
חוזרת אל ביתי
ואני לא שם
ולמחרת כמו כלום הולכת לעבודה
ואני לא שם
מסתובבת בעולם לחפש אהבה
ואני לא כאן
ואני לא שם
אני לא בכלל
אין אני
ואין כאב
ואין דבר
חור שחור
ריק איסופי
חשיכה מוחלטת
מסתובבת ברחוב ומחפשת אהבה. מחפשת לדעת גבר
שאדע אותו והוא אותי.
מסרבת לקבל את שקרה.
מסרבת להרגיש

ערן

הגעת לקנות אבנים
זוכרת אותך מסטול חצי מחוויך עם הנהג האישי
התרברבת ביצירות שלך
בפעם באה הגעת להראות ואני התלהבתי
הצעת להראות לי עוד
ואני קפצתי על ההזדמנות
בבית שלך שלפת את קופסת התכשיטים שהכנת
כבר אז הבנתי שטעיתי.
ישבת קרוב קרוב.
צמוד צמוד
מלטף בכל רגע את גבי.
ידעתי שטעיתי כשבאתי
לא רציתי
מאוד לא רציתי
המגע שלך לא היה נעים לי.
רציתי ללכת
אבל כשהתחלת לגעת בי כבר לא היה אותי..
הייתי הרחק הרחק
אינני יודעת היכן הייתי
כשהפשטת אותי מבגדי
אינני יודעת היכן הייתי כשהחדרת את איברך בכוח באחוריי
מרחפת מלמעלה לרגעים
צופה בסרט אימה של חיי
אין כאב
ואין רגש
ואין אני
ועכשיו כשגמרת והלכתי כאובה בגופי
נמחק עוד חלק ממני
פיסות פיסות נשרו ממני בדרך לדירה
כבר מרחפת באופן כמעט קבוע ממעל ולא נוכחת במציאות של חיי.
ולמדתי לשחק
המצאתי אותה
שמה היה כשמי
חיוך קבוע על פניה
חובבת סקס היא הייתה
כי זה מה שהם רוצים. הלא?
וכי מה זה משנה אם אומר שלא
והיא למדה לשחק, ולזוז ולדבר ולצעוק
שחקנית מקצועית במיטה
וביום ובלילה.
אך עיניה כבויות
האור נעלם לחלוטין
ואין אני כבר בכלל...
כמו שבלול מסתגרת בתוך עצמי

ואז הגיע שמואל...

היית חבר של ענבר.
כן, אני זוכרת אותך, את ראשך הקרח.
את שיניך הלבנות, המבהיקות.
היית בדירה עם חברים.
ולי?
לי לא היה לאן ללכת
אז חזרתי מהעבודה היישר אל המיטה
ונכנסת לחדר,
סגרת את הדלת.
התיישבת על מיטתי
ונשכבת
והפשטת
ונגעת
וזכרוני בוגד בי כיצד ואיך ומה.
כי לא הייתי.
פיסה אחרונה של חיות וחיים נתלשה ממני באותו לילה.
ולמחרת כאילו הכל כרגיל הזמנת אותי לבוא איתך ועם ענבר למעיין שם שילחת בי את החבר שלך.
בניימין?? זאת כבר לא אזכור.
ויד אחת שלך על ענבר וידך האחרת עלי. ובצד השני החבר
ובפנים צרחתי די
ובחוץ חייכתי
ובפנים בכיתי
ובחוץ רציתי.

קוראת ובוכה איתך.

תודה... אני לאט לאט בכלל מרשה לעצמי לבכות.
עד היום לא הסכמתי להכיר בזה בכלל
ובחודשים האחרונים משהו בי נפתח שאני מתחילה להציף את הכאב קצת
כל פעם קצת