פליי ליידי

תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

איך מנקים אבק ממסכימחשב וציוד משרדי עדין?
אני עושה את זה עם המטליות הייעודיות לניגוב משקפיים.

היי נועה,
אני לא יודעת מה כללי השמירה על ניירת כזו.
קודם כל, מסכימה ם כל מה שמסתדרת ובשמת כתבו.
מסכימה בייחוד עם עניין הקלסרים, ונגד אקורדיון. קלסרים מייצגים שיטת תיוק נוחה יותר כי הם הרבה יותר גמישים ואקורדיון הרבה יותר נוקשה במקום ובסדר שהוא מכתיב לך. בקלסרים את תמיד יכולה להוסיף מדור או לבטלמדור, לעשןץ מדור אחד שמן מאוד עם עשרות ניירות, ואחד דק ורזה עם שלושה-ארבעה, לפי הצורך.

מוסיפה לגבי תיוק ניירות:
בתוך כל מדור, תמיד לתייק לפי תאריך, כי אז הרבה יותר קל למצוא אותם כשצריך. אני נוהגת למרקר בצהוב זרחני את התאריך (מאוד עוזר), ולפעמים גם שורה קריטית בתוכן (למשל בטפסי 106ת אני ממרקרת את שם מקום העבודה). אם יש המון ניירות מכל שנה, שווה לסמן את השנים כדי שקל יהיה להפרידן זו מזו - למשל על ידי פתקית דביקה שמזדקרת בצד העליון של הדף.

טיפ לשמח את לבך ולדרבן אותך להתחיל: מסיבת תיוק
לקבוע תאריך בתיאום עם האיש.
לקנות את כל המצרכים הדרושים (קלסרים, חוצצים, מרקר, מחורר, שדכן וכו')
לקנות את כל המצרכים הדרושים - חלק ב' (פירות טעימים, קצת פיצוחים, עוגיות אם את אוכלת)
לשים מוסיקה שאת אוהבת, אבל כזאת שטובה בתור מוסיקת רקע - לא יותר מדי דומיננטית, שלא תפריע לריכוז
לפנות מקום בשפע בחדר (שולחנות, כסאות, רצפה, מה שאת מעדיפה). שיהיה מספיק מקום לכל הקטגוריות (מנורה, בנק, עבודה, בריאות, שונות וכו') וכן לקערת הכיבודים.
ואז להתחיל לעבוד.
ולא לשכוח: לקחת כל 20-10 דקות הפסקת נישוק (מספיק נשיקה אחת וחיוך! 10 שניות שעושות את ההבדל)

עוד תוספת משלי לענייני מיון וזריקת ניירות:
לנסות לחשוב למה את עשויה להזדקק להם בעתיד, וכן כמה שנים אחורה.
כיוון שזו חשיבה מורכבת, ואת מרגישה כרגע אובדת עצות, אני מסכימה שעדיף קודם כל לתייק ולחסל את הבלגן, ורק אחר כך, כשאת מרגישה נקי-ומסודר ויודעת איפה כל דבר נמצא, לעבור למשימה הבאה (אפשר גם עוד ששה חודשים, לא בוער) והיא מיון וזריקת הניירות הלא נחוצים.

אבבל הנה כמה אופנים לחשיבה:
  • האם את צריכה לשמור את זה לצרכי ביטוח לאומי או תיאום מס? ניירות כאלה (בייחוד טפסי 106 או תלושי משכורת) יש לשמור עד זקנה ושיבה, כי ביטוח לאומי מנייאקים ופעם בכמה שנים מצמיחים לך איזה חוב ש"לא שילמת". תלושי משכורת הם ההוכחה ששילמת, ואת עלולה להזדקק להם בכל רגע נתון.
  • האם הנייר הזה הוא דיווח על מצבך האינדיווידואלי, או פרסומת ומידע כלליים? למשל, קרן הפנסיה שלי אוהבת לשלוח לי כלמיני "ידע כללי" על איך היא מתנהלת, דפים ארוכים ועמוסים שאין שום סיכוי שאקרא, אזכור או אבין. הפחה אשליכהו. אני שומרת רק את הדיווחים השנתיים על כמה כסף יש לי.
  • האם הנייר קשור למשהו שעדיין קיים, או לדבר שפג תוקפו ואין לו שייכות להווה שלך? זה עניין עדין, כיוון שכבר גילינו שכשזה מגיע לתלושי משכורת, כל נייר הוא רלוונטי, גם אם עבדת שם חודש אחד בגיל 15. כנ"ל ביטוח מקצועי - אם יש לך ביטוח מקצועי שכולל הגנה נגד תביעות, יש לשמור, כי אנשים יכולים לתבוע אותך גם מספר שנים אחרי המקרה. אבל דיווחים על, נניח, תכנית חיסכון שפג תוקפה וכבר פדית, אין הרבה טעם לשמור. כנ"ל ביטוח נסיעות אחרי שחזרת בשלום ארצה.
:-)
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

פליי ליידי

שליחה על ידי ריש_גלית* »

אני עוד לפני סידור הניירת, אבל יש ספר שמאוד עוזר לי עכשיו - מין פליי ליידי לאנשי עסקים ש יונת שרון המליצה עליו לא מאוד מזמן וחברה השאילה לי לקריאה: הוא נקרא לגרום לדברים לקרות, מאת דיוויד אלן, בהוצאת כנרת. בהתחלה היה לי קשה אתו, אז אמרתי לעצמי שאני רק קוראת ואני לא צריכה לעשות כלום, והוא באמת כתוב בסגנון לא-משהו. אבל ככל שאני נכנסת אליו אני רואה כמה הוא מועיל. והמטרה שלו הרבה יותר רחבה מאשר רק לסדר ניירת, כמובן. הוא מתייחס להתייעלות בעבודה ובארגון שלה, אבל מבחינתו עבודה, או "פרויקט" כמו שהוא קורא לזה, הוא כל דבר שמצריך יותר מפעולה אחת. זה יכול להיות הכנת הגינה לחורף, פנטזיה על חופשה רחוקה שאולי נממש פעם, צביעת הסלון, סידור העניינים עם ביטוח לאומי וכו'.
ואני לא יכולה לזלזל בו כי כבר, תוך כדי קריאה, הסתדרו לי כמעט מעצמם ואפילו כמעט בהנאה כמה דברים שהיו תקועים שנים. ר' סעיף ביטוח לאומי, למשל.

הצד הרוחני שבזה הוא שכשמתכווננים על משהו - דברים מסביב מתחילים להתאים את עצמם לתדר שאת (אני) נמצאת בו. וככה, למשל, אם בדיוק התכוונתי לטפל בטלפון הנייד הישן שהמקשים בו כבר לא נענים לתחינות שלי וגם כמעט אף פעם אין לו קליטה, ובדיוק גם ביקשו ממני תמונות של הילדים בשביל סבתא ותפסתי שכמעט אין לי תמונות שלהם מהשנה האחרונה, מאז שהמצלמה התקלקלה, ובקיצור אולי אני באמת בשלה לאיזה טלפון מהדור החדש (שיש בו גם מצלמה סבירה) - בדיוק אז מתקשרים מחברת סלולר וקובעים לי פגישה עם נציג שיבוא אלי הביתה ויציע את מרכולתו.
@}
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

פליי ליידי

שליחה על ידי ריש_גלית* »

לגרום לדברים לקרות - רשימה של יונת בעלון
(אגב, תאריך הפרסום של הרשימה הוא תאריך יום ההולדת שלי. מישהו מנסה לרמוז לי משהו?)
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

בעבר הכנתי כל כך הרבה רשימות - ולא יצא לי לחזור אליהן כמעט אף פעם.
הן באמת רוקנו את המצפון מרגשות אשמה - למשך יממה.
אח"כ עוד יומיים של אופטימיות - כי כביכול יש רשימות ויש לאן לחזור וממה להתחיל.

וזהו.
לא הרבה זז. אולי כמה דברים ראשוניים בשניהי שערכתי את הרשימה אבל לא יותר.

ויש לי גם נטייה להיכנס לרשימות ארוכות . מהסיבה שבאמת יש לי הרבה מה לעושת בקנה. הרבה מאוד.
ומעוד סיבה - שאני נתקפת ברצון לסדר עולמי חדש ומוסיפה רשימות שכוללות הוצאה לפועל של קריאה לסדר מגיל 16 (להוריד שיער ביום קבוע בשבוע למשל. לעשות הליכה פעם ביומיים, לשתות ויטמין קבוע, קיצר כל מה שטוב לבריאות ולא עושה טוב להרגל הותיק שלי לא לשנות הרגלים).


לצערי כשאני שומעת רשימות אני שומעת גם בריחה מאחריות (שלי).
נועה*
הודעות: 1437
הצטרפות: 04 ספטמבר 2001, 13:21

פליי ליידי

שליחה על ידי נועה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

בנות, תודה! במיוחד ל-הסתדרתי (מוזר לכתוב את זה (-: ) ותמרוש רוש
אתמול ראיתי את התשובות, הצטיידתי והתחלנו. התוצאה- שולחן ריק כמעט, ורק על כסא אחד עומדת קופסה ענקית. נופו גם חלק משקיות שהיו תלויות בשפע על הכסאות. הקטע היה פשוט כל כך, ולא דרש התעמקות, שלא רק הרגשתי שזה יהיה בסדר לעשות, אלא גם ממש קיבלתי את החשק החמקמק הזה, שלעולם לא תוקף אותי מול ניירת.

אתמול בערב ישבנו כולנו- לא רק חלק מהמשפחה- ואכלנו. איזה כיף.

מה שכן- הבנתי לעומק שאת ההמשך אני צריכה לעשות במנות קטנות. הניירת הזו מתישה אותי וההתעסקות לזמן ארוך לא עושה לי טוב.
אני חושבת על עשרה ניירות ליום, זה נראה לי לא מורגש.

בהמשך אשאל יותר לעומק (מקווה שלא אתייאש באמצע). למשל, יש חשבונות( חשמל, מים וכו), עדכונים של קופות גמל וכאלה, משנים קודמות. מה לשמור?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

פליי ליידי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

_רוזמרין (07.05.2011 20:06):
בלגניסטית, זאת טעות שיכולה לעלות ביוקר.
אם את שכירה- תשמרי לתמיד את תלושי המשכורת שלך. יש שם הרבה מידע שקשור לזכויות שלך בנושאי מסים ותגמולים. מאד יתכן שתצטרכי לבדוק אחרי הרבה שנים אם קיבלת את כל זכויותייך, אם שילמו בעבורך את הפנסיה כפי שרשום בדפים (יש הבדל בין רישום בתלוש משכורת שמקטין את הנטו שלך לבין התשלום בפועל לחברת הביטוח). זה נכון גם אם עברת מקומות עבודה במשך השנים.
מס לאומי ומס הכנסה- לשמור לתמיד את הריכוז השנתי. החוק מאפשר להם לתבוע אותך בלי הגבלת שנים לאחור (אבל מגביל אותך אם את רוצה לתבוע אותם).
הלוואות ומשכנתאות- לשמור עד לסיום ההחזר את החוזה ואת פירוט התשלומים השנתי.
חברות שמקליטות- אל תבני על זה. הם יכולים לטעון שהם מקליטים רק חלק מדגמי מהשיחות. אם שינית, למשל, חבילה בסלולרי או באינטרנט דרך הטלפון- תבקשי שישלחו לך את החוזה במייל ותבדקי שהוא תואם למה שסיכמתם טלפונית. תדפיסי תשמרי עד לשינוי חדש.
ביטוחים אישיים, קרנות נאמנות, פנסיה וכד'- לשמור עד עולם או עד שהוצאת משם את כל הכסף. גנבים זו מילה צנועה בשבילם._

נועה, זה משהו שכתבתי לבלגניסטית שאמרה שהיא לא שומרת שום נייר ולא מבינה למה צריך.
ולשאלתך לגבי חשבונות שונים:
דפי מצב חשבון בנק- לשמור לתמיד. דפי כרטיס אשראי- שנה.
ארנונה, מים, חשמל, גז, סלולרי, כבלים וכו'- לשמור לתמיד (או עד שעוברים לחברה אחרת) חוזים וחשבוניות התקנה ותיקונים. חשבונות שוטפים- לעבור ולראות אם יש בעיה לטפל. אם לא- שמירה לשנה.
תעודות אחריות למכשירים- לשמור עד שהמכשיר מוחלף. גם חשבוניות תיקונים, כדי לראות את היסטוריית הטיפולים.
אם יש סוגי מסמכים שפיספסתי, תתני עוד פירוט.

נ.ב. לפני כמה חודשים ישבתי לתייק את כל המעטפות שמגיעות מקרנות הפנסיה וההשתלמות. (מאז שהם התחילו לשלוח כל שלושה חודשים במקום פעם בשנה, אני מוצפת).
כל מעטפה שפתחתי, הסתכלתי על הנייר. בעיקר כדי להזכר מה הולך שם.
באחת המעטפות מצאתי קרן השתלמות מתקופת תרפפ"ו שמזמן אין שם הפקדות אבל המשיכה לתת ריבית יפה, אז השארתי. גיליתי שהם העלו דמי ניהול ויחד עם הריבית- יש גרעון.
כלומר, ההפרש בין הסכום בתחילת השנה לבין הסכום בסוף השנה הוא לרעתי. אז הלכתי לראות מה היה בשנה שעברה וגם אז היה לרעתי. פדיתי את הכסף ועכשיו אני זורקת את כל הניירת של הקרן.
הסתדרתי*
הודעות: 12
הצטרפות: 05 אוגוסט 2012, 15:11

פליי ליידי

שליחה על ידי הסתדרתי* »

נועה, איזה כיף לשמוע! נכון ששולחן אוכל נקי וריק זה תענוג? וכבר ישבתם לאכול ביחד- נפלא!
הפתרון של 10 דפים ביום נשמע לי נהדר. תעשי כל יום קצת אבל בעקביות, אל תתישי את עצמך. אם תרצי להוסיף תוכלי דואר חדש שמגיע לתייק מיד בחוצץ מתאים או לפתוח לו חוצץ חדש, ואז תכולת התיבה רק תקטן.
טיפים לתיוק פנימי, אבל אני ממליצה לך מאוד לעשות את זה אחרי שתמייני הכל מיון גס:
את צריכהלמצוא מערכת תיוק פנימית שתתאים לך. אני למשל בבנק מפרידה בין סוגים שונים של ניירות ובביטוח מתייקת הכל לפי תאריכים (בכל חוצץ פנימי).
כמו שרוזמרין כתבה, למיין לפי תאריך, כלפי מעלה (כלומר שכשאת מוסיפה דף עדכני שקיבלת בדואר לחוצץ אז את מוסיפה אותו הכי למעלה). ככה את לא חייבת להפריד לשנים (אבל אם את רוצה אז זה כמובן אפשרי).
לנסות להבין מה כתוב בדפים. דפי חשבון שמפרטים תנועות עו"ש לא צריך לשמור לאורך שנים. ובכלל עדיף לעבור לשירות ששולח אותם במייל והניירת מצטמצמת, הכל בתיקיות במחשב. ניירות שמפרטים מה מצב תכנית מסוימת, או תכניות פנסיה וקרנות השתלמות: תנסי להבדיל בין התכניות: אם בבנק יש לי כמה חשבונות, אני עושה תת חוצץ לכל תכנית. תסתכלי על הנייר וצריך להיות כתוב באופן ברור מספר של התכנית או החשבון או החסכון בה הנייר עוסק.
ניירות שמפרטים מצב של תכניות שלי אני שומרת רק את המעודכנים. מה שהיה ב-2008 זה כבר היסטוריה מבחינתי.
חשבונות מים חשמל וכו': אם את בדירה שכורה תשמרי עד שאת עוזבת אותה. בדירה שלך- שנה אחורה זה מספיק.
הרעיון של בשמת לגבי לגשת לחברת ביטוח/לבנק או לכל מקום אחר ולעבור איתם על הניירת מעולה בעיני.
והכי חשוב, כל נייר שיש לך ואת לא בטוחה לגביו תתקשרי למקום הרלוונטי ותשאלי. יכול להיות שתתקשרי למנורה לגבי תכנית פנסיה מסויימת והם יגידו שהיא נפתחה ב-2003, וקשורה נניח למקום עבודה קודם שלך, ושמאז הכסף כבר עבר לחברת מגדל שם מתנהלת תכנית הפנסיה הנוכחית שלך והתכנית הזאת כבר לא קיימת ובעצם אין לך שום תכנית שם. אחרי שאת מאמתת את זה את יכולה לזרוק את מרבית המסמכים של מנורה (הייתי שומרת את הדיווח האחרון ואת האישור שלהם על מעבר למגדל). כל תכנית חדשה שאת מגלה נייר לגביה- לברר מה קורה איתה, ולרכז את הניירת שלה. בד"כ אם תסדרי לפי תאריכים יהיה לך מבט על על התכנית: מתי נפתחה, כיצד השתנו הריביות, מה המצב כרגע...)
יכול שתגלי קרנות השתלמות ששוכבות איפושהו, זה כסף...
אל תניחי שכל הניירת של מקום מסויים עוסקת באותו חשבון/תכנית. חפשי מספר זיהוי של החשבון ותאמתי.
תעשי רשימה ברורה של מה יש לך איפה:
לאומי: חשבון עו"ש וחשבון חיסכון
פועלים: חשבון חסכון שסבתא פתחה לי כשהייתי קטנה
מנורה: פנסיה וקרן השתלמות
מגדל: קרן השתלמות של מקום עבודה קודם

אחרי שתכירי את מה שיש לך, יהיה לך קל יותר לעבור על דואר בשוטף, לבדוק אם מודיעים לך על דמי ניהול בבנק (להתקשר להתווכח!!), על ריבית שהשתנתה- להתמקח או לשנות תכנית, או מאחלים שנה טובה ושולחים לוח שנה מהודר (לפח, עם כל הכבוד...).

ועוד דבר קטן- הניירת הזו היא לפעמים מלחמת התשה. היא כתובה באותיות קטנות ולא תמיד ברורה. יש לבנקים ולחברות אינטרס שלא נהיהמעורבים, שלא נתמקח, שלא נבין שדמי הניהול גבוהים יותר מהריבית. זה משהו לחשוב עליו כשאת מסדרת: סדר זו דרך להחזיר לעצמך את השליטה בחיים שלך, גם בשולחן האוכל המשפחתי המסודר אבל גם בכסף שלך מול החברות הגדולות האלה.

אל תהססי לשאול שאלות לגבי כל דבר ספציפי. זה לא כזה מסובך, יהיה לך המון סיפוק ואת ממש מסוגלת לסדר את הניירת הזאת בעצמך.
קורנית*
הודעות: 6
הצטרפות: 23 אפריל 2006, 10:49

פליי ליידי

שליחה על ידי קורנית* »

בתור מעריצה "כבדה" של flylady שמחתי ממש לגלות (במקרה!) שיש להם אפליקציה לטלפון! היא מכילה תיקיית משימות, טיימר, אפשרות לבניית שגרות, קישור למקום המתאים באתר ועוד...
קריאה_לסדר*
הודעות: 2
הצטרפות: 23 אוקטובר 2012, 00:14

פליי ליידי

שליחה על ידי קריאה_לסדר* »

יש לי התלבטות בקשר לבגדים

במשפחתנו זוג ושלושה ילדים בגילאי 6,3,1.
הרחבת המשפחה תתקבל בשמחה.

במהלך השנים קניתי רק מעט בגדים לילדים והרוב התקבל ב"הסכם עודפים והעברות" פנים משפחתי.

נוצר מצב שיש לנו הרבה בגדים לכל מין וגיל (לרוב גילאי 4 ומטה)

שאלתי היא: כמה בגדים כל ילד צריך לשבוע שבועיים.

ז"א אני רוצה למיין ופוחדת שיחסר בייחוד לילד הבא(לא בטוח שאקבל חזרה מה שנתתי.)
וגם יש לקחת בחשבון שהילדים גדלים.


כמה בגדים נורמלי לשמור לכל ילד?

מצטערת על הניסוח העילג מעט לשעה זו, מקווה שאני ברורה

תודה יקירותיי
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

הייתי משאירה כ-5 יחידות מכל מידה מתחת לשנה (גופיות, מכנסיים וכו').
את לא יודעת אם הגופיות הקיציות לגיל חודש שתשמרי יהיו רלוונטיות כי יוולד בכלל ילד חורף. :-) בנוסף, במילא תקבלי גם אז (אם להאמין להיסטוריה) וגם אם לא, בגילאים האלה הקפיצות גדילה מהירות וכמות מעבר לזו בהנחה שבמילא את מכבסת כל יום במשפחה גדולה,- לא שווה את מקום האחסון.\

אז הייתי משאירה 5 מכל מידה במהלך השנה כולל חורף/קיץ זה נשמע סביר.

וגם - הייתי משאירה את כל הבגדים הנעימים, אהובים, וכו' - מעל גיל שנה.
יש לך עדיין שניים מתחת לגילאי 4, ואת גם מדברת על הרחבת המשפחה אז בכלל... כך שלרוב הבגדים עדיין יהיה צורך בטווח המיידי והארוך.
אבל - בגלל השפע שיש לך הייתי ממיינת החוצה ביגוד לא לפי כמות, אלא לפי העדפה - מה שמעולם לא הולבש, או שהיה חם מדי לארץ או מסורבל מדי להתעסקות, או ישן או סתם בד לא נעים. לא סתם האחים הגדולים "התגלחו" על הבגד, לפחות מה שסתם הכביד בארון כבר לא יהיה שם.

דרך אגב, כל ילד גדל אחרת ולא תמיד מה שהתאים לגדול ממנו יתאים לו. במשפחה המורחבת יש אצלנו שלוש אחיות שהאחת גבוהה רחבה בעוד שאחותה דקיקה נמוכה עם רגליים קצרות והשלישית גבוהה ורזה מאוד עם רגליים ארוכות. אין כמעט העברת בגדים ביניהן כי הרוחב והאורך הכל הפוך. ארון הבגדים שלהן עמוס מאוד ובהכל, אומרים ההורים, נעשה שימוש.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

_בעבר הכנתי כל כך הרבה רשימות - ולא יצא לי לחזור אליהן כמעט אף פעם.
הן באמת רוקנו את המצפון מרגשות אשמה - למשך יממה.
אח"כ עוד יומיים של אופטימיות - כי כביכול יש רשימות ויש לאן לחזור וממה להתחיל.
וזהו. לא הרבה זז.
ויש לי גם נטייה להיכנס לרשימות ארוכות . מהסיבה שבאמת יש לי הרבה מה לעושת בקנה. הרבה מאוד.
ומעוד סיבה - שאני נתקפת ברצון לסדר עולמי חדש ומוסיפה רשימות שכוללות הוצאה לפועל של קריאה לסדר מגיל 16.
לצערי כשאני שומעת רשימות אני שומעת גם בריחה מאחריות (שלי)._

אחת, מה שכתבת הוא חשוב מאוד.
אחת העצות הכי נפוצות היא "לכתוב רשימה של מה שצריך לעשות, ואז לעשות את זה"
אבל לא מדברים הרבה על הכשלים הנפוצים של רשימות עשייה כאלה.
ואיך להתגבר עליהם.

אצלי, כשל מאוד נפוץ (בעבודה, לא בבית) היה לעשות רשימה רק אחרי שהבלגן כבר חגג, ואז היא אף פעם לא היתה שלמה, תמיד היו דברים חשובים שנשארו מחוץ לרשימה, וזה לא היה יעיל באמת.
בבית, כשל נפוץ שלי היה לעשות רשימות ארוכות מדי.
וכמובן - הכשל של לא לעמוד בהן... או לרשום אותן, ואז ללכת ולעשות דברים אחרים לגמרי.
ולצאת מתוסכלת.

ממה שאת מתארת, נשמע לי שהדבר הכי חשוב אצלך, זה לעשות רשימה שתהיה רלוונטית ליום אחד בלבד.
או ליומיים.
גג - אבל באמת גג - לשלושת הימים הקרובים.
ואז חייבים לחשוב היטב על דברים, ולבחור את החשובים והדחופים ביותר.
כי אם רושמים ה כ ל - בסוף לא עושים כלום.
זה גדול מדי, זה מחייב מדי, זה מתיש מדי לחזור לשם.
לעשות רשימה ליום אחד, שתכיל רק את מה שבאמת אפשר וריאלי לבצע היום, בהתחשב ב... (מחויבויות קבועות, עבודה וכו') - זו רשימה שאפשר להתחייב אליה.
ואז אפשר, יותר קל לדבוק בה, ולבצע רק את מה שכתוב שם, ואת כל מה שכתוב שם, ולא הולכים לישון עד שהדברים נעשו (ולכן חשוב לקבוע מטרות ריאליות), וייקוב הדין את ההר.

וכמובן - לא להכניס לשם מהפכות ("להתחיל לעשות כושר יומיומי". לא!). אפשר להכניס משהו נקודתי, למשל "ללכת ברגל 20 דקות", ובלי התחייבות על מה יקרה מחר. אבל רק אם זה ריאלי להכניס את זה, בהתחשב בשאר המטלות, בדחיפות של הדברים, וכולי.

מה דעתך?
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

מה דעתך?

דעתי שקלעת בול!
גם בהבנה של הבעיה וגם בפתרון.
כשכתבת לי לנסות לכתוב רשימות קצרות טווח היתה לי תחושת אי נוחות גדולה, מהסוג שמופיע כשאני לא רוצה לקחת אחריות על משהו. זה הבהיר לי שרשימה כזו באמת תחייב אותי ולא תהיה קתרזיס זמני לרגשות האשמה.
אני עושה רשימות קטנות כאלה לימים עמוסים כשאני חוששת לשכוח אבל הן סוג של תזכורת ופחות רשימת מחוייבות.

גם ההערה המצויינת שלך למקד - 20 דקות הליכה במקום - להתחיל ספורט יומיומי, מאוד מדוייקת.

אני אשב בלילה בשקט מוחלט ואתכנן שתי רשימות ליומיים הקרובים.
אני אגב דוחה את כתיבת הרשימות כי אני רוצה באמת לשאת באחריות ליישם אותן וכאילו שאני חוששת מזה כמו שדוחים את התחלת הדיאטה-)


ואני כבר מתפתה לרשום עוד הערות לפחות לשבוע שבועיים אחרי זה, דברים שלא ארצה לשכוח. אבל בהתייחס לדברייך ומתוך רצון לנסות אותם - נראה לי שזה יהיה לא נכון עבורי, אלא להתמקד בכאן ועכשיו.

תודה תמרוש, אני אעדכן :-)
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

ועל עצותיה המצויינות של תמרוש רוש אני אוסיף:
תתחילי ברשימה של שלושה דברים.
אחד כבר הגדרת - ללכת X דקות הליכה במקום (אני הייתי מציעה לך להתחיל עם פחות מעשרים, אלא אם כן זה יהיה לך ממש כיף).
תוסיפי עוד שתי משימות בלבד.
תגבילי את עצמך בכוונה.
תתחילי בקטן קטן.
זה מאוד עוזר להתמודד עם הפחד.
ואחרי כל משימה שבוצעה - תחזרי לרשימה שלך ותמחקי בקו יפה! ותגידי לעצמך, וואו, כל הכבוד לי! ביצעתי את המשימה שלי!
ואחרי שביצעת את כ-ל שלוש המשימות שרשמת לך - ממש תברכי את עצמך, תשקיעי ברבע שעה של איזה פינוק מתוך תחושה עילאית שהרווחת אותו ביושר, שהתגברת על קושי ענק (ואכן התגברת!) וממש הצלחת היום, תשמחי בהישג שלך.
חשוב מאוד להחזיר את השמחה לחיים.
ואת תחושת ההישג.
זה כמו כושר גופני: מתחילים בקטן ומציבים מטרות של מתחילים, ולאט לאט משתפרים ויכולים להוסיף עוד משימות.
אני מציעה להישאר עם שלוש משימות ליום עד שאת מרגישה בעצמך דחף פנימי להוסיף עוד אחת.
קריאה_לסדר*
הודעות: 2
הצטרפות: 23 אוקטובר 2012, 00:14

פליי ליידי

שליחה על ידי קריאה_לסדר* »

הייתי משאירה כ-5 יחידות מכל מידה מתחת לשנה


חמש?
רק חמש?

ז"א חמש חולצות לילד לשבוע?
א. זה מתבלה מהר
ב בגדים מתלכלכים ולעיתים צריך יותר מסט אחד ביום
ג. לא יודעת, נשמע לי מאד מעט בהנחה שהבנתי מה כתבת..... :)

יש עוד הצעות?
נעשה ממוצע:)
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

פליי ליידי

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

הי,

לגדולים שלי יש חמש חולצות ליום יום (בני חמש וחצי ותשע וחצי), שני זוגות מכנסיים אהובים לכל אחד ועוד שניים שקיבלנו והם במידה אבל לא מועדפים.
אני מכבסת לעיתים קרובות. הבגדים מאיכות טובה, מסתבר, כי נקנו יחסית בזול, ונראים טוב.
זה דורש ממני לשים לב לכביסות, אבל באמת לא צריך יותר.
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

אני מציעה להישאר עם שלוש משימות ליום עד שאת מרגישה בעצמך דחף פנימי להוסיף עוד אחת.

בשמת את טובה אליי :-)
חשבתי על חמש משימות בשאיפה לבצע הכל אבל לפחות 75%.
אבל אני אנסה 3, בשאיפה לבצע הכל וזהו. קטן אבל מיושם.
ז"א חמש חולצות לילד לשבוע?
את מכבסת פעם בשבוע?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

חשבתי על חמש משימות בשאיפה לבצע הכל אבל לפחות 75%
כלומר, את בונה מראש את הכישלון לתוך המטרה שלך (-:
לכן לא סתם המלצתי להתחיל ממש בקטן. כמו כשילד לומד לרכב על אופניים? כדאי שהוא ילמד עם אופניים שטיפה קטנים עליו, שהרגליים מגיעות לקרקע בבטחון מלא. אחרי שהוא רוכב מנוסה, מתאימים לו את המידה.
גם פה. אם שלוש נראה לך מעט, קטן, ושאני "טובה אלייך" - סימן ששלוש זה המספר שבאמת באמת מתאים למצב הרגשי שלך כרגע.

מה שאנחנו לעתים קרובות מפספסות הוא, שיש לנו המון פחדים סביב הנושא הזה. המון הלקאה עצמית, המון האשמה עצמית, תחושה עמוקה שאנחנו "לא בסדר".
זה כמו פצע פנימי שכל זמן שלא נרפא אותו, נמשיך לדחות משימות ולסטות מהנושא וכו'.
זה כל כך חלק מאיתנו שאנחנו רק מבקרות את עצמנו על מה שאנחנו לא עושות - ובכלל לא שומעות כמה אנחנו תובעניות בחוסר החמלה שלנו כלפי עצמנו.

הריפוי מתחיל בשני טריקים:
  1. להתחיל בקטן. למשל שלוש משימות: אם זה נראה לך קל, סימן שזה מתאים בדיוק. יופי. את יכולה גם להגיד לעצמך: יופי. שלוש. זה מדוייק לי כרגע. ולנשום (-:
  2. לשבח את עצמנו על כל הישג, אפילו הכי קטן. להכיר בקושי, להכיר במאמץ, להכיר בהצלחה.
שני אלה ביחד מרפאים לאט לאט עד שנוצר שם אומץ להוסיף עוד משימה, עד שאנחנו מתחילות להכיר יותר בהישגים שלנו ופחות לבקר את עצמנו על כל דבר, וכך מתחיל מעגל חיובי שמזין את עצמו במקום המעגל השלילי הקודם - שגם הוא הזין את עצמו וכך הגענו עד הלום.

אז שיהיה לך בהצלחה!
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

שלוש משימות ליום
בדיוק מה שרציתי לכתוב אבל שכחתי! תודה, בשמת :-)

_חשבתי על חמש משימות בשאיפה לבצע הכל אבל לפחות 75%
כלומר, את בונה מראש את הכישלון לתוך המטרה שלך_
:-D
וכל מה שבשמת אמרה

קטן אבל מיושם.
אחת, "קטן אבל מיושם" שווה פי כמה וכמה מ"גדול אבל בערך", כי הוא זה שבונה גם את הרגלי הסדר והארגון שלך, וגם את הביטחון והאמונה שלך שאפשר. זה מה שנותן לך את ההוכחה, שחור על גבי לבן, שאת יכולה לקבוע לך מטרה ולעמוד בה. איזה חיזוק! בשעה שאם את קובעת "אני אעשה הכל אבל אולי לא הכל" את נותנת לעצמך הוכחות מתמידות לכך שאת לא יכולה לעמוד במטרות שלך.
קטן אבל מיושם היא הדרך האמיתית למקום חדש ויפהפה @}
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

בשמת ותמרוש כיף לקרוא אתכן, העצות שלכן עוזרות ומדויקות.

לגבי ה"לבנות את הכשלון לתוך המשימה" אני לא רואה את זה ככשלון, להיפך, כחופש בחירה, אם יש לי 5 משימות אני יכולה לבחור מתוכן ולהרגיש שיש לי חופש בחירה.
בעקרון עצם העובדה שלא עשיתי חלק - לא מעידה על כשלון, המחשבה הזו נראית לי מתאימה לאותו בור שמנסים להימנע מליפול עליו - של הכל או כלום. ברגע שאני יודעת שיש לי רשימת משימות אבל מותר לי להסתלבט על חלק קטן מהן זה עושה חופש בראש.
כמו ההבדל בין דיאטה שיש בה תפריט מוגדר לאורך היום מה לאכול ומתי. לעומת דיאטה שתוחמת את המסגרת של 1,200 קלוריות ובתוכה תאכלי מה שבא לך בשעות שבא לך - וגם אם תזלגי ב-100 קלוריות לא יקרה כלום. כלורמ יש רזרבה, יש חופש, יש אפשרות בחירה.

ולגבי היום - טוב, יום מענייןהיה ואנחנו רק בצהריים.
בלילה חשבתי על שלוש המשימות: שתים מהן נגעו לבירור מול שני בנקים שונים ואחת - ראיון עבודה.
באורח פלא התקשרה אליי בבוקר פקידה מאחד הבנקים בקשר לעניין כלשהו, עניין שהתחלתי בטיפול בו השבוע - באותה הזדמנות ביקשתי שתבצע גם את מה שהיה ברשימה של היום בראש ועוד שני דברים.
מיד לאחר מכן, התקשרתי לבנק השני לבצע את הסידור האחר וגם שם ביצעתי שני דברים שונים.
בפחות מעשר דקות סיימתי עם זה!

במקביל התלבשתי ונסעתי לאותו ראיון עבודה. חזרתי לא מזמן קצת נלהבת מהאנשים המעניינים שפגשתי וקצת בבאסה כי לא בטוח שאידיאלי לי לעבוד שם ואני והם עוד צריכים לחשוב.

בזמן שאני מהורהרת קיבלתי הצעת עבודה נוספת בטל' ולאחר שיחה ארוכה בטלפון הם אמרו שיודיעו לי בשבוע הבא אם זה רק מסתדר עם השעות (אני רוצה להתחיל מיידית והם מדברים על עוד חודש). את ההצעה הזו קיבלתי אחרי שפירסמתי את עצמי בכמה אתרים.

מה המסקנה שלי? שכשעושים - דברים זזים. לא משנה לאן אבל הם זזים. אם לא הייתי מפרסמת את עצמי באי חשק גדול לפני יומיים לא הייתי מקבלת את ההצעה היום. אם לא הייתי הולכת לראיון לא הייתי מתמלאת התרגשות כזו ששמורה לראיונות. אם לא הייתי פונה לבנק שלשום לא הייתי מקבלת את השיחה היום שקיצרה לי הרבה המתנות מחודשות לפקידה המסויימת הזו ווהזיזה לי על הדרך כמה דברים.

ויחד עם זאת התעצלתי לכתוב את המשימות יפה ולמחוק אותן. התעצלתי לנסח אותן בצורה מסודרת. לא יודעת למה, בדר"כ זה החלק הכייפי ברשימה. העשייה הספיקה לי. וזה גם חידוש. ובכל זאת נראה ליש אתחיל לכתוב. בדיאטה הכתיבה עוזרת, אין ספק שגם פה זה אמור לתרום.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

אורח פלא התקשרה אליי בבוקר פקידה מאחד הבנקים בקשר לעניין כלשהו.
יווווו זה מדהים! מה אני אגיד לך, התחלת לזוז ואז היקום בא לעזרתך. מכירה את הביטוי "אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו"? תראי מה זה. חסכה לך טלפון, קיצרה לך את הדרך, איזה יופי. וכבר היית בשוונג ועל הדרך הוספת. נפלא.
נשמע לי כמו הצלחה כבירה.

ומה קורה כשיש חשק לעוד אחת או שתים... הרעיון הוא להמשיך עם זה או להישאר במסגרת?
אם יש לך חשק, ואת מלאה התלהבות - יופי. אז תגידי לעצמך: טוב, רק עוד משימה אחת ודי!
ותעשי אותה. כי אמרת "רק אחת" וזה נשאר "בקטן". רק כי מתחשק לך (שזה מעולה).
אם אחריה את עדיין מלאה התלהבות? ובא לך לעשות עוד משימה אחת ודי?
נפלא.
את בהחלט יכולה לעשות עוד אחת ודי. שוב, לא להתחייב לעצמך מעבר לזה. את אומרת לעצמך: "איזה כיף, הולך לי כל כך טוב, אני כל כך נהדרת היום, כל הכבוד לי, ואני אפילו עושה יותר ממה שחשבתי. אני פשוט מדהימה! עכשיו אעשה עוד אחת ודי".
ההתחייבות הזאת ל"רק עוד אחת" - משחררת אותך.
את לא חייבת. זה רק מפני שאת רוצה, ורק עוד אחת. את מציבה מטרה קטנה.
רעיון מצויין למשל לקחת את הדפים עם כל המשימות שרשמת כבר בעבר, ומתוכם לבחור משימה אחת ולמחוק אותה. ככה תצא לך תועלת מהרשימות שהכנת פעם. אבל גם זה, לא חייבים.

ויחד עם זאת התעצלתי לכתוב את המשימות יפה ולמחוק אותן. התעצלתי לנסח אותן בצורה מסודרת. לא יודעת למה, בדר"כ זה החלק הכייפי ברשימה. העשייה הספיקה לי. וזה גם חידוש. ובכל זאת נראה ליש אתחיל לכתוב. בדיאטה הכתיבה עוזרת, אין ספק שגם פה זה אמור לתרום.
אני רואה בזה סימן מצויין. מסכימה איתך שזה אומר שהעשייה הספיקה לך.
אם מתחשק לך לרשום את כל המשימות שאת רוצה לעשות - זה בהחלט רעיון טוב "להוריד אותן מהראש" לנייר. דיוויד אלן ממליץ על זה בחום רם.
אבל הפעם, ההבדל הוא שאת לא רושמת את כולן כדי לבצע את כולן - את רושמת את כולן כדי שתהיה לך תוכנית חומש (-: ומתוך כל מה שרשמת את בוחרת את השלוש שתעשי מחר. רק שלוש.
וכאמור, אם גם שם הולך לך קלף טוב ואת מתלהבת וממש מתחשק לך לעשות עוד משימה - אחלה. את חוזרת לרשימה, ובוחרת לך איזו משימה שמתחשק לך.
זה ייתן לך את תחושת החופש, הבחירה והקלילות.

(הי תמרוש רוש, אנחנו ממש באותו ראש, אני מסכימה עם כל מה שהוספת, ממש ניסוח מעולה).
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

_וווו זה מדהים! מה אני אגיד לך, התחלת לזוז ואז היקום בא לעזרתך. מכירה את הביטוי "אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו"? תראי מה זה. חסכה לך טלפון, קיצרה לך את הדרך, איזה יופי. וכבר היית בשוונג ועל הדרך הוספת. נפלא.
נשמע לי כמו הצלחה כבירה._

מאוד מאוד.
גם אני חשבתי על זה, ממש לא השאירה לי ברירה כשהתקשרה אליי. לקבל טלפון מהבנק מהפקידה הייעודית זה נדיר, בדרכ צריך לרדוף אחריהם במענה הקולי, או לשמוע שהיא לא נמצאת, או שהיא עסוקה ותחזור ולהשאיר הודעות ואיכסה כאלה.


לצורך השוואה אני כבר שנתיים מנסה לסדר את הפנסיה שלי שהופקדה בכמה קרנות שונות ובכל פעם שולחים לי טפסים בדואר ועד שהם מגיעים אני צריכה לרדוף אחרי הסוכן הישן ואחכ לאתר תלושי משכורת ולמלא את הטפסים ולשלוח בחזרה ולוודא שהפקיד ההיא הקודמת קיבלה אותם וזה בהנחה שאיתרי פקידה שבאמת במיהנ עניין ויודעת להנחות אותי כראוי. וגם להרים טלפון לבוס ישן ומגעיל שלא שילם לי פיצויים ועכשיו לשחרר את הפנסיה שכוללת פיצויים מאצלו זה התמודדות חדשה. כמה תהליכים עם התמודדויות מציקות שתוקעות הכל. וחלק מזה תלוי בי אבל חלק בזה גם במקצועיות/זמינות/מצב הרוח של הגורמים ה אחרים בשרשרת ולא הכל תלוי בנו.


אבל חשבתי שבכל מה שכן תלוי בי מלבד ההתנגדויות המנטליות להתמודדות עם הדברים האלה אני גם בבסיסי חתיכת הרשל'ה בגירסה נשית. אם להתמקד במה שכן תלוי בי אני עושה לעצמי חיים קשים. אני כל כך מזלזלת במכשירים שלי, בסביבת העבודה שלי בנוחות בסיסית של החיים. שזה מתנקם בי באותם סידורים ומהלכים טבעיים. . אני לא מתקנת את הטל' הנייד כך שהוא מתנתק לי באמצע שיחות חשובות (או מפנה לי שיחות למענה הקולי). אני לא מתקנת את הפאקס או רוכשת חדש (כי זה דורש התעמקות בנושא שאני לא טובה בו) כך שחייבים לשלוח לי בדואר או לסרבל לי מיליון תהליכים. הטלפון בבית לא תמיד עובד כי החוטים לא משהו (אני מחליפה פעם בכמה זמן מכשיר. בפעם האחרונה לפני חוד!ש ושוב - לתחושתי מכשירים חשמליים היום מאוד רעועים ועם כל טלטלה יש בעיה). גם ברמה הפיזית, הנעליים לא נוחות, אני מתעצלת לרכוש חדשות (כי שום דבר לא נח לי וזה אומר שצריך ללכת לאורטופד ולהתאים מדרס ולהגיע למדידות ולהוציא כסף שאין.. ההמשך ברור). כאבים שאני סוחבת בגוף והפכו כרוניים כבדים ומציקים לי בהתנהלות ממושכת בחוץ או בעמידה. והרשימה ארוכההההה

הכל תוצרים של הזנחה מתמשכת. של אי תיקון ברמה המיידית.
גם הבית נראה כך.
הגוף.
הכל.
והדברים האלה "הקטנים" הם גדולים כשמתנהלים מול מערכות ומול החיים. כשהפאקס לא עובד והטל' הנייד שובק באמצע היום והרגליים כאובות ואת אחרי עבודה, ובדרך למכולת כי אלו דברים שחייבים - איך תשקלי בכלל לעבור בדואר ולעמוד עכשיו בתורים? איך יהיה לך כח לחכות 15 דקות על הקווים לפקידה? איך תישארי באותה רמת מוטיבציה לטפל בפנסיה אם מהזמן שהרמת טלפון ועד הזמן שקיבלת טפסים עבר שבוע וחצי שהביא עימו שלל סידורים אחרים ומעיקים ואין לך פאקס לצלם העתק או להעביר בקשה כתובה לקרן הישנה....

אבל אני מאמינה בשינוי. למשל - בכל מה שנוגע לסיסמאות אני פחות או יותר מסודרות ואם בעבר איבדתי סיסמאות לכל מיני אתרים ומוקדים וכו' היום הכל מסודר ואין מה להשוות להתנהלולת לפני עשור. (אני גם מאוד מסודרת בראש באופן טבעי, אין מצב שאני אגיע למקום כלשהו בלי כל הטפסים, בלי לרשום לעצמי לעשות את כל הדברים שצריך מול אותו גורם ובלי שיעורי בית. סוג של פדנטיות כשכבר עושים את זה. הבעיה שלי בדרכ היא לא האיך לבצע, איך לדבר למי לפנות או מה לעשות , שאת אלו אני יודעת לבצע היטב אלא את ההנעה לפעולה ושאותה אני דוחה עד אין קץ).
אז אני מאמינה שאפשר לשנות את האוטומט שלי. וכן להיות יותר "מטפחת" את סביבת "העבודה" שלי בחיים.
ואולי המסקנה האופרטיבית היא שלתוך רשימת שלוש המשימות הדחופות אני צריכה להכניס אחת קבוע שאינה דחופה כרגע, אבל בעלת השפעה היקפית על החיים. למשל להתקין את הפאקסהישן או להזמין חדש, גם כשהמצב הכלכלי דחוק וזו משימה שקל לדחות אותה - זה לא דחוף כרגע כי תמיד יש אלטרנטיבה (מייל, דואר, פאקס בעבודה) אבל ביום יום זה גובה מחיר רציני. זה מעכב משמעותית הוצאה לפועל של עשרות משימות פשוטות.

אז זו המסקנה שלי היום,לעצמי ולמי שמזדהה שכדאי להוסיף משימה תחזוקתית אחת שאינה"בוערת" מיד, כזו שתמיד יש לה אלטרנטיבות - אבל בעלת השפעה נרחבת על ההתנהלות שלי.
הסתדרתי*
הודעות: 12
הצטרפות: 05 אוגוסט 2012, 15:11

פליי ליידי

שליחה על ידי הסתדרתי* »

אחת,
מה שאת כותבת מאוד מעניין, ואני מאוד מזדהה. יש משהו בסביבה זורמת שמאפשר למלא מטלות בקלות, והרבה יותר קל לתחזק מלכבות שריפות. הרעיון להוסיף משימה תחזוקתית אחת בלבד כל פעם נשמע טוב.
באופן אישי, לטיפול בכל המשימות אני משלימה את השיטה של פליי ליידי (שממנה לקחתי לי בעיקר את השגרות היומיות, הטיפול בבית ובעצמי באופן שוטף, סדר) עם השיטה של "לגרום לדברים לקרות". אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר ולהיעזר בו. אני די מסודרת בבסיס, והפקתי משתי השיטות המון.
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

ם השיטה של "לגרום לדברים לקרות". אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר ולהיעזר בו. אני די מסודרת בבסיס, והפקתי משתי השיטות המון.

קראתי את ההמלצה שלך לספר הזה בהודעה אחרת שלך וכבר הזמנתי אותו בספרייה :-)
אני גרופית של מתודות שונות רק חבל שברוב המקרים אם לא בכולם זה ממלא אותי מספיק בפני עצמו, אני קוראת בדיוק כמו שאני עושה רשימות ארוכות והכל נשאר ברמה הזו, העשייה - מחוצה לזה.

בכל מקרה נקווה שהפעם זה יעזור.
פלונית_אלמונית*
הודעות: 1700
הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*

פליי ליידי

שליחה על ידי פלונית_אלמונית* »

אחת,
מחשבה שעברה לי כשקראתי את המסקנה האופרטיבית שלך - אולי יותר נוח ומשתלם יהיה להתקין סורק - כך גם יאפשר לך גם לסרוק כל מיני מסמכים שאין הכרח להחזיק את המקור שלהם ולשמור אותם בתור קובץ שלא תופס מקום אלא בזיכרון המחשב, וכמובן את כל התקשורת אפשר לעשות במייל (כלומר במקום הפקס).
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

אולי יותר נוח ומשתלם יהיה להתקין סורק

תודה על הרעיון. אולי זה יהיה עדיף בנוסף אבל לא במקום ואני אזכור את זה כשאנסה להתקין מחדש את הפקס+ מדפסת שיש לי ואבדוק אם יש סורק.

בכל מקרה סורק לא ייתן פתרון לפקסים שצריכים לשלוח אליי כשאני צריכה לחתום ולהחזיר וכמובן לא להדפסות כך שבכל מקרה אני צריכה לארגן את המכשיר.

אם אקנה פקס חדש אני אזכור את עניין הסורק. אם הבנתי נכון הוא סורק כל פאקס שנשלח ומציג עותק שלו במייל נכון?
האם כל סורק עושה את זה אוטומטית או שצריך לשאול אם יש לו הגדרה כזו?

ואם כבר... מישהו יודע אם באמת יש חשיבות לקנות ראשי דיו מקורים של HP למדפסת שלהם או שזה לא משנה?
הסתדרתי*
הודעות: 12
הצטרפות: 05 אוגוסט 2012, 15:11

פליי ליידי

שליחה על ידי הסתדרתי* »

ברוב המקרים אם לא בכולם זה ממלא אותי מספיק בפני עצמו, אני קוראת בדיוק כמו שאני עושה רשימות ארוכות והכל נשאר ברמה הזו,

ממש ממש כמו שהיה אצלי! הפתרון שלי היה להחליט עם עצמי שכל דבר אני קוראת פעמיים: לדוגמה את הספר, קראתי פעם ראשונה כדי להבין את כל השיטה, ופעם שניה קראתי תוך כדי שעשיתי בדיוק מה שהוא אומר בכל שלב. בלי לחשוב על מה הלאה. אפשר גם לעשות רק קריאה אחת ולעבוד תוך כדי הקריאה, זה עניין של אופי. לי חשוב להבין קודם את השיטה בכללותה, אבל מי שחוששת שזה ייאש אותה, שתעזב את הקריאה הכוללת, שפשוט תעבוד איתו צעד-צעד.
אותו דבר עם יומן הבית של הפליי ליידי. יש לה סט כזה של שלבים לבניית יומן, עשיתי אותם אחד אחד לפי ההוראות שלה. בלי לחשוב על מה הלאה ומה שעוד לא מסודר. מזה המון דברים הסתדרו כאילו מעצמם... רק שברור שלא מעצמם, אלא בזכות זה שסוף סוף ארגנתי אותם. וזה בעצם הדבר הכי חשוב שלקחתי ממנה, כי למיילים ולתזכורות אני לא מתחברת, זה מציף אותי כרגע.
אני מרגישה שמה שקיבלתי זו שלוות נפש, ידיעה שהכל מטופל, שלכל דבר יש זמן ומועד. היה נקי ומסודר אצלי גם קודם, והמשימות שלי היו נעשות, אבל במחיר של המון אי שקט נפשי ודאגה בלתי פוסקת.
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

המשימות שלי להיום הן לסדר את שולחן העבודה והספה לידו בשאיפה למצוא את הצק שאיבדתי בפעם השנייה (!). זה עשר דקות עבודה.
השנייה - לנסות לחבר את הפאקס - לבדוק אם עובד או לא, להגדיר אותו... שטח לא בטוח בעליל. מה שנקרא - פיית הפאקסים אם את קיימת, במטוטא.
השלישית - לסדר תיק לנסיעה מחר.

בגלל יום שישי יש פטור מטלפונים לבנקים ולדואר ולמשיח!

הנה רשמתי :-)
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

הסתדרתי נשמע שאנחנו ודומות :-)

לגבי הפליי- גם לי נראה שתזכורות ומיילים וכאלה מעמיסים ולכן מעולם לא התחלתי עם זה. ובכלל אני לא אוהבת "הכתבות" אני אוהבת לקבל כלים טובים וחכמים - ולבנות לעצמי את הקצב, הסדר וכו'.
אמרת שבניית השלבים של יומן עזרה לך וזה נשמע משהו שגם לי יעזור. תוכלי לתת לי קישור לזה (ואם יש בעברית השמחה תהיה כפולה)?

לגבי הספר - ובכן נחכה שיגיע תורי בספרייה ונעדכן! :-)
פלונית_אלמונית*
הודעות: 1700
הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*

פליי ליידי

שליחה על ידי פלונית_אלמונית* »

_אם אקנה פקס חדש אני אזכור את עניין הסורק. אם הבנתי נכון הוא סורק כל פאקס שנשלח ומציג עותק שלו במייל נכון?
האם כל סורק עושה את זה אוטומטית או שצריך לשאול אם יש לו הגדרה כזו?_

אני לא בטוחה אבל נראה לי שאם את מחברת למחשב ומדובר בסורק חדש אז יש אפשרות להגדיר זאת (מודה שאני עצמי משתמשת בסורק ובמדפסת של העבודה ולא בבית...)
כל הכבוד לך!
מה_עושים*
הודעות: 8
הצטרפות: 16 אוגוסט 2006, 04:42

פליי ליידי

שליחה על ידי מה_עושים* »

צ'מעו בנות, (טוב, גם בנים יכולים לשמוע:)

יש לי קושי בפרידות ואני קשורה לחפצים.
אשמח אם לא תגיבו בציניות ולגלוג.
בעיקר בעיקר קשה לי לזרוק / לתרום / להיפרד מבגדים אבל לא רק.
אני יודעת שיותר כיף עם מעט חפצים בבית. (פיזי, פרקטים ואנרגטית)
אבל פשוט קשה לי לשחרר.
עבורי לא מדובר במסע משחרר אלא במשהו מאיים וקשה.
גם להחיל בקטן - קשה.
מה לעשות?
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אחת, בנוגע לפקס:
דעתי האישית היא שכן שווה לשקול לוותר עליו, וללכת על מדפסת-סורק ואימיילים במקום.
לי אין פאקס, ואני יכולה להתנהל בקלות מול כמעט כל מקום, כשאני מבקשת שישלחו לי אימייל במקום, או מבקשת לשלוח להם אימייל.
אולי בארץ זה שונה (כאן לכל עובד במקומות עבודה גדולים יש כתובת אימייל משלו, ולעובדים במקומות פחות "מושקעים" יש, בדרך כלל, אימייל של הצוות או של ראש הצוות או של המזכירות, או משהו), אבל אני מסתדרת כבר שנים מצוין רק עם מדפסת-סורק (שיותר זולה לקניה ויותר פשוטה להפעלה, אין עניין של חיבור לקו, התנגשות עם הטלפון וכו'), ורק פעם אחת בחיי הייתי צריכה לשלוח פקס - לבית חולים כדי לקבוע תור לסריקת מערכות.
שולחים לי מסמך לחתימה? אני מקבלת במייל, מדפיסה, חותמת, סורקת ושולחת חזרה.

מה עושים יקרה,
מה פתאום ללגלג? זו בעיה ידועה ומוכרת, ואין שום סיבה ללגלג עליה.
אני מכירה את זה לא מעצמי, אבל מאמא שלי ;-)
אני חושבת שברגע זה, בשמת תוכל לכתוב לך טוב ממני (יש לי כובד בראש ואני בכלל אמורה לעשות עכשיו שני דברים אחרים בכלל...... אופס!), רק רציתי לכתוב לך שבגדול, יש שני נתיבים ששלולבים זה בזה:
א. להסתכל על הרמה הרגשית: מה הפונקציה של ההיאחזות בחפצים האלה? תחושה ש"יש"? תחושת שפע? פחד מאובדן (מה יהיה אם... ולא יהיה לי את זה מתחת ליד)? רצון לשמור על זכרונות אהובים?
אם כן - איך את יכולה להגדיל את תחושת השפע שלך או את תחושת היציבות שלך בעולם שאיננה תלויה בחפצים?
(אני, מאז שגיליתי את מסחרת הקח-תן, אני מרגישה שיש לי הרבה יותר שפע. מעגל החפצים שעומדים לרשותי, או עשויים לעמוד לרשותי, התרחב באופן מדהם, וכולל גם את החפצים של כל אלה שעשויים לתת או להשאיל לי אותם...)

ב. ברמה הפקרטית - להתחיל לא בקטן, אלא במזערי.
אבל כיוון שאני רואה עכשיו שכתבת "עבורי לא מדובר במסע משחרר אלא במשהו מאיים וקשה" הייתי הולכת על אופציה א' לזמן מה.
אולי לדמיין זו הדרך.
האם היית יכולה לדמיין את עצמך מוסרת חמישה חפצים "מיותרים"? תבחרי כמה חפצים ספציפיים, ודמייני את עצמך עושה את זה. איך זה מרגיש? למה זה מוביל אותך? איזה דברים חשובים זה מספר לך על עצמך ועל הצרכים האמיתיים שלך?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

מה עושים, אין אף בגד שממש מכוער עלייך? קטן עלייך? גדול מדי? הצבע איום ונורא? לא לבשת חמש שנים ויש לזה סיבה טובה?
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

פליי ליידי

שליחה על ידי פלונית* »

אחת - יש שירותי קבלת ושליחת פקס באמצעות אימייל, בלי צורך במכשיר פקס. המשמעות היא ששולחים לך פקס, כמקובל בכל מידי מוסדות וכו', ואת מקבלת אותו לתיבת האימייל שלך.
למשל - https://www.myfax.co.il/
מאד נוח וזול, במיוחד אם צריכים לשלוח או לקבל פקס רק מידי פעם, ולא באופן קבוע ומסיבי.
הסתדרתי*
הודעות: 12
הצטרפות: 05 אוגוסט 2012, 15:11

פליי ליידי

שליחה על ידי הסתדרתי* »

אחת,
הנה קישור לבניית היומן של פליי ליידי:http://www.flylady.net/d/getting-starte ... l-journal/
תעדכני אם את הולכת על זה?

מה עושים,
הנה העצה שלי: קחי קופסת קרטון אטומה. שימי בה דברים שמבחינתך מועמדים להעברה הלאה. דברים שכמו שנכתב כאן- לא במידתך, לא נעימים לך, לא מתאימים לך וכו'. תסגרי את הקופסה היטב ואחסני אותה במקום לא נגיש: אצל חברים, אצל ההורים, אצל הילדים, במחסן, בעליית גג. רחוק. אחרי חודשיים תנסי לחשוב האם יש משהו שחסר לך? מניסיוני, בדרך כלל בכלל לא זוכרים מה שמנו בקופסה מלכתחילה. ואז מוסרים אותה סגורה כמו שהיא לצדקה, לחברים, לחנות יד 2 או לכל מקום אחר. אם יש משהו ספציפי שחסר לך, תבקשי ממישהו אחר לפתוח את הקופסה ולהוציא אותו בלבד (רק סוודר כחול עם כפתורים אדומים). ואז לסגור ואת כל השאר למסור.
רעיון אחר הוא להעזר בחברה בלי סנטימנטים שתהיה קשוחה איתך ולמיין איתה חפצים.
בעניין בגדים, אם הפרוטה מצויה בכיסך, את יכולה לקבוע פגישה עם סטייליסטית שתמיין איתך את תכולת הארון לפי מה מתאים לך ומה לא. זה נשמע לי כך כך כייפי ונחמד לגלות מה כן מתאים לך, שבטח לא חבל בכלל להעביר הלאה את כל מה שלא מתאים.
זו גם הזדמנות לנסות לחשוב על אחרים, שאין להם, וישמחו בבגדים האלה. לפעמים אם תכירי כמה אנשים כאלה אישית, זה יעזור לך לוותר עבורם בשמחה.
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

הרבה עידכונים.

ראישת אני קוראת את את ההמלצות שלכן. תודה רבה, אני אבדוק כל אחת לעומק. כרגע חשוב לי להתמקד בכלים שיש לי, במכשיר הפאקס שיש לי בבית בלי הוצאות מיותרות, ואם יש בו סורק אני אבדוק כיצד להתקין אותו, בכל מקרה רוב השימושים שלי בפאקס מחייבים חתימה על מסמכים ושליחה שלהם למוסדות כך שבמילא אני צריכה לקבל מסמכים מודפסים ולא סריקות.
להסתדרתי - אני אכנס לקישור הזה כשיהיה לי יותר זמן וכמובן שאעדכן :-)


סהכ - אני עומדת במשימות עד עכשיו וזה יופי.

אתמול היו לי כאבי ראש חזקים (שנמשכים כמה ימים, מאז פרויקט המשימות יצא לדרך :-D) , חזרתי מנסיעה למשפחה בת חצי יום ובכל זאת אמרתי לעצמי בערב שעדיין לא קבעתי ולא ביצעתי 3 משימות. החלטתי בכל מחיר לעשות משהו ובלבד שאתמיד. בחרתי שלוש משימות קלות וביצעתי אותן. אני יורת מבינה עכשיו את הנקודה של בשמת ותמרוש לגבי לקבוע משהו ולעמוד בו (ופחות את הניכוס של זה לכישלון או לא). יש משהו מאוד מוחלט אבל גם לא מאיים בלקבוע משהו ולעמוד בו כחלק מסדר יום ולשם אני חותרת.

אגב כנראה שלבנק לא התאים שביום חמישי הלך לי חלק איתם, ובצהריים סגרתי דו-שיח של כמה עשרות דקות מול הבנק בקשר לזיכוי - משהו בסביבות 130 ש"ח שקיבלתי בסופו של דבר והפסקת חיוב עתידי אוטומטי דומה.
זה עלה לי בכמה שיחות, בכעס על הבנקאית הקבועה שמעולם לא עשתה עניין ופתאום בעניין הצודק מאוד הזה מבקשת ממני לשלוח תכתובות וכאלה. הבנק טעה וגבה מני כסף על שירות שמעולם לא התבקשתי להצטרף אליו, ואני זו שצריכה עכשיו להתעסק עם זה!
פניתי לסמכות גבוהה יותר וזה נפתר וגם טיפלתי עוד משהו שרציתי על הדרך.

אני תוהה באמת איך זה שבהתנהלות מול הבנקים אתה מרגיש שניצחת או שהרווחת - כשרק קיבלת חזרה מה שמגיע לך?!
הכעס, הטרטור, העובדה שהיו מחייבים אותי לנצח אם לא הייתי עוצרת את זה - בשום גוף פרטי אחר דבר כזה לא היה עובר בלי פיצוי או תוספת ריבית או משהו.
זה גם לא חוקי - לחייב אותי על דמי שימוש במשהו שלא יודעתי לגביו ואח"כ לעשות לי את המוות בזיכוי שלו.

בכל מקרה זה רק מראה שלפעמים אפשר להזיז הרים בדקה (כמו שקרה לי שבוע שעבר) ולפעמים צריך שעתיים על מנת להזיז צדף...



<וזו רק אני שעומדת במשימות מעיקות אבל את המשימות הכי מעיקות וחשובות דוחה ועדיין לא מכניסה לסבב?>
ערבית*
הודעות: 2
הצטרפות: 28 אוקטובר 2012, 19:45

פליי ליידי

שליחה על ידי ערבית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

וזו רק אני שעומדת במשימות מעיקות אבל את המשימות הכי מעיקות וחשובות דוחה ועדיין לא מכניסה לסבב?>
ממש לא, יש לפחות עוד אחת כמוך,
אבל בזכותך ובזכות בשמת ותמרוש התחלתי לעשות סדר בניירת שחיכתה לי מזמן בסבלנות ובנימוס מירביים.
שאלה: כמה זמן לשמור תדפיסים של חברות אשראי? יש לי משנת 2009 וזה נראה לי מוגזם...
תודה :}
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

<וזו רק אני שעומדת במשימות מעיקות אבל את המשימות הכי מעיקות וחשובות דוחה ועדיין לא מכניסה לסבב?>
חחח השתגעת???
אני באותה סירה. אתמול לכבוד יום הולדתי באה אלי חברתי הטובה ביותר כדי להחזיק לי את היד שאטפל במשימה כל כך מעיקה שעשתה לי ממש דפיקות לב. רק בנוכחותה פתחתי את המכתב ורק בזכות נוכחותה כתבתי תשובה, והיא אפילו התנדבה להקליד בשבילי!
בסוף הקלדתי בעצמי כי אני מקלידה עיוור והיא לא, ואני בעצם חושבת ישר מהמוח לאצבעות... אבל היא ישבה לידי ותמכה ועודדה וזהו! בוצע עד למכתב רשום עם אישור מסירה!!!

ומה המשימות הכי מעיקות אצלי?

המאבק מול התקפות לא הוגנות.
אתה חי לך בשקט, ופתאום מישהו מחליט בשרירותיות קפקאית להרוס לך את החיים ולעשות לך משהו לא צודק ומאוד פוגע. ועכשיו לך תילחם להחזיר לעצמך את החיים שלך. זה גורם לי כל כך הרבה כעס וחוסר אונים, תחושת עוול קשה וגם תחושה שאין עם מי לדבר - איך אלחם בזה? איך אסיר את רוע הגזירה? שהרי מולי עומד רוע צרוף.
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

אני באותה סירה. אתמול לכבוד יום הולדתי באה אלי חברתי הטובה ביותר כדי להחזיק לי את היד שאטפל במשימה כל כך מעיקה שעשתה לי ממש דפיקות לב. רק בנוכחותה פתחתי את המכתב ורק בזכות נוכחותה כתבתי תשובה, והיא אפילו התנדבה להקליד בשבילי!

(())

_המאבק מול התקפות לא הוגנות.
אתה חי לך בשקט, ופתאום מישהו מחליט בשרירותיות קפקאית להרוס לך את החיים ולעשות לך משהו לא צודק ומאוד פוגע. ועכשיו לך תילחם להחזיר לעצמך את החיים שלך. זה גורם לי כל כך הרבה כעס וחוסר אונים, תחושת עוול קשה וגם תחושה שאין עם מי לדבר - איך אלחם בזה? איך אסיר את רוע הגזירה? שהרי מולי עומד רוע צרוף. _

אוי, ושוב פעם אוי! נשמע מזעזע :-(

וגםאם זה עוזר - מוכר מאוד!

זה כאילו משחק שאת לא חלק ממנו ומאלצים אותך להיות חלק ממנו. הרוע, האטימות, הדורסנות - כל אחת והסיפור שלה - מוכרים, ומרוב שזה כמה רמות מעל ומעבר למה שאת מוכנה בכלל להכיל כקיים ושריר ועוד נגדך, קשה לפעול.
בעשור האחרון חוויתי כמה מהשיט הזה וההרגשה באמת דומה למחהל שפוקדת אותך (עם הטלטלות ודפיקות הלב והטרדה בראש, והכאב הגדול והעלבון).

הבנתי די ממזמן שהחיים הם רצף של הכל מהכל ועם הכל לומדים, כמו שתיארת להתמודד. ההבנה הזו שגם זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו גם אם היינו מייחלים אחרת, יותר מאפשרת את הקבלה של זה, אם כי לא מפחיתה את עוצמת הדרמה.

כל הכבוד שנקטת בתגובה, עם החברה ועם היד ועם דפיקות הלב, עובדה שאת פועלת! ועושה! ועוקפת את מה שמכביד עלייך. אני מורידה בפנייך את הכובע! והאמת שאני בטוחה מהיכרותי אותך כאן שתמשיכי להיות נאמנה לעצמך, ועל זה אף אחד לא יכול.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

הרעיון העיקרי הוא:
צריך לעשות את הדברים האלה.
הנקודה השניה היא:
לקבל את זה שהם גורמים לנו מועקה קשה, והרבה פעמים משתקים אותנו מרוב כעס והלם ותחושת עוול עד כדי כך שאנחנו לא מרגישות מסוגלות לטפל בזה.

אילו היינו מהסוג השני (יש לי איזה חבר ילדות שהוא מהסוג השני) לא היינו בדף הזה, אלא היינו תיכף ומייד נכנסות באמ-אמ-אמא שלהם! עם הזמנה למשפט והכל! (החבר הזה, שש אלי משפט מול כל הנבלות. אני מסתכלת מהצד ואומרת לעצמי, וואו, הוא ממש מתלהב לנצח אותם. בזמן שאני, רק מלחשוב על זה, כבר מתכווצת כולי).

אז כאמור, שלב אחד: להבין שצריך לטפל בזה. שלב שניים: לקבל ולהשלים עם הקושי שלנו האישי מול זה. שלב שלוש: לחשוב על פתרונות מעשיים להתמודד עם שניים כדי לעשות את אחד.
אז למשל: להיעזר בחבר/חברה/בן זוג/בת זוג/אמא/אבא כל מי שיעזור רגשית (קודם כל) ומעשית.
אגב, לא לכל המשימות חייבים את אותו אחד. אפשר להתאים לכל משימה קשה את התמיכה שלה.

או למשל, עצה חשובה ומרכזית של פליי ליידי: לפרק כל משימה לתת משימות קטנות. משימה גדולה, מעיקה ומבהילה תהפוך כך לשורה של משימות טכניות מאוד קטנות והופ, לפני שהרגשת בזה, כבר עשית חצי והשאר יכול לזרום בקלי קלות. כי הטריק פה, שהקושי הוא להתחיל.
אם תת המשימות לכתיבת מכתב הן:
  1. לפתוח קובץ חדש בוורד. (המשימה בוצעה. עכשיו לנוח)
  2. לשמור אותו בשם "מכתב ל-----" (המשימה בוצעה. עכשיו לנוח)
  3. למצוא את הכתובת שאליה צריך לשלוח את המכתב. (המשימה בוצעה. עכשיו לנוח)
  4. לרשום בראש המכתב את הכתובת שאת מעתיקה ממה שמצאת בסעיף 3. (המשימה בוצעה. עכשיו לנוח)
דרך אגב, למדתי פטנט: בראש מכתב רשמי לבנות טבלה של שני טורים שבה הקוים נסתרים, לא רואים את הקוים של הטבלה. בחלק הימני מכניסים עם יישור לימין כך: בשורה הראשונה תאריך. אחרי זה שורה רווח. אחרי זה לכבוד. בשורה הבאה המקום. בשורה הבאה הכתובת. וכן הלאה. כדאי גם שבשורה האחרונה נכתוב פקס או טלפון, שיהיו על המכתב - הרבה פעמים נצטרך אותם אחר כך אם לא מייד. בטור השמאלי, מול התאריך נכתוב את השם שלנו. מול המשבצת הריקה בטור הימני - רחוב ומספר בית, או ת"ד. וכך הלאה. כל הטור השמאלי מיושר לשמאל.

ככה במכתב יוצאים שני גושים יפים ומסודרים: בצד ימין לכבוד, בצד שמאל הפרטים שלך, בראש המכתב, כמו שצריך, נורא יפה ומאורגן. הטבלה היא ממש פיתרון מוצלח לזה.

אחרי שמכינים את הטבלה הזאת אפשר לעבור לעבוד על החתימה: בכבוד רב, שתי שורות רווח בשביל חתימה בכתב, ישראלה ישראלי בלה בלה בלה. ולסדר אותה שתשב יפה בדף (קצת בכניסה מהימין). כל הגרפיקה הזאת יכולה לספק מספיק ריפוי בעיסוק בשביל להרגיש שהנה כבר את כותבת את המכתב אופס בלי להרגיש והנה כבר הרוב מוכן. רק נשאר מה שבאמצע.

גם אותו מפרקים למשימות קטנות. למשל, כותבים "הנדון", צריך להחליט אם בשמן או עם קו מתחת (החלטה חשובה, מותר להתלבט P-: ), וזו משימה נכבדת לנסח את הנדון המדוייק והנכון. אחריה לנוח עם כוס תה ורגליים למעלה.

גם את התוכן אפשר לחלק למשימות קטנות. למשל, קודם לכתוב ראשי פרקים שאחר כך נרחיב, ולנוח.
או לרשום פיסקה ולנוח.
איך שבא לנו.

בעבודות אקדמיות, לעומת זאת, הדרך לעקוף את החרדות והדחיינות היא לא להתחיל מהמסביב הזה אלא אחרת: להתחיל מהאמצע. להתחיל לכתוב "רק סעיף אחד" על אחד הדברים שאני רוצה לכתוב עליהם. לא להתחיל לעולם לכתוב מהפיסקה הראשונה, לא להתחיל עבודה מהמבוא, את המבוא כותבים הכי אחרון (-: רק אחרי שכל העבודה כבר כתובה.
פלוני*
הודעות: 615
הצטרפות: 14 נובמבר 2001, 21:52

פליי ליידי

שליחה על ידי פלוני* »

תדפיסים מ 2009? מצחיק. אני לא שומר שום תדפיס או חשבונות ואפילו לא תלושי משכורת בנייר, גם לא מעכשיו. אני סורק, או אפילו רק מצלם בטלפון, וזורק למחשב. אין לי ניירת כמעט בכלל בבית -- סרקתי וזרקתי בשנה-שנתיים האחרונות אלפי ניירות, ונפטרתי לדעתי מכמות של נייר שמילאה לבדה כוננית ענקית של איזה שבעה מדפים.
הסתדרתי*
הודעות: 12
הצטרפות: 05 אוגוסט 2012, 15:11

פליי ליידי

שליחה על ידי הסתדרתי* »

תדפיסי אשראי לטעמי לא צריך לשמור לאורך זמן. מה שכן חשוב לעשות איתם זה לעבור עליהם כשהם מגיעים ולראות שאין טעויות, חיובים מוזרים וכו'. אם הכל תקין ומועד החיוב עבר, לזרוק.
וגם כאן- אפשר לקבל היום פירוט אשראי ישר למייל, ואז מתייקים בתיקיה במחשב: תיקיה גדולה של "פירוט אשראי- ישראכרט" תת תיקיות של שנים ובכל שנה 12 קבצים של פירוט לכל חודש. את שם הקבצים לשנות כך שיופיעו בהם החודש והשנה.
תכלת_שמים*
הודעות: 70
הצטרפות: 01 מאי 2008, 18:25

פליי ליידי

שליחה על ידי תכלת_שמים* »

תדפיסים מ 2009? מצחיק. אני לא שומר שום תדפיס או חשבונות ואפילו לא תלושי משכורת בנייר, גם לא מעכשיו. אני סורק, או אפילו רק מצלם בטלפון, וזורק למחשב. אין לי ניירת כמעט בכלל בבית – סרקתי וזרקתי בשנה-שנתיים האחרונות אלפי ניירות, ונפטרתי לדעתי מכמות של נייר שמילאה לבדה כוננית ענקית של איזה שבעה מדפים.


ומה יקרה אם המחשב יתקלקל ללא תקנה חלילה, הטלפון יאבד חלילה? ולא יהיה לך שום העתק של הדברים האלה?
תכלת_שמים*
הודעות: 70
הצטרפות: 01 מאי 2008, 18:25

פליי ליידי

שליחה על ידי תכלת_שמים* »

אותו מפרקים למשימות קטנות. למשל, כותבים "הנדון", צריך להחליט אם בשמן או עם קו מתחת (החלטה חשובה, מותר להתלבט ), וזו משימה נכבדת לנסח את הנדון המדוייק והנכון. אחריה לנוח עם כוס תה ורגליים למעלה.

מצחיק, אהבתי !!
ערבית*
הודעות: 2
הצטרפות: 28 אוקטובר 2012, 19:45

פליי ליידי

שליחה על ידי ערבית* »

תודה פלוני והסתדרתי, חסכתם לי מקום.
לא בטוחה אם אני יודעת איך להעביר הכול לתיקיות במחשב אבל אנסה (מי אמר מאותגרת מחשב ולא קיבל?).
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

ומה יקרה אם המחשב יתקלקל ללא תקנה חלילה, הטלפון יאבד חלילה? ולא יהיה לך שום העתק של הדברים האלה?
מי בימינו סומך בכלל על מחשבים? הכלל הכי בסיסי שלומד כל מי שעובד עם מחשב הוא: גיבוי, גיבוי, גיבוי.

לנו יש את המחשב, הדיסק-און-קי שלי, שניים-שלושה כאלה של הבעל, והארד-דיסק נייד שמגבים עליו פעם-ב. כשכותבים מסמך חשוב שלא רוצים לאבד - בסוף כל סשן כתיבה מעתיקים לגיבוי. תמיד. ונוסף על כך, כשבעלי עסוק בכתיבת ספר או דוקטורט, או פרוייקט חשוב בהיקף הזה, הוא גם שולח לעצמו אימיילים עם הקובץ באופן סדיר, או זורק את זה לגיבוי אינטרנטי אחר (יש כאלה, שכחתי שמו).

אם זה לא מגובה בעוד מקום אחד לפחות (רצוי שניים) נוסף על המקור - זה לא קיים.

ערבית, אם את מאותגרת מחשב, ועדיין חושבת שלשמור ניירת בו זה רעיון טוב, אז אני לא הייתי טורחת בשלב ראשון להעביר חומרי עבר למחשב, אלא ללכת על גישה של "מעתה ואילך" ולנסות מעכשיו להעביר תכתובות וקבלת דוחות באימייל ותיוק אלקטרוני.

אחרי שאת רואה שזה עובד - אפשר לחשוב על לסרוק ולהעביר למחשב דברים ישנים.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

מצחיק שנכנסתי כדי לספר על התובנה שלי בענייני חלוקת משימות לשלבים קטנים, ומצאתי שבשמת כתבה כבר הכל... :-D מה יהיה?

אספר בכל זאת:
לחלק משימה לחלקים קטנים זה יעיל.
כבר זמן רב שיש לי משימה מותחלת, להעתיק את פנקס הטלפונים הבלוי שלנו לחדש.
(כן, יש זכרון של פלאפונים, וכן הם לא אמינים, הולכים לאיבוד, נופלים לאסלה. צריך הארד קופי)
קניתי את הפנקס החדש, וכבר העתקתי את אותיות א' וב'.
ואז נתקעתי.
המשימה הזאת די תסכלה אותי,
ברור שזו משימה ארוכה, שאני לא יכולה לגמור בפעם אחת. צריך כל פעם קצת.
אז היא היתה כתובה לי על הלוח ברשימת המשימות, וזה מה שתסכל:
שאפילו אם כתבתי והתקדמתי, עדיין היה כתוב על הלוח, ללא שינוי "להעתיק ספר טלפונים"
ואחרי כמה זמן, אם אותה משימה כתובה לך מול העיניים באותו מקום ללא שינוי, המוח כבר מסנן אותה אוטומטית בתור "אין חדש, אין צורך בתשומת לב" - ואת לא רואה יותר שהיא קיימת.

(זה מנגנון נוירו-פיזיולוגי ידוע, קורה כל הזמן. קוראים לזה אינהיביציה. גירוי שנשאר פרק זמן מסויים ללא שינוי - מועף החוצה ולא נרשם על ידי המערכת, אפילו לא מגיע בכלל למוח, כדי לפנות מקום לגירויים חדשים ומשתנים, ועל כן, על פי ההגדרה הפיזיולוגית - חשובים יותר)

ואז כמובן שהמשימה נשארה לה ככה ולא התקדמה.
כשראיתי שאני כבר לא רואה אותה על הלוח, מחקתי אותה, כי זה סתם עצבן ולא הוביל לעשייה. אבל אז, איך אחזור אליה ואשלים אותה אי פעם??

אז לפני יומיים נחתה עלי ההשראה: וכתבתי על הלוח באות דפוס גדולה ויפה: ג'
זו היתה המשימה: להעתיק את כל מספרי הטלפון שמתחילים בג'.
שוס! תוך שעתיים ג' גבר היתה מועתקת לספרון החדש, וגם ד' התגנבה אחריה בלי להרגיש.
אז מחקתי מהלוח (בוצע! בוצע!) וכתבתי יפה ובגדול: ה'.

עוד דוגמה: אני צריכה לעשות איזה דבר מנהלי כדי לקבל פטור חלקי ממס על המשכורת. אין כזה בארץ, לדעתי, אז לא אסביר, רק אגיד שמה שהייתי צריכה לעשות זה להוציא ערמה של קבלות (שכבר סידרתי את חלקן לפי תאריכים), לתעד את כולן בקובץ אקסל (תאריך, סכום ואולי גם שם החברה), לסדר ולהדביק את הקבלות על דפי נייר, לסרוק ולשלוח באימייל לחברה שעושה לי את השירות הזה.

אז שבועיים היה כתוב לי על הלוח "Salary Package" ולא הגעתי לזה כי עשיתי דברים חשובים אחרים, ואז גיליתי שזה פשוט מעיק עלי נורא.
המשימה פשוט גדולה ומייגעת מדי, והכי גרוע: אני לא אגמור אותה ביום אחד, ואז לא יהיה לי הישג יומי, ולא יהיה לי מה למחוק מהלוח!!
ואם עבדתי על משהו היום, אבל לא הצלחתי למחוק אותו מהרשימה )למרות* שעבדתי עליו, זה עושה דה-מוטיבציה נוראית.

מחקתי, חשבתי מה יהיה הצעד הראשון, וכתבתי באותיות קידוש לבנה: "קולאז' קבלות".
כלומר: החלטתי להתחיל דווקא מהקטע של להדביק את הקבלות על הנייר לצורך סריקה. כמובן שזה גם יקל עלי להכניס אותן אחר כך למחשב, כי הן יהיו מסודרות ולא אצטרך להתעסק עם חמישים פתקים שנוטים לעוף מהשולחן, אבל הקטע הכי טוב היה השימוש במילה "קולאז'". כי קולאז' זה עבודת יד, כמעט אמנות, וזה כיף :-)

רשמתי, ודקה אחר כך גיליתי שאני לא מוצאת את החוצץ השקוף שבו שמרתי את כל הקבלות עם כל הניירות של החברה.
גררררר.
אבל, יש עצה: דבר ראשון, מחקתי את ה "קולאז' קבלות" מהלוח, וכתבתי במקום זה: "למצוא קבלות".
וזו היתה המשימה שלי עכשיו.
ואיזה כיף זה היה להקדיש לעניין עשרים דקות, למצוא את הקבלות, למחוק בגאווה את המטלה מהלוח, ולכתוב מחדש קולאז'. וגם לגמור היום את הקולאז'!

הצופה הלא-מיומן יכול לטעון שזה ילדותי וטיפשי, ואפילו גוזל זמן - לכתוב ולמחוק את כל התתי-סעיפים האלה. נו, באמת. מה עובר עלייך? עוד מעט תכתבי "ללכת לשירותים"?

תשובתי: אם זה מעיק עליך, אל תעשה זאת. תחלק את המשימות שלך לנתחים שמתאימים לך. כי הרי לכל בנאדם יש קיבולת שונה קצת. מן הסתם קטן מדי זה גם לא טוב.
אצלי - חלוקת משימות לסדר הגודל הזה, של בערך 10 דקות למשימה מעיקה, ועד שעתיים למשימה שאני מרגישה טוב אתה - מזיז עניינים. אם מחקתי משימה מהלוח - סימן שעשיתי והועלתי והתתקדמתי. ואם התקדמתי - תיכף זה ממריץ אותי להתקדם עוד קצת.

<מקווה שזה לא יצא ארוך מדי>
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

איזה ארוך, איזה ארוך, ללקק את האצבעות ממש! נפלא!
ואני מוסיפה, שזה:

ואם התקדמתי - תיכף זה ממריץ אותי להתקדם עוד קצת.

בעצם מאושיות השיטה של פליי ליידי.
לעשות משהו. רק כמה דקות. הרבה יותר טוב מלא לעשות כלום. או לנסות תפסת מרובה לא תפסת.
ולשבח את עצמך, על כל דבר הכי קטן שעשית - זה מה שמחזק אותך.
וכל הצלחה - נרשמת ומעודדת.
כל משימה שבוצעה - נותנת אוויר וחשק וכוחות למשימה הבאה שתבוצע.
וכך מעולה לעולה כוחנו עולה. ולא לזלזל בעוד דונאם, עוד עז. כן כן.
כל שיתוק גוזל כוחות.
כל פעולה - נותנת כוחות.
הגודל של הפעולה בכלל לא משנה. לכן, למה להשקיע ב"משימה ענקית" שכתובה כל הזמן וכל הזמן עושים אותה? זה לא נותן שום דבר. גם נוצר איזה פער. כי הרי היא בעצם באמת מורכבת ממיליון משימות קטנות, ואם כתובה רק המשימה הגדולה, זה גם מעיק על המוח ותופס שם מקום מזמזם בהארד דיסק שלנו, כי צריך כל הזמן לזכור את תתי המשימות.
ברגע שרשמנו אותם, רק את השלב הבא או את השניים הבאים - זה כבר יורד מהעומס על המוח.

היום כמעט רשמתי "להפקיד הצ'קים". ואז נזכרתי, לא. זה מורכב מ: לרשום אותם בקובץ האקסל האחד, לרשום אותם בקובץ האקסל השני, להחתים אותם בחותמת, לכתוב ולחתום ידנית, לבדוק שכל הפרטים נכונים, להכין את הכרטיס להפקדה, ללכת לכספומט, להפקיד. זו לא משימה אחת. ועד שאעשה את הדבר האחרון, אני צריכה להחזיק בראש שלי את כל תתי המשימות שבדרך ואז גם יש כל הזמן הרגשה של "מה שכחתי?" "היה משהו שהייתי אמורה לעשות, לא?"
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

נחמד לקרוא את הנסיון שלכן, נותן רעיונות והשראה.

כשדיברתי על מטלות מעיקות אבל קריטיות שאני דוחה התכוונתי לחיפוש עבודה בצורה שיטתית.
יש טיפים מצד המועצה החכמה כאן איך לנהל את חיפושי העבודה שלי בצורה חכמה?

מה שקורה איתי זה שאני מסתבכת עם עצמי, לא יודעת מה אני רוצה, וגם החיפושים נראים כך. לא שולחת קורות חיים כי לא בטוחה שרוצה משהו ואחרי זה מתחרטת או להיפך. בתחום שלי גם לוקח זמן למצוא בלי קשר (מיונים ממושכים ותקנים שלא תמיד נפתחים) ואני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך בו.
ואז אני לא בטוחה שאני לא רוצה בשל חששות זמניים במרחק הזמן כשאני מחוץ לשוק או כי באמת אני לא רוצה.

בינתיים חייבת גם עבודה זמנית להתפרנס, וגם פה סיבוכים בראש (חלק פוסלת בצדק, חלק אני רוצה ולא מקבלים אותי כי זה אובר קוולפייד או שלא מחפשים זמני, חלק - בגלל הבלבול הגדול לא מסוגלת להגיד עד כמה אני מסוגלת להתפשר, לעבור תמורת 24 שח לשעה ולהתחייב לחצי שנה העיקר שזה מיידי ולהתחיל מחר או לא לעשות טעות בגלל לחץ שעלולה לפגוע ברזומה שלי? (דוגמא לפגיעה - עורכת דין בעלת נסיון של עשור פתאום תעבוד במיון דואר חצי שנה, בעייתי מאוד ברמת הקריירה, ברמת העשייה לא אכפת לי מאוד).
אני חייבת חייבת הכנסה מיידית בזה אין שאלה, אין לי יותר זמן להתבלבל מקסימום למצוא משהו זמני למספר שבועות ובמקביל לחפש. אבל כמו שציינתי, מסתבכת עם זה.
איך מתחילים למפות את שלל המחשבות ונוקטים פעולה רצינית?
איך מפרקים את זה לצעדים קטנים בלי לחשוב על כל הצעדים עוד יבואו מראש (ועל ההשלכות)?

סידור ניירת פתאום נראה בילוי לעומת התיק הזה.. :-)
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

דוגמא לפגיעה - עורכת דין בעלת נסיון של עשור פתאום תעבוד במיון דואר חצי שנה, בעייתי מאוד ברמת הקריירה, ברמת העשייה לא אכפת לי מאוד
שום דבר לא יפגע ברזומה כי הכל תלוי איך את מציגה את זה.
אם לא תמשיכי בקריירה של עו"ד אז מה איכפת לך?
אם כן תמשיכי בקריירה של עו"ד - אז את תגידי שהלכת לעבוד בכוונה בעבודות ש"מנקות את הראש" כי לקחת לעצמך פסק זמן להחליט אם את באמת רוצה להמשיך בתחום הזה. לא היית בטוחה שאת רוצה להמשיך להיות עו"ד ולכן העדפת לברור היטב את הצעות העבודה ובינתיים לעבוד במשהו שהוא כמו ריפוי בעיסוק.
אם עשית את זה ואחרי כן בחרת כן להיות עו"ד, זה בהחלט ברור שזו בחירה מודעת ורצינית, ושהגעת למקום העבודה שאת מתראיינת בו כשאת מאורגנת מחדש.
כמו כן אפשר גם לכתוב ברזומה באופן זמני "מאוקטובר 2012-אפריל 2012: חופשה יזומה".
מה איכפת אם בזמן החופשה עבדת בדואר או עשית בייביסיטר?
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

קודם כל, השיטה שלי, לפתוח תיקייה במחשב "חיפושי עבודה" (אם צריך, גם תיקיית נייר).
ולנוח :-)
שם את תשמרי את כל המסמכים והקבצים שנוגעים לחיפושי עבודה: כל הגרסאות של הרזומה, סקירות של מכתבי המלצה, פרטי קשר של ממליצים (אם יש צורך בכך), הצעות עבודה, תכתובת עם מקומות עבודה פוטנציאליים.

אחר כך, לפתוח קובץ וורד, ולשמור אותו בתיקייה הנ"ל בשם "מעקב חיפושי עבודה". זה יהיה קובץ הניווט שלך, בין עשרות הפעולות שצריך לעשות מול כל הגופים המעורבים.
הקובץ הזה נועד לעשכן אותך ולהזכיר לך מה כבר עשית ומה כבר צריך לעשות.
כיוון שאת מחפשת במקביל שני סוגי עבודה שונים, צריך להיות לזה ביטוי בקובץ. וגם בתיקייה. לזה אגיע בהמשך.

אני עשיתי לי טבלה, כי זה הוכח לי כנוח, אבל את יכולה לעשות את זה בכל פורמט אחר. אפרט מה אני עשיתי, שיהיה לך להשראה (לא לחיקוי אוטומטי!)

כותרת: מעקב חיפושי עבודה

מתחת לזה: טבלה עם שני טורים. הימני רחב יותר (בערך שני שליש רוחב דף, או יותר), והשמאלי צר.
  • בטור הראשון והרחב יותר:
שם המקום ופרטים חשובים
(היקף משרה, תחום, איש קשר, טלפון, כתובת, קישור למודעה האינטרנטית [אם רלוונטי], פרטים מיוחדים)
  • בטור השני: מטלות לבצע
(טלפון היכרות, שליחת בקשה וקו"ח, ראיון, מעקב טלפוני)

כל עבודה חדשה שאת מוצאת - מכניסה לקובץ את הפרטים החיוניים. זה דבר ראשון. אחד כך את יכולה להחליט בנחת אם להגיש בקשה או לא. הכי קל זה למחוק.
בצד שמאל - כל פעולה שאת עושה - את גם כותבת, וגותבת את הצעד הבא הנחוץ. למשל:
"טילפנתי והשארתי הודעה. לשלוח מייל" או: "ראיוון ביום ראשון הבא ב- 9:00. לקחת ז'קט שחור מניקוי יבש, לשפצר פורטפוליו, לצחצח נעליים"
לעדכן אותו כל פעם שעשית משהו. זה לוקח שניות ספורות, זה נותן לך פידבק חיובי על כל צעד שעשית, וחוסך לך המון המון זמן של "אוי, רגע.. איפה אני בכלל..." ובלגן בשכל.

איך משקפים את העובדה שאת מתמקדת בשני תחומים שונים?

בתוך התיקייה - לעשות שתי תת-תיקיות נפרדות. אחת "חיפושי עבודה עריכת דין" ואחת "חיפוש עבודה זמנית"

בקובץ מעקב חיפושי עבודה, יש כמה דרכים אפשריות.

אולי לחלק אותו לשני טורים, אחד "מקצועי" ואחד "זמני".
(אני אישית לא אוהבת טורים צרים מדי, זה מעצבן אותי)
אולי לעשות שתי טבלאות נפרדות, זו מתחת זו.
אולי להכניס הכל לטבלה אחת, אבל לבחור בשני צבעי רקע שונים. מקצועי בלבן, נניח, וזמני בירוק-חיוור.

אפשר גם שני קבצים נפרדים, אבל אני נגד, מהסיבה שלדעתי, זה יקשה עלייך לראות את כל התמונה בבת אחת, ולהחליט על סדר עדיפויות נכון בין החיפושים השונים.

לא לעשות טעות בגלל לחץ שעלולה לפגוע ברזומה שלי?
למה מה, הרזומה זה טופס של מס הכנסה, שאת צריכה לדווח על הכל בכל?
רזומה הוא כרטיס ביקור.
מטרת הרזומה הוא להציג את ההשכלה, הניסיון המקצועי והיכולות האישיות *שרלוונטיות למשרה ספציפית".

ולכן, יש היגיון רב בהכנת שני פורמטים של קורות חיים (או אפילו יותר, לפי הצורך). אחד לעבודה המקצועית שלך ואחד לעבודות מזדמנות.
ברזומה המקצועי, את רושמת ומפרטת את כל העבודות ה"חשובות" וההשכלה "המשמעותית", ועוברת בשתיקה על כל העבודות הבלתי מקצועיות ומזדמנות. אם את חייבת להכניס אותן (כדי לא ליצור פערי זמן ברזומה), אפשר לעשות זאת בשיא הצמצום, או באזור אחר של הרזומה, באופן שלא יאפיל על הדברים החשובים. או בניסוח שיאיר את הצדדים של העבודה שתומכים בצד המקצועי.

ברזומה המזדמן, את מדגישה את מה שחשוב לצרכי עבודה מזדמנת, ועוברת בשתיקה, או מדווחת בצמצום, בסוף או בצד, על דברים שעלולים לתייג אותך כ"מקצועית יתר".
(קורסי המשך מקצועיים או תארים מתקדמים בייחוד קל להשמיט מהרזומה. למה מישהו צריך לדעת על זה בראיון למיון דואר?)

אני חיפשתי עבודה במשך תקופות ארוכות בשבע השנים האחרונות... אמנם באוסטרליה (מערכת אחרת לגמרי) אבל למדתי כמה דברים שלדעתי אפשר ליישם גם בישראל - לשיקולך, כמובן. אחד מהם זה הצורך לעבור על הרזומה ובמידת הצורך להתאים אותו מחדש (לפעמים התאמות קלות מאוד) לפני כל בקשה ספציפית.
הרבה עבודה, נכון, אבל לדעתי גם הרבה תפוקה בצידה.
תכלת_שמים*
הודעות: 70
הצטרפות: 01 מאי 2008, 18:25

פליי ליידי

שליחה על ידי תכלת_שמים* »

יש לי בקשה.
קשה לי להתחבר לאנגלית (אני מבינה מצויין פשוט לא מחוברת לשפה הזאת כ"כ)
איך הייתן אומרות בעברית DECLUTTER ?
חיפשתי בגוגל ובמורפיקס ולא קיבלתי הצעות, כנראה שהמילה היא סלנג או פחות מוכרת או מקובלת,,,
אשמח להצעות למילה/ביטוי זה


תודה
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

המלה הקיימת, הרשמית, באנגלית היא clutter
הפיתוח של פליי ליידי ואחרים הוא "לסלק את ה-קלאטר" : de-clutter באנגלית. המצאה שתפסה אבל סביר שעדיין לא במילונים...
אני לא מחפשת אף פעם מלה אחת במקום זה. אני אומרת לסלק את הדברים המיותרים מהבית... בקיצור, אני פשוט מדברת עברית במקום לחפש איזה תרגום למשחק מלים באנגלית.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

עצה שלי: עזבי מורפיקס, לכי ישר ל- Dictionary.com
הנה:
http://dictionary.reference.com/browse/declutter?s=t
ואז מאוד קל לתרגם או למצוא מקבילה לעברית.

למשל: לפשט.
לצמצם בלגן.
להתיר את הסבך.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אז זהו, בשמת, היא כבר במילון... :-)
ניחוח אדמה אחרי הגשם
הודעות: 839
הצטרפות: 20 אוקטובר 2007, 21:26
דף אישי: הדף האישי של ניחוח אדמה אחרי הגשם

פליי ליידי

שליחה על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם »

תמרוש רוש , כתבת דברים ממש שימושיים על חיפוש עבודה וקורות חיים
תודה ! גם אני מחפשת עבודה ובמצב טיפה דומה (מחפשת עבודה שמתחת ל"כישוריי" שברזומה) אני אשנה כמה דברים בעקבות הטיפים שלך !
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

בשמת ותמרוש תודה על הטיפים. יש לי במה לעדכן אבל מאוחר יותר.. יש דברים לעשות :-)
תכלת_שמים*
הודעות: 70
הצטרפות: 01 מאי 2008, 18:25

פליי ליידי

שליחה על ידי תכלת_שמים* »

אני אומרת לסלק את הדברים המיותרים מהבית...
אז אין סיכוי שאעשה את זה , אני צריכה מילה קליטה, קלה, שאני יכולה לרשום ב ע ב ר י ת במילה אחת , ולדעת מה לעשות.

"לצמצם בלגן" - זה טוב ...אני מבינה שאין מילה אחת בשביל הדבר הזה :-/
פלונית_אלמונית*
הודעות: 1700
הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*

פליי ליידי

שליחה על ידי פלונית_אלמונית* »

האם "לסדר" לא יכול לספק כאן?
לסדר את המסמכים (לשים בקלסרים ולזרוק את המיותרים) לסדר את השולחן (לזרוק את החפצים המיותרים לשים את השאר במקומם ולהותיר משטח חלק)...
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

לדעתי, "לפשט" זה הכי קרוב.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

אני אומרת "להעיף" כי זאת המלה שמסמלת בשבילי את הסילוק של הדברים המיותרים.
אבל באמת - זה עניין אישי, תכלת שמים. תחשבי על מלה ש"עושה לך את זה" (-: לא חייבת להיות מלה של מישהי אחרת. למשל, לי "לפשט" לא מתחבר בשום צורה ל-Declutter.
וכשאני כותבת או אומרת "לסדר" אז המשמעות שמתחברת לי לזה היא שהדברים שהיו בערימה יהיו עכשיו במקומות שלהם ומסודרים, אבל זה לא נושא איתו את המשמעות של לזרוק ולהוציא מהבית - אף על פי שבפועל, זה חלק בלתי נפרד מכל סדר...
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

מכירות ספר מומלץ או מאמר טוב ללמידה מהירה וטובה יותר של תהליכי קבלת החלטות?

זו הבעיה - קבלת החלטות.
מעבר לסיבות ראויות אחרות שנידונו כאן לדחיית מטלות או מהימנעות מהן, יש את הנושא של - קבלת החלטות. אצלי.

אני מסתבכת עם הרבה שיקולים בדרך ליישום.
וכשיש לי קונפליקט לפתור או משקע או משהו שחוסם אותי ומפחיד אותי ביחס להחלטה - אז עוד יותר.

ודווקא אז כמות השיקולים והמחשבות כל כך גדולה שהיא מגוייסת לצורך מניעת התמודדות במקום לייעול התהליך.

סתם דוגמא פשוטה מאוד אבל היא מייצגת וקל להסביר אותה:
אני לא אוהבת לרכוש חומרי קוסמטיקה ואיפור.
לא כי אני לא אוהבת להתאפר - אלא כי אני חוששת מנפילה על מוצר לא טוב ושנית - על בזבוז כסף בתחום שהוא בור ללא תחתית. זה מין הסתם קרה בעבר בגילאי 20 וקצת ולא בא לי לחזור על זה. גם כי יש לי עור רגיש וגם כי זו הוצאה לפח ברוב המקרים (ז הלא שוקולד שבכלמקרה הוא טעים ומזיק :-)).

אז מה קורה?
קורה - שאני שעם איפור נכון ומדוייק ומינימלי נראית טוב מאוד ובלי איפור נראית זוועה (באמת. יש לי עור חיוור ועוד). ולמרות שמייק טוב היה עושה לי נעים בלב ובפנים אני לא מצליחה להגיע למצב של רכישה שלו.
אני לא מוכנה להיות נסיינית של מוצרים לא מתאימים על חשבוני ועל חשבון העור שלי ולכן אני לא נכנסת לזה מלכתחילה (הו יפה שהגדרתי את הסיבה האמיתית והאמת שכשמגדירים - זה נראה יותר הגיוני פתאום).
אני משלמת פה מחיר של חוסר שביעות רצון ואפילו כעס עצמי.
וחבל.

ולמה אני לא רוכשת אחד טוב?
הסיבות הגיוניות ומבוססות על ניסיון.
זה מה שעובר לי בראש כבר 15 שנה (!) כשאני רוצה לקנות מייק אפ (ולא קונה):

"אני חייבת לקנות מייק אפ
אבל אחד טוב כזה שגם יאיר את הפנים, יעשה מראה אחיד יכיל מסנן קרינה וגם לא ישאיר שכבה עבה או אבקתית
ושאני גם לא אהיה רגישה אליו
טוב, אבל אחרי הסיבובים האחרונים שעשיתי בפארם העור לא הגיב טוב למייק אפ ואולי אני צריכה קודם לנקות היטב ולשמור על שגרת טיפוח טובה כך שהוא יקלוט את המייק אפ טוב יותר. קראתי את זה יותר מפעם אחת.
אז אני צריכה לפני המייק אפ לבדוק קרם לחות וסבון ניקוי טובים.
נו באמת למי יש כח להתעסק עם זה גם כן עכשיו
(אני משתמשת בסבון פשוט וקרם לחות פשוט, לא להיט אבל לא יוצרים ריאקציות שליליות)
טוב - אז קודם להתחיל לבדוק באינטרנט המלצות על קרם לחות טוב אולי גם סרום (אבל זה יקר? אולי רק סרום? רק קרם לחות?) וסבון לעור רגיש
אולי הכי טוב לשאול במשפחה ולקחת דוגמיות מכל אחת - מה זה יעזור לי לקרוא כבר ניסיתי הרבה ובלי להתנסות זה לא עובד
ושלא יעלה יקר -
רגע, רגע, מוצרי הניקוי והלחות או המייק אפ?
הכל.
האמת יקר זה בסדר אם הוא טוב שוה לשלם זה לא שאני משתמשת על בסיס יומי - לגבי המייק אפ,
לגבי הסבון והקרם אני חייבת למצוא במחיר ידידותי כי אני לא יכולה להיכנס להוצאה של 1000 שח בחודש על כל הפרויקט הזה.
מצד שני - יש הרבה מבצעים ובגילי לא יקרה כלום אם אשקיע במשהו טוב ואקנהאותו בחכמה.
אני צריכה לחפש מבצעים
אבל קודם למבצעים אני צריכה לקרוא ביקורות על מייק אפים לעור רגיש ואז לאתר דוגמית
הכי טוב דוגמית
אבל למי יש כח ליועצות היופי בסופר פארם...
בכל מקרה אין לי כסף להוציא על זה עכשיו
וגם אמרנו שצריך קודם לבסס שיגרת ניקוי טובה ..

מישהי הצליחה להרגיש את הכובד של הדיאלוג הפנימי הזה? רק מלקרוא אותו שוב התעייפתי.

בראש זה פחות דרמטי, זה לא שאני מכנסת ישיבה ובה מחליטים לא לעשות דבר כי זה כבד מדי, פשוט הראש זורק מלא מחשבות וכיוונים, ומקטלג את זה ב"אוקי כשישהיה לי זמן" וכל פעם זה מציק כשאני יוצאת שוב לאיזה ראיון או פרזנטציה או משהו שבו חשוב להרות זוהרת ובמיטבי ומרגישה רע רק כי לא טיפלתי בזה קודם.
15 שנה, כן? :-0

קריאה ספציפית לתמרוש :-) - תמרוש התחלתי לקרוא את הספר "לגרום לדברים לקרות" וזה היה מצחיק אבל הוא כתב שם שרוב האנשים לא יודעים לחשוב ולתכנן את כל האספקים מראש של המטרה שלהם, הם פשוט עושים ואח"כ חושבים. אצלי זה הפוך. חוץ מלחשוב על מלחמה עתידית שתשלח טיל לפארם בדיוק כשאני בוחרת מייק אפ - אני חושבת על הכל, אני גם יודעת לתכנן - לא פירטתי כאן אבל אני יודעת איך לפרק כל מטלה פה לחתיכות - אבל כל הכמות הזו זה בדיוק מה שמונע ממני להתקדם >

ובחזרה -
תכלס - הנימוקים ראויים, במקום לקנות סתם משהו ולהתבאס העליתי את מה שחשוב לי, אבל מסרבת להפיל החלטה אני מסתובבת וקוראת ביקורות אבל מתבאסת ללכת על זה. הולכת לפארם אבל לא מוצאת משהו (באמת) חוזרת ואומרת שאכנס לשיגרת טיפול יומי של שבועיים אז אנסה מייק אפ - וזה לכשעצמו מרפה ידיים.
זה באמת הופך פרויקט ויש בכל אחת מהנקודות בו החלטות מעצבנות שאני נמנעת מהם.

כשאני כותבת את זה אני מבינה שיש כמה חסמים, אם להמשיך בדוגמא הזו כסטאדי קייס -
  1. אני מפחדת להחליט לא נכון (שזה משהו חזק אצלי בכל החלטה - חייבת להחליט נכון מכל המובנים, אני מניחה שזה כך אצל כולנו, רק שמנסיון אצלי יש יותר נקודות לבחון ולרוב בצדק (כלומר אני לא רוצה לכפור בפדנטיות שלי - אבל לייעל אותה לאפיקים יישומיים) וזה פשוט מכביד וממלא במתח. החסם כאן - הוא מתח. הרבה מתח.
  2. אני מאוד רוצה להחליט גם נבון כלכלית - כלומר לא אכפת לי לשלם סכום גבוה אם זה שווה את זה, אבל שיהיה הכ נמוך שאפשר בשוק (סקר מחירים) שזה עוד פרויקט. החסם כאן הוא גם מתח וגם צורך לעבוד ולהשקיע ריכוז בנושא. וזה להשקיע ריכוז, כי ריכוז לא בא לי בקלות עם שלל הדברים על הראש.
  3. אין לי סקרנות בסיסית לנושא ולכן מתבאסת להתעסק עם ביקורות והורדת החלטה - החסם כאן הוא חוסר עניין מצד אחד - ומתח שוב - להחליט החלטה סופית ומחייבת
  4. שונאת דיילות יופי, שונאת שנוגעים לי בפנים, שונאת להקשיב להרצאות בנושא. החסם כאן הוא הצורך להתמודד עם מישהי מעצבנת, עימות או לחילופין שעמום.

מה היה הכי נכון לי להתמודדות קלה יותר?
האידיאל שלי היה - אם היו שמים לפני קיט של מייק אפים מסוגים רבים של חברות וכו'. והייתי מנסה אותם אחד אחד לבד עם שניים שלושה נבחרים יוצאת גם לאור השמש ומנסה יום יומיים אז מחליטה על הנבחר. אותו הולכת ובודקת מחירים ומזמינה.
פה בשלב הזה לא היה אכפת לי להתפשר על משהו - למשל על המחיר, שיהיה יקר - אם זה באמת המוצר הטוב.
או להתפשר על זמן ההגעה (חודש - אם המחיר אטרקטיבי)
לא על האכות ולא על תגובת העור.

זה כבר ממקד אותי להתמקד בסוגיית האכות ולא במחיר ומוריד מעליי - מתח. אבל עדיין זה משאיר הרבה מתח בשאר הסעיפים.

מה שאני אומרת למעשה זה שגם בשיטה של הפירוק לגורמים והמיקוד ("פליי ליידי", "לגרום לדברים לקרות" ) ותכנון נכון והכל אני לא מצליחה להניע את עצמי לעשות את זה כי החסמים מפני החלטה לא נכונה הם אלו שמכבידים- כלומר משהו בתהליך קבלת ההחלטות שלי מעדיף להשתהות או לדחות על פני להחליט (!). לא משנה כמה אני אהיה מתוכננת אני אעדיף לדחות החלט הכזו עד אינסוף.

וזה ככה בהרבה תחומים, את המייקאפ היה קל להסביר וזו דוגמא לא אישית אבל יש נושאים שממש שומו שמים, כמה בלגן ואני לא מורידה החלטה

ורק תבינו - זה לא שאני כזו יעילה בהוצאות שלי, או ברכישות שלי - אני בזבזנית גדולה, מסוגלת להוציא מאות שקלים על דברים לא הכרחיים בסופר פארם אבל אני מכירה אותם, ולא מייק אפ ב- 200 ש"ח שעושה לי מלחמה בראש.
לאחת_המתלבטת*
הודעות: 1
הצטרפות: 09 נובמבר 2012, 19:42

פליי ליידי

שליחה על ידי לאחת_המתלבטת* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלוש הצעות:
  1. כתבה טרייה על קבלת החלטות.
  2. ספרו של ג'ונה לרר על קבלת החלטות הוא ספר מצויין, למרות שלרר עצמו קיבל כמה החלטות ממש רעות בחייו.
  3. ההצעה שלי: להקדיש להחלטה זמן ואנרגיה נפשית ביחס ישיר לחשיבותה עבורך, ובעיקר לתוצאה הכי גרועה שיכולה להיות לה. הסולם שלי נראה ככה (כל אחד בונה לו סולם לפי הערכים שלו, כמובן):
  • החלטות שמשמעותן עד 50 שקלים - לא משקיעה בזה זמן ואנרגיה.פשוט מחליטה.
  • החלטות שמשמעותן קצת יותר כסף - חושבת, מתייעצת,בודקת באינטרנט.
  • החלטות שמשמעותן הרבה כסף -שוקלת ולעתים מערבת איש מקצוע.
כל זה לא כי אני עשירה גדולה (אני לא) אלא כי כסף לא חשוב בעיני כמו בריאות, משפחה וחברים, ואני שומרת את "אנרגית ההחלטות" שלי לנושאים האלו.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

פליי ליידי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

מישהי הצליחה להרגיש את הכובד של הדיאלוג הפנימי הזה? רק מלקרוא אותו שוב התעייפתי.
ברור! אין כמו קירקוש פנימי בלופ אין סופי כדי לגמור כל טיפת אנרגיה.
חשבתי על הדוגמא שנתת, למצוא איפור שנכון לך, ויש לי רעיון. תחליטי שהשבוע את מתמקדת בזה. אם יש לך חנות איפור ליד הבית/עבודה/פרוצדורות אז תכנסי ותספרי לדיילת את הדילמה שלך.
תבקשי ממנה מייקאפ לדוגמא ותתאפרי במקום. אחרי יום-יומיים תכנסי שוב ותבקשי מייקאפ מחברה אחרת ותתאפרי במקום. ככה תוכלי להתנסות במשך שבוע ממוקד לקבלת ההחלטה הזאת.
אפשרות אחרת, להכנס לחנות לפני פרזנטציה או ראיון ולבקש אותו הדבר. בהנחה שאין לך כל יומיים משימה כזאת- זה יקח יותר זמן אבל גם תגיעי מאופרת וגם תוכלי להתנסות ולהגיע להחלטה.
מה את אומרת?

כי הדוגמא שהבאת, זו קבלת החלטה אחת קשה אבל חד-פעמית. אחר-כך כבר תדעי מה לקנות וזה לא ידרוש קבלת החלטות חדשה.

לי יש קירקושים כאלה כשיש לי משימה מסויימת ותוך כדי הארגון שלה אני מגלה שלפני שאני מתחילה אותה, אני חייבת להשלים משימה קודמת ואז לגלות שיש עוד משימה לפניה וזה חתיכת יאוש.
למשל, אני חושבת על בישול ארוחה.
קרקוש ראשון- מה להכין? מה הכנתי בימים האחרונים, כדי לא לחזור על עצמי?
קרקוש שני- אה, אבל כדי להכין, אני צריכה להשרות/לקנות/להפשיר.
קרקוש שלישי- רגע, אבל כדי לקנות אני צריכה את האוטו וצריך לנקות אותו כי הוא התמלא אבק אתמול.
קרקוש רביעי- אוי, אני צריכה להביא את האוטו קרוב לצינור וכשאני אשטוף אז הכביסה התלויה עלולה להרטב. טוב, צריך קודם להוריד כביסה...בעצם היא עוד לא יבשה.
יאללה, הפסקת קפה ולאינטרנט.
<רוזמרין בפרץ הזדהות>
תכלת_שמים*
הודעות: 70
הצטרפות: 01 מאי 2008, 18:25

פליי ליידי

שליחה על ידי תכלת_שמים* »

אני אומרת "להעיף" כי זאת המלה שמסמלת בשבילי את הסילוק של הדברים המיותרים.
זו מילה טובה... מוזר פעם ראשונה שאני נתקלת בכך שמלה באנגלית מתומצתת יותר מאשר מילה בעברית.
כן מילה זו גם עושה לי את זה

תודה רבה
תכלת_שמים*
הודעות: 70
הצטרפות: 01 מאי 2008, 18:25

פליי ליידי

שליחה על ידי תכלת_שמים* »

ל אחת
זה לא רק קבלת החלטות, אני חושבת שהשאלה שלך היא מאיפה להתחיל? נכון?
האם יש לך בעיה כזו גם בתחומים אחרים? או רק בתחום הקוסמטיקה?
כי אם זה רק בתחום הקוסמטיקה זה לא אומר שום דבר עלייך בתחומים אחרים, זהו תחום שבו להרבה נשים יש תחושה כזו...
השאלה היא איך אפשר לשבור את התחושה הזו, אני למשל מרגישה שמנסים למכור לי ואוטומטית נהיה לי אנטי, אבל למזלי אין לי עור רגיש כל סוג טוב לי ומתאים לי וזה בא בקלות.

אחד הדברים שהפליילידי מדברת עליו הוא לוותר על פרפקציוניזם ועל פדנטיות, אבל את צודקת שאת צריכה משהו טוב לעור שלך שמתאים לך מכל בחינה, הדבר שאת יכולה לוותר עליו בשלב ראשון (לפי דעתי) הוא זה: אני מאוד רוצה להחליט גם נבון כלכלית - כלומר לא אכפת לי לשלם סכום גבוה אם זה שווה את זה, אבל שיהיה הכ נמוך שאפשר בשוק (סקר מחירים) שזה עוד פרויקט. החסם כאן הוא גם מתח וגם צורך לעבוד ולהשקיע ריכוז בנושא. וזה להשקיע ריכוז, כי ריכוז לא בא לי בקלות עם שלל הדברים על הראש.

קודם תמצאי את הסוג והחברה שטובים לך, גם אם זה אומר שתשלמי קצת יותר בפעם הראשונה, אח"כ תמצאי את המקום שבו מוכרים את זה במחיר הנמוך ביותר.
כך זה לפחות ימקד אותך דבר דבר , נכון שיש סיכוי שלא תשיגי מיד בהתחלה את המחיר האידיאלי, אבל זה צעד ראשון.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אצלי זה הפוך. חוץ מלחשוב על מלחמה עתידית שתשלח טיל לפארם בדיוק כשאני בוחרת מייק אפ - אני חושבת על הכל

אני מנסה נורא חזק לא להיצמד לדוגמה של המייקאפ, כי לי יש דעות אישיות מאוד נחרצות בעניין, והן הצליחו לצבוע טוטאלית לפחות את שתי התגובות הראשונות שלי אלייך (חשבתי ומחקתי, כתבתי ומחקתי).
אנסה להישאר במה שמתגלה כאן ברמת העיקרון.

נראה לי שבאמת חלק ממה שמסבך אותך זה הדחף (או יותר נכון, תחושת החובה) להחליט את ההחלטה המושלמת.
מכירה את הקטע הזה ;-)
זה תוקע ברמות, כי החלטה "מושלמת" (נתעלם מכך שאין, פשוט אין דבר כזה) מחייבת שיקול דעת "מושלם", ושיקול כזה יתקע אותך לנצח עם יותר מדי פרמטרים, כביכול הכרחיים, כביכול חשובים, שעל כולם כביכול צריך לתת את הדעת.
"כביכול" כבר אמרנו? בשמת יכולה להגיד את זה במילים יותר קולעות, אבל כל הקטע הזה זו אשלייה, שכביכול מבטחת אותך מפני טעות.
הא!

עוד קטע שקפץ לי לעיניים היה הצורך לעשות דברים באופן מושלם, אחת זה לא זה. נו, ברור שאם תשימי מייקאפ על פנים מיוזעים ומפויחים מאתמול, זה לא ייצא טוב. אבל לי נשמע שאת מציבה לעצמך סטנדרטים גבוהים מדי בנקודה הזאת "קודם צריך להשקיע בתחזוקת ניקיון => אז בשביל זה צריך קרם פנים וסבון פנים טוב".
כאילו שכבר אין לך אותם תחת ידך! וגם נשמע שאת גם משתמשת בהם.
כן, הם טובים. "פשוט וללא ריאקציות שליליות" = טוב, אפילו טוב מאוד. למה לחפש גבוה יותר?

ובניסיון להשליך באופן כללי: האם את מצפה מעצמך ליותר מדי? האם את מתנה עשיית דברים בכך שתעשי קודם דברים אחרים, מקדימים, כביכול חיוניים לצעד הבא, ואז מוסיפה למשימה עוד שתיים-שלוש שכבות עשייה מורכבות, לא באמת נחוצות, שמהוות פח-תקיעה יעיל?
לי נשמע שכן.

אז מה עשויה להיות המטרה שלך?
לפשט.
Unclutter ;-)
אולי אפילו: להפשיט :-)
להפשיט את משימת הגרעין שלך מכל משימות הלוויין. מכל המלמלה והרקמה המיותרות.
ועל הדרך, להתעמת עם קולות פנימיים שנוזפים בך על זה שאת עושה "חצי עבודה", ולבדוק טוב טוב אם הם מועילים לך במשהו, או ראויים לניפוי והתעלמות.

את צריכה לקנות מכנסיים? אז זה הזמן לקנות מכנסיים, לא לקנות מכנסיים שיתאימו לנעליים שתצטרכי אחר כך, ואז להיתקע גם עם קניית נעליים, או בעצם עם הדילמה בין קניית נעליים לבין תיקון הנעליים הקיימות אצל הסנדלר. וגם למצוא סנדלר.
מכנסיים זה מה שאת צריכה עכשיו. שיהיו טובים לכאן-ועכשיו - נוחים, הלמים וכולי, וכל הסיכויים שזה כבר יהפוך אותם מתאימים גם לקניות העתידיות.

הניסיון שלנו להתנות דבר בחמישה פרמטרים אחרים שלא באמת חיוניים לו, מתוך אמונה שזה יביא להחלטה נכונה יותר, מביא אותנו היישר לשום החלטה בכלל.

מניסיון אישי: אני התנדבתי להיות רכזת משאבות חלב מקומית מטעם אמ"א (=אגודת המיניקות האוסטרלית).
משאבות קיבלתי (הן הוחזקו אצל קבוצה אחרת, עד שמישהי מאתנו תהיה מוכנה לתפקיד), חפיפה עברתי, ואז נחתו עלי מיליון משימות שצריך לעשות: לרכוש ערכות איסוף חלב, לקנות פקט טפסי-השכרה, לקנות פנקס קבלות חדש (של האגודה, ייעודי למשאבות), לכתוב מכתב חדש עם הפרטים העדכניים, ליצור קלסרים לכל משאבה (יש רק אחד, והחומר בו הוא מיושן), להוריד מאיפשהו טופס מעקב השאלות, לקנות כרטיסי תזכורת לאחסון חלב שאוב, להודיע לרכזת הסניף, לפרסם פה, לכתוב שם... ובטח עוד איזה שלושה פריטים ששכחתי.
רק מהרשימה יצאה לי הרוח.
ואז יום אחד אני נפגשת עם ליאן, רכזת המשאבות של הקבוצה השכנה, נפש טובה שיודעת לחתוך איפה שצריך, והיא אומרת לי: "קודם כל תדאגי לערכות איסוף ותודיעי לרכזת הסניף. זה הכי חשוב. שהיא תדע לשלוח אלייך אנשים, ושתוכלי להתחיל להריץ עניינים. כל שאר הפיצ'יפקעס והמכתבים יכולים לחכות לאחר כך".

איזו רווחה! איזה פישוט!
כמובן שאני ניסיתי להיות יסודית ומאורגנת, שזה לא דבר רע כשלעצמו (טוב שעשיתי את הרשימה הזאת, וטוב שהיא עדיין אצלי, וטוב שבסופו של דבר אני גם אבצע את כולה), אבל חלק חיוני ביותר מ"להיות מאורגנת" זה לדעת לייסד סדר עדיפויות שמציב רק שניים-שלושה דברים למעלה, ויכול להעמיד את כל השאר בהמתן.
וכך, יכול להתניע עניינים.
ובלי לפחד כל כך!!!!
בסדר, אז אני אתחיל מנקודה "לא מושלמת". אז מה?? אז מה אם המכתב יהיה ישן, ושהטלפונים העדכניים יהיו רשומים עליו בכתב יד? אז מה אם לא יהיה קלסר לכל משאבה - העיקר זה שאפשר יהיה להשאיל את המשאבות! והרי ברור שכשירימו אלי טלפון ויגידו "אני רוצה משאבה", תיכף תהיה לי מוטיבציה לעדכן או להוסיף עוד פרט.

תוך יום עשיתי את שני הפריטים הנחוצים, וכמובן שזה הכניס אותי לשוונג ועשיתי עוד פריט אחד נחוץ, וסגרתי את הבאסטה לאותו יום - מבסוטה.

כמובן, כשמדובר באחריות "ציבורית", ובתפקיד חדש, טבעי שנתקעתי, וטבעי שמישהי אחרת יכלה לעזור לי בעצה.
החוכמה היא להיות המישהי הזאת בעצמך, כשמדובר בדברים אישיים שנוגעים לך.

תרגול.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

_לי יש קירקושים כאלה כשיש לי משימה מסויימת ותוך כדי הארגון שלה אני מגלה שלפני שאני מתחילה אותה, אני חייבת להשלים משימה קודמת ואז לגלות שיש עוד משימה לפניה וזה חתיכת יאוש.
למשל, אני חושבת על בישול ארוחה.
קרקוש ראשון- מה להכין? מה הכנתי בימים האחרונים, כדי לא לחזור על עצמי?
קרקוש שני- אה, אבל כדי להכין, אני צריכה להשרות/לקנות/להפשיר.
קרקוש שלישי- רגע, אבל כדי לקנות אני צריכה את האוטו וצריך לנקות אותו כי הוא התמלא אבק אתמול.
קרקוש רביעי- אוי, אני צריכה להביא את האוטו קרוב לצינור וכשאני אשטוף אז הכביסה התלויה עלולה להרטב. טוב, צריך קודם להוריד כביסה...בעצם היא עוד לא יבשה.
יאללה, הפסקת קפה ולאינטרנט.
<רוזמרין בפרץ הזדהות>_

רוזמרין, איזו דוגמה נפלאה!
בדיוק ממחישה את הנקודה שלי.
מה המשימה? בישול ארוחה.
מה השלבים ההכרחיים? לבדוק אם יש בבית / לקנות / להשרות / להפשיר
מהם השלבים הבלתי הכרחיים, אלה שמכשפת הפרפקציוניזם מנסה להעמיס עלייך בגנבה?
לנקות את האוטו, כמובן.
דלק יש? אז הוא מוכן לנסוע. גמרנו.
אמרתי גמרנו, אז גמרנו (:-D תמרוש נהנית להיות רודנית לרגע). מניסיון רב שנים ומעללים, עוד לא נולד הלכלוך שיעצור אוטו מלנסוע. אלא אם כן זה חריוני ציפורים פראי שמרוח על כל השמשה הקדמית. אבל חריוני ציפורים פראי לא מתכננים מראש, פשוט יורדים לאוטו, מגלים שהוא מרוח, מסננים קללה, ומנגבים את ההכרחי. מהשמשות. כן, רק מהשמשות ומידית הדלת!!
ונוסעים.
כי זה כל מה שדרוש לבישול ארוחת ערב

ועניין הכביסה הוא בכלל פרץ יצירתיות דגול מצד המכשפה הנ"ל, כיוון שאם הכביסה ממילא רטובה עדיין, מה ממנה יהלוך אם היא (אולי! אולי!!) תירטב עוד קצת מהצינור, ואז תתייבש?
לא, לא, זה "לא יהיה בסדר".
:-D
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

פליי ליידי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

מניסיון רב שנים ומעללים, עוד לא נולד הלכלוך שיעצור אוטו מלנסוע.
מלנסוע אולי לא, אבל את מכירה איך נראה אוטו אחרי שבוע של אובך ואז מגיע איזה טפטוף קל בלילה? אי אפשר לנגוע בידית אפילו, שלא לדבר על החלונות כולם- עם שכבה עבה ומטונפת.
ולגבי הכביסה- השתגעת להרטיב אותה שוב? כל יום אני מתזמנת שעת תליה ושעת הורדה שיסוכרנו עם שאר המטלות...
אגב, מעולם לא הואשמתי בפרפקציוניזם. יודעת למה? כי זה הכל בתוך הקירקוש במוח. תוצאות סבירות אבל המחיר הוא רוזמרין מיובש.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

סתם מפני שאני במיטה עם איזו שפעת פיכסית אני מרשה לעצמי (-:

_טוב, אבל אחרי הסיבובים האחרונים שעשיתי בפארם העור לא הגיב טוב למייק אפ ואולי אני צריכה קודם לנקות היטב ולשמור על שגרת טיפוח טובה כך שהוא יקלוט את המייק אפ טוב יותר. קראתי את זה יותר מפעם אחת.
אז אני צריכה לפני המייק אפ לבדוק קרם לחות וסבון ניקוי טובים_
קשקוש.
קראת את זה במקרה אצל חברות הקוסמטיקה שרוצות למכור לך בכסף רב את כל החומרים? (-:
את הפנים הכי טוב לשטוף במים.
נדמה לי שבשביל להסיר מייק אפ מהפנים, אפשר להשתמש פשוט בחלב (חלב מהמקרר). בטח יש עוד טריקים.
אם את רוצה חומרים טובים שגם שומרים על העור את יכולה לעשות פה קיצור דרך ישיר ל-עפרה עדין. היא מוכרת מייק אפ טבעי ויכולה גם לייעץ לך על קרם לחות טבעי (ללא מים ולכן ללא חומרים משמרים).
מעבר לזה אני לא אומרת כלום על מייק אפ (-: כי הרי הנושא הוא עצם קבלת ההחלטות.

אז סיכום קצר: הכנסת המון פרמטרים שרובם בכלל לא נחוצים. בדיוק כמו שתמרוש כתבה על המכנסיים: את בסך הכל רוצה מייק אפ! אז תקני מייק אפ! אל תתני מיליון תנאים שלפני שאת קונה מייק אפ אחד מסכן את צריכה להיות סופר-דופר-מטופחת... גם זו משימה כשלעצמה, אבל פחות כבדה.

אני אתן דוגמא לשינוי:
אני במיטה עם שפעת שמסרבת לעבור (חוצפה כשלעצמה). הבוקר הבנתי שאני חייבת להישאר במיטה והכרחתי את עצמי להישאר במיטה.
שעת ארוחת הצהריים - הכרחתי את עצמי להישאר במיטה. מה עם צהריים לילדים?
הזמנתי פיצה בטלפון ושלחתי אותם להביא (שגם על הדרך יעשו קצת פעילות גופנית וינשמו אויר צח של אחרי הגשם).
פעם?
אוי לא. פעם הייתי מתבחבשת עם זה שפיצה זה לא אוכל וכו' וכו' וכו'. אבל רבאק, הילדים צריכים לאכול! יש דברים גרועים יותר מהפיצה השכונתית (לא רשת, זה אחד שעושה פיצה משובחת מחומרים אמיתיים). אז אני מאוד גאה בעצמי שנפטרתי פה מהפרפקציוניזם והעמדתי סדר עדיפויות ברור:
  • קודם כל לאכול!
  • במקום השני שאלה: מה באפשרויות של הילדים? מה יש בבית? (כי בהזדמנויות אחרות גם העמדתי את הילדים לבשל/להכין, הכל תלוי מה יש בבית וכו')
מצ'רה*
הודעות: 1583
הצטרפות: 10 נובמבר 2009, 14:20

פליי ליידי

שליחה על ידי מצ'רה* »

אגב, מעולם לא הואשמתי בפרפקציוניזם. יודעת למה? כי זה הכל בתוך הקירקוש במוח. תוצאות סבירות אבל המחיר הוא רוזמרין מיובש.
מזדהה עמוקות. גם לא מוציאה תוצאות מושלמות, וגם המווון רעש פנימי.
ניחוח אדמה אחרי הגשם
הודעות: 839
הצטרפות: 20 אוקטובר 2007, 21:26
דף אישי: הדף האישי של ניחוח אדמה אחרי הגשם

פליי ליידי

שליחה על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם »

נכתבו פה דברים נהדרים על שחרור מפרקציוניזם ובעצם גם על ההנחות הסמויות שמובילות לפרפקציוניזם ולקשיים
אני לתומי חשבתי שאני מאוד "לא פרפקציוניסטית" ואפילו חלטוריסטית
אבל גיליתי שאין גבול לשחרור מזה בכל תחומי החיים
לדוגמא - יחסים בין אנשים
רציתי לפגוש בת דודה שלא ראיתי כמה שנים ופגשתי רק בחתונה שלה לפני כמה שבועות.
אמרנו בחתונה שכן, בואי ניפגש, אנחנו חייבות וכו'
ואז שבועיים אחר כך באמת רציתי להיפגש איתה אבל ממש לא רציתי להתקשר.
ואני צריכה מצב רוח "טלפוני" מיוחד כדי לעשות שיחות טלפון לאנשים שאני לא מדברת איתם באופן קבוע.
מצד שני הרגשתי שאם אני אחכה עוד ועוד אז שוב לא ניפגש כמה שנים
ואז חשבתי "אולי אני אשלח לה הודעה?" ופה בעצם נכנס הפרפקציוניזם - "לא, הודעה זה לא מחייב" "אני צריכה ממש לדבר איתה בטלפון כדי שמשהו יקרה" "היא בטח הייתה מתקשרת כי היא הרבה יותר חברותית ממני" "היא תחשוב שאני לא רצינית" וכו'
בדרך כלל הייתי פשוט ממשיכה עם הכיוון הזה ולא מתקשרת וגם לא שולחת הודעה אבל פתאום הבנתי שזה ממש פרפקציוניזם
הרי עדיף ליצור קשר, איכשהו, גם אם לא בצורה "הנכונה" מאשר לא לעשות כלום.
ואכן שלחתי הודעה והיא ענתה בשמחה ונפגשנו יומיים אחר כך והיה כיף :)

בשמת א תרגישי טוב !
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

תודה!
כבר מרגישה יותר טוב.
כותבת גם כאן, למקרה שלא כולן נכנסות לדף ככר השוק: פרסמתי את התאריכים של סדנאות הסדר והאירגון שלי בהשראת פליי ליידי. פרטים בדף הבית שלי. {@
אילה_א*
הודעות: 3574
הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
דף אישי: הדף האישי של אילה_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי אילה_א* »

בעניין ארוחות הצהריים על פי הפליי ליידי כדאי להחליט מראש מה יוגש בכל ארוחה גדולה (אצלם זה ארוחת ערב) ואז גם יותר קל לעשות קניות כי יודעים שביום א אוכלים בולונז אז קונים בשר טחון וביום ב לזניה אז קונים עלי לזניה (ושופכים עליהם את הבולנז שנשאר) ויום ג ידוע בתור יום של קוסקוס אז מכינים קוסקוס וקונים ירקות וחומוס למרק וביום ד מכינים עוף בתנור אז קונים עוף ואם כבר הפעלת תנור אז כדאי להכין גם אנטיפסטי אז קונים פלפלים וקישואים .בקיצור בונים את רשימת הקניות לפי רשימת הארוחות , זאת שיטה מאוד טובה למי שלא אוכל אוכל עונתי .ולא מגיעים למצב שמורידים מהחבל כביסה לא יבשה כי אין מה להכין לאכול :-)
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

נתתן הרבה עצות.
לגבי המייק אפ - החלטתי לנסות 3 מוצרים בכל פעם. ככה שיהיה לי לא מחייב ומספיק נסבל. מוצרים שקראתי עליהם ושהם נראים לי סבירים באכות ובמחיר.
ההחלטה הזו תיושם כשאני מבילא הולכת לפארם ולא במיוחד, אם לא יהיה לי חשק אבקש דוגמית לבית, אם מתעקשים גם מקבלים ובבית נעים יותר.

לפעמים הפתרון נמצא במרחק הגדרה. להרחיק רעש ולקרב בהירות.
ולפעמים הדבירם נראים מסה עצומה של באסה שאת לא רוצה הלתמודד איתה. וזה לא המייק אפ, זה כל המסביב.


וגם דברים טובים.
בתקופה האחרונה אני מקפידה על דיאטה יפה וירדתי כבר 2 קילו. אני מקפידה על פעילות יומיומית, מצאתי עבודה חלקית במשמרות בשכר לא גבוה, אבל היא קרובה לי לבית (שזו מתנה עבורי), היא רוטינית אבל יצירתית ומעט נוגעת בתחום שלי, היכנשהו בהתחלה שלו.

זו כברת דרך שעברתי בשבועות האחרונים והכל התחיל וממשיך בצעדים קטנים בחזרה לשוק העבודה, לטיפוח, לחיות.
זה לא שלושהמשימות שהתחלתי להקציב לי שהתחילו הכל, ושגם אותן זנחתי (ורוצה הלתחיל שוב מחדש) גם לא עיקרון שלפתע חיבקתי ואימצתי של לעשות צעדים קטנים. משימות קטנות. גם לא סדר יום מוגדר.
זו לאתורה שאימצתי.
זה שילוב - של החלטה, ומחויבות, ושיתוף כאן, וצעדים קטנים שהובילו לצעדים טיפה יותר גדולים וכן הלאה.
וזה כיף, לפגוש את עצמי שוב, בצורה מעט שונה ומלאת תקווה כמו תמיד :)
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

(())
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

ובכן, מה שאני הכי מתחברת אליו בפליי לייד זה נושא הקניית ההרגלים. אני באמת מאמינה שהרגל נרכש ואוטומטי חזק יותר מהכל. ולהכל אפשר להתרגל. זו הסיבה שקשה להשתחרר מדפוסים קיימים - בגלל שהם הרגלים ותיקים. והדרך להיפטר מהם - עד שלא אשמע על דרך טוב היותר - היא להחליף אותם בהרגלים חדשים. זה קשה מאוד. ככל שהפער בין ההרגל המבוקש להרגל הקיים גדול יותר - כך עוצמת המחויבות ואורך הרוח שנדרשת להיגמל ממנו. עד פה הכל הגיוני.
במציאות - רק החלטה לשנות הרגל לא מספיקה ולכן פלי ליידי מציעה חשיבה מתאימה, לפרק למשימות קטנות, להנות מכל התקדמות וכו' (|מצד שני אני לא מתחברת להכל. ומוצאת את הדרך שלי בתוך זה).

חינוך מחדש לאנשים כמוני שהרגלים חדשים משולים לזוועה זו בעיה. זוועה כי אני לאאוהבת שינויים ולא מחויבות וכי אני סובלת מדכאון. לשמחתי בחודשים האחרונים בגלל שהתחלתי לנוע, בגלל שלא ויתרתי, וחיפשתי לספוג השראה - דברים זזים וזה יכול לעודד אחרות כאן.
בהמשך להודעה שלי - עידכונים נוספים - הורדתי כחמישה קילו ממשקלי.
בסוגיית המייק אפ - אירגנתי דוגמיות וניסיתי אותן. סתם ברגע של עייפות וסופר פארם ריק מאדם עם קוסמטיקאית פנויה לחלוטין ולא מעיקה (עייפה גם היא - זה הטיפ :-) ) ביקשתי דוגמית שתיים - לבית.השד לא נורא בכלל!
התחלתי לבלות, שוב כבעבר. וזה חדש לי והתגעגעתי וסימנתי זאת כמשהו חדש שאני רוצה להכניס לתבנית ההרגלים.
אני מצליחה ב-98% מהזמן לבצע פעילות פיזית כל יום - שזה ההרגל שאני הכי גאה בו. כבר חודש וחצי. בזכותו אני פתאום נהנית ללכת! נהנית לגמוע מרחקים. כבדה פחות מנטלית ופיזית. יותר מוכנה לקום וללכת תרתי משמע. ולא תמיד זה היה נחמד או מהנה, אפילו לרוב משעמם, אבל לאחרונה מרוב שזה הפך חלק ממני, אני משלבת את זה במקום נסיעות ליעדים מסויימים וזה נהדר.


ממחר אתחיל שוב עם שלוש המשימות. בייחוד למשימות פרוצדוראליות שלא כיף לי איתן.

אני רוצה לשפר הרבה ולעשות עוד. תחום חיפוש העבודה הכי קריטי והכי לא מושקע על ידי (חיפושים). גם ברמה בינאישית - בהשקעה בחברים בומשפחה.
והבית, הו הבית, נראה לא טוב. שוב אני מאמינה שאצליח, שוב לנסות להתארגן עליו. שוב להכניס לסדר היום. יש תקווה, הולכת למיין בגדים למסירה.. המסר הוא - שדברים משתנים ודבר מוביל לדבר.


וחשוב - במקרה הכרתי חברה לאחרונה שעוברת יחד איתי כמה דברים, בדרך שלה, היא מאוד לא קואוצ'רית באופי, להיפך, מרבה לקטר, לוותר לעצמה ולחיים ולאחרים, להישאב בעצמה לתהומות, זה יותר מלהישאב, היא ויתרה. לגמרי - אני לא כזו כלל - אבל היא משקפת לי את החלק שאני לא אוהבת בי באיזה מקום, הצד שמופיע בצורה קיצונית אצלה ומשקף לי את המחשבות העייפות שטוחנות לי את המח בחלקים השחורים בנפש - רק בלייב. בשר ודם. זה גורם לי להתנגד לקולות האלה גם איתה וגם איתי. אני אומרת לה כמעט בכל שיחה - די אני לא מוכנה לשמוע כל פעם כמה את ביקורתית כלפי אחרים וכלפי עצמך! אני באמת לא יכולה להקשיב לזה יותר מדי כי זה מרפה ידיים ולא נעים ושואב וזה רק ממחיש כמה הקולות אלה מזיקים ולא משנה אם הם בתוך הראש או בחוץ. אני רוצה לשמוע רק דברים טובים והיא מתחילה לסנן כבר אוטומטית כי היא יודעת שזה מקפיץ אותי. וזה בהחלט שיעור שעוזר לשתינו. אבל יש בה גם צד אחר שלי אין ויש לי מה ללמוד ממנה - השקט שלה, היכולת שלה להכיל, העקביות שלה, היא חווה פחות סערות מנטליות לטוב ולרע, ויש בזה שקט גדול שלי אין. שתינו ויתרנו על הרבה לעצמנו, כל אחת בדרכה, אבל יחד אנחנו מצליחות להוציא מעצמנו שינויים, תזוזות, להרגיש שיש שותפה לדרך. מומלץ למי שתוהה מה עוד יכול לעזור.. :-)
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

פליי ליידי

שליחה על ידי בשמת_א* »

את נשמעת מצויין! אנרגטית, דינאמית, מלאת תקווה, ורואים שאת עושה שינויים לטובה! כל הכבוד לך {@
גם אני מאמינה מאוד שמדובר בשינוי הרגלים שאורך זמן. אין מה לעשות. ואי אפשר לשנות את כ-ל ההרגלים שלנו בבת אחת. אז יופי שאת עושה הכל בהדרגה בדרכך שלך. קבלי עוד {@ {@ {@
(-:
תכלת_שמים*
הודעות: 70
הצטרפות: 01 מאי 2008, 18:25

פליי ליידי

שליחה על ידי תכלת_שמים* »

תחילת דצמבר, ההרגל החודשי הוא טיפוח או באנגלית PAMPERING, או לפי ההסברים של הפליי-ליידי, לטפל בעצמנו.
להזין באוכל טוב, במחשבות חיוביות, בפינוק, בהליכה, כי רק כך נוכל אח"כ גם להשקיע באופן מלא במשפחה ובבית שלנו ...
אז טיפוח, טיפול , פינוק והשקעה הנה זה בא :-)
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

פליי ליידי

שליחה על ידי אחת* »

בשמת תודה רבה על העידוד, כיף לקרוא את האכפתיות שלך! (())

וזה באמת נחמד ומעודד להרגיש את מה שאני עוברת, למרות שיש הרבה גלים. התהליך לא רציף וזה משהו שלדעתי חשוב לזכור בכל תהליך של שינוי ושמירה על השינוי - יש נפילות, יש דאונים, פריקת רסן, אבל מה שמבדיל את מי שמצליח לאורך זמן לשנות באמת משהו, להתקדם, לבצע קפיצת מדרגה לבין מי שלא, זה שאחרי הנפילה הוא זוכר לקום ולהמשיך. זה משהו שפסיכולוג חביב אמר לי פעם בנוגע לדיאטות, אבל אני יודעת שזה תקף לכל ניסיון לשינוי.

תובנה נוספת - לא הכל צריך להיות נעים וכיף וטוב. ייתכן שלעולם ועד פעילות פיזית לא תהיה ברירת המחדל שלי, כמו שצמחצוח שיניים היא מטלה טרחנית עבורי אבל הכרחית. כלומר, לא כל שינוי טומן בחובו לבסוף תחושה של הנאה צרופה מעשייתו. ייתכן שעדיין בארבע מתוך שבע פעמים בשבוע שאני יוצאת להליכה או משהו דומה - אני ארגיש שזה לא הכוס תה שלי, שהייתי מעדיפה לעשות משהו אחר ואני אנסה בדרכים שונות להקל על עצמי (מוזיקה, שיחה עם חברה, לבצע סידורים בדרך, וההרגל כמובן לכשעצמו מקל ). וזה גם בסדר, לא לצפות שמעבר לפינה שינוי יהיה תמיד בכל אבן ופינה נעים - אחרי שנתרגל אליו הוא יכול להיות פשוט יעיל ובסדר ונסבל ולעיתים נעים ואפילו מאוד. הוא יכול להיות הכרחי ומתוך ההכרח נשתדל לגוום אותו אבל לא תמיד. והמחשבה שצריך לקבל את העובדה הזו ולא לצפות מכל תנועה שלנו להפוך לדרך חיים נלהבת גם היא סוג של ניפוץ אידיאליזציה, ובאופן אירוני, מקדמת יותר מאשר ממעכבת.
זה נכון גם לניקוי הבית
גם לארגון ניירת
גם לניהול כספים
גם לניהול מערכות יחסים

להכל.

<סוג של תובנה מפוכחת שמכה בי כל פעם כשיש שינוי על הפרק ונשכחת כשהוא מתרחק ממני>
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

פליי ליידי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

הצילו !!!! חייבת עזרה : אמא לארבעה שחזרה לעבוד והבית לא יודעת מאיפה להתחיל
מהרי הכביסה המלוכלכת? מהרי הכביסה הנקייה? מערמות הכלים שנצברים יומיום בכיור?
אינדי_אנית*
הודעות: 1097
הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*

פליי ליידי

שליחה על ידי אינדי_אנית* »

תתחילי מהכיור!! הכיור זה תמיד ההתחלה. המטבח הוא הלב של הבית וכשהוא מסתדר כל השאר גם מסתדר בסוף.
מאמינה_בשפע*
הודעות: 180
הצטרפות: 08 ינואר 2009, 15:42
דף אישי: הדף האישי של מאמינה_בשפע*

פליי ליידי

שליחה על ידי מאמינה_בשפע* »

קודם כל קבלי חיבוקים על עצם החזרה לעבודה, קשה יחד עם לגדל ילדים ובית...
מה עם למנות את הילדים לאחראיים על תפקידים מסויימים בבית כמטלות שבשיגרה ?
הם בגילאים המתאימים ?

ותיכנסי גם לדף הפליי ליידי פה באתר.

והכי חשוב, בשמת אבן-זהר מקיימת סדנה בת ארבעה מיפגשים לעזור לנו להתארגן עם חיינו ועם ניהול הבית.
יותר ממומלץ !!!!
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

היי פלונית,
ברמת הבית, הרמה הטכנית, גם אני הייתי מתחילה מהכיור. מניסיוני, הכל ממשיך משם.

אבל יש פה עוד רמה והיא רמת המשפחה, כלומר הרמה שבה כל אחד מבני המשפחה פתאום נדרש לשינוי בעקבות העבודה שלך, ולא רק את.
אז אני הייתי חושבת בכיוון של מועצה משפחתית, שבו את מציגה את מצב הדברים (התחלתי לעבוד, פתאום לא משתלטת על דברים שפעם הייתי יכולה לעשות, וזו עובדה שכולנו צריכים לחיות אתה מעכשיו) ואז לזרוק את הכדור אליהם, עם שאלה ידידותית שמעודדת דיון: איך כולנו יכולים לעזור לעצמנו לחיות עם המצב החדש? מה אתם הייתם רוצים / יכולים לעשות בעניין?

וכך לעודד דיון בחלוקת התפקידים, והגעה לחלוקת תפקידים חדשה, עם החלטות קונקרטיות איך לתמוך בבני המשפחה השונים כשהם לוקחים על עצמם תפקידים ותחומי אחריות חדשים.
אלמונית*
הודעות: 1286
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 09:06

פליי ליידי

שליחה על ידי אלמונית* »

תמרוש - נדמה לי שאת המלצת על הספר "לגרום לדברים לקרות"?
אני קוראת אותו והוא טרחני מאוד.
אני מאוד רוצה לנסות את השיטה שלו, אבל אני כבר באמצע הספר ומימיי לא הרגשתי שמורחים אותי כל כך הרבה כמו שהוא עושה.
כמה הסברים ומשפטים מסורבלים וכינויים לתהליכי חשיבה פשוטים והסברים מורכבים על משהו פשוט פשוט פשוט.
הפליי ליידי היתה עושה ממנו קציצות.

אבל בגלל שאני פה לא (RE) בשביל לקטר, אני אשמח להבין ממך, כי מרוב בלבולי שכל לא הבנתי איך מתחילים?
נגיד שהבנתי את זה:

פונים לפינת העבודה ולוקחים כל דבר שיש בה ומנסים להכניס אותה לדואר נכנס. אם זה פתק, נייר או משהו שקשור לפרויקט כלשהו = כותבים בנייר נפרד מה הפעולה הבאה שצריך לעשות ומכניסים למגירת דואר נכנס.
אם יש פרויקטים ממושכים - לא הבנתי מה עושים איתם.
אחרי שכל מגירת הדואר הנכנס מלאה - לוקחים נייר אחד בכל פעם ורק אחד וחושבים איך להתהלך אותו.
ופה לא הבנתי איך. שוב נושא הפרויקטים הממושכים להיט אצלי (למשל ללכת למס הכנסה לעשות תיאומים מצריך קודם לאסוף את תלושי השכר, כלומר להתקשר למקום איקס ואחרי זה, לחפש איזה סניף אמור לטפל, ואחרי זה להמתין שישלחו לי את התלושים ממקום איקס.. בקיצור כמה פעולות).

לא הבנתי איפה רושמים את כל הפעולות ואיך עוקבים אחריהן. הוא מדבר על זה שכל אחד מוצא את שיטת הארגון שלו, אבל הלו, הוא אמור לתת קצה חוט לזה.
אם יש לי קרם בפינת העבודה לא הבנתי מה עושים איתו.
הוא גם כותב שכדאי לעבור לשאר המגירות ושאר הבית - למה הוא מתכוון?! כי לעבור לבגדים על הספות או למסמכים?
אם יש משהו שאורך עד 2 דקות צריך לעשותו מיד.
הוא גם מציע לקטלג הכל בתיקיות - לא מיושן (?) ובסדר אלפא ביתי - לא בעייתי? ( חשבונות חשמל אני עלולה לקטלג בשלוש קטגוריות בטעות - חשמל, חשבונות, הוצאות ועוד המצאות מבלבלות וזה רק החשמל).

לא ייאמן! מעולם (!) לא קרה שלא הבנתי משהו כמו שלא הבנתי את הספר המעצבן הזה ולא שאני לא מבינה עקרונות בסיסים, אבל באמת שהוא יכל לסכם את כל הח*א הזה בעשרה עמודים פלוס עשרה תרשימים ולשחרר אותנו לעבודה. אבל למה..
אילולא האמנתי בהמלצתך - הייתי מעלה אותו באש מהעצבים.
אז אנא הבהרות בבקשה :-)
נועה*
הודעות: 1437
הצטרפות: 04 ספטמבר 2001, 13:21

פליי ליידי

שליחה על ידי נועה* »

שלב ראשון:
אני תמיד מתחילה מהכיור ואז ממשיכה לכביסה, קיפול בגדים וסידורם בארון. קניות ובישולים- זה המאסט על בסיס של 3 פעמים בשבוע
שלב שני:
טובים על בסיס שבועי עד תלת שבועי: סידור ארון בגדים, אבק, כיורים, אסלה ואמבטיה וספונג'ה וגם בישולים יותר מאתגרים מאורז וחביתה
שלב שלישי:
אך מה קורה עם כל היתר? ניירת על כל המשתמע מכך- או במילים אחרות, עבודה
ולכן גם לא מגיעה לחשיבה ארוכת טווח, איזון כללי, קידום מקצועי, עיצוב הבית השכור, קניית בית
אשמח לעזרה בשלב השלישי
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

תמרוש - נדמה לי שאת המלצת על הספר "לגרום לדברים לקרות"?
לא. אני אפילו לא מכירה את הספר הזה...
כדאי שתדפדפי אחורה ותמצאי מי המליצה

אילולא האמנתי בהמלצתך - הייתי מעלה אותו באש מהעצבים.
כמו שלא אמר פרויד מימיו - המלצה היא לפעמים רק המלצה...
שוב, אין לי מושג מה הספר הזה, אבל מוכר לי היטב המצב שספר, בייחוד ספר עצות, יהיה מועיל וקולע לאדם אחד, ויעלה לאדם השני על העצבים.
זה מוכר וזה לגיטימי.
בקיצור, חבל על האש, העשן והפחמןדוחמצני, אבל מבחינתי את בהחלט יכולה לזרוק אותו לאיזו מדורה מטאפורית. אם הוא לא מתאים לך אז הוא לא מתאים לך! עדיף להתמקד בדברים שמתאימים לך יותר :-)

נועה -
להבנתי, אם את לא מגיעה לניירת, סימן שאת צריכה להכליל גם אותה בשלב הראשון או השני. כי אין מה לחכות עד שתהיי פנויה - הדברים השוטפים תמיד ידרשו זמן ויגזלו לך את כולו אם תתני להם.
אם תוכלי להכניס, נניח, "סינון ניירת ראשוני" לשלב א', וזה יכלול מעבר על הניירות הפשוטים, זריקת המיותרים, טיפול בדברים הקטנים או הפשוטים יותר (למשל, תשלום חשבונות ותיוק),
ולשלב ב' תכניסי את המורכבים יותר (עיצוב הבית וכו') -
אז נראה לי שאת תגיעי אליהם.
ומן הסתם, מדי פעם יקרה שאת תעשי את קיפול הבגדים ראשון, ופעמים אחרות הניירות יהיהו ראשונים והבגדים יחכו לתורם, שיגיע אחרי הניירות.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

פליי ליידי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

או. קיי, אלמונית, עכשיו קראתי לאט את מה שכתבת.
נדמה שלי שעדיף לך לנטוש את הספר הזה, הוא באמת לא מתאים לך.

_נושא הפרויקטים הממושכים להיט אצלי (למשל ללכת למס הכנסה לעשות תיאומים מצריך קודם לאסוף את תלושי השכר, כלומר להתקשר למקום איקס ואחרי זה, לחפש איזה סניף אמור לטפל, ואחרי זה להמתין שישלחו לי את התלושים ממקום איקס.. בקיצור כמה פעולות).
לא הבנתי איפה רושמים את כל הפעולות ואיך עוקבים אחריהן. הוא מדבר על זה שכל אחד מוצא את שיטת הארגון שלו, אבל הלו, הוא אמור לתת קצה חוט לזה._

טוב, אז הנה קצה חוט משלי ומניסיוני האישי:
ניקח את מס הכנסה כדוגמה. אני מבינה שבגלל שזו מטרה רב-שלבית אז את נתקעת בה או מתפזרת או שוכחת?
אז קודם כל, תמצאי איזשהו פורמט שבו יתאים לך לעשות את כל מעקב המטלות הזה, לרשום כל משימה ולמחוק / לעשות V כשביצעת.
אני אציע כמה הצעות, ואת יכולה לבחור מהן, או שהן יתנו לך השראה לווריאציה משל עצמך.
א. לרשום את כל השלבים האלה ביומן. אם יש לך יומן.
(אני לא משתגעת על זה, כי אם היום בא ועבר על עיסוקים אחרים, הרשימות נשארות מאחור ונשכחות לגמרי. זה טוב אם את באמת יכולה להתחייב שביום X תעשי את מה שרשום שם, או שתעבירי בהתמדה משימות לא-עשויות ליום / לשבוע הבא)
ב. מחברת מטלות. מומלץ פנקס עם סליל, שאפשר לתלוש ממנו דפים בקלות.
במחברת, את יכולה לעשות את זה בשני אופנים: אחד זה רשימת מטלות יומיות, או לימים הבאים, כלומר רשימה תלויית-זמן, והשני זה רשימה נושאית, כשהכותרת היא "מס הכנסה" או "עיצוב הבית" וכו', ושם את רושמת את כל ההליכים שצריכים להיעשות כדי להשלים את המשימה, בלי מסגרת זמן מוגדרת.
השיטה האישית שלי היא המחברת, ואני משתמשת הן ברשימות יומיות והן ברשימות-נושא, תלוי בצרכים שלי. כל משימה שבוצעה - מעבירה וי גדול, וגם מוחקת בקו. כאשר הדף מתמלא במשימות שבוצעו, והן מתחילות להאפיל על אלה שעדיין לא, אני עוברת לדף חדש, מעתיקה לשם את המשימות שעוד נשארו, ותולשת לפח את הדף הישן.
ג. לוח מחיק שתלוי על המקרר / במקום נגיש אחר כלשהו. כל משימה נרשמת, כל מה שבוצע - נמחק. היתרון - זה מול העיניים. החיסרון - הגבלת מקום. וגם צריך לוודא שהמשימות באמת מבוצעות, כי שמתי לב שאם משימה אחת נשארת שם יותר משלושה ימים - המוח מתחיל לסנן אותה החוצה ולהתעלם ממנה, ויש לה סיכויים טובים מאוד להישאר שם, בלתי-מבוצעת, לשלושת החודשים הקרובים. ככה זה עם המוח שלנו, הוא מתמקד בגירויים חדשים או דינמיים ומסיט הצידה את הסטאטיים.
(אני משתמשת גם בלוח הזה, כהשלמה או אלטרנטיבה לפנקס המטלות, וזה עובד לי טוב. יש לי מיון אינטואיטיבי של מתי להשתמש בזה ומתי בההוא, וזה לא מבלבל אותי. אבל כמתחילה, אני הייתי מציעה לך להתחיל עם פורמט אחד ולא יותר. תחשבי טוב טוב מה מתאים לך ואיך)
ד. אותו עיקרון כמו הלוח ו/או או המחברת משימות, אבל בפורמט אלקטרוני. דף משימות בנייד-חכם, דף משימות במחשב, באייפד - מה שנגיש ונוח לך. לי הפורמטים האלקטרוניים לא נגישים ולא נוחים, לאנשים אחרים הם עובדים מצוין.
ה. כהשלמה לדף המשימות - לשים תזכורות בטלפון הנייד. זה טוב למעקב אחרי דברים שעשויים להישכח, או דברים שצריך לעשות ביום מסוים בעתיד. למשל: נניח שיצרת קשר עם מקום עבודה ואת מחכה שישלחו לך את התלוש שאת צריכה. אצלי, יהיה לי נורא קל לסמוך עליהם שישלחו, לשכוח מזה, ואחרי שבועיים פתאום להיזכר שהם עדיין לא שלחו לי ואוי ואבוי. אז במצב כזה אפשר לתת להם פרק זמן סביר לטיפול בנושא (נניח, ארבעה ימים), ולשים לעצמך תזכורת לעוד ארבעה ימים, לשעה לא-לחוצה ולא-עייפה של היום "לוודא קבלת תלוש X". וזה יזכיר לך לטלפן אליהם שוב, אם צריך, ולוודא שהם עושים את זה.
חיסרון אפשרי - אם את שמה לעצמך יותר מדי תזכורות, הפלאפון שלך יתחיל לצלצל כל הזמן וישגע אותך, את תדחי או תבטלי יותר ויותר תזכורות, ובסוף זה לא יהיה אפקטיבי. הייתי שם ;-). תזכורות-עם-צלצול כדאי לשמור למשימות שבאמת באמת דורשות את ה"הקפצה" הקולית הזאת, או משימות שחייבות להיעשות בתזמון מסוים ולא אחר.

הוא גם מציע לקטלג הכל בתיקיות - לא מיושן (?) ובסדר אלפא ביתי - לא בעייתי?
נו, אז להתעלם! לבחור בשיטת קטלוג שתהיה הכי יעילה ופונקצונלית בשבילך. כן, גם אני חושבת שסדר אלפביתי הוא בעייתי, והייתי מעדיפה קטלוג לפי נושאים.
ודרך אגב, כדאי לחשוב על שיטת קטלוג כעל דבר דינמי, שמדי פעם (נניח, פעם בשנה, או כל פעם שאת מאתרת קושי חוזר ונשנה שנובע מקטלוג בעייתי) עוצרים כדי לבדוק אם הוא עובד לך ומשנים כמה קטגוריות אם צריך. למשל, אם יצרת קטגוריה "בזק" ואת כל הזמן שוכחת ומחפשת ב"טלפון" - סימן שכדאי לך לשנות את שם הקטגוריה.

אם את מרגישה שאת מועדת לטעויות בתחום של זיהוי נכון של הקטגוריות שלך, אז יש כמה דברים שאפשר לעשות:
א. לחשוב טוב-טוב על הקטגוריות, לעשות אותן ספציפיות יותר (למשל "חשבונות" עלול להיות בעייתי), ב. לכתוב בפירוט מה הקטגוריה מכילה. למשל, אם יש לך קלסר ופתחת בתוכו חוצץ "בריאות", אז כדאי שכבר עם הפתיחה, על החוצץ הזה, תרשמי את כל הדברים שאת מתכננת להכניס לשם. מעין תוכן עניינים. למשל:
  • ביטוח בריאות משלים
  • קבלות (שקשורות בהוצאות בריאות בלבד)
  • דוחות טיפול, מידע רלוונטי למיחושים שלך, ו"שעורי בית" שמטפל נותן לך
  • פלאיירים של מטפלים שונים
ואם יום אחד יש איזה משהו חדש שמתאים לקטגוריה הזאת, למשל "המלצות תזונתיות" - את מוסיפה גם את זה לרשימה שעל החוצץ, כשאת מתייקת. ככה יש לך גישה זריזה לשאלה "מה יש פה בכלל", בלי שתצטרכי לעבור נייר-נייר.
אם אין לך חוצץ אלא קלסרים, או תיקיות קרטון, או אוגדן תיקיות, או כל מארז-תיוק אחר, עדיין העיקרון הוא אותו עיקרון: "תוכן עניינים" שמופיע על הכריכה, או בדף הראשון. הכי למעלה, הכי נגיש.
ג. פטנט קטן שרואים הרבה במילונים ובאינדקסים למיניהם: "לערך... ראה ב...". כלומר, הפניות למקום הנכון. כלומר, אם יש לך קטגוריה "בזק" אבל את עדיין מחפשת את המסמך ב"טלפון" - לשים שם הודעה קטנה "לענייני חשבונות טלפון ראה חוצץ בזק". או אם יש לך קטגוריה "רכב", אבל מסיבה טובה בחרת לשים את מסמכי ביטוח הרכב בקטגוריה "ביטוח", אז על החוצץ / הקלסר של "רכב", ליד או בתחתית תוכן העניינים, את מוסיפה כוכבית והערה "ביטוח רכב מתויק תחת ביטוח"
נועה*
הודעות: 1437
הצטרפות: 04 ספטמבר 2001, 13:21

פליי ליידי

שליחה על ידי נועה* »

תמרוש רוש איזו יעילות! את עושה גם שירותי מזכירות? אם כן אשמח לבשל לך בתמורה
אלמונית*
הודעות: 1286
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 09:06

פליי ליידי

שליחה על ידי אלמונית* »

תמרוש אכן התבלבלתי. מישהי אחרת המליצה בעמוד על הספר וחשבתי שזו את :-)

לגבי עצותייך, נהדרות וכבר מעתיקה לוורד שלי בתקווה ליישם. הן באמת מקלות.

לגבי הספר, אני לא חושבת שהוא לא מתאים לי רק כי לא הבנתי אותו. הוא כתוב נורא ואיום אבל אין לי ספק שמשהו מהאינטואיציות בו חכם ומעשיר.
כמו בכל תורה, אני מקווה קודם כל להבין אותה ומשם להוציא את מה שאני מזדהה איתו.
במקרה הזה אני חושבת שגם מה שאני פחות מזדהה איתו שווה יישום כי עובדה שעד היום כיווניםש היו נראים לי לא צלחו וחכמים ממני אמרו שאם אתה לא מצליח שוב ושוב כנראה שאתה הולך בכיוון הלא נכון.

גם עשיתי עליו גוגל ומצאתי כתבה בכלכליסט שמסכמת היטב את העקרונות ועשתה לי סדר.
למה רק לי נדמה שכשגבר כותב ספר סטייל אודטה/פליי ליידי הוא חייב לקרוא לפנקס פשוט "כלי מבוסס ניירת" ולהשתמש במילים מנופחות מפה ועד מחר ובספר עבה כרס שניתן לסכמו בעשרה עמודים כולל טיפים וסיכומים...

חזור אל “תחזוקת בית”