באופן טבעי

"סיט, סיט, סיט!"
בכורתי חוזרת מביה"ס (כתה א') ושואלת אותי:
"את יודעת מה זה ה- s.h. word?
(אני בעוונותי חושבת על סיט , שהיא שומעת לפעמים ממני וזו מילה אסורה לגמרי. ביפ בטלויזיה)
עניתי לה - "מה?"
היא: "Shut up" (כנראה ביטוי גרוע לא פחות).


והקטנה (רבע לשלוש) מתפעלת מהשלג ואומרת (מחקה אותנו)- "כמה שלג יש בחוץ!"
אז שאלתי אותה - "כמה?"
היא מסתכלת עלי במבט מיסתורי ואומרת לאט ובשקט - "אלף"

שני : סבא לגלות לך סוד ?
סבא מתרגש: כן בטח (בחיים אף אחד לא סיפר לו סוד )
שני : דודה אילה בהריון , אבל אל תגלה לאף אחד .


ואחד דומה
סיפרתי לאחיין שלי שאני בהריון
ההורים שלו נכנסים הבייתה הוא מביט בי ושואל : הם יודעים ?

אני נרגשת לכתוב את החוכמה הראשונה שלנו!

הגוזל בן שנה ועשרה חודשים, בדיוק סיים לינוק. אחרי 2 דקות בא ומבקש שוב - "ציצי".
אני : "סיימנו עם הציצי, אני יכולה להציע לך משהו אחר לאכול?"
גוזל: " אוקיי. שני?" (= ציצי מס' 2)

D-:

דודה אילה בהריון , אבל אל תגלה לאף אחד
(-:

גוזל: " אוקיי. שני?"
(-:

כמה חוכמות מאוד מאוד מחוכמות של ילדה בת שנתיים:

אחרי כמה פעמים שצפינו בשיר "הסבון בכה מאוד" (כן, צפינו. במחשב) ונוני הבינה שלבחור עם השיער הארוך קוראים צביקה פיק

יצא לנו לקרוא את "מיץ פטל".. שם, בדף הראשון יש ציורים של הרבה חיות וביניהן חיה שנראית לי כמו צבי... אז כשנוני שאלה, אמרתי לה שזה צבי.

ובפעם הבאה שפתחנו את הספר היא מצביעה על הצבי ואומרת:
"קַפיק !! צבי קפיק . שעה לא הפסקתי לצחוק !!

ואחת מהיום. צבענו בצבעי מים. נוני מחזיקה מכחול ורוצה שגם אני אקח מכחול ואצייר . כנראה רצתה להגיד אמא קחי מכחול
יצא לה: אימא,תיכחול !"

(-:

אחי היה אומר פיקה צביק זה היה בשנות השבעים

הגדולה נזכרה איזה כיף היה בחדר המתנה של הרופא שיניים.. מאז הקטנצ'יק (3) מדי פעם מכריז:
אמא! כואבת לי האוזן! אני רוצה ללכת לרופא שיניים! <סימני הקריאה במקור>

_היא מצביעה על הצבי ואומרת:
"קַפיק !! צבי קפיק ._
גדול!

"עד מתי את חושבת שתמשיכי לינוק?" אני שואלת את החיפושית בת השלוש וחצי במהלך שיחה
הקטנה חושבת קצת ועונה "עד ששוב הירח, כוכב נוגה וכוכב צדק יעשו חיוך בשמים."
זה נותן איזה שהוא מימד של זמן...

הקטנה חושבת קצת ועונה "עד ששוב הירח, כוכב נוגה וכוכב צדק יעשו חיוך בשמים."
איזו חכמה !!!!
את בטוחה שיש לך כוח להיניק עוד 2000 שנה?

_מזכיר לי את בת דודתי המושבניקית שבאה בילדותה לבקר את סבא וסבתא בעיר.
כשהלכו לטיול פנה אליהם מישהו ברחוב ושאל איך מגיעים לאנשהו,
והיא ענתה לו "מצטערת, אנחנו ממושב אחר"..._

ואנחנו נסענו בכביש הבקעה, כשלפתע בת השש וחצי מכריזה "הנה קיבוץ של ערבים!"

"עד ששוב הירח, כוכב נוגה וכוכב צדק יעשו חיוך בשמים."
זה נותן איזה שהוא מימד של זמן...

זה מימד ברור מאוד של זמן שכן הפלא האסטרונומי הזה קורה אחת ל- 13 שנים.

זה מימד ברור מאוד של זמן שכן הפלא האסטרונומי הזה קורה אחת ל- 13 שנים.
בדף שנפתח לצורך זה כתבו שבפעם האחרונה זה קרה בשנת 3 לספירה.
(אולי הפגישה של נוגה וצדק בלי הירח קורית כל 13 שנה?)

אבא, כשהלכנו ברחוב הלך לפנינו איש עם ילד אק !

מה זה ילד אק ?

נזל לו רוק והוא התנהג משונה

מאיפה המילה הזו אק ?

אמא אמרה שיש ילדים מ- אקים !

אני יושבת עם בוציק (בן שנה ושמונה) ומאכילה אותו באבוקדו ועגבניה.
הוא מביט בי במבט ממזרי, ואומר: במבה!
(הדם מתחיל לעלות לי קצת לראש- מאיפה הוא מכיר במבה?! אני בטח לא מחזיקה את זה בבית! הוא היה בדיוק אצל הסבתות, אבל הן יודעות שאני לא רוצה שיתנו לו כאלה דברים. עוגיות- בסדר. במבה- לא בא בחשבון....)
"חוקרת" אותו בעדינות וסבלנות: חמוד, מי נתן לך במבה?
והוא אומר שם של ילדה מהגינה השכונתית.
אני משתנקת- מהעובדה שהוא פשוט יודע, מההבנה המדויקת של השאלה, ובעיקר מכך שאמה של הילדה מקפידה יותר ממני על התזונה של בתה, ולא מצליחה לדמיין אותה נותנת במבה לקטנה.
מכיוון שאני יודעת שלא הייתי נוכחת באירוע בו נתנה הקטנה לבוציק במבה, שאלתי בהשתאות את האיש: "תגיד, מתי XXX נתנה לבוציק במבה?"
האיש חושב שתי שניות, ואומר:" אני לא מאמין (שהוא מדווח), היא נתנה לו גמבה...."

יופי לי, עבור בוציק גמבה היא במבה....

"עד ששוב הירח, כוכב נוגה וכוכב צדק יעשו חיוך בשמים."
גדול:-D

בת ה 3 שלנו :
"אמא,תראי,מצאתי כובע של אלוהים" (שמה כיפה על הראש)
"אוי,זה קטן לי מדי..."

יופי לי, עבור בוציק גמבה היא במבה....
מיד חשדתי בכך. כשהייתי בטפלת בגן בקיבוץ ככה הם קראו גם לגמבה, פחות או יותר כל בני השנתיים+-.

---

עוד בענייני יניקה:
חיפושית מתעוררת, מתפנקת במיטה אחרי יניקת הבוקר שלה ומדברת עם עצמה פחות או יותר:
"אני צריכה לינוק הרבה הרבה כדי שאני אגדל ויהיו לי ציצים גדולים ופרווה במושקה ואני אהיה גבוהה כמו אבא ואז יהיו לי תינוקות בבטן ואני אוכל להיניק אותם גם."

ועוד:
אמש בעודנו אוכלות ארוחת ערב הקטנה מראיינת אותי לגבי ההנקה של אמי אותי כתינוקת. אני מפריכה לאכזבתה את הנחתה הבסיסית שיניקתי עד גיל מאוחר ומנסה להסביר לה כמה קטנה הייתי כשאמא שלי הפסיקה להיניק אותי (האמת שאין לי מושג מדוייק, יכול היות שזה היה בכלל גיל חודש אבל הלכתי על השלושה חודשים הנורמטיבי דאז). הקטנה אומרת "אז אכל אוכל של גדולים כדי שתהיא גדולה גדולה וחזקה!"
"לא מתוקה, לא אכלתי הייתי עוד תינוקת קטנה, שתיתי חלב מבקבוק."
"חלב מהציצי של אמא שלך בבקבוק?" היא מכווצת גבות, מעולם לא שמעה על השאיבה
"לא, חלב של פרה."
"אמא, סבתא היתה ממש מבולבלת! היא חשבה שאת עגלה!"

"אמא,תראי,מצאתי כובע של אלוהים"
איזו מחשבה מדליקה !

"אני צריכה לינוק הרבה הרבה כדי שאני אגדל ויהיו לי ציצים גדולים ופרווה במושקה ואני אהיה גבוהה כמו אבא ואז יהיו לי תינוקות בבטן ואני אוכל להיניק אותם גם."
מעולָה !
אהבתי במיוחד את ה'פרווה במושקה'
ש
וגם "אמא, סבתא היתה ממש מבולבלת! היא חשבה שאת עגלה!"

"אמא,תראי,מצאתי כובע של אלוהים" (שמה כיפה על הראש)

כשהכוס של הקידוש נפלה לריצפה בת החמש התחילה לבכות וצעקה בבעתה - "ברוך אתה אדוני נפל לריצפה!"

חוכמות גדולות! כולן. איזה כיף לצחוק ככה ביום שישי אחרה"צ.
D-:

אנחנו אוכלות ארוחה עם סלט מעגבניות ופלפלים..
בת 3 מוציאה את כל העגבניות מהסלט ואוכלת רק את הפלפלים.
אמא: בסלט אוכלים את כל הירקות ביחד ולא מרגישים טעם של כל אחד לחוד, זה כל הרעיון..
בת 3: זה רעיון של מישהו אחר..

זה רעיון של מישהו אחר
מעולה!

זה רעיון של מישהו אחר........

הלואי שידעתי לומר זאת לעצמי במצבים שונים בחיי
איזה חכמים

הגורה והאמצעית הולכים לגן רוסי-עברי
יומחד היא מצביעה על מתקן המים וקוראת "מיץ!"
הדם מתחיל לעלות לי קצת לראש- מאיפה הוא מכיר במבה?! אני בטח לא מחזיקה את זה בבית!
אני צועקת לחצי בקריזה מהמטבח "מיץ? הם נותנים לה שם מיץ? מה היא צריכה מיץ בגילה?!" ואז הגדול שועט למטבח להגן על כבוד הגננות האהובות: "אמא! היא אומרת פיץ! פיץ ברוסית זה לשתות!"

נויה: "אמא, כשהיית ילדה לא אמרת כל הזמן 'נו מתי כבר אני אהיה אמא, נו מתי כבר אני אהיה אמא?' "
אני: "האמת שכן, דווקא אמרתי."
נויה: "ולא פחדת מהכיווצים?"

זה רעיון של מישהו אחר
ענק !!!

ראיתי לנכון להעתיק את זה לדף מיתוסים ומוסכמות שהעמדנו בסימן שאלה.

_בתי הכינה שיעורים בלחץ גדול מוקדם בבוקר ובסוף לא בדקו את השיעורים בכתה
בת: זה היה ממש גרוע שלא בדקו, ממש היה לי לחץ דם גבוה מזה._
זה לא מצחיק זה אמיתי לחלוטין.

מוציאה את חותך הביצים הקשות מהמגרה ובאה ל"הראות" לו, חמושה בביצה קשה שהכנתי מבעוד מועד.
נותנת לו ללחוץ על החלק של המיתרים והביצה נפרשת לכך וכך פרוסות מושלמות.
מסדרת אותן על צלחת.
"אמא" ,הוא אומר, "זה כמו קיווי"
אני עוצרת. חושבת.
מוציאה קוויוי מהמקרר ומקלפת,
מניחה אותו על החלק הקעור, ומורידה את המיתרים.
עובד.
בחיים לא הייתי חושבת על זה לבד.....

אוי, תענוג אמיתי... כבר כואבות הלחיים (מהחיוכים) והבטן (מהצחוק הכבוש...
רביעית בת שנתיים ושלושה חודשים יושבת בין ארץ לשמיים (בנדנדה) ומצווחת באושר: "ני קועה כאן נצח !!!" (אני תקועה כאן לנצח...) ואחר כך היא מוסיפה: "גם את לא לה זוז..." (גם את לא יכולה לזוז)
ובארוחת הערב כשכל אחד מספר דבר טוב ודבר רע שקרה לו היום - הפספוסה מצטרפת: "חר רה גן קים - בל לא יום..."
(בחיי... אם לא הובן -איך לא יובן?!- דבר רע - גן משחקים - אבל לא היום...).
ץ

פעם אחותי התארחה אצל חברה שלה, שם הייתה גם האחות הקטנה של החברה.
החברה שאלה את אחותה הקטנה: מי משתינו יותר יפה?
אחותי, שהיא קצת אינפנטילית ואוהבת 'לשגע' ילדים, אמרה לקטנה: נכון אני יותר יפה? לי יש שיער בלונדיני ולאחותך יש שיער חום בצבע קקי.
אז הקטנה: לי לפעמים יש קקי בלונדיני.

אבא בסיור ליילי בכפר עם בת שנתיים וחצי,
ליד כל בית בכורתנו נעצרת ושואלת את אבא, אבא זה הבית שלנו? לא!!. כך שוב ושוב. אבא מסביר, מזכיר, מנסה להבין מה קורה והילדה בשלה...ממשיכה לשאול. בשלב כלשהו, מתקרבים, ואבא גם נלחץ, שורק לכלבה שתבוא להציל את המצב ולהקל על הזיהוי, ואז הקטנטונת ואומרת לו: אבא לא לשרוק, אנחנו משחקים עכשיו!"

אבא לא לשרוק, אנחנו משחקים עכשיו!"
כן, כן, הם עולים עלינו...
לפני יומיים שיחקתי עם החיפושית משחק הזיכרון. למרות שהיא בדרך כלל לוקחת אותי במשחק הזה עם יד קשורה מאחורי הגב הפעם איכשהו היא לא הצליחה לעשות זוגות ואני התחלתי להרגיש לא נעים עם העניין שלי כל הזמן יוצא במקרא זוג ולה בקושי יש שניים אז התחלתי לפספס בכוונה ולתת לה לנצח. אחרי כמה סבובים פתאום קלטתי שיש מצב שהיא מאוד עיפה או שהיא גם נותנת לי לנתח בכוונה. כששאלתי אותה אם היא עושה בכוונה היא צחקה וענתה: "כן, אני רוצה שיהיו לך הרבה!"
המסקנה שלי מכל האירוע היא לא לתת לה לנצח, זה דבילי וגם ככה עולים עלי אחרי שתי שניות.

אני מקפיצה את ראשלישית על הרגליים שלי - כשאני בשכיבת נר וכפות הרגליים שלי מחזיקות אותה בבטן, והיא מתגלגלת בצחוק עולץ למטה - שוב ושוב ושוב ושוב... ואז בעודה מצווחות בגיל היא מבקשת: " אמא! הקפיצי אותי שוב על המתקן המלהיב הזה"...
מי צריך לונה פארק? יש אמא לונה!!
ץ

" אמא! הקפיצי אותי שוב על המתקן המלהיב הזה"...
וואו ! סחתיין על השפה !
בת כמה היא?

הנה עוד פניני שפה:
גל (בן 6) רץ אלי נסער: אמא, לכל הרוחות! עומר לקח לי את הלגו.

וגם פנינים מפי חבר של גל, יונתן (בן 5 וחצי). (מקווה שמותר להשוויץ בילדים לא שלי אבל זה כמעט משפחה):
אומר לאמא שלו: "אני כועס על XXX . הוא ממש כלב אשפתות."

ועוד חוכמה של יונתן -
במסיבת היומולדת של גל הוא ניגש אלי: "נעה (התינוקת) נורא יפה."
אני: "תודה רבה חמוד!!!" וממשיכה לדבר עם חמותי.
יונתן מחכה כמה דקות ואז: "אה... דנה"
אני: "כן?"
יונתן: "איך אני נראה?"

תשוויצי, תשוויצי, זה הילד שלי

מתוקים...
לאהבת עולם - ראשלישית בת "שלש וחצי ועשרה"... (שלש ועשרה חודשים וחצי - הכל היה בסדר עד שנוסף ה"חצי" וזה בלבל אותה לגמרי) - ושפתה אכן נהדרת (שורכת שרוכים ופורמת אותם - עד אשר "מגרבנת גרביונים"... ).
תודה.
ץ

"איך אני נראה?"

מעולה, מעולה.
צריך לשמוע את הטון בשביל להבין מה בדיוק הוא התכוון, אם שאל מתוך סקרנות, או מתוך רצון לקבל מחמאה.

"אמא, אני רוצה עוד בננה!"
"אבל מתוקה אני בדיוק מחממת מרק לארוחת צהריים לא ישאר לך מקום".
"אין דבר, אמא, אני עוד מעט אעשה קקי ושוב יהיה לי מקום בבטן."
נו, ברור שנתתי לה עוד אחת.

אמא ל - 2: אני חושבת שזה היה מתוך רצון לקבל מחמאה שאכן מגיעה לו

אתמול בלילה. מאוחר חוזרים מהדלקת נרות עם כל המשפחה הדוסית.
בת ה6 כמעט נרדמת מאחור במכונית: "אמא איפה זה בעזרת השם?"
"למה את שואלת איפה ראית את זה?"
"היתה בבית כנסת מעלית שרוני אמרה לי שהיא עולה לעזרת השם"


<עזרת נשים עזרת השם זה באמת מבלבל>

הילד (2.5) יונק יונק יונק, פתאום מפסיק מסתכל ומצביע על הפטמה:
"אמא, זה הצ'ופצ'יק של הציצי"....
קרן קיימת

אכן, מגיעה לו, כמובן! (-:

ואצלנו, היום הכנתי עוגה, ופתחתי חבילת עוגיות עבור התחתית, ארוע נדיר ביותר אצלנו (העוגיות הקנויות).
בן השלוש שלי קיבל אחת, ואז אומר לי:
אמא, תראי לי את כל העוגיות. אני לא אבקש לאכול אותן, רק תראי לי.
ואני מראה לו, והוא עומד ומתפעל, ומבט ערגה בעיניו: וואו, איזה יופי, כמה עוגיות...

ומותר גם של הבעל?...
אנחנו נוסעים באוטו ושומעים את השיר: לא יכול להוריד ממך...
אז הוא שר (רוסי, אז אין ה' הידיעה):
מגפיים...

היום, נוסעים עם חברה של הילדים באוטו.
החברה (10) מנסה להסביר לבתי (11) מה היא הביאה באנגלית שבורה, כדי שהבן שלי (6) לא יבין.
היא הביאה אקדחי מים, אקדח בועות ועוד, כדי שהן יוכלו להשפריץ בפארק.
הבת שלי לא בטוחה שהבינה, אז היא שואלת אותה, באנגלית ועברית: "הזה ל-hands up?"
החברה לא מבינה מה הבת שלי מנסה לומר לה.
אז הבן מתערב: "נו, היא מתכוונת לאקדח, הנדס אפ זה אקדח". P-:

עד כאן לניסיון לדבר באנגלית מעל לראש שלו...

עד כאן לניסיון לדבר באנגלית מעל לראש שלו...

עד כאן לניסיון לדבר באנגלית מעל לראש שלו...

והבן שלי, כשהקראתי לאבא שלו רשימת קניות והוספתי "וגם icecream" , קרא מהסלון בשיא הנונשלנט: ואל תשכחו גם בטעם שאנחנו אוהבים!

זה כל כך מצחיק.. ככה למדתי אנגלית, עד שהורי התיאשו ועברו לערבית רצוצה, שגם אותה למדתי כתוצאה מכך.. חבל שהם לא ידעו עוד שפות (-:

אז הבן מתערב: "נו, היא מתכוונת לאקדח, הנדס אפ זה אקדח".

והבן שלי, כשהקראתי לאבא שלו רשימת קניות והוספתי "וגם icecream" , קרא מהסלון בשיא הנונשלנט: ואל תשכחו גם בטעם שאנחנו אוהבים!

הילדים גדלים... D-:

אני לא אבקש לאכול אותן, רק תראי לי.
מזכיר לי -
הייתי עם בנותיי בחנות בגדים לקנות משהו רק לגדולה ודי מיהרנו.
הבת הקטנה (בת 5) מתלוננת ובוכה קצת, אני מזכירה לה שסיכמנו שקונים רק את מה שחיפשנו (כי לה כבר מצאנו).
הבת: "אני יודעת, אבל לא מדדתי שום דבר, אני רוצה רק למדוד" (נהנית לבחור בגדים ולמדוד בתא ההלבשה).

קרן קיימת - הבן שלי אמר לי, כשהיה בן 3: פיטמה זה המהמורה של הציצי

אמא ל - 2 תודה רבה וה"מגפיים" - גדול!

אני מבינה שלפי המסורת, מחר ממשיכים בדף חדש לכבוד השנה החדשה.
מאחלת לכל ההורים ולכל הילדים שנה טובה,
המון בריאות, אהבה, שמחה, כוח, רוגע והנאה.@}

אחרון לשנה הזו?
ראשן בן 10.11 לא הצליח להדבק באבעבועות ( !!) והסברתי לו שיאלץ לקבל חיסון - הוא - בפרצוף של 'את לא מבינה כלום מהחיים שלך' מסביר לי לאט לאט שאבין:
"אמא. את ניסית להדביק אותי כל החיים שלי ולא הצלחת, אז למה את חושבת שכשאהיה מבוגר ואשב במקרה באוטובוס ליד איזה ילד חולה אז אדבק??!!?"
מה אומר, מכל ראשניי השכלתי...
שנה טובה ובטוחה!!
ץ

אמא. את ניסית להדביק אותי כל החיים שלי ולא הצלחת, אז למה את חושבת שכשאהיה מבוגר ואשב במקרה באוטובוס ליד איזה ילד חולה אז אדבק??!!?"
איזה גאון!!!

אולי באמת תעשי לו בדיקת נוגדנים, אולי כבר יש לו..