אין מספיק חלב

עיביתי והוספתי לנקודות שבהתחלה. לא הספקתי לעבור על שגיאות הקלדה וכו'

א גרויסע שכוייח! (עזבי, שפה של דתיים
ובתרגום מיידיש ומעברית - לעברית מודרנית: יישר כוח גדול (שכוייח - קיצור של יישר כוח, בעברית. השאר ביידיש)
<מתמקדת בעיקר>

תינוק מתחת לגיל 6 שבועות מצופה לעשות לפחות קקי אחד ביממה
אנחנו אומרות לפחות 3, יפים - לא הכתמות. ולא זכור לי שניומן חלק על הכמות הזאת. אבל כן הוריד כלפי מטה את התקופה הראשונה.
מתחת לזה - כדאי לבדוק. ייתכן שהכל בסדר, אבל זה כן סימן אזהרה שאולי לא הכל בסדר.

משפט של בשמת שאני רוצה להעתיק לכאן בהקשר של מה שכתבתי לעיל: תינוקות הם תינוקות. יש להם כל מיני צרכים. הם בני אדם פור גודס סייק. מי צריך לספור את ההנקות. אנחנו סופרות את החיבוקים שקיבלנו מהבן זוג?)
זו הבעייה בהוצאת דברים מהקשרם.
כאשר יש חשש לבעייה ואנחנו רוצות לבדוק אם הכל בסדר, אז אנחנו סופרות, שוקלות ומודדות ועוד איך.
אם הכל בסדר, אז באמת אין שום צורך לספור הנקות.

רוצה להוסיף הערה (בלי לקרוא את תוצאות העריכה, סליחה, לא הגעתי לזה עדיין) - מספר ההנקות ביממה עדיין לא מהווה מידע מספיק. מידע חיוני אך לא מספיק. מדוע? כי אחת האפשרויות הנפוצות ביותר היא תינוק שלכאורה יונק כל היום. ולמעשה, היניקה שלו לא יעילה, לא נכנס כמעט חלב, כמויות החלב של האמא כבר הספיקו לרדת, ויש בעייה רצינית. זה תינוק שלא "יונק" אלא סתם מבלה על השד. שעות. בלי לקבל כמעט חלב.

הידעת שלפי הסטנדרטים שלנו, חלב אם שאוב מחזיק מעמד במקרר רק 72 שעות? כשאת משווה את זה למה שבשמת אמרה פעם על "שבוע, ואפילו יותר"
למעשה, אין מספיק מחקרים. המחקרים הקיימים הגיעו לשמונה ימים בינתיים, ולכן ההנחיות הרשמיות של ליגת לה לצ'ה העולמית מדברות על שמונה ימים (כמובן בתוך המקרר ולא בדלת, שנחשפת לעתים קרובות יותר לטמפרטורה החיצונית).
בפועל, המחקרים שכן עומדים לרשותנו מגלים כל פעם עד כמה חלב האם החי הוא למעשה חומר מאוד עמיד. כי יש בו אנזימים חיים ובקטריות ששומרות עליו מפגיעה של חיידקים "רעים".
הוא בוודאי עמיד יותר מחלב פרה שנקנה בסופר, ואצלי במקרר אפילו חלב פרה אורגני מחזיק שמונה ימים בחורף (מעניין מה עושים לחלב הלא אורגני שהוא מחזיק יותר).
מה כדאי להגיד לאמא?
לנסות. להריח. לטעום. לבדוק.
לא לזרוק חלב אם שאוב סתם ככה מפני שמישהו אמר לך תאריך תפוגה. אם הריח והטעם לא מקולקלים, הוא בסדר.
(לגבי חלב אם שהוקפא וקיבל ריח של סבון - זה יוצא הדופן שצריך להסביר שיש פה משהו עם השומנים בחלב. החלב בסדר ולא מקולקל אפילו שהריח מוזר).

מעולם עד כה לא הצלחתי להבין איך אפשר לתרגם fussy
המפתח הוא לא "לתרגם".
אלא לחשוב מחדש בעברית: איך אמא ישראלית תדבר על התינוק בימים האלה? החשד שלי, שבעברית אין לזה מלה אחת. לכן את לא מצליחה לחשוב על תרגום. האמא לא תגיד "התינוק היה XXX כל היום". משום מה יש לי בלק אאוט פתאום אז אני לא זוכרת מה האמהות אומרות 0-: אבל לדעתי זה נשמע יותר כמו "היה לי יום קשה", "התינוק בכה כל היום", או "הוא לא ירד לי מהידיים" או משהו כזה. היא תתאר את הקושי שלה, היא תתאר חלקים בהתנהגות, היא לא תתן תיאור חד-מילתי של התינוק.
הערות?
תגובות?
איוכים?
הארות?

אולי תינוק מעוך? קווץ' בלעז...
או - תינוק לא רגוע/שקט?

דביק

לדעתי זה עכשיו עבה מדי. אני אישית לא מסוגלת לקרוא כזה רצף של טקסט באינטרנט. אבל זו אני.
המילה שאתן מחפשות היא ״נודניק״.

מסכימה לגבי העובי - מצד שני חבל לוותר על מילה במידע שמרוכז בצורה כל כך יעילה וברורה.
אולי שווה להכין פתיח דל יותר במידע כדי לא להרתיע, ומי שמעוניינת במידע מפורט יותר תוכל להמשיך הלאה, מי שלא שישר תשאל שאלות?

וגם - כדאי להחליף את המילה אריאולה, אוריאולה - במילה הילה שיותר מוכרת בישראל (או החום שמסביב לפטמה...)

שליחה על ידי ללו* » 04 ינואר 2015, 06:04

יו, איזה כיף לראות שכל כך הרבה מגיעות להתדיין, ודברים זזים!
עשיתי עוד קצת שיפוצים למעלה. בעיקר שינויים קוסמטיים, תיקון פליטות-מקלדת וריווח גושים (האם זה פותר את בעיית עכשיו עבה מדי{{}}?)
בראש הדף אי אפשר להוסיף קו צהוב (הוא דוחף את כל הפסקה הרבה למטה), והיה נראה לי שנחוצה הפרדה כלשהי, אז ציירתי כוכבים. האם יש למישהי פתרון יותר מוצלח?

שמתי לב שנושא העלייה במשקל מפוזר בין כמה מקומות, ולא בהכרח קשור בכל פעם למה שלפניו או אחריו. שיניתי כך שהצפי לעלייה במשקל טובה יבוא תחת הכותרת 'איך יודעים אם התינוק מקבל מספיק חלב', והדברים שיכולים לשבש את המדידה - תחת הכותרת 'אימהות שחוששות' וגו'. תראו בבקשה אם זה בסדר ככה.

ועכשיו עוברת להגיב לדברים שנכתבו.

שליחה על ידי ללו* » 04 ינואר 2015, 06:19

איך אמא ישראלית תדבר על התינוק בימים האלה?{{}}
אני מציעה 'מרתון הנקה' - מעביר את התחושה של האינטנסיביות, בלי להצמיד לתינוק תארים שליליים.

כאשר יש חשש לבעיה ואנחנו רוצות לבדוק אם הכל בסדר, אז אנחנו סופרות, שוקלות ומודדות ועוד איך
כן, בחלק מהמקרים יהיה צורך להתחיל לעקוב, אבל כשאמא מהססת אם יש לה מספיק חלב (כלומר היא גם ככה במקום של חוסר ביטחון עצמי) ובאה לכאן ומקבלת רושם מרשימת השאלות הבסיסיות כאילו היא הייתה אמורה מראש לעקוב - זה נראה לי לא רצוי. אם יש לה חשש - נמליץ לה שתעקוב מכאן והלאה.
בעצם, השאלות האחרות ברשימה הזאת עוסקות באבחון המצב, אם בכלל יש בעיה או לא - והשאלה הזאת כבר מנסה לפענח מה גרם למצב הבעייתי. אולי פשוט נהפוך את השאלה לאמירה, ונשבץ אותה בסעיף הגורמים לבעיה בייצור?

שליחה על ידי ללו* » 04 ינואר 2015, 06:20

רוצה להוסיף הערה (בלי לקרוא את תוצאות העריכה, סליחה, לא הגעתי לזה עדיין) - מספר ההנקות ביממה עדיין לא מהווה מידע מספיק. מידע חיוני אך לא מספיק. מדוע? כי אחת האפשרויות הנפוצות ביותר היא תינוק שלכאורה יונק כל היום. ולמעשה, היניקה שלו לא יעילה, לא נכנס כמעט חלב, כמויות החלב של האמא כבר הספיקו לרדת, ויש בעייה רצינית. זה תינוק שלא "יונק" אלא סתם מבלה על השד. שעות. בלי לקבל כמעט חלב.
גם את זה לדעתי כדאי להוסיף לגורמים לבעיה בייצור. כרגע כבר נגמר לי הזמן.

ללו, מאוד אהבתי את העריכה הויזואלית שלך.
אפשר לכתוב בראש הדף "להלן סיכום ממצה על הנושא, אבל אפשר לרדת ישר למטה ולשאול שאלות".
אפשר לדעתי למחוק את סעיף הטפטופי חלב אם נראה לכם פחות חשוב, או לאחד עם השאיבות.
ויש לי הרגשה שהיה כדאי אולי למחוק הרבה מהדיון שהדף לא יהיה כל כך ארוך וכבד?...

עכשיו התייעצות:
א. אני פתאום מגלה ש(בייעוץ טלפוני) אני אף פעם לא שואלת אמהות כמה פעמים ביממה התינוק שלהן יונק. אז מה אני מפספסת פה? ככל הנראה אני לא עושה את זה כי הן לרוב אומרות לי מעצמן מתי התינוק ינק לאחרונה, כך שאני מקבלת רושם די ברור של מה קרה בימממה האחרונה,, אבל איכשהו זו לא אחת מהשאלות הבסיסיות שיש לי בארסנל. מה אני מפספסת? או שלא? לא יודעת.... יותר מעניין אותי איכות ההנקה, האם התינוק באמת גמע ובלע, האם הוא נרדם באמצע, האם הוא היה שמח ושבע אחרי הנקה, מאשר המספר. מה דעתכן?

ב. קרה לי פעמיים שעלו לי נשים על הקו עם מקרה מאוד ברור ודרמטי של ירידה בייצור החלב - ירידה בחיתולים רטובים מ"המון ביום" לאחד או שניים. אצל אחת זה קרה בגיל שלושה שבועות ואמל האחרת בגיל שמונה או עשרה. בשני המקרים לא היה גורם חיצוני שיכולתי לאתר - מחלה, שינוי במצב המשפחתי וככה. בשני המקרים היתה הנקה לפי דרישה, וההתחלה היתה בסדר, והתינוקות עשו רושם שיודעים מה הם עושים, יונקים טוב וכו'. שמעתן על מקרים כאלה? איך אפשר להסביר דבר כזה?

איך אמא ישראלית תדבר על התינוק בימים האלה?
שהוא נצמד ותובעני ויבבן וקשה להרגיע אותו, אני חושבת. או שהוא נתלה לה על הציצי .

לדעתי זה עכשיו עבה מדי.
מנסיוני, גיזום זו תמיד עבודה מבורכת והתוצאה כמעט תמיד טובה יותר ממה שהיה קודם. אני כרגע לא כל כך יודעת איך לגזום, ובעיני האישיות זה בסדר, אבל אם מישהי רואה פינה מיותרת - אנא שלפי את המספריים!

ואם אנחנו כבר ב מצב סיכום, אז בכלל לא היה מזיק לרענן את הפתיח של הגברת ייצור החלב. המצב שם ממש לוקה בחסר.... הייתי רוצה לראות מצב סיכום טוב יותר, שמדבר קודם כל על ניהול הנקה, הנקה לפי דרישה, עם הסבר קצר על מנגנון ייצור החלב וכו'.
<תזכורת לעצמי. מסמנת את היעד הבא...>

כדאי להחליף את המילה אריאולה, אוריאולה - במילה הילה שיותר מוכרת בישראל (או החום שמסביב לפטמה...)
לא קוראים לזה עטרה?
(פתאום נזכרתי)

<יאללה, הולכת למשפחה שלי

>

_איך אמא ישראלית תדבר על התינוק בימים האלה?
אני מציעה 'מרתון הנקה' - מעביר את התחושה של האינטנסיביות, בלי להצמיד לתינוק תארים שליליים._

אני פתאום מגלה ש(בייעוץ טלפוני) אני אף פעם לא שואלת אמהות כמה פעמים ביממה התינוק שלהן יונק
גם לי לא יוצא כמעט אף פעם לשאול, אלא אם כן האמא אומרת שהתינוק יונק כל הזמן כל הזמן ואז אני איכשהו אשאל בנוגע לזה.
הייתי מורידה את השאלה בכלל.
בנושא של אין מספיק חלב, אני שואלת על יציאות ועל משקל.
בעצם תמרוש רוש, דייקת אותי. הבנתי עכשיו: כשכתבתי שכמות ההנקות היא לא אינדיקציה מפני שהרבה פעמים התינוק נמצא הרבה על השד אבל בכלל לא יונק (ולא מקבל חלב), התכוונתי לזה שהשאלה עצמה מיותרת כי היא לא תגיד לנו דבר.
אז המסקנה היא שעדיף לוותר עליה, כך נראה לי.
מה דעת המועצה?

והתינוקות עשו רושם שיודעים מה הם עושים, יונקים טוב וכו'. שמעתן על מקרים כאלה? איך אפשר להסביר דבר כזה?
התינוקות עשו רושם שיונקים טוב.
בפועל לא ינקו טוב.
האמא לא ידעה את ההבדל בין יונק וגומע חלב, לבין "מוצץ את החלב שמשפריץ ונוזל ממילא ולא יעיל בהנקה". ככה כמויות החלב הלכו ופחתו בלי שהאמא הרגישה. לכן אני אומרת: כמות ההנקות לדברי האם, לא אינדיקציה למה שקורה.

עטרה, הילה, שניהם בסדר.

_איך אמא ישראלית תדבר על התינוק בימים האלה?
אני מציעה 'מרתון הנקה' - מעביר את התחושה של האינטנסיביות, בלי להצמיד לתינוק תארים שליליים._
אופס, ציטטתי ושכחתי להתייחס.
השאלה שלי לא מציעה להמציא ביטוי שיהווה תרגום.
מה שאני אומרת, כמתרגמת ותיקה ומנוסה שגם מלמדת תורת התרגום, זה שמה שצריך לכתוב בעברית הוא את מה שהאמהות הישראליות אומרות כאשר הן מנסות לתאר את המצב הזה.
בשביל זה, צריך להקשיב טוב טוב לאמהות.
לי יש פתאום בלק אאוט ואני לא מצליחה להיזכר במה שהן אומרות, ובמלים שהן משתמשות בהן.

שהוא נצמד ותובעני ויבבן וקשה להרגיע אותו, אני חושבת. או שהוא נתלה לה על הציצי
המממ. גם "כל היום על הידיים", ויש עוד. אני מפחדת להיכנס לפייסבוק מחשש לשיטפון של הודעות שאהיה חייבת להתייחס אליהן P-: אבל שם אפשר למצוא מה אמהות אומרות...
אחת הבעיות בתרגום מבחינה זו היא, שאין פה מושג אחד בעברית. האמהות מתארות את המצב הזה בכמה וכמה צורות.

נראה לי שאני בדעת מיעוט, אבל אני אחזור עליה.
כתבתן פתיח מהמם מושקע ומלא במידע.
רוב האמהות הטריות לא ירצו לקרוא את הר המלל הזה ולהבין אם הוא רלוונטי או לא. הן רוצות לדעת אם חמותן שחופרת לבעל צודקת, ולא אם האוריאולה אמורה להיכנס כולה לפה או לא. זה מבלבל.
לדעתי קודם זה היה תמציתי וטוב והרבה יותר קריא.
אפשר אולי להחזיר את הקודם ואז לשים מתחת גם את הפירוט?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבן שלי בן חודשיים פלוס , הוא שוקל 2 קילו יותר ממה שהיה בלידה ,אך בימים הארונים אני מרגישה שאין לי מספיק חלב , היה טיטול כמעט יבש לאחר לילה שלם,
אציין כי התחלתי לקחת גלולות בשם סרזט במינון של 2 טבליות ליום , האם זה יכול ליבש את החלב ?

כן, זה יכול להפחית כמויות אצל חלק מהנשים. במקרה כזה עדיף להפסיק עם הגלולות ואז המצב חוזר לקדמותו.
טיטול יבש בלילה לא בהכרח אומר משהו, יש תינוקות שמתאפקים כל הלילה, לכן כדאי להסתכל על כמות הפיפי לאורך כל היממה.

אציין כי התחלתי לקחת גלולות בשם סרזט במינון של 2 טבליות ליום , האם זה יכול ליבש את החלב ?
כן, יש נשים שמושפעות ככה מסרזט.

_כתבתן פתיח מהמם מושקע ומלא במידע.
רוב האמהות הטריות לא ירצו לקרוא את הר המלל הזה_
אופס, עכשיו הלכתי להציץ. מסכימה עם תפוח אדמה. חשבתי שהבעיה עם הפתיח הקודם היתה שהוא היה עמוס?

שליחה על ידי ללו* » 04 ינואר 2015, 15:34

ממש ממהרת, אז בקצרצרה: אולי נשאיר את השאלות גלויות, בבקשה שמי שכותבת כאן תתייחס גם אליהן, ואת כל השאר בטקסט נפרש עם כותרת כמו 'דברים שכדאי לדעת לפני שנלחצים' - מי שתרצה תלחץ על הפלוס?

רעיון מצויין להחביא בפלוסים את ההרחבות ולהראות בגלוי רק דברים קצרים ובולטים!

כל השאר בטקסט נפרש
בדיוק מה שאני רציתי להציע

שליחה על ידי ללו* » 05 ינואר 2015, 04:23

אוקיי, הפכתי לטקסט נפרש. זה נראה בסדר? הכותרת שנתתי בסדר?

כיוון שבשמת הצטרפה לדעתי מחקתי את השאלה על כמות הנקות, אבל הוספתי בסעיף על דברים שעלולים לפגוע בכמויות - מעט מדי הנקות ביממה. לא ציינתי את המספר שש שהיה בשאלה, כי למיטב ידיעתי בתקופות שונות אנחנו מצפות למספר הנקות שונה. בשביל תינוק שרק אתמול נולד, שש הנקות ביממה נשמע לי ממש מעט מדי. בשביל תינוק שאוכל גם סעודות מוצקים רציניות, גם ארבע יכולות להספיק. בכל זאת אני מתלבטת, כי נראה לי שכן יש צורך לתת איזה שהוא מידע קונקרטי, אחרת הסעיף נשאר תלוש, לא נותן לאמא כלי אמיתי. מה עושים?

אחרי מספר ההנקות הוספתי גם את עניין התפיסה הבעייתית שפוגע בייצור, ולשם העתקתי את ההסבר תינוק שלכאורה יונק כל היום. ולמעשה, היניקה שלו לא יעילה, לא נכנס כמעט חלב, כמויות החלב של האמא כבר הספיקו לרדת, ויש בעייה רצינית. זה תינוק שלא "יונק" אלא סתם מבלה על השד. שעות. בלי לקבל כמעט חלב{{}}.

שליחה על ידי ללו* » 05 ינואר 2015, 04:27

תמרוש, לגבי האמא ש'ההתחלה היתה בסדר' ואחרי כמה שבועות הכמויות ירדו - הרי הכמויות בהתחלה הן לא ממש על פי דרישה, לא? יש כמה שבועות ראשונים שהגוף מייצר אקסטרות (ליתר ביטחון, כי אולי יש תאומים?) - אז זה שבהתחלה הלך טוב, למיטב הבנתי, לא מעיד שהתפיסה הייתה טובה. כשמתקדמים ומתחילים לייצר על פי דרישה, אז רואים אם הגוף באמת מקבל דרישת חלב, או שהתינוק סתם תלוי על השד, כדברי בשמת.

שליחה על ידי ללו* » 05 ינואר 2015, 04:30

צפצפה, מה שלומך ומה שלום התינוק? איך היו החיתולים במשך היום?

ערכתי קצת את הפתיח - הוספתי נקודות, שיהיה יותר ברור לעין.

שליחה על ידי ללו* » 08 ינואר 2015, 03:39

נהדר!

עד כמה אכילה, שתייה ושינה משפיעות על ייצור החלב?
הפורומים מלאים באזהרות כאלה, שהכי הכי חשוב לאכול ולשתות ולישון כמו שצריך אחרת או-וויי-זמיר מה שיקרה לייצור החלב. בטקסטים של יועצות הנקה אני לא כ"כ רואה התייחסות לנושאים האלה (לא לחיוב ולא לשלילה) אלא רק לנושאים של ניהול הנקה ותפיסה וכולי.
אז האם אכילה-שתייה-שינה אכן חשובות כל כך (כלומר, מעבר לחשיבות הבסיסית שלהן, כדי לחיות (-: )

זה חשוב אחרי לידה באופן כללי.... מאמץ יתר יכול לפגוע ברצפת האגן, למשל. שינה עוזרת לתיפקוד הכללי, וככה גם אכילה ושתייה.
ההנחייה המקובלת היא לשתות לפי ההרגשה ולאכול לפי ההרגשה. נשים עם בעיות מיוחדות בכמויות של החלב צריכות אולי להקפיד יותר לאחרות זה לא עקרוני. בפרט אם מניקות לפי דרישה.

אצלי הצלחתי לשאוב יותר ברגע שישנתי יותר. זה היה אחד לאחד. גם השתייה ממש השפיעה.

אבל לי באמת לא היה מספיק חלב כך שכל דבר קטן השפיע או עזר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אוקיי, בהחלט חידדתן לי. לא חשבתי לסייג מהשאלה שלי את משכב הלידה - החשיבות העצומה של המנוחה בו ידועה לי, וגם ההנקה עוד בתהליכי התבססות.
ברור לי גם שכשיש צרות עם ההנקה כל הגוף (והנשמה) צריך תחזוק ברמה גבוהה, במקביל לעבודה המתישה של שאיבות וכל מה שצריך.
אז לא התכוונתי למצבים האלה. התכוונתי לאישה שהגיעה למצב של הנקה זורמת ופשוטה. התחושה שלי היא שבשלב הזה - לא כל כך קל לערער את ייצור החלב. כל עוד הגוף ממשיך לקבל מספיק דרישה, הוא ימשיך לייצר כמה שצריך, גם במצבי עייפות, רעב, צמא.
אם אישה אומרת שהיא בקושי אכלה אתמול ולא היה לה חלב, אני לפעמים חושבת שזה סוג של פלצבו (קוראים לזה פלצבו גם כשזה הפוך?) - שזו מוסכמה כזאת שאין חלב כשלא אוכלים, והיא הפנימה אותה ולכן מתקשה לשחרר חלב, או מפרשת ככה את האיתותים של התינוק.
לחילופין, אם באמת ייצור החלב מתערער על כל מצוקה גופנית קלה, אני חושדת שאולי יש בעיה רצינית יותר, אולי התפיסה לא אופטימלית, אולי משהו אחר - שההנקה לא באמת עלתה על המסלול, ויש מקום לבירור עומק (ולא רק "תאכלי היטב, זה נורא חשוב").
אבל זו רק אני וככה הדברים מצטיירים לי. אולי אני טועה לגמרי.
אשמח לתובנותיכן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אוף, נו, אני לא חדשה.

הפורומים מלאים באזהרות כאלה, שהכי הכי חשוב לאכול ולשתות ולישון כמו שצריך אחרת או-וויי-זמיר מה שיקרה לייצור החלב. בטקסטים של יועצות הנקה אני לא כ"כ רואה התייחסות לנושאים האלה
נראה לי שהתשובה בגוף השאלה.
בפורומים את מוצאת היסטריה מוגזמת.

זה חשוב, אבל ייצור החלב לא מתערער כל כך בקלות. מה שמשפיע יותר מכל הוא היניקה.
מעבר לזה יש הבדלים בין אמהות, וכמו שכתבה מיכל בז - כאשר לאמא יש בעייה אמיתית, פיזית, בייצור החלב, ברור שההשפעה ניכרת.
לגבי הבדלים: יש אמהות שצום של יום הכיפורים גומר להן את ההנקה. לא מצליחות לשקם את ייצור החלב אחרי זה. ויש נשים שצמות כל יום הכיפורים וממשיכות להניק בלי בעיה. ויש כל מה שבאמצע ולכי תדעי מה עוד משפיע.

תודה.

שליחה על ידי שירן* » 11 מאי 2015, 12:46

הי, בני בןחודשיים וחצי ואני מניקה מההתחלה.
בשלושת החודשים האחרונים אני מרגישה שיש ירידה בכמות החלב, הנקה בלבד לא מספקת אותו ואני משלימה את הארוחה בתמ"ל.
בהתחלה זה היה פעם בכמה ימים הפך לפעם ביום ועכשיו זה כמעט אחרי כל ארוחה.
אני משתדלת לשאוב גם אם זה "עעל ריק", לוקחת כמוסות חילבה ושותה המון..
יש לציין כי אני נותנת בקבוק עם חלב שאוב בארוחה לפני שנת הלילה מגיל שבועיים שלוש ( ואז שואבת את הארוחה למחר )
בבקשה את עזרתכן!!!'אאני ממש לא רוצה לתת תמל

שליחה על ידי יעל* » 11 מאי 2015, 13:57

לא הבנתי, בן כמה התינוק? (אם התופעה מורגשת בשלושת החודשים האחרונים, לא יכול להיות שהוא בן חודשיים וחצי כפי שכתבת...)
לפי מה את מסיקה שיש ירידה בכמות החלב, הנקה בלבד לא מספקת אותו ?
קראת את ההקדמה של הדף (כולל "דברים שכדאי לדעת לפני שנלחצים" בתוך פלוס)?

שליחה על ידי שירן* » 11 מאי 2015, 14:54

תינוק בן חודשיים וחצי ( התכוונתי קודם שלושה שבועות אחרונים)
אכן קראתי את ההקדמה לדף
אני מרגישה שיש ירידה בחלב או שהכמות לא מספיקה כיוון שהרבה פעמים התינוק יונק כמה דקות ומתנתק, כמובן שאני מחליפה בין הצדדים ומחברת אותו שוב כמה פעמים, אך הוא מגיע למצב של תסכול ועצבנות, פוער פה גדול ומזיז ראש בחיפוש מתחבר מתנתק ובוכה.. וכל זאת לאחר שינה יפה ורגוע כמה דקות.
יש לציין כי בהאכלות הלילה הוא כמעט אך ורק יונק, באופן מאוד רגוע, עוזב את הפטמה לבד, רגוע ושליו לאחר מכן.
בנוסף אני משתדלת לשאוב אחרי הארוחות ולא יוצא כלום..

שליחה על ידי שירן* » 11 מאי 2015, 14:55

שינק יפה ורגוע כמה דקות

שליחה על ידי יעל* » 11 מאי 2015, 15:30

אוקיי. עכשיו זה יותר ברור.
זה לא בהכרח אומר שהוא רעב או משהו כזה. יכולות להיות סיבות אחרות. אפילו עודף חלב.
אני אנסה להביא לפה את המומחיות.

היי שירן,
את מתארת מצב קצת מורכב, אז בואי ננסה לעשות סדר בבלגן.
_אני מרגישה שיש ירידה בחלב או שהכמות לא מספיקה כיוון שהרבה פעמים התינוק יונק כמה דקות ומתנתק, כמובן שאני מחליפה בין הצדדים ומחברת אותו שוב כמה פעמים, אך הוא מגיע למצב של תסכול ועצבנות, פוער פה גדול ומזיז ראש בחיפוש מתחבר מתנתק ובוכה.. וכל זאת לאחר שינה יפה ורגוע כמה דקות.
יש לציין כי בהאכלות הלילה הוא כמעט אך ורק יונק, באופן מאוד רגוע, עוזב את הפטמה לבד, רגוע ושליו לאחר מכן._
תשמעי, מה שאת מתארת איננו אינדיקציה ראשונית למחסור בחלב.
אם קראת את הטקסט הנפרש, את כבר יודעת שהאינדיקציה שיש מספיק חלב היא חיתולים רטובים, קקי רך, עלייה במשקל (בעניין הזה יש תנודות מקומיות, וזה בסדר כל עוד התמונה הכללית היא של עלייה), ותינוק רגוע ושמח אחרי הנקה לפחות חלק מהיממה.
אז מה היתה הבעיה במקור? לפני שלושה שבועות?
יש כמה אפשרויות:
אולי זרימת החלב לא מוצאת חן בעיניו. (שימי לב, אני מדברת פה על המהירות בה החלב יוצא, ולא על הכמות). יש תינוקות שמפגינים סימנים כאלה אם זרימת החלב אצל האם מהירה מדי. אמהות יכולות לדעת שהבעיה היא זרימה מהירה כי בדרך כלל התנהגות חסרת מנוחה של התינוק באה יחד עם שפריצים של חלב, ו/או חלב שנוזל לו בזויות הפה, או אפילו השתנקויות (כשברור לך שהוא מנסה להסתדר עם כל החלב הזה וקשה לו), ו/או כשהאם מרגישה את רפלקס שחרור החלב בשד שלה והוא מאוד חזק ועוצמתי. לפעמים בגלל הזרימה המהירה יש לתינוק גם יותר גזים וכאבי בטן.
האם זה נשמע כמו התינוק שלך?

אפשרות שניה, והיא נשמעת לי יותר סבירה, היא שזרימת החלב היתה די חזקה בהתחלה, והתינוק שלך הסתדר עם זה טוב, אבל לפני שלושה שבועות, כשמשק החלב התייצב, הזרימה נעשתה איטית יותר אחרי הדקות הראשונות של ההנקה.
והתינוק שלך לא שמח בזה, נעשה קצר רוח, מתנתק ומתחבר.
יכול להיות שגם מתן הבקבוק השאוב דרבן אותו להתנהגות כזאת, כי מהבקבוק אולי החלב זרם בקצב אחיד, מהיר וחזק.

זו ההשערה שלי.
הבעיה היא, שעכשיו הוספת לו תמ"ל, והגדלת בהדרגה את הכמויות של התמ"ל, כך שעכשיו סביר להניח שייצור החלב אצלך באמת ירד, פשוט כי התינוק אוכל יותר תמ"ל ויונק ממך פחות חלב. ואם התינוק יונק פחות - הגוף מייצר פחות.

אז איך יוצאים מזה?
קודם כל ולפני הכל, משננים את הסימנים האמיתיים של צריכת מספיק חלב (חיתולים, עלייה במשקל) ואת שאר ההתנהגויות וה"סימנים" שמים במגירה אחרת בראש, לבחינה וטיפול לחוד.
ואז:

דבר ראשון, מוודאים שהתינוק יודע לינוק, שיש לו תפיסה טובה, שהוא יונק ובולע בקצב טוב, ויכול לינוק מהשד כפי צרכיו. מה שאמרת על הנקות לילה - שהוא יונק שלו ורגוע אחר כך, זה סימן מצוין, ואם עד לפני שלושה שבועות הכל הלך טוב, כולל העלייה במשקל, גם זה סימן טוב. אם יש לך איזשהו ספק בעניין - פגישה אצל יועצת הנקה או מדריכת הנקה יכולה לוודא את זה.
על הדרך שווה לבדוק את האחיזה שלך אותו: האם את מצמידה אותו לגוף שלך, בטן לבטן, אבל נותנת חופש תנועה לראש, שיוכל לזוז לאחור? (אם כן, מצוין. תינוקות שונאים שמגבילים להם את תנועת הראש). האם הוא צריך לסובב את הראש הצידה כדי לתפוס את הציץ? (זה פחות טוב - סובבי אותו כדי שהפטמה תהיה בקו אחד עם אמצע הפרצוף שלו, לא מהצד). האם ניסית הנקה אינסטינקטיבית? להישען אחורה ולשים את התינוק עלייך במקום להיות זקופה ולהחזיק אותו מתחת לשד? מומלץ בחום על ידי נשים רבות

דבר שני - כשאת נותנת לו בקבוק, את יכולה להקפיד על צורת ההגשה המומלצת לתינוקות יונקים: כשהוא מונח בישיבה זקופה יחסית, הראש מעל הכתפיים, והבקבוק מוטה אל הפה שלו רק מעט, רק עד שהחלב מכסה את הפטמה. כך החלב לא יישפך לו לפה בלי חשבון, והוא יצטרך למצוץ ולשאוב אותו באופן יותר אקטיבי, שדומה יותר ליניקה מהשד.
כמו כן, תעשי הפסקה כל 10 מיליליטרים בערך, כדי לתת לו הזדמנות להגיד לך שהוא שבע ולא צריך יותר. אם הוא מבסוט - תגמרי עם הבקבוק ואל תציעי לו עוד. ככל שהוא יאכל פחות מהבקבוק הוא יהיה יותר רעב לציצי.

דבר שלישי: להניק, להניק, להניק.
איך שהוא מתחיל להתעורר, את יכולה לקחת אותו, לשים אותו עלייך עור-לעור, ושיתעורר עלייך ויתחיל לינוק ברגע שהוא רוצה. להיענות לאיתותי הרעב המוקדמים (פתיחת פה, חיפוש עם הראש ומציצת אגרופים), לא לחכות עד שהוא רעב. להציע לו את שני הצדדים, כמה פעמים שהוא רוצה.
את גם יכולה לנסות לעסות את השד בזמן שהוא יונק, כדי להמריץ את זרימת החלב החוצה, ולראות אם זה עובד לכם.

דבר אחרון: לצמצם את כמויות התמ"ל.
כאן צריך להתנהל בזהירות, כי את בכל זאת רוצה שהוא יאכל ויישבע.
אז אפשר לעשות כמו שכתבתי למעלה, לא להסתכל על הכמויות אלא על ההתנהגות, וברגע שהתינוק פחות-או-יותר מרוצה להפסיק עם הבקבוק, ולהציע הנקה מיד כשהוא רוצה עוד.
או שאפשר ללכת על ההצעה הכללית, והיא להפחית כ- 30מ"ל ביום מהכמות הכוללת שהוא שותה. ובמקביל להיות במעקב צמוד על החיתולים הרטובים, ולוודא שיש מספיק.
או פשוט להיפגש עם יועצת הנקה, ולבנות יחד אתה תכנית לצמצום כמויות התמ"ל וחזרה להנקה מלאה. נראה לי שעזרה מקצועית לא תזיק לך. לא בגלל שאת לא יכולה להניק - אני בטוחה שאת יכולה להניק הנקה מלאה עד גיל שנתיים וכמה שבא לך - אלא כי כרגע את יכולה להינות מפידבק ממישהו מקצועי שיראה אותך, יעודד אותך בנוגע ליכולת שלך להניק, לכל הדברים שאת עושה נכון, ישלים לך ידע על ניהול הנקה, וייתן מענה לבעיה של התמ"ל שנתקע באמצע ומפריע להנקה.

אה, ועוד טיפ ששכחתי:
אם הזרימה איטית והתינוק מתעצבן - לתת לעצמך יותר מנוחה, להרפות את הגוף (והנפש) לפני הנקה, לשכב או לשים מוסיקה או משהו נעים שבא לך עליו, ולשתות לפי תחושת הצימאון שלך.
כי נכון, כמו שבשמת כתבה למעלה, שעייפות ואי-שתייה לרוב לא פוגעים בייצור החלב, אבל הם כן משפיעים על רפלקס שחרור החלב, ועל מהירות הזרימה שלו.

אני גם הייתי חושדת בבילבול פטמות.
יש עוד דרך לפתור את זה, את יכולה לבחור מה מתאים לך או לשלב.
לדעתי צריך להפסיק לגמרי עם הבקבוקים. יש תינוקות שבקבוקים בשבילם מקצרים את משך ההנקה. אם זה מתאים לך, אז זה סבבה, אבל אם לא, אז לעיתים אין מנוס אלא להפסיק לתת בקבוקים בכלל.
אז מפסיקים עם הבקבוקים, ועושים מה שנקרא קפיצת גדילה יזומה. כדאי לעשות את זה בסופש, כשיש לך עזרה. זה אומר שלפחות 24 שעות את רק מניקה, גם אם זה מאתיים פעם ביממה. גם כאן עוזר להיות עור לעור, והנקה אינסטינקטיבית וכל מה שתמר כתבה עליו.
צריך כמובן לעקוב אחרי יציאות, לראות מה מצבו, ואם את רוצה אפשר גם לשקול לפני ואחרי. זה יכול לקחת גם 48 שעות, ממש כמו קפיצת גדילה.

שליחה על ידי שירן* » 12 מאי 2015, 11:17

תודה תודה תודה! !
מתחילה דף חדש (בלי לשים לעצמי בעיות בראש ) לוקחת את העצות והטיפים ומתחילה ליישם מרגע זה.
כי בסהכ יש לי ילד בריא שעולה במשקל די בעקביות וחתולים רטבים מספיק.. אני רק רוצה להגיע למצב של הנקות רגועות ונינוחות ללא מלחמות ותסכול- כל הזמן ולא רק בלילה.
שוב תודה ואעדכן בהמשך על הצלחה

אני רק רוצה להגיע למצב של הנקות רגועות ונינוחות ללא מלחמות ותסכול- כל הזמן ולא רק בלילה.
אני חושבת שהרבה עור-לעור והנקה אינסטינקטיבית יעזרו לך בזה.
נשיאה והנקה במנשא, ואמבטיה משותפת, גם הם יכולים לעזור, לחבב עליו את הציצי.

בהצלחה! תאמיני בעצמך, כי את יכולה להניק על בטוח. רק סבלנות, וכמובן - להקיף את עצמך בתמיכה.
שווה מאוד ללכת למפגשי לה-לצ'ה או למפגשי באופן. אין כמו לשבת בחברת מיניקות אחרות

שליחה על ידי דפנה* » 19 מאי 2015, 17:05

שאלה תאורטית:
תינוק בחצי השני של השנה הראשונה, שאמא שלו חוששת שהוא לא מקבל מספיק חלב (אני יודעת שבשלב הזה כבר נדיר שיהיו בעיות אם עד כה היה בסדר, אבל יש מקרים. דוגמה קלאסית: הריון חדש).
בשלב הזה יש חשיבות קריטית שהוא יקבל מספיק חלב, עד כדי כך שאם אין אפשרות לחלב אם הוא צריך תמ"ל.
אבל בשלב הזה רוב הסימנים של ההתחלה כבר לא תקפים, כי יש כבר מוצקים ברקע. מה המשקל יגיד לנו? מה אפשר ללמוד מהחיתולים?
אז מה נשאר? רק אם התינוק מרוצה על השד או לא?
בגיל צעיר יותר אני לא ממהרת להמליץ על תמ"ל אם התינוק לא מרוצה, כי יכולות להיות המון סיבות, וצריך לבחון את התמונה השלמה.
אבל בגיל שמונה חודשים, נניח - איזה עוד מדד יכול להיות?

שליחה על ידי דפנה* » 26 מאי 2015, 05:49

מחזירה ל{{}}מה חדש{{}}.

לדעתי, במקום לדאוג -- לקחת ״יום מחלה״ ולהניק להניק להניק. אם לא היה מספיק חלב לפני זה, סביר שאחרי יום כזה זה יסתדר.

בגיל שמונה חודשים נדיר שלא יהיה מספיק חלב לאורך זמן, למעט באמת הריון. הכמויות שהתינוק צורך לא גדולות ממה שהוא צרך בגיל ארבעה חודשים. גם יש את תוספת האוכל המוצק, והחלב, גם אם עדיין חשוב וחיוני, הוא פחות קריטי.
אם התינוק לא מרוצה על השד זה לרוב בגלל שילוב בקבוקים ולא בגלל חוסר חלב.

שליחה על ידי דפנה* » 27 מאי 2015, 05:08

עונה לשתיכן -
אבל נניח באמת אמא בהריון חדש - במצב כזה לפעמים הגוף מסוגל לייצר מספיק, ולפעמים לא. אצל לא מעט נשים ההריון דורש את כל המשאבים, גם אם היא תנסה לקחת ״יום מחלה״ ולהניק להניק להניק{{}}.
אז התינוק בוכה והאמא דואגת ובאה לפורום להתייעץ - מה אפשר לייעץ לה? בחודשים הראשונים אני שואלת על המשקל, על החיתולים, לפי זה לרוב אפשר להרגיע שהכול תקין ולהציע סיבות אחרות לבכי ופתרונות אחרים. אבל כשיש מוצקים, אין לי בעצם מה לשאול.
ולהבנתי החלב עדיין לגמרי קריטי בגיל הזה - עד כדי כך שאם אין צריך לתת תמ"ל.

אני כן הייתי שואלת על המשקל ועל החיתולים, וגם על המוצקים שהתינוק אוכל.
יש תינוקות שבין גיל חצי שנה לשנה כבר טוחנים שלוש ארוחות, אבל המון תינוקות אוכלים פירורים ונגיסות, ומורחים את השאר, ולכן הפרמטרים האלה עדיין רלוונטיים, גם אם "בערך".
וגם העלייה במשקל היא פרמטר בעיני, מאותן סיבות.
מה שכן, אין לי מושג אך לשקלל את ה"בערך" למשהו קצת יותר מדיד.

זה עניין מאד אישי, והריון זה מצב שדורש התייחסות מיוחדת. הייתי מתייחסת לכל מה שתמר כתבה, וגם לנינוחות, ולתחושה של האמא בקשר לזה, כי בשלב הזה היא כבר מניקה הרבה זמן בהצלחה. (האמת, תמיד אני מתייחסת לתחושה של האמא, רק זוכרת שיש הטייה תרבותית שמפרשת אי נוחות של התינוק בתור ״אין מספיק חלב״).

שליחה על ידי דפנה* » 28 מאי 2015, 14:10

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיש הטייה תרבותית שמפרשת אי נוחות של התינוק בתור ״אין מספיק חלב״{{}}

כן, זאת הבעיה. רוב האימהות שאני מדברת איתן לא היו בטוחות בהנקה גם עד כה, ומחכות כל רגע שייגמר להן החלב כמו שקרה לאמא שלהן. אז כשאין משהו מאוד מדיד להיתלות בו ולהרגיע - קשה.
בכל אופן תודה. מה שכתבתן עזר.

שלום לכל היודעות...
חברתי שמניקה בן חודשיים רעבתן, גילתה שאחרי שהיניקה עד כה, ושאבה רבות ובקלות - לפתע אחרי קפיצת גדילה שווה - לא ממש מצליחה לשאוב חלב.
מה עושים?
תודה.
ץ.

שליחה על ידי דפנה* » 25 יוני 2015, 17:28

את הטיפים על שאיבה אני לא ממש זוכרת (בגוגל אפשר למצוא המון, והייתי גם מציצה לפייסבוק של עדי יותם{{}}, אני יודעת שהיא ממש מומחית בענייני שאיבות).
אני פה רק בשביל להגיד שלא תיבהל מזה. זו תופעה מוכרת - שאחרי כמה זמן של הנקה הגוף מתחיל לשחרר את החלב רק לתינוק, וצריך לשכנע אותו בכל מיני טריקים שגם המשאבה נחשבת.
זה לא מלמד כלום על כמה חלב יש לה. בשביל להסיק מסקנות על החלב לא מסתכלים על החלב אלא על התינוק. אם הוא מרטיב יפה וגדל יפה ומתפתח יפה, אין מקום לדאגה. השאיבה היא לא מדד.
(אולי זה ברור לכן. כתבתי ליתר ביטחון, כי זו מלכודת שרבות נופלות בה)

דפנה, תודה. הילד עושה פרצוף של רעב ומתוסכל.. כאילו ממש נגמר החלב בבת אחת.
זו הנקה של ילד רביעי... הלחץ הוא לא לחינם...
רעיון למישהי?
תודה.
ץ

שליחה על ידי ללו* » 25 יוני 2015, 21:53

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אולי בא לה להיכנס לפה ולתת עוד נתונים, שנחשוב ביחד?
בעיקר חשוב כמה חיתולים להערכתה מרטיב ביום, ונתוני שקילות מהלידה עד עכשיו.

כאילו ממש נגמר החלב בבת אחת.
נדיר, אבל קורה.
מניסיוני, ירידה ממשית בכמות החלב גם מלווה בירידה מיידית וממשית בחיתולים הרטובים. זה המדד שמשקף מה קורה מיום ליום.
אם זה המצב אצלה - אז שתפנה דחוף ליעצת הנקה.

אם החיתולים בסדר, אז אפשר להישען אחורה, לקחת נשימה עמוקה ולהתייעץ דרך האינטרנט. אבל אני לא הייתי ממליצה על ייעוץ עקיף, דרכך. יותר מדי בעיות פוטנציאליות בתקשורת...

תודה. מעבירה. ץ

שאלה תיאורטית למומחיות. טוב, לא כל כך תיאורטית, אבל תיאורטית בשבילי, כרגע.

אני חברה בקבוצת הורים בפייסבוק ולאחת האמהות היה סיפור מאוד דומה לשלי: לא מספיר חלב, מוטליום, שאיבה עד יאוש וכו'
בסוף ההריון השני שלה היא סיפרה שהיא שואבת כדי לזרז צירים ונותנת את הקולסטרום לפעוט שלה. אחרי הלידה היא הרבתה לספר על ההנקה המוצלחת שלה.

מה שאני תוהה (וכמובן פניתי אליה אבל היא לא ענתה) זה האם יכול להיות שהשאיבה בזמן ההריון עזרה ליצור חלב מספיק אחריו? אצלי, למשל, החלב לא השתחרר עד היום השלישי, יכול להיות שבהריון הבא (אמן שיהיה), אם אשאב לפני הלידה זה יעזור לחלב להשתחרר בזמן?

מה אתן חושבות?

מיכל - יכול מאוד להיות שזה יעזור! יש לי חברה שכך היה אצלה, שני ילדים עם ייצור חלב מאוד מועט ובשני זה היה קיצוני והפסיק לינוק מוקדם מאוד. עם השלישי היא שאבה החל משבוע 35-36 אם אני לא טועה, אולי אפילו קודם לכן. לידה במועד בבית (לא זירז אצלה שום דבר אבל גם לא היתה כזו נטיה) ואת החלב נתנה לפעוט. התינוק שנולד לא רק שיונק ויש המון חלב, הוא אפילו באחוזונים גבוהים מאוד במשקל בניגוד לאחיו הגדולים.

עוד משהו שאני ממליצה עליו שעזר לי מאוד זה מורינגה (החילבה לא הזיזה), ולדאוג לתוספות מחזקות דם: ברזל מעולה, חליטות סרפד, בשר איכותי אם את אוכלת בשר, כל מה שעוזר לשמור על רמות ברזל טובות לאורך ההריון ולאחריו. המדקרת שלי לאחר לידת הקטן המליצה על גוג׳י ברי- מכירה? גרגרי יער אדומים יבשים. הסינים (לדבריה) משרים אותם במים ואז אוכלים את הגרגרים ושותים את המים. אה כן, וגם דיקור!

עד כמה שאני יודעת החלב תמיד משתחרר ביום השלישי, לא?

מחזקת מעליי. ומתפקדת לסקר, אמנם הנקתי בשני המקרים, בהחלט בהחלט החלב הנוסלי הגיע מהר יותר, הרבה יותר וההנקה מוצלחת הרבה יותר. נדמה לי שרקמת השד לאחר שחלב כבר נוצר שונה מהותית. ובכל מקרה עם הראשונה היו מקרי עצבנות על השד יניקה לא יעילה וגם מיעוט מסויים (החודש הרביעי אגב. לקחתי טיפות רפאל). עם הקטנה לא היה שמץ.

טוב אז אני קצת הופכת את התיאוריה: אצלי היה סבבה של חלב עם שלושת הראשונים, ורק עם שני האחרונים מיעוט וקשיים בהנקה. אין לי מושג מה זה אומר... התגברנו על הקשיים, אבל שפע חלב אף פעם לא היה לי איתם.

מה שכן, החלב באמת משתחרר רק אחרי יומיים שלושה, בהתחלה קולוסטרום שהוא סמיך ודביק יותר ולשאוב אותו מאוד קשה. יוצאות טיפטיפות. צריך להתעקש להמנע מבקבוקים אם אפשר, ואם חייב לתסף כי יש סיבה רפואית אמיתית, אז לעשות את זה על השד. עם הקטן שלי עשיתי כך כי היה צהוב ואפאתי, קיבלתי תרומות ושאבתי עד שעברנו את המשוכה, אך תיספתי רק על השד.

אני כבר חודש אחרי לידה ואני שואבת ולא יוצא מספיק חלב האם זה נורמלי ואני פשוט לא מייצרת מספיק חלב או שהכמות תגדל בהמשך?

אני כבר חודש אחרי לידה ואני שואבת ולא יוצא מספיק חלב האם זה נורמלי
שאיבה היא מיומנות שצריך ללמוד, וזה לוקח זמן ללמוד אותה.
אין קשר בהכרח בין הכמויות בשאיבה לבין ייצור החלב או הכמויות שיוצאות בהנקה. אלה שני דברים שונים.
אחד הסודות הכי גדולים בשאיבה זה ללמוד איך להפעיל את רפלקס שחרור החלב. אין לי זמן לפרט, אבל את יכולה לחפש ברשת מה מפעיל אותו. וגם, ללמוד מהו התזמון הנכון בשבילך לשאיבות: לפני הנקה, אחרי, תוך כדי... אצל כל אשה זה עובד קצת אחרת.

איך היציאות והעליה במשקל? אלו המדדים.
להגברת יצור חלב יש להעביר הרבה מצד לצד ולישאוב אחרי הנקה

קרן, מהודעתך לא ברור האם את מיניקה ופשוט ניסית לשאוב קצת, או שמא את שואבת בלבד. תוכלי להבהיר את העניין כדי שנוכל לעזור לך בצורה יותר מדוייקת?

אם הפסקתי להניק באופן מלא במשך חודש מסיבות אישיות, וגם לא שאבתי.
כיצד אוכל להחזיר את החלב..?

לא תמיד אפשר... זה תלוי בגוף, בכמה זמן הנקת לפני שהפסקת, בגיל של היונק ועוד.
כעקרון אפשר להתחיל עם שאיבות, במשאבה טובה, לפחות שמונה פעמים ביום. משאבה טובה לרוב מאפשרת שאיבה דו צדדית, מה שמקל על השאיבה. כדאי במקביל לנסות להחזיר את התינוק להנקה, לפחות חלקית. אם הוא יונק טוב, אפשר גם להניק עם צינורית, שזה משהו שעדיף לעשות עם הדרכה.
אפשר גם לקחת מגבירי חלב, שזה חילבה או מוטיליום שזו תרופה במרשם.
בהצלחה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הילדה שלי בת חודש מיד לאחר הלידה היה לי הרבה חלב התחלתי רק הנקה אבל הילדה התחילה לרדת במשקל באופן משמעותי לכן הפסקתי להניק ומשכתי לשאוב ושילבתי לה סימלאק כיום אני רוצה מאוד להמשיך אבל למרות שאני שואבת יוצא ממש מעט כמה טיפות ומפסיק ניסיתי לחזור להניק אבל הילדה בוכה לכן אני מביאה לה סימלאק מה עלי לעשות כדי לייצר חלב אני ממש רוצה שהילדה תאכל חלב שלי ולא סימלאק???? אשמח לקבל תשובה תודה

היה לי הרבה חלב התחלתי רק הנקה אבל הילדה התחילה לרדת במשקל באופן משמעותי
זה אומר שלא היתה בעיה בחלב שלך אלא ביניקה שלה.
מציעה לך להיפגש עם יועצת הנקה מוסמכת כדי שתעזור לתינוקת שלך לתפוס טוב.
שאיבה לא דומה להנקה - זו מיומנות נלמדת וצריך לשאוב בעקביות כל יום כמה פעמים, רצוי באותן שעות.
מה שמייצר חלב הוא היניקה או השאיבה, כך שאם את רוצה להגביר את החלב את צריכה לשאוב יותר ולהניק יותר. שוב - רצוי מאוד להיעזר ביועצת הנקה טובה שתבוא לראות מה קורה ואיך לעזור לך, לא באינטרנט.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אבל שאבתי כמה פעמים ביום ושמתי לב שלאט לאט כמות החלב מתמעטת ועכשיו כשאני שואבת אני בקושי מצליחה להוציא משהו...

שאיבה היא פחות יעילה מיניקה של תינוק, גם אם משתמשות במשאבה טובה.
מעבר לזה, בשבועות הראשונים תינוקות יונקים לפחות שמונה פעמים ביום, מה שקשה יותר בשאיבה.
הצורה שבה תינוקות יונקים שונה מהותית מהצורה שבה אוכלים מבקבוק. הרבה יותר קל לינוק מבקבוק, וכך שרירי הלסת לא מתחזקים (שזו עשויה היתה להיות הבעייה). כמו כן הם מתרגלים לא לפתוח פה גדול, שזה עוד גורם נפוץ להנקה לא יעילה בהתחלה.
החדשות הטובות הן שזה פתיר. אני מאד ממליצה לך להתייעץ עם יועצת הנקה, מדריכת הנקה, יש גם אחיות טיפת חלב שהן יועצות הנקה (אם כי תור לזה עלול להיות מאתגר).
הפיתרון הוא להחזיר את כמויות החלב למה שהיה קודם, וזה על ידי זה שהתינוקת תינק ביעילות, לפעמים בשילוב עם שאיבות ולפעמים על ידי קפיצת גדילה יזומה (מחברים את התינוקת לציצי ליומיים. כדאי לעשות במעקב שקילה). יש מקרים שהאמא מעדיפה לתת תוספות עם צינורית על השד, זו גם דרך להגביר חלב.
יועצת הנקה תוכל להנחות אותך ולהתאים לך את הפיתרון שהכי מתאים ונכון לך, וגם לעקוב ולראות שהתהליך מתנהל כשורה, והכי חשוב, לתמוך בך בזה.

פלונית, האם את זקוקה לרשימת יועצות הנקה? להמלצה על אחת טובה (אם כן תני אזור)?
כמה שיותר מוקדם פונים, יותר סיכוי להחזיר את ההנקה למסלול בקלות @}

שאלתי בעבר, אבל עכשיו זה רלוונטי.

בהריון, שבוע 20. בהריון הקודם לא הצלחתי להניק בגלל שילוב של סיבות שהקריטית בהן הייתה שהחלב לא השתחרר בזמן ואף פעם לא הגיע לכמות הרצויה. (טענו אז שהסיבות הן שחלות פוליציסטיות, אבל אני חייבת להגיד שזאת דעה שלא שמעתי שוב בשום מקום אחר ואני תוהה בקשר לביסוס המדעי שלה.)

היה מתסכל ועצוב. עכשיו אני תוהה אם יש משהו שאני יכולה לעשות עכשיו, בעודי בהריון, כדי שההנקה תצלח ואולי כדי איכשהו לדאוג שהחלב כן ישתחרר בזמן.

ואם גם הפעם יהיה עיכוב של כמה ימים, מה אפשר לעשות כדי שזה לא יגמור על ההנקה?

מה דעתכן?

אפשר להתחיל לקחת חילבה מיד אחרי הלידה כדי לזרז את החלב. (אין טעם לקחת בהריון, זה לא ישפיע)
לגבי מינון, הייתי שואלת יועצת הנקה.

המינון הוא כמדומני שלוש כמוסות שלוש פעמים ביום.
לגבי החלב: כדאי להתכונן להנקה עם יועצת הנקה.
זה מפגש שבו מדברות על מה צפוי ומכינות תוכנית פעולה. כעיקרון, הדבר שהכי כדאי לעשות זה להניק כמה שיותר ביממות הראשונות. ככל שתניקי יותר ביממות הראשונות כך יהיה לך יותר חלב. להגיע אפילו ל15 הנקות. הן יכולות להיות במרווחים של חצי שעה אחת מהשנייה, כדי שתוכלי לנוח בין לבין קצת יותר. אם את לא בטוחה שהתינוק/ת יונקת, אז צריך לסחוט ולתת בכפית, גם זה הרבה פעמים ביממה. יש סירטונים ביוטיוב לגבי איך מאכילים בכפית. אפשר עם כפית חד פעמית שטובלים במים רותחים.
אם תעשי את זה, ותוודאי מוקדם שהתינוקת יונקת כראוי, אז גם אם יהיו כמה ימים של עיכוב בחלב זה לא נורא. אני הייתי משתדלת להיערך עם חלב אם שאוב מאמהות אחרות, שיהיה מה לתת בימים הראשונים, מהסיבה שבקבוק הרבה פעמים משבש את ההנקה. חלב אם אפשר לתת בכפית אאו בכוס, ואילו תמל לא.
ואז, אם את מניקה הרבה או מוציאה הרבה חלב מהשד, ולא נותנת בקבוק תוך שמירה על התינוקת שבעה, ולא נלחצת מזה אלא מבינה שזה המצב, אז יש סיכוי טוב שזה יסתדר.
אני ממליצה לך להיות מלווה על ידי אשת מקצוע, ולו רק בשביל התמיכה והעידוד, וגם כדי לראות שהקטנה יונקת כראוי.

שחלות פוליציסטיות אכן יכולות לגרום לבעיות.
הרציונל של להניק המון ביממות הראשונות הוא לאותת לגוף שיש כאן תינוק שצריך הרבה חלב. למעשה, המצב הטבעי הוא שתינוק יונק באיזור החמש עשרה פעמים ביממה ביממות הראשונות, ואילו אצלנו הפחיתו זאת. רוב האמהות מסתדרות אבל לא כולן.

תפוח אדמה, תודה על התשובה המפורטת!

למה שחלות פוליציסטיות יכולות לגרום לבעיות? יש לך אולי מחקר רלוונטי?

http://www.llli.org/llleaderweb/lv/lvaprmay05p27.html
זה מהאתר של לה לצ׳ה עם קצת הפניות. זה נראה לא מאד מעודכן.
היא בעיקר מדברת על רקמת שד חסרה, אבל קצת על השפעות הורמונליות. נראה שזה לא אצל כל הנשים עם שחלות פוליציסטיות, אבל שלעיתים יש קשר.
אם תספרי את סיפור ההנקה בימים הראשונים, אז אפשר יהיה לאבחן טוב יותר ולהתם לך המלצות בהתאם.

קשה לי לשחזר... ילדתי בלניאדו בין רביעי וחמישי. המיילדת חיברה לי את עלמה אבל זה היה מאוד מאוד קצר. לקחו אותה מהר לבדיקות ואותי תפרו. בחמישי בבוקר התייעצתי עם יועצת הנקה שהסתובבה במחלקה, עלמה לא ינקה. זה בכלל לא עניין אותה. היועצת אמרה שאולי יש לה מים. בחמישי בערב היא התחילה לצרוח, לקחנו אותה להתייעץ בתינוקייה ונתנו לה מוצץ ובקבוק

חמישי בערב הייתי מוכרחה לישון וברוב טיפשות (כל ההתנהלות שלי הייתה אדיוטית, שלא באשמתי. הייתי ממש יולדת ראשונה קלאסית, מבולבלת ומבוהלת.) נתתי לה לישון כמה שעות בתינוקייה, שם היא קיבלה שוב בקבוק.

בשישי השתחררנו הביתה והתחלתי בחיפושים קדחתניים אחרי יועצת הנקה, אבל השילוב של אמצע אוגוסט ויום שישי לא היטיב עמי, פשוט לא מצאתי. עלמה הייתה אפאטית בבית והיה לי ברור שהיא התייבשה, היא לא עשתה פיפי. יועצת ההנקה האחרונה שדיברנו איתה באותו יום שלחה אותנו לקנות בקבוק. התחלתי, בד בבד, לנסות לסחוט קולסטרום, בקושי יצא.

אני לא זוכרת אם פגשתי יועצת הנקה בשישי או בשבת, אבל היא מיד הושיבה אותי לשאוב ולסחוט. כך עשיתי... השגתי משאבה טובה יותר ונכנסתי למשטר שאיבות די פסיכי. החלב התחיל להשתחרר, אבל לאט ומעט. כל כך מעט. ועלמה לא הסכימה לינוק.

זה היה השלב הפסיכי (שלושה או ארבעה ימים אחרי לידה) שבו קמנו כל שלוש שעות. ניסיתי להניק ואז, כשזה לא עבד, האכלנו עם צינורית. ואז שאבתי. ואז ישנתי שעה בערך. וחוזר חלילה...
בשלב הזה זה מתערפל כי הייתי גמורה. כן הצלחתי להגיע למפגש של לה לצ'ה ולפגוש את עדי יותם ששלחה אותי להשיג מוטיליום. המוטיליום שיפר את מצב החלב להדהים, אבל עלמה לא רצתה לינוק. הפעמים שהיא התחברה היו נדירות, גם אם חרוטות עמוק בלב.

היה לה ריפלוקס סמוי, כך שכל האכלה הייתה סיפור כואב ואני לא ידעתי, כך שלא ניסיתי תנוחות הנקה מאונכות יותר. את הבקבוק היא כן קיבלה מאונכת כדי שהזרם יהיה חלש, מה שנקרא האכלה תומכת הנקה...

שבוע לתוך ההנקה, עדי יותם איבחנה שהטכניקה של שתינו מושלמת, כך שלא היו בעיות טכניות, רק עניין החלב והריפלוקס.

בשלב מסוים הצלחתי לשאוב לה את כל האוכל מלבד בקבוק אחד ביום... אבל השאיבות גמרו עליי. כאילו, אין מצב שזה קורה שוב.

אז ככה: אם עדי יותם בדקה אותך, אז ככל הנראה אין לך מיעוט רקמת שד. היא יועצת ותיקה ומנוסה והיא היתה רואה.
כך שסביר שכל הסיפור הוא תוצאה של חוסר הנקה ביממות הראשונות. השד מבין שאין תינוק והוא לא מייצר חלב. תפסת את זה מוקדם מספיק כדי שכן יהיה קצת חלב, אבל זה לא הספיק. זה גם יכול להסביר את האיחור בהגעת החלב.
אז אני עדיין עומדת מאחורי ההמלצות שלי מלמעלה. הוצאת חלב מהשד ביממות הראשונות היא קריטית לכמות החלב בהמשך. פגשתי כבר כמה וכמה אמהות שלא היה להן מספיק חלב ובתישאול התברר שהן לא הניקו כמעט בכלל ביממות הראשונות.
אני מאד ממליצה לשריין מישהי שתתמוך, וגם אם לא, להניק המון, לסחוט תוך כדי הנקה, לסחוט גם לכפית ליתר ביטחון, ולחשוב שפע

גם הריפלוקס יכול להיות תוצאה של מתן בקבוק...
אם אני זוכרת נכון היה לך גם דיכאון אחרי לידה?
אני מקווה שהצלחת להשלים עם מה שקרה בבית החולים, זה לצערי קורה להרבה אמהות, מאד מאד קשה לעמוד על דעתך ולצאת נגד המערכת הרפואית. אני עצמי לא הצלחתי טוב יותר, ובגלל זה בלידה השנייה בחרתי ללדת בבית.

המיילדת חיברה לי את עלמה אבל זה היה מאוד מאוד קצר. לקחו אותה מהר לבדיקות ואותי תפרו. בחמישי בבוקר התייעצתי עם יועצת הנקה שהסתובבה במחלקה, עלמה לא ינקה. זה בכלל לא עניין אותה. היועצת אמרה שאולי יש לה מים. בחמישי בערב היא התחילה לצרוח, לקחנו אותה להתייעץ בתינוקייה ונתנו לה מוצץ ובקבוק
קודם כל

שנית את מתארת סיפור קלאסי של כישלון הנקה (ואולי אפילו אמרתי לך את זה אז). כל השתלשלות העניינים גרמה נזק, כל חוליה בשרשרת.
וכן, שחלות פוליציסטיות ידועות בתור אחד הגורמים לבעיות בהנקה וזה כנראה קשור בעניין הורמונאלי. מצד שני, בסיפור שלך יש כל כך הרבה נזקים שגם בלי שום בעיה פיזית, כל אמא היתה נתקלת פה בבעיית הנקה )-:

אשתף אותך בגילויים הכי חדשים שלמדתי בכנס ההנקה עם ננסי מורבאכר שהיה בספטמבר כאן: היא סיפרה על מחקר שנעשה לגבי הנקה/שאיבה בשעה הראשונה לאחר הלידה לעומת בשש השעות הראשונות לאחר הלידה. ההבדל בכמויות החלב הלך וגדל וכבר היה משהו כמו כפול תוך ימים ספורים! זה מדהים!

המסקנה: נכון למדנו שאם מניחים תינוקות על הבטן של אמא מייד אחרי שיצאו מהרחם, הם זוחלים בעצמם לשד של אמא ומתחילים לינוק, בדרך כלל תוך שעה מהלידה?
ואז הם יונקים ויונקים ויונקים עד שנרדמים על השד?
ונשארים על אמא ומתעוררים ויונקים שוב?
מסתבר שזה לא רק טוב לתינוק. זה קריטי לייצור החלב של האמא.

אז הטיפים שלי:

להיפגש עם יועצת הנקה הפעם עוד לפני הלידה. דברי שוב עם עדי יותם, היא עברה דרומה אבל תוכל לתת לך המלצה על יועצת רלבנטית באיזורך כיום. תגיעי מוכנה!
אם את מתכננת לידה טבעית וללא עירוי, הכי טוב. עירוי גורם בצקת ומקשה על ההנקה, אפידורל מסמם גם את התינוק ומשפיע עד חודש אחרי הלידה, וכן הלאה. אז אם הלידה לא טבעית - תתכונני! תדעי מה צפוי ותתארגני לזה בעזרת היועצת.
אפס הפרדה. אל תרשי לאף אחד לקחת לך את התינוק/ת, בכלל, לפני שהוא/היא ינקו. לא "לקחו אותה מהר לבדיקות" ולא נעליים. פשוט תהיי אסרטיבית או תקחי מישהו שיהיה אסרטיבי בשבילך - השקילה והבדיקות יכולים לחכות, אם אין מקרה חירום.
להחזיק את התינוק/ת עור לעור - את והוא עירומים זה על זה, עליכם שמיכה. שום חציצה ביניכם. זה עוזר לעודד ליניקה, זה עוזר להגביר את החלב, זה מגביר את ההורמונים שלך.
להיניק כמה שיותר פעמים ביממה, ממש תשדרי לתינוק/ת שלך "לינוק לינוק לינוק". הקולטנים לייצור החלב מיוצרים בשבועות הראשונים. זה הזמן להנקה אינטנסיבית, כמה שיותר יותר טוב. כל הנקה תציעי שני צדדים. תלמדי הנקה אינסטינקטיבית (שבה את שרועה לך בנוחיות בתנוחה של כסא נוח והתינוק עלייך, נח, ישן או יונק). ככל שתניקי יותר בשבועות הראשונים - יותר פעמים, לעתים יותר קרובות, משני הצדדים - ככה תצליחי לייצר יותר חלב.

הסיבה להשאיר את התינוק צמוד היא קודם כל שלא יתאפשר לתת לו שום דבר אחר. לא בקבוק ולא כלום. בטח שלא מוצץ. זה מחרב הנקה ידוע ולא אסביר פה למה. חוץ מזה, כפי שאמרתי - מגע עור לעור מעודד הנקה ומעודד ייצור חלב. וגם מעודד התפתחות המוח והאינטליגנציה.

בלי תינוקייה. ואם אפשר, תשתחררי הביתה לפני הזמן. בבית אפשר להשיג עזרה. שיטפלו בך, שיהיה לך שקט, תיכנסי למיטה עם התינוק החדש ותניקי. ועלמה תוכל להצטרף ולהתכרבל (-: אם מתאים לך ואם אין כל מיני סבים וסבתות ודודים ודודות שישמחו לשעשע אותה ולכייף איתה.

אם יש מקרה חירום חס וחלילה טפו טפו טפו חמסה חמסה תתחילי מייד לשאוב, ככה בשעה הראשונה אחרי הלידה. תקחי איתך משאבה ידנית או משהו, תשאבי אפילו תוך כדי תפירה, יסיח את דעתך... את מה ששאבת אפשר לתת לה בכפית (בכפית בלבד! זו כמות זעירה). איתה, צריך לשלוח מישהו (את האיש?) שלא יזוז ממנה לרגע ויוודא שלא מכניסים לה כלום לפה, בטח לא בקבוק! ברגע שאפשר, לטפטף לה לפה את החלב ששאבת, בכפית. ולהחזיר אלייך, הכי מהר שאפשר.

לסיכום:
גם עם שחלות פוליציסטיות, מנגנון ההנקה משתפר מלידה ללידה. יש יותר צנרת והגוף יודע יותר לעבוד.
הכי קריטי להוציא חלב (להניק, ואם אי אפשר אז לשאוב) כמה שיותר, כדי לייצר כמה שיותר.
ומן הצד השני, שהתינוקת שלך תהיה על השד כמה שיותר כדי להתאמן ביניקה לפני שהשד מתמלא ביום השלישי-רביעי, וגם אחר כך.

בטח יש עוד טיפים אבל לא זוכרת כרגע. מצד שני יש פה מספיק מתמצאות (-:
שאיבות לעתים קרובות (כל שעה שעתיים כשאת ערה) יגבירו את הכמויות שלך ויאפשרו ביסוס של אספקת החלב.

אה, כתבתי ביחד עם תפוח אדמה אבל מסכימה עם כל מלה שכתבה.

אני מסכימה עם כל מה שכתבת בשמת, למעט השאיבות. אין מה לשאוב עד שמגיע החלב, זה טיפות בודדות שנשארות על הצינור של המשאבה, עדיף לסחוט אם את יודעת איך.

תודה רבה לשתיכן.

הפעם זה בן

(אי"ה והכל יהיה בסדר וכו'...)

מה אני עושה אם הוא, מאיזושהי סיבה, פשוט לא יונק? לסחוט לו קולסטרום? ומתי החלב "אמור" להגיע?

עם עלמה היא פשוט בכתה על הציצי וזאת הייתה הבעיה הגדולה, היא לא הפעילה את מנגנון ייצור החלב כדי שאני אצליח להפיק חלב.

תפוח אדמה, מה דעתך על מוטליום? את בעד או נגד? וחוץ מזה, את יועצת הנקה באזורי, נכון?

אני גרה בצפון הרחוק.
אם הוא לא יונק, פשוט לסחוט ולתת בכפית. המון פעמים ביממה. אני ממליצה לנסות להגיע ל15 פעמים ולא פחות מ12.
קשה לדעת למה היא לא רצתה לינוק, יכולות להיות לזה כל מיני סיבות, החל ממתן בקבוק בתינוקיה וכלה במשהו שהלחיץ אותה כשהיתה על השד, יש תינוקות למשל שנלחצים אם מחזיקים אותם בראש ומקרבים אותם לשד, שזה בהחלט משהו שאמא לא מנוסה שלא ראתה מניקות מעולם עלולה לעשות מבלי דעת.
מוטיליום נותנים כשכל השאר לא עובד. אני לא בעד לקחת תרופות כפעולת מנע. אני בהחלט בעד כשזה מה שיש.
החלב אמור להתחיל להתחלף אחרי בערך שלוש יממות מהלידה. זו אחת הסיבות שמאד חשוב להניק בלילה הזה, כי אחרת קמות עם גודש.
אם הוא מאיזו סיבה לא יונק, אחרי שהתחלת לסחוט ולתת, אני ממליצה מאד להזמין יועצת אפילו לבית החולים כדי שתחזיר אותו לשד. ככל שתקדימי כך עדיף, אבל אם תסחטי ותאכילי בכפית אז זה יהיה אפשרי גם אחר כך.
חשוב לזכור שהקיבה של תינוקות מאד מאד קטנה בהתחלה. כמו גולה. ביום השני קצת יותר, וביום השלישי כמו אגוז. אם את סוחטת כמות של כפית מכל שד זה כבר ברמת המדהים. חצי כפית מכל שד בכל סחיטה זה מצויין.
עוד דבר שרציתי להוסיף, זה שלאמהות שהתינוק שלהן התייבש יש המון לחץ סביב זה, וזה מאד מובן והגיוני. אני מזכירה לך שכל לידה היא אחרת, וכל ילד הוא אחר, ואת משתנה מלידה ללידה, את בוודאי יודעת יותר ומודעת יותר, והכל יהיה אחרת.