איך מפסיקים הנקה לילית

אני מרגישה שכמות החלב ממש ירדה (גם ביום), בשבוע האחרון מאז שהפסקתי להניק בלילה, וזה קצת מבהיל אותי. רוצה מאד להמשיך להניק ביום.

ממה שאת כותבת התחושה שלי היא שהירידה בכמות החלב היא לא מקור הבעיה אלא כמו שכתבת, תוצאה של זה שהיא יונקת פחות גם במהלך היום.
אני מנסה לחשוב איך בדיוק לנסח את המחשבות שלי... אז אני מתנצלת מראש אם זה יצא לא ברור ואני אשמח להבהיר יותר בהמשך.
אני חושבת שבגילאים האלה ההנקה היא משהו מאד דינאמי, מעין מערכת יחסים בתוך מערכת היחסים אמא-פעוט. וכשאנחנו משנות משהו, זה יכול להוביל לכל מיני שינויים נוספים שיבואו מצדם, וזה כמו מין ריקוד עדין כזה....
אני נמצאת עכשיו בתהליך הדרגתי של גמילה עם בת השנתיים שלי, ומרגע שהתחלתי אותו (לגמרי ביוזמתי) קורים גם כל מיני דברים מהצד שלה. למשל - בהתחלה היו לילות שהיתה מתעוררת נורא בבכי, למרות שלא שיניתי כלום בהנקות הלילה, כחלק מתהליך ההפנמה שהיא כבר לא מקבלת ציצי בכל פעם שהיא מבקשת, שהיא עכשיו מתמודדת עם סירוב. וגם במהלך היום, היא התחילה לבקש בדרכים יותר עקיפות כדי לא לחוות את הסירוב שלי.

נראה לי שהעצה הכי חשובה היא להיות קשובה לתינוקת שלך, לנסות להתבונן בה ולראות מה קורה בהנקות לא-הנקות האלה. את שינית עבורה את חוקי המשחק, ויכול להיות שהיא עכשיו בתהליך של ללמוד מה החוקים החדשים.... אם ברור לך שאת עוד רוצה להניק ביום - אז את יכולה לנסות ליצור סיטואציות אינטימיות ושקטות שמעודדות יניקה ממש ופחות משחק. להיכנס איתה למיטה להתכרבלות והנקה, להפחית גירויים אחרים כשאתן מתיישבות להנקה, בעצם לשדר לה שבהנקות היום לא השתנה דבר ואת כל כולך שלה.
ובמקביל - אני חושבת שזה גיל שבו כבר חשוב ללמד אותה מה נעים לך ומה לא, הם כבר מבינים המון בגיל הזה....

ועוד משהו - אולי אם תספרי קצת יותר על איך היא הגיבה לגמילת הלילה ואיך זה נראה עכשיו זה גם יעזור לחשוב על עוד רעיונות.

ביום היא מבקשת הרבה לינוק אך כשאני נותנת לה היא משחקת בציצי המון ופחות יונקת ממש, ויש לה קטע-שאני נותנת לה לינוק מצד אחד היא רוצה את השני ואז מהשני לראשון ומנסה להוריד לי את החולצה ומחפשת עוד ציצי ועוד ציצי מתחת לחולצה (כששני הציצים שלופים!) זה משגע אותי ואני נורא חסרת סבלנות לזה ועצבנית.

אני כותבת לך בתור אמא שהניקה שנתיים כל ילד. אז ככה שאני לא נגד הנקה - להיפך, ממש בעד.
אני לא הסכמתי לדברים כאלה בלילה או ביום. זה פשוט היה הרבה הרבה מעבר לגבול שלי. לא באה לקדש את הגבול הזה כמשהו אבסולוטי, אבל שם שלי עבר.
מבחינתי היתה אפשרות רק ליניקה שהיא ממש יעילה, שיוצא בה חלב, ויונקים טוב, ואז זהו, נגמר, לפחות לשלוש שעות (לא בגיל אפס כמובן).

אני התיחסתי לרצון לעשות משהו כזה בזמן הנקה כמו לכל רצון אחר לעשות משהו שלא מקובל עלי.
קודם כל זה לא מקובל עלי, ולכן זה לא יקרה.
ושנית אם התינוק בוכה, אני מאוד אמפטית, מחבקת, מקבלת, לא מנסה להפסיק את הבכי שלו. לא מסיחה את דעתו. פשוט שם איתו ומקבלת את הרגש שלו.

אם את רוצה עוד כמה מילים על זה, רק תגידי.

אמא ללי, תודה. את ממש צודקת. כנראה שהמשחק בציצים זו התגובה שלה לגמילה בלילה. ובנוסף- אני חושבת שהיא מרגישה את חוסר הסבלנות שלי לזה שהיא פתאום רוצה לינוק כל שניה בערך ביום. (גם כתוצאה מהגמילה בלילה)
אז אני פשוט אהיה יותר סבלנית אליה. ואפנה יותר זמן "בשבילה"..ולכל העניין הזה...של הגמילה.
וכן-לא לתת לה לעשות דברים שלא נעימים לי. זה אני עושה. החוכמה היא לעשות את זה-להציב את הגבול שלי - בלי להתעצבן...
לגבי הלילות-
בלילה הראשון בכתה הרבה, חיבקתי, הסברתי ואחרי כמה זמן נרגעה. והתעוררה שוב די הרבה בבכי. לאט לאט יש שיפור, היא בוכה פחות ומתעוררת פחות.
הלילה-פעם ראשונה בחייה(!) ישנה לילה שלם!! (התעוררה פעמיים בערך, נתתי לה מוצץ ונרדמה שוב תוך שניה) זה היה כ"כ כיף וישנתי כ"כ נהדר!! אני מפחדת לצפות לזה עכשיו כל לילה. אבל זו המטרה הסופית, אם לא ממש עכשיו, אז עוד מעט לישון לילה שלם!

עוד משהו ששמתי לב-הלילה התרחקתי ממנה קצת. יש לנו מיטה זוגית רחבה מאד ונצמדתי יותר לבעלי.(סופסוף!) אולי בגלל זה שתינו ישנו טוב יותר? אולי...

בבוקר, אגב, הציצים היו מלאים הרבה יותר מהבקרים בשבוע וחצי בו אני לא מניקה בלילה, אז או שפשוט ישנתי טוב יותר וזה עזר למנוחה וחיזוק של הגוף, או שזה מהתה שומר ששתיתי לפני השינה..
היא קמה ב-7 וינקה רגוע וטוב. היינו רק שתינו, הגדולה עוד ישנה והיה שקט ובנוסף-אני הייתי רגועה ומלאה בכוח אחרי לילה שבו ישנתי כמעט רצוף.

סאלוש, תודה גם לך.אני כ"כ מסכימה איתך. זו ממש הדרך הנכונה בעיני. להציב את הגבול. פשוט-לפעמים בין שלל העצות והשאיפות שלנו אנחנו לא מוצאות את הגבול הדק בין הנתינה הטובה להקרבה (שהיא שלילית לדעתי.) תודה שהזכרת וחידדת!

לפעמים בין שלל העצות והשאיפות שלנו אנחנו לא מוצאות את הגבול הדק בין הנתינה הטובה להקרבה (שהיא שלילית לדעתי.)

לא נורא

חלק מהלמידה שלנו.
לא נורא אם לפעמים גולשים קצת להקרבה (יצא לי הרקבה! חה חה), זה גם לא כזה נורא, אם עולים על זה מתישהו.

שלום!

יש לי ילדה בת שנתיים שיונקת חופשי מתי שהיא רוצה בלילה וביום. העניין הוא שיש לה בעיות שיניים חמורות מאוד מאוד (היא צריכה לעבור טיפול בהרדמה מלאה שכולל 4 כתרים קדמיים ושתי סתימות בטוחנות..). כבר בגיל שנה ו-4 היינו אצל רופאת שיניים שאמרה שאני חייבת לגמול לפחות מהנקת לילה אבל אחרי שנכנסתי כאן לאתר וקראתי כל מה שקשור (או יותר נכון לא קשור..) לעששת והנקה אז החלטתי לא לגמול.
העניין הוא שמצב השיניים הולך ומחמיר ולא צריך להיות רופא שיניים כדי לראות את זה.. החלטתי להפסיק להניק אותה בלילה ובינתיים אני רק מדברת איתה על זה בנוסח "עוד מעט שירה תפסיק לאכול ציצי כי ציצי עושה לשירה איה בשיניים" והיא מהנהנת ואם שואלים אותה למה היא עונה (היא מדברת שוטף מגיל שנה ותשעה חודשים) לכאורה היא מבינה. אני באמת מאמינה שהיא מבינה אבל חוששת שכשיגיע רגע האמת היא לא תשתף פעולה(תכננתי בפסח כי אז הבעל יהיה בבית ואוכל לישון במשך היום אם יהיה קשה מדי).

גמלתי אותה מהנקת לילה לפני מס' חודשים וזה היה קצת קשה בכתה בימים הראשונים ואחרי שבוע התחילה לישון יפה אבל אז עשינו לה טיפול שיניים עם גז צחוק שהיה טראומטי מדי ואחרי זה היא כל כך בכתה שכשנפל לי האסימון שזה קשור לטיפול מיד חזרתי להניק אותה מלא.

השאלה שלי היא אם היא תבכה האם לוותר ולא לגמול??? (היות ואני גומלת רק בגלל השיניים ולא מתוך רצון אישי וזה משנה את כל התמונה. עם הבכור אני רציתי לגמול וזה עבר חלק בלי שום עיניינים) כאן אני משדרת לה שאמא לא בטוחה, נקרע לי הלב כשהיא בוכה וכבר יצא לבכות יחד איתה..

מקוה לקבל תגובות! תודה.

מקפיצה את זה כדי לקבל איזשהיא תגובה.. בבקשה!

כאן אני משדרת לה שאמא לא בטוחה, נקרע לי הלב כשהיא בוכה וכבר יצא לבכות יחד איתה..
זה נשמע מאד קשה!

מה שהייתי מציעה לך לעשות זה לנסות ללמוד יותר על הקשר בין הבעיות בשיניים לבין ההנקה הלילית. לחקור איך משפיעה שאר התזונה שלה, מעבר להנקה, על מצב השיניים. אני מניחה שבאתר של ליגת לה לצ'ה הבינלאומית אפשר למצוא מאמרים וגם הפניות לחומר נוסף. אולי גם עדי יותם תדע להפנות לחומרים נוספים.
אחרי שתקראי ותלמדי ותהיה לך עמדה ברורה לכאן או לכאן, יהיה לך הרבה יותר קל להרגיש שלמה עם ההחלטה שלך, ואז לפעול (או לא לפעול....) בהתאם.
מה דעתך?

שליחה על ידי אליס* » 10 מאי 2010, 20:33

ההנקה בלילה לא ממש מפריעה לי... הבעיה שלי היא יותר הערב.... שאף אחד אחר לא יכול להרגיע אותו כשהוא מתעורר. נגיד בשעה 10 אני אצל השכנה, וצריכה לחזור כי הוא צורח לציצי.... אז,,, מה, אצא לסרט? לא... בפעמים הבודדות שעשיתי את זה (הוא - בן שנה ו 3 חודשים - נשאר עם אבא כמובן) אז הוא התעורר ושום דבר לא עזר, בסוף נרדם במנשא אחרי הרבה בכי.(אז לא נדבר בכלל על האופציה לצאת עם אישי...) גם ההתעוררויות בערב משגעות אותי.... שאני שוב ושוב נשכבת 20 דקות לידו עד שהוא נותן להתנתק כשאני רוצה כבר להתפנות לעצמי קצת . בלילה לילה זה דווקא בסדר, כי הוא ישן לידי. אני חודשים חושבת על גמילת לילה, אבל זה בעצם גמילת הרדמות בערב שהכי חשוב לי, אבל אולי כבר כדאי גמילת לילה והכל ביחד.
מחשבות?

נראה לי ששוה לנסות להפסיק להרדים אותו עם ציצי בכל פעם כשהוא מתעורר בערב. זה בוודאי יקח זמן גמילה אבל הוא ילמד שיש עוד דרכים להירדם. גם אצלנו, אם לפעמים היא מתעוררת הרבה בלילה, אני לא נותנת ציצי בכל פעם כי אני יודעת שהיא לא רעבה ואם אני נותנת ציצי זה רק גורם לכך שהיא ממשיכה להתעורר בטווחים קצרים. אז אני נותנת מוצץ, לפחות מנסה.. ומחזיקה על הידיים ומחבקת וכו עד שהיא נרדמת.

שליחה על ידי אליס* » 10 מאי 2010, 22:06

תודה... זה שונה כי הוא לא רגיל לשום דבר אחר, אז... זה יהיה כרוך בקושי רב... ונראה לי שאני צריכה הכל או כלום... לפעמים כן ולפעמים לא יבלבל אותי לפי דעתי במצבינו...
ומוצץ לא נתתי...(הוא כבר בן 16 חודשים)...

שליחה על ידי אליס* » 10 מאי 2010, 22:07

יבלבל אותו התכוונתי... חה חה

אליס, אם את רוצה להפסיק להיניק, בסדר. אבל בשביל להפסיק הנקה לילית לא צריך להפסיק לגמרי. שנה ורבע זה גיל מצוין להתחיל להפחית התעוררויות. אצלנו זה עבד לא רע, ודווקא לא תמיד עם אבא. היו קטעים שדווקא רצו אותי, אפיל ושכבר לא הינקתי בערב.
השיטה שלי כזאת: קודם כל לנסות להגיע ל-12-1 בלילה בלי התעוררויות, ואם כן אז בלי הנקה, אם כי כידוע הפחתת ההנקה מפחיתה את ההתעוררויות. זה יכול לקחת שלושה ימים או שלושה חודשים. וזה מתיר לך לצאת בערב. אחרי כמה זמן כזה מתחיל הקרב על הלילה עצמו. גם כאן אני עובדת בשיטת הסיפוח הזוחל: כל פעם מושכת עוד קצת ועוד קצת, עד שמגיעים לחמש-חמש וחצי בבוקר. זהו, יותר מאוחר מזה לא תגיעי בלי להפסיק להניק לגמרי. מובן שיש להביא בחשבון נסיעות, מחלות, כל מיני דברים כאלה, ואז נדמה לך שאת הולכת אחורנית, אבל אחרי כמה זמן זה שוב מסתדר.
חשוב מאוד גם לדבר עם הילד ולהסביר לו מה הולך לקרות. מעכשיו לא יונקים בלילה, בלילה חושך וכולם ישנים וגם הציצי ישן (אם זה מדבר אלייך). ואז כשהוא מתעורר את שוב חוזרת על הטקסט שאמרת לו לפני השינה.
אצלנו היו תקופות שקטנתי אמנם אפילו לא ביקשה לינוק כשהתעוררה, אבל לעומת זאת גם חיבקה אותי ולא נתנה לי לזוז, או שהיתה רואה את אבא ומרימה את התקרה. אז שוב, הביאי בחשבון שלא הכל יעבוד לפי התוכנית שלך. אבל כן, למרות שזה נראה דמיוני, זה אפשרי.
בהצלחה.

שליחה על ידי אליס* » 07 יוני 2010, 14:36

אני לא רוצה להפסיק להניק ביום ולכן כתבתי את מה שכתבתי.....

בכל אופן, למי שקוראת כאן (הדף לא ממש פעיל אני רואה למרות כל הנשים שאני מכירה שעוסקות בנושא)...אנחנו כבר 7 ימים אל תוך גמילת לילה.... ואכן זה לא פשוט, אבל חוץ מלילה אחד ממש קשה זה ממש הולך ומשתפר. ובכלל הוא באמת כבר ישן יותר טוב, אפילו מצליחים להעביר מהאוטו לבית בלי שיתעורר, מה שאף פעם לא קרה איתו, ו פלא-פלאים - גם אבא מצליח להרדים אותו... פרטים כשיהיה לי זמן....

הנה הגענו לסיבוב שני, ונראה לי שבקרוב אפסיק את ההנקות בלילה. הוא בן 1.9.

כרגיל אלה לא ההנקות עצמן שמפריעות אלא מה שמסביב

הוא גם לא יונק בתדירות גבוהה, פעם ב-2-3 שעות בלילה, אבל עדיין זה קשה.
ראשית, יש התעוררות אחת בערב, כשאני עדיין ערה, ודווקא לכן היא מאוד מציקה לי (וגם לא מאפשרת לי לצאת בערב, פעם בירח מלא).
שנית, השינה שלו מאוד קלה. ממש ממש קלה, מתעורר מכל רחש. אז נגיד שבלילה הוא מתעורר כהרגלו במיטה המשפחתית, יונק כמה דקות, מפנה את הגב וחוזר לישון. אני ממתינה לרגע הזה כדי שאוכל גם כן להתהפך, כי לישון על אותו צד כל הלילה זה סיוט לגב שלי. אבל עצם ההתהפכות שלי מעיר אותו, והוא מתחיל לצעוק ולהתלונן. אין ברירה אלא להניק שוב

ולהרדים שוב. ורק אז שוב חוזר לישון, ואני מתהפכת בשקט וממלמלת תפילה שהפעם הוא לא יתעורר...
בלילה האחרון זה קרה לפחות פעמיים שאני זוכרת, וזה סיוט. נמאס לי גם מהשינה הקלה וגם מהדרישה המובלעת שלא אזוז.

בקיצור, התחלתי לטפטף ש"עוד מעט לא יהיה ציצי בלילה, הציצי ישן" ואז אתן רק הנקת הרדמה והנקת בוקר בחמש-שש, מתי שיתעורר. הוא לא יהיה מאושר מזה, אבל אני מאמינה שיסתדר. אני מצד אחד עדיין רואה שהוא לגמרי תינוק ומצד שני יכולה לראות גם שהוא יסתדר עם מה שיש, כל עוד זה יהיה בסדר מצדי וכל עוד לא ארגיש בעצמי שאני עושה לו עוול.

האמת שחשבתי שאמשוך יותר זמן בסיבוב ההנקה האחרון הזה (את הגדול, לפי הדף הזה, גמלתי בלילה בגיל שנתיים גם כן בגלל שינה טרופה שלי). על זה נאמר: what to do...

קראתי את כל הדף פה למעלה כמה פעמים והפנמתי הרבה מידע. אני רוצה לשאול אתכן, האם כל הילדים שאתן מחליטות לגמול אותן מהנקת לילה גם נרדמים עם ציצי? האם הם יודעים להרדם לבד?
הבן שלי נרדם רק עם ציצי ויונק גם במהלך הלילה. לא תמיד מתעורר הרבה, תלוי בלילה. יש לילות שקם 8 פעמים יש לילות שמתעורר רק ב 5 בבוקר תלוי אבל להרדם זה רק עם ציצי. ועכשיו בגן אני מבינה שזה סוג של קושי עצום בשבילו שהוא לא יודע להרדם בלי הציצי וזה קשה לו מאוד. האם גם הפסקתן להשכיב לישון עם ציצי ביחד עם הגמילה??????? אני רוצה ללמד אותו הרדם בלי הציצ הוא בן שנה וחודשיים וזה אני מאמינה יציל אותו מהקושי העצום שיש לו בגן שאז אני לא שם איתו והשינה מקושרת לו ישירות להנקה אלי ולציצי. הצעות?

הוא בן שנה וחודשיים וזה אני מאמינה יציל אותו מהקושי העצום שיש לו בגן שאז אני לא שם איתו והשינה מקושרת לו ישירות להנקה אלי ולציצי
לדעתי אין קשר. הרבה יונקים נרדמים במשך היום עם מטפלים אחרים ובצורות שונות. עדיין בלילה צריך את אמא/ציצי.

בגן אני מבינה שזה סוג של קושי עצום בשבילו שהוא לא יודע להרדם בלי הציצי וזה קשה לו מאוד.
מצער לשמוע

זה מן הסתם קשור לקושי שלו להיפרד ממך, שמובן לגמרי, והציצי הוא לא האשם פה...
אני מבינה שהוא בוכה הרבה? הן לא מצליחות להרדים אותו? מה הן מנסות? האם הגישה שלהן נראית לך? האם הן זורמות איתו או מחמירות איתו? האם הגן נראה לך?

הוא בוכה רק בתפר של אחרי ארוחת הצהריים , לפני שמשכיבים את כולם לישון. עד אז הוא שמח שם וטוב לו. אני חושבת שאולי זה כי הוא לא יודע להרדם לבד אלא רק איתי. הן מנסות לתת לו לישון בעגלה אם הוא מבקש לישון שם ונראה לי שהן בסדר - אבל אני לא באמת יודעת מה הן עושות כשהוא בוכה בזמן הזה רק מה שהן אומרות לי. חשבתי שאולי זה שכולם הולכים לישון מליחץ אותו כי מצופה ממנו גם לישון והוא לא רוצה. נראה לך שאני טועה?

אין לי מושג. כדאי שתדברי איתן ותבואי עם הצעות לדברים שאולי יעזרו לו להירדם - מוצץ? בקבוק? סיבוב קצר בחוץ אם זה אפשרי? נענוע של כמה דקות? הרדמה בחדר אחר?
לחלופין, האם יש (לך או לקרובי משפחה) אפשרות לקחת אותו בצהריים, ושיישן בבית?

מה שרציתי לכתוב עוד הוא, שדווקא בתקופה שבה קשה לו כל כך, לדעתי לא כדאי לעשות לו שינויים נוספים מבחינת הרגלי ההנקה גם בבית.

די נמאס לי מהנקה לילית ,עייפות שלי ושלו ,ואין לי כוח נפשי לגמול אותו בני בן שנה ושלוש,ואני יודעת שזה דורש המון המון סבלנות וכוח שאין לי!!האם יש סיכוי שהוא יפסיק לינוק לבד?!
בבקשה עזרה

ממש מתלבטת. בן שנה ושמונה כמעט, מתעורר כמה פעמים בלילה, ואין לי בעיה בדרך כלל להניק אותו מתוך שינה (לינה משפחתית). הבעיה היא ששני ערבים בשבוע אני יוצאת ללמד. ואז הוא מתעורר בשעות הערב, בערך בעשר, ובעלי צריך להיות איתו בשעה ומשהו של צרחות על הידיים, עד שהוא נרדם. הוא לא מתרגל להירדמות עם אבא. וכואב לי הלב על שניהם, ובעלי מצפה שאפחית את התלות בהנקה. הייתי שמחה לצאת בשעות הערב בלי לדאוג כל הזמן. גם כדי ללמד, וגם סתם, לפגוש חברות שאין לי הזדמנות לפגוש, לצאת עם בעלי לפעמים ולהשאיר סבתא וכו'. קראתי פה הרבה אבל אשמח לעצות. גמילה בחצי הראשון של הלילה?

הוא בן שנתיים.
ההנקה אף פעם לא הפריעה לי, לא יציקה, לא נמאסה עליי, תמיד אני שמחה להניק ומלאת תודה שאני יכולה להניק.
קשה לי אפילו לחשוב על הפסקת הנקה.
כבר כמה חודשים אנחנו חושבים על גמילה מהנקה בלילה (כי אנחנו רוצים אח לדניאל ואין לי וסת...). וכל פעם דחינו את ההתחלה בעוד חודש-חודשיים...ושלשום בלילה הרגשתי מוכנה והתחלתי (מצטערת שלא הספקתי להכין אותו לפני).
תובנות: כן להניק עם הזריחה, כי הוא כבר רעב וכי זה זמן שאני יושנת הכי עמוק ומאוד קשה לי להתעורר ולתפקד...מקווה שלגוף שלי יספיקו 8 שעות ללא הנקה בלילה (+כ10 שעות ללא הנקה ביום) והוסת והביוץ שלי יחזרו ואני אכנס להריון.

היום בלילה הוא לא התעורר עד 6 כשב6 כבר אפשר לינוק....
אבל באמצע לילה מתוך שינה כמעט נתתי לו לינוק, נזכרתי שהפסקנו ברגע אחרון...
תוהה אם נתתי לו בפעם אחרת ואני פשוט לא זוכרת את זה ...
היום אשכב בצד שני של המזרון (אבא באמצע) ליותר ביטחון (-:.

שלום כולן... (-:
בני בן שנה+4 ואני רוצה לגמול אותו מההנקה בלילה. הוא ישן איתנו במיטה ונרדם בהנקה.
אני די חוששת מכל העניין ומתלבטת אם כדאי לי להמשיך להרדים בהנקה (הנקה אחרונה לפני ש"ציצי הולך לישון"...) או להפסיק גם את ההנקה של ההירדמות ובעצם ללמד אותו להירדם בלי הציצי כדי שיוכל להירדם בלעדיו גם שיתעורר בלילה.

אשמח לשמוע מהנסיון שלכן ומהתובנות שלכן!
@}
תודה...

הוא לא יודע בכלל להרדם ללא הציצי? במשך היום הוא נרדם גם עם ציצי? אבא שלו גם מרדים אותו לפעמים?
ההמלצה הכללית היא לתת לאב להרדים במהלך הלילה. כחד-הורית לא היתה לי את האפשרות הזו.
הפסקתי להניק לילה בשנה ו-5, והפסקתי לפני להרדים עם הנקה.
תכלס - זה פשוט שניים-שלושה לילות קשים, עם הרבה קפיצות על הכדור. ואצלנו - זהו.
אה, ואח"כ לא לחזור להניק בלילה. גם אם אחרי חודש הוא מצונן או משהו. כי אני מכירה כמה אמהות שכמה פעמים הפסיקו וחזרו.
אז את צריכה להיות באמת סגורה שזה מה שאת רוצה, ולא לוותר בבכי השני. או הראשון. אחרת, חבל על הזמן.

תודה אפרת.
אבא שלו הצליח להרדים אותו כמה פעמים בלעדי, פעם אחת פשוט הניח אותו במיטה ונרדם ופעמים אחרות בכי, אבא ליד אך לא מוותר.
איתי זה כמעט תמיד ציצי. אפשר להגיד תמיד. גם בשנת צהריים.
איך הפסקת את ההרדמה עם ההנקה?

אנחנו גם הורדנו הנקת הרדמה קודם ואח"כ הנקות לילה.
אצלנו הגמ"ל לווה גם במעבר למיטה שלהם בחדר שלהם [כל ילד בתורו].
הרדמות ראשונית הייתה עם אבא במיטה שלהם בחדר שלהם.
במהלך הלילה אחרי תקופה ראשונה לרוב עברו אלינו [למיטה צמודה] אבל כבר בלי הנקה.

בעיני יותר קל לילד עם משהו ברור וחד משמעי - כמו לא יונקים במיטה בכלל מאשר עם יונקים במיטה כשאמא מסכימה.
אנחנו ניסינו בהתחלה להניק להרדמה ו/או לפנות בוקר אבל גילינו שזה יותר מבלבל - והגדרה של יונקים רק כשיש אור ו/או לא יונקים במיטה הייתה קלה יותר להבנה על ידי היונק וקלה יותר למעקב והקפדה מצידנו.
הפסקתי להניק בכלל במיטה כי האור התחל יותר ויותר מוקדם ובמקביל הדרישה להנקה בבוקר הוקדמה יותר ויותר.
ברגע שהפסקתי להניק בכלל במיטה זה גרר התעוררות וקימה מוקדמות יותר מצד אחד אבל שנת לילה רצופה ואיכותית יותר מצד שני.

בהצלחה לכם...

גמלתי מיניקה בלילה בשנה ושלוש.
אני דווקא לא הורדתי את הנקת ההרדמה. היה חשוב לי להבדיל את הלילה משעות הערות, ולפני השינה עדיין נחשב אצלי כערות, ולכן זה היה בשבילי בסדר גמור להניק בכיף כדי להירדם.
בהתעוררויות בלילה הפסקתי להניק. אנחנו ישנים ביחד. בהתחלה אבא החזיק אותו כשהתעורר והיה בכי היסטרי, אבל אז ראיתי שכשאני מחזיקה אותו ומחבקת ומרגיעה ומסבירה שעכשיו לילה ולא יונקים כי אני מאוד עייפה ורוצה לישון אז הוא נרגע הרבה יותר מהר. היום לרוב אם הוא מתעורר בלילה אז הוא שותה קצת מים וחוזר לישון או לוקח מוצץ. כמעט תמיד הוא מתכרבל בחיקי. חלק מהלילות הוא ישן בלי להתעורר בכלל.

אצלי עזר שאני ובעלי החלפנו בצדדים. הוא ישן לידו וכשהוא הראה סימני התעוררות בעלי הניח את ידו בעדינות על גבו (הוא ישן על הבטן) אם בכל זאת היה מתעורר וממש מתחיל לבכות, בעלי היה לוקח אותו לסיבוב בבית ובד"כ היה נרדם מהר (אם אני הייתי לוקחת אותו הוא לא היה מוותר עד שהייתי מניקה אותו). די מהר הוא התרגל והפסיק לינוק בלילה. אבל בד"כ עם עלות השחר הוא מתעורר ואני מניקה אותו.

שני דברים זכורים לי מהגמילה של ביתי (בגיל שנה, אחרי תקופה ארוכה של מחסור בשעות שינה) ואולי יוכלו גם לעזור לך:

הפחד שלי מהגמילה היה הרבה יותר גדול מהגמילה עצמה (כמה ימים וזה נגמר בלי הרבה דרמה).
הדבר הכי חשוב היה ההחלטה שלי. ברגע שהחלטתי היא כבר הרגישה ולא היה צריך להתעסק עם זה יותר מדי.

אנחנו המשכנו עם הנקה לפני השינה ועשינו גמילה רכה ואוהבת עם הרבה חיבוקים וקפיצות על הכדור בלילות.

תודה יקרות על כל התשובות המקסימות... אשמח לשמוע עוד ועוד חוויות, זה מחזק!
@}

רוצה לשתף במחשבות על ההנקה שלי.
בן בכור בן שנתיים שיונק בעיקר לפני השינה בצהריים ובלילה, כדי להרדם, ובמהלך הלילה מתעורר מס' פעמים וחוזר לישון רק עם ציצי.
אוהבת להניק, נלחמתי על ההנקה ולא חשבתי שארצה לגמול, אלא לתת לדברים להתפתח בקצב שלהם.
והינה הם מתפתחים.
יותר התעוררויות בלילה, גם לאחר שנרדם שוב, לא משחרר אותי לקום אלא כל פעם שאני מתנתקת מתעורר,
הצואר שלי תפוס, דבר שלא קרה בעבר, וכמובן שהגיל שלו משחק תפקיד. בן שנתיים שמתעורר כל שעתיים גורם לי לחשוב שאולי הפחתת הנקה / גמילה בלילה יסייעו לו ולי לישון טוב יותר.
או להיות ערה טוב יותר בערב!
ובכלל- אנחנו גמישים מאוד עם שעות שינה, מברכים כשנרדם מוקדם, ואם מתעורר אח"כ באמצע הלילה עירני ומבקש שנקום איתו אנחנו נענים ולא מחנכים ללו"ז נוקשה,
פשוט כי גם אנחנו לא אנשים של שעות מובהקות וכללי ברזל.
עדיין לא נוקטת צעדים רשמיים,
מתחילה לגלגל בראש רעיונות ומחשבות.

_גמלתי מיניקה בלילה בשנה ושלוש.
אני דווקא לא הורדתי את הנקת ההרדמה_

אנחנו המשכנו עם הנקה לפני השינה

גם אצלנו.

<שנים היתי בטוחה שאי אפשר לגמול מהנקות לילה אם משכבים בהנקה (קראתי את "לישון בלי לבכות")>

_עדיין לא נוקטת צעדים רשמיים,
מתחילה לגלגל בראש רעיונות ומחשבות._

אני עוברת משהו דומה עם התאומים (בני שנה ושבע) ולראשונה (בשונה מהאחים היותר גדולים) מגלה שהגמילה לא הולכת להיות משהו מוחלט, של היום יש ומחר אין אלא תהליך שהוא חלק מהרצף שהתחיל לפני שנה ושבעה חודשים בהנקה מסביב לשעון (לילה ויום ועוד לילה ועוד יום...) עד למצב שאנחנו נמצאים בו היום שבו יש מעט הנקות במהלך היום (לפי דרישה) ואוכל בינהן ולא מעט קימות בלילה כשלפעמים הם מתחברים ולא מתנתקים להמון המון זמן...
בקיצור, כבר שבועיים שאני מדברת איתם על זה, גם במהלך היום, מזכירה שבלילה ישנים ולא יונקים ובמהלך הלילה, מאפשרת להם לינוק אבל אחרי זמן לא מאד ארוך עוצרת אותם ועוזרת להם לחזור לישון. בגדול כמה דברים מנחים אותי
הראשון - אנחנו לא במלחמה ולכן אין לי כללים נוקשים וקבועים, אני זורמת איתם ועם עצמי.
השני - אני מאמינה שהם הולכים וגדלים וכך גם יכולת ההבנה שלהם ולכן מאמינה (והאמת שמתחילה גם לראות תוצאות) שהם לאט לאט מפנימים את המסר.
השלישי - אני לא מגדירה לעצמי מה יחשב כהשגת המטרה (כאמור, אני לא במלחמה...), אנחנו בתהליך ויקח כמה שיקח, ממילא הם לא ימשיכו לינוק לנצח...

כתבתי כאן לפני ארבעה חודשים וקצת ומאז... גילינו שהתאומים סובלים מעששת רצינית, הם בדרך לטיפול שיניים בהרדמה מלאה בעוד שבוע (בע"ה) וגם עברנו גמילת לילה שבסך הכל היתה ממש בסדר. אבל נשארתי עם קצת תהיות. בימים רגילים הם נרדמים סביב 22:00 בלילה ואז מבקשים לינוק סביב 05:30 לפנות בוקר , יונקים וחוזרים לישון. יכולים להתעורר כעבור שעה / שעתיים ושוב לבקש לינוק ובסופו של דבר לקום סביב 09:00 בבוקר. בעקבות כל מיני אילוצים, גיליתי שאם אני במקרה לא בסביבה כשהם מתעוררים ובוכים ואבא מרים אותם ומתמודד הם חוזרים לישון גם בלי ההנקה (לא בטוח שגם בלי זו של 05:30) . ביני לבין עצמי אני תוהה האם המטרה לטווח הארוך היא לא שהם ינקו רק כשהם קמים סופית או שזו דרישה גדולה מדיי ואני פשוט צריכה לשמוח במה שיש ?? (זה מטריד אותי גם בגלל ההלחצות של רופאת השיניים, וככה יוצא שהם כן יונקים וממשיכים לישון אחרי זה. וגם בגלל שההנקות התכופות האלה בבוקר לא כל-כך נעימות לי).

ההנקות התכופות בבוקר הם סיוט שחבל על הזמן.
אבל גיליתי ש:
לפעמים הם פשוט רוצים לעשות פיפיקקי ובגלל זה יונקים הרבה.
עששת לדעתי מגיעה מאכילת דגנים ולא חלב אם...
ושתעברו בשלום את הטיפול...מחזיקה אצבעות...

ועוד משו. בטח לשמוע עם מה שיש...(-: יש לך לילות שלמים!!!

את צודקת. נראה לי שהעניין עם רופאת השיניים קצת בלבל אותי והכניס אותי למין תחושה נורא לא נעימה כל פעם שהם ינקו, כאילו הנה אני נותנת להם עוד מהדבר ההוא שאכל להם את השיניים.... אני משתדלת להקפיד לצחצח להם שיניים שלוש פעמים ביום (שזה אומר לפחות ששה צחצוחים כי הם שניים ולרוב עוד שניים גם לאחותם הגדולה...) אחרי ארוחת בוקר, אחרי ארוחת צהריים (שזה גם לפני השנ"צ) ואחרי ארוחת ערב לפני שנת הלילה. כל הזמן היו לי נקיפות מצפון שהם נרדמים בהנקה אבל אני ממש לא רוצה לשנות את זה ובכלל לא רוצה לקחת את זה לכיוון של מאבקים כי אז יוצא כל הכיף שלי ושלהם מההנקה. אחרי שכתבתי פה אתמול בלילה, הרגשתי היום שאני מוכנה יותר להתמסר ולתת להם לינוק כמה שידרשו בבוקר ובמהלך היום ושעיקר העבודה שלי היא לא להתבלבל עם הדברים שאמרה לי הרופאה ולא להאמין לרעש הזה שמנסה לשכנע אותי שהחלב שלי מקלקל להם את השיניים...

בעיני, הרבה יותר קל להניק בלילה (אפילו לא חייבים ממש להתעורר בשביל זה- זה ממש לא נכון בעיני
וגם בעיני לא.
אצלי ההנקות בלילה גבו מחיר כבד מאוד של כאבי גב (למרות שישנתי עם 3 כריות מיוחדות מסודרות בדיוק לפי התנוחה (-: ) ושרירים תפוסים, הייתי קמה בבוקר כמו סמרטוט רצפה ולא מתאוששת כל כיום. חוסר השינה הוביל לזה שהייתי 'קצרה' עם הילדים וחסרת סבלנות. את הגדול גמלתי מהנקה בלילה בגיל שנתיים, ואת הקטן בגיל שנה ושלושה חודשים (היה זרז משמעותי, שזה נשיכות קטלניות שהוא היה נושך אותי בטעות כשהוא היה נרדם על הציצי. נשיכה אחת היתה גורמת לכאבים של יותר מיממה). בקיצור, לפני כמה ימים החלטתי שלא מתאים לי לקום כל שעתיים בלילה (לא מתנצלת על זה! גם לאמא יש זכות לקיום ולחיים) והגמילה הלכה ממש בקלות! אני מסבירה שבלילה ציצי ישן, בבוקר ציצי יקום ונוכל לינוק. הוא ממש מבין. אחרי שלושה ימים של התעוררויות כמה פעמים בלילה (שני הילדים איתנו במיטה, אז כל הבית מתעורר) הוא התעורר הלילה שלוש פעמים וחזר לישון לבד בשתיים מהן (בשלישית חיבוקים, נישוקים וכו' והוא נרדם).
בבוקר הוא יונק המון, ואני נותנת לו בלי שום הגבלה (לפעמים כל עשר דקות).
קצת קשה לי עם כל הביקורת שנתנו פה לאמהות שגמלו את התינוקות שלהן בלילה. אנחנו חיים בעולם שבו נשים לא מיניקות או גומלות בגיל חודשיים, חצי שנה... כשאנחנו הבאופניות אמהות שמיניקות עד גיל צבא וגומלות מהנקת לילה בגיל בית ספר, לא צריך להרצות לנו על חשיבות ההנקה ולייצר יסורי מצפון. כנראה שלא כל התינוקות זהים, יש תינוקות שיונקים פעמיים בלילה ויש תינוקות שמתעוררים כל שעה- שעתיים והאמא לא יכולה לתפקד. אז חלאס עם השיפוטיות.

אה, הסבר קצר לגבי הגמילה:
לפני כחודש או קצת יותר התחלתי לעזור לו להירדם לבד, ז"א שאחרי שהיה מסיים לינוק (בלי הגבלה, אחרי שסיים לינוק משני הצדדים הוא היה מתנתק לבד )הייתי נשכבת על הבטן (לידו) וזה היה מסר שזהו, עכשיו הולכים לישון. זה עשה הפרדה בין ציצי להירדמות. לפעמים הוא היה כועס, ולפעמים הייתי נכנעת, אבל רוב הפעמים הוא התלונן קצת ונרדם בעצמו (על הבטן שלו).
באיזשהו שלב התחלתי לנהוג ככה גם בהירדמויות שבאמצע הלילה (אלה שהייתי מספיק בהכרה בשבילן), אחרי הציצי אני נשכבת על הבטן. הוא היה נרדם עצמאית בקלות כמעט בכל פעם.

כשהחלטתי על גמילה בלילה, עברתי להיניק אותו את ההנקה האחרונה בסלון, וכשמסיימים משכיבה אותו במיטה (לפעמים כבר רדום, חצי רדום או ער). לפעמים היה ישן מיד, לפעמים מתלונן כמה שניות, ולפעמים לקח גם יותר מעשרים דקות של הסתובבויות במיטה ולפעמים קצת בכי.

זה היה הבדל משמעותי מהבן הגדול שלי, שגם גמלתי אותו מהנקת לילה וגם לימדתי אותו להירדם לבד באותו זמן- זה היה הרבה יותר קשה!
ההפרדה בין ההנקה להירדמות היתה מאוד משמעותית. זה גם משהו שאיפשר לי למשל, להרים אותו כשהוא נרדם באוטו, להעביר אותו למיטה, והוא היה ממשיך לישון (פעם, זה היה גורר התעוררות, בכי, וצורך בהנקה כדי לחזור לישון).

פלונית, כתבת חלק ממחשבותי אבל יש לי עוד כמה שאלות: הבן שלי בן שמונה חודשים ויונק בלבד. אין לי בעיה להניק בלילה אבל נוצר מצב בלתי אפשרי לחלוטין מבחינתי: אני מוצץ. ישנם לילות בהם הוא יונק רצוף כל, כככככללל הלילה ואבוי לי אם אנתק אותו כדי להתמתח. הגב שלי שבור.שבור

. בעלי העלה רעיון שאשאב במהלך היום שלוש ארבע מנות והוא יאכיל בבקבוק בלילה וככה יתרגל לאכול ולישון ושאני לא מוצץ. מה אתן אומרות? נראה לי בלתי אפשרי כמעט לשאוב כל כך הרבה. האם הורדת הנקת הלילה תפגע לי בייצור החלב? לפעמים אני מתוסכלת ואחרי שיונק ואוכל ונרדם אני מנתקת אותו ונשכבת על הבטן ולא מוכנה לשמוע כי כל כך כואב לי הגוף, לעיתים זה עובד ולפעמים אחרי דקה אני נותנת לו חזרה את הציצי כי הוא צורח כמו חבורה שלמה. הוא לא מוכן מוצץ ולעיתים רחוקות אני מצליחה להשחיל מוצץ במקום הפטמה. אם הוא עולה עלי חבל לי על הזמן איזה דציבלים. עצה? כואב לי

אולי הוא פשוט ממש רעב. למה הוא לא אוכל כלום? תנסי לתת לו אוכל לפני השינה (כלומר ארוחת ערב).
אצלנו בוודאות לילות שבהם היא לא אכלה טוב לפני השינה היא ינקה ככה כל הלילה.

הגב שלי שבור.שבור
בגיל הזה הייתי מניפה את התינוק מעלי מדי פעם ומעבירה אותו לצד השני שלי (או סתם עוברת בעצמי) כדי שאוכל להפוך צד ולשנות תנוחה. זה כעזרה ראשונה.

אם הוא יונק ממש רצוף כל הלילה, אולי משהו מציק לו? שיניים? פיפי? חם מדי או קר מדי בחדר בתקופה זו? (עונת מעבר).

גם לנו יש המון לילות כאלה(שנה ושלושה) אבל אני יודעת שיש לזה סיבה( הפעם זה שיניים( חמש יחד). אני גם די סובלת בלילות וקמה עם כאבים , למרות שמשנה תנוחה, אבל עדיין זה קשה.
אני מאמינה שזה צורך אמיתי שלו, לכן אני מוותרת ומחכה שזה יעבור לו. זה תמיד עובר אחרי לילה ( או יותר) מוצץ אף פעם לא נסיתי לתת, והוא ממש לא אוכל שום דבר ( כמה כפיות בודדות) . גם זה לדעתי בגלל שיניים. אבל אני אופטימית!
אבל זו רק אני . אולי אני טועה...

הוא לא יודע לאכול זה כל כך מוזר לי!
שני הקודמים בגילו טרפו פירות ומרק וכל טוב. שונא טחון (?) ומוכן טיפה אורז ,עדשים והיום אפילו ניסיתי פסטה חתוכה לקטן. כל דבר מרוסק מעורר אצלו תנועות הקאה. ברור שאני מג'נגלת מעליו מצד לצד בלילה אבל בכל זאת! ומה עם טיפת זוגיות? אפילו להניח ראש על החזה הגברי שלידי אני לא יכולה. היום הצלחתי לשאוב 240 במצטבר ואני אנסה לתת לו בלילה. הוא עשוי לשתות הכל בפעם אחת נכון? אין לי מושג כמה בעצם הוא אוכל המשאבה עדיין לא עבדה אצלנו כי אני זמינה לו כל הזמן. לפעמים יש רגעים שאני מרגישה שלקחתי על עצמי טיפה יותר מידי....הנקה אינטנסיבית, בלי טיטולים, מנשא או ידיים.... מה שלא ברור זה שזה בא לי מבפנים, אני מכורה לו אז למה פתאום זה קשה לי? הלוואי והיה מסכים למוצץ...

טוב, זה היה ממש מגוחך. נתתי לו בשלוש בלילה 220 והוא אכל הכל הייתי בשוק ובטוחה שהוא יפלוט או יקיא חצי אבל בקושי עשה גרעפס קטנטן. אחר כך כבר לקחתי לפיפי ואז הוא לא רצה לחזור לישון. בשלוש וחצי חזרנו למיטה ועשיתי לו גב אז הוא משך קצת לאבא באף ונרדם. וראה זה פלא-בחמש התעורר שוב! כמה הוא שותה ממני לא היה לי מושג בטח כמויות גדולות משתיארתי. בכל מקרה הוכח כלא משתלם בעליל. אין ספק שהוא צריך לינוק בגלל שרעב אני לא יודעת מה לעשות עם עניין המציצה הרצופה. אולי פשוט להתעקש לנתק כשלא יכולה כבר.

היי אורלי נ ,
אולי התינוק שלך "יונק" כל הלילה, אבל בפועל הוא מוצץ ויונק לסירוגין?
לדעתי, כדאי לך לנסות להתיישב להיניק אותו הנקה שלמה, כשאת לא מטושטשת, ולוודא שהוא יונק ברצף, ואז לנסות להשכיב אותו בחזרה לישון (וגם את עצמך).
אפילו אם הוא יתעורר מחדש תוך שעתיים וחצי - זה נראה לי נוח יותר מאשר להישאר בתנוחת הנקה לאורך כל הלילה.

<ואני מצדי, עדיין מתלבטת איך לגמול בן שנתיים וחודשיים לאחר גמילת הלילה הכושלת שניסינו לפני שנה. נגמרת מההתעוררויות הליליות האלה...>

אין שום דבר שהוא יכול לאכול לפני השינה?
קצת לחם ,דייסת אורז משהו? אני הייתי הולכת בכיוון הזה בעיקר לאור הממצאים שלך..
אפילו אולי (זהירות עצה לא באופנית) להוסיף דייסה מוכנה לחלב אם ולתת לו לפני השינה.. מה דעתך על זה?

מנסיון עם בת 1.11 - ינקה די ללא הגבלה עד הגיל הזה. ניסיתי בגיל 1.7 בערך גמילת לילה והיו כאלה צרחות שמיד נסוגתי עם הזנב בין הרגלים

ואז חודש לפני יומולדת שנתיים הרגשתי שאני לא יכולה יותר (היא היתה מתעוררת בין שלוש ל-חמש - שש פעמיים בלילה), בדיעבד, מסתבר גם שהייתי בתחילת הריון בלי שידעתי ויכול להיות שגם זה גרם לי להרגיש שזהו-זה, צריכה לישון כמו שצריך.

כולם אמרו לי כל הזמן שברגע שאהיה שלמה עם זה בעצמי גם היא תקלוט את המסר. לא הבנתי איך עושים את זה ותשאלתי את כל האמהות מסביבי. בסוף, מצאתי את הדרך שעבדה בשבילנו ומרגישה שצלחנו משהו משמעותי יחד.

כך זה עבד אצלנו - מקווה שיעזור למישהי פה. עשיתי את כל עבודת ההכנה של הסבר על כך שבלילה השמש הולכת לישון ואמא ואבא וקטנטונת הולכים לישון וגם הציצי הולך לישון, סיפרתי את זה כמה פעמים במהלך היום, הדגמתי על בובה וחזרתי על כך בבוקר כשהתעוררה. הלילה הראשון והשני היו קשים. בהתעוררות הראשונה בלילה היא צרחה כמו בניסיון גמילה הראשון אבל הפעם הייתי נחושה. החזקתי אותה על הידיים וחיבקתי אותה (עזר גם שיצאתי קצת החוצה לאוויר החופשי) ואמרתי לה שאני יודעת שזה קשה לה, ושהיא גיבורה, אבל שבלילה הציצי הולך לישון ואמא תחבק אותה עד שתירדם. חזרתי על הדברים האלה כמו מנטרה. באיזשהו שלב היא קלטה את הדברים שלי ואז פצחה בקריאה קורעת לב (אבל גם קורעת מצחוק בדיעבד, איזה ילדה שיודעת מה עובד על אמא שלה

) - "זה קשה לי!" ושוב חזרתי על זה שאני יודעת שזה קשה ושאנחנו נעבור את זה ביחד. מאז, מזה כחודש וחצי היא ישנה לילות שלמים (כמעט - קמה להתפשפש פעם אחת בלילה אבל חוזרת לישון).

עוד דבר שמפליא אותי עכשיו, אני מניחה אותה במיטה ומספרת לה סיפור עד שהיא נרדמת. לפני חודש וקצת זה היה מדע בדיוני מבחינתי.

הבעסה היחידה בסיפור האופטימי הזה - היא סוף סוף ישנה לילה שלם ואני התחלתי לסבול מנדודי שינה של הריון..
מה שנקרא, אני כבר אנוח בקבר

נו שוין.

_בעסה היחידה בסיפור האופטימי הזה - היא סוף סוף ישנה לילה שלם ואני התחלתי לסבול מנדודי שינה של הריון..
מה שנקרא, אני כבר אנוח בקבר

נו שוין_

LOL גריינתי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אורלי נ , אני ממש מבינה אותך. אם זו תופעה תמידית אצלכם ולא משהו חולף, זה ממש קשה. אני 'מתתי' לגמול אותו מהיניקה בלילה כבר מגיל קטן יותר, אבל בגלל שמתחת לגיל שנה בכל מקרה צריך לתת להם לאכול בלילה, חיכיתי (לשנה ושלושה חודשים, אבל אם הוא היה תינוק שמנמן הייתי גומלת אותו מיניקות לילה בגיל שנה על הדקה מרוב עייפות וכאבים). מה שאני מציעה לך זה להתחיל להפריד את היניקה מההירדמות, לפחות במצבים שבהם יש לך שליטה ואת לא מטושטשת (למשל, בהנקות במהלך היום, בהנקה שלפני ההירדמות ובהנקות לילה שבהן את עוד ערה). זאת אומרת לאט לאט, בתהליך הדרגתי, להוציא לו את הפיטמה מהפה כשאת מבחינה שהוא סיים לינוק ועבר למציצות על ריק. (אני מדברת רק על מצבים בהם הוא נרדם, כי אני מאמינה שגם המציצה על ריק היא לא סתם אלא צורך אמיתי. אז במהלך היום אני מאפשרת לו לינוק ולמצוץ כמה שבא לו).
את פשוט מנתקת את הפטמה בעדינות. אם הוא מוחה קצת, בסדר. אם הוא ממש בוכה, אני הייתי נותנת לו שוב, היה נרגע- ושוב מנתקת. ככה את יוצרת הפרדה בין הנקה להירדמות ובתהליך הדרגתי מלמדת אותו להירדם בעצמו. (מניחה אותו על הבטן במיטה... בהתחלה הוא בטוח ימחה, לאט לאט הוא יתרגל לזה אם תעשי את זה בעדינות ולא במלחמות.) אצלינו זה היה תהליך ממש ארוך, ולא הייתי בכיוון של לגמול כשהתחלתי עם זה, אלא רק ללמד אותו להירדם. בהצלחה.

גם בעלי העלה את רעיון הדייסה אבל לא זורם לי לתת דייסות. ההגיון אומר שיש בזה משהו... משום מה מרתיע אותי "להכביד" עליו כל מיני חרדות לגבי שינה בגיל הרך הזה.
שמתי לב שזה לא כל לילה, אלא יותר כמו כל לילה שלישי. בלי יוצא מן הכלל הוא מתעורר כל לילה כל שעה עד שעתיים מקסימום. לפעמים אני מנתקת אותו ובאמת הוא מוחה שניות ספורות ונרדם. אלו הפעמים האחרות שקשה לי איתן כל כך. היום קיבלתי מחמאה לא צפויה מבעלי, באמצע היום היינו עם חברים והקטן היה שפוך אז לקחתי אותו למיטה להרדים אותו ופתאום בעלי מגיע, מסתכל עלינו ככה (בדיוק ציחקקנו לנו קצת) ואומר לי בחיי שכל הכבוד לך, איזו סבלנות. לפעמים בא לי לבכות בשבילך שאין לך שניה שאת חופשית ואת ככה עוד מדגדגת אותו.... בחיי שממש היה נעים לשמוע, וחשבתי בלב שאני מכורה, כמו נרקומן שיכול לקבל קריז בגלל הסמים אבל חייב עוד מנה ככה אני עם הילדים

ואני מבינה גם, שזכיתי שכייף לי. כי יש כאלו שפשוט פחות כייף להן ולי יש מזל. כנראה שאחכה עם גמילת הלילה בינתיים, לשלב שבו יאכל קצת מוצקים ואז אולי הכל ישתנה כבר מעצמו, אני אקפיד לעשות כפי שהציעה פלונית לעזור לו ללמוד להרדם לבד ולהיות פחות תלוי לשם כך בשד.

באתי לעדכן וראיתי את מה שאמנון ותמר
כתבה על דייסות.
היום בפעם הראשונה מאז שנולד (1.3) ישנתי לילה שלם! ואין שום הסבר הגיוני לכך. יוצאות 5 שיניים , מנוזל , לא אוכל ,חי על ציצי כל היום.אז איך פתאום לילה שלם הוא ישן?לא ברור לי, אבל יופי של הפתעה!

אז אני לא יודעת אם אוכל , דייסה, מוצץ או בקבוק יכולים לעזור .אני מרגישה שאם אשחרר ואתן לזה זמן , זה יקרה לבד.

תגידו, יש למישהי סיפור מעודד על תינוק שהפסיק לינוק בלילה מיוזמתו (בלי שיצא מהמיטה המשפחתית)? אני אשמח לשמוע!! מדי פעם אני צריכה להזכיר לעצמי שאני באמת מאמינה שאם ליאה תהיה מסופקת וצרכיה ימולאו במידה מאוזנת היא תשחרר לבד (מכאן גם סלידתי הקלה מהמילה "גמילה"). יחד עם זה... הלילות האחרונים בהם היא יכולה להיות מחוברת לציצי במשך שעתיים מתוך שינה גרמו לי קצת לאבד כיוון...מוצאת את עצמי מהרהרת במושג "להרדים את עצמה" או בחשיבות השינה הרציפה (של מי??? ). אשמח לעידוד...

היי בנות, רציתי להתייעץ בנושא ההנקה הלילית... בני בן שנה וארבעה חודשים, מתעורר בלילה 5 פעמים בממוצע כדי לינוק. ביום אני עובדת. מצד אחד מאוד קשה לי עם זה שאני לא ישנה מספיק וגם עובדת, אך מצד שני אני לא מסוגלת להפסיק להניק... בעלי מנסה לשכנע אותי שאין מה לעשות ושבסוף זה בכל מקרה ייגמר בבכי, אז עדיף לעשות את זה לפני שהתמוטטתי מעייפות. ניסינו ואנחנו עדיין מנסים להרגיל את בננו שרגיל לישון איתי לישון גם עם אבא שלו בעוד שאני ישנה בחדר נפרד אך באיזשהו שלב הוא מתחיל ממש לצרוח עד שאני לא מגיעה לחדר. דרך אגב הוא נרגע כבר כשאני נכנסת לחדר עוד לפני שאני מתחילה להניק אותו. בעלי חושב שהוא פשוט מכור אליי ושזה לא טוב לא בשבילו ולא בשבילי, אבל לי זה נראה טבעי לגמרי שילד שלא רואה את אמא שלו כל היום משלים את זה בלילה. אני לא יודעת מה לעשות. אני ממש לא רוצה להפסיק להניק! מצד שני אני שפוכה מעייפות ואני פוחדת שזה באמת יכול למוטט אותי נפשית ופיזית. חוץ מזה אולי גם לילד זה לא כ"כ בריא להתעורר כ"כ הרבה בלילה (למרות שקראתי הרבה מאמרים בנושא והסקתי מסקנה שזה טבעי שהוא מתעורר הרבה. השאלה היא האם זה באמת טבעי כשבמהלך היום הוא בגן ולא יכול לישון מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה. הוא ישן בצהריים בערך שעתיים). האם אני טועה? האם זה באמת יכול להזיק גם לי וגם לילד? איך זה יכול להיות שאני לא רוצה להפסיק להניק למרות שאני כמעט ולא ישנה בלילה? האם זו אובססיה להנקה?

היי מיכל, נראה לי שיש לנו סוגייה דומה:)... לגבי השאלה שלך על מקרה בו התינוק הפסיק לינוק מיוזמתו- לא יצא לי עדיין לשמוע על דבר כזה אבל שמעתי על מקרה אחר שבו אמא הפסיקה להניק תינוקת בת שנה והרגלי השינה שלה לא השתפרו, היא ממשיכה להתעורר הרבה בלילה... אני מספרת את זה כי אותי אישית הידיעה הזאת מנחמת.. יצא לי לשמוע לא פעם האשמות שאני לא מאפשרת לילד שלי לישון רצוף כי הרגלתי אותו לינוק בלילה!

.. יצא לי לשמוע לא פעם האשמות שאני לא מאפשרת לילד שלי לישון רצוף כי הרגלתי אותו לינוק בלילה!_
אתמול מישהי אמרה לי שאני פוגעת בהתפתחות המוח שלה בכך שהיא לא ישנה לילה רצוף... לא נעים לשמוע אבל נראה לי שליאה מתפתחת היטב

מיכל, את עובדת ביום? איך את מתמודדת עם חוסר שינה בלילה? אני כל הזמן נלחמת על הנקה לילית מול בעלי וקרובי משפחה. היום בעלי אמר לי שזה רק עניין של זמן שאני אתמוטט מרוב עייפות ואז לבן שלנו יהיה עוד יותר קשה כי במקרה כזה אני לא אהיה זמינה בשבילו לא רק בלילה... לדבריו אני גם סובלת וגם אשמה בכך... אני מסכימה איתו שזה לא נורמלי לא לישון רצוף במשך הלילה ולתפקד ביום ושזה נמשך כבר המון זמן... - שנה ליתר דיוק אבל אני לא מסוגלת להפסיק להניק... ואין לי הסבר הגיוני לזה, פשוט לא רוצה למרות כל הקשיים.

סליחה שאני שואלת משהו שהוא אולי טריוויאלי, אבל - למה בעצם את לא ישנה בלילה? כשאני הנקתי בלילה תינוק גדול, זה היה תוך כדי שינה (של שנינו). איפה הבעיה?

הבעיה היא שאני מניקה במצב של ישיבה. מהרגע שבני נולד, הנקתי אותו תמיד בישיבה ואח"כ השכבתי אותו במיטתו. השינוי התחיל בגיל 4 חודשים כשהוא התחיל להתעורר כמעט כל חצי שעה. התחלתי לישון ביחד איתו אבל ההרגל של הנקה בישיבה נשאר, כי בהתחלה פחדתי להרדם תוך כדי הנקה ואח"כ הילד בעצמו כבר התעקש שזה יהיה בישיבה, אחרת הוא בכה ולא רצה לינוק... לכן, כל פעם שהוא מתעורר, אני מתיישבת ומניקה אותו...

מעניין. גם אני בהתחלה לא הסתדרתי עם הנקה בשכיבה, ובמשך כמה חודשים ראשונים הייתי מניקה בישיבה, אבל גדלנו, וזה איכשהו הסתדר.
אולי שווה לחשוב אם יש דרך לשנות את ההרגל?

אני מניקה בשכיבה על הצד ואכן רוב הלילות אני לא מתעוררת וממשיכה לישון בזמן שהיא יונקת להנאתה. יש תקופות שהיא פשוט נשארת על הציצי הרבה זמן ואני מוצאת את עצמי מתעוררת ורוצה לשנות תנוחה... אני לא מתכוונת להפסיק את ההנקה, פשוט רציתי לשמוע התנסויות חיוביות - לפעמים נראה לי לא הגיוני שהיא אי פעם תרצה להפסיק לבד לינוק...

כן, אני כל הזמן חושבת על זה, אבל בינתיים לא מצליחה להוציא את זה לפועל... השאלה היא האם זה ישנה את המצב בצורה משמעותית. הילד שלך לא העיר אותך אלא פשוט נצמד לבד לשד? הילד שלי לא עצמאי בעניין הזה ומחכה שאני ארים חולצה כדי שיוכל לינוק.

עונה לשתיכן ביחד: אנחנו לא היינו ממש בלינה משותפת. הילד היה הולך לישון במיטתו, ומגיע מתישהו אליי. כן הייתי צריכה להתעורר מעט בשביל להסתדר, אבל מיד נרדמתי שוב ולא נגרמה לי עייפות ביום הבא.
הוא נגמל מההרגל בעצמו קצת אחרי גיל שלוש.

ואני מוצאת את עצמי מתעוררת ורוצה לשנות תנוחה
זה זכור גם לי, אבל זו הייתה רק הפרעה קטנה, לא ברמה שהפילה אותי מהרגליים למחרת.

תודה על התשובה

מקווה שהמצב ישתפר אצלנו בהקדם...

הפסקנו הנקת לילה לפני שבועיים בגיל שנה ושבע. הגענו למצב שאבא קם עם קטני פעמיים בלילה , בפעם הי ראשונה כמה נענועים על הידיים ונרדם אבל בפעם השנייה כבר לוקח לו יותר זמן ולפעמים הוא נשאר ער, הוא פשוט כבר רעב והשעה בסביבות שלוש. בפעם השלישית הוא כבר יונק עם אור ראשון.
היינו רוצים לתת לו בקבוק עם תחליף אך הוא לא רגיל לתחליפים כלל. מה כדאי לתת ואיך להרגיל ? תודה רבה.

הי אמא נמש,

אני הפסקתי הנקת לילה סביב שנה ועשרה חודשים, משהו כזה אצל בכורתי (היום בת שלוש).
אצלי היא כבר אכלה הכל בגיל הזה, ולא הרגשתי שהנקות הלילה הן כדי להשביע רעב אלא יותר כדי לעזור לה לחזור לישון, כך היא היתה רגילה להירדם.
אינטואיטיבית הייתי מציעה לדאוג שיאכל ארוחת ערב טובה (האם הוא עדייו יונק לפני השינה?). אצלנו, הפסקת ההנקה בלילה היתה כרוכה בעיקר בלעזור לה למצוא דרכים אחרות להירדם ובבוקר כשהיא קמה הייתי נותנת לה "חלב" שהכנתי משיבולת שועל (שהשריתי), שקדיה ומים - טחנתי הכל בבלנדר מוט וקצת חיממתי שיהיה משהו חמים לשתות על הבוקר.
נראה לי שזה עזר לה לעשות את המעבר אבל אחרי שבוע שבועיים גם את זה היא כבר לא הייתה צריכה.
מבחינה תזונתית - אם הוא אוכל הכל, לא נראה לי שהוא זקוק לארוחה בשלוש בבוקר ואין צורך בתחליפים.
בהצלחה!

אנחנו הפסקנו הנקת לילה לפני כמה שבועות (בן שנה ועשרה חודשים עוד מעט), בגדול זה כבר הרבה הרבה יותר טוב מאיך שזה היה בהתחלה. יש לילות, לא רבים, שהוא מתעורר לפנות בוקר בשעה שאני עוד לא רוצה להניק והוא ממש עירני ולא חוזר לישון גם אחרי שהוא שותה מים, ואז אני קולטת שהוא רעב, ואחד מאיתנו קם איתו לסלון, הוא אוכל בננה וחוזר לישון

ואוי ואבוי אם אין בננה בבית

אני מאמינה שזה שלב והוא יעבור ומנסה לשים לב שהוא באמת יאכל ארוחת ערב טובה לפני השינה.
בהצלחה!

גם אנחנו בשלב הבננה (: ותודה לעונות

היי
אני עם תינוקי מספר 4 בן 7 חודשים עייפה ומרוטה.
עובדת 1/2 יום. ובחצי השני מתמרנת בין כל הארבעה כולל הנקות לקטנציק.
במשך כ- שבועיים אני שוקלת להפסיק הנקה בלילות מכיוון שהדבר מקשה על בעלי ועלי. אני קמה כמו סימן שאלה עייפה ועצבנית בבוקר ובעלי עם 1/2 רגל על הרצפה עם אותן תופעות.
לאחר שקראתי חלק נכבד מהתכתובות... הבנתי.. שהדבר מוקדם מידי בכדי לבצע אותו. וכנראה שהעוללון הקטן עדיין צריך אותי. ואולי מזג האויר לא מתאים לו ואולי השיניים וכו... אבל כל זה לא חשוב כעת. עכשיו מה שבא לי זה לרוץ הביתה לתת לתינוקי חיבוק גדול ו... להניק .
אז תודה לכל האימהות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות , צריכה עזרה דחוף !!
מישהי תוכל לעזור ?

מה השאלה ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי תודה רבה.

השאלה היא :
המקסימה שלי בת שנה ו-5 חודש עוד רגע ..
אני רוצה הריון שני ב"ה סיימתי עם סרזט ויאללה ..
אבל הדבר היחידי שעוצר זה ההנקות , מעבר לכך זה כלכך מייאש בלילה אני רוצה גם הריון .

אני לא יודעת איך גומלים בלילה , אני לא יודעת איך מתחילים עם זה ומה עושים..
אשמח לקבל עצות בנוגע לעניין של גמילה בלילה .
בשאר היום זה לא מפריע לי , בלילה זה מתיש אותי גורם לי לישון איתה והבנתי שגם מונע ביוץ !

אשמח לתגובות

קראת את כל מה שכתוב בדף הזה? ממליצה לך בחום לגלול למעלה ממש לראשית הדף יש בו הרבה עצות טובות.

מוזמנת גם לעיין ב מדור הנקה כאן באתר יש לא מעט דפים רלבנטיים כמו:
חידוש המחזור בתקופת ההנקה
כניסה להריון בזמן הנקה
הנקה והריון שני

לי אישית יש חמישה ילדים שנתעברו בעודי מניקה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אכן קראתי את כל הדף !!
וגם את הדפים ששלחת.לי ..
השאלה שלי היא כזו ....
איך אני גורמת לה להגמל בלילה ?
ובוודאי גם לישון לילה כמו שצריך ולא להתעורר כל שעב באובססיה להנקה .
זו השאלה העיקרית עוד לפני המחזור עצמו ..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טוב אז עדכון ..

קבלתי מחזור , אני דתייה.
אז יש עניין ה-7 נקיים .

תמיד הביוץ.שלי היה אחרי גם לאחר החתונה קלטתי ישר .
יש מצב שעכשו הוא ישתנה ויהיה לפני ??
אציין שאני עדיין מניקה

הי!
לא קראתי את כל הדף אז אם חוזרת על עצמי אשמח להפניות

הקטנה בת שנתיים וקצת ואני מניקה רצוף כבר חמש שנים וזהנאומר שהערך חמש שנים לא ישנה לילה רצוף
אני ג מ ו ר ה עייפה שחבל"ז
לפני כחצי שנה ניסיתי לגמול מהנקת לילה, אמרתי לה שהציצי הולך לישון וכו עד הבוקר.
היה בכיות כמה לילות ואז פלא היא התחילה לישון בין 6-8 שעות רצוף
שמחתי וחשבתי יופי עשינו זאת אבל אחרי בערך שבועיים ההי נגמר...
זה היה און אנד אוף (יותר אוף אנד אוף)
אבל בחודשים האחרונים היא מתעוררת כל שעתיים שלוש או לפעמים שעה, ורוצה ציצי.
אני לא נותנת לה כי אני לא מ ס ו ג ל ת. מנסה לחבק ואומרת שבבוקר.
לפעמים זה עובד לאחרונה בכלל לא. היא הולכת לאבא שירים וינדנד אותה, וכשחטזרת אלי שוב מהתחלה.
בתכלס אני עדיין לא ישנה, והרבה פעמים גם אחרי שהיא נרדמת אני לא מצליחה וחצי לילה עובר עלי בנידודים

יש לי שעון ליד המיטה וכשהיא מבקשת וכבר 5 בבוקר אני נותנת. ואז אני ערה כבר ולא ממש מצליחה לישון. ..

הצלה?!?

היא לא אוכלת הרבה בכלל וזה כנראה חלק מהבעיה אבל גם בגזרה הזאת אין הצלחה....

מישהו? חייבת לישון לילות! עזרה? עיצה?

תודה רבה רבה!

מקפיצה. מישהו? עזרה?

ניחוח אדמה אחרי הגשם

היי אמא עייפה, אני אנסה להציע מניסיוני המועט עם ילד אחד, עשיתי בדומה אלייך (הוא היה בן שנה ו-9) - הסברתי לו במשך כמה ימים שבלילה הציצי ישן, יונקים רק באור, ובאמת אחרי כמה לילות קשים יחסית
הוא התרגל (למרות שהמשיך מדי פעם להתעורר ולבקש, היה צריך תזכורת, חיבוק, מים , שיר, כדי לחזור לישון)
עוד משהו ששמתי לב אליו, כשהוא עוד ינק בלילה - אם הוא ישן לא טוב, ביקש לינוק - הוא לפעמים נכנס למין "לופ" כזה, נרדם בהנקה ואז אחרי כמה זמן של שינה לא עמוקה ביקש שוב ואז שוב וככה כל הלילה, אבל בפעמים שהצלחתי להרדים אותו בלי הנקה, הוא ישן יותר זמן, כאילו זה "שבר" את הלופ. זו אחת הסיבות שהחלטתי סופית לגמול בלילה, כי הבנתי שהוא מתעורר יותר מדי וכנראה משהו אחר מפריע לו. הוא עדיין לא ישן הכי הכי טוב כיום בגיל 3...

למה את חושבת שקרה השינוי, אחרי שהיא כבר "כאילו" התרגלה היא פתאום חזרה לבקש בלילה ? משהו השתנה בחיים שלה ?

בלילות שהרגלתי אותו לא לינוק הלכתי לישון בחדר אחר כמה פעמים והוא נשאר לישון עם אבא, זה לא היה קל אבל זה עזר בסוף. אולי את יכולה לנסות כדי קצת לנוח מכל הסיפור ולהתרענן ולהשלים שעות שינה..
יכול להיות שאפשר לטפל בהומאופתיה/דיקור/אייפק או משהו שאת מתחברת אליו ? שיעזור גם עם האוכל וגם עם השינה בלילה ?
היא גמולה מחיתולים ? יכול להיות שהיא מתעוררת כי צריכה פיפי ?
זה נשמע שההתעוררות היא לא בהכרח מהצורך לינוק אלא משהו אחר מפריע לה והיא מנסה לפתור את זה בעזרת הציצי...

בדף אמהות שואלות אמהות בדיוק מישהי כתבה הודעה על זה עם עצות טובות, תסתכלי בדף ההוא כי הוא יותר פעיל

בהצלחה ! מבינה אותך !

תודה ניחוח! אבדוק!

חושבת על הפסקת הנקה לילית לבת שנה ותשעה חודשים ולהציע בקבוק מים...
השאלה היא איזה מספר פטמה כדאי להשתמש? והאם יש סוג בקבוק מומלץ?

אני אגיב לך מתוך ההבנה שלי, תראי מה מתאים לך.

אני ממליצה לך בכלל לא להכנס לסיפור של בקבוקים.
את יכולה לקנות לה כוס עם מנגנון מונע שפיכה אם את רוצה לאפשר לה אוטונומיה במיטה, או בכל מקום אחר עד שהיא תתרגל לא לשפוך.
לדעתי יתכן שאחרי כמה ימים של הכנה בסגנון ׳עכשיו לילה, חושך, כולם ישנים, גם הציצי הלך לישון, גם מתוקנת יכולה לחזור לישון...(עם דוגמאות של אבא ישן, מיצי ישן, הבהב ישן.... מה שזמין ומוכר, אפילו האוטו ישן ולא זז), היא תבין שהנקה בלילה נגמרה, ואז היא תתעורר פחות, ואולי רק בבוקר.
אם היא תתעורר אפשר להביא לה מים אם היא צמאה, אבל לא להרגיל ליניקה מבקבוק מים. אם צמאים או אם חם ומזיעים אז שותים, אבל לא בקבוק בסגנון מוצץ.
לך יש כוס מים ליד המיטה? אם כן, אז אולי גם לה כדאי. אצלינו אין למבוגרים וגם לא לקטנים.

יולי קו, אני מודה לך על התשובה שבהחלט נשמעת לי מדוייקת.
העניין הוא שדרך ההרדמות זה ביניקה... יהיה חייבת להציע משהו תחליפי על מנת שתרדם...

יהיה חייבת להציע משהו תחליפי על מנת שתרדם...
היא כמעט בת שנתיים, למה בקבוק? מצטרפת לדברי יולי קו.
קודם כל, מים אינם תחליף לחלב אם בשום צורה. ובקבוק? למה להכנס בגיל כל כך מאוחר לסיפור של מוצצים? בקבוק זה לתינוק קטן עד גיל חצי שנה שלא יכול לשתות מכוס...

אני רוצה להתייחס מכיוון אחר לגמרי:
את אומרת שהיא נרדמת בהנקה. מה שהיא זקוקה לו הוא החיבוק שלך. אמא. עוגן. הרגעה. התחברות למקור (המקור הוא את, ממך היא יצאה, את הכל בשבילה, את ההרגעה והניחומים ותחושת הבית והקרקע מתחת לרגליים, את א מ א ).

לגבי הפסקת הנקה לילית, אני מבינה ממה שכתבת שיש פה שני חלקים:
ראשית היא נרדמת בהנקה.
ושנית היא יונקת בלילה.
גם למען הגוף שלך (שהפסקה פתאומית של ההנקה בבת אחת בכמות כזאת גדולה של שעות עלולה לעשות לו בלגן, למשל פתאום גודש או סתימת צינוריות ומי צריך את זה) וגם למען התינוקת הקטנה שלך, מציעה לך לחלק לשני חלקים.
לגמול מהנקה בלילה, למשל, אבל לא מהרדמה בהנקה. יש הבדל בין תהליך הכניסה לשינה לבין התעוררות מתוך שינה.
בהתעוררות מתוך שינה, היא זקוקה לעזרה להירדם מחדש (את ההתעוררות אי אפשר למנוע, היא מתעוררת מכל מיני סיבות, זה יכול להיות גם חום, יתושה, רעש, קור לפנות בוקר, שיניים, כל דבר).

דבר ראשון ממליצה בחום לבדוק עם עצמך, כמה את סגורה על הרעיון שהיא תתעורר בלילה ותבקש לינוק ואת תגידי לא. אם את יודעת כבר עכשיו, שאם היא תגלה התנגדות את תתקפלי, אז עדיף לא להתחיל... אמהות רבות גילו שהדבר היחיד שעובד הוא שהן סגורות על עצמן.
דבר שני, מה שכתבה יולי קו על גמילה בלילה (הכנה, מה אומרים באמצע הלילה, להביא מים בכוס אם היא צמאה).
בגיל הזה יש עוד ילדים שרעבים בלילה, תלוי איך הם אכלו במשך היום. אז תנסי לעבות את התזונה במשך היום (בדברים מזינים כמו בשר ושומן, למשל חמאה). בלילה שמעתי על הרבה אמהות שנותנות בננה אם הילד מתעורר רעב. הבעיה שצריך לצחצח שיניים אחרי זה...

דבר שלישי - ההירדמות ביניקה.
מציעה להגיע לזה רק אחרי שהיא כבר נגמלה מיניקה במשך הלילה, אחרי שכבר ראית איך זה הלך, האם יש נקודות תורפה פה ואיפה הן, וכן הלאה. לא לעשות שתי גמילות שונות בבת אחת. זה עומס גדול מדי על שתיכן...
כיוון שמדובר בהרדמה, בהשכבה, אני לא מכירה שום ילד, ובטח לא ילד קטן, שעוזר להשאיר אותו עם מים כדי שיירדם לבד, בתור תחליף להרדמה בהנקה... הרי החלב זה החלק הכי קטן והכי פחות חשוב פה. המעבר הוא כמובן להרדמה עם חיבוקים וליטופים, שיר ערש, סיפור לפני השינה (ועוד סיפור ועוד סיפור ועוד סיפור...) וכן הלאה. ההבדל היחיד הוא שגם אבא יכול לשבת שעה ליד התינוקת וללטף ולחבק ולנשק, ולשיר שירי ערש ולהקריא סיפורים... אבל את ההרדמה/ההשכבה עצמה, זה לא חוסך.
(כמובן אלא אם כן פשוט נוטשים את התינוקת, ולא תמצאי עצות לזה באתר באופן טבעי P-: ).

בשמת א, תודה לך על התשובה המפורטת ועל הידע. אני מאוד מסכימה.
ועכשיו מבינה שבעצם היא יונקת בלילה רק בכדי להרדם שוב, כלומר ההנקה בלילות זה רק על מנת שיעזור לה להרדם... אם כך אז אני מבינה שהרגל ההרדמות זה העיניין.
יש לציין שבמשך היום לא יונקת אלא רק לפני שינת הצהריים, לפני שינת לילה, במהלך הלילה כאשר צריכה שוב להרדם ובבוקר כשמתעוררת.

ללא ספק, מכיוון ואני חולקת איתכן זה עושה לי יותר סדר במחשבות ובתחושות...

משהו נוסף, אנחנו בלינה משותפת.

לינה משותפת זו הלינה בבתי הילדים בקיבוצים. התכוונת שאתם בשינה משותפת או במיטה משפחתית, נכון? (-:

אז כן, אבל לא הייתי קוראת לזה "הרגל ההרדמות". זה קצת מצחיק לגבי תינוקת כל כך קטנה. זה כאילו תגידי שיש לה הרגל להיות תלויה במבוגרים לאוכל, וואללה פיתחה הרגל כזה שהיא לא מבשלת לעצמה ולא לוקחת בעצמה מהמקרר P-:
במלים אחרות: זה לא "הרגל". זה סתם הביולוגיה של המין האנושי ושל הרבה ממיני היונקים... אלה הצרכים הכי בסיסיים שלה כתינוקת: הגנה ובטחון בלילה, הגנה ובטחון כשהיא עושה את המעברים (הקצת מפחידים, בגילה) מעירות לשינה. היא רוצה להרגיש רגועה, בטוחה, מוגנת, שמורה.
ואת רוצה להתחיל להרגיל אותה למשהו חדש, לפני שהיא מבטאת בשלות או רצון לשינוי בעצמה.
ההמלצה שלי היא לעשות את השינוי בעדינות.
למשל, את יכולה להוסיף עוד אלמנט להרדמה - כמו שיר ערש שתשירי לה, עם ליטופים על הגב (סתם ממציאה מדברים שהורים אחרים עושים) - ולהרגיל אותה שזה חלק מכל הרדמה, ואז בהדרגה לקצר את ההנקות (למשל אפשר להגיד מה שהציעה יולי קו, שגם הציצי הולך לישון) ולהשאיר את התחליפים. ככה לאט לאט היא מתרגלת שגם שיר הערש והליטופים שייכים להרדמה ונותנים לה בטחון, עד שאת יכולה להחליף לגמרי. זו רק דוגמא לדרך עדינה אחת. יש עוד דוגמאות

בשמת א, תודה לך על העזרה ועל הסדר בדברים !!!