חיים בצל הפחד לחלות

תודה לכן חברותיי להיפוכונדריה על התמיכה אתן מחזקות אותי מאוד שבוע נפלא

אני עכשיו יושבת ובוכה עם עצמי. הייתי בבדיקת אקג. לפני הבדיקה הדופק שלי עלה הסברתי לאחות שאני מפחדת מבדיקות והיא אמרה שיש הרבה כאלה שיש להם תסמונת החלוק הלבן. ואז הדופק שלי בבדיקה היה 130. שזה מהיר. ואז היא אמרה לי את צעירונת חבל שאת מפחדת ככה (כאילו שאני שולטת בזה). היא אמרה לי שהדופק משפיע על דברים בבדיקה ואני נלחצתי נכנסתי להתקף קשה של חרדה חשבתי שזהו אני חולה בדבר שאני כל כך מפחדת ממנו. ואז נכנסתי לקרדיולוג שיפענח את האקג והוא אמר לי שהאקג תקין לחלוטין רק שיש דופק מהיר מהתרגשות. ועכשיו אני לא יודעת למי להאמין למה האחות אמרה לי שזה משפיע על פרמטרים ושאני צעירונת. אין לי כוחות להתמודד עם הפחדים הקשים שלי. אני עכשיו מרגישה חסרת אנרגיות ובדיכאון. מרגישה בחילות ומרגישה אכזבה שוב הלכתי לבדיקה ופחדתי שוב לא יכולתי לעבור בדיקה כמו כל האנשים הנורמליים אני מיואשת ומותשת

ירדן שולחת חיבוקים.
תחשבי עכשיו לרגע בהגיון יש את האחות ויש קרדיולוג, על מי לסמוך יותר??? ברור שעל הקרדיולוג שזה המומחיות שלו!
ואפשר להבין למה האחות אמרה לך להרגע ושזה משפיע על פרמטרים בבדיקה, בדיוק כמו בבדיקת לחץ דם.

לורן תודה רבה!!!!

הי ירדן
אני חושבת שהאחות אולי התכוונה שלחץ יכול לגרום למדידה לא תקינה אצל אדם בריא (הנה מאמר לדוגמה: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4624516/) אבל אני לא חושבת שלחץ גורם לבדיקה תקינה להופיע אצל אדם עם בעיה. לכן, אם אחכ הקרדיולוג אמר שהכל בסדר למרות הלחץ וההתרגשות אז זה בעיני אפילו חיזוק כפול כי להבנתי אם היתה בעיה הלחץ היה מעצים אותה ולא מעלים אותה.
אני ממש מבינה אותך עם תסמונת החלוק הלבן. כשהייתי במעקבי לחץ דם הייתי עושה אותם עם מכשיר ביתי כי תמיד המדידה במרפאה הייתה גבוהה יותר.
יופי שהסימנים האחרים השתפרו!
יש אחות שאת יותר רגועה בסביבתה כדי שהיא תמדוד לך להבא?

ואיך אתן מרגישות ?
לא יעזור זה לא קשור לאחות אני פשוט נלחצת כי יש לי חרדה ממחלות לב. כל מה שקשור לבדיקות של הלב גורם לי חרדה. לא שולטת בזה. כל פעם אני אומרת שהפעם אני לא אפחד וזה לא מצליח לי בכלל

הי ירדן
כמו שרשמו בנות לפני תסמכי על קרדיולוג!
הכל יהיה בסדר
מחזיקה לך אצבעות
מתי הניתוח

בסוף החודש... אני עם שפעת... אולי ידחו

ומשהו מוזר ששמתי לב אליו, כשאני באמת חולה, כמו עכשיו, בשפעת, אני פחות מפחדת ויותר מקבלת באהבה וחושבת שזה יעבור. בשונה ממצב שבו אני בריאה ומפחדת כל הזמן ממחלות מדומיינות. נקודה למחשבה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

באמת מעניין... תרגישי טוב!

תודה רבה.
מה שלומכן?
יום נעים.

יש לי אירוע לא נעים נוסף לשתף בו, באחד הלילות הזעתי בזמן המחלה. נלחצתי. הלכתי למיון. שיתפתי בכך שהרגשתי דופק מהיר מהפחד שיש לי משהו. הרופא כמובן התייחס לזה ברצינות ושלח אותי לאקג ולחץ דם. בזמן הזה הייתי בהתקף חרדה. הדופק שלי היה 150. האמנתי שאני עוברת התקף לב. לא הצלחתי להירגע. ואז הגיעו התוצאות של האקג והרופא אמר יש לך רק דופק מהיר האקג תקין. ואני פשוט הייתי בהלם . שום נפלתי לפחד שום האמנתי שזה משהו בריאותי אני כל כך חסרת אונים ושבויה לפחדים שלי . אני מצטערת שאני מגזימה בשיתוף. אבל יש לי רק אתכן. קשה לי. לא מוצאת מזור ורגיעה. חרדתית אני אולי אפנה לטיפול תרופתי. אין ברירה . אין לי חיים בצל הפחד לחלות.

ירדן את ממש לא מגזימה!!!!
את יודעת שכשלאחד הילדים שלי עולה חום אני יכולה להתעלף. ממש יש לי חולשה בכל הגוף ולעתים אני ממש לא מצליחה לתפקד ובעלי נאלץ לתפקד במקומי
מכל שטות אני נלחצת

באמת? קשה לי לקבל שיש עוד אנשים ככה. אני מרגישה שרק אני נלחצת ומגזימה מדברים .... אז איך את עוזרת לעצמך בעניין? אולי להפסיק לנסות לעזור לעצמנו אני כבר מבולבלת . אולי הנסיון להרגיש טוב יותר בעצם מגביר את הבעיה? מה דעתכן?

הפסיכולוגית אומרת לי שאני מגזימה בנסיון לטפל בעצמי... שאני צריכה להניח לדברים ולקבל אותם

אני מתיישבת ונותנת לבעלי לטפל בילד
או שאני רצה לשירותים (חרשה משפיע לי ישר על הבטן וזה לא מרזה:-( לפחות היה יוצא משהו חיובי מכל החרדה הזו

את לא היחידה ! קראת את הדף. יש מלא כמוך. יש כאלה שמצליחים להסתיר את זה הי

חחחחחחח תודה על החיזוקים החמים .

איך בני המשפחה מגיבים להיפוכונדריה?
אצלי אין הבנה, אחי למשל, לא מבין למה צריך לדאוג לבריאות
בעלי בכלל לא מפחד, הוא אומר שאני מכניסה את עצמי לסטרס, הוא אומר לרגעים תנשמי
אמא שלי בכלל לא לוקחת ברצינות את התלונות שלי ... בקיצור צוחקים על זה . בגלל זה, כשאפשר, אני מסתירה את זה ולא משתפת.
חברות שלי למשל לא יודעות כלל שאני סובלת מחרדות והיפוכונדריה.
לכאורה אני אשת קריירה ונורמטיבית לחלוטין.
אבל מבפנים - אתן כבר יודעות.

אוי ירדן נשמעת חוויה לא נעימה. יופי שלא היה כלום בבדיקה.
אני מכירה מישהו שפנה לטיפול תרופתי בגלל חרדות ודכאון וזה ממש עשה לו טוב. בלי קשר, לא חוכמה להגיד לך שאת מגזימה. זה עמוק בתוכנו. פעם דיברתי עם מישהי שלמדה תטא הילינג והיא אמרה שאצלם קודם כל מוצאים את האמונות שמנחות אותך (נניח "אני חולה") ואז משנים אותן אבל לא בבת אחת ("אני לא חולה") כי זה פשוט לא יעבוד. כל פעם משנים קצת (למשל "לפעמים כשאני מרגישה ככה וככה זה בגלל החרדה ולא המחלה", סתם המצאתי עכשיו משהו) ולאט לאט משנים את המשפט הזה לכיוון החיובי. כשזה הדרגתי וחוזרים על זה שוב ושוב זה אמור לחלחל טוב יותר לתת מודע.
אני רואה אצלי בימים האחרונים שהחרדה יוצאת מכיוונים אחרים. עכשיו שאין תירוץ שקשור למחלות שלי אז אני נלחצת מהילד שחולה או ממשהו שקשור לעבודה. אני צריכה לעבוד על הנטיה לחרדה באופן כללי ואני מניחה שזה ישפיע על ההיפוכונדריה על הדרך.

ורוצה תודה לך. חשוב מאוד מה שאת כותבת.
אני מזדהה איתך לגביי זה שהחרדה מוצאת לה דרכים אחרות. אצלי גם בבריאות זה בא לידי ביטוי. אם הפסקתי לבדוק דופק ואני כבר לא מוטרדת בדופק אז פתאום יש לי סחרחורות וקשה לנשום. כל פעם זוויות אחרות לחרדה. לגביי להגיד שאני בריאה צריך פשוט להאמין לזה לאט לאט וזה קשה

היי לכולן,
מצאתי משהו שלדעתי חרדת הבריאות חיובית בכל הקשור אליו - אני כבר לא מתרגשת מדברים שקשורים בעבודה . זאת אומרת שגם אם משהו לא מצליח לי, או שאני לא מושלמת בו בעבודה, או שהממונים עליי כועסים , או לא מרוצים - אני לוקחת בקלילות.
אתן בטח שואלות איך זה קשור להיפוכונדריה.
אז בעצם בעקבות הדאגות הכל כך משמעותיות האלה של הבריאות. אני מרגישה שדברים אחרים כמו עבודה למשל מתגמדים. אני בעצם לא חוששת לגביהם ולוקחת אותם בקלילות. זה לא שאני מזלזלת . אבל אני גם לא מתרגשת וזורמת. הנה. מצאתי ביטוי חיובי למחלה. לזרום ולקבל בקלילות את כל שאר הנושאים. אני לא מבזבזת כוחות מיותרים על דברים אחרים. בזכות היפוכונדריה שהיא כשלעצמה שואבת ממני כוחות.

בואו נמצא את הטוב במחלה הזו. בואו ננסה למנף אותה למקומות חיוביים וטובים.

בוקר טוב בנות
אני בזמן האחרון כל הזמן עייפה. כל הגוף שלי כואב. בא הביתה אין לי כוח לעשות כלום
המון מצוננת
אתמול חזרתי הבית נרדמתי ב19.30 עד היום בבוקר .
\להזכירכם יש לי 4 ילדים
התחלתי כבר להלחץ

וואו ירדן, איזו חשיבה חיובית. כל הכבוד!
חרדתית, 4 ילדים זה מעייף בפני עצמו. אני עם שניים ומותשת (-:

ירדן אני ממש מתחברת למה שאמרת. אצלי כבר שנים שכל בעייה שצצה אני ממש לא מתרגשת ואומרת תודה שזה לא קשור לבריאות...האמת רק עכשיו הארת את עיניי שזה באמת צד חיובי בהיפוכונדריה .
חרדתית 4 ילדים , מלכה! אפשר להבין את העייפות

והכאבים בגוף אולי הגוף מאותת לך קצת להרפות ולנוח
אולי הזמן לצאת לחופשה קטנה אם מתאפשר או אפילו יום רק בשבילך (ספא, ארוחה טובה). זה תמיד עוזר מנסיון

חרדתית - זה הרבה פעמים יכול להיות קשור לקור, לחורף... עייפים יותר.

עוד מחשבה חיובית היא שבעצם אנו מנסים לדאוג לעצמנו. זה המקור והשורש. ואולי זה לא דבר רע כל כך.

עולה בי מחשבה נוספת, שאולי העניין שאנחנו דואגים לעצמו לא יכול לפגוע בנו. כי זה מנגנון שקיים בנו ובכל אדם ויש לא סיבה. והוא עצמו לא יכול להפוך לפגוע בנו ולכן אין צורך לפחד מהפחד. ולכן אפשר לפחד, מבדיקות או מרופאים ועוד... המטרה הפנימית שלנו היא לשמור ולהגן על עצמו ואולי אפשר לראות את זה בראייה חיובית ולהפסיק לכעוס על עצמנו .

היי לכולן
אני רוצה לשתף
היום הלכתי לבדיקת דם כהכנה לניתוח.
לפניי הייתה מישהי ששמעתי לאחר מכן שיש לה חשש לאיידס, שמעתי שהיא דיברה עם הרופאה.
ואז אני נכנסתי לבדיקה וביקשתי בחרדה שהרופאה תחליף שוב את הכפפות, ווידאתי שיש לה מחט חדשה. ועדיין קיים בי פחד. אתן חושבות שהפחד הגיוני? כי לא נראה לי סביר שמלות יעברו בצורה כזאת רשלנית במעבדה רפואית. כי מן הסתם אנשים בודקים גם דברים כאלה חמורים. מה דעתכן?

בנוסף,
נכנסתי לרופאה והסכמתי לעצמי לפחד מבדיקות הדם עצמה (עד עכשיו הייתי מגיעה לבדיקות הדם עם דופק מואץ) היום כבר בדרך הסכמתי לעצמי לפחד, אמרתי מה שיהיה יהיה וראו זה פלא. ברגע שהסכמתי לעצמי לפחד פשוט לא פחדתי בבדיקה עצמה. נתתי לעצמי להביע רגשות ולא חסמתי את הרגשות והרגשות פשוט לא הופיעו אשמח להתייחסות כן. תודה יום נפלא.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו ירדן איזה הישג, כל הכבוד! אני אנסה את זה גם...

בקשר לאיידס, אני חושבת שהם סופר נזהרים בשוטף ובטח אם הם יודעים שהקודמת בחשד לאיידס. לא רק בשבילך, אני מניחה שהם נזהרים גם עבור עצמם.
אני לא חושבת שיש לך מה לדאוג. קודם כל היא רק בחשד (אני מכירה מישהי שנלחצה ונבדקה כי שכבה בלי הגנה, לא כי היה ידוע בכלל שיש משהו לפרטנר), חוץ מזה לא חושבת שאיידס עובר ככ בקלות. מכיוון שהמחט חדשה נראה לי שאת מסודרת.

ושוב, ממש משמח לקרוא על מה שקרה בבדיקת הדם!

תודה על התגובה חיזקת אותי מאוד. גם אני מאוד שמחה. זו פעם ראשונה שאפשר להגיד שהתגברתי וניצחתי. זה אפשרי!

מה שלומכן?
איך אתן מרגישות לאחרונה?

בוקר טוב
ואו ירדן כל הכבוד!!!!!!! על הבדיקת דם

תודה.
איך אתן ? מה שלום היפוכונדריה לאחרונה

לא סתם אפשרי, גם הצלחת וגם הבנת משהו על המקור. זה ממש משמעותי ומשמח!

אצלי בסדר. יש ניצוצות היפוכונדריה מדי פעם אבל לא נורא. אני כנראה עייפה מדי בשביל להשתגע מהם. התחלתי לעשות ספורט ונראה לי שזה גם עושה לי טוב.

אני גם חושבת שהמשבר האחרון היה כל כך אינטנסיבי, גם בחרדה אבל גם בתובנות שהביא איתו, שעכשיו יש רגיעה מסוימת בזכות זה

בוקר טוב .
ספורט זה מעולה. אין ספק שזה עוזר. גם אני צריכה להתחיל.
לגביי המשבר אני מסכימה איתך. לפעמים אנחנו מגיעים לקצה ואז מתעוררים . ואז נעשה השינוי.
אני שמחה שיש רגיעה
יום נפלא

מה שלומכם?
בהחלט כולנו זקוקים לחיבוק.
אז ההיפוכונדריה אהובתי קיימת, מלווה אותי בכל רגע ושניה בחיי.
הפחד הזה מהלא נודע, ממחלה שאולי לא גילו לי.
המיקוד הזה בתופעות הנורמליות של דופק ונשימה. הרגשה של כאבי ראש, פעימות לב נוספות וחזקות.
מתביישת לגשת לרופא לב שוב, אבל האמת היא, בינינו - הייתי רוצה לגשת לבקש בדיקה נוספת.
כי אני אומרת לעצמי - אולי לא גילו.
בקרוב אני עוברת ניתוח - החששות כבדים.
מקווה שיהיה טוב. מקווה שמתישהו אחיה חיים מלאים, מאושרים, שאהנה מהדברים הקטנים כמו אוכל...
ולא אפחד מהבריאות.
זה כל הזמן שם
יש ימים טובים יותר . ימים טובים פחות.
אבל זה קיים המוח שלי עובד בצורה כזו.
כבר התעייפתי קצת מהמשימות של הפסיכולוגית מהטיפול cbt
אין לי כבר כוח לעשות את זה לפעמים...
לפעמים פשוט בא לי להניח לזה ולאפשר לזה להתקיים.
אני עושה הליכות מדי יום, זו הדרך שלי לטפל בזה כרגע. הנחתי לשיעורי הבית של הפסיכולוגית
ההתעסקות בבעיה שלי מעייפת אותי
ההתעסקות מוגזמת
ערב נפלא לכם

בנוסף בכל בוקר אני סובלת מדופק מהיר למשך שעה. בלי קשר לכלום. בעקבות חרדות של שנים. בבוקר אני לא מצליחה לתפקד

הי ירדן
חיבוק!
נשמע סוחט... אני ממש מבינה את ההרגשה שההתעסקות בבעיה מעייפת לא פחות מהבעיה עצמה. אם הליכות עושות לך טוב אז נפלא. אולי יש עוד דברים שעושים לך טוב שאת יכולה לשלב בשגרה? אולי ללכת ללמוד מקצוע טיפולי מהצד ודרכו לעזור לעצמך? אני פעם רציתי לעשות קורסים ברפואה סינית ויוגה מסיבה דומה. שמעתי על מישהו שעשה את זה גם

עושה לי טוב לבשל, לראות טלווזיה, לבלות בחיק אנשים שאני אוהבת. אני עושה את זה. אבל ההתעסקות הקבועהבדופק מקשה עליי את החיים זו התמכרות שאני צריכה עזרה חיצונית כדי לצאת ממנה . הבעיה היא שאני לא מצליחה לצאת מזה גם בעירוב מקצועי. אני מרגישה את הדופק ואת השינויים שלו כל הזמן.

אז אולי את צריכה עזרה חיצונית מסוג אחר? לא cbt אם את לא מתחברת

איזו למשל ?

דמיון מודרך למשל. היו תקופות שמאוד עזר לי. למשל לדמיין מקום רגוע ו"להיכנס אליו" או שהיו לי תמונות מרגיעות בראש (אני במקום יפה, מסתכלת על שמיים יפים וכו') והייתי מתרכזת בהן.
לידיד שלי זה עזר בשינוי הרגלים לא טובים. המטפלת עבדה איתו על לדמיין את הסיטואציה הבעייתית ואיכשהו לשנות אותה (לא יודעת פרטים, יודעת שהוא היה מאוד מרוצה).

אנסה. תודה רבה.

מחשבה לילית:
אני מפחדת בעיקר מסרטן וספציפית מסרטן שד. עם או בלי קשר יש לי מערכת יחסים סבוכה עם השדיים שלי...
פתאום חשבתי, אולי זה קשור? מרגיש לי שכן. הפחד הזה בעצם אומר שאני מפחדת שהם "יבגדו" בי שבמובן מסוים הם לא חלק מהגוף שלי אם הם יכולים לייצר פתאום גידולים שיהרגו אותי. אולי אם אני אלמד לאהוב את הגוף שלי יותר אני לא אפחד ממנו (או ההיפך).

מחשבה מעניינת
אני דווקא אוהבת את הגוף שלי ומפחדת שיקרה לי משהו רע
נובע דווקא מהאהבה לחיים

אני שמחה שאת אוהבת את הגוף שלך (-:
יש לך מחשבות למה דווקא הלב?

היי בנות, מה שלומכן?
שמחתי לקרוא על התובנות שהגעתן אליהן.
אני בתקופה לא כ"כ טובה לצערי, מליון ואחת תופעות כל יום כואב לי משהו אחר .
בזמן האחרון יש לי תחושה של חום ואודם בפנים שהולך ובא,לחץ בלסתות ובאוזניים וכאבי ראש על בסיס יומיומי.
ממש מפחדת ממחלה נוירולוגית או איזה גידול חלילה

הי לורן, תרגישי טוב, אני מקווה שישתפר במהרה
שיהיה שבוע נעים לכולנו

מאיה אין לי מושג
אני אובססיבית לדופק 10 שעות לפחות במהלך היום אין לי מושג
במשפחה אין לנו מחלות רקע אני לא יודעת מאיפה האובססיה הזו הגיעה
ממש קשה לי מרגישה שאני נלחמת בעצמי לא להיבדק שוב זה כבר מגוחך להיבדק שוב

לורן יקרה חס וחלילה . הלכת לרופא? בדקת את התלונות האלה ?

בוקר טוב.
ירדן לגבי הכאב בלסתות בדקתי כבר לפני שנה וחצי רופא אמר שזה על רקע שרירי כנראה הידוק לסתות מסטרס.אבל זה החמיר לי בחודשים האחרונים.
כאבי ראש שאלתי במלא פורומים כל הרופאים אומרים שלפי התיאור זה גם על רקע שרירים תפוסים.
לגבי האודם בפנים והחום אולי אגש לרופא אני כבר ממש מתביישת. למרות שקראתי שזה תופעה שיכולה להיות מחרדה.
יום מקסים לכולם

לורן בוקר טוב. בתופעות חדשות שנמשכות זמן רב אני ממליצה לבדוק. אם הרופאים אומרים שזה בסדר אז לקבל את זה עם כל הקושי, לנסות לסלק את האמונות השליליות, להבין שזה מחרדה, להבין שחרדה יכולה לגרום לתסמינים אמיתיים ורדים, להסתכל שתוחלת החיים היא דווקא גבוהה, להבין שהיום יש פתרונות להכל, להבין שהחרדה לא מסוכנת, אנשים חווים כל חייהם חרדה ולא קורה להם כלום, זה רק מפריע ולא נעים אבל זה לא מסוכן. זה משהו פנימי שאנחנו עוברים אנשים שמסתכלים עלינו לא יודעים שאנחנו עוברים את זה
יום נפלא

מקסימה תודה רבה על העידוד! דיברתי עם רופא המשפחה בטלפון לגבי הרגשת החום בפנים הוא אמר שלא נראה לו שיש סיבה לדאגה ויש מצב שזה מלחץ.

בשמחה. כולנו באותה סירה.
מעולה, אם ככה זו כנראה ההיפוכונדריה, לנסות לקבל את התסמינים ועם כל הקושי במנטרות לומר שהכל כנראה בסדר.

רציתי לשתף שכשאני עושה ספורט תסמיני הדופק המהיר גורמים לי לחרדה ולהתקף חרדה זה נורא

לורן יקרה
זה חלק מחרדת הבריאות
אני ממליצה לך להימנע. אני נמנעת בצורה קיצונית והיום למדתי לעמוד בזה כשאני שומעת משהו שקשור במחלה פיזית או נפשית אני מכבה את הטלויזיה, הולכת למקום אחר, אוטמת את האוזניים ונמנעת מלדעת. ברמה לא נורמטיבית אני נמנעת. אני פשוט לא מסוגלת להקשיב ולהכיל מחלות. זה מתקבע אצלי ואני לא ישנה, אני מסתובבת כל היממה במחשבות על במחלות ועל התסמינים ולא מצליחה להרפות. לאנשים כמונו לא מומלץ להקשיב ולקרוא על מחלות.
אני לא יודעת איך לענות לך יש כל מיני גורמים לכך שאנחנו מגיבות ככה, אין משהו חד משמעי, אולי הדרך שבה גדלנו, הדרך שאנו תופסים את החיים, אולי הדרך שראינו את הסביבה שלנו מתייחסת למחלות... ועוד ועוד
בריאות הנפש והגוף לכולנו

גם אני רוב היממה מרגישה חולה, כאבי ראש, כאבי בטן, צרבות, דפיקות לב, ככה אני מתמודדת עם תסמינים קשים כתוצאה מהחרדה
כל בדיקות הדם והלב שלי תקינות
אבל אני מסתובבת בתחושה שאני חולה אבל פשוט לא גילו
כמה שזה לא הגיוני וחזק מאיתנו
הייתי רוצה גם להתחיל לטפל בטיפול תרופתי

בנוסף אני מתקשה לזכור זמן שבו הייתי רגועה. אני מרגישה כל הזמן בלחץ חרדה ודאגה קבועים מפני עניינים בריאותיים. משבש לי את התפקוד מאוד. לפעמים אני מרגישה שאין לי כוח לקום מהמיטה. השאיפות שלי הצטמצמו מאוד.

עד שאני משתכנעת לקחת כדורים אני קוראת על כל מיני אנשים שחוו תופעות לוואי ואז מתחרטת.
הלואי היה לי האומץ...
לפני שנה בערך ניסיתי ציפרלקס לכמה ימים שעשה לי זוועות.
אגב איך הפגישות על הפסיכולוגית ? לא עוזרות? חשבתי אולי ללכת גם לטיפול

שלום בנות
ירדן החרדה בבוקר היא תמיד יותר קשה
לורןגם אני ראיתי את הפוסט הז
אצלי 3 חולים עם דלקת בגרון - לא קל
אני ממתינה לתשובות של פאפס גיסתי הלחיצה אותי סיפרה שחברה שלה חולה בסרטן צוור הרחם ודווקא עכשיו שאני ממתינה לתשובה.
מאיה גם אני מפחדת מסרטן אמלי כל כאב הכי קטן הראש חושב על הכי גרוע

שלום מקסימות
לורן - הפגישות עם הפסיכולוגית לא עוזרות . אני חושבת שזה לא יעזור העבודה היא בסוף שלנו. אני ממשיכה ללכת. אבל אני לא מרגישה שזה עובר זו העבודה שלי עם עצמי בסופו של דבר יש ספרים של עזרה עצמית כדאי לנסות איתם

חרדתית - בשורות טובות

היום התחלתי גמילה מבדיקות דופק זה היה ממש קשה! כל היום חוויתי חרדות נוראיות. פתאום הרגשתי את הדופק כל הזמן וכל כך רציתי לבדוק את הדופק כדי להרגיע את עצמי. זה כמו פעולה שמרגיעה אותי. אבל התגברתי על זה ולא בדקתי כל היום. זה ממש קשה לי אני מרגישה שאני ממש נגמלת מהתמכרות. עם כל הקשיים הכרוכים בזה . אבל עכשיו אני כבר לא מרגישה את הדופק תחושת הקלה ולא נשברתי מקווה להצליח . אולי זה יסלק את ההחמרה בחרדות שלי ובהתקפי החרדה....

ערב נעים

חרדתית רפואה שלמה , גם אני עברתי את זה לא מזמן עם 3 ילדים חולים , אכן לא קל בכלל.
אני בטוחה שהבדיקה תצא תקינה בעז"ה

ירדן כל הכבוד לדעתי את ממש מתקדמת, אני מציעה לך לראות את ההודעות הראשונות שלך ותראי איזה צעדים את עושה . נכנסת לחיזוקים ויצאת מחזקת !
אגב יש לי שאלה קצת מוזרה יש לי תקופות שיש לי ממש רגישות לרעש( לדעתי זה בתקופות שבהם אני עצבנית וחרדה) לדוגמא אם צועקים לידי או גוררים כסא או כל דבר מרעיש בעוצמה כאילו אני מרגישה את זה בתוך המוח והרעש צורם ממש בלתי נסבל. מישהי חוותה את זה? לדעתכם יש קשר למצב החרדה?

אני לא מכירה את התחושה.... זה יכול להיות קשור לרגישות מסוימת, עצבים רופפים, צריך את השקט בעקבות החרדות. זה הגיוני לדעתי.
אני למשל מאוד עצלנית בעקבות חרדת הבריאות, אין לי כוח להתאמץ, לפעמים אין לי כוח לענות לטלפון אני עייפה מההתמודדות עם חרדת הבריאות.
אם כך לורן יש לזה ביטויים רבים, אצלך זה קשור לרעש, אצלי זה קשור לעצלנות יאוש ועייפות
החרדה מחפשת אותנו כל הזמן
כשמשהו מסתדר החרדה נותנת ביטוי אחר ומנסה להגיע אלינו בדרך אחרת
כך למשל כשאני מפסיקה לבדוק את הדופק פתאום כואבת לי הבטן וקשה לי לנשום והריכוז עובר לשם זאת אומרת שהחרדה אוהבת להיות בחיי אני נותנת לה מקום והיא כל פעם מוצאת דרך אחרת להיות בחיי כל הזמן

אני מנסה לטפל בחרדות באמצעות חשיפה שמעתן על זה

ירדן כל הכבוד!!! ממש מרשים איך שאת מטפלת בעצמך. איך הגמילה מתקדמת? בסוף זה יצליח!
לורן, אצלי רגישות לרעשים בהחלט מופיעה בזמנים של חרדה, עצבים ולחץ. לא שומעת בתוך הראש אבל כן כל רעש קטן עושה לי כאבי ראש. זה כל כך מובהק שאני כבר יודעת ישר שזאת הסיבה (אבל זה עדיין מעצבן).
חרדתית, שיחזור תקין במהרה!

בוקר טוב
ירדן כל הכבוד !!!!תמשיכי ככה
גם לי לא עזר טיפול פסיכולוגי
סתם בזבוז כסף בעיני

תודה על התגובות בנות.
ירדן את מתכוונת חשיפה לדברים שמפחידים אותנו? , אם כן אז בטיפול cbt שעברתי היא עבדה איתי על זה והראתה לי תמונות של אנשים חולים ( לדוגמא חולים במחלה קירחים) בהתחלה לא הייתי מסוגלת להסתכל הייתי נכנסת לחרדה ודפיקות לב ובאמת היום אין לי את החרדה הזאת לראות, אומנם אני לא מרגישה בנוח אבל לא ברמה של פעם...

אגב ראיתי הדף הזה נפתח ב2006 אם אני לא טועה.. מעניין אותי ממש מה קורה עם כל אותם האנשים שכתבו בזמנו , האם הצליחו להתמודד עם ההיפוכונדריה ואיך? אז אם יש סיכוי קלוש שמי מהם רואה את ההודעה הזאת אשמח לשמוע

כן לורן התכוונתי לזה.
למשל - אם אני מפחדת מדפיקות לב אז לעלות על ההליכון ולהעלות את הדופק עוד יותר.
אגב גם אני מאוד סקרנית לדעת מה קורה עם האנשים שפתחו את הדף, איך הם מתמודדים איזה דף מדהים זה
המפלט שלי
היום זה היום השני של הגמילה מבדיקות הדופק, לא פשוט, לפעמים מרגישה את הדופק חזק ורוצה כל כך לבדוק כדי להירגע אבל אני נמנעת. לפעמים אני רק מניחה את היד על הדופק מרגישה אותו אבל לא מודדת עם שעון.
זה ממש כמו גמילה מהתמכרות אחרת כמו סיגריות למשל אני ממש נלחמת אבל מקווה להיות מאחורי זה ואני מקווה שזה יימתן את החרדות שלי.

מודל חדש לחרדות:

כשבאה מחשבה קשה לקבל אותה - להגיד 'זה בסדר לחשוב את זה עכשיו'
המחשבה הזו והרגש הזה הם רגעיים וגם הם יעברו כמו כל הפעמים שחשבתי מחשבות קשות על בריאות והם עברו כמו כל הפעמים שדמיינתי דברים . זה אף פעם לא היה משהו אמיתי הכל בדמיון
אני אדאג אבל לא עכשיו, בעוד חצי שעה - לדחות את החרדה .

משתפת אתכן בכל דבר שיכול לעזור לכולנו .
ערב נעים מקסימות.

בוקר טוב. הבוקר אני מרגישה לא טוב ורוצה לבדוק את הדופק. קשה לי שאין לי שליטה ואני לא יודעת מה המצב עם הדופק שלי. יש לי פחד שאולי המצב מחמיר כשאני לא בודקת את הדופק ושחס וחלילה אני לא בריאה . מה אתן מייעצות לי לעשות . יש לי מחשבות ללכת למרפאה לרופא לא יודעת מה לעשות

לא עמדתי בזה ובדקתי את הדופק. קשה להיגמל בפעם אחת לגמריי. הייתה מעידה אבל אחזור לזה לא אוותר.

הרגשתי מאוד לא טוב היום, צרבת, דפיקות לב, עייפות, כאבי ראש, כאבי בטן.

ירדן בוקר טוב
תמיד תזכירי
את נמצאת במקום בו נמצאות המחשבות שלך האם את רוצה להיות במקום הזה?????
יומיים היה לך בסדר. זה כמו נרקומן שנגמל.
תהי חזקה
הרי תקבלי את אותה התשובה מהרופא"הכל בסדר"
תנסי לא להתמקד בדופק
לכולנו יש עליות וירידות!!!!
ואנחנו כאן בשבילך

ירדן, כל הכבוד לך, נשמע שאת עושה דרך מדהימה!
נשמע כמו גמילה בכל המובנים. כל מה שתיארת בהחלט יכול להיות כתוצאה מזה.
אם קשה לך להפסיק לחלוטין את יכולה לקבוע שמותר לך פעם ביום או כל תדירות אחרת שמתאימה לך ולהוריד בהדרגה.
זה כמו דיאטה, אז אכלת פרוסת עוגה... את עדיין בדרך הנכונה (-:

ירדן הלואי והייתי יכולה לעודד אותך או לתת עצות לך כמו הבנות האחרות

אני באותו מצב כמוך מנסה להגמל , אצלי זה מדר' גוגל ומוצאת את עצמי בימים האחרונים שוב משוטטת בפורומים של רופאים וזה רק מחמיר את כל הסימפטומים שלי, אני פשוט על סף בכי.
כל מנוע החיפוש שלי בגוגל על מחלות ותסמינים!
מרגישה אבודה ולא יודעת איך לעזור לעצמי.
פתאום שכחתי את כל מה שרשמתי בעבר של איך לצאת מהמחשבות האלה.
נמאס לי שאיך שאני נכנסת לבית כל התסמינים פתאום מורגשים פי עשר . מוצאת את עצמי שבא לי להיות כל היום בחוץ...

חרדתית - תודה מעומק הלב!
וודאי שאני לא רוצה להיות במקום שהמחשבות שלי נמצאות! אבל כל כך קשה לי אני לא שולטת בזה.
לא הלכתי לרופא. אבל את צודקת זו גמילה לכל דבר ממש גמילה קשה. היום נשברתי בבוקר ובערב בדקתי את הדופק. אבל מחר אני מתכוונת להמשיך יש פעמים שאני מרגישה שאני חייבת את זה כדי להירגע ואם אני לא אעשה את זה אז יקרה לי משהו רע או שהחרדה לא תפסיק אף פעם. אבל זה מטופש מעצמו כי אף פעם לא עשיתי כלום מדדתי את הדופק ולא עשיתי כלום מעבר לזה.

מאיה - תודה לך מקסימה. נכון מאוד! נשברתי פעמיים אבל אני בדרך הנכונה. מחר אמשיך להשתדל עד שזה יהיה מאחוריי.

לורן יקרה כמה שזה קשה אני מבינה אותך מאוד הצורך הזה בשליטה הצורך הזה בחיזוקים שהכל בסדר הרצון הזה לשלוט במה שאי אפשר לשלוט אי הוודאות הזו שמכרסמת בתוכנו ואנחנו מודעים לה יותר מדיי. אני מבינה לליבך מאוד ושולחת חיבוקים חמים. מקווה שנבין שהחיים יפים ככה כשאין בהם שליטה ושאי אפשר לקבל ביטחון על הבריאות שלנו!

בוקר טוב
אז בדקתי אתמול אם הגיע הפאפס - טרם - שזה טוב לא? אם היה משהו הוא כבר היה חוזר?
אבל אני ממדמיינת כבר כאבים למטה ומציק לי.
משתדלת להתעלם
ירדןזה מאוד קשה - הכי מבינה אותך. לשלוט במחשבות זה הכי החלום שלי. לדעת להגיד לעצמך די תחשבי משהו אחר

חרדתית -
ברור לי כשאנחנו חושבים על משהו יש לנו כאבים זה מאוד טבעי. המיקוד הזה גורם לתחושת הכאב. אין ספק. נפוץ מאוד ההיפוכונדריה. מחכות לשמוע בשורות טובות בהקדם.

אני חושבת שאי אפשר לשלוט במחשבות. יש לנו הרבה מחשבות. אני פשוט חושבת שאנחנו ממוקדות ונותנות יותר מדיי במה ומקום למחשבות שלנו ואז זה הופך את המחשבות למציקות וטורדניות.

תראו איזה משפט חמוד מצאתי

החיים לא צפויים. אין לדעת אם נזכה לחיות עד גיל 90 או שחלילה וחס נחלה במחלה קשה. אין דרך לשלוט בכך ואין שום סיבה לשגע את עצמנו תוך כדי.

שבת שלום

זה בדיוק בשבילנו . שבת נפלאה.

לורן - גם אני נשברתי היום וקראתי המון על מחלות ודברים קשים שקרו לאנשים בפורומים
בנוסף אני צריכה לעבור ניתוח אז חרשתי את כל אתרי הרפואה... לא פשוט!!!

נגעתי בטלפון והוא היה מחובר לחשמל. הרגשתי התחשמלות קלה. אין סימן על הגוף. אתן חושבות שזה מסוכן ודורש התערבות רפואית?

ערב טוב
חרדתית , לגבי הבדיקה לוקח לה חודש עד שמגיעות התשובות . הבנתי שאם חלילה הבדיקה לא תקינה הם לא מחכים ויוצרים קשר לאחר ימים ספורים!
ירדן את יכולה להיות רגועה לא נראה לי שזה מסוכן , אני בעבר התחשמלתי מפן אבל ממש התחשמלות כזאת שקיבלתי הבזק שעפתי אחורה והנה הנני כאן

הקטע של לקרוא מידע באינטרנט נראה לי שזה גובל אצלי במין אובססיה או שזו ההפרעה הטורדנית שקופצת לביקור...
איך הולך לך עם הגמילה מהבדיקת דופק?

תודה על ההתעניינות
היום לא בדקתי בכלל. איזה כיף!!!
יכול להיות לורן, יכול להיות שזהocd אני קוראת עכשיו קצת על ההפרעה.
יש דרכים לטפל באובססיה למשל הימנעות בצורה הדרגתית

ירדן נשמע לי ממש בסדר עניין ההתחשמלות וכל הכבוד שלא בדקת עוד יום שלם! איך מאז?
סוף שבוע רגוע ונעים לכולן...

שבוע טוב לכולם
אני עדיין בגמילה. מתקדם יותר טוב מהימים האחרונים. יש רגעים שאני מאוד רוצה לבדוק למשל בבוקר או אחרי אוכל אלה מצבים שבהם הדופק שלי מהיר יותר... אבל לא בדקתי ולדעתי האובססיה הולכת ופוחתת.
בנוסף בקרוב אני צריכה לעבור ניתוח . יש לי חששות כמו מה יקרה אם יהיה לי דופק מהיר במהלך הניתוח ואחריו. מה אעשה אז. איך אתמודד עם זה. מפחדת שיהיו לניתוח השפעות ארוכות טווח על הבריאות שלי . מאוד מפחיד אותי... אוי אין סוף לדאגות ולחרדות שלנו בעולם. אני רוצה לעשות בהרדמה מקומית עם טשטוש אבל קראתי שטשטוש הוא לא יותר בטוח מהרדמה מלאה כי זה יכול לגרום לבעיות נשימה. אני רוצה לדבר עם המרדים ולראות את התעודה שלו אבל חוששת שאני אותי קצת מגזימה אני בטוחה שלא אוכל להיות רגועה ביום הניתוח הדופק ולחץ הדם שלי סביר להניח יהיו גבוהים . מה אתם ממליצים מבחינת הניתוח? איך אתם התמודדתם?

איך עברה השבת איך מרגישות???

בוקר טוב

ירדן זה טבעי שתהי בלחץ . את לפני ניתוח!!! תלכי שלב שלב. מה תעשי אם יהיה.... קודם כל תגיעי לניתוח זה צעד אחד. (אני הכי מבינה את המחשבות והחששות)
תראי איך בצעדים קטנים את מצליחה להגמל מבדיקת דופק!!!! כל הכבוד לך!

ככל שעוברים הימים האובססיה של בדיקת הדופק פוחתת.
את ממליצה לי לא להתעסק בניתוח עד שהוא פשוט יגיע ויקרה ואז אין ברירה?
מה שלומכן?

ירדן
קשה לא להתעסק בניתוח כי זה משהו מוחשי שאכן עומד לקרוא
אם תצליחי אז כל הכבוד לך
אבל לא יודעת אם היתי מתאמצת להתעלם מהניתוח כי זה משהו שהוא לגיטימי והלחץ מובן
לעומת זאת דופק - אנחנו יודעות שההתעסקות בו היא נטו חרדה
זו דעתי
מה את חושבת?

נכון. מסכימה איתך.

הי לכן
ירדן כל הכבוד על ההתמדה! ממש השראה!
אני ממש מסכימה עם חרדתית, ניתוח זה באמת מלחיץ וזה בסדר להיות מוטרדת. כמובן שיהיה בסדר (-: אבל מותר לחשוש לפני.
אני נורא נלחצתי לפני הרדמות אז אמרתי את זה למרדימים והם היו מאוד נחמדים והרגיעו אותי קצת. באחד המקרים הגעתי לניתוח חירום (דימום בהפלה) מיד אחרי שאכלתי ארוחת ערב ענקית. כבר דמיינתי איך אני נחנקת תוך כדי והכל אבל גם זה היה בסדר. הם מנוסים ויסתדרו גם אם הדופק שלך יעלה יותר מדי.
קחי בחשבון שאצלי לפחות אחרי ההרדמה יש עוד חולשה ועייפות בימים שאחרי, אולי בגלל החומרים שנשארים בגוף, וגם כאבים בגרון מההנשמה. זה נורמלי (לפחות אצלי היה) אז שלא תבהלי אם זה יקרה.
מתי הניתוח? נחזיק לך אצבעות שיעבור בקלות