איך שוכחים מישהו

[פלוני_אלמוני*]

תודה בנות
פנטי מה שכתבת על חו"ל - בעלי פשוט בן אדם אחר כשאנחנו בחו"ל. גרנו המון שנים בחו"ל, היה לנו טוב והגענו לארץ רק לפני כמה שנים ומאז אנחנו פה, בינתיים. עבורו זה סבל נוראי.
אני צריכה לתת לו זמן לחשוב על הנושא . לא רוצה לעשות טעויות וללחוץ עליו יותר מדי. אסור לי לטעות הפעם עד שהוא סוף סוף הקשיב ונענה לשקול את העניין.
ועם כל זה, אני מתייסרת מרגשות אשמה. הקשר עם הצעיר ואיך פגעתי כך בבעלי כל יום זה מכאיב לי ואני אוכלת את עצמי מבפנים.
אומרת לעצמי כל יום שהצעיר לא מעניין אותי ושמתי הכל בצד וגם מחקתי את המספר. עשיתי עבודה פנימית עם עצמי אז למה בימים האחרונים, דווקא בימים האלה שהייתי עם בעלי ודיברנו על הרחבת המשפחה והכל היה הרבה יותר טוב ורגוע, למה שנייה אחר כך כבר חשבתי על הצעיר??
למה שוב מצאתי את עצמי בוהה באינסטגרם שלו (למרות שהוא לא העלה כלום כבר הרבה זמן)?
(יערה)

[דתיה*]

היי... ירד לי החשק להיות פה כשיורדים עליי.. מצטערת .

[א.א*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי
לא מצליחה להכנס מהנייד אז שולחת מהמחשב
דתיה אהובה מזל טוב
יערה שמחה בשבילך הלוואי שיתגשמו חלומותייך
פנטי האפ ודאון מתישיםםםם כ"כ מוכר מתסכל ממש
אלינורה מה קורה?א"ש איפה את?
אצלי עליות וירידות עם הבעל עכשו בסדר .
התקשרתי לאחר שבוע שעבר הייתה שיחה טובה היה לו כייף המפגש שאל אם אני עוברת בסביבה השבוע אמרתי שגם אם כן זה לא נכון להפגש-התעשת ואמר שאני צודקת
אני רגועה מבחינתו לא לחוץ לי להפגש, עכשו יודעת שאם ממש ארצה להפגש שום דבר לא יעצור אותי והוא לא יתנגד (נכון לעכשו..)
מקווה שלכולנו יהיה חג שמח ושלו

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערונת
זה טבעי שעוד מדיי פעם תחשבי עליו ועל מה שהיה
בכל זאת התאהבת בו...שימי את זה שם ואל תחמירי עם עצמך. ברגע שבעלך יסכים ויתן לך את ביטחון שאת צריכה לא תצטרכי את הבהייה באינסטגרם

דתייה
יש פה עוד בנות - אני בינהם, שלא ירדנו עלייך.
תנסי לראות את אילו שכן... נשיקות

א.א
איזה עליות וירידות עם הבעל?
איך את מרגישה אחרי השיחה?

אני החלטתי ליזום יותר שיחות בטלפון, נמאס לי מהסמסים. נראה מה יהיה איתי
מנסה לחזק את הקשר עם בעלי ומפסיקה עם הגלולות- החלטתי. זו הייתה החלטה קשה מאוד, אך בעידוד בעלי החלטתי לעשות את זה. בעיניים פקוחות לחלוטין.
אני ממש מפחדת מזה ומלחץ מכל ההשלכות.
אבל איפה שדורכים במקום ולא מתקדמים הלאה אין התפתחות וזה גם מעיב על היחסים.
מקסימום אניה גרושה פלוס שניים.

מוזר לי עם האחר. לא יצא שהתראינו באינטימיות
כרגע קשה לי לחשוב על זה. מעדיפה את זה כמו שזה עכשיו ועדיין שולחת מבט לפלא לראות את השם שלו מתנוסס על הצג. אז פחות תלות אבל כן רצון ליחס.
חשבתי שזה ״ירד״ לי. זה נגמר מתישהו?

[דתיה*]

צודקת.... לא יודעת מתי ירד לך הרצון ליחס... תראי אותי עדיין רוצה והייתי שמחה לראות את שמו על הצג... מאחל חג שמח פחחחח ניראה לי בחלום הוא יאחל לי.

ואו שהפסקת גלולות תיכף תספרי לנו על הריון כל הכבוד

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
זוכרת איך בחגי תשרי רצינו הודעת חג שמח? חחח
כמה זמן עבר מאז וואו. כן במקום אחר ריגשית.
קצת התאכזבתי היום ממשהו. צריכה ללמוד לשחרר. זה נובע מחוסר ביטחון שלי בי ובקשר איתו.
היה נחמד השבוע הזה איתו. רק שזה אף פעם לא מרגיש לי ״בטוח״, מתכוונת להוריד הילוך בשביל עצמי.
לגבי הריון- חכי יש זמן. פעם קודמת לקח לנו למעלה משנה. ולפני שנה וחצי ניסינו עוד חצי שנה וזה לא הלך.
מה שיקרה יקרה. אני צריכה לעבוד על דרך להרגיע את הלחצים, לשחרר את המחשבה.
איך הקטנטונת?

[דתיה*]

כן חיכיתי ולעולם לא קיבלתי גם הפעם לא אקבל.. רצה שניפגש .אמרתי אולי אהיה באזור שלו בחג. לא טורח לברר אם אני באה או לא

קטנה מהממת.. עושה לי שמח אבל ההורמונים ככה אפ ודאון

[דתיה*]

ושנה שעברה בזמן הזה עדיין היינו חברים טובים..

[דתיה*]

בקיצור בנות יקרות אם הוא בחר לא לאחל אאחל אני לכם חח
חג שמח וכשר שנראה את הטוב ונצא לחופש לחירות אמיתית מכל הבלאגן הזה שנכנסנו אליו.
הרבה בריאות ושמחה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
ממש ככה שנצא לחירות!
חג שמח!!!
ותהני מהקטנטונת.
אצלי היה זוועה שנה שעברה איתו, זה היה הרצף הכי ארוך שלא דיברנו ואני היא זו שיאחלה לו חג שמח וענה בקרירות, מה שהוביל לשיחה וכו.
קיצר השנה זה לא ככה, ועדיין לא מרגישה מסופקת בקשר איתו. לא יודעת אם ישלח, זה יפתיע אותי אם הוא לא ישלח.

[דתיה*]

אתם בקשר אין סיבה שלא ישלח.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את צודקת, לא אמורה להיות סיבה
והנה עדיין לא שלח. וזה בכלל לא העניין.
עצם זה שאני תוהה אם ישלח, אם יעלם או לא. מתיש.
חג שמח בנות. תהנו עם המשפחה כמה שאפשר

[דתיה*]

תעדכני ששלח... חג שמח. אני קצת מאוכזבת היתה לי ציפיה משום מה הזויה שאני. חג חירות שמח

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז הוא לא שלח
ואני בהלם מזה. באמת.
וואלה? התאכזבתי

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

משהו מצחיק קורה. שתמיד שניהם מתהפכים ביחד. ולאאאאא האחר לא השפיע עליי הפעם. בחיי. התעלתי על עצמי כמה שיכלתי ולא נתתי לזה להוריד אותי
והנה היום, עוד ויכוח עם הבעל כי רציתי לצאת לחופשה עם מישהו שהיא לא הוא. חלילה שאעשה זאת. אסור לי לצאת עם חברה פעם בשלושה שבועות
נראה לי הוא הפך לאובססיבי, מזכיר לי אולי מול האחר. הזיייייה. בואנה זה מטריד. מלחיץ נפשית. כל התלותיות הזו. וואו זה רק מרתיע ודוחה לא מקרב
וחשבתי שהחלטנו. מפריע לו עדיין שהעולם שלי לא סובב סביבו. אני מרוכזת בעצמי - כדבריו.
לא יכלתי להתנשק איתו ברביעי - הוא נפגע. לא התחשק לי נשיקה צרפתית. אז מה? גם ככה שכבנו ולא הייתי במיטבי
עד מתי!? יש פה שני מעגלים שאני ממשיכה לקיים

[פלוני_אלמוני*]

פנטי יקרה,
את ממש לא מרוכזת בעצמך. לדעתי את מאוד מאוד קשובה ומודעת לסביבתך הקרובה .
עצוב לי לקרוא שבעלך לא מרשה לך לצאת עם חברות, זה לא צריך להיות ככה.
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערונת
מה שלומך?
אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות
האם אני מגזימה? מה קורה פה?
לא מחמיא לי שהוא רוצה לבלות זמן איתי. זה נראה לי מעיק וממקום לא נכון. ממקום של חוסר ביטחון. של תלות.
הרי הייתי שם לא מזמן..הזוי, אבל חוויתי את עוצמת הפגיעה, הדחייה, שצד אחד לא רוצה באותה המידה שלך. זה שובר. אבל צריך לדעת לאפשר, לשחרר. לא לחנוק. זה מה שאני למדתי. וזה מה שאני עשיתי. תמיד. עם כל הקושי שלי, לא הפצצתי בהודעות, או התחלתי לדרוש או לשגע את האחר. התאמתי את עצמי. כי אני יודעת שבטבע ככל שרודפים ככה בורחים. וכדי להיות באיזון שני הצדדים צריכים להרגיש מבפנים ראויים ומוכנים.
כמובן שאין מה להשוות קשר של עשר שנים לקשר חולה של שנה (ברוטו). יש לי כלפיו אמפטיה. ייתכן שגם אני הייתי נפגעת שלא רוצה לבלות איתי ומעדיף עם חבר. אבל הסברתי שזה לטובת התאוררות מכל המצב הזה.
וזה לא שכל שבוע אני יוצאת. או טסתי פעם עם חברה.
מרגישה כמו איזה אישה מוכה חלילה. ויש לי הרושם שאם נשאל אותו הוא מרגיש כאילו הוא גבר מושפל. מסכן ועזוב עם אישה מלב של אבן. מפלצת. מנוכרת, קרה שלא יודעת לאהוב. חלק מהדברים אגב נאמרו כלפיי ישירות.
וכמובן, שוב איים בגירושים. אז מבינה- זה הנשק היחיד שלו. אז גם ממנו אפרוק אותן. זה כבר לא מאיים עליי. נראה לי זה עושה הפוך.
חבל שככה עוברים הימים ואני בחופש מהעבודה. וקיוויתי שזה יעשה טוב. והנה אני לא בעבודה ״שלי״ ובזמן משפחה. אז חשבתי. תמימה. ממשיכה לחשוב שדברים ישתנו. טיפשה. זה מה שאני. כנל לגבי האחר. גם שם חשבתי שזה ישתנה. אחרי שבוע יחסית סבבה שהיה. נעלמו עקבותיו, אז נעלמתי גם. סיימתי להיות אמפטית.
רוצה לסיים את שני הקשרים האילו. הם לא טובים עבורי.
הם לא מספיק טובים. ואיכשהו אני מוצאת שוב את הקשר בזה ששניהם או מתקיימים יחד או אף אחד מהם.
תודה לאל מרגישה מאוזנת ריגשית. קצת מאוכזבת מהבחור. ברמת הרעיון, אבל בינינו? עם בעלי שהוא בעלי עשר שנים מכירים ומה עברנו מתנהג ככה, אז מה אני יכולה לצפות מאיזה בחור מיקרי שמכירה שנה?
זה אני שמושכת אליי את הפגומים האילו, אילו שצריכים ״תיקון״, הלא מושגים, ריגשית/פיזית
שאלוהים ימשיך לתת לי כח להתמודד

[דתיה*]

פנטי יקרה זה מעניין מה שאת אומרת. שטוב עם האחר טוב עם הבעל ושלא אז עם שניהם לא.
לא מצליחה להבין למה בעלך נגד החופש שלך באמת שלא. וחבל שבכל דבר הוא מאיים גירושין.. עצוב לקרוא שהוא מתנהג ככה.. נשמע באמת מייאש. שולחת לך חיבוק .

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי יקרה,
אתייחס לזה שאת רוצה שבעלך ישחרר, לא יעיק, לא יבוא בדרישות, ישחרר....
אתם נשואים, יש לכם ילדים משותפים. האם זו דרישה מוגזמת מצידו לחוות נישואים טובים מכל הבחינות? גם סקס, גם בילוי יחד, גם חברות?! הוא פוגע ומטיח האשמות אבל זה כי הוא לא רוצה לוותר על הנישואים שלכם כמוך.
פנטי, אני לא הייתי מוכנה לוותר על הנישואים שלי וכשבעלי היה עסוק רק עם העבודה שלו גם אני הטחתי האשמות, דיברתי, לא הבנתי למה אין סקס....נכון, זה עשה ההיפך כנראה. הוא אהב אותי תמיד (גם את אוהבת את בעלך) אך הרגיש מרוחק (כמוך). וביקש ממני להפסיק להלחיץ.
את יודעת מתי הפסקתי להלחיץ והייתי מאפשרת, רגועה, לא באה בדרישות, מכילה?? כשהכרתי את החבר שלי הגרוש והיה לי רומן שסיפק אותי מכל הבחינות. היום, אני לא יכולה לחשוב אפילו להסתכן כמו לפני שנתיים וחצי כי היום בעלי איתי והזוגיות הדדית והוא מקנא ושואל. בזמנו, לא היה איכפת לו בכלל שאני יוצאת. הוא עצם עין. העיקר שיש לו את השקט שלו. לקח כמעט שנה ולאט לאט הוא התעורר וחזר לזוגיות שלנו. והודה לי שנתתי לו את הזמן שלו והייתי מקסימה ולא מלחיצה.
אז כשבעלך יאפשר יותר זה בגלל שיהיה לו רומן מהצד שייתן לו את כל מה שהזוגיות שלכם לא מספקת.
אני אהבתי את בעלי והמשפחה שלי כדי לדעת לחזור כשבעלי התעורר אבל בעלי לקח סיכון והימר על הנישואים שלנו כי רומן והתאהבות מחוץ לנישואים זה מסוכן.
העיצה שלי אלייך, אם את באמת רוצה להתגרש אז תפסיקי למשוך את הנישואים ותאפשרי לבעלך לחוות זוגיות טובה. כנראה שאם עד היום אין לו מישהי מהצד אז גם לא תהיה לו. את באמת מוכנה לאבד את המשפחה שלכם?
אגב, ברור לי שיש מגוון בעיות נוספות אך התייחסתי לעיקרית ביותר כי אם יש הדדיות ורצון לזוגיות משותפת באותה עוצמה משני הצדדים אז מתגברים על הכל.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
תודה מאמי.

אלינורה
תאמיני לי שהייתי בצד שאומר לבעלי שהוא עסוק בעבודה שלו, כל כולו שקוע שם. זה אחד הדברים המרכזיים שהובילו אותי לזרועות האחר- המדבר הריגשי שחיתי בו.
אני החלטתי במאי שעבר שאני רוצה להתגרש ומאז משהו התעורר בבעלי. הפסקתי ״לרדוף״ אחריו ואחרי הצלת הנישואים שלנו. אפשר לומר שהיוצרות התהפכו.
במהלך השמה הזו, גיליתי שהוא לא מוכן לוותר. וגיליתי שיש מצב שאני מוכנה. יש פערים מהותיים שקשה לי להסביר אותם כאן והם יותר קשורים בגישות פרימיטיביות על תפקיד האישה.
ברור לי שאיפה שיש רצון יש יכולת. ואגיד לך שהרצון שלי משתנה, הוא לא יציב ואיתן. כל פעם שעולות הנקודות של חוסר פירגון מצידו זה גורם לי ״לבעוט״.
אי אפשר לדרוש יחס בכח, אי אפשר לדרוש רגש בכח. צריך לבנות את זה....כמה שאנחנו יודעות את זה...
ואין ספק שהילדה נמצאת אצלי במחשבות ואני מנסה גם בשבילה בכל זאת להציל פה משהו.
אבל בן זוג צריך לדעת לאפשר ולשחרר במקומות האילו.
האם הוא בוגד בי? כנראה שלא. ומאחלת לו שלא יגיע לזה, זה תהום מסוכנת גם עבורו. וייתכן שזה יחריב לחלוטין את הנישואים.
אם הייתי באמת רוצה להתגרש הייתי מתגרשת. זו לא החלטה של מה בכך. יש עוד תקווה קטנה. יש השלכות להחלטה כזו.
וברור שכל מה שרשמת זה לגיטימי ״לבקש״, אך את וודאי יודעת שזה דברים שמגיעים מהרגש.
וניסינו טיפול זוגי. ושיחות. רק בשבת קיימנו שיחה בה הגענו להבנות.
ומה קרה לבעלך שהתעורר והצליח לחזור אלייך ולנישואים שלך?
ואת מבינה שגם אני מרגישה חוסר סיפוק ולא אילו נישואים שאני מעוניינת להיות בהם

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי יקרה,
כנראה כשלא הצקתי והפסקתי לבוא בטענות לבעלי, הפכתי לאישה מאושרת ושמחה שוב בזכות הרומן. לא ביקרתי אותו על תדירות הסקס. נתתי לו שקט כמו שרצה. לא דרשתי תשומת לב ולא הרגשתי מושפלת יותר שבעלי חסר חיות. כל דבר שעשה איתי ועם הילדים כמו בילוי שמחתי ופירגנתי (כי היה לי חבר). כשרבתי איתו לפני, גם אני איימתי בגירושים, הסברתי שלא מעוניינת בנישואים עם שיממון רגשי. ואז, הפסקתי לריב. היה לי טוב שהוא כזה כי החבר סיפק הכל. בשנה הזו לאט לאט בעלי התקרב יותר, יזם בילויים, יזם טיולים, התחיל להיות מצחיק יותר כמו שהכרנו, חזר לפרגן, יזם סקס מידיי פעם (תמכתי בו כשלא הצליח לבצע ולא התעצבנתי והאשמתי שלא נמשך אליי כמו בעבר).
תיראי, בעלי מעולם לא העלה בדעתו לפרק את המשפחה ולא אמר דבר כזה. תמיד טען שאוהב ולא מבין מה אני רוצה ושהוא בסהכ עובד קשה. אני ידעתי שהוא הבעל שלי לתמיד ולא אוותר עליו (עזר שנתקלתי בחבר עם מצפון שלא ביקש שאוותר על המשפחה שלי ובנה משפחה משלו). ככה במשך חודשים..ככל שבעלי התקרב יותר (כי הוא לא הפסיק לאהוב ולרצות להזדקן איתי) ככה אני ציננתי את היחסים עם החבר (כי גם אני לא הפסקתי לאהוב ולרצות להזדקן עם בעלי). החבר עזב לחול לתקופה של חצי שנה בערך בתום שנה וקצת מההיכרות שלנו.

רשמת שהפסקת לרדוף אחרי בעלך ואז היוצרות התהפכו. זה בדיוק מה שקרה לי.
ההבדל היחיד הוא שכשהיוצרות התהפכו אני חיכיתי בזרועות פתוחות לבעלי שיחזור אליי ואילו את כבר לא היית מעוניינת בבעלך כשהפסקת לרדוף אחריו. אני הפסקתי לרדוף כדי לתת לבעלי שקט ושיחזור, לא בגלל שויתרתי עליו.

מצב ממש לא קל עבורך. הכי טוב שבעלך היה מוצא מישהי ומחכה שתחזרי אליו כמו שאני עשיתי. אבל, תחשבי טוב, לא בטוח ששווה לך להסתכן בלאבד אותו. תדמייני אותו נחשק ונאהב על ידי אישה אחרת ומקים משפחה חדשה. איזה רגשות עולים בך?
הרבה חיבוקים.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינורה
את חושבת שעשית את זה בצורה מודעת?
אני לא עשיתי את זה בצורה מודעת, זה ״פשוט קרה״, נסחפתי בזה וזה אכל אותי. של מה הפכתי להיות. ובכלל הרצון הזה להיות עם מישהו שאתה לא באמת יכול פסיכי. התאהבות הארדקור. וזה מה שגרם להתהפכות היוצרות.
שהרגש שלי בצורה מאוד מובהקת הלכה לאחר.
שהכל צף לי מול הפנים. לא מחפשת להיות צודקת. אבל תאמיני לי שאני צודקת. והייתי בסוג של ניתוק ריגשי ממנו. כי בעלי מבחינתי התברר לי פתאום באור אחר- לא שלא ידעתי קודם, אבל לא היית לי את האדישות ״והחוסן״ המספיקים כדי להגיד - עד פה. אליי לא יתייחסו ככה.
וכן, בהתחלה (של הקרע והפער בעקבות האחר) אמרתי לו שאני רוצה שהוא יאהב אותי, יפרגן לי, יתן לי חום שארגיש יפה וכו. ואז הוא התחיל לשנות דברים, פתאום רוצה לשכב איתי בתדירות שלא הכרתי, מפסיק לקלל והאמת עשה צעדים. וזה ״מצחיק״ אותי היום שאני צריכה למחוא כפיים על זה שהוא פשוט מתנהג בכבוד וכמו בן אדם שאוהב. וזה לא מספיק לי. כי בפנים ״אין לי לאן לחזור״, לי אין לחזור לתחילת הקשר, עכשיו בעלי יותר נורמלי מההתחלה, יותר מאופק, פחות עצבני. יותר מתקשר. אז אם תשאלי אותי אם על סמך העשר שנים שאנחנו יחד ארצנ להעביר עוד חמש? אשיב לך לא נחרץ
ורק, רק בגלל שראיתי שהוא מנסה ולעיתים מצליח ויש ילדה בעסק ויש את הפחדים שלי אמרתי ניתן צאנס.
אבל גם את זה הוא עושה ממקום שמרוכז בעצמו.
דוחף ודוחף. אמרתי לו מילים ״קשות״ בצהריים. דיבר על תשוקה. שהוא רוצה תשןקה שלא היית לנו. אמרתי לו שכרגע אין לי תשוקה אליו ושההתנהגות שלו רק מרחיקה את זה עוד ועוד. ושזה קשה כל התלות הזו שאני מרגישה שהוא פיתח בי. שאני צריכה להיות צוות הוואי ובידור שלו. ושיעבוד בחוץ. ובעיקר שידע לפרגן. מבפנים. כמו שאני פירגנתי כל השנים האילו.
מדמיינת אותו נחשק ונאהב על ידי אישה אחרת - וודאי שזה צובט לי את הלב, ומצד שני יש לי הקלה. כי אולי מישהי אחרת תעשה אותו מאושר, נראה שכרגע אני גורמת לו לסבל רב. וזה קשה לי.
לדמיין מקים משפחה אחרת- זה קשוח, אין ספק. ישר מחשבות מה יהיה המקום של הילדה שלי שם.
אבל אילו חלק מהפחדים. אני יודעת שמשפחת מורכבות זה לא פיקניק וזה הרבה יותר מסובך מאשר משפחה ״ביולוגית״. גם לי בא ״לאהוב כמו בסרטים״, ולעוף עליו ברמות קשות. אם רק הייתי מרגישה כיום חצי ממה שהרגשתי לבחור וואו. שנינו היינו בעננים היום.
אבל זה לא מגיע. ואולי זה גם מנגנון הגנה שלי.
אני מעריכה את בעלי, יש לו תכונות מעולות. אבל בכל מה שהיה קשור לזוגיות וליחס אליי זה היה מתחת לכל ביקורת. אז זה מה שהוא ידע, ואני כנראה חייתי בסרט של אהבה קשוחה, טלנובלה סטייל (אולי זה שרט אותי)
ולא השכלתי להבין. ולפעמים בא לי להתחיל מהתחלה
עם איזה רווק, שיאהב אותי כמו שאני ואני אותו. ויאהב את הבת שלי. בלי כל השק הכבד הזה. בלי מה שעשיתי....זה גם לא דבר פשוט לחיות איתו. הפרתי את אמונו גם אם הוא לא יודע...אני יודעת.
ואז אני אומרת לעצמי- למי יש כח לכל החרא הזה מחדש?
משפחות, עיניינים, לכולם יש חרא. התאהבות חולפת ואז מבינים את האמת, מי הבן אדם שמולך. ואם שוב ״אפול״.
ראי אותי ואת הבחור, אני עדיין בקשר איתו (נראה לי - למה יש בינינו דממת אלחוט מחמישי), למרות שהוא לא מרקיד לי את הלב ועושה לי גוד טיים מהסרטים. ועושה אותי רגועה 90% מהזמן. ואני עדיין שם. מנסה לפצח.
אוהבת את הבלתי מושגים. את ״הזאבים הבודדים״, כי אז כשהם מתאהבים הגמול גדול יותר.
פשוט מצחיק אותי איך הבחור ובעלי דומים בפן הריגשי.
לא בשאר ההתנהלויות. הבחור בטוח לא היה מקלל את אישתו. אבל הוא בוגד בה על ימים ועל שמאל. זה מבלה וזה טרפה
קיצר, המח שלי כבר נשרף ממחשבות. כל הגוף שלי קפוץ מלחץ. העיניים שלי כבויות.

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי,
ההתאהבות האובססיבית באחר לפני ארבע שנים קרתה בצורה לא מודעת ואיבדתי את הראש. ברור שהזוגיות המשמימה בבית תרמה לעניין.
לשאלתך, את החבר הגרוש בחרתי בצורה מאוד מודעת. 1. להתגבר על האחר סופית. 2. להפריח בי את השממה הרגשית, לאחות את הלב הפצוע ולקבל את הפנטזיה אחרי הנפילה עם האחר. 3. לתת לבעלי שקט כי גם כל מה שקרה עם האחר והסבל שחויתי האשמתי בהם את בעלי והיה קשה לי לסלוח.
תראי, מעולם לא חויתי מבעלי זלזול או חוסר כבוד. רק שיעמום, בלי הרבה יחס , בלי התרגשות, בלי פרטנר מלהיב.
אם בעלך קילל, התנהג ככה אלייך במשך השנים אז לא פלא שאת לא מעוניינת להמשיך לחיות איתו.
תעני לעצמך האם את מוכנה לסלוח לו ולהתחיל מחדש כאילו הכרתם עכשיו? יקירתי, גבר שמקלל זה חוסר כבוד ואלימות מילולית. אם זה דפוס התנהגות שלו ופתאום השתנה בגלל שהבין שאת נעלמת לו אז הוא יחזור לסורו. האם השתנה כי רוצה להמשיך לשלוט בך? האם הפך פתאום לתלותי כדי שתיעני לו ויקבל אותך בחזרה, יינצח ויחזור להתנהגות האמיתית שלו כדי להעניש אותך? האם הוא פועל מתוך אגו או מתוך אהבה ורצון אמיתיים? אני לא יודעת ולא יכולה לייעץ כי לא מכירה אתכם. אני הייתי פותחת את זה מול המטפלת...

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינורה
כתבת ככ יפה, העלת שאלות פשוט מצויינות. אילו שאלות שאני שואלת את עצמי. עולה בי הצורך לגונן עליו ורגע להבהיר שהקללות לא היו כל יום, או אלימות פיזית. ואז אני אומרת לעצמי, גם פעם אחת זה יותר מדיי. לא צריך לקלל. ויש דברים נוספים שאפשר לעשות חוץ מלקלל כדי להשליט ״פחד״. אני בטוחה שהוא לא עשה זאת במודע והוא מאוד מתנצל על כך היום.
לא יודעת אם אני יכולה לסלוח לו, או לעצמי במאה אחוז. אם רוב הזמן היה לי חרא איתו, ההחלטה שלי הייתה יותר פשוטה. אני מדמה את זה לשתי אישיות, אחת שמאוד נהנתי איתה ואחת שפשוט רציתי לברוח ממנה. הרגשתי מושפלת, חוסר הוגנות. ובאמת ״שעד ש״הפכתי אדישה (רק בזכות האחר)הוא ״פתאום״ נזכר מה יש לו בידיים. וגם זה עוד יש לו גליצ׳ים- אבל זה בסדר, שינוי לא מתרחש ברגע.
ואז אני חושבת על האחר- איזה מקום הוא משמש עבורי ולמה, הרי ברור שהוא לא גורם לי אושר עילאי רצוף. אלא רק לפרקים, ואין שום עיקביות או יציבות איתו (מבחינתי) ברמת האיכפתיות וההשקעה שלו. ואיפשהו מאז שהייתי אצלו בבית מצד אחד חשבתי ״שסיימתי״ את שלי. השגתי מה שרציתי אז. וחשבתי שזה יזיז אצלו משהו ואני זו ״שנבהלתי״ - ממש חייתי בסרט. הוא יודע יפה יפה להתנתק. ואז מגיע נתק מחמישי ואני לא במחשבות אובססיביות או בדיקה של ״מחובר״, אבל זה צבט לי את הלב. והייתי צריכה לעבוד על עצמי כדי לא לתת לזה להשפיע עליי ולדכדך אותי.
המטפלת שהלכנו שאלה אם אנחנו רוצים להזדקן יחד, שאלה שאת השבת עליה בקלות עם בעלך, לי אין תשובה מידית של כן. יש בי חשש מאוד גדול לוותר על עצמי, לחיות לעיתים בלחץ ולהכנס שוב למעגל

[דתיה*]

מה שלומך פנטי? מה שלום כולם פה? איך עובר לכם החג? לנו נחמד מאוד . מטיילים קצת עם התינוקת החדשה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
הייי מה נשמע? האמת תודה לאל עובר בסדר, התחלה לא היתה מבטיחה עם כל הריב, אבל כנראה טוב שהיה. כי אנחנו נהנים סהכ יחד. וזה בהחלט עושה טוב.
עם האחר עדיין דממת אל חוט, כתבתי לו איזה משהו ועדיין לא שלחתי, התבשל עם זה עוד קצת. סוג של מכתב פרידה/סיום/שיחרור. אני רק צריכה ורוצה להיות סגורה על עצמי ושזה לא מניפולציה ריגשית שלי עליו או על עצמי, כדי להרגיש טוב יותר. איפהשהו אני גם מאפשרת לו ליצור קשר ולשמוע מה יש לו לומר, או איך הפעם יציג את זה.
זה בסדר שיש זמן למשפחה ולשים בצד דברים ״אחרים״. הייתי מקבלת את ההסבר הזה שלי, אם היו חילופי חג שמח הדדים. אבל איך שהקשר מחמישי הסתיים לא מרגיש לי נעים. בנוסף מרגיש לי חסר טעם כל העיסוק הזה בו. באמת מנסה לשאול את עצמי למה אני עוד נאחזת. רמת הרגש ירדה, רמת התשוקה, יש בי אכזב גדולה, אני לא חושבת שהוא כזה מדהים כמו שחשבתי. מה בחוויה איתו ממשיך להשאיר אותי עוד ״בעניין״...

שמחה לשמוע שנחמד לך מאוד -תודה לאל!!!!!
האם אפשר להגיד ביי ביי לדביל שלך? האם תהי מאילו שמספרות על איך זה היה ועבר???

[דתיה*]

חחח בינתיים לא. הוא שלח לי הודעה אתמול וקצת התכתבנו אבל לכי תדעי.בטוחה שיגיע היום הזה שאומר לו ביי ביי.. מתי אינני יודעת. אני מתאוששת לאט מהלידה ככה שלא שקועה בו ככ. מידי פעם כן חושבת עליו אבל כבר לא באותה התלהבות כמו אז. נשאר משהו זה בטוח אחרת לא הייתי עונה לו אתמול. לצערי הוא יותר רוצה אותי בקטע מיני ולא חברי.זהו

מוזר האחר שלך. באמת אבל! כניראה רק שאת לידו ובעבודה הוא נזכר בך. כך לדעתי. ובוודאי הוא עם אשתו צמוד כמה מתאפשר לו? כמובן שמי שרוצה מוצא זמן גם בשירותים.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
וואלה שלח לך הודעה היבחוש? מה רצה התולעת?
נחמד לקרוא אותך, את במקום אחר. שומעים.
נראה כאילו ההורמונים מפנים מקום להיגיון

תשמעי, הוא הזוי פצצות. לא חשבתי שנתחיל לפתוח בשיחות וואואפ סוערות. גם לי לא ממש מתאפשר
בכל זאת כללל היום עם הילדה ובעלי, אבל את הייתי רוצה הייתי מוצאת חמש דק לשלוח מה העניינים, או סתם איזה אימוגּי שאומר- אתה במחשבות שלי.
ושוב. ברוווור לי שהוא חושב עליי. לא באותה תדירות שאני עליו, אין ספק. זה לא העניין. הענין שאם מישהו אומר משהו, אני אוהבת שמקיימים. אמרת שתדבר איתי כשתוכל, אז עד עכשיו לא מצאת את הזמן.
תקשיבי הוא הזוי פצצות באמת, ערב קודם לכן יצא שידבר ו בטלפון. לא מבינה אותו ולא אבין כנראה לעולם וזהו.
סתם מאכזב.

[דתיה*]

התולעת כולה הגיב לאיזה סטטוס .. וסתם טיפה התכתבנו לא המון בכלל.
את צודקת לגבי האחר שלך זה מאוד מאוד מאכזב.ונכון שהוא חושב עלייך אבל לא עד כדי לשלוח הודעה כניראה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שבוע טוב לכולם
וואלה עבר דיי נחמד החג.
הרבה תהפוכות המחשבות, ברצונות.
נראה מה יהיה מחר חזרה לשיגרה. ומעניין מתי האדון ייצור קשר. הפעם זה מעניין בצורה אחרת. הכוונה- לא האובססיה תודה לאל. פשוט מסקרן אותי לדעת מה הפעם יגיד, איך יציג את זה הפעם. נראה לי כבר ככ חסר טעם כל זה. זה רק אני והרצון שלי להישאב לזה. באמת שהוא לא ממש נותן לי סיבות. ויודעת להגיד שאם לא היינו עובדים יחד כבר מזמן הייתי יכולה להיות מאחריו. ולהתגבר עליו. אבל זה בסדר. זו ההתמודדות שלי.
זה המקום שלי לצמוח מבפנים, מהבנה, מהשלמה ולא מבריחה. קשה. באמת שזה קשה
מקווה שהכוחות שמלווים אותי ביומיים האחרונים ימשיכו גם מחר.

[דתיה*]

בהצלחה!תעדכני

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
איך עבר הסופש?
הגעתי לעבודה עדיין שום תקשורת
שוקלת את צעדיי באמת. מנסה להבין אם אני מקיימת אותו דפוס

[פלוני_אלמוני*]

גם אני חשבתי שרק בעלי אשם בהכל ובהתנהלות שלו הוא ממש דחף אותי לבגוד ושהוא עוד צריך בכלל להגיד תודה שאני מוכנה להישאר איתו.
אבל לאחר שעובר הזמן והרגשות מהאחר מתאזנים גיליתי שיש שני צדדים למטבע ולא יכולה להגיד כמה בעלי תרם וכמה אני תרמתי שהגענו למצב הזה- אבל שנינו תרמנו.
חלק מהתהליך הוא להודות בחלק שלנו ולא למות מזה
אני רק יודעת ( כמעט בוודאות גמורה) שרק אני זו שבחרתי ללכת בדרך "הקלה" של ניהול רומן מחוץ לנישואין והוא לעומת זאת לא היה מוכן לחצות את הקו האדום הזה.

[מיכל*]

פנטי, אולי תנסי להפוך את זה למעבדת מחקר בנושא פנטי. פחות מעניין מתי הוא יתקשר ואיך יתרץ. יותר מעניין להכיר את פנטי לעומק. הרעיון הוא להיות מחוברת למה שקורה איתך בכל רגע נתון ומה הטריגר. נגיד: חושבת על כך שלא מתקשר. מרגישה נטושה. זה כואב לי. בוכה. איך אני מרגישה עכשיו. מישהו אמר לי משהו ומה זה גורם לי עכשיו להרגיש. ועכשיו. עכשיו חשבתי מתי יתקשר. האם היה טריגר למחשבה הזו? מתי קלטתי שאני חושבת על זה? איך זה גורם לי להרגיש? ועכשיו? עכשיו חשבתי על X. עכשיו על Y. ככה להעמיק חקור ולהכיר את עצמך ולחשוף את המנגנונים עוד ועוד.
בנזוג בא והולך ופנטי לעולם נשארת. מי היא? זו השיטה שככ עוזרת לי. וגם כיפית. התחלתי עם הדרכה ואם את מתחברת לכיוון ממליצה לקבל הדרכה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות תודה רבה.
מיכל בבקשה המשייכי עוד עם ההסבר והדוגמאות שנתת. זה ממש עזר לי.
אנסה לשקף; מרגישה שנתתי לו הזדמנות לתקן, כפי שאמר שרוצה לעשות. ולאט לאט איפשרתי לו ו איפשרתי לעצמי שוב ליזור לזה. ומרגישה שהוא איכזב אותי. ששוב נתתי את אמוני לשווא. מרגישה שלא איכפת לו ממני כפי שלי איכפת. מרגישה נטושה, דחויה, לא רצוייה.
זה עולה לי במעבר במקומות מסויימים שהסיכוי שנתראה שם יותר גבוה. זה עולה כשמישהו מתעניין לשלומי ואחרי החג יש כזה התעניינות מאנשים איך עבר ואז חושבת איך זה שהוא פשוט נעלם לי? לא שלח חג שמח, לא מתעניין.
הייתי בטוחה שכשנחזור מהחופש ישלח. אמרתי אוקיי
הוא עם המשפחה, לגיטימי שזה מורכב יותר ליצור קשר וזה גם בסדר ״להתנתק״ כדי להשקיע את כולנו במשפחה
גם לא באמת אפשר להתכתב. ככה הרגעתי את עצמי. ושהוא בטוח חושב עליי. ואיכפת לו. וזה לא ממקום של תלות. זה ממקום של הדדיות. זה כואב לי עכשיו בשעה הזו העלמות הזו. ואולי זה קטנוני אבל אני זו שיצרתי את הקשר בפעם האחרונה. ואני צריכה לראות ממנו מאמץ ויוזמה. ומנסה לחקור את פנטי. אבל כבר מתערבות לי המחשבות. יודעת שיש לי אגו - לכן לא יצרתי איתו קשר
ואז אומרת אולי דווקא ממקום של חוזקה ושל חוסר אגו, אצור איתו קשר ואני אשאל איך היה וכו. ואז אומרת רגע, את מתרצת תירוצים בשביל ליצור קשר?
מה הגבול של לתת למישהו ליזום? להרגיש שאיכפת.
ולמה חשוב לי יחס ממנו? כי זה מישהו שחשפתי את עצמי בפניו ורציתי שירצה. מישהו שגורם לי להרגיש טוב כשהוא בקשר איתי
עכשיו נהייתי עצובה. למה אני עצובה, כי אני מאוכזבת. כי האמנתי. כי רציתי ולא קיבלתי

[מיכל*]

היכולת שלי לעזור מוגבלת, ממש ממליצה לקבל הדרכה. אכתוב ככה בשטף בתקווה שייתן כיוון. לא לברוח לפעולות. תהיי עם עצמך גם אם זוועה. תמשיכי שלב ראשון באיסוף נתונים על מה קורה איתך בכל רגע. ולהרשות לעצמך להרגיש את הרגשות שעולים אבל בלי להיצמד ל"סיפור" כלשהו. נגיד במקום "למה הוא כזה דפוק איך מצאתי מישהו כזה דפוק אם הוא יגיד לי ככה אני יגיד לו ככה, זה לא סביר שככה, מילא אם ככה, אבל ככה פשוט לא עושים". כל זה בריחה מפנטי. במקום זה: מה אני מרגישה. מרגישה דחויה. זה כל כך כואבבבבב. בוכה. מאיפה בעבר הרחוק מוכר לי החוויה הזו? לתת לרגש מקום. לראות איך מרגישים אחכ. אולי הקלה. אולי מבול כאב. מה עכשיו. הנה שוב חשבתי עליו. מה עורר את זה? הרי יש הפסקות בין מחשבה למחשבה. איזה תחושה עולה בי עכשיו. להיות בזה ולא בסיפור. חוזרת הביתה. איך זה מרגיש. הבנזוג אמר ככה. איך זה מרגיש אצלי. לא הוא והבעיות שלו. אני החמודה והבעיות שלי. מקשיבה לעצמי. מחבקת את עצמי. במקום לפנות למישהו אחר שיעשה את זה. המלצתי למעלה על ספר ברוח זו. חיבוק גם ממני!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מיכל
תודה רבה, ממש עוזר לי שאת כותבת. את גורמת לי להתחזק ולא להרגיש לבד או דפוקה.
פגשתי אותו במקרה עכשיו 3 פעמים!!!!
כשכל אחת מהפעמים הוא משך יחס! שימשוך.
הייתי עם חברים שלי והרגשתי מועצמת. הרגשתי שלמי שאין זמן בשבילי לא שווה את הזמן שלי.
הרגשתי מפגרת שבכלל עוד התבאסתי והתאכזבתי.
אני אשתדל לאמץ את הגישה הזו. להסתכל ממש מנקודה של פנטי. אבל אחרי שמזהים את התחושה שעולה ומנסים להבין מאיפה זה מה עושים הלאה?
ואם זה לא מזכיר לי משהו מהעבר?
לא יודעת למה אני מרגישה דחויה, נטושה, לא זכור לי מתי הרגשתי ככה. מנסה לחשוב מתי רציתי משהו ולא קיבלתי.
ופספסתי את שם הספר - איפה כתבת?

[מיכל*]

"כשהדברים מתפרקים" מאת פמה צ'ודרון
בהזדמנות ארחיב עוד.. אין זמן

[דתיה*]

יופי שלא התייחסת פנטי.. ראה אותך נזכר?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מיכל -תודה
דתייה
יצרתי איתו קשר, אחרי הרבה התלבטויות. על קצה המזלג. הוא שאל אותי למה נעלמתי. ושהוא כתב אחרון. זיכרון של נעל יש לו. ובינינו? כתבתי לו שנגיד ונעלמתי, אז מה. לא יצור קשר. אז הניח שאני עם המשפחה ולא יכולה לדבר. פה כבר קיבלתי עצבים. כתבתי לן שנמאס לי מהדפוס הזה. שהתעייפתי. שנתתי לו אמון למרות כל מה שקרה ושוב משהו ערער את זה. התקשורת בינינו מחורבנת.
ושיש לו את אפשרות הבחירה. הוא כתב שהוא רוצה אותי בחיים שלו. כתבתי לו שיתחיל להתנהג ככה. שנתתי לו את כל האישורים לזה.
וזהו. ככה זה הסתיים. את שלי אמרתי. ובדקתי לכל מקרה שלא קרה חלילה משהו. נתתי המון הזדמנויות. הבנתי וחקרתי את עצמי בתהליך.
מרגישה שהצלחתי להתגבר על תחושת הדחייה ואולי נטישה שיכולה להיות והצבתי גבול. לקחתי בחשבון שזהו. והתכוונתי לזה. אני חושבת שהצלחתי לעשות עם עצמי עוד תהליך. בכלל היום התנהלתי דיי טוב. הצלחתי לתפקד רוב הזמן. וכמעט ולא הרגשתי תחושה הנוראית הזו של סחרחורת/לחץ/עצבות עד כדי בכי. וככה זה ימשיך. כי היום הצלחתי. לא עשיתי דרמה, לא ניסיתי ליצר דרמה. עשיתי את זה ממקום פנימי. שלם.
איפשהו כרגע, מרגישה שזה כבר ״לא עליי״, מסרתי לו את הכדור שיעשה מה שהוא רוצה. אני יודעת מה אני שווה. אני יודעת את המורכבות שיש לי ואת הרגישויות השונות. הוא באמת טיפוס קשה ומשהו ״מצחיק״, אנחנו דומים. למה גם הוא וגם בעלי תמיד אומרים את מה שאני מפנה כלפיהם? כאילו זה ככה תמיד?

[דתיה*]

איזה מעצבן זה.. כל השיחות החוזרות ונשנות האלו ומה בפועל? שום דבר זה חוזר על עצמו. טוב שאמרת מה שאמרת וזהו שחררי

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ממש כמו קשר זוגי ״אמיתי״, שיחות ושיחות ושיחות
ההבדל היחיד שכתב שרוצה. כתבת? תפעל
לא יודע כן יודע לא מעניין. לא יודע-משול ללא. באמת ששיני פאזה. לא בכל מחיר

[פלוני_אלמוני*]

ככה זה הקשרים האלה, מצד כולם אגב.
מתקרבים, מתרחקים, רוצים, לא רוצים, פועלים, קופאים,משחקים משחקים, רציניים, רודפים, נרדפים, מפחדים, לא שמים על העולם, נאהבים, תלותיים, שונאים עד מוות ומלכלכים עליו בלי סוף, מאוהבים עד מוות ולא יהיה אחר כמוהו בעולם, מפחדים לאבד את האחר, מתים להיפטר מהאחר. רוצים לשלוט בקשר רוצים להרפות ולשחרר. זהו, אני גמרתי איתו, איזה חרא למה הוא לא יוצר קשר. שלא יתקשר, למה הוא לא מתקשר
אין מנוחה ואין שקט

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני
תודה על ההתייחסות. עודד אותי לקרוא
כבר חשבתי שאני משתגעת. חחח
עכשיו תוהה למה לא יצר קשר חחחחח
עלאק רוצה אותי בחיים שלו

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נפגשנו במקרה...הפרצוף שלי הביע מה שאני חושבת עליו. שאל /ביקש משהו, רק שלא ממש הבנתי מה.אולי חיוך. מעצבן כהרגלו

[דתיה*]

ואו הגדרת בול פלוני אלמוני.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צריכה עצה. התייעצות.
נמאס לי להיות במצב המתנה. אני רוצה לשלוח לו הודעה
שמסכמת הכל וזהו. אולטימטום אבל ״מפורט״.
פשוט מעצבן אותי ממש. הקלות שכותב לחוסר תאימות לפעולות שלו. מה עכשיו ימציא? שחיכה שאגיד לו חזרה?
יש לי רצון ופחד.
חייבת לצאת מהדפוס הזה. לא רוצה יותר.

[דתיה*]

תכתבי פנטי.. הוא כמובן יתרץ תתכונני לכל מיני חירטוטים למה הוא לא יוצר קשר וכ. את כבר רואה את המציאות. תכתבי שאת מצטערת והקשר בצורה כזו לא מתאים לך ונתת לזה כבר כמה הזדמנויות. רק תתכונני שיש מצב שוב שתיקלעי לסוג של משא ומתן איתו. יוו את מזכירה לי אותי שהוא היה מתנהג ככה בדיוק וכל הזמן הייתי אומרת לו שזהו שלא מתאים והוא היה מתרץ או מה..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
אבל מזה אני רוצה להימנע. נמאס לי מהחירטוטים ו המילים היפות. ולא מרגיש לי נכון לחסום.
שוקלת איך לבטא. שוקלת מה לכתוב.
פעם א״ש הייתה מכנסת לפה ותארה מצב דיי דומה. מעניין מה היא עשתה.
וואלה זה כבר מרגיש לי פיכס. ומנסה לא להיכנס לדרמה ולמשוך תשומת לב. אבל דיי.

[דתיה*]

אל תחסמי ואל תמחקי. תכתבי כך
לאיקס היקר.. ניסיתי וניסיתי ואני רואה שאנחנו לא באותו ראש ובאותו כיוון.. לא מתאים לי להמשיך כך אז ניפרד כידידים. בהצלחה

זהו

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בסדר
יאללה הולכת על זה, אעדכן

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טוב. קרא חלק. שמחה ועצובה בו זמנית.

[פלוני_אלמוני*]

פנטי,
בשביל מה המכתב הזה?
עבור מה להציב אולטימטום? את מעוניינת להלחם על זוגיות שהיא מחוץ לחיי הנישואים שלך?
את מעוניינת לקיים אותה במקביל?
אם כן - הלחמי עליו
אם את מעוניינת בנישואים שלך, כל עיסוק בו פשוט בולשיט אחד גדול.

[פלוני_אלמוני*]

כל הקשר עם האחר הרי שקר מיסודו
ברגע שאת מקיימת אותו ממקום חלש, ממקום לא מסופק, ממקום של מחסור- הרי הוא שקר
פ ו ק ו ס
אני אחזור על זה שוב ושוב
פ ו ק ו ס
הרבה לפני שאת רוצה את האחר את רוצה זוגיות שלמה בתא המשפחתי שהקמת ושאותו את רואה באידאל שלך
ולכן כל עיסוק באחר הוא תפל ובזבוז אנרגיה

[דתיה*]

שולחת חיבוק את אמיצה!! כל הכבוד לך. הגיב משהו?

[פלוני_אלמוני*]

מסכימה עם דברי פלוני מלמעלה
צריך להחזיר את הפוקוס אלינו ולמשפחה, לזוגיות שיש לנו.
כל כך נכון! אנחנו בורחות לאחר ועל זה צריך לעבוד. על לא לברוח. להתמקד בנו.
שבוע טוב לכולן
(יערה)

[דתיה*]

זה נכון מה שאתן אומרות אבל כשאנחנו בתוך זה מאוד קשה ליישם

[פלוני_אלמוני*]

דתיה,
אני מאמינה שכולן כותבות גם לעצמן תוך כדי תהליך דומה
לא נראה לי שיש כותבים שבמקרה הגיעו לדף תוך חיפוש מתכון לחביתה

[פלוני_אלמוני*]

בשורה תחתונה אם נחשוב ברצינות- כמה מזל יש לנו שלא נפלנו לפנטזיה מושלמת. תארו לעצמכן שהיינו מקבלות את האחר המושלם? זאת חתיכת צרה. התרחיש הכי מפחיד שאפשר להקלע אליו. רומן מושלם מהצד היה הורס אותנו לא פחות. אני חושבת שאני מעדיפה להתמודד עם נפילה זמנית מאשר עם מאהב במקביל לזוגיות, עם תחושת אשמה והפחד מחשש להתפס כל רגע. וואו.
גם דרך להתבונן ולהודות על חצי הכוס המלאה לכאורה

[פלוני_אלמוני*]

ברור זה לא קל לאף אחת.
אני אישית חושבת שהתקדמתי הרבה אך כמובן הדרך עוד ארוכה

הצעיר יצר קשר בסופ"ש שלח 2 הודעות קצרות והתאפקתי לא עניתי ואין ספק זה קשה...
אבל אני בהתקדמות של צעד וחצי עם בעלי ואני מנסה להתמקד בזה כי זה מה שחשוב
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אה פה לא אקבל מתכון לחביתה? חחח
אז עדכונים... לא ממש כתבתי אולטימטום וגם לא ממש סיימתי את זה. אסביר. שלחתי בשלבים, כדי לראות שהוא יכול להתכתב. כתבתי לו בדיוק מה שאני חושבת. שאני זו שיוזמת וכו. אמר שמה הבעיה? שקשה לו ליזום, הראש שלו טרוד ועסוק ובלה בלה. כתבתי לו שכשרוצים- עושים.
אמר שכמעט תמיד מגיב לי, ושישמח אם אזום, קפה או ללכת יחד לאוכל. ושבקושי יש לו זמן ולכן לא יוזם מפגשים. ושקשה לו להתכתב במהלך היום לפעמים, כי ליד אנשים, ובבית גם קשה לו להתכתב.
ושמבקש ממני לעזור לו וליזום. ושזו מטוטלת, פעם אני פעם הוא. כתבתי לו שזה מקום מאוד קשה לי. ה ליזום הזה. ושאיך יראה איכפתיות? או הדדיות.
קיצר, אמר שחבל שאני לא מבינה אותו. אני באמת לא מסינה אותו.
כתבתי לו שאני תוהה מה יהיה נכון לנו. אמר שאחשוב על זה. אמרתי שחושבת. וזהו.
נראה לי שאני יועדת את התשובה. התקרבתי עוד צעד.

פלוני ויערה חמודות ויקרות. אתן בהחלט צודקות. פוקוס.
ואנרגיות בתוך הבית. ועדיין, יש את התהליך שאני צריכה לעבור כדי לבצע השלמה. דווקא אני כן נלחמת- על עצמי.
ואני בהחלט מבינה את התגובות שלכן. כל המלחמה. הזו נראית לי מיותרת. על משהו שגם ככה אין לו עתיד או לגיטימיות. זה דווקא ממקום שרוצה לשים לזה סוף. באמת. אני מחדדת לעצמי עוד ועוד. יודעת שזה נשמע מפגר. אבל ככה אני מצליחה להבין איפה הפוקוס האמיתי שלי צריך להיות. אני עדיין אראה אותו. ההתנהלות אחרת.
אני אשן על זה ונראה מחר איך ארגיש.
אשמח לשמוע את דעתכן

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני- ככ ככ נכון. אבוי אם היינו מקבלות מאהב מושלם. זהו היה הולך עלינו. תודה על הכנסת קצת הומור.

יערה - יא תותחית אחת!!!!! וואווווווווווווו זה ככ קשה להתעלם. אני לא אוהבת להתעלם בלי קשר. אבל יש לך מטרה בה - ילד! ואת חייבת לפקס אנרגיות לשם!
תספרי טיפים איך את מתמודדת

[דתיה*]

חחח למה לא נפתח דף איך מכינים חביתה )

[דתיה*]

פנטי את מתקדמת בצעדי ענק. כל הכבוד לך
את מובילה את המהלך למקום הנכון. האמת? אני שמחה שאני כבר לא שם בכל ההתלבטויות של מה להגיד ומתי וקשר רציף עם אחר.. את תיראי שגם כשתחליטי שזהו אחרי תקופה ארוכה.. כן ארוכה פתאום תרגישי הקלה! לא האמנתי שאני אגיע לזה אבל אני כמעט שם. וכן בסוף יוצאים מזה ובאמת מתמקדים בטוב שיש זה עוזר המון. וזה בסדר ליפול מידי פעם.לגביו הוא מחרטט לך לא יכול כן יכול .. מבינה? זה רק את ואת תיזמי זה יהיה עול עלייך ואיפה ההנאה בזה? בקיצור יש פה בנות חכמות שכותבות לך עיצות מעולות. תמשיכי בדרךשלך.

ויערה את באמת תותחית שאת לא עונה. כל הכבוד לך
. אני עדיין כמו מפגרת מתייצבת מיד כששולח הודעה אבל כבר לא רועדת מהתרגשות או מה.

[פלוני_אלמוני*]

פנטי,
המון עבודה פנימית חיזקתי את עצמי והזכרתי לעצמי מה חשוב לי ומה אני רוצה.
גם אם נופלים ומבולבלים זה חלק מהתהליך וזה ממש בסדר. העיקר לקום לא להשבר
לא לברוח . להתמודד למרות הקשיים.
יש רגעים של שבירה, לא אשקר וממש לא קל להתאפק ולא לשלוח לו תשובה, אבל חייבים להמשיך לראות כל הזמן את המשפחה מול העיניים.
אצלי, ברגע שהוא פטפט יותר מדי עשיתי זה סטופ וחתכתי. כי פחדתי שהכל יתגלה, פחדתי מאוד . וגם אחר כך כשהוא שיחק משחקים ענה-לא ענה - אני לא אוהבת התנהגות כזו, לא אוהבת את ה"יו-יו" הזה
ממש התאכזבתי ממנו. וכשמישהו לא עושה לי טוב ומתנהג כלפיי בצורה כזו למה שארוץ אליו על כל הודעה? ממש לא.
(יערה)

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א. תודה על התעניינות - קראתי את מה שכתבת, סגירת המעגל שלך פשוט הדהימה אותי וואו אחרי שנה איזה אומץ - העיקר שאת רגועה וזה הכי חשוב.

הרבה זמן לא נכנסתי לכאן, הבית הילדים והלימודים מעסיקים אותי ב 100% בנוסף בזמן האחרון האחר שלי שואב ממני מלא אנרגיה.
מי היה מאמין אנחנו 6 שנים ביחד, זאת תקופה מטורפת אבל בזמן האחרון משהו לא מסתדר לי איתו, אנחנו מתנהגים כמו זוג נשוי לכל דבר וזה מתחיל להיות קשה לי.
הבעיה היא שאני לא מסוגלת להגיד לו לא, כאילו מישהו כישף אותי, אני באובססיביות לא מוסברת. אני עושה איתו דברים שאולי בחלומות ובפנטזיות הכי מטורפות של בעלי אולי אז הוא היה מקבל..
אנחנו אוהבים ויש ביננו חיגור סיני מטורף, 2 משוגעים שלא מפחדים מכלום ושמצליחים להביא אחד את השניה לשיא מבחינה קינית, דבר שאין לשנינו בבית, אבל כזוג אנחנו מאוד שונים.
לפני החג הוא עשה לי קטע ממש מגעיל לא דיברנו והוא טס עם המשפחה ל 10 ימים, אתמול הוא התקשר ואמר בואי אני זקוק לך דחוף, אפילו רק לדבר חחחח מצחיק מכירה את הדיבורים שלו. כמובן שלא הלכתי!
אני אשקר אם אגיד שאני מתגעגעת, רק מתה מבפנים אבל חייבת להחזיק מעמד. הפעם הוא הגזים.
מה יהיה?? ימים יגידו
אעדכן

[פלוני_אלמוני*]

כל אחת נמצאת בשלב שונה
יש כאלה שרק רוצות לשמוע טיפים איך להחזיק את האחר, איך רק לגרום לו להתאהב בי ואז כל העולם יסתדר. ברור הרי שכל העולם יראה אחרת כי הוא המושלם ואין כמוהו ולכן לא מסוגלות לשמוע דברים אחרים. טיפ אחד שיכול לעזור הוא פשוט להפעיל את הזכרון ולבדוק האם הן כבר היו במצב הזה בעבר. עם יד על הלב זו פעם ראשונה שאתן מרגישות ככה? זה לא חייב להיות עם גבר. האם חוויתן כך בעבר עם חברה? אם כן , כנראה שזה עבר לכן כי עובדה שיש מישהו אחר שכרגע עושה לכן את זה.
יש אחרות, שכבר הבינו שיש כאן בעיה שהן רוצות לפתור ולשים מאחור אבל מצד שני יש גם כל כך הרבה אנרגיות וחיים אחרים , שלא צריך להתאמץ כל כך ומקבלים עונג צרוף. אז הן כבר יותר מודעות לחרא שבדבר אבל פשוט רוצות גם את ההנאה שבקשר. הן לא ימותו אם זה ייגמר בהדרגה.
יש את הוותיקות שכבר עברו עוד שלב. הבינו שכל הקסם מתפוגג בשלב כלשהו. הבינו על מה הכל יושב באמת ומנסות לטפל בעצמן . לפעמים מצליחות יותר ולפעמים מצליחות פחות כי ככה זה בחיים.
אני עוד חולמת עליו
מישהי אמרה שקשוקה?

[דתיה*]

סתם רציתי לשתף אתמול שמתי סטטוס של הקטנה.. תמונה שלה .. אני רגילה שהוא לא מגיב ולא שמתי בגללו למי שכתבה שזה צומי . לא משנה בקיצור הוא הגיב לי לתמונה . אז יזמתי שיחה בקטנה והוא היה ככ קר!!! פשוט קרח. אז אני שואלת למה הוא הגיב לי אם הוא לא מעוניין לדבר? מה הקטע שלו?

[פלוני_אלמוני*]

הוא יודע שאת בכיס שלו, מה איכפת לו לערער אותך?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מה הכוונה בקרח? איך? ואיך הסתיימה ההתכתבות?
ייתכן שרצה להגיב, קצת תשומת לב וזהו. לא תכוון לפתח את זה מעבר. קשה לי לענות כי לא ככ מצליחה להבין את הדינאמיקה שהייתה. ואת יודעת משהו? את יכולה פשוט פעם הבאה לא ליזום שיחה. הגיב? אחלה וששם זה ישאר.
תחשבי נגיד שזה כמו מישהו בפייסבוק שעושה לך לייק על תמונה - לא עם כל אחד תפתחי שיחה.
היחס ממנו לא עושה לך טוב. אז פשוט תחליטי שאת לא נכנסת לאינטרקציות מיותרות איתו וזהו.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמוני
בהחלט שקשוקה - יאמי בא לי כזו, מעט חריפה
הרי זה דיי ברור שהאחר שלנו, הוא שיקוף של צדדים בנו, כאלה שאנחנו אוהבים יותר וכאלה שאנחנו אוהבים פחות.
יש ככ הרבה סיבות מגוונות ללמה נמשכנו לעולם הזה.
כל אחת מדברת מכאבה האישי, מניסיונה הפרטי.
ואין מי שחוותה בדיוק בדיוק אותו דבר. אך הרגשות, הסיטואציות, נשמעות ככ זהות.
לפעמים יש תקווה, לפעמים ייאוש. וכשתגיע האדישות נבין איפה אנחנו במשוואה. עוד דרך לפנינו. בין הרצון לשכוח לבין הצורך להיזכר. מטוטלת הוא כתב - אכן מטוטלת, מאזן כוחות מוזר כזה.
ימים יגידו מה עם כל אחת פה, רק מקווה שכל אחת תקבל את שחשקה נפשה.

[דתיה*]

את צודקת פנטי ואני הייתי בכזה מצב רוח להתכתב. סתם הגיב שהתינוקת חמודה ואז כבר שאלתי מה שלומו וכ.. והוא ענה ממש קר ובקושי כזה כן לא. ממש לא הראה רצון להתכתב. אחר כך גם עניתי משהו בציניות והוא כזה קצת נפגע ואמרתי לו שזה בצחוק. אבל זהו זה הסתיים באוויר ויצאתי עם הרגשה רעה.

[דתיה*]

פלוני למה לערער אותי? מה התענוג שלו בזה? שלא ישלח וזהו מה הקטע שלו

[פלוני_אלמוני*]

נרקסיסט

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה, יערה, מיכל, פלוני, א.א, א״ש, אלינורה
חג עצמאות שמח בנות יקרות

[דתיה*]

חג עצמאות שמח גם לך פנטי!
מה חדש? אצלי היה קצת מעניין עם ההוא..אפרט בהזדמנות

[פלוני_אלמוני*]

חג שמח!
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
הופהההה, ספרי.אל תשאירי אותי במתח
אנחנו בקשר. החלטתי לקחת את ההצעה שלו - שאני אזום. ויש היענות מבחינתו. זה לא תמיד פשוט לי, אבל כרגע זורמת עם זה. פשוט משתדלת לא להתחשבן מי שלח למי הודעות. לא תמיד זה מחזיק מעמד מבחינת התחושה. שבוע הבא לא אהיה בעבודה...נראה מה יהיה.
אני חושבת שזו פעם ראשונה שאני מרגישה שאנחנו קרובים ולא בקטע של חברי נפש. אלא שאני פשוט אני והוא פשוט הוא. וכרגיל אני הטיפוס היוזם וכנראה שהוא פאסיבי. משתדלת גם לא ״להגזים״ וכן לתת לו מרחב להתבטא ומקום לשלוח או להראות רצון.

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות, עצמאות שמח
פנטי, בהצלחה אבל מניסיון את אמנם תנסי אבל תתאכזבי, תתעצבני וזה לא יילך כי את מעוניינת בחיזורים.
אצלי כרגיל, עסוקה, לא מתגעגעת ואין לי זמן ורצון להשקיע באף אחד מחוץ למשפחה הגרעינית שלי.
מידיי פעם מתעניינת בחיבה לשלום החבר והוא בי. אין תחושות לא טובות, פשוט הבנה שהקשר מיצה את עצמו בתקופה זו.
נ.ב האחר מפעם מחק אותי מאנשי הקשר שלו כבר לפני חודשיים. מוזר אבל לא מעניין.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינורה
ייתכן מאוד - מבחינתי עוד שיעור בדרך. אם גם אחרי זה, התאכזב והתעצבן- הרי באמת מיציתי הכל
כרגע אני באווירה טובה עם הדבר הזה, מה גם שלא קיימנו יחסי מין כמעט חודשיים. אז כרגע באמת שבסדר לי
תקשיבי מדהים שהגעת למצב הזה, ככ נחמד לשמוע.
אחרי לא מעט שנים של טלטלה, אובססיה, התאהבות, טירוף. מרגיש כאילו ״הגעת לנחלה״, תאחזי בתחושה הזו
הלוואי והיא כאן כדי להישאר.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אתאכזב ואתעצבן. מתקנת שגיאות כתיב

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי,
תודה לאל שנה וחצי מנוחה ונחלה. אמנם אחרי 3 שנים זוועתיות אך הכל לטובה

[דתיה*]

זהו שהוא ביקש שניפגש כי אמרתי לו שאולי אהיה באזור שלו שבוע הבא. בקיצור פתאום התחנף אמרתי לו שאני לא רוצה להיפגש עם מי שלא סופר אותי ממטר. התחיל לומר אני מת עלייך ותמיד אהבתי אותך פשוט לא בנוי לקשר.אמרתי לו שהוא תמיד שידר לי הפוך. בקיצור לא יודעת מה יצא בסוף אבל הוא הבין מצוין שירד לי ממנו

[דתיה*]

אלינורה טוב לשמוע.. אגב איך את יודעת שהוא מחק אותך?

[דתיה*]

שכחתי להוסיף שהשיחה נקטעה באמצע. התכתבות כן? ואז שלחתי לו תגובה על משהו שכתב . ראה ולא הגיב. אז לא הצלחתי להבין איך בנאדם הוא חם וקר ב24 שעות. פשוט הזוי

[דתיה*]

פנטי אם טוב לך איפה שאת נמצאת כרגע זה סבבהלמרות שגם לדעתי ימאס לך להיות היוזמת מניסיון.ואיך עם בעלך?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינורה - לגמרי, הכל לטובה. לפעמים צריך להגיע לתחתית כדי לטפס למעלה חזקים יותר.

דתייה
הוא אמר לך שלא בנוי לקשר. מבחינתו אין לו בעיה שתעשו סקס ואחכ כל אחד ילך לדרכו. הוא לא ממש מתכוון לפתח דיבור או מעבר, ככה זה נראה בכל אופן.

לגבי? ברור לי שיגיע שלב שימאס לי ליזום. כרגע פשוט עוד ״נאחזת״ בבקשה שלו לעזרה. שאני אזום.
הוא זורם, עונה, משתף ומדיי פעם יוצאות לו מילות ״חום״. כבר הבנתי שהכל שברירי. אם הייתי מרגישה שאני יוזמת ולא מקבלת יחס בהתאם, זה היה נפסק. השלב הבא למצוא את האיזון לגבי זה. זה לא שאני רק שמציעה להיפגש לקפה או משהו כזה. יש גבול חחח. אבל בהחלט אני לא פאסיבית. ממש לא.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עם בעלי, הרבה יותר טוב. למרות שיש עוד גליצ׳ים. מרגיש לי ביומיים האחרונים שהוא קצת התקרר. ככל שאני ״מתקרבת״ נראה שהוא מוריד רגל. אולי זה אצלי בראש? לא יודעת. אבל נגיד זה במעשי התחשבות.
משתדלת מאוד לא לחזור לאותו דפוס של ריחוק ממנו.
כרגע עם הבחור ברקע, בסדר לי.
הייתי רוצה לפרט יותר דוגמאות, אבל בכל זאת קצת חוששת לא לחשוף פרטים. אבל גם פה אני לוקחת תפקידים ״גבריים״ לפעמים.

[דתיה*]

נכון לא בנוי לקשר אז למה היצירת קשר ההזויה הזו פעם בחודש? בשבועיים האחרונים היה קשר יותר רציף הגיב לי לסטטוס.. זו הדרך שלו לפנות אליי.
הוא גם אמר שרוצה לפגוש אותי לומר סליחה... עלק

אני שמחה שקצת מסתדרת עם הבעל ויותר טוב.
אני מאוד מותשת פיזית אחרי הלידה הזו . הגוף שלי רחוק מלחזור לעצמו וזה ממש מתסכל. רוצה להרגיש עצמי ולהרגיש טוב.
שתיהיה שבת שלווה לכולם.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה, כי מה איכפת לו? זה לא גוזל ממנו כלום. נהפוך הוא, מקבל ממך קצת יחס, ליטוף לאגו.