איך שוכחים מישהו

[פלוני_אלמוני*]

ואת לא לבד יש קוראות שקטות שסובלות בשקט ומוצאות בכן נחמה

[דתיה*]

חח פלונית חמודה היצטרפי אלינו למה לך לסבול בשקט? הכי כיף לשחרר

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני בוקר טוב
תחילה כעסתי על האימרה - את בכיס שלו. אבל זו התחושה שלך ואכבד אותה.
אני לא חושבת שאני בכיס שלו. אני לא בכיס של אף אחד. רק של עצמי ושל הרצונות שלי.
ובהחלט. צדקת לגבי הרצון שלי, נראה לי שאם הדברים היו מתנהלים בדיוק כפי שאני רוצה לא הייתי מתייסרת, ייתכן. וייתכן שהייתי שהייי מוצאת דברים אחרים להתייסר לגביהם...
מה שאני כן יודעת שאני רוצה להיות במקום אחר
בו אני אדון לרגשות שלי ולתחושות שלי. ויש לי יכולת לאזן ולחזק את עצמי בעצמי. נכונה לי עוד דרך.
אני רק יודעת שברגע נתון אני עושה את הכי טוב שלי
גם עכשיו. ממש ממש עכשיו

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ותודה, נחמד לי להרגיש לא לבד
ושיש עזרה במה שאנחנו כותבות

[דתיה*]

אני החלטתי שזהו. אני לא שומעת ממנו הוא גם ככה עסוק לו שוב נון סטופ בתוכנה ההיא.. ולא מעוניינת לשמוע ממנו יותר. בשביל להתקדם צריכה לשכוח ממנו.מקווה שלא יפנה אלי .. ואם כן יש מצב שלא אענה לו יותר.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו דתייה כל הכבוד!!!!!
גאה בך ממש!!!!

[דתיה*]

חכי בואי ניראה שזה מגיע לפועל כשהוא ישלח.. בינתיים שבועיים עברו ושקט

[דתיה*]

חח פנטי אל תיהיי בטוחה שאחרי לידה לא אכנס לכאן... תלוי מה יהיה מצב רוחי אל תשכחי שאז יש נפילת הורמונים.. מקווה שהוא לא יזיז לי.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מקווה בשבילך שתיכנסי בשביל לתת טיפים ולעודד

ותדעי לך שאת מדברת אחרת! ונכון לכרגע זה שינוי פאזה וכל הכבוד לך!
האמת שה תלוי בנו אך ורק בנו
הלכת למטפלת שוב?

[דתיה*]

לא זה מלא כסף.. אבל לצערי אני לא עושה מה שהיא אמרה אז אני בעייתית ולא עקבית מגיע לי מכות ))
אני חושבת שאני בכלל בתקופה משוגעת לפני הלידה עם התינוק פה מלא דאגות ולחץ וזה לא מוסיף... צריכה איזה ניקוי ראש טוב וחופשה טובה דחוףףף .. אבל זה לא יפתור את הבעיה נכון?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה היא אמרה לך לעשות? שתפי
אולי נלמד משהו
אולי לא יפתור מהשורש, אבל ייתן קצת אוויר ואתנחתא, לכי על זה!
זה ררקקק תלוי בנו!!!
אנחנו נצליח! אני ואת נצליח!

[דתיה*]

למה מציק לי שהוא לא שולח כלום אה? מה הקטע שלי? זה הזמן להתחיל לשכוח ולא לתהות.. ואני עושה הפוך

[פלוני_אלמוני*]

בעייתית אני (-:
משתדלת לא להיות ביקורתית ויוצא לי איכשהו שיפוטי, סלחו לי.
כשאני אומרת בכיס שלו כוונתי - שהוא זה שקובע את הטון, שדברים מתנהלים בהתאם לפעולות שלו ופחות תלויים בך.
את (פנטי) אשה סופר מודעת וחזקה ולכן איתך מרגישה בנח לומר את הדברים כפי שאני קוראת אותם

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
תשני את הפוקוס שלך. למה הוא לא שולח הודעה, וואו יש לא מעט סיבות שיכולות להיות. אל לא נדע זאת. במקום תישאלי, איך את יכולה לאתגר את עצמך בסיטואציה הזו, מה את יכולה ללמוד, לקבל מהסיטואציה הזו.
זה מה שאני אומרת לעצמי.
לכל למה נמצא איך. ה העניין הוא לשאול את הלמה ״ הנכון״, תרדי עוד ועוד רמות עד שתקלפי, למה באמת. את יודעת. לא הייתי מגדירה את עממי כבן אדם ״ רוחני״ וכל החשיבה חיובית והשמש זורחת וציפורים מצייצות ויאיי הכל כיף. אך צריך לשנות את הפוקוס, את המילים שאנחנו חושבות, להשתמש בשפה חיובית וואלה זה מקל מעט.
עזבי אותך ממנו באמת. את בורחת אליו כל פעם - תביני למה. מה יש לך בחיים כרגע שאת מפחדת להתמודד איתו.
כשרוצים עושים. כשנרצה להפסיק ״לזכור״ אותם נצליח. ( הכוונה שתמיד נזכור, אבל לא בצורה מכאיבה) פשוט צריך לרצות, לא בכאילו, מעמקי הלב וזה יגיע. כל עוד יש לנו רווח ב לזכור אותם. ככה זה ישאר.
תתבונני פנימה על עצמך. תביני למה את. מה הרווח שלך מהעיסוק בו? מהסבל? מהאכזבה?
דתייה- אנחנו נצליח, אני אומרת לך! זה תלוי בנו. זה החיים שלנו, אף אחד לא מכוון לנו אקדח לרכה

[דתיה*]

אפס רווח !לא מרוויחה מיזה כלום. ואת צודקת.. ממה אני מנסה לברוח? האמת שלא ממש יש לי ממה אולי מהלחץ לקראת לידה.. יותר פשוט לא איזה משהו מסובך... ומה הוא יתן לי מה? כלום. חבל שהוא מנייאק חח אחרת כבר הייתי שולחת לו הודעה..תכלס באמת אם הוא היה נשאר בקשרי ידידות נחמדים הייתי בכיף יוצרת קשר אבל הוא מנצל את זה ומתייחס מגעיל כשאני כן יצרתי. סתםםםם אני עייפה עם קטנציק חולה. חייבת חופש ברצינות..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמוני,
הבנתי את המונח בכיס שלו, כיוון שזה הכעיס אותי, זה אומר שיש שם אמת. לכן זה הכעיס אותי.
אני ארצה שתמשיכי להתנסח איך שאת חושבת לנכון. זה בסדר גם לכעוס לפעמים
אני מנסה להעצים את עצמי ואמירה כזו מחלישה אותי, לכן כעסתי. כי זה פשוט נכון כרגע.
הפעולות שלו עד היום, הן אילו שהכתיבו את הטון. אומנם גיליתי בתקופה האחרונה שליטה מדהימה, איפוק, סבלנות וחוסר אובססיה ( מסויימת), יחד עם זאת בחודש האחרון, אני מרגישה שהפעולות שלו כבר לא מספיקות, נכון שכאן אני פורקת את שעל ליבי ומשתפת בהכל, אבל כלפי חוץ זה לא ניכר. עובדה שעדיין לא רצתי לזרועותיו, לא עשיתי איתו סקס ולא יזמתי הודעה אחת בכל החודש וחצי האילו . אני מזכירה לעצמי את זה, כדי להבין שאני משנה את דפוס ההתנהגות שלי. אני יוצאת מהמעגל שהוא מכתיב את הטון. הטון הוא שלי. ווואווו יש לי וואחד טון. העצמתי אותו ככ בעיני רוחי ( אולי כדי לחפר/ לתרץ לעצמי, כדי להראות לעצמי שזה בעבור משהו ״שווה״) שנתתי לו יותר מדיי משמעות ומשקל. רוצה לתת לעצמי מהיום. וכיוון שכך מנסה לבחור מילים שהן תומכות
יום ביומו, עקב בצד אגודל. זה לא פשוט. יש רגשות. יש פחדים. יש רווח (סיפוק). יש אתגרים. יש כעסים.
אני אצליח. אני אהיה האדון של הרגשות שלי!
ואני רוצה להרגיש, בעוצמה. עבור מישהו שראוי לזה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
תמיד יש רווח, אחרת לא נשארים במצב
אולי זה מפיח בך עניין. שבירת שיגרה. תחושת מיוחדות, גיוון. כל דבר שהוא
גם אני רציתי שנישאר חברים , זה קשה -זה יותר קשה , יש לנו מזל שהוא מניאק

[דתיה*]

אוקיי בואי נחשוב על הרווח... אמממ תשומת לב ממנו. יחס.. איזה אשליה שהוא מתגעגע פחחח כאילו חרמן כאילו לא שכח ממני .. האמת שזה עושה טוב לדעת שהוא לא שכח ממני בא נאמר ככה. זה כל הרווח

[פנטי*]

דתייה
מה איתך?

נפגשנו במקרה...

[דתיה*]

נו דברי בלי מתח ספרי מה היה
אני ככה לא יודעת.. שקט לחלוטין ..שיהנה לו עם ההיא שלו אני לא שולחת ולא מתכוונת גם

[דתיה*]

אוף מתחת אותי והלכת לישון ..

[א.א*]

בוקר טוב
באמת שקט פה יחסית
כל השבוע הייתי 2 מטר מהאחר והפיתוי ככ גדול(עדיין וכבר שנה וחודש חלפו) והיום אני שוב שם ..רק מלחשוב עליו אני מגיעה לדופק 200..שתגיע כבר שבת

[פלוני_אלמוני*]

המגע המלטף שלו - היה ממיס
ההתעכבויות במקומות הנכונים- היו למות
העיניים שלו - היו מפשיטות אותי לגמרי
את המילים שלחש לי - לא שמעתי מעולם

איך שוכחים אותו ולמה בכלל שארצה

[דתיה*]

פלוני אלמוני ספרי קצת.... מה קרה בינכם? למה זה נגמר? מתי זה נגמר?


א.א קשה לי לקרוא את מה שאת כותבת.. אין אף פעם אור במנהרה? תמיד נתגעגע? תמעד נרצה? עצוב לי אני רוצה לשכוח ממנו באמת..

[דתיה*]

שבועיים וחצי של דממה ממנו זה הרבה.. חשבתי שאחרי השיחת טלפון ווידיאו יתחממו היחסים ביננו. בולשיט. אפס. כלום
נעלם שוב.. ומי ידע אם ישלח או לא
אולי רוצה לנקום בי על זה שאני לא שלחתי לו אז הוא לא ישלח..

[א.א*]

דתיה
אכן עצוב ולא פשוט היום הייתי אמורה להיות שוב ממש קרובה לעבודה שלו ובטלתי כי הרגשתי לא מספיק חזקה שלא אגש אליו
אז שלחתי לו מייל מה נשמע?וכתבתי שאני בקרבת מקום ..מקווה שהוא מרגיש טוב..
משהו פרווה
כמובן לא ענה הצטערתי ששלחתי..אבל לא מתכוונת להטריד את עצמי יותר מידי בזה ..
שתגיע שבת מחכה לסופאש עם בעלי והילדים

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה מאמי
סליחה שנעלמתי. הייתי עסוקה פצצות.
אקצר ואגיד שהוא עושה סימנים של רוצה לחזור. הוא מבין שהוא דביל. כרגע לא רוצה לפרט מה נאמר היום ואתמול, כי אני פשוט עייפה.
אני משתדלת להיצמד לדפוסים אחרים. מרגישה שזה עוזר לי מעט. אני מעוניינת להיות מאושרת ושמחה. בטח לא מתוסכלת, כואבת, מאוכזבת.
אל תתרכזי בו, תתרכזי בך. תעצימו את עצמך. מי שלא יודע לתת ולהתייחס בכבוד. לא שווה את האנרגיות שלנו

א.א אחרי 20 שנה אין ספק שיהיה געגוע, אם היית אומרת שאין זה היה תמוהה בעיניי.
חבל שהוא לא עונה למיילים, יש משהו בהתעלמות שזה מאוד פוגע. מצד שני אפשר לקחת את זה למקום אחר. שהוא חושש להיכנס שוב למערבולת, אולי אישתו עוקבת אחרי המיילים שלו ועוד
סופש מגיע ותמיד זה קשה. כי פתאום זה זמן של מחשבות וכו.

אנחנו נהייה בסדר. באמת.

פלוני, מתארת בתמצית את מה שחווינו, לא יודעת מה קרה. לשכוח? נראה לי לא בגללו הזה, לפחות לא לכאוב אותו. זה תלוי בנו ובנו בלבד.

אל תקבלו חרא כמובן מאליו, אל תתפשרו, פשוט אל. תעריכו את עצמכן - מפנה גם אליי.

[דתיה*]

אני עצובה .. מהרהרת בקול...
למה אני עצובה? כי כשהוא התקשר חשבתי שאולי יתעניין יותר תכוף.. אפס. אני אותו אפס.. לא מעניינת אותו כרג ע.. אין לו צורך בי. אז שקט. פשוט שקט.. דממה כואבת
שמה סטטוס מסתכל ולא מגיב..פעם ככה היינו מתקשרים
כמעט קבוע תגובות בסטטוס.. עכשיו לא
עצוב לי
. למה עצוב לי? למה? רגע הוא בשקט הוא לא יוצר קשר. אולי זו הזדמנות לשכוח.. לפחות להקהות את הכאב?אולי הימים יעברו וככל שהוא לא ישלח הכאב יהיה מעומעם...פחות יציק..
רגע למי אני מתגעגעת? האם הבנאדם הזה כיבד? אותי? כשיצר קשר דיבר בכבוד?קצת נחמד היה לאחרונה ןלפני כן? מילים קשות ומכאיבות.. מילים פוגעות.. רעות .. למה אני רוצה את זה שוב? הרי אחרי כל פניה שלו אני מתחרבשת עם עצמי.. ואם לא יפנה אולי אצליח באמת להשתחרר? אולי זוהי ההזדמנות?לנצל את זה על מנת להתקדם.. כל פניה שלו זו נפילה חזקה. אולי עדיף ככה את השקט? חברות הוא לא רוצה אז למה כואב לי כשהוא לא מתקשר? ולמה כואב שהוא לא מתעניין? למה ככ אכפת לי ממנו אם לו לא אכפת ממני? ואני ככ דואגת למה? עצוב לי ב לב

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב
מה שלום כולן?
אני בהירהורים. לא טוב מבחינתי
המשיך לעשות קולות. מבולבלת. לא משלה. יודעת שבעייתי, יודע שהוא בעייתי. הודה בכמה דברים שעשה לי טוב לשמוע. מרגישה חרא.
יודעת שאין טעם לחזור אחורה, מתקשה להתקדם קדימה. לא יודעת איך להתנהל.
מצד אחד רוצה ״לרוץ
לזרועותיו״, להגיד לו יהיה בסדר, מצד שני. לא יכולה לקבל אותו כמו שהוא.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות יקרות נכנסתי רק לעדכן
לא אהיה פה בתקופה הקרובה (עניינים אישיים משפחתיים)
שרק יהיה טוב. צריכה לשים את הרצונות שלי בצד . אין ברירה.
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה
בהצלחה מתוקה! תשובי לעדכן. מקווה שיהיה לך רק טוב

[פלוני_אלמוני*]

דתיה,
הוא בטוח נזכר בך וחושב עלייך. איך אפשר שלא.
לא יודעת מה היה החלק שלך במשחקים הללו אבל לא בטוח שזה נכון יהיה להכנס לעבר ולבדוק איפה ומה
זה האגו שמונע מאיתנו ליצור קשר וההעדפה של הסבל ומצד שני גם הפחד מהתגובות הלא צפויות
יערה,
בהצלחה. נתגעגע

[פלוני_אלמוני*]

עברתי על כמה דפים אחרים באתר שנוגעים באותו נושא לכאן ולכאן ותוך כדי נפלו כמה אסימונים
אנחנו כל כך עסוקות בסימפטום כאן, ממעטות לגעת ולחקור את שורש הבעיה שהיא הזוגיות שיש לנו בבית, הבעיות שלנו עם עצמנו, הבגידה הנוראית(!)
עסוקות באיך לשכוח ואיך להחזיר אותו כאילו האחר היה מושא אהבתנו, כליל השלמות, שברור לנו מעבר לכל ספק שבמקום אחר, בסיטואציה אחרת, לא היה לנו שום עניין בו.
השיח הזה איך לשכוח הוא פתח מילוט
הוא בטח לא הפתרון
הוא בריחה מהאמת

למה אנחנו בורחות מהתמודדות בסוגיית הבגידה?
אלו נשים היינו רוצות להיות? מה השאיפה שלנו?

מה היה קורה אם היחסים עם האחר היו "מושלמים"?
הייתן ממשיכות לחיות בעולמות מקבילים?

בואו רגע ניגע בבעיה עצמה

[פלוני_אלמוני*]

יערה,
נשמע שאת עוברת תקופה לא קלה
בשורות טובות

[פלוני_אלמוני*]

פנטי, כמו שכתבת אין טעם לחזור אחורה. לא תקבלי שם את מה שאת מחפשת, זה רק יאריך את הסבל. עשית כברת דרך, יללה להמשיך...

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני
אני יודעת!!!! באמת שאני יודעת!
מה לעשות לעזאזל איתי, מה???
איך להתנהל? איך לא לפגוע? איך לא להיפגע?
להתעלם, לעשות שיחת סיכום/סיום?

[פלוני_אלמוני*]

לשנות פוקוס
לשאול איך אני משדרגת את החיים שלי
לא לשאול איך לשכוח מהאחר
את מי הוא מעניין?

מאמינה ששינוי פוקוס יביא לשינוי

[פלוני_אלמוני*]

וצאי מהסרט שאת פוגעת בו ומביעה כלפיו חמלה. אין על מה ולא על מי!!!!!!
זה שלך בלבד

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואי ככ נכון
עוד אני מביעה חמלה!!! כוסאמק
איפה הייתה החמלה שלו כלפיי???????
כשהתנהג כמו שהתנהג??!!!!
יאללה שתי כאפות התעוררות
טוב יותר משתי כאפות חחח
שינוי לוקוס זו המלצה מצויינת

ממש תודה. אני צריכה איזה עצה ותמיכה מידיי פעם
לפעמים שוקעת למקומות ההם. משהו שם נח לי כנראה ומוכר. קשה לשנות הרגלים ודפוסים. לא שזה לא אפשרי. פשוט קשה ולעיתים לוקח זמן.

[פלוני_אלמוני*]

כל החמלה שבעולם, כלפי עצמך!!!
לשנות דפוסים זו עבודה לחיים

[פלוני_אלמוני*]

פנטי יגיבורה, רוצה להמליץ לך על ספר שממש פתח לי את הראש, אולי ידבר גם אליך. "כשהדברים מתפרקים" מאת פמה צ'ודרון

[דתיה*]

יערה בהצלחה רבה! תחסרי כאן.

פנטי מה אומר לך לא פשוט מה שאת עןברת.. נכון שאנחנו הכי רוצים לרוץ אליהם ודאי כשהוא פתח לך את הדלת... לא יודעת מה הייתי עושה במקומך..כל הכבוד שאת חזק ה ככה מולו

פלוני אלמוני 1
הוא לא חושב עליי ולא כלום...אחרת היה יוצר קשר. ואני לשלוח? זה לא אגו ככ אין לי בעיה רק יודעת שאולי אפגע מיזה שוב ואשקע באשליה נוספת או מה ארוויח מיזה? הוא לא רוצה בי לא יכולה בכח.זה כבר כמעט 3 שבועות שהוא לא שלח שוב מתקרב לשיא אבל לא יעשה לי טוב כניראה לשלוח לו

פלוני אלמוני 2. ההתמודדות עם ייסורי בגידה היא בערך כמו לשכוח אותו... לשכוח אותו זה חייב זה חלק מהתהליך...תאמיני לי שמרגישים רע
מהמחשבה על בגידה... אבל הלמה התלותיות הזו ומה קורה לנו ..אני בכלל כבר חושבת מה עוזר החפירות בנושא .. צריך לבדוק איך מתקדמים הלאה וזה מה שקשה לי.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה פלוני אלמוני
אני אנסה להשיג את הספר הזה און ליין
אני יודעת שזה לשנות דפוסים. ושחמלה עבורי
בא לי לצעוק!!!!!!!! בא לי לבכות!!!!
עייפה מהמלחמה הזו. עייפה מעצמי.
צריכה לחשוב מה לעשות כדי שזה יפסק
מספיק. באמת.
התפתתי לשמוע שקשה לו, התפתתי לשמוע שמקנא. התפפתי לשמוע שרוצה לתקן.
ועבור מה? העניין שגם הוא מבין שההתנהלות הזו בעייתי.
מה למעשה עושים? מה למעשה התכלית של הדבר הזה? לעזאזל.

[פלוני_אלמוני*]

תצעקי. תבכי. תרגישי את העייפות. ואין לך אפשרות להפסיק את זה אחרת היית כבר עושה זאת. אין מה לחשוב. רק לצעוק ולבכות...! ולחמול על עצמך תוך כדי.

אולי יעזור לך לחשוב שהתכלית של כל זה היא לעזור לך בשינוי דפוסים? ושתקצרי את הפירות אחכ בכל התחומים?

[פלוני_אלמוני*]

(תסלחי לי בבקשה שאני מדברת אל עצמי דרכך)

[פלוני_אלמוני*]

התכלית היא להביא אותך להגשמה עצמית, להתפתח.
זאת דרכו של היקום להאיץ בך שינויים, לחיות את המהות האמיתית שלך והוא חלק מהשיעור שלך.

[פלוני_אלמוני*]

אין לי זמן לכתוב לך באריכות , זה על קצה המזלג

[פלוני_אלמוני*]

מתקפת של פלוניות באה לעזרתך (-:

[א.א*]

פלוני אלמוני
עשיתי קורס מיינדפולנס ושם המליצו על הספר
שדברים מפרקים מכניס לפרופורציות
ויכול לעזור רק צריך לרצות ופה הקושי
כי כנראה שהאובססיה פנטזיה משרת לנו משהו ככ עמוק וזה מה שצריך לבדוק
מה זה משרת?על איזה פחד זה יושב על איזה צורך זה יושב וזה בדיקה יסודית ..
למי שיש זמן יש ביוטיוב הרצאות של אלי קרסניק אחת ההרצאות זה על אובססיות בזוגיות או עם אקס...מדויייקקק בכל אופן זה מדוייק לי.
יערה בהצלחה

[אופק*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פונטי
אומנם מזמן לא כתבתי פה, אבל נכנס מדיי פעם תקרא..
את כבר עושה החלטות עם הגיון ולא רק עם הלב, שזה סוג של התקדמות משמעותית.
לדעתי, אם את רוצה להתגבר, את חייבת ניתוק, עם כל הכאב שבמהלך כזה, זה כאב זמני שיאפשר לך להתגבר מהר יותר.
את עובדת בסביבתו הקרובה וזה חושף אותך אליו, למבטים שלו, לראות אם מי הוא מסתו, ב או אם מי הוא אוכל צהריים, זה מתכון לסבל ארוך ומיותר.
את צריכה לבחון לעזוב את העבודה ולמצא לך דרך חדשה!
כשאני הייתי בהתאהבות, הכנתי את עצמי שבמקרה שזה מתרסק, אני זה שיעזוב, זה ברור שלא נוכל להמשיך לעבוד יחד באותו מקום.
תראי, לעזוב מקום עבודה זה לא פשוט, אבל אני מכיר לפחות אחת פה ששדרגה את עצמה מאוד בהחלטה לעזוב ולהמשיך הלאה, זה נותן אנרגיות החידוש הזה, מאפשר להתנתק, ולעשות משהו טוב לעצמנו.
במקרה שלי, היא פוטרה באותו זמן, אני עזבתי את המקום העבודה, מצאתי את משרת החלומות שלי וזה נתן לי אנרגיות עצומות יחד עם ביטחון עצמי שגם ככה לא היה נמוך....
לכי תחפשי לך דרך חדשה, תשדרגי את עצמך במה שעושה לך טוב, איפה שאת מקבלת הערכה.
המחשבות עליו כבר יצמצמו, הערכה העצמית שלך תקבל חיזוק והחיוך יחזור לפנים.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אופק,
אני לא יודעת כמה זה נכון להציע לה לעזוב מקום עבודה שטוב לה בו
זה מהלך מאוד קיצוני מבחינתי
אתה עזבת אחרי ש-א פוטרה ממילא ולא כי היית חייב להתנתק ממנה גם אלינור להערכתי עזבה בעיקר בגללו אך לא רק

מה יקרה במידה והיא תתאהב בעבודה החדשה שמישהו אחר? שוב לעזוב?
אני לא יודעת עד כמה הפתרון הזה חכם
זו יכולה להיות אופציה אם היו מחשבות על עזיבה בלי קשר אליו.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמוני
אתייחס לכמה פלוני אלןמי. ראשית תודה רבה על התגובות, זה כבר עודד אותי להרגיש שיש לי תמיכה מכם שאני לא לבד.
לצעוק ולבכות נראים לי כפיתרון טוב כרגע.
מנסה לא לחשוב, לא לנתח. מצד שני לא רוצה להדחיק. רוצה להתמודד.
רעיון ככ מקסים לגבי שינוי דפוסים ואני באמת מאמינה בזה.
התכוונתי יותר בשאלה שלי, זה מה התכלית ברצון להיות בקשר הזה. יש מודעות ככ גבוהה שאין מה לעשות עם קשר כזה, פשוט אין. אז סבבה יש ריגוש, כיף שמחזרים, שיש איזה אקשן, אבל מה עם הצד האפל של זה? ההסתרה? השקר? הכמיהה למשהו (גם ברמת פנטזיה) שהוא לא באמת שלך?
להיכנס מראש למשהו שהסיכויים לצאת ממנן ״מבסוט״ שואפים לאפס. או שאפגע או שאפגע ויש הרבה אנשים שיפגעו בדרך. אז מה התכלית?

אני בהחלט אשמח לשינוי דפוסי התנהגות. זו עבודה שהתחלתי עם עצמי לפני שבועות מספר ויכולה להגיד שזה מתחיל לעבוד. זו עבודה קשה, מאוד קשה. כי מספיק ״לחץ״ קטן ממנו והדפוס הישן שלי בועט.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א
לשמחתי הרבה יצאתי מהאובססיה, באמת.
אין ספק שאני צריכה להמשיך לנבור ולהבין מה זה הצורך הזה שהוא ממלא לי.
התחושה של ״מיוחדת״? קצת גיוון/אקשן?
לדעת שיש לי יכולת השפעה?
או אולי דווקא הרצון ״לבעיות״? להרגיש חלק ממשהו? להתעצב, יותר קל להתלונן על החיים
אני עוד מחפשת ושואלת את עצמי שאלות נוקבות
ועונה בכנות מה שאני מרגישה

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אופק
ממש נחמד לשמוע ממך. טוב שקפצת לבקר.
אני לא רוצה לעזוב את מקום העבודה שלי. אני מעדיפה לסבול את מה שאני סובלת כרגע ולא לעזוב. מקום העבודה שלי והאנשים שאני עובדת איתם הם מבחינתי בית שני. לעזוב אותם יהיה מכה יותר גרועה מ לסבול את הקשר עם הבחור בקונסטלציה הנוכחית
אתה יודע, כשכתבת לי את זה. פתאום הרגשתי פרופורציה. שאני מוכנה להספיק להתבכיין עליו. פשוט לחתוך איתו חד וחלק רק לא לעזוב. לא לעזוב את המקום שהשקעתי בו לא מעט שנים כדי להגיע אליו, את המקום שמסמל לי שצריך לשאוף ולהאמין ובסוף מגיעים. ויש לי עוד דרך שם.
כן מתכווצת לי הבטן ואני מחסירה פעימה כשאני רואה אותו, לא משנה איפה. לפעמים רוצה להיתקל בו. לפעמים יורדת למחתרת
מסכימה עם פלוני שכתבה לך תגובה. כי מה יקרה אם במקום העבודה הבא זה יקרה? מי או מה מבטיח שזה לא יקרה? אני. רק אני. עבודה עצמית, נבירה פנימית.
זה כואב, זה שורף את הנשמה, זו התמודדות קשה, יחד עם זאת אני לא מוכנה שהקשר הזה יקח לי גם את מקום העבודה שלי.
אני יודעת, נתק מוחלט זה עדיף. ואני צריכה להחליט שאני נפגשת איתו לסיים את זה בארבע עיניים. בלי משחקים. בלי פתחי מילוט, בלי רמיזות וכמיהות, פשוט לסיים. לא לברוח. להתמודד.
זה קשה לי בשלב זה. כרגע נמנעת מליזום משהו. שזו התקדמות מצויינת. ואף סירבתי באלנגנטיות לכמה מפגשים, זה הוכיח לי את סוף התלות והאובססיה. עכשיו אני צריכה להמשיך עם העבודה העצמית ולדעת לסיים דברים.
להפסיק לרצות, או לרצות שלא יכעסו/ יאהבו אותי.
לתת לזה להתמסמס כנראה כבר לא יקרה.
אני חשבתי שסיימנו את הקשר. שהבהרנו כבר דברים. אבל כנראה שלא. שיש עוד כמה שלבים.
עוד שיעור מהחיים. אני חושבת שלא מעט ממי שפה שהאחר שלה היה מודה שההתנהלות שלו הובילה למה שקרה, שהיה חושף שקשה לו, שהיה מתעניין ומראה קינאה זה היה מבלבל אותה.
אותי זה בלבל, ניסיתי למצוא פתרון קסם
אבל אין לי כזה. המצב דפוק.
ולפעמים נראה לי שאולי דווקא להודות שהמצב דפוק ואין מה לעשות יביא את השיחרור

[א.א*]

אופק
התרגשתי לראות שקפצת לביקור
תודה על העצות ושאכפת לך (תמיד אמרתי שאתה מדהים)
איך אתה?איך בבית? חיבוקים!

[פלוני_אלמוני*]

תודה לכן!
כן, תקופה לא פשוטה, חייבת להיות חזקה ואני מקווה שנעבור את זה ושיהיה טוב!
אתמול , פתאום הצעיר שלח לי משהו
גרם לי קצת לחייך בכל התקופה הלא פשוטה הזו
(יערה)

[פלוני_אלמוני*]

יערה, נשמע לא קל . תזכרי שתמיד יש אור בקצה מאחלת לך שתזכי לבשורות טובות!
איך כל הודעה מהאחר מקפיצה לנו את הלב הא?

דתיה איפה נעלמת?

[פלוני_אלמוני*]

המלצה חמה על ספר נוסף עוסק בקבלה עצמית, אהבה עצמית
מחזק ומעצים
"אתה יכול לרפא את חייך" / לואיז היי

[דתיה*]

לא במיטבי אין לי ככ מה לומר.. שוב להתלונן שוב לבכות.. אין טעם

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
חיבוק ענקי, גדול, מלא באנרגיות חיוביות

פלוני, תודה לך/ לכם/ לכן שמשתפות פה
ממש עוזר

[דתיה*]

היי.. חייבת שתחזיקו אותי חזק מלשלוח לו הודעה.. הוא שבר את השיא. זה כמעט חודש ואף מילה ממנו.. זה מעולם לא היה ככ ארוך והפעם באמת שהוא בשקט. זה מפריע לי מציק לי עד כדי שבא לי לשלוח לו הודעה.
בבקשה תשכנעו למה לא... אני ממש קרובה מלשלוח לו..קשה לי שהוא לא מעוניין בי בכלל..אשמח לשכנועים רציניים.. על מנת שלא אשבר ואשלח לו.תודה

[פלוני_אלמוני*]

דתיה,
קודם כל בלי ששמת לב עשית פעולה של כתיבה פה לפני ששלחת הודעה - אל תזלזלי בזה.
דבר שני, אולי יש איזה פחד שמנהל אותך איזו חרדה- תנסי לחשוב מהו הפחד, תכתבי אותו, תני לו ביטוי.
תעשי משחק קטן בדמיון. את שולחת, מתרגשת, הלב דופק, מחכה לראות מה יקרה. באותה שניה שתשלחי הוא יהיה בשמיים. נצחון. הוא לא יגיב ישר , ואולי יגיב בקרירות מסויימת.
באותו רגע את תישברי ותרגישי הכי חרא שבעולם, הבטחון שלך יצנח, תחושת הערך העצמי תהיה ברצפה ואולי למטה ממנה. תרגישי מצוקה, תתחנני להחזיר את הגלגל אחורה.
אני לא אומרת כמו כולן שהוא לא שווה את זה- ייתכן והוא כן שווה את זה והכי נעים לך בעולם לחשוב עליו אבל רק תדמייני שהוא מבטל אותך כליל ומגיב בקרירות.
אז רק תדעי שהוא מעוניין בך בוודאות, אני בטוחה. והסיבה שהוא לא שולח זה לא בגלל חוסר עניין אלא בגלל סיבות אחרות.

[דתיה*]

תודה שהתייחסת.. ברור לי שזה נובע מחוסר עניין וגאווה אני חייבת להיות חזקה לא בא לי לשלוח ולקבל הודעה מגעילה בחזרה...ממש לא

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמייי אל תשלחי בבקשה
אתייחס באריכות יותר מאוחר

[דתיה*]

תודה פנטי אני לא שולחת בינתיים..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
ימים לא פשוטים עוברים על כוחותינו.
אספר אחכ.

לגבייך
תראי, חודש הוא לא יצר קשר. בסדר. זו העובדה
הפירוש שתתני לזה, זה מה שישפיע לך על המצב רוח והתחושה. תנסי לחשוב מחשבות שיעצימו אותך לגבי הפירוש.
מה יש לו להציע לך? עוד סבל וכאב? תאמיני לי, עדיף לך שהוא לא ייצור קשר, ככה הסיכויים שלך לסיים עם החרא הזה גבוה יותר.
בא לך שייצור קשר, כדי להרגיש נחשקת, מיוחדת, קצת שבירת שיגרה.
קשה לקבל את זה מהמוכר והמובן מאליו- הבעל, הילדים וכו. יחד עם זאת, זה מה שיש במציאות. בעובדות. האחר שלך לא עשה לך טוב.
מעניין שאנחנו נשאבות גם כשהאחר שלנו לא ״להיט״

אשתף שקשה לי. הוא זה שיוצר קשר פה ושם, וזה רק מבלבל. הוא טוען שרוצה לדבר אבל לא באמת יוזם. פחדן. ואז מגיע אליי.
כבר תיכננתי מה אגיד לו. איך אסיים את זה, ופתאום מתחילה להבין שאני שוב מתעסקת בו, בלמה ואיך. מנסה לפרש ולפענח. להבין. לנסות למצוא עם עצמי איזה צידוק, או לתת לו ״פס״ על מה שעשה אם יעשה ככה וככה
וזה מאכזב, כי כן התקדמתי, כן יצאתי ממקומות של חוסר שליטה
אז למה אנחנו נמשכות לטיפוסים האילו?
אני מחזיקה את עצמי. מחזיקה ומחזיקה.
ושואלת. למה עם בעלי אני לא רוצה לפתח אינטימיות ריגשית? למה עם האחר ״שלי״, אני רוצה לתת לו סיכוי. חשבתי שאם ידבר ויפרט למה טוען שקשה לו, ויוכיח לי אז אוותר. אז אתן צאנס - זו האמת. גם סמכתי על זה שהוא זה הוא וזה לא יקרה. אבל סמכתי עליו שיתנהג חרא במקום לסמוך על עצמי שלא משנה מה, אני החלטתי
אז למה אני לא מחליטה לסיים על באמת?
למה? איך הייתי מוכנה לשתף אותו בריחשי ליבי ואת בעלי לא? (מתכוונת לשנה האחרונה)
האם זהו? אבדה דרכי?
לא מוענה לעזוב את העבודה, זה לא הפיתרון זה פלסטר.
מה יש לי? חסך ריגשי ככ ככ עמוק. למה?
שאלוהים יתן לנו את הכח לעשות את מה שנכון וטוב לנו

[דתיה*]

פנטי..ראית שא. א. הפנתה לאיזה סרטון ביטיוב...מישהו שהיה אובססיבי לחברתו וגם לי התאים בול...
אבל אנחנו נשאבות לבור הריק מחפשות למלא אותו ככ הרבה וראיתי כבר בכמה מקומות שכותבים אם לא נאהב את עצמנו לעולם לא ניהיה מסופקים.
איפה אתם אוחזים עכשיו בקשר פנטי נפגשתם?


פלוני אלמוני שתדעי שזה גם ככ לא הוא לא לכתוב 3 שבועות. החרמן הראשי שגם את זה הוא כבר לא מחפש אצלי...

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי דתייה
ראיתי, הסתכלתי בסירטון.
יש דברים שלא קשורים לדעתי ב לאהוב את עצמנו.
יש דברים שצריך פידבק מהצד השני
זה צורך טבעי לרצות להיות בזוג וביחד. ולפתח קשרים ורגשות.
יש חסכים כאלה ואחרים שנובעים מכל מיני דברים שלא בהכרח קשורים לחוסר אהבה

אנחנו לא בקשר. הוא מדיי פעם שולח איזו הודעה, נפגשים במקרה.
פעם אחרונה רצה דבר, לא יכלתי (אמיתי, לא שיחקתי משחקים) ומאז זה נשאר ככה
לא פשוט לי בכלל, משהו בי כל הזמן חוזר אליו. לנסות להצליח להשיג את ״הדבר״ הזה ממנו
מעין משחק סבל ממכר. פחד מיצירת אינטימיות אמיתית עם בעלי. ובלבול מוחלט מוחלט מוחלט

[דתיה*]

מה הפתרון לדעתך פנטי?מה גורם לנו לרצות אותם למרות הכל?



אני ממש בדאון מיזה שזהו הוא מת. מוזר שהוא לא שולח לי יותר וגם עצוב לי...לא סיימנו הרי בקטע של טוב ביי לעולם.. אז למה הוא הפסיק לשלוח? ראיתי אתמול זהיה ער עד ממש מאוחר ואף מילה אליי ..קשה לי לעכל .. שזהו זה

[דתיה*]

אוף זה המון זמן וקשה לי.. מה לעשות? להמשיך לשתוק ולא לשלוח? מה יהיה? זהו? נגמר? אוף

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני חושבת שזה משהו שאנחנו מנסות להשיג. משהו שאולי קשור לעבר שלו, התמודדות כלשהי
אישור, להרגיש מיוחדות?

תראי, לא יודעת למה הוא לא שולח לך. תייחסי לזה משמעות אחרת ממשהו שסתם יעציב אותך

נפגשנו היום. אז האדון פחד. הרגיש שזה הופך לרציני מדיי. והוא יש לו כלל. בלי רגשות.
כמובן שניסה קצת לגעת וכאילו.
לא סיימנו לדבר. בגדול. הדיבור הזה זה סתם.
הוא רוצה לזיין. סקס. בלי רגשות. כשמתחיל כנראה להרגיש מעבר מתנתק. לא מבינה מה גרם לו לחשוב ״פתאום״ שאני הופכת להיות ״רצינית״
התנהלתי אותו דבר... זה מה שזה

אנחנו צריכות להחליט שזהו. באמת.
לדבר ולדבר ולדבר. עייפתי גם מזה. מלנסות להבין למה.
זה גם לא פשוט שהוא יוצר איתי קשר. לי יש רצון לשמוע מה קרה, לפצות על ההרגשה של הדחייה.
המצב דפוק. אין פה באמת איזה סוף טוב.
זה נותן לי הסחת דעת קלה. מתאים לדפוס שלי.
צריכה לשנות דפוס. להמשיך.
גם את.
אל תתעצבי
מה שבא לפתחינו בא לחזק אותנו

[דתיה*]

אני מסכימה אבל את מבינה את ההרגשה הקשה? של התרגלתי לפעם בשבועיים 3 לשמוע ממנו ועכשיו גם זה לא.. אין למה לצפות אין למה לחכות זה קשה לי ..כאילו זה נגמר לא רישמי..

[פנטי*]

אני מבינה
אבל את מבינה שזה נגמר עוד קודם....?
פשוט המשכנו לקיים את זה בראש שלנו בשביל מטרה מסויימת

מה היית רוצה להשיג?
בואי נגיד שיש לך אותו, קשר איתו, מה היית רוצה ממנו? למה?

אני שוקלת אם לשלוח לו הודעה. אני פחדנית. אין לי אומץ לסיים את זה לגמרי. אחשוב על זה עוד
פשוט משאירה לי אותו כאופציה. ברירת מחדל.
מסכנות וסבל זה משרת אותי בדרך כלשהי- מנסה להבין איזו.
כואב לי הראש. מרגישה מוצפת כבר. חיכיתי לדבר
וזה לא הספיק. זה אף פעם לא מספיק. כי אני מחפשת איפה שאין מה.

[דתיה*]

הייתי רוצה תשומת לב ממנו .. חיובית כן? למה הוא עשה את זה? למה הוא היה מגיע כשהתחשק לו לבלבל אותי? למה היה הטלפון האחרון לפני חודש?? שיחת וידיאו? למה זה טוב? ולמה פתאום זהו מבחינתו?

[פנטי*]

דתייה
מאמי שלי.
יש עובדות. יש מציאות. ויש פרשנות - נוכל עכשיו לתת לפחות כמה סיבות טובות יותר או טובות פחות ללמה הוא עשה את זה. פחד מאינטימיות, רצון בכיבושים, חסך שלו כלשהו. יש לא מעט סיבות אפשריות. השאלה מה את חושבת שהוא יכול לתת לך? מה זה הדבר הזה שאת ככ ככ רוצה ממנו? ולמה? האם את יודעת להגיד?
אני הכי מבינה אותך בעולם! באמת- באמת באמת
זה מתסכל המוסר עיקביות הזו. זה מה שזה. זה הבן אדם, זה האופי האמיתי שלו
תקשיבי להתנהגות, לא למילים. תתעסקי בך ובמה את יכולה לשנות ולעשות אחרת.
מה זה שאת מחפשת ממנו? חברות? לא תשיגי ממנו, תוכלי לנסות עם בעלך?
סקס טוב? לא יודעת מה להגיד על זה, כי אין לי ניסיון ככ מה קורה כשהסקס מטריף חושים.
מה הלאה מעבר לזה? תשמחי שהוא נותן לך אפשרות ״קלה״ לצאת מזה. זה רעש מיותר בחיים שלנו , זה תמרור למשהו שצריך להשתנות בדפוסי ההתנהגות שלנו. תנסי אחרת.
לא הצליח עם המטפלת ההיא, תנסי אחרת.
עד שתצליחי ואת תצליחי , כשתירצי באמת את תצליחי. צריכה להבין מה הרווח שלך מכל זה

תגידי, הסקס עם בעלך טוב?
את מרגישה פתיחות ריגשית איתו?
את מרגישה נאהבת? נחשקת?

[דתיה*]

פנטי יקרה.. הסקס עם בעלי מצוין.. הוא מספק אותי.. פחות מחפשת סקס מהגבר הזה..
בעלי חבר טוב שלי שומע לשטויות שלי ותמיד שם..יש לפעמים דברים שהוא בלחץ וזה משפיע אבל בכללית הוא מאוד מאודדד אוהב אותי. מחזר מדהים הוא באמת בעל מושלם.
רק מה... כשהיה תקופות מתח בחיים וזה קורה אצל כל זוג חיפשתי לאן לברוח.. ו . מצאתי.. כי כשהייתי צריכה את בעלי באותה תקופה הוא לא היה וחיפשתי אוזן קשבת חום ואהבה. ומאז התמכרתי לתחושה הזו לצערי וקשה לי לצאת מיזה .. מעבר לזה משום מה יש לי חסימה לתת לו לבעלי אהבה בחזרה כמו שהוא נותן לי.. הוא מפנק במילים במעשים אני יותר סגורה ועם האחר הצלחתי בטירוף . רק שפכתי עליו אהבה רומטניקה והכל.עם בעלי אני פחות פתוחה בלומר לו אני אוהבת אותך.. עכשיו יותר נפתחתי אחרי הקשרים אבל עדיין מגיע לבעלי הרבה יותר.
מה אני רוצה מהאחר? כמו אישור שהוא רוצה אותי .. אישור שאני שווה וטובה אפילו שבעלי כל הזמן אומר לי.. אני חושבת שזה מה שעושה לי ריגוש ושבירת שגרה.. אולי גם הגיל הזה של התעוררות גופנית.
ופתאום שהאחר זרק אותי הרגשתי מושפלת אבל כל פעם שהוא שלח הודעה פעם ב.. הרגשתי שהוא עדיין מתעניין בי חושב עליי אפילו קצת.. ועכשיו?
הסקס איתו .. זה היה יותר מגע מיני ולא סקס ממש היה נחמד לא משהו כי יש בו קצת אגרסיביות.. בכ נאמר אני הענקתי לו יותר משהוא העניק לי.. רציתי להעניק. כניראה.
ואני אמנם משתדלת להעניק לילדים ולבעל יותר מפעם אולי זה הריגוש?? אין לי תשובה השבירת שיגרה?

עצוב לי שהוא שיחק בי המון זמן מעבר לפרידה סתם!!! ובסוף כשלא בא לו יותר אז פשוט להעילם ביום בהיר. למה זה היה טוב??? למה??

[פלוני_אלמוני*]

כנראה שגם את שיחקת איתו
רצית ממנו משהו מסויים הוא כנראה הבין שזה לא הולך לשום מקום. ציפית שהוא ישאר לנצח וללא התראה מוקדמת הוא בחר להתרחק. עוד לא היית מוכנההלזה גם אם את רוצה בזה ולכן התסכול גדול. אין משהו אחר כרגע שימלא את החלל. זה הכאב

[דתיה*]

מה הכוונה שיחקתי איתו?אני הפסקתי ליזום הודעות כבר ממזמן..הוא לא חיפש קשר בחזרה איתי.. הוא לא הראה לי שום כיוון כזה. רק רצה לבוא להיות חרמן וללכת.. כשכן הייתי יוזמת הייתי מנסה לדובב אותו לשמוע מה שלומו ולא ממש היה שיתוף פעולה.היה קר אליי ומרוחק מה עוד הייתי אמורה לעשות?

[דתיה*]

אני יכולה בשניה לשלוח לו הודעה אבל אז מה? מה הלאה? הוא לא מחפש אותי כחברה..זו פרידה סופית והיא קשה לי מאוד

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
כתבת ככ ככ יפה ובכנות - כל הכבוד
תקראי מה שכתבת ותביני למה את שם
כי איתו הצלחת להעניק כמו שאת רוצה, הצלחת להגיד מילים ולהיות פתוחה ומשוחררת כמו שאת רוצה, אהבת איך שאת איתו ומה שהוא גורם לך ומוציא ממך. וזה התחושה הממכרת
להיות אנחנו. במהלך הדרך ובחיי הנישואים בפרט אנחנו מנסים לרצות, להתפשר, כובד האחריות, העייפות, המשקעים, מוציאים מאיתנו דברים שלא בהכרח ״כיף״ לנו איתם. איבדנו את עצמנו.
אני לפחות כותבת לך מאיך שאני מרגישה. כי התחושות שלי , כל לפחות אני מרגישה זהות לשלך
למעט ההתייחסות לבעל. עם בעלי אין לי סקס מדהים הוא לא מחזר מדהים ולא אומר לי כמה אני מדהימה. ואני גם לא מאפשרת לו. זו חסימה אצלי
ועם האחר שלי נפתחתי ריגשית, דיברתי רגשות, ניתחתי, הרגשתי סקסית, יפה. עד שלא נעבוד על המחסום הזה להיפתח עם הבעל כמו ש פתחנו עם האחר שלנו, הכמיהה הזו תחזור שוב ושוב בצורות אחרות. יש משהו מדהים בלשתף, בלהתמסר.
ייתכן שבחרנו לשתף ולהתמסר לאנשים שמראש ידענו שלא יוכלו להתמסר אלינו חזרה. תת מודע.
מה היה קורה אם היה הפוך? אם היו מתמסרים אלינו? אומרים לנו שרוצים עוד מאיתנו וכו?
מה היינו עושות? זה ״מעיק״, מלחיץ, מפחיד.
התמודדות עם ההשלכות של כל העניין הזה לא פשוטות.
זה שורט. לחלק את עצמך בצורה כזו.
את מתמודדת עם סבל וכאב. כי ככה את רגילה. ככה גם אני רגילה. זה מחייה אותנו- למרות הכל
תהיי בטוחה שהוא זוכר אותך. לא שוכחים מישהו אחרי חודש. יש אנשים שלא ראיתי שנים או דיברתי איתם שנים ולא שכחתי אותם. הוא בטוח זוכר. אין לו מה להציע לך.

[דתיה*]

כואב לי כן.. נכון ששכח הוא לא. אבל אני מעניינת לו תתחת תסלחי לי על הביטוי. עצוב לי . ימים לא פשוטים עוברים עליי.. ההשלמה שזהו זה נגמר לגמרי עוד לא התעכלה לגמרי.. מוצאת את עצמי עם המון דמעות...המון. יהיה טוב

[דתיה*]

מתלבטת אם למחוק אותו וזהו? הוא יראה וישים לב לדעתי.. למה אני צריכה לשמור תמספר שלו?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
תעשי מה שיגרום לך לטוב
בלי דרמות בלי רווח סמוי. יעשה לך טוב למחוק? תימחקי.
רק אל תשהי בכל זה יותר מדיי. זה לא עושה לך טוב
מה עם המטפלת? ניסית לחזור אליה?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מה איתך?

אני עייפה ככ, מתי זה יפסק?

[דתיה*]

פנטי נשמה.... כמה קשה..
אגב אתמול בלילה הוא שלח לי הודעה.. ואחכ שוחחנו בפון... פתאום הוא היה נחמד יותר .. נשמע קצת יותר אכפתי.. אני לא משלה את עצמי אבל הוא מתקשר פשוט כשנוח לו כשזמין לו.. וכשהוא חרמן. מה אומר לך כבר התחלתי להשלים עם תהליך הניתוק ממנו ולא ניראה שזה קורה בקצב הזה... ממשיכה את חיי ..התחלתי להרגיל תעצמי בשבת שזהו ורק ככה אתנתק מהרגש אליו אבל הוא בא שוב קצת ליקק לי ואני... לא ממש קניתי את זה אבל הייתי נחמדה איתו כמו תמיד. כבר לא יודעת מה יהיה איתי...

מה איתך פנטי? איך את? זה האמת מתיש כי הלב שלך פשוט שם והם מתעתעים בנו יכול לחרפן..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מדהים איך כל פעם שאת רוצה למחוק הוא שולח הודעה.
את מבינה שיש לו כמו טיימר כזה של פעם בחודש?
לתזכר... הזוי.
תשמעי אני מבינה איפה הבעיה האמיתית שלי- המערכת יחסים עם בעלי. ואני מבינה שהבחור היווה הסחת דעת כזו או אחרת. לשימחתי הסחת דעת כואבת. כן לשימחתי, כי ייתכנות אין לאירוע הזה.
לא פשוט בכלל בכלל. כי כן משהו כמהה עדיין אליו והוא לא עושה קולות של ניתוק טוטאלי.
נפגשנו גם במקרה ״על הבוקר״. כאילו זה מה שחסר לי בחיים.
אני רוצה לחשוב על מקום טוב - חמים ונעים.

[דתיה*]

נכון פנטי.. בדיוק הוא בא פעם בחודש לבדוק דופק זה הכל!!
אני שמחה שמצאת ממה נבעה בעצם הבריחה שלך אליו.
לא חושבת שאני בורחת מבעלי.. אולי מחיי היום יום? ממה אני בורחת? אולי נהנית לסבול? זה מעסיק אותי? לא יודעת באמת. אני חטשבת שהבעיה שלי בכללית היא אובססיה לכל דבר.. פעם יש לי חרדת בריאות גם... ואז אני נדבקת לזה.. סוג של ocd שקיים בתוכי כניראה ונדבק כל פעם למשהו אחר.. רק עכשיו זה לבנאדם שזה הכי הזוי

[דתיה*]

להזכיר לעצמי שהוא שלח לא כי אוהב או אכפת.. אלא להשאיר אותי על אש נמוכה ולחזור לחברות שלו...

[פלוני_אלמוני*]

להזכיר לעצמך שיש לך הזדמנות אמיתית להתחיל ולטפל בנושא החרדות.
כל ניסיון להרגיע את עצמך בכל דרך שהיא, זה המשך הבריחה מהבעיה האמיתית.

[דתיה*]

זה לא חדש לי.. מטופלת בנושא כבר הרבה שנים..