איך שוכחים מישהו

[פלוני_אלמוני*]

בנות,
אני לא מצליחה להרדם
שוב שקעתי בפייסבוק שלו וראיתי שהוא עסוק במיזם חדש וממש כאן באזור... מה הפלא שאני נתקלת בו כמעט בכל פעם? כבר אין לי כוחות
כל זה גורם לי לעצבים מיותרים ונמאס לי לחשוב עליו שייצא לי כבר מהראש
מה עושים?! כולי פקעת עצבים מרוב מחשבות עליו ועל אשתו.
ניקי

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכן,
כמו כולן כאן, חיפשתי גם אני מזור לנפש ומוצא קטן מן הבדידות מאותו האחד שעזב או עזבנו.
גם אני הייתי בקשר של 3 שנים עם רווק (נשואה + 3) - שטוען שאף פעם "לא השלה אותי".
שתמיד אמר שהוא רוצה משהו משלו - אבל המשיך למשוך אותי בקשר הכל כך כואב הזה.
טוב, צריך שניים בשביל זה.
היום הוא בקשר - שאני לא רוצה לדעת עליו. כואב מספיק גם בלי הפרטים.
יצא לי לראות תמונה ובאו הדמעות והכאב יחד.

החלטתי שאני עושה את זה - חותכת!
עדיין נכשלת עם הווטסאפ - בודקת מתי היה בפעם האחרונה - אבל לא יותר מזה.
וגם זה יורד בהדרגה.
אני מציעה לחתוך! כל מחשבה שעולה - לומר עד כמה אותו אדם לא שווה את המחשבה והכאב.
יש לנו חיים שלמים - חיים עשירים בהרבה דברים ששווים את תשומת הלב שלנו.
זה לא מעשה גבורה - וזה לוקח זמן...
אבל הזמן מרפא - מבטיחה לכן/ם שהזמן מרפא.
תמלאו את החיים בדברים שאתם אוהבים... עוד מעט הקיץ כאן , הימים ארוכים יותר - אנשים נפתחים, יוצאים...
ואנחנו יחד איתם.
תכינו רשימה של דברים שאתם רוצים שיקרו לכן/ם השנה . ומה אתם רוצים להפסיק.
וכל כמה זמן לקרוא ולהאמין...
זה יגיע!
שולחת לכן הרבה כוח , וזכרו - החיים הם העושר הגדול שיש.
לא כסף, לא נכסים... ואם יש אהבה - אז לפחות אהבה שאנו יכולים לקבל בחזרה בכל 100%.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יום טוב, הלב מתפוצץ אבל פחות. מזג אויר יפה השקדיות פורחות...כל יום יהיה יותר קל. מרגישה בת מזל שיצא לי להתאהב באמצע החיים. ואהבה דו סיטרית.

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מחזקת אותך "אם ואחות" ככה צריכים להסתכל על הדברים. למרות כל הכאב - גם אני חושבת שהייתי בת מזל שיצא לי לזכות להרגיש את האהבה הגדולה. את הכאב שרק מחשל אותנו.
והאפשרות לגדול ולצמוח. להבין מה באמת חשוב.
כשלא מקבלים בחזרה או שלא ניתן למימוש - לא נלחמים.
עוברים הלאה (כל אחד למי שכן יכול לתת לנו - ילדים/בעל/הורים/חברים).

"פלוני אלמוני" הייתי שוקלת לפנות לטיפול - כל מה שיעשה לך טוב. להוציא הכל לשחרר.
אני הלכתי למס' טיפולים - בנוסף לכל החברות ששוחחתי איתן שלא שפטו אותי - היה לי קשה.
גורם שלישי - בהחלט יכול לעזור.
רק לא לבד... צריך יד שתרים אותנו משם - שתחזק, שתפקח לנו עיניים.
בהצלחה.

[א.א*]

אם ואחות
שמחה שאת מתגברת מיום ליום.
אהבה דו סטרית בינך לבין בעלך אני מבינה ?!
קבענו בעלי ואני סופאש ביחד מחמישי .
מקווה שאהיה בלי המחשבות על האחר באופן מציק .מגיע לבעלי את כל התשומת לב ממני .
אנע כ"כ רוצה ל תנתק מהאחר שהוא יהיה רק משו מינורי שאני נזכרת בו בחיוך ולא בכאב ויחד עם זה פוחדת מהניתוק אין לי הסבר לרגשות האלו .אולי אני כבר על אוטומט איתו????

[א.א*]

מאוהבת
כ"כ כואב לי לשמוע שאת סובלת .את בין הבודדות פה שלא חצו קווים אדומים וממש עצוב לי בשבילך
אבל דבר הכי חשוב זה הבריאות שלנו וזה לא סתם אמירה .
קודם תטפלי במה שאפשר לטפל מבחינה בריאותית שם תשימי את הדגש זה הכי חשוב קודם כל לך ואחכ לילדים ןלבעל .
בהצלחה ותעדכני מה קורה איתך

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלוהים!
לא להאמין שיש כל כך הרבה בנות טובות נופלות לתהום הזו - בלי לחשוב לפני.....
(אני אחת מהן)
אני מבינה שהלב חזק מהשכל....אחרת היינו פועלות אחרת.
כל מי שכל כך סובלת - שלא מסוגלת יותר - שיש מר יותר ממתוק בקשר - לעשות הכל כדי להפסיק את הקשר שלא מוביל לכלום פרט לאי תפקוד.. לסבל לנו ולסובבים אותנו.
הייתי שם 3 שנים (3+ שנים) - צר לי... זה נהדר בהתחלה... מרגש... מוציא את המיטב... אבל אלו רגעים שחולפים ומתחלפים בימים קשים. בימים ללא מנוחה נפשית ופיזית.
כולנו עוברות את זה בסוף... אבל אף אחד לא מספר - לפי קפיצת הראש ....

כמו שאמרתי - אנחנו צריכים הרבה כוחות! הרבה רצון! אנשים שאוהבים אותנו סביבנו כל הזמן ולחתוך את זה.
ועם הזמן הנחמה והשקט מגיע - כל אחד והזמן שלו.
אבל זה מגיע בנות!
ולא תאמינו איזה זיכרון מתוק זה יהיה לספר לברות הזקנות...(אחרי 20 שנה) שהיה לך רומן מהצד והיית נחשקת גם ע"י משהו אחר.

[א.א*]

מתחזקת.
זה מה שמלחיץ אותי שזה יהיה רק זכרון..
צריכה את המגע המחשמל שלו

[מתחזקת*]

א.א.
את צריכה את עצמך! אם ה"אני" שלך נעלם.
והמחשבות עליו השתלטו על כל דבר שבך....
זה אומר שהאיזון נפרץ....
רק את יכולה לעזור לעצמך - רק את !
אני בטוחה שיש לך את הכוחות להתרומם משם.
את הכוחות לחתוך ולהבין שקשר כזה לא בריא.
לא בריא בשבילך

[מתחזקת*]

גם אם זה לוותר על המגע המחשמל

[מאוהבת*]

מתחזקת-
כמה זמן עבר מאז שנפרדתם?

[מאוהבת*]

א.א
מחבקת גם אותך,
כל הזמן חושבת איזו אישה חזקה את....17 שנה עם הדבר הזה על כתפייך. זה לא אמיתי.

תודה על המילים החמות יקירה

[מתחזקת*]

למאוהבת.
אני לא מכירה את הבחור המדובר....
אנע רק יכולה להגיד - שלבחור שלי גם היה מאוד כיף איתי... ונעים איתי... ופתוח איתי(מה שלא היה לו עם אף אחת). הוא אוהב/אהב אותי.. את זה ידעתי בוודאות.
אבל הוא לא יכל לתת לי מעבר לזה...
הוא לא רצה מעבר לזה...
היה לו טוב ונעים במצב הזה.
יש ניתוק. והניתוק הזה חייב להישמר....
אני יכולה לנשום סוף כל סוף...
להנות מרגעים קטנים וגדולים של הילדים שלי...
מה שלא היה קורה כשהייתי איתו.
כיף לי לחבק את בעלי... ואני רואה עד כמה הוא משתדל בשבילי...
במיוחד כשהייתי בימים הכי קשים שלי(כמובן שהוא לא ידע למה אני ככה).
הבחור שלי - ידע שאני לא במצב נפשי טוב. הוא ידע שאני לא ישנה,הוא ידע שאני הפסקתי לאכול. הוא ידע שהייתי מוכנה לפרק את הקן שלי לטובתו.
הוא ידע והתעלם ממני.
אף פעם לא הייתי אופציה - ועם כל זה - אהבתי אותו ורציתי אותו.....
לא סתם אומרים - האהבה היא עיוורת... בהחלט עיוורה אותי ממה שבאמת חשוב.
אז אני מאמינה שאת יכולה!
מחזקת אותך.....
ואת בדרך הנכונה לנפש בריאה....
חשוב לי לציין, לסלוח לעצמך..... גם אם יש נפילות קטנות.... להמשיך כבר בשעה של אחרי....

[מתחזקת*]

לשאלתך...

עבר חודש וחצי מאז הניתוק.
שזה נראה בהתחלה כמו נצח.... כל יום כאילו עבר שבוע.
אבל ההרגשה הזו נחלשת עם הזמן.
כמובן שזה היה צעד מאוד קשה(כמו לכולן כאן).
אבל לא יכולתי יותר. אני רציתי יותר - לא רציתי את הפירורים האלה.
הוא כמובן הכיר אחרת - וחשב שאנחנו יכולים להישאר " חברים"... איך אפשר להיות חברים - שכל מה שאת רוצה זה לשמור אותו לעצמך?

אני כותבת כאן ומקבלת כוחות יחד עם זה.
אני יודעת שזה הצעד הכי נכון.
ואני מתחילה עכשיו לראות עד כמה הייתי " מטומטמת" ואני לא!

[מאוהבת*]

מתחזקת-
זה יעבור אני בטוחה, פעם שעברה 4 חודשים הספיקו לי בשביל להירגע ולהתחיל להנות מהכל.
הפים אולי יהיה יותר קשה כי הגענו למצבים ושיחות הרבה יותר מורכבות מפעם, כמו לפרק משפחות וכאלה, אבל אני יודעת שזה יעבור.

[מתחזקת*]

כן. בהחלט מצב מורכב....
אני ממליצה לך לשוחח עם בעלך... ולבקש ממנו שיסלח לך - שאת צריכה חופש מכל החברים ושאת מבקשת שלא ילחץ עליך להצטרף למפגשים.
על כל 2 מפגשים שהוא ילך לבד - את תצטרפי אליו במפגש השלישי....
(אני בטוחה שהוא יבין אם תסבירי לו שמאוד חשוב לך הניתוק הזה).
שאת עוברת "משבר גיל ה...." זה עניין חולף - אבל את צריכה את העזרה שלו בזה.
ושזו ההזדמנות בשבילך לשקט נפשי....
ככה או ככה הניתוק חייב להעשות עם כל האהבה הגדולה שיש.(זה פשוט בלתי אפשרי).
אני כאן.... מוכנה לעזור...

[מוטרפת*]

נשמע שכולנו ממש באותה הסירה. אני קוראת את שאתן כותבות ומרגישה שאני כותבת את עצמי. מאז תחילת הקשר עם האחר אני לא אני. כל יום שירים, רוצה להיות לבד או בחוץ, בקושי מצליחה לעבוד לפחות לא כמו לפני, לא מתפקדת כמעט בבית ופחות סבלנית לילדים. בימים האחרונים אני מצליחה להשתלט על עצמי כדי שבעלי לא יתחיל לחשוד. אני חולמת על האחר, מדמיינת שהוא מתאהב בי או מודה שמאוהב (אנחנו רק בתחילתו של הקשר אז עוד לא מצפה להרבה למרות שרוצה מאד). שרוצה לקטוף אותי מהשדה היבש ולהעביר אותי לחיים איתו - שדה של פרחים רעננים וריחניים. השגרה מטרפת אותי. המחשבות עליו עושות לי פרפרים בבטן. הריח שלו, המגע שלו, המגע שלי עליו... הנשיקות השיחות... אני משתוקקת אליו !

[אלינור*]

היי מוטרפת,
לפני כמה זמן התחלתם את הקשר?

[א.א*]

אלינור.
אני כ"כ מבינה אותך שרק המחשבה שצריך להתנתק מכאיבה וגורמת לכאבים בחזה .
זאת הבעיה איך משחררים?
עכשו שהאחר שלי בחו"ל אני רגועה ונורמלית כי אני יודעת שהוא לא ייצור קשר וממש סבבה לי עם בעלי ...
אבל אני בטוחה שברגע שהוא יחזור אני יכנס שוב לסרט הזה מתי הוא ייצור קשר והאובססיה תשתלט עליי.
גם שהאחר היה שנתיים בשליחות אני הסתדרתי עם זה למרות שמאוד התגעגעתי .אבל ידעתי שהוא שם ואני פה ואין סיכוי להפגש אז חייתי ברוגע .
אלינור זאת הבעיה שלנו איך לשחרר ואיך להשתחרר

[א.א*]

אלינור.
את עוברת בדיוק מה שאני עברתי ועדיין עוברת אחד על אחד.
רק אני לא "נפלתי" עליו בקריזה אף פעם. העיניין שבזמן האחרון הוא לחוץ עם התפקיד החדש ואמא שלו חלתה ...אז הוא לא התייחס ולא יזם פגישות רק אני הרמתי טלפון.
הוא תמיד אמר לי שאנחנו יחד ככ הרבה שנים רק בגלל שזה זורם ולא מלחיץ אבל לאחרונה שהקשר נהיה רק פעם בחודש חודש וחצי ואני רק היוזמת כבר התחרפנתי ובגלל זה כתבתי לו מה הוא רוצה? והוא ענה לי לא יפה (שקט וזיון טוב שאפשרי) ופשוט נעלבתי עד עמקי נשמתי.
גם אני באיזה צומת דרכים עכשו מה לעשות שיחזור .אני לא יכולה להכריח אותו להרגיש כלפיי משו ומצד שני אני לא רוצה להמשיך בצורה כזו שזה רק זיון טוב וזהו ובין לבין אין שום תקשורת .בקצור זה לופ אחד גדול לא רואה איך יוצאת מזה ומתגעגעת בטירוף.
הבוקר אני כבר חוזרת מריצה של 10 ק"מ אחרי ששבועיים לא רצתי וחברה משכה אותי בכח ובמקום שאני יתחיל את הבוקר באנרגיות חיוביות אני מתעסקת עם החרא הזה (וסליחה על הגסות).
שיהיה יום טוב לכולם

[א.א*]

אלינור מזלנו שהבעלים שלנו אחלה אחרת היינו ממש על הפנים.
באמת שהבעל שלי מקסים נדיב חכם מצחיק בעל מדהים אבא משקיען סבא מטריף.כייף לבלות במחיצתו רק אם הייתה חוזרת התשוקה הבייתה וקצת ריגוש אני רוצה להאמין שהייתי משאירה את האחר מאחור

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למאוהבת
איך את הבוקר?
האם את מרגישה שאת יכולה להמשיך עם הניתוק?

אני יכולה להגיד לך שבמשך ה 3 שנים האלו - היו מס' ניתוקים מ"האחר שלי".. אבל אחרי שבוע פלוס נשברתי.
הפעם אני נחושה!
הפעם זה הגיע לשיא חדש - הפעם לא קיבלתי ממנו שום ניסיון אפילו הקטן ביותר כדי להבין מה עובר עלי או רצון לעזור...לנחם.
הוא ידע שעזבתי את הבית... ומצבי היה קשה מכל מצב קודם.
הוא פשוט התעלם - והיה בכעס שלו (רבנו ואמרתי כמה דברים מאוד לא יפים - אבל נכונים - במיוחד שהוא אטם רגשית וכו'...)
דברים שנאמרו בכעס - זה יצא מכאב אדיר... קינאה שחנקה אותי.... מהתעלמות מצידו.
הוא אמר לי שהוא רוצה לבנות בית משלו - ואני שאלתי האם יש לו שקט נפשי שהוא הרס בית.
ולא מקבל אחריות על מה שקורה מעבר לצלחת הקטנה שלו.

למה אני צריכה אדם כזה בחיים שלי ?

לא משנה כמה זה מורכב.... לפרק בית זה לא פחות מורכב - במיוחד כשיש ילדים.
לפני חודש פלוס (כמעט חודשים) יזמתי הפסקה קלה מבעלי ומהבית - בכיתי בלי סוף... התפרקתי - יצרתי קשר עם "האחר שלי " הוא רק התעלם.
אחרי שראיתי - שאני לא מוכנה לפרק את הבית - הילדים שלי הרבה יותר חשובים.
בעלי היה לצדי בימים הקשים (בלי להבין את מהות הבכי והכאב שיש לי)

שלחתי לאחר הודעה שאני לא כועסת יותר.
שאני מבקשת סליחה על הדברים שנאמרו.

והחלטתי שזהו, אין כבר לאן להמשיך איתו יותר...
ריגוש כבר אין - נותרתי עם לב שבור (אוהב) אבל שבור - וסבל ענקי.

ישנם ימים קלים יותר וכאלה עם הרבה מחשבות ולב דואב - אבל זה טבעי לחלוטין.
אני מקבלת את הכל באהבה - וזה חלק מהתהליך
רק צריך לרצות...

[מאוהבת*]

מתחזקת-
את צודקת בכל מה שאת אומרת.
גם אני יצאתי מהבית פעמיים, פעם אחת בקיץ ופעם אחת לפני שבועיים, זה היה בהסכמה של בעלי.
כל פעם שישבתי וחשבתי על הכל הגעתי למסכנות שמשפחתי הרבה יותר יקרה לי.
לפני כמה ימים אפילו עשיתי דף שמשווה יתרונות וחסרונות של האחר ושל בעלי.
גיליתי שבעלי לוקח אותו בסיבוב עם היתרונות שלו.
הבוקר אני בסדר גמור, לא עולה לי אפילו מחשבה לייצור איתו קשר.
נכון קשה לי, נכון זה סבל, אבל עשיתי החלטה ואני רוצה לעמוד מאחוריה.
כיף שיש לנו את המקום הזה שאפשר לשפוך ולפתוח הכל.
תהיי חזקה!

[מוטרפת*]

התחלנו להתראות לפני חודש וחצי. 3 פעמים פעם בשבועיים. שכבנו פעמיים. אני מאוהבת ונחושה שיתאהב בי גם. מצד שני זה מרגיש כמו סרט. שנינו נשואים עם ילדים. ואיני יודעת אם אני חושבת בהגיון. כל היום רק שומעת שירים בפול ווליום ברכב. מתכננת את הפגישה הבאה שלנו.

[סופרת_את_הימים*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאלינור ולמוטרפת...
בלי לשפוט....
למדו מהניסיון של הבנות כאן.
אנחנו כבר עברנו - את מה שאתן מתחילות...
תקראו את על מה שכתוב כאן...
ותבינו שהדבש מגיע עם עוקץ מאוד כואב ולא באמת שווה את זה.
אני מבינה שעכשיו הכל ורוד ויפה - זה לא שווה.
אבל כנראה שלא תמיד ניסיון של אחר מספיק עד שעוברים זאת לבד...
חושבים - לי זה לא יקרה.., אצלי זה שונה...
אז לא! זה לא שונה וזה יקרה ובגדול... הכאב יגיע כפול ומכופל מכל ה"תענוג" הזמני הזה...

[מוטרפת*]

הכאב כבר קיים מעצם הידיעה שזה לא אמיתי ולא ימשך לנצח. שזה רק זיוף זמני למשהו שלא יוכל להתממש. אבל זה צורך פיזי ןרגשי. שמגיע עמוק מבפנים ולא, לא רואה איך אני אוספת את עצמי ועוצרת את זה. זה חזק ממני.

[מוטרפת*]

רוצות להחליף שירים?
הם מאד עוזרים לי לתקופה הזו.

[מאוהבת*]

סופרת את הימים?
הנסיון של אחרים לא יעזור,
חייבים לעבור את זה , אחרת לא מבינים ולא מקבלים את המכה.
לדעתי ככה בנוי הטבע של האדם.
לפני שנכנסתי לכל הסיפור קראתי וידעתי מה מצפה לי, אבל עדיין המשכתי.

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא חושבת שבאמת יודעים - מה מצפה לנו.
האחווה כאן מאוד חזקה ותומכת... - קשה לקרוא על עוד מקרה (ולצערי יהיו עוד הרבה מקרים)
אני הכרתי את השיתוף הקבוצתי הזה - רק אחרי...
אני נתמכת ומשתדלת גם לתמוך באחרות...
"סופרת את הימים"
ההחלטה קודם כל של הבנות - כשהן באמת יחליטו שזהו...
זה יגיעו מצורך פנימי חזק יותר מכל האהבה שיש ...

[חדשה_פה*]

אפשר להצטרף?
אני מאוהבת בבוס שלי. מרגישה שאני משתגעת לא מפסיקה לחשוב עליו!
בעבר היינו במצבים אינטימיים אבל נקשרתי אליו והתחלתי לפתח רגשות כלפיו והוא....הודיע לי שזה לא יתקדם לשום מקום
מאז הוא הכיר מישהי ונפרד ממנה, עכשיו הוא פרוד+1. שנינו רווקים.
אחרי תקופה ארוכה בעבודה הוא החליט על שינוי והוא התפטר מסיבותיו.
ואני מתגעגעת אליו ושולחת לו הודעות מתה שיתייחס שיגיד מילה...
ומאז שהוא התפטר נפגשנו כמה פעמים במלון אבל הבנתי ממנו שהוא רוצה לחזור לבת הזוג שלו .
איך לצאת מזה? לא מסוגלת להפסיק לחלום ולחשוב עליו

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה לא אמיתי, האם אלו פרפורי הגסיסה של המונוגמיה? קצב ההצטרפות של בנות חדשות ...

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי מאוהבת.
איך עבר היום? הכוח היה איתך?

היום היה לי קצת קשה.
אבל העסקתי את עצמי...בלי סוף.
לא שהייתי מתקשרת או שולחת הודעה.
אבל המחשבות... ההרגשה.... יכולה להציק.
הדבר היחידי שעדין קשה לי להפסיק - זו השטות הזו להביט בווטסאפ.
ואם יוצא ששניינו מחוברים... זה בהחלט מעלה לי חיוך...
כנראה שאני עוד צריכה זמן....
אבל עדיין עומדת בהבטחה של עצמי...

שיהיה לכולנו לילה טוב...

[מאוהבת*]

למתחזקת-
אני מניחה שזאת את ששואלת.
עבר לי בסדר כל היום רק לקראת הערב קצת קשה.
אני גם מסתכלת מטלפון אחא, אבל לא בואטס אפ, בתוכנה אחרת ששנינו הורדנו באותו היום. הוא כן נכנס לשם כל שלושה ימי ניתוק. אני לא. כי הוא יודע שהתכתבתי שם רק איתו וגם הוא רק איתי. אם ייכנס לשם זה פתח למחשבות שלו.
קצת קשה לי בערב, אז יצאתי קצת לקניות כשבעלי חזר הביתה.
מה שכן משמח אותי שחזרתי לאכול ועליתי קילו, מאז הקשר שלנו ירדתי 14 וכל האנשים אמרו שזה כבר לא יפה לי. חזר לי גם אור לפנים, לאחרונה נהיו לי פנים מכוערות ואפורות והיום הסתכלתי במראה וסוף סוף מצאתי חן בעיני עצמי.
אז סה״כ כל הניתוק הזה לטובה.
תהיי חזקה.
לילה טוב!

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למאוהבת.
אני שמחה לשמוע - זה בהחלט סימן טוב.
מחזקת אותך.
אני נפלתי ממש לא מזמן - החלפתי תמונה.
אני זוהרת ומאופרת - מחייכת....
וקיבלתי הודעה מ"האחר".
" את ניראת ממש מאושרת"
לקח לי חצי שעה להבין שהוא בכלל שלח משהו אחרי כל השתיקה הזו.
והיה לי קשה לא לענות.... לא ציינתי האם זה נכון או לא.
כששאלתי אותו משהו על כל התקופה הזו..(לא האם התגעגע או דברים מהסוג הזה) משהו מאוד פשוט
והוא ענה לי בכזו קרירות .....(שהוא רק ציין עובדה) וזהו.. ושוב אני כועסת על עצמי.
יכולתי לא לענות... אבל.....אלוהים - כמה כוחות צריך.
ככה או ככה - בקשתי שיניח לי. ושאני לא רוצה ממנו עוד עובדות....
נכשלתי מעט - אבל הפעם - אני כנראה צריכה לחסום אותו בווטסאפ.

מקווה לעבור לילה שקט ...

[מאוהבת*]

מתחזקת
גם אני נפלתי כמה פעמים איתו בעבר, למשל לחצתי בואטס על שפורפרת וזה חייג אליו, אחרי שבוע גם לו זה קרה אומנם....אבל כתבו לי פה משפט מאוד יפה שכל נפילה כזו היא רק מחזקת אותנו, לא צריך לראות את זה כנפילה אלא כחלק מדרך התמודדות.
תתני לעצמך זמן, חודש וחצי זה ממש מעט, במיוחד שהקשר שלך איתו נמשך שנים.
אני כל הזמן מזכירה לעצמי שפעם שעברה אחרי 4 חודשים זה עבר לי, אני אצליח גם הפעם במיוחד שההחלטה בא ממני ולא ממנו. אותו דבר גם אצלך.

[חדשה_פה*]

הוא יוצר איתי קשר רק כשהוא רוצה לדבר והיו לנו המון שיחות נפש , זה לא רק סקס.
תמיד הוא אמר לי שאני מבינה אותו וסיפר על הקשיים עם בת הזוג שלו דאז, אבל הוא גם נעלם ומתפוגג מהשטח
וכשאני צריכה לדבר אין לי אותו וכשלי בא להפגש , הוא מבריז יותר מדי
לפעמים אני שולחת לו הודעות ולוקח לו יום וחצי לענות לי אם בכלל. ולרוב זה מתנהל לפי מצבי הרוח שלו ולפי רמת החרמנות שלו.
אני לא בנויה למשחקים האלה אבל לא מסוגלת לוותר עליו. עכשיו הוא חזק בקטע של לחזור לזוגתו ואני מרגישה זנוחה.
יש לציין שהיא לא מוכנה לקבל אותו בחזרה כי הוא בגד בה (לא איתי!)

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה..
זה בהחלט חלק מתהליך
חשבתי שהדמעות כבר יבשו לי....
מסתבר שלא!
אני כל כך עייפה מזה. אני רוצה את השקט הנפשי שלי בחזרה.
לשכב במיטה לעצום עיניים בשלווה - בלי כאב שמפלח אותך

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הייסורים שלנו הם העונש הכי גדול שניתן היה להעלות על הדעת.
מעניין אם כולם ככה או שלדף זה מגיעים רק המתייסרים...

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור, זה דווקא לא נכתב ממקום של ביקורת. זה פשוט מראה לחיי הזוגיות. אם כולם בסוף מגיעים לכאן כנראה שמונוגמיה פשטה את הרגל.

[עובר_אורח*]

אני לא חושב שהיא פשטה את הרגל.
פשוט היא דורשת עבודה רבה ואחזקה שוטפת כזוג.
ועבודה עצמית על תכונות האופי בנפרד.
נשמע פשוט לא?

[א.א*]

בוקר טוב לכולם .
פלוני אלמוני רק המתייסרים מגיעים לדף הזה .
חדשה פה את מבינה שחלק מהעיניין
שהוא רודף אחרי הבת זוג לשעבר זה בגלל שהיא משחקת קשה להשגה ולא "בלחץ" עליו.
למרות שנשואים ורווקים זה ממש אחרת אבל לגבי ה"אחר" זה ברור לי שהפסדתי במערכה כי התחלתי להראות סימני לחץ ומצוקה וזה הלחיץ אותו .
צריך קצת לשמור מרחק מידי פעם ולתת לצד השני לרדוף ולחזר ואם הוא לא יחזר סימן שמחכה לך משהו שיהיה יותר טוב בשבילך. תתעודדי ומקווה שהגל הקשה הזה יעבור .
קל להגיד קשה לבצע אבל אני באמת מאמינה בזה (הרי אומרים שגברים הם ציידים זה בנשמתם ואם את טרף קל אז יצאת מהמשחק)סליחה על המילים הבוטות וכמובן שזה הכללה גסה ויש יוצאים מן הכלל .

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כל הזמן הזה שהיינו בשתיקה... התנפץ לי בהודעה אחת - איזו ריקנות.
עשיתי צעד שלא יכולתי בעבר - פשוט חסמתי (בווטסאפ) אני מקווה שזה יעזור.
את החברות בפייס מזמן ביטלתי.

מה עוד לעשות?
בקשתי שיניח לי - גם כששלח הודעה - הוא הספיק להרוס לי את השקט הנפשי, (הודעה של אדם נכה רגשית, באדישות של 2 מילים וחצי).
הוא כועס וצמוד לכעס ולא רוצה להרפות - אמרתי לו שישמור את הכעס קרוב ללב - כי זה מה שמחזיק אותו
שלא ירגיש את הגעגוע חונק אותו.
קרוב קרוב שימלא את החלל הריק.

כמובן, שהוא לא הגיב לכלום... (מה שהכי הורג אותי - שהוא זה שיזם את ההודעה - אני הייתי יכולה להמשיך בשתיקה של עצמי)
האם יש כאן גבר - שיכול להסביר לי - מה לכל הרוחות הוא רוצה ממני ?

שיהיה לנו יום קל...

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עובר אורח, אתה צודק מונוגמיה זה לא לעצלנים. הבעיה שלא מסבירים לך את זה כשאתה נכנס לזה... וכשמבינים את זה, זה לפעמים קצת מאוחר. צריך לשכתב כמה אגדות ילדים כדי להשריש את זה מילדות ולא את חיו באושר ועושר.

[מאוהבת*]

מתחזקת-
יקירה תחזיקי מעמד,
כמו שכבר נכתב פה- גברים הם "נכים רגשית",
מה הוא רוצה? בטח מרגיש את מה שאת מרגישה בדיוק, אבל הם לא מסוגלים לפתוח רגשות כמו שאחנו יודעות.
תחשבי גם על זה שאת זאת שיזמת את הפרידה אז אין מה לצפות ממנו הוא כנראה מרגיש לא רצוי, בדיוק כמו המצב שלי.
בכל מקרה אנחנו פה לא בשביל להבין אותם אלא בשביל להיתמודד ולסיים עם זה.
את חייבת להיות חזקה- אני כותבת לך להיות חזקה אבל ויודעת בתוכי שאם זה היה קור לי הייתי מרגישה בדיוק כמוך.
את יודעת היום אני רשמתי לעצמי על דף כל הדברים שנאמרו או נעשו על ידו בחודשיים האחרונים שעיצבנו אותי מאוד אולי זה יעזור לי קצת להתמיד בנתק הזה.
שולחת לך חיבוק

[מאוהבת*]

א.א
בוקר טוב גם לך יקירה.
שולחת חיבור ושיהיה לכולנו רק טוב הום.

[מאוהבת*]

מה נסגר עם המקלדת שלי היום
חיבוק התכוונתי

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוהבת מסכימה אתך לגבי העניין שבשורה התחתונה הם מעצבנים...גם עליי זה מאוד מקל לא ליצור קשר.

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למאוהבת.
אם אני אתחיל ברשימה של אכזבות ודברים שעצבנו אותי..
זו תהיה מגילה כל כך ארוכה - שאני אפילו יתייאש לקרוא אותה כל פעם.
אני רק יכולה להגיד שברגעים ממש קשים - הוא לא היה איתי - אלא, שקוע בתוך החיים של עצמו - ושלח מדיי פעם הודעות בווטסאפ.
(לדוגמא : ניתוח דחוף שעברתי בבטן - יותר משבוע שהיתי בבית חולים - לא עלה לו לראש לשלוח זר פרחים / זר קוצים (משהו) שלא לדבר אולי לקפוץ בשעות שאף אחד לא מגיע אלי.
כשהיה לי גוש בחזה והייתי בהיסטריה בכל הנוגע לזה - תודה לאל שזה היה כלום - אבל עד אז - הוא פשוט נעלם - " היה לו עומס בעבודה ").
והרשימה עוד ארוכה.... אדם אטום כבר אמרתי?
ככה או ככה - אני המשכתי לאהוב אותו ולקבל אותו בידיים פקוחות - רק חבל שלא הקשבתי לכל הנורות האדומות.
הגוף זועק - זה לא נכון... ואנחנו ממשיכות - אלוהים נתן לנו רגש כל כך חזק... ואני מודה לו גם על הכוחות.

אני רוצה לחזור לעצמי - השיר של דפנה ארמוני " אוהבת אותך עוזבת אותך " כל מתאים כאן.

[חדשה_פה*]

בכל מקרה מאתמול אני חושבת הרבה על סקס איתו, זה כל מה שמעניין אותי

OMG גם אני ככה כבר כמה ימים לא מסוגלת לחשוב על משהו אחר.
הלילה הזה ממש פינטזתי עליו קשות.

אני לא לוחצת עליו. לא יושבת לו על הוריד .
מכירה אותו יותר טוב מכולם.
ובכל זאת הוא לא מגלה בי עניין כמו שהייתי רוצה...
וקשה לי עם המצב הזה אני רוצה שהוא יהיה רק שלי

בקרוב יש לבת שלו ושל האקסית יום הולדת שנה
והוא אפילו לא הזמין אותי ואני זו שעזרתי לו לטפל בה אחרי שהם נפרדו
אני הייתי שם בשבילו כל הזמן הזה בתקופה הקשה של הפרידה
ולא, לא לחצתי ולא ישבתי לו על הוריד. נתתי ספייס והייתי קשובה אליו
ואני גם יודעת שיש לו אחרות , חוץ ממנה, כי הוא לא יכול להיות לבד וכואב לי שהוא לוקח אותי כמובן מאליו

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני אוהבת לקרוא ספרים - היום אני לא יכולה לגעת בספרים... (חוסר ריכוז)
אבל מה שהכי משגע אותי - זה שאני לא יכולה לגעת בכל הספרים הרומנטים שיש.....
זה מזכיר לי כל כך הרבה - עד שאני קוראת ובוכה. בוכה עלי...
גם כל שירי האהבה שיש - אני לא מסוגלת לשמוע אותם, לא שירים שמחים ובטח לא שירי פרידה. (הרדיו כל כך מוצף בהם - עד שאני פשוט סוגרת - רק לא לשמוע)

רק אצלי זה ככה?

[מיוחדת*]

^+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בבר

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מיוחדת אני אתך... למרות שזה כן משתנה ויש ימים כאלה ויש ימים כאלה. בגדול הרבה פעמים מרגישה שמיציתי ואם לא היו לנו ילדים משותפים מזמן הייתי ממשיכה הלאה. האמת שבניתוח לאחור אני מרגישה שזה באמת מה שעשיתי בפועל. כבר הרבה שנים שאמנם נשארתי בבית ותפקדתי ולא בגדתי בבעלי. אבל בראש לא הייתי שם. לא השקעתי בזוגיות והתנהלתי יותר באופן עצמאי מאשר כזוג. כרגע מנסה לשפר את הזוגיות אבל לא בטוחה שזה לא מאוחר מדי.

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שישי - שבת , תמיד יותר קשה מהרגיל...
אז הרבה כוחות..., לנוח.. לבלות עם אנשים שיכולים לתמוך בנו.
סוף שבוע רגוע עם הרבה שלוות נפש.

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות, למרות שאף אחד לא מבטיח שבנפרד יהיה יותר טוב, אני חושבת על זה הרבה בזמן האחרון. יש לי ילדים די קטנים, אז חשבתי שעוד שנתיים-שלוש זה יהיה פחות גרוע. אבל רק המחשבה על שנתיים נוספות של עצב כזה הורגת אותי.. וכל כך לא מגיע לו.

[מאוהבת*]

מיוחדת
אם את אומרת שלא מגיע לו שתפרדו אז אל תחשבי על זה כרגע.
במצב של רגשות לאחר זה לא אמיתי כל הרגשות שלנו כרגע.
פעם קודמת של הקשר עם האחר לפני שנפרדנו הגעתי למצב שלא יכולתי לראות את בעלי.
כשחזרנו לקשר עם האחר בחודשיים האחרונים השוותי בימו לבין בבעלי המון. הגעתי למסכנות שבעלי הרבה יותר טוב ממנו, נזכרתי בהתחלה שלנו עם בעלי וגם שם היו ריגושים. זאת אחת הסיבות שהגעתי להחלטה שאני חייבת להיתנתק מהאחר. כמובן שמאוד כואב לי עכשיו, אבל הראש שלי הרבה יותר צלול ואני מסתכלת על דברים אחרת. אני מאמינה כשיעבורו כמה חודשים והרגשות שלי לאחר ירגעו אני יראה הכל אחרת ולא התחרט לדקה שניתקתי איתו קשר.

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוהבת, תודה על התגובה.

אני מעריכה ומעריצה את החלטתך. בגדול, זוהי גם החלטתי (אם כי אנחנו בקשר ידידותי רופף), אבל בניגוד אליך אני לא מצליחה להיות בטוחה שזו ההחלטה הנכונה.

אני מנסה להיות כנה עם עצמי, בלי קשר לאחר (כמה שאפשר), ולא מצליחה לדמיין את עצמי עם בעלי. יש משהו שמעבר לרשימת המכולת של התכונות, ואותו פשוט אין בינינו. כנראה שמעולם לא היה.

אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה, אבל אני מרגישה כמו חווה, שאכלה מעץ הדעת ועכשיו כל מה שהיא רוצה זה לחזור אחורה, להתהלך במערומיה ולא לדעת, אבל זה כבר מאוחר מדי.

נותרתי קירחת מכאן ומכאן.

[מאוהבת*]

מיוחדת
כמה הזמן הקשר שלך עם האחר?
כמה זמן את נשואה?
כמה זמן מאז שעברתם לקשר ״ידידותי רופף״?

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היינו בקשר של התכתבויות היום. הייתי כנראה מאוד חריפה באמירות שלי כלפיו, אמרתי לו שהוא דפוק והזוי. הוא מבין בכלל שכשאנחנו קובעים טנטיבית להפגש והוא אומר לי נדבר מחר. אני תופסת את זה פשוטו כמשמעו ומצפה שיעדכן אותי למחרת. והוא מצידו חושב שמראש הסביר שכנראה לו יצא לפועל. בקיצור היתה התכתבות טובה וכנה אמר שאני מאוד חשובה לו שמאוד רוצה לראות אותי למרות שלדעתי בכלל לא מתנהג ככה. הדבר המוזר לכאורה מכל הסיפור הזה שסוף סוף אני יכולה שבעלי יגע בי וזה גם יהיה נעים. בתחילת השבוע כמראה כשסחבתי ספיחים והעלבויות משבוע שעבר לא יכולתי לשאת את המגע של בעלי. וכעת ששלמה ורגועה ויותר שמבוקשת על ידו יכולה להיות נאהבת גם על ידי בעלי. סופש קל לכולם.

[אלינור*]

היי מיוחדת, אני קוראת ומבינה את מה שאת עוברת.
ריגוש כזה שחווית אחרי 15 שנים, עוצמת רגשות כזו -קשה לוותר עליה. האובססיה שלא עוזבת למרות שאת רוצה .....
רשמת יפה- אכלת מעץ הדעת . זה ממש נכון. לחוות את כל זה ואין את הפידבק ממנו להיסחף ולהינות בלי חשבון וזה כואב ועצוב- כי הרי הוא זה שרצה ויזם וחיזר ושלח מילים חמות...
אני ככ מבינה אותך אבל רוצה לרשום לך משהו חשוב- אל תעזבי את בעלך עכשיו כשאת עדיין כמהה לאחר! אל תישארי קירחת מכאן ומכאן! הטירוף הזה יעבור לבסוף--גם אם היחסים עם בעלך היו משעממים ולא היה חיבור מדהים ביניכם, אל תעזבי אותו בתקופה הזו! לדעתי, את קודם צריכה להתחזק . את לא יכולה לעזוב ולהכניס את עצמך למשבר נפשי עמוק יותר ממה שאת נמצאת בו כעת. וגם אם תעזבי את חושבת שהאחר יוותר על אישתו? הוא יהפוך אותך למאהבת שלו כשהוא עדיין נשוי וייתן לך פירורים אבל את עדיין תהיי כבולה אליו.
מצטערת אם אני נחרצת מידיי- אבל אל תשכחי שבסיס הכח שלנו זה המשפחה שלנו- הילדים והבעל. לא מוותרים על הבעל במידה ואין החלטה משותפת שלך ושל האחר שאתם בונים משפחה חדשה יחד. מיוחדת מקסימה- לפרק ולשבור תמיד אפשר. אם את נחושה לפתוח בחיים חדשים לדעתי תעשי את זה כשתסיימי את האובססיה ל"אחר" או שהוא ירצה שכן תפתחו רומן - אי אפשר לדעת, אתם מכירים שנים. אני לא אומרת לך להתנתק מהאחר במידה וירצה שתהיו בקשר וזה יתאים לך. אני רק מייעצת לשמור על התא המשפחתי שלך עד שתתחזקי ותראי את הדברים נכון ולא מתוך סערת רגשות ומשבר נפשי.

[מאוהבת_באחר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלה: הייתם נפגשים במלון שהוא לא מלון שמיועד למפגשים דיסקרטים. או שנראה לכם מסוכן מדי?

[מאוהבת*]

מאוהבת באחר?
אני אישית כזה רחוק לא הגעתי, אבל אם הייתי מגיע לזה הייתי הולכת לאיזה מלון בוטיק קטן. לילה באמצע השבווע עולה שם 250-300 ש"ח במקום ללכת למקומות שמיועדים למפגשים דיסקרטיים

[מאוהבת*]

אם ואחות?
שמחה בשבילך שהתקרבת עם בעלך,
לגבי האחר כל הסיפורים אותו דבר, אותי היה הכי מרגיז שנשארת לפעמים חוסר וודאות ואז שוברים את הראש כל היום,
לגבי מה שנאמר, לגבי פגישות, המתנה הזאת וציפיה הזאת. מה הוא אמר...מה אני אמרתי......אוף זה כל כך היה מעצבן אותי וכמה שקט שאין לי את זה עכשיו על הראש.
סופ"ש נעים

[א.א*]

בוקר טוב
עכשו שהאחר בחו"ל שבועיים אני באמת ברוגע ולא כל שניה בודקת ווסאפ(למרות שחסם את האפשרות לראות מתי נכנס אבל כוחו של הרגל)
חוץ מזה שאני בסוף שבוע עם הבעל שלי והסקס אתמול עם בעלי היה מטריף משו שכבר הרבה זמן לא חוויתי /נו

[מוטרפת*]

היי נשים מקסימות, האחר שלי בלבי עמוק. אני כל כך מתגעגעת אליו. ולא מבינה איך הוא לא חושב לשלוח לי משהו לחמם לי את הלב. אני רוצה ממנו כל כך הרבה ויותר ממה שמקבלת. הלב נקרע

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוהבת, אני נשואה 15 שנים, בחברות קרובה עם מישהו אחר מספר שנים (הכרנו בצבא ונפגשנו מחדש במסגרת העבודה), אבל רק לאחרונה התוודינו לגבי הרגשות שיש לנו ואף מעדנו פעם אחת (אך לא שכבנו). הוא נבהל וניתק קשר לגמרי, ובהדרגה חזרנו לקשר ידידותי, נחושים בדעתנו שלא לבגוד.

אלינור יקרה, את כ"כ צודקת. אני לא בשלב של לקבל החלטות כרגע, אלא להתאושש ולהתחזק.

מה שבטוח הוא שאם אפרד מבעלי זה לא יהיה כדי להיות מאהבת של אף אחד. אני רואה את מה שכמעט קרה (וגם זה רק פעם אחת) כסימפטום לחוסרים שלי בנישואים, כתמרור אזהרה, שיחת השכמה וכו' וכו' וכו'...

כאמור, כרגע רק מגלגלת את הרעיון בראש, זה לא אומר שיש לי אומץ לעשות עם זה משהו

אם ואחות, אני שמחה שאת מתחילה להשתחרר, מקווה שרק ילך וישתפר.

שבת שלום לכולם. יהיה טוב : -)

[מאוהבת*]

מטורפת
מבינה אותך מאוד,
גם לי נורא נורא קשה הערב,
אבל אני יודעת שיהיה יותר קל צריך רק לעבור את התקופה הזו.

[מאוהבת*]

מיוחדת
אז יש פנו סיפור די דומה. גם האחר שלי הוא מהעבר שלי

[מוטרפת*]

מאוהבת תודה
יש לי ערב קשה במיוחד
קשה לי שהוא פשוט לא יוצר קשר.
רק כשיבוא לו להיפגש....
מי אמר שזה יילך ויהיה יותר קל ושזו רק תקופה? לפי איך קזה מרגיש זה רק יהיה יותר קשה... אני ממש מאוהבת בו

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לצערי הקושי שאני חווה הוא יותר מול בעלי. לשכוח את האחר זה נראה לי שטויות לעומת להצליח לגרום לי להיות מאושרת בזוגיות שלי. סולם הרגשות שלי נע בין יאוש לבמקרה הכי טוב לבסדר. מה שמוזר שהוא בן אדם חמוד וכולם אוהבים אותו. ורק לי כל כך קשה איתו...

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות, מרגישה כאילו הדברים שאת כותבת נכתבו על ידי, ולא בפעם הראשונה...

אם לחזור לנושא המונוגמיה, הלוואי והייתי יודעת אז לחפש את מה שאני צריכה היום. או יודעת היום להסתפק במה שיש, שזה לא מעט בכלל.

אני מפחדת לחיות לבד, לא חושבת לרגע לחיות עם האחר, ועדיין, מה שהכי מפחיד אותי זה להמשיך את החיים כך - עם סוללה מרוקנת.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מיוחדת חיבוק....
אני יודעת שטיפול לבד וכנראה גם זוגי יעזור לי לשפר את ההרגשה ויעזור לשנינו לשפר את התקשורת. אם זה יגרום לי להיות מאושרת, זו כבר שאלה קשה.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא יכולה בלי, את רווקה? נשואה? בכל מקרה אם את שואלת אם יעזוב את אשתו, אז כנראה שלא....

[פלונית_אלמונית_פלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא יכולה בלי, ליבי אתך, אבל אם את בתוך הסיפור הזה, אני מציעה לך לשנות גישה, להבין את גבולות היחסים האלה ולא לשאול על אשתו ועל היחסים ביניהם.
אם את רווקה, אני מציעה לך, לאט, בהדרגה, בקצב שלך, לנסות להשתחרר ולבנות את חייך. חבל.

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב בנות.
כמו שאמרתי - תמיד סוף שבוע קשה יותר.

אבל כשהחלטתי שזהו - אז זהו.
מחקתי טלפונים, ווטסאפ, פייסבוק....
אין לי מה לבדוק - ככה כואב פחות - אני מרגישה שלאט לאט משתחררת מהכבלים עם "האטום רגשית " שהייתי בקשר איתו.
מבטיחה לכן, זה לא נעלם - אבל כואב פחות... וסוף כל סוף אני יכולה לחשוב על דברים נוספים חוץ ממנו ומהכאב שהוא גורם לי.
צריך רצון גדול והרבה כוח לא לענות להודעות או לשלוח הודעות...
בנות, זה לא שווה! עם כל ה"טוב" הזמני הזה - ואני מציינת זמני...
אף גבר לא עוזב את הבית למען אהבה - לא משנה עד כמה היא חזקה.
ורווקים - גם להם יש התסביך שלהם... - רוצים הכל חדש... בית, משכנתא, ילדים...
ככה או ככה יוצאים קרחים מכל הסיפור הזה.
הדבר היחידי שכן מובטח כאן - זה שיברון לב !!!!

[א.א*]

מתחזקת .
אני לגמרי איתך.
הסופשבוע עם בעלי היה כייפי מאוד .כמעט ולא חשבתי על האחר נזכרתי בו אבל לא "נתקעתי "עם המחשבות עליו אני מאוד מקווה שאני בדרך לצאת מהקשר .
פתאום רק המחשבה לנסוע אליו לבי"ח להתארגן ולשרוף בוקר שלם בשבילו זה נראה לי מעייף ומשום מה אין בי את החדווה וההתלהבות למפגש .יכול להיות שאני סוף סוף מתחילה להפנים שהוא לא שווה את זה??שזה לא מוביל לשום מקום ורק מוביל למפלה שאחרי?

[מאוהבת*]

לא יכולה בלי?
מסכימה איתך מאוד,
אני תמיד אמרתי לאחר שלי שאני לו מוכנה להיות מספר 2 בחייו.
את האמת הוא מעולם לא נתן לי להרגיש מספר 2,
היתרון (או שבעצם זה חסרון ענק) שתמיד אישתו סיפרה לי מה קורה בינהם.
בימים שהיה איתי, תמיד אמרה שלא מבינה מה קורה איתו ושמתנהג אליה לא טוב,
טוב וגם זה שהוא בעצם כן נפרד ממנה וחודש לא גרו ביחד.......

אבל בתוכי אני עדיין מרגישה מספר 2, לא בגלל שהוא נותן להרגיש את זה אלא כי יש לי איסורי מצפון כלפי משפחתו.
אין לי זכות לפרק משפחה גם אם הם לא מאושרים.
באותו שבוע שאישתו חזרה הביתה הרגשתי קנאה נוראית גם אם ידעתי שאין בנהם כלום,
שרדתי שבוע ואז החלטתי שאני לא מסוגלת יותר וניתקתי את הקשר שלנו.

[אלינור*]

לא יכולה בלי,
אני מבינה אותך- אם לי חשוב שהאחר שלי יתאהב בי ואני ממש לא מעוניינת להחליף את בעלי ולא רואה באחר תחליף לבעלי בשום מצב. אז זה ברור שתרצי להיות מס' אחת בשביל האחר שלך ואם אין לו ילדים אז זה לא נקרא לפרק משפחה.
זו גם זוגיות שנייה בשבילו ואת לא מאושרת בנישואים שלך- לפי מה שהבנתי בלי שום קשר אליו. את רואה בו אופציה לזוגיות טובה, אז כן , אם יתאהב בך הדרך סלולה לפתח זוגיות חדשה איתו.
ומגיע לכולם להיות מאושרים ולא תקועים.
בהצלחה

[אלינור*]

עובר אורח, מה שלומך?
אתה תמיד מחזק כאן את כולנו....
איך אתה מרגיש? אתה מצליח להתגבר בקשר שלך או שכבר התגברת?

מקווה שלא חודרת לפרטיות

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נשמה אלמונית חפשי את הקטע בon life. על נשמות תאומות.אני מאוד התחברתי אליו

[מתחזקת*]

וואוו, היום קשה לי...
חונקת את הדמעות שרוצות לפרוץ...
מה שיותר קשה לי - זו המחשבה שיש משהי אחרת בחיים שלו - מאוד חשוב לו דור ההמשך (אני כבר סגרתי מזמן את הסיפור הזה).
זו הרגשה שתחלוף...(אני יודעת את זה)
אבל עם השיתוף שלי איתכם כאן - מקל עלי במעט...

[אלינור*]

חייבת לשתף אתכם.....
האחר שלח הודעה בצהריים אם אפשר להיפגש, ראיתי אותה רק אחרי כמה דקות כי אני כבר לא בודקת וואטסאפ כל הזמן כמו פעם.
הלב לא קפץ ולא התרגשתי בכלל.
בקיצור דיברנו ולא יצא כי לא הייתי באזור...
רק אחרי שסיימתי לדבר איתו קלטתי שהוא לא הזיז לי כלום בלב!!! איזה קטע הזוי כי אני נורא מתלהבת עכשיו שנשארתי שלווה ולא קיפצתי משמחה כמו פעם כשהייתי מחכה להודעות שלו.

מה שמפריע לי, למה אני עדיין נזכרת וחושבת עליו רוב היום? מתגעגעת אליו אם אני כבר לא מאוהבת כמו פעם ? האם זהו כוחו של הרגל ?

נראה לי שאני בדרך הנכונה , אשמח מכם לתובנות אם יש

[לא_יכולה_בלי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור
הרבה ניכתב כאן על תלות ריגשית - גם על ידך - וזה כנראה מה שאת מרגישה.
ומזכירה לך ציטוט שלך מה 8.2.16 של מה שכתבה לך עירית לוי- על ההבדל בין תלות ריגשית לאהבה ומתי התלות הריגשית גדולה מדי ושצריך להחזיר את מירב המישקל אל עמוד השידרה שלנו ולא לסמוך ולהישען על האחר יותר מדי. זה נכון בכלל ביחסים ועם מאהב בפרט.
מציעה לחזור ולקרוא - וניראה לי שאת עושה הליך טוב של שחרור ממנו אבל עוד לא השלמת אותו לגמרי.
שיהיה בהצלחה!

[אלינור*]

לא יכולה בלי,
חזרתי לקרוא את הציטוט ואת צודקת- הגעגוע שאני מרגישה הוא לא בלתי ניתן להכלה כמו פעם. עדיין לפעמים אני כועסת ומתוסכלת אך מנסה להרחיק את הרגשות האלו.
איזה כיף!!! נראה לי שאני אצליח להשתחרר ממנו מהתלות בו בסופו של דבר.
עכשיו בעלי "סופג" את השטויות שלי ואת תשומת הלב שאני רוצה לקבל

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור
איזה כיף לשמוע! וכמעט רואים את החיוך שלך עד לכאן

[לא_יכולה_בלי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ההודעה הקודמת ממני. שכחתי להחליף שם למטה...

[א.א*]

אלינור יקרה.
שמחה בשבילך הלוואי וימשיך לך ככה עד הסיום של כל הסיפור הזה .
קשה לי לחשוב שאני אראה הודעה ממנו בלי שהלב ידפוק ויהלום ..אבל בנתיים פחות מתגעגעת אליו .מקווה שאני לא סתם משךה את עצמי כי יודעת שהוא עדיין בחו"ל .

[ניקי*]

אלינור,
אל תשלחי לו כלום. אם תרגישי שאת לא יכולה להתאפק תכתבי כאן כדי לשחרר. זה פתרון מעולה

זו התנהגות בזויה ונוראית אנשים שמתעלמים מאחרים.

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור.
אני מוסיפה לדברים של ניקי.
אל תשלחי כלום. תנסי לו להתבשל באי וודאות שהוא בעצמו ייצר.
תתעלמי ממנו בחזרה. כן! הם סמרטוטים ליד הנשים שלהן. אדם שאוהב לא מתעלם - הוא מחפש כל דרך אפילו בקריצה הכי קטנה להביע משהו .
הגיע הזמן באמת לזרוק את הסמרטוט רצפה הזה.

הייתי שם - כולנו היינו שם!

חזרתי לבעלי - לבחור שהתחתנתי מרצון...
אני מעניקה לו תשומת לב והוא מחזיר לי כפול מזה...

התהליך הוא כואב.... (אתמול אפילו היה לי יום קשה ) ובאמת רשמתי כאן לבנות - והן חיזקו אותי.
היום יותר טוב. אבל זה בא והולך - יום קשה ויום פחות קשה.
תחזיקי מעמד. אנחנו כאן איתך

[מתחזקת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את בדרך הנכונה!
גם הרגע של הווטסאפ או כל דרך אחרת לבדוק - יעלם.
(מה הטעם להציץ כל פעם - לא נותן דבר - חוץ ממריטת עצבים.)
כל הכיף בסקס היה עם מישהו שקיבלנו ממנו את תשומת הלב... - לא מסמרטוט.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור
פשוט מדהים הדמיון .זה בדיוק העיניין שלא מכבד .לא אוהב ולא מרגיש מה שאני מרגישה אין מה לעשות אי אפשר להכריח משו להרגיש אבל להתנהג נורמלי ולכבד זה המינימום שאני מצפה ועוד אחרי תקופה כ"כ ארוכה ומשמעותית .
כמה כוחות צריכים.
אלינור אני מקווה שאת לא תשלחי הודעה לאחר.אני ככ הרבה פעמים נפלתי בזה ..זה לא מוביל לשום מקום רק הערך שלי ירד בעיניו (ככה נראה לי).