איך שוכחים מישהו

הלומד ומנסה להיות אופטימי.
תודה על התגובות המעודדות ותומכות.
אני בנתיים נרגעתי ואכן היה תיאום ציפיות ומשמעותי לי שהוא קצת ניפתח והביע את עצמו .אני עכשו לא בחירפון ואובססיה מתי הוא יתקשר אני יודעת שהוא חושב עליי ויודעת שנפגש וזה מספק אותי .גם אני בתקופה מאוד עמוסה והידיעה שיש לנו אחד את השני גורמת לי לאושר רב .
מקווה לא להתבדות מקווה שאני עושה את הצעד הנכון .
מאוהבת כל הכבוד לך שאת/ם מצליחה להתרומם ולראות את חצי כוס המלאה הלוואי ויצליח לך .

א.א
המון בהצלחה גם לך יקירתי!
מקווה שהפגישה איתו באמת עזרה לך להירגע.
לא יכולה לייעץ לך כי אני בסיפור רק שלושה חודשים ולך יש נסיון של שנים....אבל....
כל פעם שהצלחנו אני והוא להחזיר את הקשר זה היה נמשך ימים בודדים ומרגיע אותי לכמה ימים. אחרי שהקשר היה נעלם אחרי ימים ספורים האלה היה לי מטוד מאוד קשה ושוב פעם הייתי נכנסת להיסטריות. כל פעם חשבתי מה הוא חושב, למה לא יוצר קשר, האם הוא מרגיש אליי משהו באמת. אני לא יודעת איך זה אצלך, אבל לי באופן אישי הכי טוב לא לראות ולא לשמוע אותו. היום הוא שוב החליף תמונה ושוב החזיר את המראה לאחרונה בואטס אפ. התכתבתי עם חברה, אני כל פעם מסתכלת מטלפון אחר שהוא לא מחובר ורק אז נכנסת. אז כנראה הוא היתחבר כשהתכתבתי, הסתכלתי אחר כך וראיתי שהוא נכנס כל שתי דקות במשך איזה שעתיים. הוא מנסה את המשחקים שלו שוב ולי זה לא מתאים כבר. אז החזקתי מעצד גם היום, פעם לא הייתי מצליחה להתאפק.

מאוהבת
יאמר לזכותו של ה"אחר " שהוא לא שיחק אף פעם משחקים הוא באמת מאוד מאוד עסוק.
הוא לא מנסה "למתוח " אותי אני אכן הייתי נכנסת לסרטים כי הוא לא היה יוצר קשר יותר מחודש וזה היה משגע אותי .הוא גם אף פעם לא אמר מילה מה הוא מרגיש ועכשו שדברנו קלטתי כמה שאני משמעותית בשבילו .למה זה עושה לי טוב שאני משמעותית לו ? אין לי תשובה טובה כי גם אני מאוד משמעותית וחשובה לבעלי לילדים שלי ולמשפחה שלי .
מקווה לטוב ואולי יבוא יום ועל הכל נסתכל בחיוך ובסלחנות כמו שחברים כבר ציינו...

הי ...
מאוהבת מסכימה עם כל מילה שלך ...ברגע שנפגשים או מדברים... זה אושר לרגעים אבל אז שוב כל הסרטים מה קורה? ולמה לא יוצר קשר? צפיות ואכזבות פשוט סיוט לחיות ככה ...אחרי השיחה האחרונה קיבלתי החלטה שזהו ואני חותכת בלי לעשות שיחות ולהסביר כי אז הוא מצליח להחזיר את המצב לקדמותו מאז יש לי סוג של רוגע. לא כל הזמן חושבת רק עליו לא בודקת אותו כל שעה ..מדי פעם כן אבל זה תהליך ...החיים מתחילים לחזור למסלול וכמה שזה כיף ורוגע ...היינו בפגישה ביחד לפני יומיים לא החלפנו מבטים היה קשה לרגע אבל מקווה מאד שאני די מאחורי ...מול בעלי והילדים הכל השתנה חזרתי להיות קצת מה שהייתי עם אכפתיות מלא, אישה רגועה וקשובה ....הלוואי שימשיך כך
א.א. יש ניסיון של שנים ....ואם זה עושה לך טוב אז תזרמי ....ותהני ...
מאוהבת תהיה חזקה חיבוק גדול כמה שזה קשה זה משתלם השלווה והרוגע לחיות חיים שלווים ומאושרים ..

הלומד*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חדשה יקרה,
איזה כיף לקרוא את מה שכתבת,
הרוגע של חיים בבית אחד
אני כל כך מזדהה איתך...
מאחל לך לממש את כל החלומות במציאות חייך עם משפחתך האוהבת.

זה כל כך נכון!!!
היה לי יומיים סיוט.
השתגעתי ולא הפסקתי לחשוב עליו. כמובן שזה השפיעה על כל הסובבים אותי בעבודה ובבית, הייתי חסרת סבלנות ועצבנית. התאפקתי ככל האפשר, אבל בכוח נלחמתי עם עצמי.
ברור לי שזו תוצאה של החיוג שלו בואטס אפ בטעות בשישי האחרון, הוא נתן לי להבין שגם הוא עדיין שם.אבל....
מנסה לחשוב מה אני עושה לא נכון???
או שעדיין אני מלאה תקוות וברגע שהוא יזום אני ישבר שוב? או שזה חלק מהתהליך?
בקיצור הייתי מאוד מבולבלת יומיים.
רק רוצה להגיד לזכותי שמבחינתי לייצור קשר או להיפגש לא היה בכלל אופציה. שזה כבר טוב ולדעתי זה עוד השג.....
היום קמתי כמו חדשה מרגישה טוב ובטוחה בעצמי.
שיהיה לכולנו רק ימים שמחים

מנסה להיות אופטימי.
אתה ממש צודק.אני עדיין בתחושות של אי וודאות אבל אני לא לוקחת את זה קשה מידי כפי שאמרתי נרגעתי לאחר השיחה שהייתה לנו לפני שבוע .

בעבר היה לנו הפסקה של שנתיים (הוא נסע להתמחות בחו"ל)ובמשך כל הזמן היינו בקשר טלפוני וזה לא עזר" רחוק מהעין רחוק מהלב"
באמת לא יודעת מה ילד יום ..סוחבת את זה כ"כ הרבה שנים .בפנים ממש ממש בתוך הלב אני לא רוצה לעזוב אותו עם כל הקושי של הצפיות והגעגועים שמלווים אותי יום יום .עדיין לא מסוגלת לשחרר לא מסוגלת להניח לזה מאחור..

א.א יקרה,
במקרה שלך באמת קשה לעזוב,
17 שנה זה כבר חלק ממך.
אני רק לא מבינה למה בכל השנים האלה לא בניתם משהו מסודר? לא היו לכם שיחות בנושא? נניח לקבוע כל כמה זמן נפגשים\מדברים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ל - משתגעת,
סליחה אם אני מתפרץ, אבל נראה לי שענית לשאלה "מדוע?" בפוסט שלך מיום 22.01.2012
כשכתבת שם "ואני קצת מרגישה שלא התחתנתי מאהבה שלי כלפיו".
זה מראה שהנושא הוא יסודי: את אולי מחפשת את אותו קשר של אהבה וחשבת פעם שאת יכולה לוותר עליו, ואולי את מלבישה על אותו גבר את כל הפנטזיות הרומנטיות שהיו חסרות לך שנים (ניחוש).
אם זה המצב, אז גם אם תצליחי לשכוח אותו לבסוף, יבוא לך מישהו אחר - כי הכמיהה לרומנטיות קיימת בך.
ככה שלפי מה שכתבת, זה לא הוא - זו את.
ואז השאלה האמיתית הרבה יותר קשה, ואת הרי יודעת מה השאלה האמיתית - כיצד את רוצה לראות את המשך חייך?

מאוהבת
עד לפני שנתיים וחצי עוד עבדנו יחד פעם בשבועיים והיה איזה סדר שביום מסויים נפגשים אבל אשתו עלתה על ההודעות שלנו לפני שנתיים וחצי והכריחה אותו לעזוב את מקום העבודה הזה ועשינו הפסקה בעל כורחנו חודשיים וחזרנו. חזרנו למרות שאמרתי לו שאבין אם נפסיק כי הוא כבר "מסומן"ואני במקומו לא הייתי מוכנה להסתכן כך .
אבל עברו שנתיים וחצי מאז ואין משהו מסודר אולי באמת אנחנו צריכים לקבוע איזה לו"ז .אני יודעת שזה נשמע נורא ...

א.א זה לא נשמע נורא,
זו המציאות ואת נמצאת בא המון שנים, כמו שאמרתי זה חלק ממך כבר. חבל רק על כל הסבל של כל כך הרבה שנים. מאוד מורכב המצב שלך. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושרק יהיה לך טוב ותרגישי שלמה עם עצמך ותהני מהחיים.

לי היה יום סבבה לגמרה עבדתי משש בבוקר עד שש בערב. לא התחברתי לואטס אפ בכלל. הלכתי לקניות אחרי העבודה. כשהגעתי הביתה יצא סיכסוך עם בעלי. החלטתי לצאת מהבית. הייתה דקה מלעזוב שוב לסופ״ש באיזה מלון כמו אז שברחתי והוא הגיע. החלטתי ללכת לדבר עם ההורים ואבא שלי התעקש שיסע הביתה והצטרף אליי. והנה אני בבית, ישנה בסלון אומנם, אבל בבית. בא לי לברוח בסופ״ש לא מסוגלת לסבול את הסביבה. מצד שני לא מתכוונת להודיע לא לו ולא לאישתו הרי אנחנו חברות. אגב התקשרה אליי היום 4 פעמים ולא עניתי. פשוט בא לי קצת שקט עם עצמי, אבל בית וילדים. שוב מבולבלת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוהבת - קראתי את הפוסט הראשון שלך (11.08.2015).
wow, איזה אצילות נפש, רגישות, ותובנות רגשיות את מציגה.
הלוואי כולן כמוך.
ליבי ליבי אלייך על המצב.

מנסה להיות אופטימי, זה מאד נכון מה שכתבת אני גם סיפרתי כאן שאני הולכת לטיפול רגשי ומול בעלי אנחנו עושים תהליך שעוזר לי להתנתק כי אם היה לי צורך בקשר עם האחר זה כנראה משהו שחסר לי וצריכה להשלים ...זה מאד לא קל ויש ימים שאני חזקה ויש ימים שאני על סף שבירה ..הכי קל לברוח לשם ....אבל המחיר אח"כ הצפיות האכזבות וכו' לא שווה .
מאוהבת כל כך מבינה לליבך חיבוקים ונשיקות את גדולה מהחיים שלא חזרת אליו ולא ענית לו. גם אם יש בעיות בזוגיות צריך לטפל בהם ולא לברוח למקום שקל ונח לרגע ..
מאחלת לך ימים מאושרים ורגועים

חדשה
תודה יקירתי. גם לך המון המון כוחות. באמת כל החברים פה והתמיכה מאוד מאוד עוזרים.
גם לי יש ימים טובים ויש כאלה שכל כך רע לי, אבל כשיש יום רע, אני קובעת לעצמי מראש שאין ואטס אפ, אין שיחות עם איתו שמעבירה לו את רוב המידע. זה בדיוק מה שעשיתי אתמול. מבחינתי כבר הישג בתהליך שלייצור קשר זו לא אופציה בכלל ופעם כן הייתי יוצרת. נכון לעכשיו הגעתי הביתה ומתנהגים עם בעלי רגיל כאילו לא היה ריב אתמול. טיפה מתוחים, אבל זה בסדר. מקווה לסוף שבוע שקט לכולנו.
אחד שעבר כאן במקרה?
תודה לך על מילים טובות, מחמם את הלב, אבל באמת נורא נורא לא קל.

זומבי*

אחד שעבר כאן במקרה,
צדקת מאוד בתגובתך למשתגעת. פעם היה איזשהו ספר על כומר קתולי שהתקשה לשמור על הפרישות. ואז כומר מבוגר אמר לו שזה פשוט ככה: once in a while you will fall in love.
לפעמים אני חושבת שגם בזוגיות ארוכה זה ככה.

היום אני נשברת לחתיכות......
כל הסוף שבוע לא פתחתי טלפון בכלל.
אבל היום כל כך רע לי שעוד דקה אני מתפוצצת.
לא מפסיקה לבכות, ערה מארבע ומחמש בעבודה.
אלוהים איך אני עוברת את היום הזה.
איך אני בא הביתה ומתפקדת רגיל?
חייבת חיזוק חברים.

הי מאוהבת לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל גם עלי עבר יום זוועה ............שוב היינו בפגישה יחד והוא בא בדיוק עם החולצה אמרתי לו שאני מתה עליה .וזה מפגר אני יודעת אבל במחשבה ישר זה בא לי שהוא עושה בדווקא ....הרס אותי לגמרי הייתי כל כך חזקה לפני והכל נשבר בי ......חזרתי לבית הרוסה רגשית בדיוק אני קוראת את מה שכתבת וכל כך התחברתי
חייבות להיות חזקות בשביל המשפחה ...לזכור תמיד שיש מחר יום חדש ..עברנו משברים הרבה יותר גדולים מאלה ....שגם אם נחזור עכשיו זה רק יגרור שבוע שלם של סבל וכאב ...
מלא חיבוקים .....את תותחית..... שיעבור לך סוף היום בכיף וברוגע ....ומחר תקומי חדשה עם מלא אנרגיות חיוביות

הצלחתי לשכוח אותו, במאמצים מיוחדים וב טכניקות לא אנושיות אני יכולה לומר שהצלחתי.
אבל איזו מן הצלחה זו? שגם על הדרך "הצלחתי" לשכוח מי אני ולאן פני מועדות "הצלחתי" להבין לא לסמוך על האינטואיציה שלי... התבלבלתי לגמרי.. יש מצבים כאלה בחיים שאין דרך נכונה! שכל הדרכים יובילו לכאב. אין דרך קיצור... אז אולי המסקנה שהסקתי זה לא להיות נוקשה מדי, לא לאחוז יותר מדי חזק בעקרונות.

בהצלחה אחיות יקרות

מאוהבת יקרה .
יש שיר של אריק אינשטיין"זה בראש שלך וזה רק נדמה לך" זה בדיוק זה .אנחנו פנטזיונריות אני מעידה על עצמי שאני כזאת(רק בהקשר שלו ,ככה בחיים אני הכי רגליים על הקרקע ) מחר אני כנראה נפגשת איתו אני "מסמנת" זמן שאנחנו נפגש ועושה הכללל שזה יצליח מתקשרת אליו מתלבשת יפה עושה פן מתאפרת ...וזאת בדיוק האובססיה .להגיד לך שממש בא לי סקס איתו מחר? לא אבל אני כבר העברתי הילוך ואני חייבת להפגש איתו ושום דבר לא יזיז אותי מזה .
אני גם יודעת שאני צריכה מרווחים של איזה שבועיים עד שבא לי עליו שוב (אבל אני מתה לדבר איתו כל יום ).לכולנו יש ימים טובים יותר וימים פחות מקווה שנעבור את החגים בכייף וחיוך כי החיים מחייכים אלינו ואנחנו באמת מבורכים .אני מאמינה שהאושר נמצא בתוכנו אנחנו צריכים ללמוד להעריך את מה שיש לנו .
מאוהבת באמת קשה להתמודד עם זה שהוא בסביבה ומתראים בחגים ושבתות .מקווה שתהיי חזקה כי באמת צריך המון כוחות לעמוד בפיתוי .
כ"כ מבינה אותך חיבוק ענק ובהצלחה רבה!!!!

תודה על חיזוק א.א יקרה!
אני שמחה בשבילך באמת מהלב.
לי אין אומץ כמו שלך ועמידה על שלי, גם כשאני יודעת שהוא אוהב אותי וסובל גם. הרי אפשר לשנות הכל ברגע, רק שיחה אחת אליו והוא לידי. העניין הוא גם שאושר הרגעי בעיני לא שווה את זה.
אוי איך שאני שונאת את המפגשים של שבתות, אירועים וחגים....כשאני צריכה לשחק אותה שהוא חבר טוב של משפחה שלנו, כשאישתו יושבת וילדים ובעלי . הרי גם חברות נהרסה , הכל התפוצץ בפרצוף. אישתו חושבת שאני חברה הכי טובה שלה ומה לעזאזל אני עושה לה לרגע היא לא מדמיינת, לשניה לא מעלה בדעתה.
יקירתי המון בהצלחה לך מחר תלכי עם הלב שלך. המון חיבוקים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם. זה מאוד משמח ומעציב בו זמנית שיש לאנשים את אותם בעיות ״ צרת רבים חצי נחמה״
אני יתחיל אם הסיפור שלי. אני בן 30 נשוי + 2

לפני כמה חודשים יצא לי להכיר דרך עבודה ( נקודה לציון ) שאני עצמאי אם כמה עסקים ומבוסס כלכלית אם המון אחריות המון !! )
יצא לי להכיר מישהי גרושה עם ילדים שנראת מצויין ושיש לה בידיוק את מה שאני מחפש באשה היא מרגשת אותי אם חכמה יפה ובאותו ראש כמו שלי. אני מרגיש כול כך טוב כשאני איתה שזה גורם לי לשכוח מכול המסביב. אם הזמן זה גובר.התשוקה והצורך להיות איתה. אני איתה כמו אל אישתי. אם זה מיבחינה חשבונות דירה כסף טיולים. חשוב לי לציין שאני עדיין איתה ושהכול בסדר אבל אני מרגיש חולה. ויודע שזה משפיע עלי חושב עליה כול דקה זה נהפך ממש למטרד
אני יודע שזה לא טוב ושצריך להפסיק. כי בסופו של יום אם היא תעזוב כשלא יהיה מוכן אני מפחד שזה ישפיע עלי. דבר שאסור שיקרה לי
אז לפני שאני עושה צעד או שהצעד יקדים אותי אשמח לקבל טיפים ועצות על אנשים שעברו כבר את התהליך הזה
הגעתי למסקנה. שנשים שטניות זה מטרד, ואשה טובה זה משעמם !!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואם זאת התחתנתי מישום שהיא אהבה מאוד והתחתנתי איתה מיתוך האהבה שלה אלי
עד עכשיו לא היו לי הסחות דעת ולא היה לי רע אם אישתי.
כשהכרתי אותה את הבחורה שאני יותא איתה הכול השתנה אצלי. כותב באתר הזה ב 4 בבוקר לא יושן טוב לא אוכל טוב. אני לא מראה את זה וגם היא לא יודעת.
אני חושב שהיא איתי בגלל המעמד שלי ובגלל העזרה שאני נותן. למרות שהיא מראה והיא גם יודעת להראות שהיא אוהבת והיא רק שלי.
אבל אני לא סומך עליה ובסופו של דבר זה יהרוס אותי וממה שאני הכי מפחד זה יהרוס את מה שביניתי. לעולם לא ניפגשתי אם אשיב שתשנה אותי ככה ושאני הקדיש לה כול כך הרבה מחשבה. היום אני עדיין איתה ואין לה מושג מה עובר לי בראש. ואני מקווה למצוא פה עזרה ואת הכלים הנכונים לצאת מהמבוך הזה שנקרה אהבה !

מנסה_להיות_אופטימי*

בוקר טוב,
אני מסכים איתך שצרת רבים - חצי נחמה מהסיבה שאתה מבין שהקשיים שאתה חווה הם נורמאליים ועובדה זו לבד כבר נותנת מעט מן הרוגע.
מזדהה מאוד עם תחושות המצוקה והבלבול שתוקפות אותך.
אני חושב שאחד הדברים הבודדים שעדיין מצליחים להבין בשכל גם בשירא התשוקה וסערת הרגשות זה שיש לך בית. גם אם אדם נמצא במצוקה ריגשית קשה הוא עדיין מבין וזה משהו שמחזיק.
לדעתי, צריך לפעול בכיוון הזה... גם כשהכל בחוץ נראה ורוד זועק.
אבל חלילה מלקרוא לאהבה מבוך...זה ממש לא ! זה הדבר הכי מדהים עלי אדמות. אבל זה כבר בפוסט אחר

בהצלחה חבר יקר

מנסה להיות אופטימי .
אני מתה על התובנות שלך ועל ההכלה שלך.
היום נפגשתי עם האחר .הוא פשוט הכי קרוב למושלם שאני מכירה .היום היה לי כ"כ ברור למה זה נמשך כ"כ הרבה שנים ...לא רוצה שזה יגמר לא מוכנה שזה יגמר הוא כבר חלק ממני ואני מבינה שאני כבר חלק ממנו .אוהבת אותו כ"כ .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מנסה להיות אופטימי.
בבית הכול מצויין. אני פשוט מאוד לא אוהב אותה. וזה ככה כבר שנים אני פשוט מאוד מכבד אותה ורגיל אליה
הבחורה השניה היא יותר מה שאני מחפש. אבל מסוכנת מידי בשבילי. אם אתה מבין אותי. אי אפשר לסמוך עליה. ועד עכשיו בבית יכלתי להתנהל רגיל. אבל היא גומרת אותי ואני כול הזמן חושב עליה. מפספס פגישות חשובות כדי לראות אותה דוחה טיסות לא בנוכח בישיבות וזה רק מדרדר

מנסה_להיות_אופטימי*

ידידי היקר,
שומע ומזדהה עם המצוקה בה הינך מצוי.
מצד אחד התשוקה הבלתי נתפסת הזו שמוסיפה צבע לחיים וגורמת לך לרצות לעוף.
מצד שני המצב הכ"כ מוכר שבו הקשר "משתלט" על חיי השגרה הטובה שאותה כן צריך לקיים- פספוס/איחור/חוסר ריכוז ל/בפגישות. ביטול דברים כדי ללגום עוד ועוד מהכוח המחיה הזה.
אמת, התשוקה היא כוח מניע ויש לכבד אותה.
כמה העולם הרוויח בזכותה...
אתה טוען שבבית הכל מצויין (אגב, בלי לפגוע חלילה, כנראה שלא ממש הכל מצויין, אחרת לא היינו מתכתבים פה) ואתה לא אוהב אותה. האם אהבת בעבר? האם אתה מאמין שתוכל למצוא בבית את מה שמצאת בחוץ?
כרגע הכל סוער מידי.

זומבי*

מנסה להיות אופטימי
וואו. קוראת ומסתכלת במראה ובתוך התשוקה שכשם שאמרת נוגסת בשגרה שכל כך חשוב לקיים. עוד דקה של התכתבות. המקלחת של הילדים תחכה, מה זה בעצם דקה?
לא הספקתי לעשות כביסה כי הייתי שקועה בשיחת טלפון עם גורם התשוקה, לא נורא אעשה אחרי זה, למה זה דחוף לעשות כביסה?
ובכלל למה המנהלת החוצפנית מצפה ממני לעבוד במקום העבודה אם הוא עובד איתי ויותר כיף פשוט להסתכל עליו מרחוק?

לכל החברים היקרים.
שתהיה לכם שנה טובה שנה של בריאות הנאה בחיים ,חיים משמעותיים חיים מלאי אהבה שנה שנדע להכיל אחד את השני שנה של סיפוק ונחת מכל הסובבים.

מאוהבת_בטירוף*

חברים יקרים...

הייתי תקופה ממש קצרה, אבל לא נעלמתי.
כול יום הייתי נכנסת וקוראת בלי סוף ועם דמעות , אני מזדה עם כול אחת/ד מכם.

אני רוצה לאחל לכולכם שנה מתוקה ומקסימה, נתחיל את השנה ברגל ימין ...
את משאפשר לתקן נתקן אותם לאט לאט בהדרגה.
משאפשר לתקן.. נתקן ואם צריך גם נחזק
חשוב לשמור על יקירינו לפני שנאבד אותם.

נשיקות....

Litall*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך להתגבר ולהמשיך אחרי קשר הרסני? הייתי ב"קשר" עם מישהו.התחיל להיות קר ולהתרחק. התברר שהוא נשוי, שיחק בי. לאתגר, חיזוק האגו ?כמו ילדה בת 14 נכנסת לראות מתי התחבר...בטח מפלרטט עם בנות אחרות. מה שמוזר שדווקא הוא זה שהצליח להיכנס ללב..אולי בגלל ה"חום" והאכפתיות המזויפת שהיתה לו בהתחלה.
איך להפסיק לחשוב עליו איך להתגבר עליו לחלוטין? פעם באיזה חודש עדיין מצלצל אליי אני מפחדת לראות את המספר שלו. בקושי רב מסננת..אפילו סגרתי את הטלפון כל החג. הוא כ''כ פגע בי
תודה ושנה טובה לכולם. . .

ליטל, מזדהה עם המצב שלך, עברתי אותו לא אחת וזה לא קל (מאד לא קל..). שמחתי לקרוא אצלך שאת מודעת למצב ועם כל הקושי, את מבינה שהאדם הזה מזויף, לא באמת אוהב אותך ומצליחה לסנן אותו. מאחלת לך עוד כוחות להמשיך ככה עד שיגיע זה שבאמת ראוי לך.

שליחה על ידי דן* » 16 ספטמבר 2015, 17:39

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ליטל יקירה,

את יודעת מה אומרים : על תובנה אחת קטנה שאינה אמת, יכולה להבנות עיר שלמה של שקר. ( ברסלב ). שמרי נפשך אחות !
לנתק קשר לא לענות...אם עושה לך רע ומעלה לך דברים אז תחסמי אני מבין שאת רווקה?
אל תפלי לשם למלכודת הזו. מתקשר כשפתאום ''מדגדג'' לו ופעם ב- אם תעני לו הוא ימשיך בשלו, לוקח אותך מובן מאליו עד הפעם הבאה-היינו משחק בך.
מגיע לך יותר משאריות ופרורים של גבר נשוי!
ובדרך כלל האגו/האני/הבטחון של הזכרים הללו בקנטים.

מנסה_להיות_אופטימי*

ליטל,
אני מניח שקשה לך, למרות הקושי והפגיעה הגדולה לנתק את הרגש ממנו.
זה שהוא הצליח להיכנס לך ללב לא נשמע כ"כ מוזר כפי שכתבת... הוא ענה לך על צורך מסויים. ( אגב, רבים מהקוראים פה יזדהו עם הכאב שלך אבל לא בהכרח יחשבו שהוא אדם רע ללא תקנה- גם לו יש את הבעיות שלו...)
לדעתי השלב הראשון, שנראה שכבר התחלת אותו הוא הבנה שהקשר הזה מזיק לך ופוגע בך ( בחלק מהמזן הרגש יגיד : כן, אבל אולי לתת לזה סיכוי...לעונת לטלפון...לשמוע ממנו קצת)
הכתיבה כאן או בכל מקום אחר יכולה להקל.

בהצלחה!!!!!!!!

הי קוראים לי מאיה היה לי חבר אבל לא באמת היינו חברים לא דיברנו הרבה בסופו של דבר נפרדנו לאחר שבועיים ניפגשנו הרבה עם עוד שני חברים והיינו ידידים ממש טובים אחר כך חברתי כנראה לקחה לי את הטלפון והציקה בהודעות שלחה לו הרבה הודעות הוא חשב שזה אני והתחיל לקלל אותי ברמה אחרת אני נורא נעלבתי
לאחר כמה זמן ניסיתי להשלים איתו היה לי מצפון אז השלמנו לאחר מכן כתבתי לא איך החופש והוא סינן אותי אני חושבת שעדיין בתת מודע אני אוהבת אותו מאוהבת בו למשל אם הוא היה בא עכשיו בדלת ואומר לי רוצה להיות חברים הייתי אומרת לו כן אבל כרגע הוא לא עונה לי בהודעות ומסמן אותי לנסות להתקשר? לבוא אליו לבית? אולי בכלל לא לשכוח אותו אולי כן לפתח איתו קשר של חבר וחברה מה לעשות???
וחשוב לציין אני בת 13 אבל מאוד בוגרת אני מתיחסת לכל העניין ברצינות

מנסה להיות אופטימי? (22.08.2015 20:55):
שלום,
יותר מחודש שאנו לא מדברים.

חושב עליה המון ומקווה שטוב לה.
נראה לי שהמשיכה הלאה.
מתגעגע מאוד...
והלב...

רוב הסיכויים שלא המשיכה הלאה פתאום. גם אם החליטה וגם אם היא חזקה. הדברים האלה לוקחים זמן.
מה הסיכוי במצבכם לידידות לגיטימית בלי חטא ובלי אשמה?

זומבי*

ידידות אמיתית ללא נגיעה, ללא כמיהה, ללא קנאה, ללא כאב, ללא הרהורי "מה היה אם?", ללא רצון עז לחבק? יותר אפסי מכל אפס אפשרי.

זומבי*

ובהזדמנות זאת, דקה לפני שיום הכיפורים ייכנס אני רוצה לבקש סליחה (למרות שאינני דתיה כלל).
את הסליחה לא אבקש מאישי וגם לא מהשני ואפילו לא מילדיי.
את הסליחה אבקש מעצמי.

אני מצטערת שנתתי לגבר זר להתל בי כך.
אני מצטערת שלא כיבדתי את עצמי מספיק.
אני מצטערת שאני כבר מזמן לא אני ובכלל שכחתי מה זה להיות אני האמיתית.
אני מצטערת שבגילי המופלג ובמצבי המשפחתי נתתי לשטויות ולזוטות להשתלט עליי כך. אני מצטערת שהלב שלי נפתח לאהבה הזאת שהגיעה לא בזמן הנכון, לא במקום הנכון ולא ביקום הנכון.
ועדיין לא סולחת לעצמי....

זומבי יקרה .
תר לי לקרא את מה שאת כותבת אני בטוחה שיום יום את עושה טוב לסובבים אותך ומה לעשות אנחנו בני אדם אנחנו עושים טעויות אם למדת משו מבטעות הזאת לעתיד לבוא כבר הרווחת .תרשי לעצמך לסלוח לעצמך אי אפשר בלי חמלה לעצמנו מי כמוני יודעת.
קבלי חיבוק חזק ממני ושתהיה לכולנו שנה טובה שיתגשמו כל משאלותינו לטובה

מנסה_להיות_אופטימי*

שלום,

לא יודע אם המשיכה או לא.
עברו למעלה מחודשיים ללא קשר כלשהו מצידה מה שאומר די בוודאות שהיא יודעת מה היא רוצה מעצמה ולאן מועדות פניה.
ידידות לגיטימית? אצלי זה נחתך לגמרי.
לגבי מקרים אחרים- ממש לא יודע מה לענות. נראה לי שהצדק עם זומבי.

תגדיר "ללא קשר כלשהו מצידה". כי יש שתיקה ויש שתיקה. יש שתיקה רועמת שכולה תגובה למה שאתה עושה. אתה מתקרב- היא נעלמת. אתה מתנתק- פתאום היא מגבירה נוכחות. ושוב מתחלפים בתפקידים. כל פעם אחד מקבל את תפקיד האחראי והשני את תפקיד המאוהב הפזיז. והמשחק נמשך ונמשך. וכל נתק נראה סופי, עד שמסתבר שממש לא. וזה מתחיל להיות מייגע. אבל הזמן עובר, ובין סבב לסבב הווליום של המשיכה קצת יורד. ומי יודע, אולי בקרוב תוכלו לצאת מהמקלטים ותגלו שהסכנה כבר יותר קטנה. שאפשר כבר להתקרב לאותו חלום חסר סיכוי, ידידות לגיטימית בין גבר לאישה.

זומבי (22.09.2015 15:31):
ידידות אמיתית ללא נגיעה, ללא כמיהה, ללא קנאה, ללא כאב, ללא הרהורי "מה היה אם?", ללא רצון עז לחבק? יותר אפסי מכל אפס אפשרי.

ידידות אמיתית דווקא עם כל מה שאמרת, דווקא עם כאב, עם רצון לחבק והתגברות עליו, עם הכול הכול, עולם מלא, חוץ מנגיעה. אם המשיכה היא לא רק פיזית אז אפשר לענות על חלק ממנה.

אמרת גם:
"אני מצטערת שהלב שלי נפתח לאהבה הזאת שהגיעה לא בזמן הנכון, לא במקום הנכון ולא ביקום הנכון."
ואני מזדהה עם זה. אבל המילים האלה מאפשרות מחשבה שהיה יכול להיות זמן או מקום לאהבה הזאת. וכל עוד המחשבה הזאת תישאר, האהבה הלא נכונה לא תיעלם.

זומבי*

פלוני אלמונית
לגמרי נכון. בדיוק תפסתי את עצמי על מחשבה נוראית. תראו, אני באמת בן אדם שמשתדל לעשות טוב לאנשים ולהיות בסדר עם כולם.
אני מנסה לקחת לעשות את החלקים הקשים בעבודה כדי שלאנשים מתחתיי יהיה פחות קשה. אני משתדלת לעזור לאנשים בצרה, גם אם הם זרים.
אני מספרת לכם את זה לא כדי לעורר אמפטיה, להיפך. לאיזה זיוף מכוער זה הופך אותי אם אני מתנדבת לעזור לאישה זרה אבל משקרת קבוע לאדם שהכי קרוב אליי (בעלי)?

זומבי*

ועוד דבר פלוני אלמונית - אני מבינה שאפשר לעשות את מה שאת מציעה וזה מה שהצד השני אצלי מעוניין לעשות. אני חושבת שאני מסוגלת בעיקרון. אבל מה עושים עם הקנאה אין סופית שמכרסמת ומסרבת לחלוף?

עם הקנאה - סובלים או לומדים לשחרר. זה חלק מהמחיר על משהו שאחרת יהפוך לכלום. במלבן הצהוב כתוב "להודות על הקיים על פני להתגעגע אל החסר" - וזה בדיוק מתאים.

אופטימי, כתבת שהיא מדהימה אבל(?) מצפונית. יכול להיות שבחרת בצורה לא מודעת במישהי שתחייב אותך למוסכמות חברתיות? וכך יוצא שאתה לא באמת משוחרר מהן.

זומבי, אותו דבר נכון לגבייך כנראה. את מזלזלת ב"אידיוט הקטן" שלא מוכן לחצות את הגבולות, וזה מאפשר לך להתנהג בשמרנות אבל חוסך לך את התחושה שאת בעצמך שמרנית.

בשני המקרים, אפשר לנחש שהבחירה "להיות לא מוסרי" מכבידה על הצד השני. המישהי של אופטמי, המישהו של זומבי הם אלה שנתקעו עם האחריות, למרות שאף אחד מהם הוא לא הצד הנשוי! בעצם הם קיבלו את הבעיה אותה אתם הבאתם לקשר ולקחו עליה אחריות. איזה אבסורד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כל כך מזדהה עם כל מה שכתוב פה.
כאילו זה נכתב עליי. הרצון לשכוח , רגשות , פחדים ורגשי המצפון.. וואי..המצפון.
מקווה שיום אחד גם אני אוכל לספר לכם.. שיהיה לי אומץ..

מנסה_להיות_אופטימי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי,
זה נכון שבסוף היא זו שחתכה את הקשר. ואני בטח לא יכול לשפוט אותה על כך שעד שהיא חתכה היה סקס מטורף כי התשוקה הייתה חזקה משנינו ביחד ואז כל השיקולים נדחקו הצידה.
אלא, שזה רק היה עניין של זמן עד שהיא הבינה שאין סיכוי לקשר ממשי ולכן הגיעה למסקנה המתבקשת שיש להפריד כוחות.
בכל אופן היא טענה שבקשר של אהבה בין אנשים כאשר הוא נגמר , ולא חשובה הסיבה יש לחתוך ולא להסתכל לאחור.
אז היא באמת לקחה אחריות על הבעיה שלי אבל אני מניח שגם לקחה אחריות על מה שהכי מתאים לה.
ובאמת אחרי התלבטות ושיחות רבות על העניין היא בחרה שזה הכי נכון בסיטואציה שנוצרה.
לגבי כל התרחיש שכתוב לעיל השתיקה מוחלטת. לא חושב שהיא מצפה שאתקשר הרי היא גמרה את זה.
נראה מה יהיה

זומבי*

פלוני אלמונית שכתבה לי,
את כל כך צודקת במה שאמרת לגבי זה שהשמרנות דל הבחור בעצם מאפשרת לי לשמור על מידה של שמרנות. אגיד לך יותר מזה וגם אמרתי לו בפירוש - יכול להיות שאם היה לוחץ עליי לקיים יחסים או בכלל מציק לי הייתי נרתעת. הוא גם אמר לי ובצדק "שימי לב, כל פעם שאננ מרים טלפון בשעה לא שגרתית או עושה משהו שחוצה גבולות בעינייך את כועסת עליי".
לפני כמה ימים נפגשנו באיזשהו אירוע והתנשקנו. אמרתי לו (סליחה על השחצנות כאן) "תסתכל עליי. יש לך בעיות מיניות שאתה לא מספר לי עליהן? איך אתה מסוגל לעמוד בפניי?"
והוא ענה (בפעם המאה אלף) "אם היו לי בעיות מיניות או חוסר משיכה לא הייתי בורח ממך כמו שאני אברח עכשיו לפני שיקרה משהו. בניגוד אלייך אני מבין את ההשלכות".

זומבי, כואב לי לקרוא את מה שאת כותבת. כואב לי עלייך אבל יותר עליו שאת מתגרה בו כך, בכוונה. אדם שעומד פעם אחרי פעם למבחן, נאבק על הערכים שלו, כובש את יצרו בכוחות שהוא שואב מרזרבות מידלדלות ושוב מוצא את עצמו מתרסק לתוך מבחן. כמה זמן את חושבת שיחזיק מעמד? מתי יפקע המיתר שאת מותחת ומותחת? המילים שלי קשות, אני יודעת, אבל אלה דיני נפשות.
הפלונית מלמעלה, וצר לי אם תכעסי עליי עכשיו אבל אני אבין את זה.

זומבי*

כועסת? חלילה. תודה לך שהתייחסת.
אבל חשוב לי לציין גם שלא מדובר פה באיזשהו "כיבוש" בקטע של "אף אחד לא אמר לי לא והוא לא יהיה הראשון". אני מקווה שאת מבינה את זה נכון?

זומבי יקרה,
הבחור מציאותי אפשר להבין אותו. זה גם מה שהבחור שלי אמר בפעם האחרונה שהיתה נשיקה. גם להם קשה עם המצב. אני יודעת על עצמי בוודאות וגם אמרתי לו שסקס לא יהיה בינינו זה גבול מאוד ברור. אז יכול להיות שהם מציאותיים יותר מאיתנו הנשים. בפעם האלף אני אומרת לעצמי ״הלוואי והכל יגמר״ אני רוצה לקום בוקר אחד לקום ופשוט לא להרגיש כלום אליו

זומבי*

מאוהבת
גם אני הייתי כמוך פעם. וזה היה בריא. זה היה בריא להבין שהמצב הנורמלי הוא בלעדיו ובלי הרגש הזה.
אבל היום אני כל כך שמחה שיש לי אותו בחיי, לפחות איזשהו חלקיק ממנו ואולי בצורה מעוותת אבל יש.....

למה אני אוהבת אותו כל כך???
הוא התקשר היום אחרי בערך שנה של ניתוק. חשבתי שעברתי וש התגברתי. אבל לפי התגובה של הגוף שלי זה עדיין חי ובועט. ניתקתי מיד כשהבנתי שזה הוא. הוא ניסה עוד כמה צילצולים ולא עניתי. אמאאאאלה לא שוב! זה כל כך מעבר להיגיון. כל כך ברור שאני צריכה להעיף אותו לכל הרוחות. אבל בפנים מרגישה דבר חזק. ונעים. שרק איתו יש לי. אבל בכל זאת זה לא מציאותי. כי מעולם לא היתה ביננו זוגיות. תמיד רק תקוות וכאבי לב. אבל איך מפסיקים לרצות? כאילו שזה בשליטתי... כאילו שבכלל אפשר לדעת להרפות... לאהוב פחות...

אני בוחרת בחיי שיעמום. חיים ללא אהבה, ללא זוגיות. זה עדיף מלחדש איתו את הקשר. זה עדיף מתחושות חוסר האונים המתסכלות. הכאב עדיין זכור לי טוב מאוד. הצער, העלבון. אף פעם לא הצלחנו לתקשר. למה שזה פתאום ישתנה??

מצד שני מה זו השמחה הזו מזה שהוא התקשר? אני בכלל לא יודעת מה הוא רצה להגיד רק מתארת לעצמי ששוב כמו בפעמים קודמות יספר לי על השינויים בחייו וישאל מה המצב ומה. העיניינים וש סתם הוא חשב עליוהתקשר לשאול לשלומי. ואני במבוכה אענה לו שאני בסדר. ושאני שמחה לשמוע ממנו.. ואצחקק קצת כמו טיפשה. אז עדיף לא לענות. להתמודד עם הרגשות האלה לבד. זאת הברירה הכי טובה כרגע.

והשמחה מזה שהתקשר? זה האגו. גם ככה יצאתי מושפלת מהקשר הזה
אז זה חיזוק לאגו . וגם עוד משהו... סוף סוף זז לי משהו בלב... זה נעים. אבל מזהנזהרת . שומרת על עצמי יותר הפעם. למדתי לקח.. כמו להנות מלראות אש אבל לא להכניס יד לתוכה.
זו הבנה חדשה.

שלום לכולם,
קראתי בעיון רב את כל אשר נאמר כאן תוך הזדהות מוחלטת לסיטואציה בלתי אפשרית (לכאורה).
למרות שסיפורי ומצבי לא דן באנשים נשואים, אשמח לשמוע את דעתכם :
קשר של כמה חודשים התפתח ביני ובין מישהי עם חבר. כימיה ענקית שהיה קשה להתעלם ממנה. לאחרונה קיבלה אותה אחת הצעת נישואין מהחבר.
המשך הקשר בינינו יוביל רק למקום אחד והוא ריסוק וחירוב הקשר שלה עם ארוסה, מצד שני מרגישים שאי אפשר להפסיק את זה. הבחורה מבולבלת ואני נשאב לתוך אותו בלבול. איך ממשיכים???

עדיף לברר עכשיו האם אתה הבחור שלה לחיים או שהחבר הנוכחי הבחור לחיים.
המחשבה שאולי היא תכריע לטובתו והם יתחתנו והכל ייעלם לא נראה לי שתעבוד לאורך שנים. אני מניחה שהיא צריכה כרגע להגיד לחבר הנוכחי שהיא צריכה זמן ושהיא מאוד מבולבלת ושבזמן הזה תבדוק עם עצמה באמת לאן זה הולך.
הכאב והצער בעתיד יפגעו בעתיד ביותר אנשים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אחרי 3 שבועות של ניתוק בגלל משחקי אגו (שלו) וחגים שמנעו מאתנו לדבר, שאלת הבוקר... האם הוא יתקשר כן. לא. כן.לא.
היחסים האלה לא בריאים, לא טובים לי, כל יום אני עובדת על עצמי שזהו, היום אני מתנתקת לא רוצה יותר, חוזרת לשגרה הבטוחה שלי.
אבל שוב בודקת את הפייסבוק ואת הווצאפ ומחכה לשמוע את הקול שלו אומר .. התגעגעתי...
הראש אומר לא עוד.. והלב, יש לו חיים משלו לא מוכן להרפות.

פלואמונית*

מתלבט,
לדעתי אתה נמצאא בשלב בחיים שאתה מוכרח להשתמש בשכל ולא להסחף אחר הרגש. למרות שזה קשה! בהצלחה

פלואמונית*

כנ"ל גם תשובתי ל"אני" מניסיון... להתנהג ממש כמו ב"קריז" כמו גמילה מסמים קשים... לקחת כמה ימים ולהתאמץ לעשות כל דבר העיקר לא לחשוב עליו/עליה וזה עובר בסוף... או לפחות נרגע עם הזמן...

ל"אני"
מה זאת אומרת משחקי אגו שלו? האם את לא משחקת בעצמך משחקי אגו בעצם העובדה שאת לא מתקשרת? בכלל לא מבינה את זה. אם שני הצדדים רוצים בקשר למה יש בכלל משחקים?

אלמונית,
תודה רבה על התגובה!
הקושי שלי הוא במקום והעמדה שאני נמצא : לא רוצה להיות חלק מפירוק היחסים שלה ואמרתי לה את זה מספר פעמים, משני טעמים לא רוצה להיות שם... גם כי אני לא יכול להבטיח לה כלום לאחר מכן (אף אחד לא יכול להבטיח מה יהיה, מקסימום אפשר להבטיח לנסות) ודבר שני אני חושב שהיא צריכה לעשות חושבים עם עצמה למה היא הגיעה למצב הזה ולקבל החלטה בהתאם ( ללא קשר אליי) היא אחת שמאוד קשה לה לקבל החלטות ובטח החלטה מהסוג הזה ולכן בינתיים מעדיפה לא להתמודד עם שאלות שקשות לה ופשוט ״לזרום״. קשה לי לחתוך חד צדדי כי טוב לי איתה וקשה לי ״לזרום״ כי זה לא נכון לשנינו (או שלושתנו) דילמה!
לפלואמונית,
ניסיתי להשתמש בשכל... הלב גבר עליו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלמונית
הנושא הרבה יותר מורכב, אנחנו בסטטוס שלא מאפשר יותר מידי חופשיות.
משחקי האגו הם בעקבות מקרה שקרה ביננו , בגלל זה כל כך מחכה לטלפון שעדין לא הגיע...
שנינו הפכים בצורה קיצונית אבל למרות זאת יש ביננו חיבור מיוחד.

ופלואמונית הגמילה אכן קשה כמו שתיארת .. מנסה ומקווה להצליח

משתגעת - את עוד כאן? חלקנו חוויות משותפות בתחילת הדף, וואו - עברו 3 שנים...
לצערי, הסיפור שלי עדיין לא סגור, לא אטום, הרגשות עדיין קיימים. כמובן שזה לא טוטאלי כפי שהיה, אך כשלתי במשימה של "לשכוח אותו". היום יש באמת בעיקר רגשות של כעס, של ניתוח בלתי פוסק. אין לי סיבה לכעוס עליו, כנראה בעיקר כועסת על עצמי. קשר בא והולך, חוזר ועוזב, אין כמעט מפגש, אין כמעט שיחות, אך הוא עדיין נוכח בלב...

הי לא הייתי כאן מעל חודש חזרתי... מאוהבת כל כך מזדהה עם מה שכתבת כל מילה כאלו אני כתבתי .... כבר חודש אין בנינו שום קשר בשיחה האחרונה שלנו הבטיח להתקשר אבל...........אני בטיפול רגשי כבר עוזר להתמודד למרות שלפעמים זה חזק מכל דבר ...הגעגוע לשום דבר אימתי ונכון אבל הלב......עכשיו שחזרנו לשגרה מפחדת ליפול שוב לאותו מקום למרות שמרגישה חזקה צוחקת על עצמי כמה פעמים הרגשתי חזקה ושכל הסיפור הזה מאחורי וברגע הכל חזר בלי שום הגיון
ל"אני" יקירתי מבינה אותך מאד לדעתי רק ניתוק טוטאלי יעזור זה קשה אך אין בררה ....האנרגיה לבדוק מתי היה מחובר ולאכול סרטים זה חיים חרא....החיים יפים וקצרים ואנחנו מבזבזים אנרגיות על דברים שהורסים לנו אותם ..היה לי תקופה שהצלחתי להתנתק להיות במקום שלוו ורוגעה אבל נפלתי שוב לא מתייאשת מקווה שבסוף כולנו נצא מהסיפורים האלה עם כמה שפחות פגיעות ............
"ללב יש הגיון שאין הגיון יכול להבין"
חורף בריא שקט ורוגע לכולנו

אז אחרי חודש הוא התקשר, אמר "התגעגעתי את חסרה לי, אני מצטער על הכל.. לא מפסיק לחשוב עליך"..
אמרתי לו כל מה שאני חושבת ומרגישה, בין משפט למשפט שלי אמר התגעגעתי. חשבתי שאני חזקה שאני אוכל להתמודד איתו, שאלתי מלא שאלות ניסיתי להבין למה ואיך אבל אין לו תשובות ברורות , הוא עובר תקופה קשה בבית, בעבודה. ואני... נפלתי שוב לאותו מקום.. חזרתי אלף צעדים לאחור...

"כמו הטבע גם ללב 4 עונות" (אביב גפן)

אני,
אז את שמחה או עצובה?
כנראה שזה תמהיל של עצב ושמחה לא?

אלמונית
אני בעיקר מבולבלת.. הניתוק נבע ממשהו שהוא עשה שמאוד פגע בי, אז בתוך תוכי מאוד רציתי שהוא יתנצל (התנצלות מצדו זה לא דבר כ"כ פשוט) ולראות האם הוא מרגיש עדין כמוני, ואכן הוא התנצל , התגעגע וכו' .
אבל הראש עדין חושב שהמערכת היחסים בעיתית, שנינו מודעים לזה אבל יש קושי להרפות אחד מהשני, ניסינו לא עמדנו בזה.. אז כן תמהיל של עצב ושמחה ובעיקר בלבול.

שלום חברים יקרים.
אני רואה שכולנו בנתיים באותו מקום.
אני לא יוצרת קשר, הוא לפעמים עושה משחקי ואטס אפ, מחליף תמונות ומקליד ולא שולח. אני מתעלמת לגמרה.
אני היום ביקרתי חברה שעובדת יחד עם בן זוגה לא רחוק מהעבודה שלו. הוא כנראה ראה את הרכב שלי חונה והגיע. אני נשארתי עוד שתי דקות ופשוט קמתי ונסעתי.
עדיין יש רגשות, אבל אני כבר לא מתרגשת ובטן לא מתנפכת כשרואה אותו. לייצור איתו קשר זו לא אופציה מבחינתי יותר. משקיע את כל הכוחות במשפחתי היקרה. מאמינה עם כל הכח שבקרוב הרגשות שלי כלפיו יעזבו אותי לגמרה.
המון כוחות לכולנו:-)

חדשה יקירתי.
ליבי איתך. קשה מאוד ובעיקר מציק כבר.
מעצבן שהם מבטיחים ולא מקיימים.
בתחילת אוגוסט הוא סיכם שנהיה בקשר כל יום בלי משחקים, אבל לא קיים, איפה אותו חודש אוגוסט ואיפה אני היום. לא מצליחה להבין למה מגיע לנו התנהגות כזו. מעצבן נורא.

מאוהבת תודה על התמיכה וההבנה ...
כיף לקרוא את מה שכתבת ,זה לא מגיע לנו ...מצחיק אותי בדיוק אותו סיפור סיכמנו על שיחות וכו'....מקווה שבקרוב הם באמת יצאו לנו מהראש והלב ...נשקיע בדברים האמתיים והטובים של החיים ...נאמין בעצמינו בלי החיזוקים שלהם(תכלס זה רק פוגע בביטחון העצמי אבל לרגע זה מחזק)....

לילה טוב ושקט ....

בשבוע האחרון אני בכסאח עם בעלי חא מחליפים מילה ואני רותית עליו מבפנים.משום מה כל המתח ביננו גורם לי לחוסר חשק להפגש עם ה"אחר" הוא רצה שנפגש היום ואפילו שיכולתי אמרתי לו שלא מסתדר ..לנה זה קורה שאני עצבנית ורבה עם בעלי "האחר "נדחק לפינה ולא עושה לי חשק כמו תמיד.
יאללה נכנסת שבת שתהיה לכולנו שבת רגועה יש דברים יותר חשובים מכל הבלגן הרגשי הזה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך נשכח את האקסית שלא מפסיק לישוב עליה לאחר קשר די ארוך

עוזבים את מקום העבודה. עוברים דירה. נוסעים לטיול ארוך בחו"ל. עוברים לחו"ל. נכנסים להריון. מצעסקים בתחביב חדש שתופס המון זמן. יוצאים עם חברים כל יום. עושים סוויץ' ועוברים הלאה.

פלוני אלמונית
הלוואי שזה היה כ"כ קל כמו שאת\ה מתאר\ת, לפעמים המקרים הרבה יותר מסובכים .
לא כל כך מהר אפשר לעזוב עבודה, לטוס לחו"ל או כל אופציה אחרת שרשמת.

א.א,
אולי במקום כלשהו את קצת מאשימה את ה"אחר" בזה שלא הכל על מי מנוחות בבית. את רוצה שבבית יהיה בסדר ואז תוכלי להאמין שאין קשר אליו.
האם באמת אין קשר אליו?

אלמונית שלום
תודה על ההתיחסות .אני יודעת שגם אני אשמה וגם בעלי אשם במצב הנוכחי .לאחר יש" נגיעה "קטנה באשמה אני זאת שעשיתי את הצעד הראשון אחרי שידעתי שהוא גם בעיניין.בבית תמיד היו עליות וירידות כמו בין כל בני זוג שנשואים שנים דווקא בתקופה שהתחלנו אז היה שקט וטוב בבית אבל בלי קשר רוצה שיהיה בבית שקט וטוב למעננו ולמען ילדינו שהם כבר גדולים ומתחילים לעזוב את הבית אבל מרגישים שהמצב בבית לא מזהיר עכשו.

הבנתי שה געגוע אליו זה לא "אליו" אלא להרגשה שהוא נתן לי כשהייתי לידו... /-: יופי. איך זה עוזר לי? מה אני יעשה שאף אחד לא גורם לי להרגשה כזאת?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_אלמונית
אני בעיקר מבולבלת.. הניתוק נבע ממשהו שהוא עשה שמאוד פגע בי, אז בתוך תוכי מאוד רציתי שהוא יתנצל (התנצלות מצדו זה לא דבר כ"כ פשוט)_

אבל הראש עדין חושב שהמערכת היחסים בעיתית, שנינו מודעים לזה

חזרתי כדי להבהיר את זה, הצורך בהתנצלות קשור לא רק לאגו. הלוואי שכך היה. הוא פגע באמון שלי. ולא הפסיק כשביקשתי. זה יצר תקדים בעייתי ואכזבה עמוקה (כגודל ההיקשרות). ואחרי כל זה לא יודעת אם אוכל לסמוך עליו אי פעם שיכבד את רצוני/החלטותיי. אז ההתנצלות הזאת צריכה גם לשקם את האמון שלי שאני בטוחה במחיצתו (פיזית או וירטואלית). ולא ברור אם זה אפשרי. מצד שני זה קצת פותר לי את הבעיה שעל שמה הדף הזה – אני לא בדיוק שוכחת אותו, אבל זה יכול להיות סוג של גמילה. אי-אמון, אכזבה ורתיעה תמורת אהבה. עסקה טובה, לא?

אני,
מה לדעתך הביא אותו לפגוע בך? אני מניחה שכמו בכל פגיעה יש חלק לשני הצדדים לא?גם נשמע מהכתיבה שלך שאת סומכת עליו מאוד. למה? למה את צריכה כ"כ לסמוך עליו? האם גם הוא סומך עלייך?
חוץ מזה, אני שומעת שמצד אחד רצית שיתנצל כדי להחזיר את האמון ומצד שני נראה שאת רוצה לתפוס טרמפ על הפגיעה כדי להוכיח לעצמך שיש לך סיבות טובות להתרחק ממנו.

א"ש ככ מוכר הדברים שאת רושמת...

לא"ש,
מכירה את זה. שמחה בשבילך על הרגעים הטובים איתו. אולי כל התהליך שתיארת הוא למעשה השגרה שלכם.
לאני,
זה נשמע סיפור לא פשוט. בין המילים את מבטאת כעס רב על כך שהציפיות שלך לא מתממשות בקשר איתו, ואני לא יודעת מה מהות הפגיעה בך אבל נשמע שיש כעס רב . את לא סומכת עליו בכלל ומצד שני אף פעם לא חשבת על שאלה זו מהכיוון שלו.
ועכשיו אין לך שום אמון בו.
אתם בקשר עכשיו?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלמונית
הרגעים הטובים הם כל כך מעטים.

והיום ... עוד פעם משחקים ..היעלמות .. הוא כן רוצה הוא לא רוצה... אין לי כוח לזה יותר...
אני בחורה חזקה , עם ראש על הכתפיים ואני בטוחה שאם חברה הייתה מספרת לי מה היא עוברת עם ה"אחר" .. הייתי
מזמן אומרת לה לעזוב את הכל , שלא מגיע לה יחס כזה וכמובן משכנעת אותה להגיד לו זה נגמר!!
למה אני חכמה במקרים של אחרים, יודעת לייעץ , לתמוך, לשכנע, להגיד את הדבר הנכון ובסוף הם מקשיבים לי .
ושזה מגיע אליי אני פשוט לא מסוגלת להקשיב לעצמי!
ואני הכי כועסת על עצמי שאני מתרגזת כל פעם מחדש מהתסמונת שלו "אחרי מפגש", לא מצליחה להתרגל לזה.
יום מייאש שכזה...

א"ש,
תמיד הרגעים האלה מעטים. את מבינה את המצב טוב מאוד אך גם את, כמו כל אדם, צריכה לדבר עם מישהי אחרת כאשר לך יש צרות אפילו אם כך היית מייעצת למישהי אחרת לנהוג. זה דווקא הגיוני.
ברור שאין לך כוח לזה יותר. את רוצה עד כמה שזה נשמע הזוי איזו שגרה טובה בקשר הזה. משהו שייתן יציבות ולא כל הזמן אי וודאות מתי הוא ייעלם ולכמהזמן.
לכעוס על עצמך לא יועיל. לנסות לאמץ גישה אחרת ולהיות מוכנה לתסמונת שלו יחזק אותך ואחרי כמה פעמים כאלה זה יתחיל לפעול על הלב ויהיה לך קל יותר

א״ש*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלמונית, תודה רבה בא לי לחבק אותך
למרות שלא מכירה אותך

.

לספר לחברה או למישהו קרוב אין סיכוי .. זה משהו שלעולם לא אוכל לדבר עליו , הסטטוס... רק פה אני פורקת.
וכן אני מנסה לאמץ גישה, זה לא תמיד מצליח..
תודה רבה על ההתייחסות !

אני לא באמת רוצה לשכוח... אני פשוט לא רוצה לסבול מזה... אחרי כל כך הרבה שנים אני מבחנה שזה לא משהו שעובר, לא משהוש ה"הזמן מרפא "
רוצה סוף טוב לסיפור הזה. רוצה אותנו יחד. אין אפשרות אחרת. זה לא הגיוני שמר גישה רגש כל כך חזק, כל כך הרבה שנים סתם... כבר אמרו לי כל מני דברים שאולי היינו אחים בגלגול הקודם... ואולי הוא התיקון שלי על כל הבחורים ששברתי את ליבם. אני לא יודעת. רק יודעת שאוהבת אותו בטירוף. ורוצה אותו בטירוף. אהבה שאף פעם לא הרגשתי רגש דומה לה. איך אפשר לוותר על זה, למרות שזה לא קל...

אני יודעת שאני בעיצומו של מבחן, הקב"ה בוחן אותי;מה אעשה איך את נהג במצב כזה של סתירה. הלב מושך אליו חזק והוא. מתקשר, שולח הודעות, מבקש שאענה לו..
ואני למודת ניסיון! לא שוכחת שנים של התעללות, שנים נופלת פעם אחר פעם לתקווה שהפעם הוא ישתנה, הפעם זה יהיה אחרת... וכל פעם מתרסקת מחדש. מרגישה שלא החסנתי לגמרי, עדיין אין אף אחד אחר שאני רוצה. כביכול אין לי מה להפסיד אם רק אענה לו... אבל זה כמו לפתוח דלת לשטן, בהתחלה הוא נחמד ומבטיח ואחר כך מכאיב. אל תשכחי. אל תהיי טיפשה הפעם. יש לך מה להפסיד : זמן, אנרגיה, כבוד, ו ....את עצמך, את הבניה שלך, שיש בו כח לפרק בהנף יד. ואת, חזקה. שמרי אל ריכוז, זאת ממש מלחמה. אבל תאמיני. זה המהלך האחרון. .

כמו באונס, אשה תמיד צריכה להיות זהירה, ולא תמימה, לשמור על עצמה תמיד, מפני יצרו של הגבר, לא לתת לו לגעת איפה שאסור איפה שאצלך זה קודש הקודשים. אל תפחיתי מערכך. את מלכה ול מלכה מגיע משמר קפדני,

חגיתא
אני לא יודעת את כל הסיפור אבל לפי מה שכתבת את כבר יודעת מה טוב לך.. ובעיקר יודעת שהקשר הזה לא טוב לך.
אם הקשר הזה נועד להרס אל תתקרבי לשם למרות שהלב מוביל אליו .
תהיי חזקה!