האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
כבר חודשיים אם לא יותר שלא דיברנו , הוא צלצל לפני זמן מה התאפקתי לא לענות...
אכן אני רווקה, לא חושבת שזה היה תרוצים כי הוא מלא פעמים "הבריז" ופשוט התעלם וסינן,לא ענה אחרי שעזרתי לו במשהו (בתחום בו אני עוסקת) בזמנו.
מחזק אצלי לגמרי את התחושה שהייתי סתם משחק ואתגר בשבילו ועכשיו... בעצם כלום , מגביר את תחושת התיסכול והפגיעה, ועוד יותר את הביטחון העצמי הירוד.
האמת מרוב שנפגעתי ממנו אני פשוט לא מעוניינת לשמוע ממנו ויחס גורר יחס.-רק ניצל אותי ותו לא. מצלצל לפתע פתאום אחרי תקופה כנראה משעמם לו, ואני מתאפקת...לא עונה.
יודעת שהוא לא שווה את זה
רגישה,
את ההערכה העצמית שלך והדימוי שלך את לא צריכה לקבל ממנו. אדם צריך קודם כל ולפני הכל לאהוב את עצמו ללא תנאי בגלל מי שהוא על כלל שלל מגרעותיו.
נשמע שנפגעת ממנו קשה מאוד והוא ממשיך לפנות מתי שהוא מוצא לנכון כי הוא בטוח שתהיי שם תמיד.
תחושת התסכול אכן גוברת כאשר את העוזר לצד השני ומצפה שיהיה פידבק חיובי או מרגיש שכאילו הוא "חייב" לך משהו. אך אצל הצד השני זה לא עובד ככה.
רגישה לא נראה לי שאני חזקה .נראה לי שאני פשוט מטומטמת שהרשתי לעצמי למשוך את זה ככ הרבה זמן וממול יש אטימות גדולה וחוסר רגישות עוד יותר גדולה .הלוואי ויהיה לך את הכוחות ולכל אחת פה לחתוך ועכשו.אני אשה עם בטחון עצמי אינטלגנטית..ובכל זאת אני תקועה עם זה כ"כ הרבה זמן ממש מיותר.ושוב זה עדיין לא מוציא אותי מהאובססיה הזאת לא מוציא אותי מהכדור שלג הזה .
באיזה כתבה של פסיכולוגית קראתי דבר נכון כ"כ רע לך וקשה לך עכשו מהיחס וההתנהגות שלו אז לפחות תפרדי ויהיה לך רע וקשה אבל בסוף תפיקי מזה רק טוב .הלוואי והייתי מישמת את זה לפני שנים..עדיין נאבקת יום יום בכל המצב הזה והרגשות .
רגישה אני ממש מבינה ללבך .המצב שלך קצת יותר טוב מהנשואים שזה ברוך בפני עצמו ..תהיי חזקה חיבוק חם ותנסי לשאוב כוחות מהחברים פה זה מחזק ורגע לפני שנשברים קוראים שוב את מה שכותבים אנשים טובים ועושים צעד אחורה .בהצלחה
איזה לילה קשה היה לי. ניסיתי להירדם ולא הצלחתי. קמתי וישבתי במחשב. הוא התחבר לואטס אפ עשה את עצמו מקליד אך לא שלח דבר. זה לא אמיתי איזו התנהגות. נשארנו ככה כשעה. לא כתבתי דבר והחזקתי את עצמי בידיים.לקראת שלוש הלכתי למיטה הסתכלתי על בעלי שישן חיבקתי אותו חזק חזק ונרדמתי. לא מגיע לו דבר כזה!!!קמתי עם כוחות חדשים ליום חדש. התלבשתי יפה, התאפרתי, הצלטמתי והחלפתי תמונת פרופיל בואטס אפ. שיחנק!!! נראה לי אני מתקרבת לגבול הדק שיש בין שנאה לאהבה.
המון תודה א.א. זה מאוד קשה הבטן מתהפכת.מי כמוך יודע. אני כל הזמן חושבת עליך, איך הצלחת לחיות עם זה 17 שנה. כמה שאת חזקה שהצלחת להחזיק את זה בליבך וכתפייך כל כך הרבה שנים.שולחת לך חיבוק ענקקקקקקקקקק
הלומד כמה זמן נמשך אצלך כל הסיפור עם האהובה?
אני חייבת לשתף .אני מאמינה ויודעת שהחזקתי עם כל הספור ככ הרבה שנים כי היה ועדיין יש לי בית חם ואוהב בית כייפי עם הרבה שמחת חיים תודה לאל ובימים שהייתי רבה עם בעלי(בכל זאת נשואים 26 שנים)לא היה לי חשק בכלל לחשוב על " האחר" ושוב שהמצב בבית התיצב אני הייתי חוזרת לחשוב עליו ויוצרת קשר.
בתקופה האחרונה מרוב שאני מנסה להדחיק את האחר אני לא חושבת עליו באופן מיני ולא מפנטזת עליו כבעבר רק חושבת עליו והמון שאני רוצה לדבר איתו ולשתף אותו.אולי זה איזשהו צעד קטנטן קדימה במסע ארוך
מאוהבת יקרה!
ריגשת אותי עם מה שהיה לך אתמול,
אני כל כך מכיר את זה מקרוב...
החיזוק שאני שולח לך זה שבסוף זה יעבור,
כל כך הרבה חיפשתי מידע כשהייתי שם, האם הגעגוע הזה יחלוף? האם אפשר להמשיך הלאה באמת? ולא מצאתי כי כנראה כשאנשים עוברים את זה הם כבר לא כאן לעדכן...
ואני מניסיוני מבטיח לך שזה אפשרי, הזכרון נשאר אבל כבר לא מציק, כן זו עבודה לתקן אבל התמורה שווה את זה.
שולח לך חיזוקים בדרכך,
ותזכרי לעדכן אותנו גם עוד 6 חודשים
כי את תצליח..!
א א יקרה,
אני אשמח לספר ולעזור מניסיוני ותרגישי חופשי לשאול, לי זה היה כל כך חסר לשמוע אדם שעבר את זה ולנסות להבין איך זה מרגיש...
איך אפשר להתגבר על מערכת יחסים ששואבת אותי ואני לא מסוגל כמעט להתנגד , איך להתמודד עם מערכת יחסים שנתנה לי כל כך הרבה ואני רוצה לסיים אותה.. איך להתמודד עם פרידה מאדם שאני אוהב בכל ליבי, אבל יודע שיש האהבה הזאת המון דמיון, שהיא מנוטרלת מטרדות של יום יום, יש בה רק את הדבש וזה כל כך טבעי שהיא תפרח אם יש התאמה, ובכל מקרה לא היה נראה לי הגיוני להמשיך במשהוא שהוא נוגד את הערכים שלי, יכול לגרום להרס המשפחה ביום בהיר. כל זה היה במשך 3 שנים אבל ההבנה שאני מזיק לעצמי הגיעה רק לאחר 3 שנים של חיים בלחץ מתמיד, במתח בין 2 מערכות יחסים שאני צריך להחזיק על עצמי ולדלג בינהם, אני בטוח שאת כל כך מבינה על מה אני מדבר..
הייתי מרגיש אשם כשהייתי נוגע באשתי החוקית האוהבת שהייתה נאמנה לי תמיד.
היום כשהתחלתי לעבור את המערבולת הרגשית זה שחרור נפשי להיות מי שאני ולחיות לפי הערכים שלי.
אני לא חי כל רגע עם ניצוצות, אבל בהחלט מצליח לאט לאט להביא את מה שלמדתי שאני מסוגל לתת, לתוך חיי הנישואים עם האשה המדהימה שזכיתי לחיות לצידה.
יש רגעים של געגוע קל שחולף אבל אני באותו רגע מחייך ויודע שזה הקול הילדותי שרוצה את הסוכרייה ומחייך בסלחנות למשובתי..
מאוהבת הספור שלך מדהים ותמיד שתהיי בבריאות טובה והלוואי וכל הקשיים יחלפו .
הלומד תודה רבה על השתוף מחכה שגם לי זה יהיה זכרון מתוק לצערי אני עוד לא שם .מצער עוד יותר שאני הייתי באופוריה ולא היו לי שום רגשות אשם(הרגעתי את עצמי שלבעלי לא חסר כלום ואני נשארתי אשה אוהבת ומחבקת ומפרגת כרגיל)הלחץ היחיד שהיה לי שהוא יגלה שיקרה לי משו בנסיעה והוא לא יבין למה נסעתי לכיוון וזה לא הכיוון של הבית .עדיין לא יודעת מה יקרה אם הוא כן יתקשר .אני כבר די חזקה ומתעקשת לא להתקשר ורק מתעצבנת שלא אכפת לו והוא בטח חושב (אם בכלל)היא תכף תתקשר כנראה שהיא סתם בתקופה עמוסה .
מחכה לימים טובים מאלו
מאוהבת יקרה,
התמודדת בחייך עם דברים קשים יותר , וכל הכבוד לך על כך שאת עוזרת לאחרים שנמצאים שם בתוך הפחד ועוזרת להם, אני מאחל לך חיים מלאים בבריאות ואושר ומשפחתיות , את יודעת שבסופו של יום כולנו רוצים פינה חמה ומאושרת ומתוך דברייך נראה שיש לך את זה בבית, כל הכבוד שאת שומרת על הבית, וגם אם יבואו זמנים פחות טובים אל תתיאשי, זה חלק מהדרך שלנו ללמוד, הלימוד הגדול ביותר שלי בחיי היה מתוך הטעויות שלי , השלב הטוב ביותר בחיי הנישואין שלי הוא היום אחרי הפרידה , הלמידה ממה שהיה חסר לי והיישום בתוך הבית יצר אצלי קפיצת מדריגה משמעותית.
א א יקרה אני מכיר כל כך טוב את התחושה של למה היא לא מתקשרת? מה עובר לה בראש? זה מטריד ומבלבל , השלב הבא שאני חוויתי הוא קצת שחרור ממחשבות עליה, כל יום שעובר זה עוד כמה דקות שאני לא חושב עליה, ואז לאט לאט הרגשות לא משפיעים עלי מאוד, אני מוצא את עצמי פחות טרוד , ואני חושב שחכמת ההמונים עם הפתגם שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר מקפלת בתוכה נסיון חיים של מליוני בני אדם שעברו את מסלול חייהם וחוו אתגרים ומכל העצות שבעולם הזמן היה הרופא הכי יעיל, האתגר הוא לא להתחיל מחדש את הספירה של הזמן, כי כל חזרה אחורה מחזירה אותנו לנקודת ההתחלה של קשיי הפרידה וסערת הרגשות שמתלווה לזה.
לגבי הצער שלך שלא היו לך רגשות אשם מציע לך לא לחוש אשמה כי רגש של אשמה לא מקדם אותנו, המקום שנראה לי נכון יותר זו בחינת הערכים שלי וחתירה למקום בו המתאם בין מציאות חיי לערכי יהיה גבוה, ולכן בעיני החששות שלך מכך שהסיפור יתגלה זה כי ערך המשפחה אצלך הוא גבוה ולכן החיים במקביל מעוררים ניגודיות לערכים שלך, יש רבים ואני בינהם שמאוד חשוב להם הנאמנות ולכן לא הייתי שלם עם מעשי, לא בגלל שאני לא אבא ובעל טוב, הייתי אבא ובעל לא רע בכלל ברוב הזמן, התחושה השלילית שלי נבעה כי אני לא נאמן וזה יצר אצלי חוסר שקט פנימי, ולכן אחת התמורות הגדולות מחיים בהתאם לערכים שלי זה שקט נפשי שמאפשר פריחה בתחומים רבים בחיי, החיים יכולים לתת לנו כל כך הרבה אבל כשחייתי ״במקביל״זה שאב ממני המון ולא חייתי את כל שאר הדברים שהעולם יכול לתת לי ואני לו, אפילו ההנאה מטיול טוב במקומות הכי יפים בעולם לא התקרבה לחוויה היום כשאני חופשי מהדיסוננס הזה.
מחכה איתך לימים הטובים שיבואו ,
אני בטוח שהם יבואו עם הזמן...
אבל הם יבואו רק אם יהיה שינוי עקבי כי ללא שינוי תפיסתי או מעשי אין סיבה שנגיע לתוצאות שונות ממה שהיה עד היום(מתוך דבריו של אינשטיין על מהי טיפשות, משפט שאפשר לכתוב עליו ספרים רבים)
שלום לכולם
הלוואי והייתי אשת בשורות ויכולתי להגיד שהנה מצאתי את המזור. אבל לא מצאתי כלום. רע לי, עצוב לי ובודד לי בלעדיו וכאילו בכוונה הוא התחיל להיות גם מרושע אליי. וממש בא לי לשלוח אותו לכל הרוחות אבל מלה אחת ממנו ואני נמסה. הפייסבוק הארור מאפשר מעקב ואני מצאתי את עצמי חוקרת גם על הבחורות שאני רואה שקשורות אליו - ואני צחקתי על חברות רווקות שלי כשהן עשו את זה!!
מוצאת את עצמי מייעצת לחברות האלה כשהן מספרות לי על הבעיות עם גברים. ואף אחת מהן לא מבינה מה עובר ע ל י י . פשוט מרגיש ותסלחו לי על ההשואה כמו סקסולוג בתול.
ולפעמים אני תוהה מה אני בכלל מוצאת בו. אז כנראה שהרבה...
מחקתי את המספר שלו,למרות שזוכרת בעל פה. החזקתי את עצמי לא לצלצל. הרי מה יצא מזה, פעם אחרונה לפני כמה חודשים הוא צלצל אליי אחרי שהיה צריך משהו...אתם מבינים? אחרי ששיחק בי ונעלם פתאום "מתקרב" וגם זה רק כי פתאום צצה לו איזושהי תקלה. לא הרמתי אליו טלפון. ממש חוששת אף לראות את מספרו. חסמתי. ראיתי אותו היום באוטו. ממש קרוב, כמובן שהוא לא ראה אותי,כזה הוא עפיפון, שחקן.
לא מצליחה להבין איך הוא הצליח להיכנס לי ככה ללב,דווקא הוא? במיוחד קשים לי ימיי שישי, אפילו עם חברות לא מתחשק לצאת.
זומבי-
כל כך מבינה אותך עם הפייסבוק, אצלי זה אותו דבר רק עם ואטס אפ. היו כמה ימים שהוא שינה הגדרות ולא ראיתי מתי נכנס. הרגשתי הקלה. מה שאני עשיתי, פשוט הפסקתי להיסתכל. מאחלת לך המון כוחות בהתמודדות הזו.זה לא פשוט,זה קשה. אני לפעמים יושבת ונחנקת בבית ובא לי לצעוק. הלוואי וזה יעבור לכולנו.
רגישה-
גם לליבך אני מבינה, מאוד מוזר שגברים מתנהגים שונה מאיתנו. אני לפעמים יושבת ואומרת לעצמי, הרי אתה זה שהתחלת הכל אז איך עכשיו אתה יכול להיתעלם ככה. איך זה שאתה מתנהג כמו ילד. אתה לא רוצה להרים טלפון או לשלוח הודעה עם מה שאתה מרגיש? זה הזוי לגמרה.גם לגבי ימי שישי-שבת זה בדיוק מה שעובר עליי, אני רק מחכה שיגיע כבר יום ראשון ואני ילך לעבודה.
זומבי יקרה .
ליבי איתך .אני כ"כ מבינה מה את עוברת .אני מחקתי את המס של "האחר" כדי שלא אעקוב באופן אובססיבי בווסאפ אבל עדיין מתקשרת אליו ממס חסום זוכרת את המספר שלו גם מתוך שינה .
כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לעזוב את הקשר אך תמיד חזרתי והוא תמיד מקבל אותי בזרועות פתוחות ( ברור נוח לו).אף פעם לא חשבנו לפרק את המשפחות שלנו וגם לו וגם לי במשך השנים לא היו מערכות יחסים אחרות מחוץ לנשואים (חוץ משלנו ).ואני שואלת את עצמי מה אני מחפשת במערכת יחסים הזאת שלא מובילה לשום דבר (יכולה להוביל לאסון במשפחות שלנו)שנינו מסתדרים עם הבני זוג ואוהבים אותם ..גם לא ברור לי פשר המשיכה אחרי 17 שנה .בסדר הבנתי את הקטע של הריגוש וזה שהוא חושב שיש לנו את הסקס הכי מטורף וחושני שקיים ..אבל למה אני עדיין מסרבת לקלוט שזה יום אחד יתפוצץ לי בפרצוף (פעם אחת אשתו עלתה על ההודעות והיה להם פיצוץ..) מה שואב אותי כ"כ במערכת יחסים הזאת שהיא כמעט חד צדדית מהכיוון שלי .. .אני מזינה אותה ומטפחת אותה ולא מרפה .
היה לי כזה סופא"ש מדהים עם המשפחה ובעלי היקר וכל הזמן הוא בראש שלי תקוע!!!!
כמה אנרגיות מתבזבזות שאפשרי וצריך לנתב אותם לדברים טובים יותר ומועילים יותר .
אני כ" כ רוצה שהוא יתקשר !!!
אוי הימי שישי ושבת האלה...לפעמים פעילויות עם הילדים שלי מסיחים קצת את דעתי אבל המחשבה על זה שאני יושבת כאן ומתבשלת באיזה ג'ימבורי מעפן והוא במיטה עם מישהי הופכת לי את הקרביים. והיו לי גברים בחיי, זה לא שלא היו לי...אבל זה נראה שבפעם הראשונה הגוף שלי פיזית מגיב לכל זה. סליחה על הגועל, פיזית הקרביים שלי מתהפכות, מערכת העיכול שלי לא עומדת בסטרס.
וגם מבינה לגבי מעגל החברים, הכי שונאת בילויים משפחתיים עם החברים של בעלי. ופתאום עולם שהיה קרוב אליי נראה ריק, דל ומשעמם. מה איכפת לי איזה תיק קניתם ליחדה לכיתה א'? מה מעניינת אותי דילמת הגן של הפעוט שלכם? וממש אבל ממש לא מזיז לי מה אתם מרסקים לתינוק באוכל, די, תסתמו, אני חולת אהבה נכזבת ואין לי שום שפה משותפת איתכם יותר!
לי היה שישי סיוט, היה בילוי משותף שגם הוא היה עם אישתו. בעלי מנסה להישתפר ולתת לי המון תשומת לב, אז היה דבוק אליי כל הערב. לבחור היה נורא קשה עם זה והוא כל פעם עזב את המקום לכמה דקות. כל הערב לא הוריד עיניים. בסופו של דבר לקח את אישתו והלכו באמצע, בלי להגיד שלום אפילו. רק היא בא להגיד לי שלום ואמרה שהוא לא מרגיש טוב. אחרי שהלכו הוא היתם ר לואטס אם וכמובן שוב עם המשחקים שלו. בסופו של דבר לא שלח כלום. גם היום עד השעה שתיים בצהריים נכנס כל רבע שעה וגם לא שלח דבר. מנסה לטמטם אותי, אבל אני אומרת לעצמי שאני חזקה ומסוגלת לעמוד בזה. בנתיים מחזיקה מעמד.קשה כמה שקשה
אני קוראת את הפוסטים ולא מאמינה .
מה אנחנו בנות 16 שבודקות ווסאפים כל חמש שניות ? מה אנחנו כאלו חלשות? כל היום הוא "תלוי" אם הוא יתקשר או לא יתקשר? אנחנו משועממות חסרות עמוד שידרה?
נראה לי שצריך איזה משו שינער אותנו ויתן לנו בעיטה בתחת ויעיר אותנו מ"ארץ החלומות "שלנו .
אני לא מציאותית ושנים הוא מסובב אותי על האצבע הקטנה שלו.
שחזרתי הערב הביתה היה לי חם עשיתי מקלחת ורציתי ללבוש משו נוח לא מצאתי אפילו תחתון אחד שהוא לא חוטיני !! למה זה כ"כ נוח חוטיני?? לא הוא פשוט אוהב את זה אז זה מה שקניתי במשך שנים..התחלתי לצחוק לעצמי .האמת שזה עצוב יותר מאשר מצחיק . איך שנים אני לא שמה לב לקיומי רק לקיומו .איך שנים אני נותנת לחצי שעה פעם בחודש או יותר מחודש לערפל לי את החושים? לגרום לי להניע את האוטו ולנסוע 50 דק ,רק כדי לפגוש אותו שיגיד לי שאין "זיונים"כאלו ולנסוע חזרה 50 דק ..אני איבדתי את הראש???? .
בעבודה אני מקדמת פרויקטים ולא מוותרת עד שאקבל מה שאני רוצה ואשיג מה שאני צריכה אז למה בקשר הדפוק הזה אני מוותרת לעצמי ולא נלחמת שזה יסתיים? איך הוא הצליח לכשף אותי ? למה אני צריכה כ"כ את הקירבה שלו? למשו יש תשובה??
הי, אני כבר מספר שבועות קוראת את התכתובות כאן. עוברת סיפור דומה אבל קצת שונה מעריצה כל אחת ממכם, במקרה שלי זה בעבודה וכל יום מתמודדת עם זה מחדש. קשה לי מאד הוא אחד המנהלים הבכירים אצלנו בחברה הוא מבוגר ממני ב20 שנה. לא מבינה בכלל למה אני נמשכת ככה אליו אני בחורה שנראית טוב ואפילו מאד. הוא מבחינתו כל פעם משחק איתי פעם מתקשר ופעם מתעלם . כל פעם מספר כמה הוא אוהב אבל נעלם ואז חוזר או שאני נשברת ומתקשרת אליו כל כך רוצה להפסיק את הקשר מבינה כמה רע הוא עושה לי הרבה יותר מטוב אבל לא מצליחה מקבלת החלטה ונשברת מולו הוא גבר מאד חזק וכוחני, כל כך אוהבת אותו אבל גם מאד מפחדת ממנו ואני בחורה חזקה יחסית ...כל פעם שנשברת אני נכנסת לכאן לקורא וזה נותן כח להתמודד להבין שיש דברים כאלה. לפעמים מרגישה כל כך מפגרת מולו אבל רק מי שעוברת את זה יכולה הבין
ממש מקווה שכל הסיפור הזה יהיה מאחורי למרות שלא רואה את הסוף.....אם בכלל יש סוף
תודה לכל מי משתף
א.א
את זו אני? אני זאת את?
כל ההלבשה התחתונה שלי הוחלפה )ובכלל לא שכבנו עד הסוף(, רק למקרה ש...
בגדים שנקנים בכמויות. מילא היו משמחים אותי אבל גם זה לא. כל העולם שם לב כמה אני יפה, בעלי חושק בי, גברים רבים מסתכלים עליי ושום דבר, שום דבר לא מעניין אותי עד שאני לא רואה שקפצה הודעה ואת שמו יל הצג
זומבי יקרה,
זו אחת הבעיות.כל הערך העצמי שלנו תלוי בו/בה. זו הסיבה שלמרות שאנו מאוד מוצלחים ומחוזרים ונראים טוב.לא מרגיע אותנו.
כולם מחזיקים מאיתנו ורק מצליח כך להתל בנו. כנראה אנו סוג של בור ללא תחתית בקבלת חיזוקים מהם. דמעות עוזרות לפעמים-לי לפחות. אבל דמעות נכונות . לא של רחמים עצמיים ומסכנות. דמעות על כאב. זה משחרר. כתיבה משחררת.
א.א יקרה,
לא נראה לי שהוא כישף אותך. נתת לו להיכנס אלייך. הזמנת אותו מבלי משים. אנו לא בני 16 ולכן הדבר קשה מאוד. אם היינו בני 16 היה מותר לנו לשבור את הכלים. לספר. לבכות. להיות בדיכאון. להרים קצת ידיים ועוד אבל אנחנו חייבים להדחיק את כל מה שעובר עלינו. שבעבודה לא יראו כלום.
מנסה להיות אופטימי יקר אני בחיים שלי משלבת .יש תקופות שקודם הרצונות והצרכים של הילדים ואח"כ שלי ויש תקופות שאני שמה את בעלי "בסדר עדיפות גבוה " שלמד לתואר שני ועודדתי אותו כי זה היה חשוב לו ויש תקופות לא מעטות שאני גם מטפחת את עצמי בלימודים שלא קשורים לעבודתי ,עושה כושר 3 פעמים בשבוע ואז יש לי זמן שהוא נטו לעצמי פעם בשבועיים נפגשת עם חברה טובה בבית קפה .בחיי היומיום בעלי ואני מקפידים על ארוחת ערב משותפת כל ערב ופעמיים בשבוע רואים בבית סרט ביחד ..ושוב אני שואלת מה יש לי בחוץ שאין לי בבית .למה אני צריכה ש"האחר " יראה את הבגד החדש שאני קונה ויחמיא לי?למה שקורה לי משו משמעותי בחיים אני צריכה שהוא ידע ?רק אתמול בעלי ואני יצאנו למסיבה והוא אמר שאני האשה הכי סקסית באיזור שהוא מעולף מהריח שלי ..למה זה לא מספיק לי ??למה לכל הרוחות אני צריכה להרוס את החיים היפים שלנו שעבדנו עליהם כ"כ קשה ? אין לי דחית סיפוקים?אין לי מח? מה אין לי??
מנסה להיות אופטימי ,זומבי,מאוהבת כל החברים פה אם ה"אחר" היה נותן לכם את כל התשומת לב ואומר לכם אני רוצה לפרק את המשפחה שלי כי נכנסתם לי עמוק ללב ורוצה לחיות אתכם הייתם עוזבים את הבית?חשבתם פעם על סיטואציה כזאת?
לי יש תשובה ברורה לזה - ממש לא ! לא הייתי רוצה בזה .אני רוצה משו יותר אנוכי אני רוצה את בעלי ואותו במקביל (בקצור לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה) יש יותר אגואיסטי מזה?
לילה טוב מקווה שאתעורר בבוקר עם קצת יותר שכל מאשר רגש
א.א יקרה
גם לי יש תשובה ברורה ״לא״
אני אפילו לא מסוגלת לשכב איתו.
אני מכירה יותר מחצי מהחיים שלי.
ועובדה שאז בגיל 18-19 סירבתי להיות איתו.
והיום אני גם מכירה אותו בתור בעל כי אישתו משתפת אותי.
ומה אני אגיד? אם יד על הלב הוא חארה של בעל!
הבעיה שאנחנו דומים באופי מאוד מאוד.
ומה שמשך אותי זה הבילויים, החיזור וזהו.... כשאין ילדים בסביבה כשאין שגרה ובעיות שך הבית.
רוצים לשמוע משהו מצחיק? אתמול בלילה יצר איתי קשר בחור שיצאתי איתו לפני המון שנים, לפני שהתחתנתי כמובן. הוא חי בחול, הגיע לביקור לכאן ורצה שניפגש, לא בשביל משהו, סתם נקשקש כי מדי פעם אנחנו מדברים. יודעים מה האבסורד? אז לפני המון שנים הייתי די כרוכה אחריו, אולי קצת פחות, זה היה קשר אחר אבל היו דפוסים דומים. והנה, הוא יוצר קשר כבר לא פעם הראשונה והוא מעניין אותי כקליפת השום! כשראיתי הודעה ממנו רציתי לרצוח אותו כי קיוויתי שזו הודעה מהנוכחי! מה אתם אומרים?
חדשה
שלום לך וברוכה הבאה למועדון.
מבינה לליבך מאוד כולנו בסיטואציה יחסית דומה.
תנסי לא להישבר ולא להיתקשר.
אני כבר שבוע מחזיקה מעמד, אומנם בסוף השבוע נפגשנו לבילוי משפחות, אבל שום דבר אישי.
כל פעם שתרגישי רע תיכנסי לפה ותשפכי את הלב.
בהצלחה יקירתי!
חדשה-
יקירתי את בבעיה כי כל יום את רואה אותו. כשאני ראיתי את שלי ארבעה ימים ברצף, בזמן שהייתי בלעדיו פשוט הרגשתי שניחנקת בלעדיו ורוצה לראות אותו בכל מחיר. את חייבת למצוא לזה פתרון. אני הבנתי שתרופה הכי טובה זה לא לראות.
אני לא יודעת לומר לך מה הם מרגישים
, מה שבטוח משום מה הם יותר חזקים מאיתנו.
לגבי בחור שלי, ראיתי אותו בוכה יחד איתי ואומר לי שבמצב שלנו מה שלא נעשה אי אפשר להיות ביחד. אני שומעת מאישתו שהוא מתנהג מוזר כלפיה ובכלל.
זומבי תקיאי זה משחרר.
חדשה הם יודעים כמה זה פוגע בנו פשוט הם מורידים מסך כך הם מתמודדים הם לא חופרים ברגשות שלהם הם מתעלמים מהרגשות הם בנויים אחרת
יצאתי לפני החתונה עם בעלי במשך 3 שנים עד שהתחתנו ונפרדנו 3 פעמים בתקופת החברות אני הייתי מרוסקת!!!! כל יום הלכתי לישון עם עיניים נפוחות מבכי ששאלתי אותו אם גם לו היה קשה הוא אמר שהיה לו עצוב אבל הוא עבר הלאה ..העסיק את עצמו .(והוא מאודדד אהב אותי).הם פשוט בנויים אחרת .
אתם יודעים לפעמים אני חושבת ואני מודה שזה יישמע אבסורדי לגמרי
אבל אני חושבת על להביא ילד נוסף. תמיד רציתי עוד תינוק ועכשיו אני חושבת שאולי חיים חדשים בתוכי ידחיקו וירחיקו את החיים הדמיוניים האלה
חשבתי שרק אצלי קיימת נטייה להציץ בווטסאפ לראות מתי התחבר לאחרונה... או שמא זה עובר בגיל מסוים? לא דיברנו כל כך הרבה זמן, יותר מחודש. אפילו ללא הודעה.
מחקתי את המספר שלו, חוששת שיצלצל לפתע... ומצד שני, יודעת שזה לא יקרה. פעם אחרונה התקשר סתם כ'דרך אגב' כי היה צריך עזרה במשהו, כן כזה תמיד הוא היה...אינטרסנט ומניפולטיבי
לא מובן לי איך דווקא 'נפלתי' על ארחי-פרחי שכזה... הוא נשוי, הוא לא חתיך והרבה מתפלאים איך אני רווקה בלי חבר אפילו.זה די מוריד לי את הביטחון אני מתאמנת הרבה.
סתם ניצל אותי ל"אתגר" שלו. (לא ידעתי כלל שהוא נשוי, רק אחרי כחודש התברר לי, והרגשות היו חזקים מידי איך שוכחים ממנו??? כואב לי ממש הפגיעה כמו סכין בלב, וההזוי שהוא פעם ב... פתאום "נזכר" בי.
או שסתם מנסה את מזלו, מתאפקת לא ליפול לזה. לא להיכנס לזה. לאט לאט. השאלה איך ? טרודה ועצובה מאד... ממש נהיתי צל של עצמי
נורא נורא נורא מה שקרה לי עכשיו. באתי למחוק את ההתכתבות איתו בואטס בשביל לא לראות בכלל. בטעות לחצתי על לצלצל. הוא נכנס וראה כנראה. אלוהים איזה נורא. עכשיו הוא יחשוב שהתקשרתי. איזה מבאס זה. מה עושים???איזו פאדיחה:-(
מאוהבת אין מה לעשות קורים דברים כאלה זה לא בשליטה תנסי לא לחשוב מה הוא חושב כל הסרטים האלה סתם עושים רע ומורידים לנו את הביטחון נכון זה פדיחה אבל קורה כל כך מבינה אותך זה מרגיש מפגר כזה אבל את יודעת את האמת שזו טעות לכי עם זה את חזקה נותנת לי כח להתמודד
עדיף לבטל את ה'נראה לאחרונה' באמת אוכלים סרטים על זה, וסינונים...
מה הסיכוי כבר שהוא נשאר מחובר כשאני מחוברת ואז שניה אחרי שאני מתנתקת גם הוא... ? הוא הכי טיפוס ארחי כזה שלא מעניין אותו כלום חוץ מעצמו..בטח שלא עושה "מעקבים''
דווקא ממנו אכפת לי ??? לא מבינה את זה .
sad-
מה זה מבינה,
העניין הוא שואטס אפ אצלו על מספר שכבר לא פעיל והוא לא מתכתב שם עם אף אחד כמעט. אפילו אישתו לא יודעת. אני הצצתי בטלפון שלו לפני שבוע ולא היה שם התכתבויות חוץ מאיתי. אז אני יודעת בוודאות שהוא משחק בכוונה.אתמול שחייגתי בטעות הוא לא חזר או פנה אליי, אבל היום שוב משחקים. שינה תמונה ומתחבר כשאני מחוברת. לדעתי יש לו עוד טלפון שמסתכל ממנו. נשארתי מחוברת 3 דקות ברצף וגם הוא. לא מבינה לא מבינה לא מבינה תהרגו אותי למה פשוט לא לכתוב שגם הוא מרגיש חארה וזהו.למה לשחק.
מאוהבת יקרה,
אולי הוא לא משחק. אולי קשה לו והוא עוצר את עצמו מלפנות אלייך...
הוא לא רוצה לפנות, אולי בגלל אגו ואולי סתם הוא עוצר את עצמו, ככל הנראה הוא הבין אתמול שנלחץ לך בטעות (כמו שלעוד אנשים בווטס אפ החדש נלחץ בטעות)
מנסה להיות אופטימי?
ואללה לא חשבתי על הכיוון הזה בכלל, כי אני כל כך כועסת עליו. מצד שני הרי כבר היה מה שהיה ושנינו סיפרנו ויודעים מה עובר עלינו, אז למה פשוט לא להגיד? הרי הוא יודע שאני תמיד יענה לו ובחיים לא סיננתי. מצד שלישי:-) עכשיו כשאני חושבת על זה הוא תמיד אמר לי כשנמצא איתי יש לו תמונה של בעלי מול הפנים. הם חברים הרי, לא קרובים מאוד, אבל אנחנו מבלים יחד וביום שהלכתי מהבית בעלי יצר איתו קשר על מנת להבין אם אני אצלם. לא יודעת איך אני יצא צהסיפור הנוראי הזה אם בכלל.
עכשיו שאני חושבת על מה שכתבת לי נזכרת בעוד דבר, שפעם שלא דיברנו שלושה ימים והוא גם לא נכנס לואטס, שלחתי לו הודעה אם הכל בסדר, אז הוא ענה שכן ושיכולתי להיתקשר ושעדיין אם יתקשר הוא והיה מאוד שמח. זה פשוט לא אמיתי:-(
יודעת שצריכה לשחרר ולהמשיך... ולא מצליחה,איך עושים את זה..
למה דווקא מי שלא ממש מתייחס אלינו אנו כ''כ משתוקקים אליו ?
ואז התברר שהוא נשוי... [היה בנינו פער בגיל יותר מ10 שנים]
איך נפלתי למלכודת של גבר נשוי, אני אדם מוסרי מאוד לעולם לא אפגע באף אחד במכוון..לצערי אני רגישה מידי ומנסה לעבוד על זה
כל דבר הכי קטן מזכיר אותו,יש לו עניין פתאום פעם בחודש/חודשיים אפילו יותר לצלצל...וברצינות פשוט פוחדת לראות את המס ושאולי אפול ואענה..המס כמובן מחוק.. כמו ילדה בת14 מסתכלת מתי התחבר לאחרונה,והרי הוא כל הזמן עובד,כל הזמן כמעט מחובר..הזוי שאז בזמנו הוא לא היה מגיב..ורק כשהיה לו נוח ומתאים היה מסמס/מתקשר,ואני "אכלתי" את זה היה היחדי שהצליח ככה לחדור לי ללב, בסוף התברר שהוא שחקן מניפולטיבי, יודע לדבר יופי.. ונשוי
פעם אחרונה שדיברנו הייתה לפני יותר מחודש... וגם זה כמו ילדה חזרתי אליו לטלפון אחרי כמה שעות...אחרי התלבטות רבה, כבר ידעתי הוא לא סתם מתקשר...ואחרי כל שיחה איתו הייתי עם דמעות עד שהדחקתי את זה. הוא היה צריך עזרה במשהו.. שיחק אותה ''מתעניין''. פוחדת שבטעות אראה אותו.מנגד מתה לדעת מה קורה איתו, מן הסתם שאצלו זה לא אותו הדבר..יש לו את החיים שלו.לא חשב עליי אף פעם רק על הצרכים שלו
איך ממשיכים..כואב לי מאוד הרגשתי כמו סכין וחשבתי שזה עבר עד שהוא התקשר OUT OF THE BLUE,היום במקרה פתחתי את הרדיו והיה שיר שפעם שמעתי איתו..בפרורים שהיו איתו..לא יודעת איך נסחפתי לזה, איך לא ראיתי את זה הרבה לפני כן שהוא נטו ניצל אותי ואז זרק..ונעלם. מרגישה שאני מאוכזבת מעצמי, שנפלתי למלכודת הזו ומשום מה עדיין חושבת ואכפת לי ? למה?
איך מתנתקים לגמרי ?
חברות יקרות,
אני עוקב אחרי הדיון שהתפתח והתרחב וכל כך יפה לראות את התמיכה ההדדית,
זה בית מדהים ופתוח לשתף וללמוד המון,
מה שמדהים שכל הסיפורים של כולנו זה במצבים בלתי אפשריים,
זה אהבות שמתפתחות וכל כך קשה להתנתק מהם,
מה יש בקשר האסור שהוא שואב אותנו ככה?
אני שואל את עצמי האם זה הבלתי מושג או שאלו קשרים שיש בהם משהו עמוק וחיבור מיוחד ולכן אנחנו נקשרים כל כך,
במקרה שלי נקשרתי כל כך לאדם שבאמת אי אפשר לבנות איתו בית, וגם לא לחיות לצידה לאורך זמן במערכת יחסים נורמלית, כל ההגיון הזה לא עזר לי וחייתי את אותן תחושות כמו כולכן...
כולנו יודעים את מה שצריך לעשות ועדיין כל כך קשה לממש את מה שהשכל אומר,
כאילו יש נתק...
אני שואל את עצמי מה זה אומר?
כל הזמן עולה לי תחושה שחייבת להיות סיבה מצויינת למה קשה לנו להתנתק,
האהוב/ה ממלא אצלנו חוסר ובלעדיו זה קשה כנראה,
דרך אגב אצלי אני חושב היום שהבנתי את החוסר שרק היא נתנה לו מענה , אני משתדל להתמודד עם הסיבה בכדי לא להגיע שוב לאותו מקום כואב ומיותר,
היום עברתי בחנות והיה נדמה לי שהיא עוברת שם ופיזית הלב שלי פשוט התחיל להשתולל, עבר כבר המון , אני לא חי את הקשר הזה ועדיין רק מלדמיין שאני רואה אותה זה כל כך השפיע עלי, אני משתדל להבין את עצמי ולקבל את זה שמשהו בי נשאר שם בקשר ההוא, אני כנראה לעולם לא אהיה אדיש כלפיה, זה רק מחדד לי כמה חשוב לשמור על ניתוק כי יצירת קשר שואבת ואז את כל הדרך והניתוק מחדש...
ומאוהבתת יקרה זה קרה לי כל כך הרבה עד שהצלחתי אל תתרסקי מזה ...
בזמנים הקשים יותר הייתי מציע לחזור על השאלות שהביאו להחלטה לצאת מהקשר המזיק,שאלות פשוטות כמו האם אני רוצה ליצור איתו קשר? האם הקשר הזה עושה לי טוב ומתאים לי או שהוא רק ממלא חוסר או צורך מסויים
עם התשובות שלנו אפשר להתמודד עם המשיכה הזאת לחזור למעגל האינסופי הזה.
הלומד נראה לי שנשאבנו לקשר הזה (בכל אופן אני)כי זה איזה פנטזיה איזה משו "שובר שגרה" משו מלהיב מדליק ובאיזה מקום אבדתי את עצמי פשוט נסחפתי ..אני נשואה 27 שנים אף פעם לא פזלתי לצדדים (להפך שהתחילו איתי זה ממש עצבן אותי על החוצפה )הוא פשוט מיגנט אותי אני אוהבת אותו אוהבת את המראה שלו איך שהוא מתלבש ומדבר אוהבת את היחס שלו למטופלות(הוא גניקולוג) אוהבת שהוא מנהל מחלקה מוערך ואוהבת את הדקות שאנחנו ביחד את זה שרק איתי הוא "מבלה" ועליי הוא מפנטז .לא דרשתי ממנו כלום אז למה הוא כבר 3 שבועות לא מתקשר?אני עייפה מלחכות שהוא יזום ומבועסת מהנתק הזה מה הוא שכח אותי?
א.א
יתכן שהוא משלים לך משהו,
ממה שאת כותבת שמעולם לא פסלת זה אומר שאת לא מבחינה בכלל באחרים גם אם הם מדהימים, כי הם לא מדהימים עבורך, זה שהוא נכנס לליבך זה כנראה נותן לך דבר שלא קיים שם בלעדיו, אולי סוג של חיזוק? זה שהוא כנראה אדם חכם ומיוחד שיכל להשיג רבות אחרות והוא בוחר בך זה מחמיא מאוד
אולי זה אותו חלק שעכשיו מציק לך שהוא לא מתקשר?
כי אותה שאלה צפה , האם אני לא ראויה מספיק?
אני חושב שאת ראויה מאוד באשר את, אפשר לדבר עליו ולשער שהוא מתגעגע כמוך והוא בלבטים מול עצמו מה נכון , אולי הוא חי עם יסורו מצפון ?
יכולות להיות הרבה סיבות אבל ממש סביר להניח שאת חסרה לו מאוד,
אבל לא זה הנושא ...
אם את מחליטה״ לחתוך״ אז העיסוק בו ובמה שהוא חושב/מרגיש/פועל רק מכאיב ומוציא אותך מהמיקוד של החלטתך, תתבונני בעצמך ותני לעצמך חיבוק על 3 שבועות שאת מצליחה , זו הצלחה רק שלך לממש את מה שאת רוצה,
זה יתן לך המון כוח
מה דעתך?
מאוהבת יקרה,
את לא נפלת בגדול וגם לא בקטן!!
זה קורה לכל מי שניסה לעשות את הדרך שאת עושה, זה קורה וכולנו בני אדם,
התחושה הזאת כשמדברים אחרי פרידה היא מדהימה...
איך את מרגישה הבוקר? מה חשבת להמשך?
אני בטוח שזה לא פשוט ...
שולח לך המון המון חיזוקים למצוא את הנתיב שלך ולהצליח לממש אותו.
הלומד תודה על ההתיחסות .אני מרגישה מאוד ראויה בעבר הלא רחוק הוא אמר לי שמזלו שיש לו אותי . פעם זרקתי לו שיש לי משו אחר שהתיאשתי ממנו אז הוא אמר שזה יהיה לו מאוד קשה .אבל מפה ועד שהוא יצור קשר המרחק גדול מאוד .לא מובן למה הוא לא מתקשר .פתאום רגשי אשמה אחרי 17 שנה? לא נראה לי .אולי הפחד להתפס עוד פעם כי אז באמת הלך עליו חיי הנישואים ואת זה אני יכולה להבין בהחלט (זה לא אומר שלא קשה לי ). הלומד אני כלפי חוץ אומרת שזהו נגמר אבל בפנים אני מקווה שלא ושהוא יתעורר .
כמה זמן אתה אחרי הפרידה ?
מנסה להיות אופטימי אנחנו תמיד רוצים להרגיש שאנו שווים ותמיד יהיה לנו כייף ומחמיא שמשו "שווה" חושב שאנחנו ראויים .אבל כל זה לא מספיק לי .הייתי אומרת שאולי בגילי 50 אני צריכה יותר חיזוקים אבל הייתי איתו כבר מגיל 33 ואני צריכה את אותם חיזוקים ותשומת לב שלו.
מחזיקה את עצמי חזק לא להתקשר ועוד יותר חזק לא ל"הרביץ" הופעה להגיע אליו לעבודה ולהזכיר לו נשכחות ..
תודה לכולם על התגובות וההתיחסות זה מחזק ומחמם את הלב
לא יאומן מה שקרה לי במסגרת עבודתי התקשרתיעכשו לברר מה קורה לחולה (נותחה בבי"ח) ספרה שניתח אותה רופא מקסים...וזהו הוא .הדופק שלי עלה ל180 בדקה ..כ"כ רציתי להתקשר אליו להגיד לו שהיא מרוצה ...אבל החלטתי שהפעם אני לא יוזמת ולכן כותבת לכם כתרפיה .אוי כמה שאני מתגעגעת רוצה אותו קרוב אליי אוףףףף
אופטימי יקר!
אני מסכים איתך , חוויית הקשר הזה מכניסה אותי״לקבוצת סיכון״
וברור שאני צריך לעמוד על המשמר ולעבוד ולהמשיך לתת לעצמי תזכורת יום יום מהי דרכי ומה הנזק לעומת ההנאה של הקשר האסור,
רק כך אוכל להתמודד.
רגישה יקרה תודה שאת נותנת פידבק זה עבורי מתנה אם עזרתי גם לאדם אחד...
א א יקרה!
אני סיימתי לפני 6 חודשים + והזמן החולף עושה טוב, כל עוד יש ניתוק מוחלט כולל יציאה וחסימה של כל קשר טכנולוגי(מחובר, מקליד,נראה לאחרונה...) זה פשוט עובד,
הזמן היום והשקט הנפשי שמתלווה לחיים ללא הסתרה ולחץ ...
שלום חברים,
אחרי ששיחזרתי שיחה עם האהוב שלי אתמול הבנתי שהמשחק הזה מי יתקשר ממש קשה לשניים, אני אמרתי לו שהוא נעלם ומשחק והוא אומר שכעס עליי כי מאז שחזרתי הביתה לא יצרתי קשר איתו. הוא עוד אמר שתמיד מחכה שאני ייצור קשר.אמרתי שאני לא יכולה תמיד לייזום ראשונה כי אולי זה מפריעה. אז הוא אמר שזה ממש לא נכון. מה שבטוח שהיום בוקר אחריי מרגיש לי כאילו ירד לי כובד מהלב, כאילו קיבלתי שוב כוחות התמודדות , כאילו אויר שהיה חסר. נורא קשה לי להסביר היגיון, אבל זה ככה. אתמול בערב הרגשתי שמה שעשיתיזו נפילה והיום אני לא מרגישה ככה. לא היה בינינו חיבוק אפילו ולא טיפה קרבה כי ישבנו אחד מול השני. הבוקר קמתי והרגשתי טוב. שלחתי לו ואטס אפ היום שחזרתי הביתה פורחת, שהיה לי ממש רע כל השבוע ושקיבלתי הקלה בגלל שנפגשנו אתמול, כתבתי גם שאני לא יודעת איך יוצאים מכל המצב הזה, אבל אני יודעת שאם אני לא רואה ולא שומעת ממנו אז רע לי פי מיליון. הוא ענה שזה הדדתי וסמיילי. אני מרגישה שזה מספיק לי וכאן זה הכי הזוי לי בעולם, כי אני לא חולמת על נשיקה, לא חולמת על סקס איתו (שמעולם גם לא היה), לא חולמת שהוא בן זוג שלי לחיים, פשוט עושה לי טוב בלב שהכל בסדר ושהוא גם מרגיש כלפיי וזה מספיק לי. בואו נמשיך לחזק אחד את השני ונהיה כאן אחד בשביל השני.
יכול להיות שזו דרך שלי להיתמודד?
כי למשל היום אפילו לא נכנסתי לואטס אפ להיסתכל אם הוא שם ואם מקליד מתי היה, פשוט זה לא עניין אותי כי הלב שלי רגוע.
אני יודעת שהו מרגיש וגם אני מרגישה וזה מספיק.
הי הלומד אתה מאד עוזר עם התבונות שלך אתה רואה דברים הרבה יותר שכלי מנטרל את הרגש אתה פותח את העיניים
א.א. מחזיקה לך אצבעות זה קשה אבל נראה לי משתלם בסוף לקבל החלטה ולעמוד מאחוריה את גדולה מהחיים מעריצה שלך שאת ככה 17 שנים אני חצי שנה ומתחרפנת
מאוהבת יכול להיות שאת פשוט צריכה לדעת שהוא אוהב אותך גם לי קרה שרק הייתי צריכה שיתקשר שיגיד כמה הוא מתגעגע וזהו בלי שום מגע הבעיה שזה נרגע לכמה ימים ואז הכל שוב חוזר למה הוא לא מתקשר מסמס וכל הסרטים אם הוא עוד אוהב?וכו' כל הצפייה הזאת זה הורס לנו את החיים. אבל אצלך זה קצת שונה כי את יודעת שהוא אוהב אותך מאד וקשה לו הוא מנסה להתמודד. אצלי אני לא יודעת מה עובר עליו הכל פתוח. לא דיברנו אף פעם מה מהות הקשר?ולאן זה יוביל. אצלי יש עוד בעיה שיש בנינו יחסי מרות הוא לא הבוס הישיר שלי אבל אחד המנהלים בחברה וכל פעם אומר שהוא מפחד ליצור קשר אני מבינה אותו אבל נראה לכם הגיוני שבן אדם שאוהב לא מתקשר יותר מחודש? הוא מבטיח שיתקשר ולא מתקשר. הוא יודע שאני אוהבת אותו,שאנחנו מדברים כל הזמן הוא אומר לי שכחת אותי או אם בכלל אני חושבת עליו?
אוף יש לנו עוד יומים אירוע של אחד העובדים הוא בטוח יהיה שם מה אתם אומרים ללכת? אני יכולה להתחמק בא לי שהוא יראה אותי אבל אולי עדיף לא לראות שלא יהיה לי צפיות ואז אכזבות .......
תודה לכל מי שכותב כאן עוזר להתמודד ולהבין שיש עוד אנשים במיוחד נשים עם בעיות דומות
חדשה יקירתי-
תלכי עם הלב שלך, הרי גם ככה אתם נפגשים בעבודה מדיי פעם ואת לא יכולה למנוע פגישות איתו בשלב הזה כי אתם עובדים יחד. אם לא היית רואה אותו בכלל אז הייתי אומרת לך: רחוק מהעין, רחוק מהלב. זה מאוד דומה לסיטואציה שלי שאנחנו חייבים להיפגש מדיי פעם באירועים של חברים או סתאם בילויים של חברים, אבל מה שכן אני אף פעם לא הולכת לשם עם שום ציפיה, פשוט לפעמים נפגשים עם העיניים ומחייכים אחד לשני וזהו. מאחלת לך הרבה כוחות.
הלומד-
כל משפט שלך תמיד מתיישב לי על הלב, כל הכבוד לך שאתה תמיד יודע לתת מילת חיזוק. אני מאוד מעריצה את הדרך שבא התמודדת.
חברים-
באופן כללי אני מאוד מאוד אוהבת להיות פה כי אף אחד כאן לא שופט את השני, רק עזרה ועידוד.
קמתי עם תחושה מגעילה היום מצד אחד מתה לשמוע מה איתו.. ומצד שני אני יודעת שלא יצא מזה שום דבר טוב
ובכלל לרוב הוא מסנן ולא עונה, כי כזה הוא היה... מגיב רק כשנוח ומתאים לו או כשצריך משהו .
הכי כואב לי שבטוח הוא לא חושב עלי לשניה, המס' שלו מחוק אצלי מזמן והכרחתי את עצמי.. אני לא נכנסת ונופלת לזה שוב, לא שמעתי ממנו כלום כמה חודשים
מתאפקת לא להיכנס היום בכלל לווטסאפ ו"לעקוב" לראות מתי התחבר בפעם האחרונה,
למה חושבת עליו, אני יודעת שהוא לא שווה את זה, הוא תמיד ניצל וראה רק את עצמו...ומצד שני גם החצי שעה-שעה בלחץ שהיה "על הדרך" היה עושה "היי" ואחרי זה כמובן חתיכת ירידה משמעותית
עד שאמרתי לעצמי עד כאן.. זה לא יכול להיות איזו השפעה יש לו עליי, היחדי שאיכשהוא אפילו פחדתי להגיד לו בכנות ובאמת מה ההרגשה שלי כי ידעתי שהוא יהפוך את הדברים, מעין מניפולטיבי, ולא באמת יתייחס לזה..פעם אחת, בזמנו הגיב בזלזול אחרי שאמרתי לו משהו. והצלקת עדיין נותרה,משום מה למה עדיין אכפת לי אחרי שהוא פגע בי כל כך הרבה..האינטרסנט הזה ?
לא מובן לי סביר שכבר חיפש לו "ריגוש" במקום אחר..וכל דבר קטן מזכיר.
שלום יקרים שלי,
אז הנה עוד יום וסופ"ש, אני שונאת לאחרונה סופי. מאז שהוא בחיי אני סובלת ממצבי רוח ובוכה המון. אם אני מסתכלת שלושה חודשים אחורה אז לא בכיתי חמש שנים לפחות ומצב רוח שלי היה דיי יציב וטוב באופן קבוע, נו רק בימים שלפני המחזור עשיתי טרור לכל הסובבים:-) כמובן הבוקר שיחזרתי עוד קטע מהשיחה האחרונה שלנו בבית הקפה. הוא אמר זה לא נכון מה שאנחנו עושים, אסור לעשות את זה ושהוא מרגיש "רקוב" כלפיי כל הסובבים אותנו. אז מכאן אני מבינה שמה שקורה ומה שיקרה בעתיד (אם יקרה) זה יהיה רק "רגעי" ותמיד יהיה את יום שאחריי שכל אחד שוב יתפוס את הפינה שלו עם כל הכאב של רגשות אחד לשני ומצד שני רגשות אשם כלפיי כל הקרובים המשותפים שלנו מבחינתו כי אני לא מרגישה "אשמה", כי אני מרגישה שאני חיה באשליה של ציפיה, אבל ציפיה למה? אני הרי לא מצפה שיעזוב את אישתו בישבילי, אני לא רוצה להגיע איתו למיטה וטוב לי בבית במיוחד עכשיו כשבעלי כל כך משתדל. אז מה קורה פה בעצם? אם אני מסתכלת על כל החודשים האלה אחורה, הימים שבהם הרגשתי טוב כשהוא היה בחיי, זה הימים בהם הוא אמר לי מילים חמות וכשיתכתבנו וכשדיברנו אפילו בלי להפיגש. היום אני הבנתי דבר נוסף, שבפגש האחרון הוא פשוט הניח הכל על הכתפיים שלי, הוא אמר בפירוש שתמיד ממתין שאני זו שייצור קשר. זה אומר שהוא מסיר מעצמו כל אחריות ופשוט זורם איתי בימים שיהיה לי רע?! אני יודעת בוודאות שאני לא מסוגלת להחזיק את זה לבד. לסיכום: היום הגעתי לשלב שאני מבולבלת.
פלוני אלמונית
תחזיקי מעמד, את חזקה אני שולחת לך המון המון חיבקים!
גם לי לא טוב היום בכלל.
שיעבור כבר ויהיה מאחורינו כל הסבל הזה.
אני באמת מאמינה שיבוא יום וניצחק על זה פה:-)
שבוע טוב לכולם
מנסה להיות אופטימי וואו לא ידעתי שזה כזה טרי אצלך.כל הכבוד על הפרגון (מקווה שטוב לה)אני עוד לא יכולה להוציא משפט כזה .
מי אצלכם החליט שזהו?כמה שאני מבינה אותך
אצלי הוא עוד לא התקשר ..אני בנתיים מחזיקה מעמד ולא מתקשרת ..אין לי ספק שהוא בטוח שאני אצור קשר (הבטחנו שנסיים את הקשר נדבר על זה ולא סתם פתאום נעלם )
אבל למה הוא כ"כ קר ולא מנסה ליצור קשר? אני מנסה לא להיות פגיעה אבל לא הולך לי .לא מבינה את הניתוק הזה .
השבת עברה סביר .
מקווה שלכל החברים פה עברה שבת טובה שבת מנוחה לגוף ולנפש .שבוע טוב לכולם עם הרבה אנרגיות חיוביות .
ליבי אתכם.
א.א,
לכאורה החלטה משותפת... אבל היא הרבה זמן דחפה לפרידה הסופית בגלל חוסר היתכנות לקיים אותו. הן מצד העובדה שאנו בקשרים אחרים והן מצד חוסר ההוגנות כלפי בני הזוג.
מקווה שלכולם אכן התחיל שבוע קצת שליו.
גם אני לא מסוגלת לפרגן. אני יודעת שיש החורה כרגע שמאוד רוצה אותו והוא לא כל כך בכיוון של קשר רציני איתה ואני רק מתפללת שיישאר ככה. ולפעמים המצפון מציק לי בקטע הזה - אני אומרת "תפסיקי, את מתפללת לאומללות של אדם אחר (הבחורה הזאת)." לפעמים אני הולכת לישון בתפילה "בבקשה בבקשה שהוא לא יהיה איתה עכשיו".
מצד שני, ואולי זה צעד חיובי, כבר לא מזיז לי בכלל אם הוא נמצא עם נשים אחרות למטרת סקס בלבד. האם זו התקדמות?
שלום חברים יקרים שלי,
אני רואה שלאף מאיתנו לא יותר קל.
א.א יקרה אל תשברי, זה לא נותן כלום. אני נשברתי בשבוע שעבר והנה אני שוב במצב שהוא משחק איתי. חמישי שלח לי משהו מצחיק ואחרי שישי-שבת נעלם שוב. אני סגרתי בואטס אופציה של נראה לאחרונה כי פשוט נמאס לי. אני משקיעה את כל הכח בקרובים שלי. שישי עשינו נקיון פסח אני ובעלי, שבת יצאנו לטייל עם הילדים, אתמול היינו במסעדה עם בעלי קניתי מגרופון וכל כך נהננו. חייבת לציין שכבר לא חושבת עליו 24 שעות ברצף.
מנסה להיות אופטימי?
תחזיק מעמד גם אתה,גאה בך שהחזקת אבר מעל חודש. אני יודעת כמה זה קשה כי כבר החזקתי מעמד חודש, אבל נשברתי והגעתי לנקודת התחלה שוב.
זומבי
אולי התקדמות, אבל אנחנו עדיין כל כך שם. קראתי פעם באחת הכתבות, שביום שניכנס לואטס אפ/פייסבוק ולא נציץ עליהם ככה נדע שמתחילים לשכוח. הרבה כוחות יקירתי.
זומבי
אני איתך. בהחלט כייף גם לי לשמוע את הצד הגברי מה לעשות הם בהחלט מסתכלים אחרת על הדברים..
אני עוד רגע פוגשת את משפחתי לערב כייפי מקווה קצת להתנתק מהמחשבות עליו ולהיות איתם כל כולי .אוהבת אותכם אתם יקרים לי .
היה לי יום קשה מאד, העבודה לא "זרמה", הזמן היה תקוע לגמרי ומלא אנשים קשים ולא סימפטיים בעליל., ניסיתי לישון ולא הלך במיוחד...
חשבתי עליו יותר מדי,השיא היה כשבן זוג של חברה אמר לי משהו שכ''כ פגע בי והזכיר לי נשכחות ממר בחור ששיחק בי רק ל"אתגר" ולכיבוש ושום דבר מעבר...
תוהה אם באמת הזמן עושה ומשכיח
מקווה שמחר יהיה מוצלח יותר..
מאוהבת, נראה לי שכדאי לנתק קשר... הוא לא עושה לך טוב. קשה איתו וקשה בלעדיו אבל אולי עדיף כך בטווח הרחוק...
מתי הזמן יעשה את שלו ?
אומרים שהוא מכהה מתישהו, לא?
אני חושבת שזה יעבור, לפי מה שקראתי בהרבה מקומות, אם מתנתקים לגמרה הכל עובר אחרי חצי שנה בערך. מה שכן חשוב שיהיה לצידך מישהו שכן אוהב. אני יכולה להעיד על עצמי, היה לי חבר לפני בעלי 4 שנים. כשנפרדנו ישר התחלתי לצאת עם בעלי, היתה לי חצי שנה מאוד קשה. הבחור לא היה מוכן לשחרר אותי. בסוף הכל נגמר ושכחתי ממנו והתחתנתי.
אתם בערך האנשים היחידים שאשתף: היום הפסקתי עם אמצעי מניעה. מקווה שאצליח להיכנס להיריון ואולי זה יעזור לי להתמקד במה שבאמת חשוב.
ויחד עם זאת לחלוטין במקביל מתכננת איזה בגד ללבוש לעבודה כדי להיראות יפה ומושכת בעיני מר בחור. הזוי, כאילו אני סכיזופרנית שחיה בשני עולמות מקבילים.תת
שלום
זומבי ,אני גם חושבת על ילד בקרוב ....זה סוג של פתרון ותעסוקה בחיים האמתיים שלנו .
מאוהבת הסיפור שלי מאד דומה לשלך הוא הכי אוהב ודואג ואז נעלם בלי להגיד כלום ,בלי להסביר ...למרות שאצלך את יודעת שהוא אוהב ורק קשה לו אז מנסה להתמודד בדרך שלו.
חייבת לשתף אתכם כבר שבועיים שאין לנו קשר ואני החלטתי שזהו אני חותכת , לא עוקבת אחריו. סופסוף אחרי חצי שנה היה לי רגועה סוף שבוע מדהים ביחד עם המשפחה, אבל הכל התפוצץ לי ברגע שהוא פתאום נזכר והתקשר ביקש שניפגש רק כדי לדבר ......תכלס נפגשנו והוא לא הקשיב למילה שלי רק דיבר על שהוא רוצה ל#### (מצנזרת לא יודעת מי קורא כאן) ומתי זה יקרה ......אין לי אומץ להגיד לו שאני חותכת סופית .....מבואסת..... עד שחשבתי שאני אחרי זה שוב הכל חוזר לי .....הבעיה שהוא יודע בדיוק מה הוא רוצה ואני לא רוצה את זה אבל לא מצליחה לחתוך .
סורי על החפירה ....
לילה טוב ורגועה לכולם
חדשה בוקר טוב .
זה מדהים איך כולנו בנויות אותו דבר .
אנחנו פשוט לא עמידות בפניהם.
גם אני כל הזמן מדמינת תסריט שהוא מתקשר אומר כמה מילים שיורות כמו חץ למטרה וכל מגדל הקלפים שלי מתמוטט בשניה
מקווה כ"כ בשביל כולנו לאסוף כוחות ולהיות נחושות/ים לעמוד בפניהם ולהגיד "לא"והפעם זה סופי
אני נמצאת גם במצב לא נעים כי הבטחנו שנסיים את הקשר נגיד את זה ולא סתם נעלם אז אם הוא יתקשר (או כאשר). לענות ? להתעלם?
מה לעשות? חייבת לגייס את הכוחות ולהיות חזקה ופשוט להגיד לו את האמת שהקשר יותר מזיק לי מאשר עושה לי כייף.
חדשה מחזיקה לך אצבעות הלוואי ולא תכנעי לו .חיבוק ענק יום טוב לכולם
הי
א.א. תודה , כנראה שאנחנו באמת אותו דבר והם החולשה שלנו. חייבות לטפל אני מתחילה טיפול ריגשי מקווה מאד שזה יעזור לי להבין איזה צורך אני משלימה אצלו למרות שאני יודעת שהוא האיש היחיד שאני מכירה שיגיד לי לא ,שיכתיב לי את הקצב שלו ,לא סופר אותי וכו' ...כולם די שמים עלי ותמיד אני יגיד את המילה האחרונה, רק ממנו יש לי פרפרים ...
חושבת שאנחנו חייבות להחליט ולעמוד מאחורי ההחלטה לא משנה מה יהיה גם אם נשבר פעם אחת להמשיך הלאה לנסות להעסיק את עצמינו כמה שיותר לזכור כל הזמן שזה כל כך ריגעי הרגעים הקטנים של האושר הזה אח"כ בא כ"כ הרבה סבל וכאב בפרט שיש לנו חיים מלאים באושר אמיתי ולא מדומה . בחיים האלה מעריכים אותנו על מי ומה שאנחנו ולא משתמשים בנו וזורקים.
אני חושבת שאני ידבר איתו היום או מחר בטלפון לא פנים מול פנים ,שאז הוא מנהל את זה איך שהוא רוצה ואין לי שליטה על זה. ויגיד הכי ברור שזהו נגמר הוא בטח יגיד שזה בסדר אם ככה אני רוצה ויעבור לצעצוע הבא שלו ....מקווה מאד שככה זה יסתיים כל הסיפור הזה ויחזור לכאן לספר לכם שאני חוזרת לעצמי וכמה שזה כיף וטוב הלוואי
א.א. הלוואי שתהיה חזקה מולו גם אם יתקשר ויהיה לך את הכוח והאומץ להגיד שזהו .. וכל הכאב הזה יהיה מאחוריך בלי צלקות .......שלא תחשבי עליו והוא לא יהיה אצלך בשום מקום לא בראש ולא ברגש .....
חדשה
תודה רבה על האיחולים .
תספרי לנו אם הצליח לך הטיפול רגשי .
אני הייתי אצל פסיכולוגית שנה וחצי וממש חפרנו ולא הגענו למה יש לי צורך בו ולמה האובססיה ואיזה חסך יש לי ומה הוא ממלא.. עכשו אין לי תקציב לעוד טיפולים אבל אם יש איזה פריצת דרך אשקיע .
תודה ובהצלחה
מנסה להיות אופטימי, בקשר למשהו שפעם אמרת לי:
לפני כמה ימים היתה לי שיחה עם הבחור. בדרך כלל אנחנו מדברים על דברים שלא קשורים אלינו אבל הפעם יצאתי עליו קצת. אמרתי לו "אין לי מושג מאיפה הבאת את הרעיון שאני איזו מסכנה שאיש מלבדך או לפניך לא שם עליה ובעצם עשית לי טובה בכך שאתה, חתיך הורס שכזה, ירדת מהאולימפוס ובכלל הסתכלת עליי אבל האמן לי - זה לא המצב!"
והוא ענה "את חושבת שאני לא רואה איך את נראית? אני אגיד לך יותר מזה - את נראית יותר טוב מרוב הנשים שאני בקשר איתן. ואת בעצמך יודעת כמה קשה היה לי לנתק את המשיכה הזאת. אבל אין טעם. תביני, פשוט אין טעם". אויייי כמה שכל זה כואב.
מחר אני מתכננת לבדוק אם הוא עובד ולהגיע אליו בהפתעה ולהגיד לו שאני רוצה לסיים את הקשר כיזה עושה יותר רע מאשר טוב .
מה דעתכם? חייבת לסיים עם הדבר הזה לדעת שזה מאחורי ולהתחיל להתמודד איך לחיות בלעדיו.
הוא כבר 4 שבועות לא יצר שום קשר ו5 שבועות מאז שהיינו יחד .
פשוט קשה ומעיק .ממש לא יודעת איך לאכול את כל הסיפור הזה
עדיין לא חזרתי לעצמי אחרי שלא ראיתי אותו כמה חודשים, ולא דיברנו בכלל . תמיד בתקופה האחרונה הוא פתאום היה יוצר קשר אחרי איזה חודש ולפעמים אפילו יותר...
לרוב, כשהוא היה צריך עזרה ולא משהו מעבר... שיחק בי כמו צעצוע , ממש ככה אני מרגישה . ומאוכזבת על עצמי מרגישה ממש לא טוב מנטאלית שככה זה קרה לי.,הרי הוא יודע
כמה אני רגישה במיוחד בתקופות כאלו. -לא שזה אכפת לו, הרי מאז ומתמיד הוא ראה רק את עצמו,וזה מה שיותר שובר אותי..למה אכפת לי מאדם אגואיסט ואנוכי כמותו ?
מניפולטור...הוא צלצל לפני איזה חודשיים ולא עניתי,לא חזרתי וזהו... החלטתי שאין הוא כל כך פגע בי כמו סכין ועדיין דווקא הוא הצליח ככה להכנס לי ללב..הזוי לגמרי
מקווה שבאמת מתישהוא הזמן יעשה את שלו
אולי עדיף לנתק ככה לגמרי?.גם ככה לא נראה שזה מזיז יותר מדי בלי לדבר.
הייתי במצב דומה לפני שנה,
למזלי יצאתי מזה די מהר. אחרי אובססיה קשה והדלקות מעל הראש, שבועות של ייחום קשה.
נתקלת בדף הזה, קוראת ומבינה כמה המצב פטתי ילדותי והרסני.
לחיות בשביל פירורי התשומת לב והתשוקה.
מגיע לכן יותר.
ראשית, יותר אהבה עצמית.
יותר כבוד לעצמכן, לזמן שלכן.
התאהבות זה מקסם שווא ודבר חולף.
ההתקעות באובססיה לטווח ארוך היא בחירה לחיות בעולם פנטזיה ולא במציאות.
פלונה
כל כך התחברתי למשפט שלך "יותר כבוד לזמן שלכן". זה פוגש אותי בדיוק שם. אני חושבת שהדבר שהכי פגע בי זה שאני, אישה נשואה ואמא ובעלת עבודה תובענית איכשהו מוצאת זמן להקשיב לכל השטויית שלו ולהכיל את הזבל שלו בעוד שהוא יכול בכל רגע נתון לומר לי אני לא יכול לדבר עכשיו אני חייב לעשות א/ב/ג
שלום לכולם .
נסעתי בלי להודיע והגעתי אליו לעבודה הוא היה המום.אמרתי לו שאנחנו צריכים לדבר כי אני הרבה זמן מרגישה שלא כייף לי בקשר .יותר רע לי מאשר טוב
הייתה לנו שיחה טובה אמרתי לו שאני מרגישה שהוא הוריד מסך ושאני כל הזמן "מחיה" את הקשר ואני לא רואה שום מוטיבציה מצידו .הצעתי שנפרד בצורה טובה אני לא כועסת אני פשוט עצובה
אחרי כמה שניות של הלם(וראיתי את הבחור כבר בפעולה במצבי חירום הוא לא יודע להכנס להלם)אמר אני לא רוצה שיהיה לך רע ואם זה מה שאת באמת רוצה או מרגישה שאת צריכה לעצמך אז הוא יקבל את זה .
(אבל תמיד יש אבל )פעם ראשונה שהוא נפתח אליי אחרי 17 שנה .הוא אמר שיש ביננו הסכם לא כתוב שאנחנו נהיה אחד בשביל השני אפילו אם לא מדברים כל יום (הזכרתי לו שזה פעם בחודש)שנינו לא נפרק את המשפחות שלנו וצריכים להיות על אש נמוכה אבל אנחנו יודעים שיש בנינו כמיה ותשוקה ואני חשובה לו והוא חושב עליי המון!!!! אמרתי שחשבתי שהוא שוכח אותי ורק אני עושה לו תזכרת .הוא אמר מה שאת מרגישה גם אני מרגיש ..
בקצור לא עזבתי ולא נעליים אבל לפחות בשיחה הזאת הוא אבהיר לי שגם לו יש רגשות ואני לא סתם #### וזה היה חשוב לי מאוד .מתחילת הקשר ברור לשנינו שכל אחד נשאר עם המשפחה שלו וגירושים לא עומדים על הפרק.
הוא הבטיח שיעשה השתדלות גם ליצור קשר הוא עוד חודש מקבל ניהול מחלקה רשמית ואוטוטו פרופסורה אז קצת לחוץ לו אבל אם זה מה שחשוב לי הוא יזום.
עכשו אתם יכולים לירות בי אני יקבל את זה באהבה .
שבת שלום
א א יקרה!!
אני חושב שזה נורא טבעי שכשנפגשים שוב זה מה שקורה,
אני עברתי את זה כל כך הרבה וכל פעם שנפגשנו חזרנו,
מה שהביא אותי להכרעה זה לא הרגש שקיים בינינו, אם אתם בקשר כל כך הרבה זמן ברור שלשניכם יש משהו מיוחד בביחד הזה, מה שחשוב ביום שאחרי זה לנסות לראות את מה שחשוב לך ורק לך, האם מעבר לרגעים השמימיים זה מה שאת רוצה , האם את שלמה עם החיים בפיצול ושווה לך לחיות כך בשביל אותם רגעים, אצלי התשובה הייתה לא, אני חשבתי והרגשתי שאם אני רוצה לחיות ברוגע אני לא רוצה לנהל 2 מערכות יחסים בהסתרה, האנרגיה שזה דרש ממני לא שווה את זה..
מה דעתך?
והכי חשוב שלא תכעסי על עצמך על הפגישה כי זה מה שהיה נכון לך ואת רק תלמדי מזה להמשך לכאן או לכאן.
שניכם צודקים מאוד. אני למשל לא קיבלתי מהקשר הזה את מה שרציתי בגלל זה מבחינתי הוא הפך לאובססיה. אני רציתי שנהיה בקשר כל יום ומבחינתי לקבל ממנו הודעה אחת זה היה מספיק. כבר מעל שבוע שוב לא שמעתי ממנו. למרות שאתמול הוא כנראה צפה בתמונה שלי בואטס וחייג אליי וניתק. בול מה שקרה לי שבוע שעבר והייתי בהיסטריה מזה. אני נשארתי עם אופציה שלא ניתן לראות מתי הייתי לאחרונה. הוא ממשיך פעם ככה, פעם ככה, כל הזמן מחליף תמונות. לדעתי קשה לו והוא לא סגור על עצמו מה הוא רוצה. אני נרגעתי, חושבת עליו פחות.למרות שהיום טיפה קשה, אבל עדיין אני רגוע. אני משקמת קשר עם בעלי והולך לי לא רע והוא גם זורם. מה שבטוח הסקס שלנו נהיה הרבה יותר טוב, או שאני נפתחתי או שזה בזכות זה שרזיתי 10 קילו מאז הסיפור עם הבחור. אז כל פעם שאני חושבת עליו וכועסת, אני אומרתי לו תודה על גוף החדש שלי ותודה שאתה מקרב ביני לבין בעלי. הוא היה בנופש עם המשפחה וניסו למשוך אותנו, לא הסכמתי בשום פנים ואופן. סה״כ מרגישה טוב עם עצמי. נכון לעכשיו אני אפילו לא חושבת על לייצור קשר או להיפגש. כי היומיים-שלושה שהוא איתי הופכים אחר כך לשבוע מאוד קשה בשבילי כי הוא נעלם. ברור לי שהוא עושה את זה כי רע לו עם הקשר ומצד שני יש רגשות, אבל אי אפשר להמשיך ככה. אני מאוד שמחה שלאט לאט אני משחררת את הכעס והשנאה כלפיו כי מאוד רע לי עם זה. אני לא אדם רע ולא שונאת ולא כועסת על אף אחד.....
ועכשיו... בעצם כלום , מגביר את תחושת התיסכול והפגיעה, ועוד יותר את הביטחון העצמי הירוד.
כבר כתבתי לך בעבר שמה שנתן לי לשכוח מחבר שהיה לפני בעלי זה הריון. אין אושר יותר גדול מילד. המון בהצלחה יקירתי!!!
.