רגישות חושית

[אנונימי]

_{דיון שהועבר מהדף אלבאום דף נוסף}

ראו גם: באופן:רגישות חושית העולם הוא יותר מידי | באופן:רגישות חושית בחינוך ביתי | מדיטצית האפור | מדור אינטיליגנציות

---

[ת_מ_ר*]

להסכים לוותר על רגישות, כל רגישות יתר שמפריעה את התפקוד היומיומי.
קראתי כאן למעלה על תחושת הייחודיות, ושבעצם על התחושה של "אני מיוחד" קשה לוותר.
זה כאילו לוותר על חלק ממני. אותו חלק שעושה אותי מיוחד.
ובעצם, בסופו של תהליך אני מגלה, שבעצם לא וויתרתי על כלום ממני - אלא שיניתי את ההתייחסות כי אני כבר במקום אחר. וגם במקום הזה אני מיוחד.

[אנונימי]

שלום לקהל הרחב...

אני גם עדין פה ולא תמיד יש מה להגיד והחלונית מוסרת לכולם - שיהיה לך יום מאושר! עם הסימן קריאה.

יש לי שאלה לטליה ולמשה על הטיפול המדיטצית האפור לבחורה עם רגישויות יתר ברוב החושים - ממקום של חוויה אישית.

אני אובחנתי עם רגישויות יתר על ידי מטפל מוסמך גם לפני הלימודים וגם בטפול אצל מטפל מוסמך בשנה ב'.
הרגישות שלי היא טקטילית (שפשפתי את עצמי שנה שלמה במקלחת...), רגישות אנרגטית (עדין עובדת על מה שלי ומה לא)
רגישות לריחות שלעיתים יכול להיות מחריד ולעיתים יכול לא להיות בכלל.

השיטה יודעת לאבחן רגישויות, אבל לא תמיד הרגישויות האלה הם תוצאה של בעיה אורגנית, וכאן מתעוררת בעיה לטעמי.
עצם המילה רגישות - הבאה מהשורש ר.ג.ש. נראה לי שהבעיה נובעת ממערכת ההדחקה לא מאוזנת בעקבות מצבים נפשיים טראומטים.
כמובן שישנם אנשים עם בעיות אורגניות מולדות, אך לטעמי באחוז גדול מהמקרים הבעיה היא רגשית מינקות, ילדות, התבגרות.

אני למשל סיגלתי לעצמי מערכת סימפאטתית מאד עירנית וחרדתית לסביבת הגוף האישית שלי בעקבות חוויה טראומטית של התעללות מינית שעברתי בגיל 5.
על כן אני רגישה למגע, רגישה אנרגטית, ורגישה בכלל למצבים העלולים לאיים על הקיום שלי - יחד עם זאת בכל מצב בו אני בוטחת בצד השני, כל הרגישויות
המוזכרות כביכול נעלמות...

ומכאן תמיד נדלקת לי נורה אדומה בכל נושא רגישויות היתר, הסיבות להן ומה הקשר שלהן לתהליך הטפולי בשיטה?

השאלה שלי בטוח מגיעה מתוך המקום של הקושי האישי שלי לגלות את המקומות האלה בתוכי, וכבר " הצקתי " בשאלות בעניין, ובכל זאת
קשה לי להבין כיצד כל הפן הרגשי קוגנטיבי הזה מתקשר לחדר הטיפולים של אלבאום? המקומות האלה הינם מקומות מסוכנים מאד במידה
והמטפל לא מוסמך לזהות מהן הסיבות הפסיכולוגיות לרגישויות היתר ויתר על כן אם אינו מוסמך או מסוגל להכיל את המטופל ברמה הפסיכולוגית.

בכלל המקום הזה בין האנטיליגנציה הרגשית, קוגנטיבית, גופנית כל כך הרבה יותר מורכב לטעמי ודורש ידע רב, עירנות ומסירות גדולה לתהליכים
של המטפל בראש ובראשונה (ממקום חוויתי עדיף) ודרכו אל המטופל. הבנת החשיבות של צומת הדרכים הזו לטעמי היא פריצת הדרך לטיפול
באנשים באשר הם לאוו דווקא לקויי למידה...

דעתכם חשובה לי ושוב - שיהיה לך יום מאושר! עם הסימן קריאה, מהחלונית באהבה...

[ת_מ_ר*]

האילנית - מבלי להתעלם מהעובדה ששאלותייך הופנו למשה או לטליה, ברשותך - תגובה משלי.
מטפלים בשיטה אינם פסיכולוגים ואני לא חושבת שהשיטה מתיימרת לזהות סיבות פסיכולוגיות, לפחות לא בדרך קונבנציונאלית של הפסיכולוגיה.
אפשר כן לזהות את הרגישויות החושיות - ונכון, רגישות = ר.ג.ש, ובהחלט אפשר לעשות את ההקשר שהבאת למעלה. אני מציעה כיוון אחר - הרגישויות הן חושיות. ובעצם הרגשות המעורבים במצב כזה הם תוצר של החוויה החושית. קודם הייתה תחושה של הצפה, של כאוס וכו' וכתוצאה מאותה הצפה - כדי לישרוד - התקיימו תהליכים גופניים (כיווץ, כאב, התכנסות וכ') ורגשיים בהתאם.
בין אם מולד ובין אם נרכש (כתוצאה מטראומה כזו או אחרת) - הביטוי הוא בגוף!
ואם ניגש לטפל בגוף, התובנות יצופו בקוגניציה בזמן שהגוף חווה. וזה המצב הפסיכולוגי הקצת יותר מורכב. ואת המצב הזה - המטפל אמור להכיל. ולא רק להכיל אלא גם לתת מענה ע"פ הצרכים של אותו מטופל. לאו דווקא הצרכים הפסיכולוגיים-קוגניטיביים, אלא הפסיכולוגיים-גופניים.
את העיבוד הקוגניטיבי - ע"פ השיטה - המטופל ימצא בתוכו, יחד עם תובנות גופניות שיבנה בעצמו, לוויסות החושי.

החלונית כעת אומרת - "נוכחותך חשובה לי מדעתך" - וזה מאד מתאים למה שאני מנסה להסביר, הנוכחות המוחשית - של תובנות גופניות - שווה אלף דעות פסיכולוגיות (תובנות קוגניטיביות).

בטוחני שישנם מורים ומדריכים מצויינים היודעים להורות את שיטתו. אך ישנם כאלה ששיבשו ועיוותו דברים
אולי כדאי להביא דברים ספציפיים שלדעתך שונו או עוותו - ולברר אותם כאן ביחד, בלי לשפוט, או לעשות הכללות, אפשר ואפילו רצוי ליישר קו.
נדמה לי שכולנו מסכימים שמשה הוא המקור, התמצית, הבסיס.
נדמה לי שכל אחד בנה על הבסיס הזה עוד כל מיני פיתוחים משלו.

המשך יום נפלא @}

[מ_אוריאל*]

טליה, אילנית וכוווווולם:-)
נראה לי שכשמטפלים ברגישויות בכלל צריכה לעלות צניעות, כי אלה כוחות גדולים, כמעט תמיד לא ברורים,
המצריכים המון ידע הבנה ומן הסתם גם רגישות,
לפני שנים היה לי מטופל, ילד בן 7 בין סיבות הפניה נאמר כי הוא מאוד סובל כשיש רעש, בכיתה
הוא לפעמים שם ידיים על האוזניים, צורח די ורץ החוצה, ילד נחמד, רגוע בדרך כלל ומאוד מאוד חכם,

באבחון נאמר שההורים גרושים ושתהליך הגירושין היה ממושך, קשה ובעייתי,
באבחון הכירולוגי אפשר היה לראות שחיקה גדולה בכל הקשור לרגשות, אז מה עושים?
מצד אחד אפשר להניח שהרגישות השמיעתית קשורה למה שילד זה שמע בבית,
אבל אני לא פסיכולוג ולא הולך להיכנס לשיחות עומק על מה היה, מצד שני,
אולי הוא נולד כך, עם רגישות שמיעתית, כלומר זה אורגני, אבל אני גם לא נוירולוג,
מה אני יודע על בדיקת מסלולי השמיעה במוח, מצד שלישי אולי זה שילוב של שניהם,אורגני ונרכש,
אבל אני צריך ורוצה לעזור, אז השתמשתי בטכניקה של הרפיה עמוקה, חשיפה מבוקרת לרעש ואז שוב הרפיה ,
וזה עבד, לקח כ 40טיפולים ,שיתוף פעולה מלא מצד האם, בשילוב עם שיחות, תיקון מוטורי וחיזוק כח הרצון,
הילד התחיל לתפקד בבית הספר,
לומר שהטיפול מושלם, ברור שלא ,אנחנו עושים כמיטב יכולתנו בתחום מאוד בעייתי ,
כל העניין הזה של רגישויות, עדיין חדש מבחינה טיפולית לא?
טליה, מה שכתבת על השימוש במדיטציית האפור מרתק,
שמעתי מעוד מטפלות שזה עושה יופי של עבודה,
ויש גם כאלה שלא מסתדר להם עם טיפול זה, כמוני.
נראה לי שככל שהעולם מסביב הופך ליותר אלים, מנוכר וטכנולוגי,
יותר ויותר אנשים מפתחים מה שנקרא רגישויות יתר, נרכשות או מולדות מועצמות,
כך נראה שאולי זו תגובה הגיונית למצב, המערכת אצל הרגישים מטבעם מתקשה להסתגל לשינויים,
מגנה על עצמה, מה דעתכם?
בחלונית: יום של גשם יפה כמו יום של שמש

[משה_אלבאום*]

ברצוני לנסח משהו שיענה על נושא רגישויות ייתר בכללותו, ויכול להתאים לסוגי קושי שונים.

1. כל חוש שפועל ברגישות גבוהה מדי והמוח אינו יודע לווסתו, הוא חוש המתפקד ברגישות ייתר וגורם להפרעות תפקודיות גופניות, רגשיות, חשיבתיות ותקשורתיות.
2. רגישות היתר יכולה להיות תוצאה של שימוש בחושים בצורה הגנתית (עקב טראומה), המשמשת להרחבה גדולה מאוד של תחום החישה הפיזית של הגוף. ככל שתחום החישה רחב מדויק או רחוק מהגוף יותר, כך רמת החרדה שגרמה לו גדולה ועמוקה יותר. גם כשהשימוש בחוש הוא עקב צורך הגנתי, ההפרעות התפקודיות, הרגשיות והמנטאליות שהחוש יגרום, תהיינה דומות מאוד לחוש המתפקד בחישת ייתר ללא טראומה.
3. כל חוש יכול לתפקד בחברה התעשייתית (ערים, צפיפות, רעש,זיהום ועוד) כחוש המתפקד בחישת ייתר, עקב תנאי חיים שאינם מתאימים לגופו של האדם ברמה הגנטית (מולדת), גם אם החוש מתפקד ברמה רגילה.
4. חוש המגע, חוש השמע חוש הריח וחוש הראיה, מרמת רגישות מסויימת ומעלה ישמשו כפלטפורמה לחישה האנרגטית, למרות שלא מדובר באינטליגנציה אנרגטית בבסיס.
5. האינטליגנציה האנרגטית אינה סובלת לעולם מרגישות ייתר. היא תמיד מקור לידע ישיר של ההוויה, והיא אינה יכולה להיחשב לבעיה. (כפי שאדם בעל אינטליגנציה חשיבתית ברמה גבוהה לא יחשב לבעיה). תפקידו של האדם בעל האינטליגנציה הזו ללמוד איך לחיות איתה בין אנשים אחרים. לרוב קיבל את היכולת על מנת להוות מורה דרך בנושא כלשהו.

וויסות החוש נעשה ברמה הטכנית, על ידי מדיטציית האפור קודם כל, לאחר מכן על ידי חשיפת האדם לגירויים של החוש המפריע ולימוד הרפיות בזמן החשיפה.
וויסות החוש, במידה והוא נובע עקב התארגנות הגנתית בגלל טראומה, הוא נושא שאינו קשור קשר ישיר לטראומה.
ברגע שנתקלים בנסיבות הקשורות לטראומה, כגון זיכרונות או רגשות קשים, על המטפל להכניס את המטופל לתהליך של איבוד הפחד מהפחד על כל המשתמע מכך, ולאחר מכן להיכנס לתהליך הסליחה לגורם הפוגע ולעצמו (הסדר יקבע על ידי המטפל על פי העוצמות המובאות בטיפול). מומלץ שהתהליך הרגשי יעשה במקרה כזה במקביל ללימוד וויסות הרגש, ולא במקומו או לפניו.

במידה וקיימות רגישויות ייתר בחוש כלשהו, מומלץ לא לתרגל תנועה כלשהי לפני שהוויסות הגיע לרמה בה המתרגל אינו נכנס לאובדן השליטה על חושיו ומצבו הנפשי, עקב כך.

חשוב לציין שאנשים בעלי רגישויות ייתר או חישה אנרגטית מוגברת, מפחדים מאוד מתהליך המיועד להוביל אותם לוויסות של החוש ומפתחים התנגדויות קוגניטיביות ורגשיות רבות עקב כך. לכן ומסיבה זו צריך המטפל להשקיע אנרגיה רבה מאוד על מנת לשכנע אותם להסכים להתנסות בתהליך. לאחר שהסכימו והתנסו והגיעו לתוצאות, רמת החרדה יורדת מאוד ומאפשרת את המשך התהליך.

נראה לי שהגישה של השיטה במידה ומופעלת בצורה כזו, יכולה לענות על רוב הנושאים הקשורים לרגישויות ייתר.

[משה_אלבאום*]

דבר חשוב ששכחתי לציין הוא, שרמת ההורמונים המוכנסים בדרך הגידול של המאכלים השונים שלנו, גורמת לדעתי להיאצת ההתפתחות ההורמונאלית בגוף ילדינו, ולהיווצרות לדעתי של רגישויות ייתר רבות, כמו גם הפרעות אחרות ורבות .

[משה_אלבאום*]

דבר נוסף, לכל מי שעדיין לא נחשף לרזי מדיטציית האפור.
המדיטציה הזו הינה פיתוח שפתחתי אותה עבור מטופלת אחת שניראה היה שזה יכול היה לעזור לה מאוד. מכיוון שהיא התנגדה נחרצות לכל ניסיון לתרגל את המדיטציה, ומכיוון שהייתי טירון בה, לא עמדתי על החשיבות של השכנוע.
חזרתי אליה בארה"ב עבור ילד בן חמש וחצי. היא עבדה כל כך טוב, שהתחלתי מנסה אותה על כל המטופלים בעלי רגישויות היתר שפגשתי. מסתבר שהיא עובדת ברוב המקרים בצורה כל כך משכנעת שהיא יכולה לפעמים לווסת את חוש המגע וחושים אחרים בפגישה אחת ויחידה. כמובן שצריך לחזק ולהעמיק את העבודה לאחר מכן, אבל עבודתה נראית לפעמים יותר כקסם מאשר כטכניקה שעובדים איתה ומתרגלים אותה.

מכיוון שחשוב לי להעניק את המדיטציה הזו לכמה שיותר מטפלים. ומכיוון שעל מנת לתרגלה עם מטופל חייבים ללמוד את התיאוריה והמעשה שלה ביסודיות. אני מוכן לארגן פגישה של מטפלים המעוניינים בכך על מנת ללמדה.
הפגישה תהייה בת שעתיים ואולי אף יותר, ותתקיים במרכז הארץ.
במידה וישנם מעוניינים נא לפנות אלי דרך האימייל שבראש הדף.

[טליה*]

ל האילנית.לא נותר לי הרבה להוסיף על מה שנאמר. הייתי ממליצה לך כתוספת להשתמש בפרחי באך.
תוכלי להתייעץ ולקבל מירשם ע"י:צפריר שפרון שלם .ב-אופן טבעי.
ל- ת מ ר ,מ'ס דוגמאות שימקדו את השוני בין ה-"מקור" לבין מורים (מבלי לציין שמות) מתוך ניסיון אישי.

• 1בשעורי ביו אנרגיה (כסטודנטית) שאלתי את אחת המורות בתרגיל כתתי:כיצד אדע איזה איזור בגוף יש להטעין ואיזה לרוקן? מה יהיה אם ארוקן יותר מידי?התשובה היתה:במקום לשאול שאלות עשי מה שמוטל עליך. לא היה מורה אחד שהשיב לשאלתי .

לאחר תירגול של אחד הסטודנטים עלי.
(רוקן לי את איזור הראש.)חשתי איום. לא יכולתי לעמוד על הרגליים .משה הציל את המצב .
2 - בלימוד התנועה .ע"י ..מורה נערכו רבות שנויים ושיפוצים ע"י משה . תוך .התמקדות ותובנות של: למה כך ולא כך ועוד...
3-שעור ב-צ'קרות .נדהמתי מחוסר האחריות והידע המועט בנושא זה.לאחר הסבר קצר של המושגים הנ"ל .התבקשו
התלמידים "לראות" ולחוש צ'קרה צ'קרה.אני למדתי את הנושא במשך 3 שנים עם הזהרות חמורות של אסור ומותר.
והשיעור הנ"ל בדרך שנלמד היה :אחד האיסורים.
4 במפגש אישי שהיה לי עם מטפלים (כמטפלת ומאבחנת) הבנתי מהם .שהטיפול ברגישות טקטילית וברגישויות חושיות
אחרות היינו טיפול זהה.(כך למדו ,לדיבריהם)
יש עוד דוגמאות רבות נוספות .אך אסתפק באלה.לא מבלי שאציין אותך: ת מ ר. כאחת המורות המצויינות.

ל-מ-אוריאל.נשמע שעשית יופי של עבודה .

[שרי*]

להאילנית.
תודה לך על השיתוף. את מרגשת , חכמה ועדינה.
אני לא יודעת מי את , ובכתובית כתוב:
אני המראה שלך.
זה כבר מתחיל להיות מפחיד עם הכתוביות האלה.

[ת_מ_ר*]

טליה,
אני חייבת לציין שממש קשה לי לקרוא את דברייך. צר לי כל כך על כל הפיספוסים חסרי האחריות שאת מתארת.
נדמה לי שכל סטודנט לוקח מלמידה משהו אחר, דווקא כי הלימוד הוא חווייתי וכל אחד נמצא במקום שלו עם עצמו.
ברור לי שמה שעובד אצל אחד - לאו דווקא עובד אצל האחר.
ככל הזכור לי, העבודה על הצ'אקרות בזמן הלימודים הייתה רק נגיעה לשם תובנות - לפחות אני אישית הבנתי זאת כך...החיבור לצבעים במקומות הסמליים
מנחיתים הבנה של מה וכמה חסום/זורם. לא יותר מזה.
נשמח אם תשתפי בנושא הצ'אקרות - בעיקר מה ולמה אסור.
לגבי התנועה - אין לי מילים. למיטב הבנתי הבסיס הוא לא התנועה אלא מנח הגוף בזמן התנועה, הנשימה, הגדילה. שינויים ושיפוצים נדרשים תמיד ע"פ הצורך של המתרגל. תמיד.
ולגבי - שהטיפול ברגישות טקטילית וברגישויות חושיות אחרות היינו טיפול זהה.(כך למדו ,לדיבריהם)
אני מקווה שהתכוונו לזה:
חשיפת האדם לגירויים של החוש המפריע ולימוד הרפיות בזמן החשיפה.

מעבר לכל זה, התובנות לגבי הטכניקות מגיעות לאט, עם תרגול והתנסויות. עם חקירה וניסוי ותהייה וטעייה ותעייה. כך כולנו למדנו (גם משה...).
והשיטה הזו - מתפתחת תוך כדי תנועה. כמו תינוק. ואנחנו כבר יודעים מה ההבדל בין תינוק שלומד על בשרו לבין תינוק שלומד בתיאוריה...
מה שכן - כדאי להשתדל לא להשליך אחריות, גם לא לקחת אחריות על מה שלא צריך. מטפלים שחסר להם חומר - יצאו לחקור ולחפש ולהעמיק - יש שפע של ידע, כל אחד מתחבר למה שמתאים לו ומתפתח בהתאם לנטיות ליבו. כך זה צריך להיות. לשם אני משתדלת לכוון.

לאף אחד אין את התשובה הסופית לשאלה של האחר (רק לשאלות של עצמו).

זכיתי להכיר את רוב הכותבים כאן באופן אישי - כל אחד הוא אחר, שמיים וארץ, מתחברים לשיטה ממקומות שונים ומשונים - המשותף? חוץ מהשיטה - הרבה ניסיון וחקירה בדיוק את המקום ממנו מתחבר כל אחד לשיטה. ואם ציינת אותי, טליה, אציין אותך בחזרה: השימוש בתיווך של עזרים, צבעוניים, מוחשיים, "חוץ גופיים", מוזיקליים - זה משהו שלך. לא קשור בשום צורה לטכניקות של השיטה. עם זאת - עובד מצויין. האם זה נכון? - לעיתים כן ולעיתים לא. האם זהו עיוות או שינוי? חיקוי או מקור? - תלוי את מי תשאלי.
והנה את מאבחנת ומטפלת מדהימה, ומה שעושה אותך כזו - זה בדיוק מה שאת מביאה מתוכך.

<ותודה על המחמאה - רק להבהיר - אני לא מורה>

[טליה*]

ל-ת מ ר
נסכם נושא זה ,ברשותך.
ומכאן נמשיך הלאה......איש באמונתו ובחירתו יעסוק. וכמיטב יכולתו יעשה. כל שיטה שנלמדת כבודה במקומה.
בנושא הצ'קרות .זה ממש לא המקום ללמידה מצטערת. ישנו חומר רב בנושא וכל מי שמתעניין ימצא את הדרך.
רק עם כוונות טובות.
(())

[משה_אלבאום*]

גברות ואדונים נכבדים/דות
שמחתי על הסיום של הנושא.
מבחינתי השיטה היא חבילה סגורה אחת, לא ניתנת לשינוי, אבל כן ניתנת להתאמה לאינדיבידואל. כל אחד יעניק מהשיטה את מה שהוא מבין ומפנים, כל אחד מבין ומפנים את אשר תרגל לעומק בלבד. כל אחד מביא איתו לשיטה את מבנה האישיות הייחודי שלו, ואת ניסיונו בחייו ולכן האינטראקציה שונה מאחד לאחד. אבל הבסיס והחוקיות של השיטה הוא נושא סגור, שאינו ניתן לשינוי.
האינטראקציה והאינטגרציה בין ארבע האינטליגנציות שהיא הליבה היחידה של השיטה וכליה, היא עיקרון שאינו ניתן לשינוי, למרות שחלק מהאנשים מבינים אותו על פי רמת ההתמודדות שלהם בנושא בלבד.
העובדה שהשיטה פועלת דרך האינטליגנציה הגופנית על מנת לשפר את התפקוד של כלל האינטליגנציות, היא עקרון וכלל שאינו ניתן לשינוי.
העובדה שהטיפול חייב שיהיה עד כמה שניתן קצר, היא עיקרון חשוב במיוחד.
השילוב בין ארבע האינטליגנציות בזמן עבודה גופנית היא עיקרון שאינו ניתן לשינוי.
טיפול בשיטה לאחר אבחון מדוקדק והעברת האינפורמציה מהאבחון למטפל ביסודיות, היא עקרון שאינו ניתן לשינוי.
לא לעבוד עם אלו שאסור לעבוד איתם, הוא עקרון חשוב במיוחד.
הוראה לסטודנטים את כל הטכניקות והאינטגרציה בין האינטליגנציות על בוריין , הוא כלל שלא ניתן להבין את השיטה בלעדיו.

ישנם עוד כמה עקרונות וכללים שבונים את השיטה, אך לא אתעכב על כולם.
מי שממלא את העקרונות הללו, יראה שמרחב הפעולה בקליניקה גדול ביותר, גם כששומרים על הכללים הנכונים של השיטה.

בחלונית כתוב "הכל בתואם מושלם" כמה מתאים

מקווה להצליח למצא מחשב עם מקלדת באנגלית, על מנת להמשיך לעקוב ולשתתף בדיונים שמאוד מוצאים חן בעיניי.
שימרו על הגחלת.

[ת_מ_ר*]

שימרו על הגחלת ??? - דווקא נראה יותר כמו אש אש מדורה...

---

---

[ריבה*]

שלום
מסקרן אותי לדעת על ילד שלא סובל את הפתקיות הפנימית שעל הבגדים(אטיקטים) ואני מלבישה לו גם גרביים הפוכות כי הוא לא סובל שמשהו נוגע בו לא חוטים ולא שפיצים למיניהם. שאלתי היא האם יש פה בעיה בהתהוות? הוא בן שנה

[משה_אלבאום*]

ריבה
אין בעיה בהתהוות, ישנה בעיה של רגישות ייתר של העור. אנא גזרי את כל הפתקיות, וקני לו גרביים ללא תפר. בנוסף לכך אנא אל תלבישי לו דבר שהוא מרגיש בו לא נוח (בוכה או מתנגד בדרך כלשהי, גם בדרך קלה). בנוסף לכך, ילדים בעלי רגישות אחת יכולים בקלות להיות בעלי רגישויות נוספות. אנא שימי לב לכל אחד מהחושים ונסי לארגן לו סביבת חיים נוחה ולא מגרה מדי.
נסי לצבוע מנורה של 25 וואט בצבע אפור (לא כהה מדי, מספר 5 בין 0 - 10 ), ולשים אותה דולקת באופן קבוע בחדר השינה שלו. במידה והוא נמצא בחדר אחר שעות רבות, שימי גם שם. מומלץ גם גופיות אפורות.
אשמח לכל דיווח בנושא, ולבצע התאמות לפי הצורך.

[משה_אלבאום*]

ריבה
שכחתי להזכיר (הגיל והשעה) שצריך כל יום לפחות חצי שעה לעסות את כל גופו מהבהונות עד לקודקוד, עיסוי עמוק. במידה ואת יכולה לעסותו גם בבוקר וגם בערב לפני השינה, עדיף. העיסוי נעשה כך שכל כף היד לוחצת לחץ אחיד. הלחץ צריך להיות חזק ויציב אך לא כואב, השאירי את הלחיצה כשתים שלש שניות בכל מקום ועברי הלאה. כך באופן מחזורי על כל הגוף. סביר להניח שילדך אוהב וצריך עיסוי חזק יחסית. את האצבעות והבהונות, עסי באמצעות אצבעותייך. החדירי אותן ברגישות עד שתרגישי דרך המגע את העצמות שלו. עסי את כל הרקמות עד לעצם, כולל החיבורים לגידים ולמפרקים. במידה ואינך יודעת אנטומיה, מומלץ לקנות ספר המראה את המיפוי של הגוף ולעבוד על פיו.
לאחר תקופה, תוכלי לשים לב שהעדפותיו משתנות והוא ירצה בהדרגה עיסוי עדין יותר. שני את לחץ העיסוי בהתאם להתפתחות צרכיו. כשירצה מגע עדין, סביר להניח שהקושי עם התוויות והגרביים יעלם. בהצלחה.

[ריבה*]

תודה ענקית. רק שאלה נוספת מדוע הקטע עם צביעת המנורה באפור? @}

[משה_אלבאום*]

הצבע האפור מרגיע את החושים.

[צילי*]

שלום לכולם.
האם אוכל לקבל המלצות לסוג של מועדון חברתי. או מרכז לפעילויות שונות (פו"פ)
עבור. בחורה רווקה כבת 35.( לא נשואה.) בעלת צורך בחברה. מאוד יצירתית. נבונה. עצמאית. בודדה מאוד.
בעלת פוטנציאל קוגנטיבי גבוה. לא מנוצל. בגלל קשיים רגשיים .מוטוריים ובעלת רגישות טקטילית.
באזור השרון.

[משה_אלבאום*]

צילי איני יודע על מועדון חברתי כלשהו, אולי אחרים, אנא שתפו ברוחב לב.

נראה שמה שהבחורה הזו צריכה הוא טיפול שישנה את מצבה. אנשים בעלי רגישות טקטילית מרמה מסוימת ומעלה (ואולי גם רגישויות אחרות) מתקשים ביותר למצוא מועדון חברתי מתאים, עקב רמת ההפרעה ממנה סובלים. (הרי בגלל זה לא מצאה עד היום).
אולי שווה שתפני אותה לווסת את חושיה קודם??

[אנונימי]

שלום לכולם

אני בן 27 ואני טיפוס עדין ורגיש במיוחד כל כך עדין כל כך רגיש עד ש:


חוש הריח שלי לגמריי סתום אני לא מריח כלום

חוש השמיעה מאוד רגיש אני קופץ לכל קול גבוהה ומתכווץ

חוש טעם בסידר

חוץ מזה אני מאוד רגיש וחש רגשות של אנשים מסביבי כאשר הם כועסים או מפחדים

כל זה גורם לי להיות מאוד מנותק


האם יש לזה פתרונות

[טליה*]

לרגיש _ במיוחד.

_כל זה גורם לי להיות מאוד מנותק

האם יש לזה פתרונות_?
הגעת למקום הנכון . יש פתרונות לקושי שלך . אני מציעה לך לקרוא שוב את כל מה שנכתב על רגישויות חושיות .(ראייה, ריח, טעם , שמע ומגע /עור)
במידה ותרצה לקבל טיפול מתאים. אפשר יהיה להמליץ לך על מטפל/ת הקרוב לאזור מגוריך .( כשתרצה) בתוספת ציון מס' טלפון או כתובתך באימייל)
בהצלחה.

[אנונימי]

"...כפי שהמדיטצייה משנה את אורכי הגל של החומר.." - תוכל בבקשה להבהיר את המשפט הזה? אני חושבת שאני מבינה למה אתה מתכוון ובכל זאת אשמח לקרוא את הפישוט שלך.

[אנונימי]

קראתי קצת לגבי ויסות החושים-עניין שאף אני מתחבטת בו וקשה לי להשיב בימקום מי שמאוד רגיש אך נראה לי כמו ששרי כתבה על המטופל .. "הסברתי על הרגישות לאחים שלו, למורות, לקצינת המבחן שלו ובעיקר הוא הבין מה קורה לו. הוא נרגע מיד, התחיל להבין את קשיי התקשורת שהיו לו.וזה עוד לפני שעבדנו על משהו כמו איזון החושים" ... אכן ראיתי שמודעות גם של הסביבה וקבלה של התנהגות ,לא ממקום סלחני אבל גם לא ממקום מאשים ,תורם אחוז ניכר מהעבודה ולכן חשוב לשתף את כל מי שנמצא בסביבת הילד/מטופל וכן לילד עצמו כשהוא מבין מהיכן ההתפרצויות אפשר להגיע לשורש ועבודה דרך זיהוי התחושות בגוף או אילו תחושות מביאות אותו להתנהגות-...בכלל זיהוי התנהגות דרך מודעות מה זה אצלי בגוף עובד מדהים מדהים וילדים לומדים לווסת את תגובותיהם גם אם לא לגמרי את החושים. ולגבי ויסות חושים? אני גם מתלבטת אצלי זה מישתנה .

[משה_אלבאום*]

Ar ברוכה הבאה לבלוג, שמחתי לקרא את תגובתך. אכן ללא מודעות סביבתית לקושי, והבנה של המתשקה את מצבו, קשה מאוד לשנות. מהרגע שהמודעות קיימת, הכל מתחיל לקבל פרופורציות נכונות.

[משה_אלבאום*]

ל עמק השאלות : כל חומר קיים, מתקיים כי הוא אנרגיה באורכי גל שונים. כל אורך גל יכול להיות מושפע מכל אורך גל אחר, אך בעיקר מאותו אורך גל, גם כשלא מודעים לכך (נא לעיין בחומרים של הפיזיקה הקוונטית). מסיבה זו, ניתן באמצעות עבודה ממוקדת על אורכי גל המוסיפים חומר לאותו אורך גל, להשפיע על רמת האיכות וכמות החומר ואורכי הגל שבו. מסיבה זו ניתן לחזק את החומר באמצעות אנרגיה ולגרום לו לתפקד בדרך טובה יותר. הוספת האפור או אנרגיה אחרת, תאפשר לגוף ו/או למוח לקחת את החומרים החסרים (אנרגיה) ולהשלים את החסר. כך הוא מתחזק. זוהי הסיבה בגללה מדיטציות עוזרות (בתנאי שלא מתרגלים את המדיטציה כדמיון מודרך בלבד).
במקרה של רגישויות ייתר, מכיוון לשדעתי חסרה אנרגיה אפורה למוח ו/או לגוף, הוספתה באמצעות המדיטציה, גורמת למוח ולגוף להתגבר על הקושי בוויסות של מערכת העצבים.

[משה_אלבאום*]

ל קשב בענן אני מאוד ממליץ לבדוק איזה סוג מגע הוא כן מוכן לקבל, לרוב אלו המתקשים במגעים מסויימים, בעיקר המגע העדין, יכולים ואוהבים לקבל מגע עמוק ויציב יותר. במידה ותמצא את המגע הנכון, מאוד מומלץ להשקיע בו זמן רב ובכל הגוף.

מומלץ שרוב הבגדים והמצעים שלו יהיו בגוונים שונים של אפור ושחור. לבדוק את סוגי הבדים ולהתאים לו את מה שהוא מסוגל לקבל ולאהוב, או לפחות ירגיש איתם נוח. יכול להיות שהוא מגורה מאוד מהבדים השונים, מבלי שתיהייו מודעים לכך.

חשוב לשים לב לריחות שמסביבו ולדרך בה הם גורמים לו להרגיש. ריחות שאינו אוהב להרחיק ממנו. אותו הדין לגבי סוג האור שמסביבו, סוג הרעשים והצלילים וסוגי המזונות השונים.

אנא, אל תקרבו אליו דברים הגורמים לתחושות קשות בכל אחד מחושיו.

אורות עמומים או חזקים על פי התגובות הטובות שלו.
ריחות מסוגים שונים על פי התגובות שלו אליהם. (סבונים, דיאודורנטים של ההורים, בשמים, מבשמי כביסה, דטרגנטים מאכלים ועוד)
סוגי בדים, רק מה שהוא נהנה מהם.
סוגי צלילים, רק מה שהוא רגוע לידם ו/או נהנה לשמוע, כולל טון הדיבור בבית של כל בני הבית.
סוג המגע, רק מה שהוא מגיב אליו ברוגע.
גווני האור בחדרו, רק מה שהוא מגיב אליו ברוגע. אנא בדקו את כל גווני האור, בעיקר גווני אפור שונים יכולים להרגיע.

במידה ותרצו, אשמח לאבחן את מצבו ולהמליץ על דרך התמודדות.

[קשב_בענן*]

תודה רבה

---

[נורית*]

שלום לכולם.
יש לי מטופלת כבת 12 בעלת רגישות טקטילית גבוהה בעור.
היא מאפשרת לי רק מגע על בגדים בלבד.גם לאמה.
חלפו 10 טיפולים.
מה ניתן לעשות?

[משה_אלבאום*]

נורית האם את יודעת להעביר את מדיטציית האפור? זהו הכלי הטוב ביותר שפיתחתי לנושא, עובד מהר מאוד יחסית.

[נורית*]

למשה.
תודה על תשובתך.
אנסה עם מדיטציית אפור.