הולצמן אלבאום

אנונימי

בדף האישי פרסמתי בקשה לחומרים עבור מחקר, אשמח אם תתבוננו ותיענו.

למשה היקר
בקרוב אני מתחילה ללמוד במכללה את השיטה אותה פיתחת.
יש לי אמון רב ביכולה של השיטה לעזור למי שזקוק לה מה גם שמערכת החינוך החלה מכיה בשיטה כפתרון אזשהו לבעיות קשב וריכוז אצל ילדים בבי"ס יסודיים
ואני תפילה עבורם .
האתר מעניין ומעשיר.
תודה.

ל פלוני אלמונית
תודה רבה, בהצלחה.

חג שמח לכולם

מצאתי טעות בנושא ילדים שמשקרים ומבוגרים שמשקרים

ב 1. הופיע כשהאמה כפופה כלפי האצבע, וצריך להיות כשהיא כפופה כלפי הקמיצה.

איתכם הסליחה.

למשה שלום,

מאוד שמחה להיות חלק מהדף...
רציתי לשאול אותך, כמפתח השיטה האם אתה רואה קשר הדוק בין הידע הנרכש עד שנה ד' בלימודי השיטה ולימודי האבחון ע"פ שיטת הולצמן? במילים אחרות, היית ממליץ לחכות לשנה ד' כדי ללמוד את האבחון ע"פ שיטת הולצמן או שלדעתך אפשר ללמוד זאת באופן עצמאי בסמוך לשנה ב' או ג'

שלום פצפונת שמח שהצטרפת
האבחון הנדרש על מנת לאבחן את המטופלים בשיטת אלבאום, אינו צריך את שיטת הולצמן אלה בתנאי שהיא עברה את ההסבה המקנה לאבחון בכף היד, את האפשרות לתאם את הממצאים של האבחון לדרכי הטיפול בשיטה ולגשר ביניהם.
ללא ההתאמה וגישור, לא נראה שישנה חשיבות רבה מדי לאבחוןן בכף היד. להיפך. ללא ההתאמה, האבחון של השיטה מספיק ומקנה ביטחון רב יותר לעבודה.
בכל מקרה, לא הייתי מעז לטפל ללא אבחון מתואם, וזאת בעקבות עוצמת החדירה של הטכניקות השונות המופעלות

השיטה בבסיסה, בנויה על מנת להכיל בתוכה את האבחון המתואם (הולצמן אלבאום)של כף היד. חלק מהלימודים אמורים לעסוק בהבנת הפרמטרים שבכף היד והשלכות העבודה הטיפולית עם ילדים מבוגרים ומשפחות.
נראה חשוב להבין את השיטה ודרכי הטיפול בה, לפני שמנסים לשלב אותה לנושאים נוספים. לאחר מכן ברור שחשוב ביותר לא להסתפק בשיטה בלבד.
בכל מקרה, במידה ואת מעוניינת להפעיל את האבחון הכירולוגי כחלק מהאבחון בשיטה, מומלץ לך ללמוד אצל מי שמעביר את ההתאמות והגשר לשיטה. אחרת את יכולה למצא את עצמך לומדת נושא נהדר, שלא תדעי איך לא להשתמש בחלק ממנו, ואיך לגשר בין מושגים פסיכולוגיים שונים למושגים בשיטה. איך לתאם את מה שתראי ביד למערך הכוחות ומקצב התפתחותו של מערך הכוחות של מטופל.
מומלץ לקרא את הדף הולצמן אלבאום . ישנו שם חומר רב למחשבה.
בהצלחה.

משה, מודה לך על תשובתך....

...לעניות דעתי...לגבי החיבור הולצמן-אלבאום, מדובר בשתי שפות שונות. בעוד שהולצמן "רואה" צירים מרכזיים וסביבם בונה סיפור אישיותי, באלבאום התפיסה היא יותר...איך לאמר...זיהוי מערך כוחות פנימי של אישיות המורכבת מסך כל הפוטנציאלים והתכונות. מעבר לזאת, האבחון בשיטה כולל גם אבחון של תפקודי מערכות הגוף, ושילוב האינטילגנציות...
לדעתי, אבחון הולצמן בלבד אינו מספיק ע"מ לבנות תוכנית טיפולית בשיטה בשום אופן, ומאבחן חייב לבנות תוכנית טיפולית.
סליחה על הנחרצות...

מקבל את הנחרצות ומסכים איתה לגמרה.

לגבי ה"הבדל" בין הולצמן לאלבאום..
...למשל "לא שוכח-לא סולח", כפי שידוע אצלינו...ברמה הרגשית והקוגניטיבית.
תלמידת הולצמן, הסבירה לי בלהט, ש"זה" בסך הכל (!) מראה על אדם בעל חשיבה ייחודית מאד, שלרוב ירגיש תסכול רב כי "הוא רואה/מתייחס לדברים אחרת ולא מבינים אותו...הא??
וכשחשבתי על זה (לאחר התנגדות פנימית עזה להסבר ה..לא ממש משכנע.) , יכול להיות שיש בזה משהו.. כי יש איזה קיבוע של...אני אקרא לזה "דפוסי תגובה" גם רגשיים וגם קוגניטיביים כשאדם מוצא את עצמו מוצף שוב ושוב כמעט בלי קשר לאירוע/גירוי מסויים.
משה, האם אתה יכול להרחיב קצת בנושא, נראה לי שזה די מהותי, אבחונית...לא?

את נושא לא שוכח לא סולח , מצאתי כשעקבתי אחר מבנה קווי כף היד והחוקיות שלהם. לדעתי לא יכול להתקיים נושא שאינו קשור להיגיון צרוף.
כשקו הראש מסתיים בתוך לופ של האפידרמיס, לא יכול להיות מצב בו החומר הקוגניטיבי הנישא בקו, יוכל לשקוע בתת ההכרה. החומרים השונים יישארו במציאות החשיבתית, כי האפידרמיס מונע ממנו לשקוע לתוך המגירות (אינו מאפשר את הזרימה הטבעית לתוך החלקים התת הכרתיים של כף היד).
ברור שהמצב גורם לחשיבה מאוד ייחודית. האדם ממשיך לחשוב על האירוע חזור וחשוב ללא הפסקה. ככל שהאירוע קשור לתהליכים רגשיים, כמות החשיבה גדלה ואיתה גדלה המסה הרגשית של האדם לנושא.
אנשים אלו יכולים להפוך לתיאורטיקנים מדהימים כי לעולם אינם מסיימים לחשוב על נושא.
כל גירוי קטן מכניס אותם לחשיבה מחודשת על הנושא. גם לאחר שנים, כל גירוי היכול להזכיר את הנושא מייד מחייה אותו.
כשהם מתכננים נושא, הרי שכמות החשיבה שהם מכניסים בנושא רבה לעין שיעור מאדם רגיל. כמו כן לעולם אינם מרגישים שחשבו מספיק. אולי החסרתי משהו זהו המוטו והתחושה הבסיסית שבה הם חיים, לכן הם מרגישים שהם לא מובנים. בעיקר הם מתקשים להבין מדוע אחרים ממהרים כל כך לבצע מצד אחד ומצד שיני הם כועסים על עצמם כי לו בצעו אלפית ממה שתכננו היו מבצעים המון.
האם זה מבהיר במשהו??

כן, מאד.
בהחלט עושה לי סדר בהגדרות...(בנושא של "ישור קו" בין הולצמן לאלבאום)
תודה (-:

מעניין תמיד לראות מה קורה עם התכונה הזו לא שוכח לא סולח בשילובים שונים, כגון כפיתיות באצבע בלבד, כפיתיות ברוב האצבעות, קו הראש ישר וגבוה, קו הראש קשתי ועמוק, כשכף היד מלאה ואנרגטית, כשכף היד ריקה, כשה{{}}זרת ארוכה או קצרה במיוחד כשהאגודל מתנתק ועוד.
מה דעתכם/ן, אשמח לקבל התנסויות ומסקנות מהנושאים השונים. נראה לי שזהו בעצם הנושא העיקרי של הדף הזה, שיתוף הניסיון והתובנות

או, "סיעור מוחות" כמו שאני אוהבת..

לשל"ס (לא שוכח לא סולח)+כפיתיות באצבע בלבד..(אצבע ארוכה, יציבה) - האדם יהיה מוצף בתחושות של ביקורת מין החוץ.. מכיון שממילא הפרסונה מפותחת, ההצפה הרגשית תעסוק מן הסתם בלחפש אישור בסביבה למי הוא, איך הוא נראה וכו'...עלול להוביל לרגשי נחיתות קשים במידה וחווה ביקורת שלילית...
לשל"ס+כפיתיות באצבע נמוכה - דפוסי התנהגות של שחקן, על הבמה ובחיים.
לשל"ס+כפיתיות בכל האצבעות - סביר שמדובר באדם שחוק בחשיבה...לא יוצא משום נושא אף פעם, ובכל זאת עלול לקפוץ מנושא לנושא ללא שום קשר או רצף, "מעופף" רציני...כבד, וללא שום חוש הומור.

זהו בינתיים, מה שנשלף לי כרגע...אולי באור יום תובנותי תהיינה אחרות. (-;

מה, אני ה"מוח" היחיד שמסתער?(-:

שליחה על ידי נטע* » 28 יוני 2005, 22:30

שלום!
לאחרונה הבחנתי על כף היד הימנית (אני ימנית) ביבלת אחת שממוקמת מתחת ובהמשך לבוהן ומלבדה יש עוד יבלות שכנראה עתידות לצאת במספר מקומות נוספים בכף היד, בקבוצות. ניתן להבחין בהן ע"י השוני במרקם של העור וצבעו.
מה המשמעות של הדברים וכיצד, אם בכלל, עליי לטפל בזה?

ל שמחה שמצאתי , אהבתי את שכתבת.
אשמח לקרא את דעתך על כל הפרמטרים שכתבת, בהתייחסות לאורך הקמיצה. נראה לי כמעת בלתי אפשרי להתייחס לאצבע ללא התייחסות לקמיצה, בעיקר שכשהאצבע ארוכה, הקמיצה קצרה. נכון שכשהקמיצה בגובה אמצע האמה, הפרמטרים משתנים מחדש, וכשהקמיצה ארוכה סימן שהאמה קצרה.
מה דעתך?

לנטע
תודה על ההזדמנות להתייחס ליבלות, למראת שהתייחסתי אליהן איפה שהו בעבר הקרוב.
יבלות הן קודם כל וויראליות. צריך לדעת איזה היא היבלת הראשונה שיצאה, היא נושאת הווירוס. במידה ומצליחים להרוג אותה, כל האחרות מתות באופן אוטומאטי.
במידה ואלו יבלות של התייבשות העור, כל התקשות של העור מראה על הצורך לנסות לקיים חסימה באזור ובמשמעויותיו.
כל מה שבאזור כף היד מבטא את הצורך לחסום תגובה או נתינה.
כל מה שבגב היד, מבטא את הצורך לחסום קבלה, תחושה, מודעות לחוץ.
ברור שלכל אזור הפרוש שלו.
בהצלחה ושוב תודה.

הי משה,
תודה על ה"חיזוק", ועל ההזדמנות לרענן חומרים ספציפיים באופן כזה.
ובכן.
באופן כללי קשה להתייחס לפרמטר אחד, כמובן שעדיף לראות מול העיניים את כפות הידיים ב"חי" (או לפחות הדפסים), ואז, מי כמוך יודע, יש אינספור קומבינציות.
בעיקרון נידמה לי, שאפשר לאמר כמעט באופן גורף, שקמיצה קצרה "מאפילה" על כל הפרמטרים האחרים, ומכיון שהיא כזו דומיננטית בהשלכותיה, לשל"ס בנוסף, יעצים את מאפייניה. במקרה של אצבע ארוכה, אוף, זה מתאים ל"פולניות"... - הכל בסדר מבחוץ, ובתוך, השתוללות של תסכולים, עד כדי מירמור ו"חשיקת שיניים". משהו כמו - תראו כמה אני יפה, חכמה, מסודרת, טיפ-טופ לפי כל כללי הסביבה, אפילו לפני עצמי אני לא מודה שהכל שקר, בעצם אני לא זזה מטר קדימה בלי החברה הכי טובה שלי (אמא שלי כמובן), אני ילדותית ותלותית ולא יודעת להחליט, וכף היד שלי כל כך ריקה, שאין לי חשק וכוחות לעשות משהו עם עצמי. אמא'לה הצילו!
מה אתה חושב משה? נראה לי שאדם כזה כל כך שקוע ב"לופ" - כמו תינוק שלא מצליח לגדול.

המשך יבוא בהמשך..(-:

מה דעתך ברגע שהגברת (רוב הקמיצות הקצרות שייכות לנשים) עם יד מלאה, כל האצבעות כפיתיות + אגודל מתנתק?

...לאשפז חזרה לרחם..(-;
זו גברת שבעיקר תמאיס את עצמה על סביבתה, מבלי לתת את הדעת על כך, וסביר להניח שלמרות היד המלאה, אצבעותיה יהיו שחוקות (וזאת אם היא עברה את גיל 30, אחרת מדובר בילדונת צעירה 9,10 מקסימום..לא?)

במקרה מדובר באישה בוגרת, שלא שחקה את אצבעותיה אלה את סביבתה עד עפר.
שמח לקבל ממך את הניתוחים הללו. עוזר לי מאוד לדעת שישנם מאבחנים שהמסוגלים להבין. אנא המשיכי. אני אוהב לראות איך הידע עבר הלאה והוטמע.לא תמיד יוצא לי לקבל אבחנות מאחר שאני כל כך מסכים איתן.

איזה כיף לי לקרוא הסכמה בדבריך, מרוב "הולצמנים" שאני פוגשת לאחרונה סביבי, מרענן "לדסקס" את הראייה האלבאומית. אמשיך אח"כ.

מה ההבדל בין קינסולוגיה ל שיטת אלבאום?

נראה לי שההבדל העיקרי הוא בכך ששיטת אלבאום מפעילה באופן רצוני ומודע את ארבע האינטליגנציות כפרמטר לפעילות נכונה של כלל המערכות ויכולת התפקוד. כגון נושא שיחרור הרגשות עד סופם, ללא מעצורים, וכמו כן שיטת התרגול בעלת הדרישות הגבוהות ביותר מהזווית הקורדינטיבית. איני יודע מספיק על קינסיולוגיה, כי נחשפתי אליה מזמן ולא לעומק.
אני יודע שהקינסיולוגיה היא שיטה טובה ומעמיקה, שעוסקת בנושאים רבים בהם שיטתי עוסקת, אך בדרכים ובכלים שונים מאוד, כמו מבדק השרירים, המזונות וההתאמה האישית של תחומים שונים דרך התגובה האנרגטית שהגוף מפיק באמצעות עוצמה או חולשה, שאינו קיים באלבאום.

מכיוון שגיוון בני האדם ענקי, ניראה לי שיש צורך בשיטות רבות מאוד על נמת לענות על הצרכים השונים של בני אדם שונים.

אשמח לתשובה מקיפה יותר של מומחה לשתי השיטות.

שליחה על ידי נטע* » 08 יולי 2005, 00:39

ראשית, תודה על התייחסותך. שנית, ביני לבין עצמי אני מוצאת הרבה אמת (...לצערי) בדבריך. תודה לך.

מה דעת הקוראים על זרת ארוכה, זוויתית מאוד כלפי פנים בפרק העליון (ועדיין ארוכה), יציבה, כשהאגודל מתנתק או כשהאגודל נוקשה?? כשהאגודל אסימטרי כלפי חוץ, וכשהוא אסימטרי כלפי פנים??
כשהקמיצה קצרה או כשהיא ארוכה??
כשהעור עדין ביותר עד שקוף וכשהעור עבה וגס??
מעניין לעסוק בנושא

וואו, משה,את המורכבים שבמורכבים אתה מוצא.
זרת ארוכה, יציבה, זוויתית פנימה+אגודל נוקשה וא-סימטרי החוצה+עור עבה וגס+קמיצה ארוכה.
מרגיש לי כמו אדם "מנותק" מהמציאות לחלוטין, שבקור רוח יתעלל בכל מי שלדעתו מפריע לו להגיע ליעדים שמציב לעצמו.
משהו כמו רוצח סידרתי שבוחר את קורבנותיו ע"פ איזה אידיאל דמיוני...כמו, אמהות לא מסורות מספיק או משהו כזה.
אוי ויי, תעצרו אותי לפני שאני נסחפת... רגע, אני אנסה להסביר למה זה מרגיש לי כך.
מכיוון ש{{}}זרת ארוכה חווה את עצמו כ"מושלם", ובכל זאת, עבר פגיעה קשה שמותירה כעס ענק ש"אסור" לו לבוא לביטוי, אוף, הסתבכתי, ....משה?

מישהו???

איך לדעתך אגודל אסימטרי פנימה ישנה את תמונת חייו של האדם הזה? האם בכלל??

לא יודעת את תמונת חייו, אבל את ההתייחסות הטיפולית כן. כלומר, א-סימטריות פנימה באגודל דורשת דגש על הפחתת המתח הגופני ע"י תרגול קואורדינציה ברמה הטכנית...לרמות הגבוהות עד "קריעה" גופנית, כי אחרת לא נגיע לעולם ל"עומק הזרת"... בעוד שא-סימטריות החוצה באגודל דורשת מנות קטנות של חוויית הצלחה..לשם בניית אמון ביכולת עצמית - קודם לתרגול מורכב יותר. האם לזה התכוונת?

באופן כללי כן. מלבד זה נראה שחשוב להבין את ההבדל העיקרי בין האסימטריה פנימה לאסימטריה החוצה.
האסימטריה החוצה הינה מרכיב פסיכולוגי המורכב מחוסר יכולת כלשהי להאמין שהאדם מוצלח, עקב היחס של הסביבה אליו מהינקות. האגודל האסימטרי פנימה, הוא תוצר של חוסר קורדינציה, הגורם לחוסר יכולת להאמין ביכולת המימוש על רקע של הפאר בין הפוטנציאל ליכולת הטכנית.
הגישה הטיפולית לכל אחד מהנושאים שונה ביותר. האחת (החוצה) צורכת עבודה רגשית עמוקה ביותר, תוך כדי קיום תהליכי סליחה עצמית ולהורים, בעוד שהאסימטריה פנימה דורשת עבודה על התהליך הגופני, ורק לאחריו תיקן של הדימוי העצמי. הקושי בראשון גדול ומסובך בהרבה מהקושי בשיני.

כשה{{}}זרת ארוכה וזוויתית פנימה, כשהאגודל אסימטרי החוצה, האדם יהיה כפי שתיארת לפני כן. כשהאגודל אסימטרי פנימה, התחושה של הילד המוכה מופיעה בעיקר בעקבות הקושי של האדם עם גופו עקב הקשיים הקורדינטיביים. זוהי גישה שונה במקצת לנושא הזווית הפנימית בזרת. התוצרים הרגשיים הנלווים שונים מאוד.

כל ההתארגנות של אסימטריה פנימה באגודל היא בעקבות חוסר היכולת לחוות הצלחה עצמית.
כל ההתארגנות של האסימטריה החוצה באגודל נובעת בעקבות חוויות רגשיות הנגרמות מהחברה (כולל הורים)

וואללה...

וואללה מה???

וואללה,זה מה שהתכוונתי. ו-וואללה, שמתי לב שאני לא נכנסת לפרטים, אולי כי ברור לי שמי שקורא יודע.. ואז אתה מאיר באור את הנקודות הכל-כך חשובות. תודה. עוד...

האם יכול להיות שהזרת מתעקמת פנימה בפרק העליון, בעקבות פאר בין הפוטנציאל ליכולת הביצוע?? מה דעתכם/ן

איזה טיפול מומלץ לנער בן 16, כשהאצבע והזרת מתנתקות, הקמיצה והאמה לא, האדוגל סימטרי, קרוב, מוטורי מאוד ויציב, הקמיצה כפיתית וארוכה 3/4, גבעת החיים והמין שחוקות, מרס וונוס מלאות. קו הראש יצירתי ביותר.
לנער קשיי קורדינציה רבים, אינו מאמין בעצמו, וחסר כוח רצון לעשיה כלשהי. כל החושים תקינים.
מההו סדר העבודה הנכון, מה מותר וצריך לבצע, ומה אסור בתכלית האיסור??
האם צריך לשלב מומחים אחרים?

נדמה לי, אם אנ'לא טועה. שהזרת מתעקמת בעקבות חוויה שנקלטת מן החוץ. קשה לי לקשר בין זה לבין החוויה הפנימית של חוסר מימוש, קשה ככל שתהיה. איך הגעת להקשר הזה?

כשהאצבע והזרת מתנתקות_, _גבעת החיים והמין שחוקות, מרס וונוס מלאות...
מוצאת לו חָבֵרה דחוף.. ועכשיו ברצינות. נער כזה, הייתי משכנעת להרשם לקורס מד"א עם בני גילו, או כל דבר במסווה חברתי אחר. הייתי יותר מדריכה את הוריו לצאת לו מהווריד (בעיקר אמא'שלו), ומסבירה להם את חומרת המצב. הטיפול בו יתמקד בהתחלה בהרבה הכלה מהסוג של מבט עמוק לתוך העיניים, ו"חיפוש" משמעות וטעם (שלו) לחיים. אפשר לשלב טיפול פסיכולוגי (תלוי בנער, הנערים שאני פגשתי אוכלים בלי מלח כל פסיכולוג..). כדאי להדריך נער כזה לתרגל הקשבה החוצה, לאנשים, לבני גילו..(לא להוריו). אחרי התחזקות חברתית, אפשר להתחיל לעבוד גופנית... הייתי שוקלת ביחד איתו אפשרות של לימודים בפנימייה/כפר נוער - אני מוצאת שמקום (טוב) כזה מאד מסייע בגיבוש עצמי וחברתי. כמובן לא מייד, אבל אפשר לבדוק. בעיקרון צריך הרבה שיתוף פעולה והשתדלות מצד ההורים כדי שבנם יאמין שאכן משהו יזוז וישתנה. עצוב.

עד כמה שהצלחתי לשים לב, החוויה של אי הצלחה עקב הפאר הקיים בין הפוטנציאל המולד הגבוה בעיקר היצירתי והמוטורי, ליכולת המוטורית הדלה, בעקבות הפרעות קורדינציה או חושים שעובדים בהיפר קליטה, יכולים לגרום לאדם לחוות חוויה של אני לא שווה כלום, אני אפס, אני לא אצליח לעולם, לא ניתן לאהוב כישלון כמוני ועוד.
כתוצאה מכך, נראה לי שהזרת יכולה להתעקם פנימה כמו בתחושת האביוז החיצוני. לפחות מצאתי את הזווית הזו במספר מקרים שהדבר היחידי שהיה הוא הפרעת קורדינציה וחושים לא תקינים, שגרמו לילד להרגיש שהעולם כבד עליו, שלא ניתן לאהוב את האני הפנימי שבו כי הוא פסול ועוד. מסיבה זו הזרת הייתה כפופה.

האם התכוונת שלא ניתן לעבוד לעומק לפני התחזקות הצד החברתי שלו? למה? עד לאיזה רמה היית בודקת את התחזקותו החברתית לפני המשך עבודתו הרגשית העמוקה?
נראה לי שכשגבעות המין והחיים ריקות, אין טעם רב בחברה. מאיזה כוח ליבידינלי הוא יעניק לקשר? מאיפה יהיה לו הכוח לקבל? האם על מנת לתת בלבד? איזה חוויה תהיה לו מזה? חוץ מזה, מאיפה האומץ להתחיל עם הנערה???

שהדבר היחידי שהיה הוא הפרעת קורדינציה וחושים לא תקינים,, דגש גדול על החושים הלא תקינים. פעמים רבות אני מייחסת זרת "עקומה" לרגישויות יתר, כבר הזכרתי את העצמת האינפורמציה בקלט המוגבר, ילד כזה יחווה אפילו את השפם של אבא'שלו כהתעללות...כלומר, בעצם חוויית האביוז היא של החווה ותה ללא שום קשר להיגיון כלשהו, נכון? אז מי שחווה את הסביבה בעוצמות כל כך עצומות...סביר שיחווה סוג של אביוז. עדיין לא מסכימה עם ההקשר לכיפוף הזרת.
ולאותו נער...
האם על מנת לתת בלבד?, הרעיון הוא לתת על מנת לקבל, גם סתם הקשבה והתבוננות, נותנת כוחות כשיש הדרכה נכונה. גם פידבקים, ולו הסתמיים ביותר, נותנים חומר לבדיקה פנימית. כלומר לעשות עבודה פנימית ע"י החוץ, כי אין כרגע פנים, או, הפנים מאד חלש וזנוח.
מאיזה כוח ליבידינלי הוא יעניק לקשר?- מעצם היותו שם.
האם יש היגיון בדברים, או שאני בפיספוס פואנטה?

עד כמה שאני מבין, על מנת לשחוק את הגבעות הללו בין הילדות לנעורים, צריכים להשקיע מחשבה ואנרגיה עצומה (כל הליבידו שקיבלנו) על מנת לנסות להבין מה עובר עלינו. במידה וכמו במקרה הזה וונוס ומרס נשארו מלאות, הרי שהילד נער הזה הוא פליזר, על מנת לנסות למצא מקום כלשהו בעולם. מה הוא כבר יכול להפיק מעוד קשר, עוד מקום לתת בו ולהיתרוקן מעוד קצת אנרגיה. הרי הוא אינו יכול לקבל כלום. נראה לי שבמקרה הזה רק התסכול יגדל. בנוסף לכל הרי הזרת הארוכה מרגישה שיודעת הכל וכולם נחותים ממנו. לא כל כך ברור לי מה הוא יכול להעניק במצב הרגשי אנרגטי הזה.

זרת ארוכה{{}}?? מאין הופיעה??-אופס..התמונה משתנה.
אז נתחיל בלתת לו לגיטימציה למי שהוא. נער כזה "יקנה" את הרעיון שאפשרי להגיע לשליטה עצמית (צורך שלו במקור), ואכן, המקום החברתי עדיין חשוב, אבל אולי במקביל או לאחר חיזוק פנימי.

שלום משה,
אני כבר כמה זמן סביב שאלות באשר למצבי הבריאותי,
אני חשה סימפטומים הקשורים במערכת השרירים ומערכת הדם מזה 13 שנה, תקופות מסוימות יותר, ואחרות פחות.
עברתי בירור נוירולוגי ללא MRI, לפני כשנה, ששלל לכאורה אפשרות של טרשת נפוצה. הנוירולוגית קבעה כי כנראה שעברתי בעבר סוג של שבץ קל שהשאיר נוירולוגית חותם בעיקר בצד שמאל.
כיום הסימפטומים מתרחבים לאיזורים נוספים, ואני מאוד מתוחה באשר לעתידי הבריאותי. אני מאמינה שהנוירולוגית תפנה אותי ל-MRI, ואני חוששת לעשותו בשל רגישותי הגבוהה לקרינה וליוד(אלרגיה קשה).
שאלתי היא האם שיטת הולצמן יכולה לתת איבחון מדוייק באשר למחלות שרירים ומחלות ניווניות (אני חוטפת חלחלה רק מלנסח את השאלה)?

שלום לאיזור הדימדומים
לדעתי אסור לבצע אבחון כלשהו שאינו רפואי, עד שהרופאים סיימו לבדוק כל מה שאפשר וצריך. רק לאחר מכן ובמידה ואין ממצאים ברורים, מומלץ לבצע אבחונים אחרים.
ממליץ להתמודד עם האבחונים הרפואיים למרות החרדה.
בהצלחה.

אופס, לא יודע מאיפה הוספתי את הזרת הארוכה, כנראה שילבתי ללא מעקב

שלום משה,
קראתי את ההתכתבות המרתקת בינך לבין "שמחה שמצאתי" אולם דבר אחד לא הצלחתי להבין: האם ההבדלים בין אלבאום להולצמן כאלו תהומיים? בכל זאת הולצמן ערך מחקר במשך 30 שנה על כפות יידים. היכן נמצא השוני? ועוד שאלה שמעניינת אותי מאוד: האם יש משמעות לצלקות על האצבעות? (דיברת על יבלות ויראליות), יש לי צלקת על גב הפרק הראשון של האמה ביד ימין (יד דומיננטית) האם יש לו משמעות? ברור שיש!

שליחה על ידי טל* » 07 ינואר 2006, 13:28

למשה שלום.
נתקלתי רבות בכפות ידיים של ילדים. ראיתי נתונים מולדים כמו: אורך האצבעות.(יופיטר קצרה)

האם הדבר מעיד על:"חסך בקשר אב" ,או, צורך מולדבקשר אב.במידה ולא יסופק יחוש-חסך.
דוגמא נוספת:קמיצה נמוכה(קצרה) גם לאם נתון זה.מדובר בפעוטות בני שנה .האם אפשר להבין זאת כנתון גנטי או חוויה שהתינוק חווה עוד ברחם אמו?
שאלה נוספת:אצבעות מכופפות לאחור בזוית משמעותית, האם משמעותן יכולה להיות:קלי -דעת נגררים,לא אמינים,אי אפשר לסמוך עליהם? אודה לתשובותיך.

שליחה על ידי אהרון* » 08 מרץ 2006, 07:31

משה שלום.
האם אתה מוכן בבקשה לעיין ולהוסיף מנסיונך לדף הבא:

עצות למנחה רוחני מתחיל

תודה ויומטוב.

סליחה על שאלת הקיטבג אבל מה זה קו הפרדה יציב?? האם הכוונה לקו שמתחיל בבסיס כף היד ונגמר בבסיס האצבעות (אמה)?

מה דעתכם על :
נאום הנשיא (בהתפרצויותיו) כפי ששודר הוא ביטוי : 1. זרת גבוהה ויציבה ?

קמיצה כפיתית גבוהה?
אגודל יציב עם מפרקים שווים ?

אנונימי

לקוראים היקרים
החומר הכתוב בדף, מהווה חלק מתוך מאגר ידע בנושאי אבחון וטיפול, הנלמדים בקורסים שונים. על מנת להשתמש בחומר לאבחון כפות ידיים ואת האופי או תכונות שונות של בני אדם, צריך להכיר ולהבין את כל הפרמטרים בכף היד, וההשלכות של כל נושא על כל שאר הנושאים.
כולי תקווה שהקוראים, לא יתפתו לחשוב שמותר להשתמש בידע המועבר כאן בחופשיות ובנדיבות, לאבחון של חברים או אחרים.
במידה ומנסים להסביר לאדם את מצבו או תכונותיו על פי ידע חלקי ביותר, גורמים לדיסאינפורמציה ועיוות של התמונה.
אנא מכם, השתמשו בידע בחוכמה ובזהירות, ובעיקר עבורכם בלבד.
משה אלבאום

תרמו לדף: אחיטוהר לנצח, מא צ'י, משה אלבאום

_{התחיל כדיון על על הקשר בין שיטת האבחון של ארנולד הולצמן ושיטת הטיפול של hebrew]משה אלבאום main[/po].asp ועל-כן מידע על שתי ה"שיטות" מובא בהמשך}

תקציר הנקודות שעלו - בתחילת עמוד הזה בסוף העמוד ניתן להוסיף הודעות חדשות.

על שיטת הולצמן
שיטה לאבחון פסיכולוגי באמצעות כף-היד
שמה של השיטה הוא בעצם - "כירולוגיה פסיכו-דיאגנוסטית" או PDC, היא פותחה ע"י ד"ר ארנולד הולצמן מיהוד (ד"ר לפסיכולוגיה)
הרעיון הוא שבכף היד ניתן לראות במדוייק את הפוטנציאל המולד ומצבור התכונות של האדם, את השפעת הסביבה על האדם ומה האדם עשה מהן.

נראה שללא קשר לגורם, האדם הזה אינו מבין את גודל המעמד של מוסד הנשיאות ואינו מסוגל לכבד את הממלכתיות הנדרשת על מנת לבצע את התפקיד. כמה חבל וכמה כואב.
ללא תמונה ברורה או מדגימה של כף ידו, אני מציע לא לעסוק כאן בנושא.

על הקשר והגשר בין אבחון בשיטת הולצמן לבין שיטת אלבאום

אחיטוהר לנצח:
שיטת אלבאום מדברת על 4 אנטיליגנציות: ריגשית, חשיבתית, גופנית ואנרגטית.
המטרה היא להביא את כולן לכדי מיצוי הפוטנציאל של כל אחת מהן ומכאן לעבודה אינטגרטיבית של כולן יחד דבר אשר מממש את הפוטנציאל האישי הגלום בכל אחד מאיתנו.
אבחון בשיטת הולצמן, במקרה הזה, מאפשר לגלות נתונים בתחומים הבאים:

מערך הפוטנציאלים המולדים של האדם.
מערך הרגישויות המולדות.
מערך הכוחות של האדם.
מבנה מערכת ההדחקה וסיבותיה.

משה אלבאום:

אני רוצה להדגיש ששיטת הולצמן לאבחון היא שיטה חשובה וטובה ביותר. למרות זאת, קשה להשתמש בה לצורכי הבנת הדרך לטיפול בשיטת אלבאום, ללא ההתאמות הטיפוליות שערכתי וה גשר שיצרתי בין שיטת האבחון של הולצמן ושיטת האבחון אותה פיתחתי. על מנת להצליח לטפל נכון, בעקבות הממצאים של כלל האבחון, צריך לדעת להתייחס לממצאים של האבחון הכירולוגי, מהזווית של השפעתם על מערך הכוחות בחדר הטיפולים בשיטת אלבאום, ועל הדרך המיוחדת שהממצאים משנים את הגישה הטיפולית. במידה ומתיחסים לממצאי כף היד על פי הולצמן בלבד, ללא הגשר שיצרתי לחדר הטיפולים בשיטה, אין משמעות מיוחדת לאבחון של שיטת הולצמן עבור הטיפול בשיטת אלבאום.
בכל מקרה האבחון הכירולוגי פסיכודיאגנוסטי הוא רק רבע משיטת האבחון ובשום אופן לא יותר. באותו האופן אני מתייחס לכל אחד מהפרמטרים שהולצמן פיתח כל כך יפה וברור. לדעתי לא מספיק לדעת את הנושא מהזווית הפסיכולוגית על מנת לבצע תיקון של קשיי תפקוד.}

על שיטת אלבאום
משה אלבאום:

הנושא בו אני עוסק מושתת על התקינות הגופנית של המערכות השונות ועל השליטה הרצונית והמודעת בהן
צריך לזכור שנושא העבודה בשיטה הוא האינטרגציה בין האינטליגנציות. מסיבה זו, כל פרמטר בכף היד צריך להיבדק מהזווית של ההשפעה של התכונה על כל אינטליגנציה. מכיוון שההשפעה שונה על כל אינטליגנציה, צריך לדעת את הפרושים המתקבלים באינטגרציה מעין זו ואיך זה בא לידי ביטוי בכל טכניקה בשיטה. תכונות רבות בקונסטלציה אחת מונעות הפעלה של חלק מהטכניקות ובקונסטלציה אחרת יגרמו לכך שרק בטכניקות אלו נשתמש.

על אופי האבחון בשיטת אלבאום

אחיטוהר לנצח:
האבחון מתחלק ל-3 חלקים:

האבחון הכירולוגי פסיכו דיאגנוסטי על פי ארנולד הולצמן
בדיקת M.C.Q. - האכות הקורדינטיבית המשולבת (MULTIPLE COORDINATIVE QUALITY)

כלומר - תאום בו-זמני של ארבע מערכות האינטליגנציה העיקריות: גוף, רגש, חשיבה ואנרגיה.
בטכניקה הזו בודקים שליטה רצונית ומודעת של שררי השלד, מוטוריקה עדינה וגסה, שליטה במערך קשר עין-יד, שליטה רצונית ומודעת בשרירי גלגל העין, גרפומוטוריקה, מע' ווסטיבולרית (שיווי משקל) ולבסוף, בעזרת שאלון ארוך, בדיקת רגישויות יתר או חוסר רגישות במערך החושים.
במידה וישנו חוש אחד שהוא בהיפר או בהיפו (מועט מהתקין) הדבר יכול להוביל להפרעות קשב וריכוז לא רק ילדים ואנשים הסובלים מ-ADHD.

אנטיליגנציה אנרגטית מוערכת עי הבדיקה במערך החושים.

מאחר והחושים פועלים בשילוב ויוצרים מסכת ידע מאורגן ושלם, החוש האנרגטי הוא היכולת שלנו (ציטוט ממאמר:) "להתחבר ולהבין את המהות הפנימית של הנושא האמור שנקלט. יכולת זו טמונה ביכולת האדם לחבר ידע חושי מחוש מסוים לידע נקלט בחושים אחרים..."
אנו קולטים בחושינו בכמה אופנים-
הפשוטה והלא מודעת, כלומר - ניתן גירוי עיצבי קליטת הגירוי ופענוח עי' המוח.
הקליטה המודעת - יכולת השילוב בין גירוי החוש לבין האינטיליגנציות: חיבור גירויי (גוף) החוש ל'מה אני מרגיש (רגש) עכשיו', 'מה עולה בי כתוצאה ממה שאני רואה/שומע' וכו'...
חיבור הרגש שעולה לחשיבה -קבלת תובנה של הרגש שנוצר ובכך משיגים ידע רב יותר ועשיר יותר על הנעשה סביבנו.

אורית, לחצי על הקישור אלבאום דף אחר

שלום , אני מתעניינת מאוד בתחום , אבל בלי ידע מקצועי . הייתי שמחה אם היתה אפשרות להדגים בתמונה
צורת כפות ידים האופינית לנאמר .