בן 6 וחצי מחונן

אנונימי

ראו גם מדור כירולוגיה |
_{הועבר מדף אלבאום דף חדש}

שליחה על ידי לי* » 24 ינואר 2007, 20:25

להלן תיאור של טיפול. אשמח לעזרה\רעיונות כיצד לפעול: המטופל הוא ילד בן 6.5 בכיתה א', ילד מחונן, בעל ידע כללי רב בתחומים רבים, לימד עצמו לקרוא מגיל צעיר ומאוד אוהב לקרוא, מלמד עצמו לקרוא ולכתוב באנגלית (ללא עזרה), מתנסח מילולית באופן מדהים. לילד יש קשיים מוטוריים (מערכת הצלבה, גראפו, עיניים) , רגישויות יתר בחוש המגע והשמיעה. ביד: אצבעות מתנתקות כולן מלבד האגודל, אגודל גבוה ופרק עליון שלו גמיש,רגש עמוק, הפרדה לרגש, PTSD,אצבע וזרת חרוטיות מלמטה,זרת ארוכה.
עד עכשיו היו 6 טיפולים. בחלק מהטיפולים היתה עבודה, אבל הסיטואציה הבאה חזרה כמה פעמים: הילד לא מוכן להתמודד עם קושי לא אוהב אתגרים. במפגש האחרון, כשעמדתי על כך שנעבוד על קפיצה 1 או על תרגולי הצלבות, הוא סירב, צעק, קילל וילל ושום דבר לא הוציא אותו מה "פינה" . הוא לא מוכן לפשרות. לא מקבל את העובדה שהוא צריך להתמודד. במפגש האחרון הוא אמר שהוא רוצה להפסיק לבוא. אמו , שיודעת עד כמה חשובה עבורו ההתמודדות נסתה להסביר, לפייס, לכעוס ללא תועלת.הילד נכנס להתקפים של כעס ביותר ויותר סיטואציות (מחוץ לטיפול): חוגים, מפגשים חברתיים, מטלות של מ. עדינה בבית הספר.
לגבי הרגישויות: הן קיימות אך לא מאוד חזקות. אני עובדת אתו על כך בהדרגה (אולי לא מספיק).
לאחר המפגש האם בקשה שאציע לה כיצד לפעול. לאחר 10 דקות היא התקשרה, נתנה לי לדבר אתו והוא ביקש סליחה ואמר שיגיע לעוד 11 מפגשים ולאחר מכן נראה...
האם למישהו יש רעיון איך להתמודד עם זה בחדר הטיפולים? מה לומר לאם (שמאוד רוצה שימשיך ולא יוותר)?

שלום לי, תודה על שיתוף הנושא.
נראה כחשוב ביותר לנסות ולהבין עד כמה הרגישויות שלו משפיעות עליו. נראה שזה מקרה קלאסי של הצורך לטפל בהן לפני כל דבר אחר. חשוב לזכור שזרת ארוכה מרגישה עמוק וחזק יותר מאחרים. הדקויות שהם מודעים אליהן בעלות עומק וידע שלאדם ללא הזרת הארוכה לרוב אין.
מסיבה זו חשוב ביותר לשים לב לשילוב הקטלני בין זרת ארוכה ורגישויות. לא ניתן להפעיל ילד כזה ללא שתשאירי עליו רושם עז של אדם בעל ידע עצום, ששווה לו להקשיב לך. אלו מסתכלים רק על השמש וזוהרה. הירח אינו מספיק מיוחד עבורם.
הכוונה היא שללא שהוא יחשוב שאת אדם מיוחד בעל ידע רב וחשוב במיוחד עבורו, הוא לא יקשיב לך. בנוסף לכך חשוב ביותר לזכור שהזרת חרוטית מהבסיס, דבר המקנה לו כוח רגשי רב לעמוד על שלו ולהרגיש שהוא צודק. השילוב בהחלט אינו מאפשר גמישות רבה מדי בדרכי הגישה אליו.
נראה שמה שחשוב לפני כל דבר אחר הוא למצוא את הסיבות בגללן הוא יחשוב שאת מספיק מיוחדת וחכמה, על מנת שיועיל בטובו להקשיב לך. קשה אבל אפשרי.
האם ידו מרובעת או מאורכת? האם גבעת החיים בולטת באותה רמה של גבעת המין, פחות או יותר? במידה ויותר, האם המרס מפותחת? האם קו ההפרדה יציב? לא ציינת את צורת קצות האצבעות. במידה וגם הקצוות חרוטיים, חייבים לשים דגש חזק עוד יותר על הקשר ביניכם.
חשוב לאפשר לו לקבוע כמה שיותר מתוך מה שקורה בחדר הטיפול. בעיקר את הגוון והדרך.
האם הוא יצירתי? אם כן, באיזה תחום?
שאלות רבות, ההההההההההה זהו תפקידו של המדריך, מה לעשות

שליחה על ידי לי* » 25 ינואר 2007, 12:46

שלום משה, ותודה על ההענות. לבר (שם בדוי), יד מלבנית, הוא ימני שמשלב הפוך, החיים מעט יותר מלא מהמין, המרס מפותחת וכן גבעת ההפרדה. קו ההפרדה מתחיל מאמצע קו החיים ומגיע בין האמה לאצבע, קו הרגש בשמאל מתפצל כשחלקו האחד מגיע לתחילת החיים. קו הראש בשמאל עשוי קווים שמתחילים מרבע קו החיים, ונוגעים חלקית אחד בשני - כלומר קו ראש אינו אחיד. יש ביד קווי יצירה בכל אזור הירח והוונוס מלאה. הוא מנגן מעט אך גם שם לא רוצה להתמודד עם קושי. עם משהו שלא בא לו מיד בקלות. אתמול הוא התבטא כך: העולם לא פיר. אני רוצה שהכל יעשה באופן שאני רוצה. אני הייתי רוצה להוולד עם כל הידע בראש. שלא יהיה צורך להתמודד וללמוד. אין ספק שהוא פוחד מה "דרך".
אכן ניסיתי לתת לו לקבוע מה יהיה בחדר הטיפולים. הצבתי כמה כיוונים והצעתי לו להוסיף משלו ולהחליט מה קודם ומה אחרי. הוא לא מוכן להתחייב. לא רוצה לעשות דברים שיש בהם קושי. ברור לי וגם לאמו, שהוא מבין בדיוק מה צריך לעשות. אך לא מוכן להשקיע בכך. גם לא נהנה להשאר במצב בו הוא במצוקה. קשה לפנות אל ההגיון המדהים שלו מפני שהוא לא מעוניין בכך. יש איזה פחד \כעס\לחץ פנימי. הרגש מחובר אצלו לחשיבה וכשהוא פעיל, הוא מוביל את החשיבה. הוא במעין מצב בו הוא משלים עם זה שהוא חזק בחשיבה ולא בגוף. כשניסיתי להסביר לו דרך סיפור על ילד אחר = שהחוזק מתבטא אצלו בגוף ולא בחשיבה, ילד שיכול לשפר את הקשב והחשיבה דרך תרגול, הוא לא היה מוכן להקשיב. היה ברור לו ולי שהוא מבין את ההשלכה והוא כעס שבכלל העלתי את זה.
בר זקוק לעזרה, כל דחיה מגבירה את הקשיים וההתפרצויות שלו, אבל הוא לא מאפשר להתקרב לקושי מוטורי. הפעמים היחידות בהם הצלחתי היו כאלה בהם עבדתי דרך משחק. אבל לא לכל דבר יש לי משחק מושך... יש גם עבודה אפורה וממוקדת שמיד לאחריה אני מציעה משחק.. אבל כל זה לא מספק אותו.

הי לי,
האם הילד הזה מכיר כבר את נקודת כוח הרצון? אם לא, אולי כדאי לעשות היכרות? אולי כדאי לברר איתו מה עולה לו בראש בהקשר למילה שליטה? ובגוף מה עולה? (אף מילה על רגש..).
האם הוא מאמין לתגובות שלך לדבריו "העולם לא פיר" וכו'? אולי דווקא משם אפשר ליצור בסיס לעבודה, איזה חוקים למשל היה ממציא כדי לשנות את העולם, ככה מהרחוק/גדול/כללי - לצמצם - עד כדי מה הוא צריך לעצמו כדי להיות יכול לשנות את העולם? (אפשר דרך אגב להתחיל מכך שימציא חוקים ליחסים ביניכם בחדר).
נדמה לי שזרת ארוכה, גם אם היא מתנתקת צריכה את האתגר הקוגניטיבי, נדמה לי גם שהוא מביא איתו אחלה חומרים לעבודה - ועכשיו אני מדמיינת אותו עומד (בגדילה כמובן) ונואם בקול רם (תוך הקפדה על נשימה מהבטן) על השינוי שהוא רוצה לראות בעולם. בעיניי תהיה זו הקבלה ממש יפה לשינוי שהיה רוצה לראות בעצמו.
צעק, קילל וילל - ואיך זה נגמר? מה הייתה תגובתך? ושל אמא?

שליחה על ידי לי* » 27 ינואר 2007, 14:28

לפלוני אלמונית- אני אתחיל מהסוף. הגיוני שבר זקוק לאתגר קוגניטיבי. הוא מאוד פיקח, אוטודידקט, בעל שפה עשירה. העיניין הקוגניטיבי שלו מופנה לתחומים בהם הוא מוצא עיניין. מבחינתו הוא לא צריך את החוזק הגופני והתרגול הגופני כדי להצליח לחשוב, להבין, לקלוט כל ידע לו הוא זקוק. כמובן שהוא גם אמר את זה. הוא מפצל את עצמו לבר בעל יכולת חשיבה וקליטה מעולה ובר בעל יכולת גופנית נמוכה. הוא החליט שזה המצב ולא ניתן לשנותו. הוא לא מאמין שניתן לשנות את המצב ושכנע עצמו שאין צורך בכך. אני מנסה לשכנע אותו לתת לי ולטיפול צאנס. להסכים להתמודד עם קושי. לעבור דרך מסויימת כדי להגיע למטרה. בר לא מוכן להסתכן. מדי פעם מנסה ואז סובל מהתוצאה החלשה. נראה לי שהכניס לעצמו לראש שכמעט כל מה שאבקש ממנו יוביל לקושי, חולשה, כישלון וגם שיעמום. קראתי כמה פעמים את מה שכתבת...ניסיתי לתרגם את הרעיונות לדו שיח בחדר הטיפולים.השיחות עם בר בנושאים גופניים מאוד קצרות. ילדותיות בניגוד לתחומים בהם הוא מעונין ומתענין. בדרך כלל הוא ממש כועס כשאני מבקשת להרחיב ולפתוח דברים שהוא אומר על גופו, על קושי שלו וכו'. הוא עובר לפסים של צעקות: "לא רוצה לדבר על זה... לא רוצה כלום... רוצה רק לשחק...תפסיקי לדבר... אל תשאלי..."

אני מרגישה כאן את החוסר של מיומנות ולימוד נושא התנגדויות בחדר הטיפול, ובעיקר של ילדים.

ובכל זאת אני לוקחת את מה שאמרת. אנסה לדבר אתו שוב על חוקי החדר. לבקש ממנו לומר לי איך הוא רואה את חוקי החדר בהחשב בצרכיו: גם צרכיו בתחום המשחק והעיניין וגם צרכיו האחרים. אלה שקשה לו להתמודד אתם. אעשה אתו גם את התרגיל של גדילה תוך כדי נאום על "העולם לפי צרכי בר".
כמו כן התחלתי לעבוד אתו עם תרגלי כוח רצון. גם כאן אנסה לשלב את מה שהצעת: מה עולה לו בראש כשעולה המילה שליטה....

צעק, קילל וילל אני ניסיתי לחדור את ההתנגדות בכמה אופנים: פניתי להגיון והצעתי פשרות - שלא התקבלו, ניסיתי לפנות ברכות ולהבין מה עובר עליו. כשההתנגדות עברה לתקיפה פיזית שלו אותי - עשיתי לו הולדינג בעדינות. בלי כעס בפנים או בקול. גם זה לא הרגיע אותו.אפשרתי לו להכות בכריות. אבל הוא אמר שהוא רוצה להכות ב "אדם" ולא שיתף פעולה במלחמת כריות שהתחלתי. הזעם שלו רק עלה. האם מצידה התערבה כמה פעמים: בקשה ממנו לשתף פעולה, כעסה, אמרה שהוא לא פורש מהמפגשים כי הוא זקוק להם, דברה אתו על הקשיים וההתפרצויות שלו ביום יום וקשרה לטיפול, ולבסוף ניסתה לשקף לו את הכעס והעקשות שלו כיצרה סיטואציה דומה בה היא דורשת ממנו משהו ללא הגיון ולא מפסיקה. היא היתה עובדת עיצות. כאמור כעשר דקות אחרי הטיפול היא שוחחה אתו והתקשרה אלי (מפורט בתאור הראשון שלי את הטיפול) כאמור הוא "הסכים" לעוד 11 טיפולים לפני שיעלה שוב את נושא הפרישה. כאן אני חייבת לציין שהטובה הגדולה שהוא עושה לא תספיק להחלטה לעבוד. נראה, שאני צריכה למצוא דרך לגרום לו להבין שהוא לא עושה לאמו או לי טובה. למצוא את מה שיגרום לו לרצות לעבוד ולהיות בטיפול.

לי תודה על הרחבת הנתונים, נראה לאן נגיע.
נחבר לרגע את הזרת הארוכה והחרותית

ילד בעל תחושת ערך עצמית גדולה, זרת מתנתקת

בעל צורך ליצור זהות כוזבת וויתור על עצמו. היפוך צרכים הגורם לקונפליקט פנימי גדול וחשוב. הילד מרגיש מצד אחד שיכול לכבוש את העולם, ועושה זאת באמצעות הקוגניציה שהיא טבעית לזרת הארוכה, אך מוותר על גופו שיכול לאפשר את מיצוי הפוטנציאלים בעקבות הזרת המתנתקת. מכיוון שהוא מפחד מילדותו המוקדמת לקחת אחריות על היכולות (זהות כוזבת וויתור עצמי) וחייב לבנות זהות שאינה בעלת העוצמה האמיתית שלו, הרי שהשילוב (חוסר עיסוק בגוף) משרת את האינטרסים ולא להיפך. נכון שהוא מודע לקושי, אך הפחד מהבוגר שגרם לוויתור, גדול יותר. (כיוון לחשיבה).
כמו כן הזרת הארוכה מתקשה מאוד לחשוב שמשהו אינו תקין אצלו. מסיבה זו הוא יבחר באופן טבעי את הכיוון של הכול בסדר אצלי, או הכול לא בסדר "ואין סיכוי לשנות" כי אם היה סיכוי, הוא בוודאי היה מוצא אותו בעצמו (זרת ארוכה).

רגישויות היתר בחוש המגע, בתוספת לרגישות הענקית של הזרת הארוכה, מהווים סיבה טובה מספיק על מנת שלא ירצה לעסוק בגופו בכלל. הרי כל פעילות מעלה את הקושי והתסכול, והוא מודע לכל מיליגרם של תסכול. גם כאן הזרת הארוכה מהווה מכשלה.
בגלל שהרגש עמוק, הרי שהוא חווה את קשייו ברמה גדולה מהרגיל. הרי לך מתכון בדוק להימנעות.

שאלה: באגודל גבוה התכוונת לשבתי או לפוטנציאל חשיבה?

היד המלבנית עם זרת ארוכה, מהווה מוקד לקונפליקט גדול בפני עצמו. קשה לשלוט על האימפולסיביות, אבל מה לעשות ושני הנושאים ביחד. המצב מגדיל את הסיכוי של הבריחה מהגוף (חזק מרגיש ומרשה לרגש חופש גדול יותר).

החיים הבולט יותר, ביחד עם המרס המלאה, וההפרדה העמוקה, יוצרים צורך לתוקפנות קוגניטיבית, המשרת את ההישרדות הקשה, בתחושות חוסר השלמות הגופנית.

האם שינה כבר את צורת ההחזקה?

נראה שמבחינה טכנית, צריך לתרגל איתו שנייה או שתיים כל נושא, לאחר שבוע לעלות שנייה או שתיים, וכך להעלות מדי שבוע עומס שאינו מספיק ליצר תסכול.
חשוב שלא תוותרי על התרגול בגלל התנגדויותיו. האמת היא שהוא מצפה למצוא משהו שלא ישבר ממנו ויגיד לו מה הוא חייב לבצע וגם יצליח לגרום לו לעשות את זה.

אל תפחדי מהמכות שהוא רוצה להכות אותך. זה טבעי שמישהו שרוצה לסמוך עליך בודק עד כמה את חזקה. הרי הזרת הארוכה מאמין שעל מנת לאפשר לך לעזור לו את צריכה להיות הסגן הראשון של אלוהים ולא פחות (הוא הרי חושב שהוא אלוהים בעצמו).

לי,
אפשר גם לשנות טקטיקה. מהתשובה שלך על תגובתך ותגובות האם להתפרצויות שלו, נראה לי ככה: אמא שלו פשוט מעייפת אותו, ואת ממשיכה אותה.
בשינוי טקטיקה אני מתכוונת לתרגול שיכול לחוות עם עצמו, בלי להגיע לתסכול, אלא להפך - להנאה.
לזכור שזהו ילד ממש ממש צעיר. אפשר תרגול נשימה לבטן, בשכיבה. הרפייה ומדיטציות, את יכולה להעזר בספר מדליק בשם "אור".

והרבה הרבה מגע (כמובן..)

ללי - התאור שלך לוקח אותי (אל תשאלי למה) לכל נושא יחסי אובייקט ולהתחיל את הטיפול משם , תקוע בחלק אוטיסטי מגעי- רגישות היתר המגעית , נמצא בבלגן גדול בשלב סכיזואידי פרנואידי- הפיצול חוסר חיבור בין החלקים של עצמו חלק רע- כישלון ,שאסור ולא נוגעים בו ,אני לא מוצלח בו וכו' חלק טוב מפותח שממשיך ומשקיע לגדלו ,(יש הרבה חומר בנושא ההגנות בשלב זה שהתאור שלך שם נפגש עם כל ההגנות ששיכות לשלב הזה התקה , השלכה , בידוד - הפרדת הרגש לתוכני המחשבה הזיכרון והדחף, פיצול האובייקט בין טוב/רע אוהב/רודפני בהתאם לחויה הגופנית,והסיומת השלב האחרון שלא מצליח להגיע אליו בכלל המצב הדיכאוני חוי הסוביקט שאחראי למחשבות רגשות שלו כאן מן הסתם משתמש בהגנות שתפגשי ברצינליזציה , אינטלקואליזציה (כל שאלה מועברת לחשיבה ומתעלם מהצדדים הרגשיים האישים). בקיצור הרבה חומר לעיון סומכת אליך שתמצאי את הדרך לחומר בנושא כאשר לדעתי הרעיון להתחיל באמת בתרגול סימביוטי מגעי כו' , והמשך מראה על כל השלבים שלה.
החלונית שלי מאירה את תשומת ליבי הכל בתואם מושלם - כן כל מה שכתבתי לא שולל את העבודה האלבאומית אלא נותנת ראיה פסיכולוגית נוספת לאותה עבודה ולשלבים השונים בה. שבוע טוב, ופורה!!

ווחיבור נוסף שמאוד מתאים גם להצעות של פלוני אלמוני העבודה מול שמות אחרים לשלבי ההתפתחות ,אני קיים, אני זקוק ,ואני רוצה בדיקה מה כל שלב אומר לאדם עבודה אליהם במיוחד איפו שהוא נתקע וכו....

שלום לי.
הטיפול בילד בן ה-6.5 נשמע מעניין. מסכימה עם דעתו של משה. אהבתי את הרעיון של : פלוני_ אלמונית.על משחק החוקים.
דעתי , ראשית . עם ילדים בגיל כה צעיר . כדאי לחשוב על טיפול בדרך יצירתית חוויתית .מהנה ומאתגרת. במיוחד לאור העובדה , שהילד יצירתי.
שנית , מאחר והילד מאוד אינטלגנטי ויצירתי .+ זרת ארוכה וחרוטית עם קשיים מוטוריים + רגישות ייתר. גורם לתסכול רב וקושי להתמודד עם קשייו בהרבה מקשייו של ילד ללא נתונים דומים.
לכן, הייתי משקיעה רבות ב-איך לגרום לו הנאה מהטיפול. להפחית את ההתנגדות והתסכול. מהקשיים . לאפשר לו להחליט (בתחילה , עד שיתן בך אמון והערכה )מתחברת לדברים שהוא אוהב ונהנה לעשות .
מבקשת ממנו רעיון לביצוע משימה שהיא "במקרה " הצלבת יד ורגל נגדית . ( "הוא" יודע טוב מכולם , אינו אוהב שיאמרו לו מה ואיך לעשות במיוחד דברים שקשים לו לביצוע)תתפלאי לאן זה יוביל אתכם.
לדוגמא : תרגיל בהצלבה . .כדאי לומר לו :, מאחר ואתה כל כך חכם , עזור לי למצוא דרך ופתרון לכאלה שמתקשים ב----
הדגימי לו תוך הדגמה על עצמך .קושי בהצלבה. יד ורגל מקבילה במקום מוצלבת.. הראי לו כמה אפשרויות לשיפור כמו: קפיצה עם מקלות.( מחזיקים בשתי הידיים מקלות מטאטא)עומדים פנים מול פנים . כאשר שניכם מחזיקים את המקלות משני הצדדים. פעם את מניעה את המקלות קדימה ואחורה (שמאל ימין) ופעם הילד.(כמו מריונטה)
בכך את מאפשרת לו לשלוט במקלות ובתנועה.ומקילה עליו מאוד את תנועת ההצלבה.שואלת את דעתו על הרעיון .מבקשת ממנו רעיון דומה .פעם בצעי את רעיונו
סביר להניח שגם הוא בהמשך יבצע את בקשתך.
אפשרות נוספת . לבצע תרגילי הצלבות תוך הליכה על שני חבלים (מחוברים לשני רגלי הכסאות בחלקם התחתון ,באורך 3 מ' לפחות. את והאם עומדות פנים מול פנים מאחורי הכסאות ומחזיקות שתי גומיות נוספות בגובה הילד תוך הרמת הזרועות כלפי מעלה. כך שהילד יילך על גבי החוטים כלוליין רגל עם יד נגדית (היד מחזיקה בגומי)אפשר להוסיף מטלה כמו
למשוך אטבי(כביסה) המוכנים מראש משני הצדדים .פעם עם יד ימין ופעם בשמאל .
שאלי אותו , אם הרעיון נראה לו . או ,אולי יש לו רעיון אחר. לביצוע.? וודאי שהבין את עיקרון ההצלבה . עצם העובדה "שהוא" מחליט , שולט וקובע. או יוצר יתן לטיפול מימד אחר. ילד עם זרת ארוכה ימצא רעיונות לעזור לעצמו....כשתאפשרי לו.
בהצלחה....

טליה היצירתיות שלך מענגת.

פלונית אלמונית, נושא המגע לילד בעל רגישויות ייתר עם זרת ארוכה וחרותית, צריך להיבדק לעומק. ממליץ על מדיטציית האפור לפני כן. בכלל רעיון טוב מאוד למקרה הזה. נראה שללא וויסות החושים, יהיה קשה לילד להאמין במטפל ובסיכוי לשנות באופן יסודי דבר מצרכיו.
במידה והמדיטציה אינה ידועה, מגע לאחר בדיקה מדויקת יהיה הדבר הנכון, אבל רק לאחר שהילד החל לקבל את המטפל כסמכות. במקרה הזה, היצירתיות של טליה יכולה לשמש כפלטפורמה לליצירת אווירת סמכות במקצועיות של המטפל.

ובכל זאת כשיש מגע, כל מגע - אקראי או מכוון, נוצרת תקשורת בלתי אמצעית שמובילה לאמון, גם כשיש רגישות חושית. שלא לדבר על הישרת מבט לתוך העיניים הקטנות החכמות.

לפלוני אלמוני
כל מגע - אקראי או מכוון, נוצרת תקשורת בלתי אמצעית שמובילה לאמון
האומנם כל תקשורת מובילה לאמון ? נכון להשוות מגע/אנרגיה לתקשורת וכדאי לתקשורת אחרת מובנת יותר כך יהיה לנו מובן יותר איך להתיחס ל"זה" ונראה לי שבמחשבה נוספת תגיע למסקנה שהתקשורת יכולה להביא לעוד דברים שלא בדיוק אונים לקריטריונים של אמון (בלשון המעטה),

ל - לי.
בקשר לקשיים הגראפומוט' .כדאי לבדוק בין השאר , את ההקשר עם תפיסה המרחבית .ימין/שמאל . מעלה/מטה .אלכסונים וחציית קו אמצע.כל זאת מכל הכוונים.במידה ושם נעוץ הקושי . כדאי להתחיל משם תוך משחקים יצירתיים.(בשפע אם תרצי)בהמשך לבדוק את יכולתו . ברצף תנועות .להתחיל במוטוריקה הגסהכמו : קפיצות בשתי רגליים . רגל אחת . פעם ימין /שמאל .דילוגים . דהירות . צעדי רדיפה וכ'ו....רצף תנועות מהראש עד כפות הרגליים ולהיפך.(לעשות זאת בצורה מעניינית וחוויתית)
בהמשך , אפשרי לו ציור צורות הספיראליות "באויר" עם האצבע המורה . פנס. קצף גילוח על מראה .(כיף גם לרגישות ייתר) עם צבעי אצבעות על משטח גדול. אם ניתן ,אפי איתו כעכים ( שמיניות ) כיף גדול . רק לאחר שנראה כי, הפנים את זרימת התנועה , הכוונים והרצף .+ הנשימה המודעת.
להמשיך בצורות הגראפיות השונות כנדרש.

שליחה על ידי לי* » 29 ינואר 2007, 15:08

ראשית ברצוני לומר לכל מי שהשתתף עד כה בדיון על בר: כמה מרחיב את הלב, מחזק ומפרה להעלות כאן טיפול ולקבל פידבקים, כיווני טיפול נוספים. עד כה קראתי ומאוד נהנתי מתאורי הטיפולים שהועלו כאן. עכשיו מהצד שמעלה את המקרה, אני רואה עד כמה הבמה שנותן הדף מדהימה , עוזרת וגם מבקרת (וטוב שכך). ת ו ד ה !!
משה: ההסבר הכירולוגי שנתת אכן מתחבר מאוד לילד ולמה שקורה בטיפול. לגבי עבודת גראפו - התחלתי דרך לוח מחיק שהוא מאוד אוהב. שם ראיתי שאין לו היכוןלת לחציית קו אמצע (מסובב את הגוף או מעביר הטוש מיד ליד במעבר) אם כי באבחון זה לא בא לידי ביטוי= מעניין. חשבתי להתחיל במפגש הקודם את הסברת נושא הגראפו, משמעותה והקשר ליום יום (פניה לקוגניציה) , אבל קרה מה שקרה - ההתפרצות והאנטי סחפו גם לכיוון הזה.

מתוך מה שפלונית אלמונית וטליה כתבו, אני מקובלת את התחושה שאני צריכה ללכת במעגלים רחבים לפני שאגיע למטרה ולא בקו ישר שעובד על הקושי המוטורי ששוקף באבחון.גם אם הטיפול הקווי היה הדרגתי, הוא נגע בקושי וכנראה הציב את בר תחת איום.
ללכת במעגלים- ללכת על תנועה בהנאה. משחקי תנועה, תנועה מתוך חוויה של דמות שהוא מתחבר אליה וכו'...ודרך זה לחבר אותו למקום של עבודה בתנועה, הנאה מתנועה לפני שאתחיל לעבוד על הצלבות, קואורדינציה, גראפו, עיניים...?? ואם כן אולי כדאי לידע גם את ההורים על העבודה היותר הדרגתית שאולי תאפשר לו לפתוח פתח לעבודה יותר ממוקדת בהמשך.
טליה כמו משה, אני מתפעלת מהיצירתיות שלך

, גם פה וגם במקרה של הבחורה הדתית. לקחתי את הרעיונות שנתת ואשמח מאוד אם תוכלי לחלוק ברעיונות כאלה שמאפשרים עבודה מעניינת, תקשורתית ומהנה ביותר עם ילדים. עד כה לא ראיתי אצל בר קשיים בכיוונים. אבל אולי בתוך משחק מעניין, כשהוא פחות מרוכז זה עלול לצוץ. באותו אופן שחציית קו אמצע לא הוותה בעיה באבחון ולאחר מכן, בתוך פעילות הסתבר שיש שם קושי.

פלוני אלמונית אני מודעת לעייפות=שיעמום=קושי של בר מכל הדרישות וההסברים. אני מנסה למצוא דרך לפרוץ את המצב. עד כה ניסיתי לפנות לקוגניציה בהסבר ולגוף בעבודה ממוקדת על הקשיים. כשהרגש נכנס נתתי לו להתבטא, לפרוק והכלתי. פה ושם הכנסתי משחקים כדי להפחית את העומס. זה לא הספיק.לא מספיק נגע בו.
כשניסיתי לעבוד על נשימות הוא משתף פעולה לזמן קצר ומאבד מהר סבלנות. משתעמם ורוצה לעבור הלאה.
לגבי נושא המגע - זה לא כ"כ פשוט. ברור שצריך לעבוד אתו במגע. הוא לא מעוניין. מתנגד. ניסיתי מגע ישיר ולא ישיר. הצעתי לעבוד דרך נקניקיה מיוחדת, בה הוא עטוף במזרון ומקבל "תוספות" : ציפס, חמוצים וכו'... בצורת מגע. הורדתי את האיום של הצורך לפרוץ החוצה והשארתי את התחושה של העטיפה והמגע המגונן. אפשרתי לו לתת כזה מגע לאביו ובפעם אחרת לי כדי להוריד את ההתנגדות. הוא אפשר מגע כזה פעם אחת וזהו.
אולי אחרי שאנסה להוריד את ההתנגדויות, וללכת ב "מעגלים רחבים" כמה מפגשים, אנסה שוב מגע ואולי מדיטצית אפור.

_הדסה - כמעט תמיד הכל מתחבר ליחסי אובייקט. משם באנו, שם התקיעויות ושם התיקון צריך להעשות. טיפול שורש. רק שצריך לתרגם את זה לתוך הטיפול בילד. בנושא החשיבה והרגש - האם התכוונת שהחשיבה משתלטת אצלו על הרגש?במקרה של בר, החשיבה והרגש מחוברים בתוך התגובה. הוא לא לוקח כל קושי רגשי ופיזי לקוגניציה. להפך - הרגש והחשיבה מחוברים אצלו ומושפעים האחד מהשני. כשהרגש חזק, והוא חזק אצלו מאוד, הוא משתלט על החשיבה. לא מאפשר לה להיות. כל התגובות באות רק מהרגש. כמובן שזה עומד בסתירה גדולה לזרת הארוכה ולקוגניציה החזקה כל כך, שכנראה שמה מחסום חזק על כל מה שיכול לעורר את התסכול והכעס-אך ללא הועיל, כיון שהוא נפגש עם המקומות האלה ביום יום.
בר כרגע לא מאפשר להיות במקום העדין והאוטיסטי. לא מאפשר להיות במגע מכוון. אם המגע מגיע באקראי, בתוך משחק ממנו הוא נהנה - יופי. אין רתיעה. אם המגע\תקשורת\הסבר\תנועה נוגעים ישירות ובמודע בעומרי - הוא מתנגד וכועס.
ואולי מגע בתוך משחק הוא הפיתרון? משחקי מגע מעניינים ורק אח"כ מגע ישיר יותר. אולי??? _טליה יש לך רעיונות מעניינים לגבי משחקים בהם מעורב מגע?

לי ממה שאת כותבת, נראה שהנושא הוא לא התנגדות כזו או אחרת ואיך לעקוף אותה. נראה שהבחורצ'יק עסוק בלבדוק מי ומה את (סליחה שאני חוזר על עצמי). בני אדם בעלי זרת ארוכה (בכל הגילאים) ינסו לבדוק היטב את כוחותיו ורמתו של המטפל, לפני שיאפשרו לו ליהנות ממעמד המטפל. לא יתכן מצב בו אדם החושב את עצמו לאלוהים, יאפשר למישהו אחר להגיד לו מה לעשות, לפני שיוכיח בפניו, שגם הוא בעל רמה גבוהה במיוחד. את הבדיקות יעשה המטופל בכל מיני כלים. חכמולוגיה, התנגדויות, דווקא, מניפולציות ועוד.
מה שאני מנסה להגיד הוא שלדעתי מה שאת צריכה הוא למצוא את הדרך לליבו ולהתפעלותו ממך, ולא דרך לעקוף את ההתנגדויות. תחושתי היא שההתנגדויות מושמות שם כמלכודות עבורך, על מנת לבדוק את עוצמתך, חוכמתך, אהבתך, סבלנותך רמת מקצועיותך ועוד.
לדעתי את צריכה לשאול את עצמך האם הוא מרגיש שאת חשובה עבורו? האם הוא יכול לוותר עליך בקלות או שלדעתו את מסוגלת להביא שינוי לטובה בחייו? האם את מוכנה להילחם עליו בכל דרך אפשרית?

אני ממליץ לחזור להצעה הקודמת שלי ולעבוד שנייה או שתיים בכל נושא, אבל לא להחליף את הצרכים של הטיפול בנושאי משחק כאלה או אחרים. נראה שחשוב במיוחד להראות לו שיש לך חוט שדרה מקצועי, שאת מוכנה לעמוד עליו, ושאת יודעת מה את עושה. זוהי הדרך היחידה לדעתי לכבוש את תודעתו של בעל הזרת הארוכה.
האם לדעתך הוא מעריך שמה שאת יכולה לתת לו חשוב עבורו? במידה ולא, זה הנושא הראשון שאת צריכה להשקיע בו. המון הסברה (זרת ארוכה).
מתנצל שאני לא בעד לעשות לך חיים קלים יותר בנושא עמוד השדרה המקצועי, שאת חייבת להפגין במקרה הזה. כמובן שאת היא שמחליטה בכל נושא, ויכול להיות שאני טועה. אבל כך זה נראה מהזווית הזו.

טליה האם את (כבעלת זרת ארוכה) היית מוכנה לעבוד עם מישהו שאת לא מעריכה עדיין כבעל מקצוע ברמה גבוהה מאוד? מקווה שתוכלי לייעץ לנו ולהוסיף מניסיונך הרב, גם מהכיוון הזה.

הי לי,
אולי אפשר להוסיף ולהציע מפגש ללא הורים (אם עוד לא היה כזה כמובן).

שם באמת יוכל להיבדק הקשר שרק מתחיל להיווצר בינכם , נטו.

כתבה מעניינת בnrg, קשורה איכשהו לנושא,
http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/536/671.html

למשה
לשאלתך :
"טליה האם את (כבעלת זרת ארוכה) היית מוכנה לעבוד עם מישהו שאת עדיין לא מעריכה כבעל מקצוע ברמה גבוהה מאוד? מקווה שתוכלי לייעץ לנו ולהוסיף מניסיונך הרב, גם מהכיוון הזה"
התשובה חד משמעית .....לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא.
עוד בהיותי ילדה כבת 5. בגן חובה. סרבתי ללכת לגן . כיוון , שהגננת נראתה בעיני " כלא מבינה עניין". "רעה וטיפשה "..
בתקופת ילדותי בגן .היה מחסור בדפי צביעה וצבעים.
ניתן לנו לצייר ולצבוע על גבי עיתונים . בעפרון ו- 2-3 צבעים לכל ילד.(מהם שבורים וקטנים)
כילדה , מאוד אהבתי לצייר וליצור . הייתי ,ילדה בעלת עולם פנימי עשיר ודמיון רב. אידיבידואליסטית עם צורך במיוחדות . הציור על גבי עתונים נראה בעיני דוחה ומוגבל.(התרעמתי , שאי אפשר לראות את הציור בין האותיות)
ההגבלה במספר הצבעים גרמה לי חוסר הנאה מהיצירה. לכן, סרבתי בתוקף לצייר...
"הקושי" ביכולת הציור שלי לפי דעת הגננת ,הובא לידי הורי. תוך איום ,שלא אוכל ללכת לבי"ה ס במצב זה.
מרגע זה. הרגשתי . שאינני יכולה לסמוך על הגננת. "אין לה שכל " (כך התבטאתי) בעיקר נעלבתי על שלא ידעה לזהות את "כשרון " הציור שלי
ולא הצליחה לאפשר לי להתבטא בדרך משלי..תוך המגבלות שהזכרתי.
על מנת "לפצות" אותי. ולהבטיח שאלך לגן. קנו לי הורי . ניירות לבנים (כאלה שציפו בהם מדפי ארונות לפני פסח). השתמשתי בצבעים מעטים שהיו ברשותי ושילבתי בציור צבעים מעלי פרחים כמו: ורדים צפורנים . אמנון ותמר . מנטור לילה ועודצמחים ועלים שונים .שצמחו בגינתינו.
דפוסי התנהגות כאלה ואחרים . ליווה אותי לאורך כל הדרך. תוך בדיקה קפדנית של הסביבה עם נסיונות רבים ומשונים .
הדבר ,יכול היה להתבטא ב-"אמירת סוד" למורה מבוגר או ילד . במידה ו"הסוד" הודלף. לא היה סיכוי שאתן בו אמון .
יכולתי להרגיש אם דברים נאמרו מתוך, ביטחון, אמונה וידע. או חוסר ביטחון , האם קיים תאום בין :אמירה . כוונה ועשייה..בדקתי זאת בהזדמנויות שונות. .
רופא שבדק אותי בהיותי עם דלקת ראות , נאלץ לעבור טסט בידע מקצועי. האם מסוגל הוא לרפא אותי. ללא זריקה . האם יכול להבטיח לי שהזריקה לא תכאב?
רופא ."ששיקר" ולא עמד בהבטחתו .סומן .בשחור.
בתור סטודנטית במכללה המשכתי "במעללי ". בדף השאלון ציינתי . שאני סובלת מפריצת דיסק בצוואר.(אמת) כשתרגלנו עמידת נר.
ציפיתי לגילוי אחריות מצד המדריכה . שתזכיר ותזהיר אותי . מביצוע תרגיל זה. זוהי חובתה .(מאין לי לדעת מה מותר ומה אסור לבצע??)מאחר ולא התייחסה .
"נחרץ גם גורלה" בעיני...הדבר התבטא בין השאר , בחוסר הערכה. חוסר אמון. חוסר אחריות ובפחד רב מכניסה לתהליכים רגשיים. תוך עיסוי ותרגול מוטורי.
"שאני אאבד שליטה"? אין סיכוי ..גם במחיר עזיבה.....לא הועילו העיסויים הנשימות והנשיפות .(למרות שחדרו עמוק למדי למקומות הרגישים והכואבים) לא הואילו מניפולציות שונות.
מדריכים היו צריכים לגלות ידע. בקיעות הבנה וניסיון בנושא: חישה אנרגטית . לצערי. גיליתי. שלאחדים מהם ידע תאורטי בלבד.לכן. לא הורשו הם והתלמידים
להשתמש בטכניקה זו עלי.
עד ש.....במקרה או שלא....הגיע משה לאחד המפגשים המעשיים. ניגש אלי (כנראה התחבר אלי באמצעות מדיטציית "שורשים") לחץ במקום שלחץ.
הרים ותמך במקומות הנדרשים. לא יודעת איך הצליח לגרום לי לאבד שליטה ולהתחבר לזיכרון טראומתי מהילדות .גיל 3 בערך.בו הצלחתי"להיזכר"
מדוע איזור הצוואר חלש ופגיע....

.מתוך הזדהות , הכרות אישית בתכונות בעלי הזרת הארוכה . יש לי יכולת .ניסיון ,והבנה "ל"טפל " ולהתחבר אליהם.לאבחן את המבוגרים שבהם מבלי להילחץ. .("צרה בפני עצמה") לפני שהם מתישים אותי בווכחנות ובדיקות אינסופיות מטישות .אני מקדימה אותם ואז מתאזנים.....

ללי.
גם לגבי מגע. עליך להיות רגישה וקשובה ביותר במיוחד לאור הנתונים שהצגת.
עד שלא יתן בך אמון. יתחבר אליך רגשית , הגיונית ואנרגטית . לא ייאפשר לך לגעת בו . לא יועילו משחקים למיניהם.הוא חייב להרגיש שאת נוגעת בו ממקום בטוח . מכיל ואוהב.
יוכל לחוש איזה עוצמה של לחץ את מפעילה עליו בעת המגע. חזק / חלש לטעמו. האם קיימת סימטריה ורצףבתנועת העיסוי וכ'ו.?האם את מתוחה / רגועה
בזמן העיסוי.
התכונני למטר שאלות שונות . גם באנטומיה. היי זהירה מאוד. במידה ואינך יודעת או מתלבטת במתן התשובה . דחי זאת לאחר בירור. עדיף מאשר להשיב בצורה שגויה.(יכין מטעמים מחוסר ידע או שגיאה)
משחקי מגע או. הכנה למגע . אפשר בתחילה על בגדים בעזרת כדורים במרקמים שונים . משחק :חתול ועכבר. החתול רודף אחר העכבר .עליך לעמוד בפיסוק
כך , שיצליח לעבור בין הרגליים.(העכבר עובר דרך החור) תוך כדי זחילת בין רגליך .עליך להפעיל לחץ מתון עליו עם רגליך . כך שיוכל לעבור לצד השני.. יוצר מגע וחיכוך. (הראש , תמיד בחוץ)

"שטיפה ורחצת מכונית ".
הילד" יהיה" המכונית . את ואימו מכונת "שטיפה". עליכן לעמוד בכוונים שונים עם ספוגים . בתחילה רכים ונעימים לו למגע. (לבדוק זאת עימו בתחילה.
להציג בפניו את כללי המשחק בצורה ברורה.(חייב לדעת הכל לפני. ...צורך בשליטה. אין הפתעות או דבר בלתי מוכר לו)
שאלי אותו לפני כן. מהם האיזורים ב"מכונית" הזקוקים לשטיפה? תשובתו תהיה מכוונת לאיזורי גוף הפחות רגישים שלו.
ואז. כשיעבור בינכן . לחצו עליו בעדינות וביציבות לסרוגין.באמצעות הספוג. במקומות שאיפשר לכן.
ניתן להוסיף ."חגורות שטיפה" כאלה המשמשות לרחצת הגב. (רכות ) עם ידיות . הילד יסתובב ויתחכך ברצועה . תוך עליה וירידה .יוכל להפסיק את הפעולה בעצמו.

הליכה על גבי רגליים צמודות לשלך.(יעמוד עם רגליו על רגליך )עליו להחזיק במותנייך כדי שלא יפול. בתחילה ההליכה איטית. בהמשך מהירה יותר
תוך הרמת הרגליים לגובה רב יותר. דבר שדורש ממנו להחזיק בך חזק יותר...(טוב גם לתרגלי כוח רצון) מאוד מהנה.

"סוס פרא" - הילד "רוכב עליך .כאשר את נמצאת בעמידת 6. עליו להחזיק בך בחוזקה על מנת שלא "תפילי אותו" (את הסוס והוא הפרש)
חובה לבצע זאת על מזרון.
תני לו לרכב עליך בתחילה מבלי "שתצליחי להפילו.תוך תנועות גוף.

מה דעתך משה?

שימו לב לשעה? מקווה שעזרתי מעט. הצלחתך לי. תהיה לי לסיפוק.
מצטערת אם תמצאו שגיאות פה ושם . בשעה זו אני מאבדת שליטה....
בהצלחה.

לציפור הלילה תודה על שיתוף המעברים האישיים שלך. זה יכול להוסיף המון לכל מי שעובד עם זרתות ארוכות. הטכניקות היצירתיות שלך נהדרות, שווה שיופיעו בספר עזר למטפל המתחיל והוותיק.
נדגיש מחדש שכל הטכניקות הנפלאות הללו צריכות במקרה הזה להינתן רק לאחר שהילד רכש את אמון המטפלת. במידה והמטפלת מאוד בטוחה בעצמה במה שרוצה לעשות, ניתן להשתמש בהן על מנת לפרוץ את הדרך.
גם אני אשמח לדעת את המשך התפתחותו של הילד.

מ אוריאל תודה על הקישור. הטכניקות והגישה של דר' אלקסנדר לוואן נהדרות, והוא כאישיות אדם מדהים.
פגשתי אותו בהיותו בן 83. הוא הזמין אותי על מנת להעביר לו סדנא אישית בת יום אחד על השיטה (ללא קשרים זה לא עובד). תאר לעצמך גבר בן 83, בעל חיות מדהימה, נמרץ בדרך המתאימה לגבר בן 40 מקסימום, נחמד ביותר, צלול מאוד, נמוך קומה, ועדין נראה שרירי לגילו.
עם כל מה שהראיתי והסברתי, הוא הסכים ונהנה לראות את הכיוונים (הרי הוא אבי חלק גדול מהתיאוריה שעליה בניתי את השיטה) רק דבר אחד הציק לו ולקח חלק גדול מהפסקת הצהריים על מנת להסבירו. למה אני טוען שחייבים את תהליך הסליחה על מנת לסיים את התהליך הרגשי.
לאחר כשעתיים דיון בנושא, והדגמה עליו איך התהליך עובד, הוא הסכים לקבל שסליחה לא חלה ברמות העמוקות במידה ולא עוסקים בכך בצורה ממוקדת ולאורך זמן ארוך מספיק. הוא הבין וקיבל את הצורך בטכניקה לסליחה, ככל טכניקה גופנית אחרת.
דבר נוסף שהוא אהב במיוחד היה האינטרפרטציה של רפי רוזן על העבודה האנרגטית. הרי רפי לקח את הכלים של רייך ולוואן והפכם לעבודה אנרגטית ממש. הם לא עבדו על האנרגיה בידיים כפי שרפי פיתח. הזקן התענג ביותר מהעיסוי האנרגטי. הוא הרגיש כל חלקיק של תנועה אנרגטית שביצעתי על הספיראלות של גופו. גם כאן הוא העמיק בניסיון להבין מה ההבדלים לאומת גישות אנרגטיות אחרות כגון שיאט'סו (שבבסיסו הוא מגע אנרגטי בלבד) ורייקי. היה ממש מצחיק לראות איך הוא מתייחס לגילויים כילד קטן ושובב שקיבל צעצוע חדש.
גם שילובי הקורדינציה מצאו ממש חן בעיניו, בעיקר החלק של שילובי קוגניציה ורגש לתרגולים מוטוריים מורכבים.
מה שעוד אהבתי בהפסקת הצהרים איתו היה שהוא הקדיש זמן רב ביותר לפאר את הנשים הברזיליות. כאילו והוא בן עשרים.
מה שלקחתי מהמפגש היה רושם עז מהפתיחות, הנחמדות, אהבת האדם שבו סקרנות עצומה והיכולת לפרגן. נכון שייקח לי שנים רבות להגיע ליכולות הללו (במידה ואגיע אליהן) אך הוא מהווה עבורי דמות אב רוחני בתחום הטיפול והגישה האנושית.
עבורי היום הזה היה חוויה שלא אשכח כנראה לעולם.

כתוב בכתובית "טוב לבלוע צפרדע מפעם לפעם מאשר להיות חסידה" לא מבין, משהו יכול להסביר את כוונת המשורר?

"גברים הם ממאדים. נשים הן מנוגה. מחשבים הם מהגיהנום."

למשה שיעור בזואולוגיה לציפורי הלילה חסידה אוכלת צפרדעים כל הזמן לילה טוב
הכתובית אומרת "הספק מבורך"- אבל אין שמחה כהתרת הספיקות(גמרא)

הדסה ומה זה אומר על המשפט הזה? עדיין איני מבין. מי עוד אוכל צפרדעים? מה רע בליהיות חסידה? האם הכוונה שטוב להיות צרפתי?? ומה רע לאכול צפרדעים? אם החסידה היא זו שאוכלת צפרדעים, מה רע בלהיות חסידה?? התבלבתלתי מרוב חוסר הבנה. האם מותר האדם מהחסידה?? חכם יותר וחזק יותר כן אבל מותר??
כנראה צריך הבנה מאוד ברורה על מנת להתחבר לסוג כזה של משפטים, ולי כידוע אין מלבד פרקטיות דבר

מנסה להתיר הספק.

מ אוריאל אם המחשב הוא מהגיהנום, למה אנחנו כאן?? כנראה שאוהבים את הגיהנום הההההההההההה.

מ אוריאל אהבתי
למשה הי לפי הפשט אתם לא כאן אלא במאדים ושולחים "מסרים" לגיהנום
כנראה צריך הבנה מאוד ברורה צריך מחשבה לא פשוטה אלא מופשטת מטאפורה , הרעיון במשפטים האלה שתמיד תוכל לקשר למשהוא בחיים ,תחפש מה מסמלת הצפרדע ומה אתה מעדיף לבלוע בקטנות מאשר באופן קבוע
.הכתובית שלי החסרונות הם היתרונות-מתחבר מהר יותר.

ולסיום
לכל המשפחות השורשיות
הגברים הגזעיים
הנשים הפורחות
התינוקות הצומחים
הילדים המלבלבים
טו בשבט שמח לכולם
קישורית נחמדה ,ואולי מטפורה למה עושה הגדילה לבן אדם
http://www.eyarok.org.il/tubishvat.html

הדסה תודה, (לא הייתי מבין אחרת) בכתובית הפעם "שיהיה לך יום מאושר