תת השתכרות וחובות

אנונימי

מדור כסף עבודה.
ראה גם להגיע לחירות כלכלית | בעלי חוב ותת משתכרים

שליחה על ידי אחת* » 22 יוני 2006, 05:47

זה דף בנושא של כסף והדרך שבה הוא נמצא או נעדר בחיינו.
דף תמיכה במסע שלי להבין מהו כסף, ללמוד להתנהג נכון עם כסף, להשתכר די צורכי ולא לצבור חובות. אשמח לשמוע תגובות, דרכי התמודדות ומידע.
הנה שלושת החוקים של חיי:

לא לצבור חוב חדש (כלומר לשלם במזומן על כל דבר, לא דחוי, לא בתשלומים, לא לקחת הלוואה)
לא לקבל עבודה שבה אני משתכרת מעט מדי (זה עוד לא לגמרי ברור לי)
לא להגיד "לא" לכסף .

הדילמה של היום: (שתיים בעצם)
איך להתמודד עם חוב?
האם העבודה שהוצעה לי, ואני מאד רוצה לקחת, היא בעצם תת השתכרות?

קצת אחרי שיצאתי מבית הוריי ועברתי לגור לבד, החלפתי בנק, מה שגרר גם את זריקת כרטיס האשראי. מאז אני משלמת במזומן או בצ'ק לאותו יום והחשיבה השתנתה..
יותר מבחינת תשובה לשאלתך האם העבודה שהוצעה לי, ואני מאד רוצה לקחת, היא בעצם תת השתכרות? אז אולי תבחני את זה בצורה הבאה:
מה המינימום שאת צריכה? (כמה הוצאות יש לך כל חודש) - האם העבודה הזו מכסה אותו?
וכמה עודף נשאר אחרי שמורידים את המינימום, את ההוצאות ההכרחיות? האם זה מספיק לתוכניות העתידיות שלך?

שליחה על ידי אחת* » 22 יוני 2006, 21:34

עברתי יום טוב. לא צברתי חובות...
דיברתי עם הרבה אנשים והתבהרתי לגבי החובות שלי. עכשיו אני שוקלת תהליך של פשיטת רגל. נשמע מאד מפחיד, אבל יותר מפחיד אותי להיות איפה שאני כיום - עם חובות שאין לי מושג איך לשלם אותם. אני מתפללת שאלוהים ינחה אותי ובו בזמן מתייעצת עם אנשים, חושבת על הדברים ומתכוננת.

במקביל, הבנתי היום משהו לגבי פרוייקט שעומד לפני, התקשרתי, הבעתי את דעתי והאדם מאד שמח והתלהב. ככל הנראה, אקבל את הפרוייקט הזה ואני שמחה על האקטיביות שלי. זה לא מובן מאליו בשבילי לא להיות קורבן, להפתח לשפע, לא לפחד ממה שנראה כרגע לא עביר.
מקווה לטוב

שליחה על ידי אחת* » 23 יוני 2006, 22:38

אני רואה שהנושא שלי לא כל כך מעניין אף אחד.. או.קי, אמשיך לכתוב לעצמי. שיהיה בלוג, אבל אשמח להתייחסויות.

כסף מבחינתי היה תמיד תעלומה. בעיקר הקשר בינו לבין עבודה או מימוש עצמי. תמיד היה ברור לי שאני צריכה לממש את עצמי בעולם, אבל להרוויח מזה?
זה היה השיקול האחרון אצלי. יצא שבמשך שנים רבות, בעיקר יצרתי מקומות עבודה לאנשים אחרים, ולא התפרנסתי, אבל לא ראיתי את זה בכלל כי הצרכים שלי של ביטוי, כוח והשפעה בעולם התמלאו. עכשיו אני לומדת מחדש על הקשר בין פרנסה לעבודה. להגדיר את הצרכים שלי ושל משפחתי ולגזור מתוך זה את הכסף שאני צריכה להרוויח. זה מחזיר אותי לצרכים שלי ולחוסר הבהירות שלי מהם בדיוק.
המשימה שלי נכון לעכשיו היא להבין מהם הצרכים שלי ולהבדיל ביניהם לבין התשוקות והרצונות שלי.
הולכת לישון....

הנושא שלי לא כל כך מעניין אף אחד
מעניין, מעניין....

אבל צ'מעי, זה דף בנושא של כסף והדרך שבה הוא נמצא או נעדר בחיינו.
חתיכת נושא שנוגע לנו בקישקע של הקישקע...

לא לצבור חוב חדש (כלומר לשלם במזומן על כל דבר, לא דחוי, לא בתשלומים, לא לקחת הלוואה)
אמן.

לא לקבל עבודה שבה אני משתכרת מעט מדי (זה עוד לא לגמרי ברור לי)
אז נא הבהירי. כי לפעמים להשתכר מעט מדי זה לאבד אנרגיה אבל לפעמים זה גם עתודה, השקעה לעתיד, כמו השתלמות, הכשרה.

לא להגיד לא לכסף .
נראה לי שגם כאן יש מקום לחידוד והבהרה. כסף מקבלים כתמורה למשהו. האם כל משהו תסכימי למסור הלאה?

_איך להתמודד עם חוב?
האם העבודה שהוצעה לי, ואני מאד רוצה לקחת, היא בעצם תת השתכרות?_
מה נראה לך? כלומר, מה תחושת הבטן שלך?
'הילדה הקטנה' שבך מאוד רוצה בה, וה'גדולה' החרדה והמפוכחת לא מסכימה לה?

עברתי יום טוב. לא צברתי חובות...

עכשיו אני שוקלת תהליך של פשיטת רגל. נשמע מאד מפחיד, אבל יותר מפחיד אותי להיות איפה שאני כיום - עם חובות שאין לי מושג איך לשלם אותם.
מה מפחיד (הכי מפחיד) בפשיטת רגל?

אני מתפללת שאלוהים ינחה אותי ובו בזמן מתייעצת עם אנשים, חושבת על הדברים ומתכוננת.
http://ico.walla.co.il/wu/s/v/clipart/[po]smiley big[/po]/11.gif

כסף מבחינתי היה תמיד תעלומה. בעיקר הקשר בינו לבין עבודה או מימוש עצמי. תמיד היה ברור לי שאני צריכה לממש את עצמי בעולם, אבל להרוויח מזה?
מבינה אותך.
גם אני קצת ככה,
אבל אני כבר יודעת שכדי לממש את עצמי בעולם עלי להיות חופשיה ומשוחררת מהפידבק של אנרגיית הכסף.
שכסף כולא וכובל אותי.שיכולת הנתינה שלי מתערערת כשאני מתחילה להיות תלויה ומתוגמלת בכסף.
זה מבנה אישיותי כזה, שריטה, שעם השנים למדתי להכיר ולחיות איתה בשלום.
אז למדתי להסתפק במועט (פשטות מרצון) ולוקחת על עצמי רק עבודות שהתמורה הכספית עליהן היא לפי שעה. בוחנת מה וכמה אני מוציאה מעצמי בשעה הזו ויודעת בדיוק מה צריכה להכניס חזרה כדי לא להשאר בחוסר אנרגיה.
במארג המשפחתי שלנו זה עובד בצורה כזו שכל מה שאני עושה מעבר לכך בחוץ בהתנדבות חוזר אלינו בגוונים השונים של ביטויי השפע הקיים בעולמנו.
ומה שאני רוצה להגיד פה בעצם זה שלעניות דעתי סוד ה כסף והדרך שבה הוא נמצא או נעדר בחיינו טמון ביחסי הקארמה בין בני הזוג.

<;-)>

שליחה על ידי אחת* » 24 יוני 2006, 10:48

שלעניות דעתי סוד ה כסף והדרך שבה הוא נמצא או נעדר בחיינו טמון ביחסי הקארמה בין בני הזוג.
מסכימה והנה עוד תעלומה - מהי הקארמה הזו שביני לבינו, שהתבטאותה בחיי היא כזו, שבמשך שנים לא הייתי ערה כלל לצד הכלכלי, למרות התראות חוזרות ונשנות שהוא אינו מתנהל כיאות. בחרתי לא לראות, לא להתערב, לשתוק, לפעול להציל במידת האפשר, לא להיות בקשר עם בנקים, לא לקחת על עצמי לשלם חשבונות או לנהל משא ומתן, בכך תפקדתי כאישה הקטנה והישנה, למרות שאם הייתי רואה את מה שאני רואה היום, הייתי מבינה שאני חייבת להתעורר. אז עכשיו, כשאני מתעוררת, לומדת את הנושא וחווה שיפור, בכל זאת חובות העבר שקשורים להתנהלות הלא טובה הזו עם כסף, תובעים פיתרון. אני אמנם לא תפקדתי, אבל הוא זה שיצר את המצב בפועל. ואולי אני? איפה עובר הגבול באחריות שלי ושלו? מסובך לי להבין ואני ישר נוטה לקחת על עצמי את הכל. ובכל מקרה, זו קארמה, מפני שזה משפיע על שנינו. האם אפשר לשנות קארמה? מהי הדרך הנכונה בכלל?
ומה לעשות עם הגב התחתון שכואב כבר כמה ימים?
ולגבי פשטות מרצון, אני חווה כבר שנה פשטות בלי רצון: הכל בצמצום, הכל במינימום. יש לכך המון דברים טובים (חופשות באוהל למשל...) עשה המון דברים טובים למשפחה, המון פינוק ומגיע לי פשוט הסתיים.
ועדיין...

מה לעשות עם הגב התחתון שכואב כבר כמה ימים?
אמבטיה אמבטיה אמבטיה....ו/או לרבוץ, לקחת פסק זמן (כמו ג'אמוס) באיזו בריכה/ים/נחל/ג'אקוזי/שלולית.
מים, הרבה מים, לשתות, להיות על-יד , להיות בתוך, לשמוע את הפכפוך...לנוח בהם.
וגם- להזמין מסג'.

בכל זאת חובות העבר שקשורים להתנהלות הלא טובה הזו עם כסף, תובעים פיתרון.
אז מחזירה אותך שוב לשאלה הנשאלת:

מה מפחיד (הכי מפחיד) בפשיטת רגל?

אני ישר נוטה לקחת על עצמי את הכל.
זו הדרך העדיפה בעיני.
כי רק על החלק שלך את יכולה ממש להפיק מהשעור ולתקן בפועל.

הנושא שלי לא כל כך מעניין אף אחד
אותי זה מענין מאד, ומאד רלבנטי לחיי.
הרבה ממה שכתבת מתאר גם את המצב שלי ושל משפחתי.
בינתיים אני קוראת בשקט כי אין לי עדיין משהו לתרום.

שליחה על ידי אחת* » 25 יוני 2006, 19:19

היום התקדמתי קצת בבירור הנושא של פשיטת רגל. עדיין זה מאד מפחיד אותי, בעיקר העובדה שזה יהיה בחוץ: כלומר בכותרת: נכשלתי... ומה יהיו ההשלכות של זה. האם אחרי זה תמיד יזכרו לי את זה? בנקים, מקומות עבודה, אנשים?
קבלתי את העבודה החדשה היום ואני מתחילה בעוד כשבועיים. אני נרגשת, כי זה אומר מפגש עם צוות שאני מאד אוהבת ואני מרגישה שזה עבודה שמקדמת אותי ואת הכישורים שלי. השכר די גרוע ואין דרך להתמקח עליו - זה מה שיש כרגע... עדיין זה מכפיל את המשכורת החודשית שלי...
אני הולכת לעבוד הרבה מאד, בכל העבודות שלי ולתמרן ביניהן כמו תמנון עסוק... זה גם מלחיץ. ומצד שני - כל עבודה (ויש עוד כמה) עונה על צורך כלשהו, על איזה פן באישיות שלי. אולי יש לי פיצול אישיות. אתמול הייתי צריכה שוב לתאר את "מה שאני עושה" והקראתי את כל הרשימה וחשתי מעין בושה. זה נשמע לא רציני כל כך... האם אי פעם אתבגר ואהיה משהו אחד?

<ציפציף ממחשב אחר>
ומה לעשות עם הגב התחתון שכואב כבר כמה ימים?
מדהים! כתבת במקרה או שאת יודעת -
שהמשמעות של כאבים בגב התחתון בגישה ההוליסטית היא,דאגה בנוגע לכסף.
כך שהפיתרון הוא גם מסאג',הרפיה ואמבטיה חמה,
אבל בעיקר התבוננות,מה בעצם מדאיג אותי.
יש דיסק נהדר בנושא פרנסה של הרב יובל אשרוב הכהן,ממליצה בחום.
(יש גם אתר של המכללה שלו לרפואה אלטרנטיבית שנקרא-"אילימה")
האם אי פעם אתבגר ואהיה משהו אחד?
רק אם באמת תרגישי שאת צריכה. -<את צריכה?>

עמותה בשם פעמונים- עוזרת / נותנת כלים שאת בעצם בוחרת איך לבנות את עצמך נכון מבחיה כלכלית.
דרך יסית ארוכה ומתישה אך שווה את המאמץ.
והיה ואת רוצה פרים
[email protected]
בהצלחה

שליחה על ידי אחת* » 28 יוני 2006, 10:15

החדשות האחרונות הן שלא הולכים לפשיטת רגל. קיימנו שיחה בנושא עם כמה אנשים וכולם יעצו לנו כיצד להתנהג ומה לעשות. אני חשה הקלה. שלימנו חוב גדול אתמול מהכסף שחסכנו לתשלום חוב אחר. כשיגיע המידע על החוב הנוסף נראה מה לעשות ויש כנראה הרבה מה לעשות.
בינתיים אני תקועה עם עבודה שמתנהלת מבחינה כספית בצורה גרועה ולומדת להרפות ולהתמקד במה שעובד. מרגישה הכרת תודה לכוחות הבונים של העולם ומבינה שהתקדמתי עוד שיעור.
אני משתתפת בקבוצת תמיכה בנושא חובות ותת השתכרות ושמעתי על עמות פעמונים, אבל נראה לי שאני בדרך הנכונה כרגע.

אני היום נמצאת במין מכשול מרוצים או מכשול תשלומי חובות
לפעמים אני עוצרת את המרוץ ושמה לב שכל ההתנהלות שלי לגבי הכסף היא מעין מעגל אחד גדול של חובות שסוסב סביב עצמו והופך למערבולת שמאוד קשה לצאת מימנה
היום אני מנסה את הדרך של תשלומי מזומן ומקווה שבאמת אוכל איכשהו לצאת ממערבולת זו

ויהי אור!!! יש עוד מישהו שמתעניין בסוגיות מערבולות הכסף והחובות!
היבט אחר של תת השתכרות הוא תת תעסוקה: עבודה בתנאים בין לא הולמים ללא חוקיים. נחלת רבים יותר ממה שחושבים. כמה בכלל מודעים לזכויותיהם כשכירים, או בכלל מושג לגבי מה נכון וראוי?
אם מעניין אותך קצת לקרוא מה אחרים כתבו כאן בעניין, יש את להגיע לחירות כלכלית, ובכלל את מדור כסף עבודה.

חזרתי לדף הזה היום.
אני מתנדבת ביום בעמותת פעמונים וגם משתתפת עדיין בקבוצה של בעלי חוב וחשבתי שכדאי שפעמונים יכירו את הקבוצה. זה היה די מדהים לקרוא את מה שכתבתי, חבל שלא כתבתי יותר בתקופה שהתמודדתי עם בעיות אדירות של כסף וחובות... הייתי יכולה להוציא ספר....
אז חשוב לי לכתוב למ שעדיין נאבק בבעיות כלכליות שלפני שנה סיימנו לשלם את כל החובות שלנו (Aהיו בסדר גודל של מאות אלפי ש"ח), אנחנו אפילו חוסכים כסף, יצאנו לחופשה בחו"ל כבר פעמיים בשנתיים האחרונות ואנחנו - בונים בית. אין לנו מינוס בבנק ואנחנו ממשיכים לחיות די בצניעות, אבל בטוב....

וואו, מדהים,
תוכלי לספר עוד?

תשאלי - אני מתה לספר רק לא יודעת מהאיפה להתחיל....

אחת, תוכלי לכתוב איזו קבוצה של בעלי חוב, מטעם מי וכו' .
גם אני מתה לדעת על התהליך המדהים, ב-4 שנים לשלם חוב של מאות אלפי שקלים , לנסוע לחו"ל, להתחיל לבנות בית, נראה לי קסם. רוצה לדעת ...

תשאלי - אני מתה לספר רק לא יודעת מהאיפה להתחיל....

מההתחלה, לא?

איך סגרתם את החובות? אפשר להתחיל מהסוף של מה שכתבת בפעם הקודמת...

גם אני מתה לדעת על התהליך המדהים

גם אני במתעניינות, ספרי לנו

מנסה להחיות את הדף.
אני עצמאית, בעלי עובד בשכר מינימום.
אנחנו לא אנשים שבאים מכסף או צריכים יותר מדי ממנו, אבל בכל פעם שאנחנו סוגרים את המינוס נדמה שקופצת עלינו הפתעה כלכלית חדשה. מעבר דירה, תינוק (הפתעה חיובית), נסיעה לא צפויה אך הכרחית. תמיד יש משהו. אנחנו לא מבינים מאיפה אפשר בכלל לחסוך וזה עוד לפני שהתינוק נכנס לגן בשנה הבאה.
"מה את רוצה?" שואל אותי המרגיעון הצהוב.
אני רוצה לא לעשות חשבון על כל שקל. רוצה שבעלי ימצא עבודה טובה יותר. רוצה להרוויח יותר בעסק. רוצה לצאת לנופש, לעשות דברים שפעם יכלתי לעשות והיום אני חולמת עליהם.
איך חיים ככה? איך סוגרים את המינוס?

אולי את לא צריכה להיות עצמאית כרגע. אולי את צריכה לעבוד תמורת משכורת - גם בשכר מינימום (אלא אם את מרוויחה כרגע אותו הדבר).

רוצה להרוויח יותר בעסק.
מה את עושה כדי שזה יקרה?

אני רוצה לא לעשות חשבון על כל שקל
מאחלת לך שיקרה בקרוב, מכל הלב

אבל כרגע אין ברירה וצריך להגדיל הכנסות, זה צריך להיות הכיוון. זוכרת מה שעשיתי אחרי שסופסופ מצאתי עבודה, וזה לקנות ערמונים וחלב בקרטון - כי יכולתי להרשות את זה לעצמי.

העסק לא בסכנת סגירה, אבל המיתון נותן אותותיו. זה משהו שקורה בכל השוק. סגירת העסק תהווה שלושה צעדים אחורה וזריקה לפח של עבודה של שנים. אני מרוויחה יותר משכר מינימום, אבל ההכנסה לא תמיד יציבה.
אני עושה מה שצריך (אומה שאני חושבת שצריך) כדי להגדיל את ההכנסות אבל תזרימית לפעמים זה לא פשוט.
צריך ללא ספק להגדיל הכנסות. השאלה איך.

יש עמותה שנקראת פעמונים.
אני חושבת שהם עוזרים בשאלות כאלה.

אלמונית יקרה
קודם כל בצד המעשי של ליווי פעמונים בקליפת אגוז:
א. עמותת פעמונים עוזרת בבניית תקציב משפחתי שמשקף הכנסות והוצאות.
ב. במסגרת התהליך עוברים על הסעיפים ובודקים בהוצאות סדרי עדיפויות, אפשרות להקטין הוצאה בדרכים שונות ואפשרויות להגדיל הכנסות.
ג. צפוי שבכל חודש יהיה בלת"ם ולכן גם את זה צריך לתקצב.
ד. מניסיוני כעצמאית צריך לסגור פק"מים בחודשים טובים יותר ליום סגריר.
ה. עוד מניסיוני כעצמאית - צריך לדעת להסתכל על ההכנסה כברוטו ולהבין כמה נטו בפועל מתוך זה יש לך, אחרת נדמה לך שנכנס 10000, בפועל יש לך 6000.

ועכשיו בצד האנושי:
האמת, ממש לא פשוט עכשיו, גם לי. חלה שחיקה מאוד גדולה של כל מעמד הביניים. אני מוצאת את עצמי מצמצמת במקומות נוספים, ועדין מתקשה לשמור על איזון כלכלי.
יש נחמה בצרת רבים? לא כל כך...

את מוזמנת לפנות לעמותה באיזור מגוריך ולקבל כלים טובים לשיפור המצב.
מציעה לך גם במיידי להתייעץ עם רואה החשבון שלך - אולי יש לך הוצאות שאת יכולה לכלול בתוך ההוצאות המוכרות, ואת לא עושה את זה?

בהצלחה

תודה.
כבר עברנו תהליך עם פעמונים. כך צמצמנו את ההוצאות וסגרנו את המינוס לפני שנה.
כרגע ההכנסה נטו שלנו בחודש כל כך קטנה שאם מישהו היה שומע כמה היא באמת, לא היה מאמין שאנחנו מצליחים לחיות ממנה.
יכול להיות שבעסק אפשר להקטין הוצאות. לא בטוח בכלל, אבל אולי. בכל מקרה, לא מדובר בעסק מתחיל ואני בחורה שיודעת להסתכל על הדברים בראייה עסקית. יודעת בדיוק כמה יש ומאיפה אפשר לקצץ.
אין נחמה בצרת רבים. בסוף אני זו שלא מצליחה להרדם בלילה בניסיון להבין מאיפה מגרדים כסף להוצאות שבאמת אין ברירה אלא להוציא.

מה עם הלוואות ללא ריבית ?

הלוואות צריך להחזיר בסוף....
בעסק כבר לקחתי אחת. בחיים הפרטיים אני משתדלת שלא.

באופן טבעי

באופן טבעי