תמרול ה

[שי*]

אלהן...תקשיבו קיבלתי ארנבים ברגז שמתי להם כלוב ואוכל והמיים בקערה...\
1}זה בסדר להם בקערה?
2}מה לעשות עכשיו?<
3}יש משהו דחופי לעשות!!?
תעזרו לי!

[תמרול_ה*]

שי
כנראה כתבת בטעות בדף הזה
ממש אין לי מושג מה לעשות עם ארנבות...
אולי כדאי לחפש באינטרנט "טיפול בארנבות" ולראות אם יש שם עצות טובות...
בהצלחה ובהנאה!

[יעל*]

ראית את הידיעה על הדמוקרטי בירושלים?
הי. כן, ראיתי, בטח שראיתי...
מאוחר מידי בשבילנו. וכבר לא מתאים. מקווה מאוד מאוד בשבילך ובשביל עוד רבים שמחפשים אלטרנטיבה שזה ייצא לפועל.
לפני כמה שנים הייתי קופצת על המציאה....

[יעל*]

אנחנו נהיה באיזור ציפורי בעוד שבוע בדיוק. אנחנו נהיה אז יותר מזרחה וצפונה....
חוץ מציפורי עצמה (הפסיפסים וכו'...) יש במושב ציפורי את בית הבד "ריש לקיש" שהוא מקום ממש מדליק ומומלץ.
תגידי מה אתם רוצים לעשות, מה מעניין אתכם, ואז בטח יהיו הרבה רעיונות... תלוי גם לאיזה מרחקים אתם רוצים לנסוע...

לגבי הדמוקרטי - את רוצה שאתקשר למס' הטלפון שרשום שם בדף ואבקש שייצרו איתך קשר במייל? אעשה את זה בשמחה.

[ירון_בית_ספר_דמוקרטי*]

הי תמר, אני מצטער פשוט לא היינו בבית תקופה ארוכה ולא חזרתי אלייך כי לא הייתי ליד האינטרנט. בכל אופן הנושא של הפיכת גבעת גונן לבית ספר דמוקרטי התקדם מאוד במהלך השבועות האחרונים ונראה שזה הולך להתממש. אני רוצה לצרף אותך לעידכונים שאנו שולחים וגם להודעות על הפגישות שמתקיימות. אשמח אם תוכלי להיות נוכחת בהן.
אם תוכלי לשלוח לי את כתובת האימייל שלך ל[email protected]
ירון

[יעל_צ*]

היינו 5 ימים במקום מאד פשוט ויפה בטבע, מאד מאד בסיסי וכיפי
גם אנחנו היינו לפני שבוע בערך במקום שעונה על ההגדרה (אבל בגליל המערבי) וכל כך נהניתי שם!
בכלל היה לנו טיול מאוד מוצלח הקיץ. בעיקר הרבה הרבה מים מכל הסוגים.... ים, נחל, נהר (ירדן.....), אגם....

שוב שוקעת במחשבות על שינויים. אצלנו תודה לאל אין שום שינוי השנה אצל הילדים, כך שהשנה אמורה להתחיל בלי זעזועים מיוחדים.
את השינוי הגדול נשמור לשנה הבאה.... מקווה מאוד שיהיו התפתחויות חיוביות אצלכם עם הדמוקרטי. תעדכני.

ובלי קשר, הציצי בזמנך הפנוי בדף בדידוותו של בוחר האבטיח , צפויה לך הפתעה נעימה.

[נוסעת_סמויה*]

@}

[עוברת_אורח*]

מאד אהבתי מה שכתבת ב אוי אני אמא מזניחה, כולל ההפניה ל תפישות שבי (מהדפים האהובים על שתינו, נכון?)
נראה שיש אנשים שבאים לכאן כדי להשתנות ויש כאלה שבאים כדי להתחזק עד יותר בדעות אתן הגיעו....

[פלוני_אלמונית*]

מה שלומך?
יש חדשות באגף החינוך או באגפים אחרים?



יעל צ

[פלוני_אלמונית*]

תעני לי בדף שלך, בסדר?

[תמרול_ה*]

הי יעל היקרה,
אני לא שומעת בינתיים מהבחור של בית הספר הדמוקרטי החדש שרוצים לפתוח בירושלים (זה מה שהתכוונת?) בפעם האחרונה ששמעתי ממנו אמר שיש הרבה התקדמות ויש תקוה ממשית שאכן ייפתח בשנה הבאה, ומשום מה הוא לא חוזר אלי. חבל לי כי מאד אשמח לסייע שם.
האמת שהיות והם מסתייעים במכון לחינוך דמוקרטי - אני יכולה לברר גם שם מה קורה. אנסה לעשות זאת.

רציתי לשאול אותך שאלה פרנואידית - נראה לך שאני מעצבנת אנשים "שם"? מרגישה שלא מתיחסים אלי.... אולי אני נדחפת? אפשר גם במייל (-:
יש סיבה מיוחדת לשאלה שלך?
ומה שלומך את? (שואלת לגמרי באמת באופן באלאנטי ישיר וחד משמעי )

[פלוני_אלמונית*]

אני לא שומעת בינתיים מהבחור של בית הספר הדמוקרטי החדש שרוצים לפתוח בירושלים (זה מה שהתכוונת?) כן, לזה התכוונתי.
אני מציעה שפשוט תתענייני מידי פעם ותשאלי אם יש משהו שאת יכולה לעשות.... מקווה שהיוזמה תצליח.
ולא, אין לי סיבה "מיוחדת" לשאול. סתם נזכרתי (ראיתי את שמך בבאופן....).

רציתי לשאול אותך שאלה פרנואידית
נראה לך שאני מעצבנת אנשים "שם"? ממתי את יודעת לעצבן אנשים?
אולי אח"כ נתכתב קצת במייל. צריכה לעשות כמה דברים. @}
יעל

[אמא_של_ליה*]

תודה. נעים לדעת שיש מישהו שלא עצבנתי בלי להתכוון.

[נוסעת_סמויה*]

תודה רבה על האיחולים - אני לוקחת אתי את דימוי המסע, הוא מאוד קולע.
מה שלומך?

[נוסעת_סמויה*]

התקופות האלה של חוסר שקט ואי נחת הן לפעמים קטליזטור משמעותי לצמיחה. מקווה שכך יהיה אצלך הפעם.
מהמעט שאנחנו מכירות, אני מרגישה שאת צריכה לכתוב, ללבן עם עצמך את הדברים באמצעות כתיבה. כשאת מהרהרת בכתב, אפילו אצלי הדברים מתבהרים והצרות מתגבשות ליופי...

אני בסך הכל בסדר גמור. "מנקה שולחן" בעבודה, מקננת בבית, ובעיקר משתדלת לטפל בעצמי גופנית ונפשית.

[יעל_נוי*]

ברור שהכל בנינו בסדר לפחות מה שאני יודעת.
אני בטוב.
ואת?
לא זוכרת שכתבת לי והתעלמתי אבל יכול לקרות לי אז שולחת התנצלות מעומק הלב.
לא נמצאת פה הרבה ולכן לא ממש מעודכנת.
מקוה שאת בטוב וגם בנותיך.
שיהיה חורף רטוב וחם
יעל

[עינת_גל*]

הי, בקשר לדמוקרטי בירושלים -
יש שם גן?
איתי יהיה בן חמש בשנה הבאה ואני מתלבטת אם להמשיך באנתרופוסופי או לשנות כיוון...
אז לפני שאני שואלת רציתי לדעת אם זה בכלל יהיה רלוונטי או שזה רק מגיל שש.
תודה, וכמובן שאשמח לשמוע כל מה שנראה לך רלוונטי.
(אנחנו מכירות נכון? מהחוג בית של בשמת?)

[נוסעת_סמויה*]

טוב, תודה. @}
ילדתי ביום שני תינוקת מתוקה. שמה גילי. הלידה הייתה קצרה וקלה ואפילו חוויית האישפוז (מח' ביות מלא בעין כרם) הייתה חיובית להפתיע. עכשיו רק נותר להסדיר את ההנקה (סיפור לא פשוט בשבילי) ולצלוח את תקופת ההסתגלות לשינוי. הגדולות שלי די מג'וננות כרגע...

[נוסעת_סמויה*]

ומה שלומך?

[נוסעת_סמויה*]

תודה @}

[נוסעת_סמויה*]

תודה על האכפתיות. אני בסך הכל בסדר. עוברת דרך תקופה של קושי בהנקה (מניקה עם צינורית ואח"כ שואבת חלב בכמויות מזעריות. זה מתיש והופך אותי פחות זמינה לבנות, והן כמובן מגיבות לזה. מקווה שזה יסתדר תוך שבוע-שבועיים). חוצמזה אני נזכרת עכשיו כמה זה קשה להיות יום אחר יום בין ארבעה קירות, בפרט בחורף כשלא תמיד אפשר לצאת לטיול בשכונה. הבדידות הורגת אותי. אני מוכרחה למצוא משהו משמעותי לעשות עם הזמן שלי בבית. אולי אתחיל לכתוב קצת מחשבות בדף שלי. אולי זה יעזור לדברים להתבהר.
ספרי מה שלומך,
נ.

[עינת_גל*]

לא, לא הייתי אצלך ולא זכיתי לראות את הבית המסודר שלך (-:
הייתי אצל יעל צ ואצל מישהי שאני לא זוכרת איך קוראים לה בדרך בית לחם. נדמה לי שבשני המפגשים האלה גם את היית.
לא יודעת איך לתאר את עצמי, לא נורא, בטח ניפגש מתישהו בעיר הקטנה הזו שכולם בה מכירים את כולם ואני עדיין זוכרת כל מי שאי פעם פגשתי למרות שגם אצלי ההארד דיסק כבר לא משהו.

[בשמת_א*]

סתם, קראתי אותך בדף עם השם הארוך על הסובלנות וחריגים, ובאתי רק לתת גדול, מקסימה!

[בשמת_א*]

ואצל מישהי שאני לא זוכרת איך קוראים לה בדרך בית לחם
עדי, נדמה לי שהיא עדיין בחו"ל עם המשפחה.

[נוסעת_סמויה*]

התרגשתי ממה שכתבת בדף על הסובלנות, וכמובן הסכמתי עם כל מילה.
אני באמת חושבת שאת צריכה לכתוב ספר. אם תרצי שאוסיף להפציר בך ולשכנע - רק תגידי.

[אורה_גבריאלי*]

מצטרפת לנוסעת סמויה - שכדאי שתכתבי - ספר, או אולי בלוג במקום נוסף - כמו קפה דה מרקר או איך שקוראים לזה - או משהו דומה בנושא של אנשים עם מוגבלויות - חוויית החיים שלהם, הצרכים, העלבונות, ועוד ועוד - לטובת אנשים עם מוגבלויות ולטובת כולנו כחברה.
ואפשר גם לארח שם אנשים נוספים עם חוויות נוספות.

[אורה_גבריאלי*]

באמת מתי?

[סגו_לה*]

ראיתי שכתבת מסיפורו של ר' נחמן,
אז רק מדייקת הספר שציינת רק מצטט מתוך הספר של ר' נחמן "סיפורי מעשיות" ושם הסיפור הוא מעשה בשבעה קבצנים או בעטלר'ס בעגה היידית.
מה שמדהים זה שאני חוזרת עכשיו ממפגש אימון סינרגיה ואת השיעור פתחה אחת הנשים בדיוק בלימוד החלק של החרש במעשיה.<מיסטי ממש>
מה שהיא שיתפה אותנו,שהרי כל העיניין של כל קבצן היה דווקא מהחיסרון שלו ,זה מה שהראה את גדלותו,החרש משתף שאם כל מה שהוא שומע מהעולם יש בו חיסרון,גם לעצב וגם לשמחה(שלכאורה ממלאת מקום שהיה חסר) אז הוא לא מעוניין לשמוע והוא בוחר בחיים בהם הוא מקשיב רק לקול הפנימי הנקי שלו.
מקווה שלא זייפתי בהעברת המסר .
מעניין אני כותבת זייפתי וזה גם עדות לחוסר דיוק דרך צליל לא מדויק.

[דגנית_ב*]

כל כך לא מנדנדת!
אני מרגישה שנכתבות בדף הזה מילים שבשבילי - גם אם הן נכונות באופן כללי - הן חלולות ומכלילות וחד צדדיות.
מרוב רצון להראות את התמונה הכללית של המין האנושי, הן מפספסות את בן האדם, המסויים, היום ועכשיו.
ואני לא מעזה בעצמי.
אני נותנת לי נקודת מבט גם כלפי הבן שלי. נקודת מבט שבנתיים אני צריכה שיאירו לי אותה מידי פעם.

[סגו_לה*]

בשמחה

[בשמת_א*]

לא מצאתי תשובה ממך בעניין התזכורות שלי, אם את מעוניינת להמשיך לקבל אותן (-:
פשוט עברתי על כל הרשימה וכל מי שלא ענתה, אני שולחת לה מייל אישי. אז איתך אני חוסכת מייל אישי... P-: (נכון שכל כך הרבה יותר קל לכתוב בבאופן מאשר במייל?)

[בשמת_א*]

תודה, מחלימה ל-א-ט (מדי).
לצערי אין אפשרות להפריד בין המיילים השונים, כי אני שולחת ל"קבוצה". חוץ מזה שלאחרונה אני משלבת את המשימות בטקסטים "רשימתיים".
מה שכן, הנה דבר טוב בשבילך להתאמן עליו: לשחרר! לראות משימה, להגיד לעצמך, טוב, את זה כבר עשיתי לפני חודשיים אז יש לי כרגע פטור מעצמי לחודש הקרוב P-: טוב, אין דבר, מחר נקנה עוד אבוקדו (-; ואני בסדר כמו שאני, הכל בסדר, אני עושה מה שמתאים לי, ודוחה לאחר כך מה שעדיין לא מתאים לי (-:
את זוכרת את המפגש שעסק בפרפקציוניזם? זה זה! רוצה שאשלח לך שוב את תמצית הפגישה שהיתה אצלך בנושא? (-:

[ליאת_טאוב*]

תודה.
נשמח אם יש להם משהו שאנחנו צריכים.

[שמש_בחורף*]

אני לומדת המון ממה שאת כותבת.
(במיוחד הרגשתי את זה בדף על שרגא, אבל לא רק)

[שמש_בחורף*]

דףהבית שלך משאיר אותך תעלומה...
כן,
פה אני רק וירטואלית
בחיים האמיתיים אני משתדלת להיות רק אמיתית...
ולא מערבבת.
ישראל נורא קטנה.

בכולופן, כל מה שכתבת להציג את עצמך בתחילת הדף - נכון גם לגבי, בשינויים קטנים: במקום ירושלמית - מהצפון, ואמא לבן ובת.
נכון שזה לא משנה בכלל את התעלומה? (-;

[אורה_גבריאלי*]

לדעתי דווקא צריכה לכתוב לילדים ולגדולים. טוב לא צריכה - אבל זה יהיה כיף גדול.
קראתי את הסיפור לרז וגם הוא רווה נחת.
ולגבי הערותיה של נגה - בסדר, סיכמנו שצריך עוד עבודה. ועדיין זה מלא חן וקסם.

[יעל_צ*]

תודה על הדאגה..... הכל פחות או יותר בסדר. גייסו את א', אבל הוא לא ממש קרבי. הוא לא בעזה.
יום טוב...

[ליאת_טאוב*]

תודה,
מצאנו את החנות המגניבה!
כבר קנינו מיטת עץ יפה לבת.
שוב תודה.

מה שלום הבנות?

[בית_ספר_דמוקרטי_חדש_בירושלים*]

בזמנו אני זוכר שהתעניינת בקשר לבית ספר הדמוקרטי.
כרגע יש התקדמות משמעותית. פתחתי דף באתר עם מידע נוסף.
אם זה מעניין אותך את יכולה גם להגיע לאחד מן הימים הפתוחים שיהיו.
ירון

[יעל*]

הי

אני עסוקה בלחפש חלופות למוסדות לבנות. מה האופציות?
אנחנו, כרגיל, מתלבטים. בינתיים מתחילה ההרשמה לחטיבות הביניים לבן הגדול, אז רושמים, אם כי לא ברור (גם כן כרגיל) איפה נגור בשנה הבאה.
אגב, בקס"ם מקימים חטיבת ביניים.... ממש מקווה שזה יצליח להם. יש גם איזו תוכנית להפוך לבית ספר ניסויי מוכר, ואז ייתכן שכל עניין הכספים (שכר לימוד) יהיה הרבה יותר פשוט.
אבל כידוע הדברים האלה לוקחים זמן.



(בבקשה תעני פה, שהשיחה תהיה מרוכזת במקום אחד....).

[יעל*]

אה, ואני לא ממש דוברת צפרירית....

[יעל*]

שלחתי לך מייל, קצת באיחור. סליחה.
לא היינו בסופ"ש בבית. נסענולמשפחה באזור טבעון, קצת חגגנו ימי הולדת, קצת טיילנו. עכשיו כולם ישנים ואפשר סוף סוף לעשות
את הדברים החשובים באמת, כמו לשוטט ב"באופן"....
שבוע טוב.

[יעל*]

הי, קיבלת את המייל שלי?
מקווה שכן. את שלך קיבלתי בכל אופן....
מה שלומך?
אנחנו, כמו בכל שנה בעונה הזאת, נכנסים להתלבטות מעבר הדירה. האם להמיר את עיר הנצח במושבת הבילויים.....
לילה טוב.

@}

[יעל*]

הבנתי.... מקווה שהכל ייגמר מהר ובשלום.

[אורה_גבריאלי*]

מה שלומך, יקירתי?

כתבתי לבתך המתוקה. תעשי לי טובה - אם אני לא שמה לב - כי מזמן לא הייתי כאן - ותגידי לי אם היא עונה ולא התייחסתי, חלילה.

אוהבת אותך מאוד
אורה גבריאלי (שם זמני)

[לי_הילדה*]

הי אמא

[סימונה_מדימונה*]

הדפים שלי מתרבים בקצב מדאיג!
הצילו!

נישוקים
סימונה מדימונה, אלכסנדרוניה ממקדוניה ואורה גבריאלי

[תמרול_ה*]

הי מתוקות שלי, אורה וסימונה ואלכסדרוניה!!
כן תרבו ותגדילו את האושר בעולם!
הבנות עם רמי בעדלאידע בחולון, עם יהודית, מקוה שיצאו מזה לא סחוטים מדי, רמי אומר שמאד צפוף שם.
מקוה שתהיה להם חויה נחמדה.
מה שלומך יקירתי? מחר אני ביום חופש עם הבנות לכבוד פורים!
מנסה לחשוב מה לעשות, כי בירושלים זה פורים אבל בתל אביב כבר לא!!
הוהבת
תמר

[עשב_השדה*]

היי תמרולה
תודה על התודה
עניין של אבחנה מבדלת..........
יש ילדים ויש ילדים
יש אנשים ויש אנשים
לא?
ותמיד מה שמפריע בולט יותר ממה שנפלא
לעין לא מאומנת
|חיבוק|

[פותחת_דלת*]

הי תמרולה,
אני זאת המסתגרת מהדף של המנודה.
החלטתי לפתוח דלת ולצאת.
תודה על מה שכתבת לי.
@}

[נוסעת_סמויה*]

תודה על הביקור.
שלומנו טוב מאד. למעשה אני כבר ארבעה חודשים בשיכרון של אהבה ואימהיות, מתמכרת להוויה הביתית ולהתערסלות בתוך המחשבות שלי שעות כה רבות ביום (בישול זו התרפיה שלי. אילו רק הייתי יכולה להגיד אותו דבר על סדר וניקיון...). אני מסניפה את התינוקת ומתמוגגת מאחיותיה הגדולות, ורק החזרה הצפויה לעבודה (אי שם במאי) מעיבה על כל המתיקות הזו. הלוואי ויכולתי להרשות לעצמי שנה בבית, הלוואי ויכולתי להפסיק לעבוד כדי לאפשר למשהו חדש לגמרי לנבוט בספֵירה המקצועית.
ואת?

[סימונה_מגבריאלי*]

יקירתי,
כתבתי לבתך המתוקה - למקרה שתפספס את זה.

נישוקים

[לי_הילדה*]

הי אמא [-: (-: !!!!!!!!!!!!!!!!!!???????????????{}{}{{{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{} |||||||||||||||||||||||| סתם צחכתי

[נוסעת_סמויה*]

אני הולכת עם העצב של ההודעה שלך כבר כמה ימים וחושבת מה לכתוב. מרגישה שעשית דרך מאד ארוכה כדי להגיע למי שאת היום, לחיים הטובים שיש לך, אבל זמנים של קושי עדיין מחזירים אותך אחורה, לעמדה המאד פגיעה שלך בעולם.

נזכרתי במשהו שרציתי להציע לך כבר לפני כמה חודשים בעניין הכתיבה שלך. משימת כתיבה. לכתוב מין "ממואר", את סיפור החיים שלך, של תמר שהיא, בין הרבה דברים אחרים, לקוית שמיעה. אני לא יודעת למה זה עולה לי שוב עכשיו, אבל יש לי אינטואיציה שזו כתיבה שיכולה להתחיל משהו טוב עבורך. אם תכתבי, אשמח לקרוא @}.

[נוסעת_סמויה*]

אני אמתין לך בסבלנות. אחרי הכל, לא אומרים נוּ לצ'יפס, והדרך הכי טובה לגדל גינה היא להזניח אותה קצת, כלומר לתת לתהליכים הטבעיים לעשות את שלהם בקצב שלהם (מקווה שהדימויים שלי לא לגמרי מעורפלים. תראי מה השעה).

[לי_הילדה*]

הי אמא [-:

[נוסעת_סמויה*]

@}

[אמא_של_ליה*]

תודה @}

[נוסעת_סמויה*]

לא מוותרת לך על משימת הכתיבה

[יעל_צ*]

@} @} @}

היום, במסגרת ההתלבטויות האינסופיות א' שאל אותי: מה הכי חשוב לנו בכל הסיפור,(מעבר דירה וכו'). פתאום דברים שהיו לי כל כך ברורים לפני שלוש שנים כבר לא כל כך ברורים....

<סוף סוף מדברים, גם זה משהו....>

[יעל_צ*]

אני במייל, את יודעת.

<קראתי אצל נוסעת סמויה>

[נוסעת_סמויה*]

את מוזמנת בחום להשתמש בי עכשיו בכל דרך שתמצאי לנכון. אני מרגישה שאת זקוקה לתמיכה וזו זכות בשבילי להקשיב ולתמוך בך. אחרי הכל אנחנו מכירות כבר כמה שנים טובות.
שמרי לך את הכתובת שלי ומחקי אותה מכאן, בסדר?

[עירית_לוי]

קראתי אותך עכשיו ב-תפישות שבי.
שולחת לך חיבוק

[נוסעת_סמויה*]

בכלל בכלל אין בעיה. להפך. אני זקוקה ליעוץ הזה ולא ידעתי לאן לפנות.
קראתי כבר את המייל הארוך ואני מקווה להשיב בקרוב.
שבת שלום @}

[עירית_לוי]

[שיחות*]

שלום, שלום!

[אמא_של_דגיגונת*]

הי, רק עכשיו ראיתי שהשארת לי הודעה בעמוד האישי. תודה רבה שענית לי בדף של הלקויי שמיעה. זה מעניין אותי מאד, ואני מוצאת את עצמי (באופן מוזר) מזדהה שם עם הרבה דברים. מצטערת שלקח לי קצת זמן לענות, היו כמה ערבים שלא היה לי זמן פנוי (גם עכשיו אני מגיעה לזה רק באחת בלילה...שעון ארה"ב). עכשיו כתבתי שוב בדף.
@}
<וגם, חג שמייח!>

[נוסעת_סמויה*]

@}

[בשמת_א*]

_הרגת אותי מצחוק.
מה שלום אבא שלך?_
איזה יופי! הצחוק יפה לבריאות (-:
אבא שלי עדיין מאוד חלש, ויש לו כל הזמן חום לא מוסבר, אבל באמת משתפר. לאט לאט, אבל משתפר. תודה על השאלה!

[רוקדת_לאור_ירח*]

הי תמרול ה ,
לא יודעת אם הוא מגיע לירושליים, יודעת בודאות שלמודיעין הוא מגיע,תצטרכי לשאול.
דברי עם אחותי (היא מתעסקת עם ההזמנות) מיכל 054-5203206
לקוסם קוראים סילבן, לי קוראים יולי, את כמובן יכולה לומר לה שהגעת דרכי (:

[יעל_צ*]

מה שלומך? @}

השמיעי קול...

[פלוני_אלמונית*]

אין איזו חופשת קיץ באופק?
הי, כן, עוברים בקרוב. אספר לך במייל ...
יעלצ

[יעל_צ*]

ואו, פריז...... איזה כיף. מקווה שתצליחו לשלב בין האינטנסיביות לקצת בטלה. אולי תסעו לכמה ימים לאיזה איזור כפרי יותר ורגוע יותר מחוץ לעיר.... ?

[פלוני_אלמונית*]

בעניין התינוק והמים, עזבי. סתם.
התעצבנתי על איזה דף פה היום. יעבור לי....

יעל

[סוניה_זרחי*]

תמרולה,
ראיתי שכתבת בדף הספרים,
אז רוצה להמליץ לך על הספר (אם עדיין לא קראת) "שירת הגורילות" מאת דון פרנסיס יוז.
ספר מדהים שנכתב על ידי אשה אוטיסטית.....גאונה!
סוניה

[אמא_של_דגיגונת*]

_כמה שאני אוהבת את שייקה אופיר.
כל תנועה כל כך זאת שהיתה צריכה להיות._
גם אני אוהבת אותו מאד. איזו הבנת אדם יש לו.

טוב לראות אותך כאן.
תודה תמרול ה, ואני מתנצלת שנעלמתי מהדף על לקויי השמיעה. דוקא רציתי לכתוב אבל ככל שהזמן עבר שכחתי מה בעצם אני רוצה להגיד...
דרך אגב, אותו תלמיד אמנם יצא עכשיו לחופשת קיץ אבל ביקש לכשיחזור להצטרף לקבוצה רגילה. זה כמובן שימח אותי מאד... חשבתי שתרצי לדעת...
שיהיה שבוע נעים @}

[נוסעת_סמויה*]

תודה, תמר.
מקווה שהייתה לכם חופשה מקסימה ומחדשת כוחות.

[יעל_צ*]

הי
שלמונו טוב, עברנו לפני שבוע, ובינתיים שמחים ומרוצים..... ממש עולם אחר. הכל כל כך שונה...

מקווה שהייתה לכם חופשה מקסימה ומחדשת כוחות.

[יעל_צ*]

פשוט טוב לי פה.
מתאימה לי השלווה (למרות שזו קצת אשליה כרגע כי חופש גדול...), מתאים לי השקט.
הבית הרבה יותר גדול ויפה ממה שהיה לנו בירושלים (באותו שכ"ד כמעט...), ויש חצר עם פוטנציאל,
ואנחנו קרובים מאוד למשפחה וזה ממש נחמד, והכל הרבה פחות לחוץ מאשר בעיר.
וכן, זה קצת חור. היום חיפשתי תיבת דואר, ואין פה אבל לא נורא. לומדים לעשות סידורים כשנוסעים אל "העיר".
עכשיו רק נחכה למבחן בתי הספר, שיש לי הרגשה טובה לגביהם, אבל נחיה ונראה....

מקווה שאתם עושים חיים שם בפריז.

[יעל_צ*]

הי

מתרגלת לגור בפרובינציה....
את הדואר לתיבות הדואר של היישוב מחלק אדם מבוגר וחביב מהמושב הסמוך. אם מגיע "רשום" צריך ללכת אליו הביתה והוא נותן לך את המכתב הרשום.
הבוקר נסעתי על האופניים (עוד חידוש....) לקחת את המכתב הרשום שחיכה לי. אדון יוסף, הדוור, גר בבית מושבניקי כזה של פעם... אשתו תולה כביסה ואומרת לי: הוא במחסן...
יוסף לקח אותי לסככה גדולה כזאת, עם טרקטור וכו' בפנים, ושם, על עגלה קטנה,מסודרים בתאים קטנים מעץ, מחכים להם כל המכתבים.... אה, אתם החדשים, הוא אומר.... נו, איך השכנים? הוא שואל הכל נהדר, אני אומרת..... וחושבת - לפני שבועיים גרתי בעיר הכי גדולה בארץ, והנה אני על האופניים, בתוך סככה של טרקטורים, מקבלת מכתב רשום...

<ברור שלא הכל זהב, וזה שעוברים דירה לא אומרים שהכל משתנה לטובה..., אבל נעים לי פה ומרגישה שעשינו את הצעד הנכון.

>

[יעל_צ*]

הי
ברוכה הבאה לארץ.... מקווה שיהיה מעבר חלק לשנת הלימודים והעבודה המתקרבת כל כך.

היום (שבת) התעוררתי מוקדם, וברבע לשבע כבר עליתי על האופניים ונסעתי למושב הסמוך, (בערך 2 ק"מ מפה).
האוויר היה עדיין קריר וכמעט לא היו מכוניות, ככה שהעזתי לנסוע על הכביש הראשי (בשוליים, כמובן...).
על לוח המודעות של המושב הנ"ל גם גיליתי כמה מודעות מעניינות על חוגים לילדים, ולי...
גיליתי גם שאני לא בדיוק בכושר שיא... שישה-שבעה ק"מ באופניים זה לא בדיוק הטור דה פראנס ועדיין הרגשתי טוב טוב את רגלי המסכנות. .
אבל היה ממש כיף לגלות שאני עדיין לא זקנה מידי להרפתקאות קטנות כאלה.

שכחתי להגיד תודה בעניין ההצעה לשתילים. נראה לי שנסתדר. יש פה כל כך הרבה משתלות....

[שווי*]

שלום לך,תמרולה
אשמח לדבר איתך אם את גרה בירושלים ולהתיעץ במשהו בעפ
0504-265513
תודה

[אילה_א*]

הי
תודה שאת מתעניינת .
איליי בן ארבעה חודשים וחצי חלה בדלקת קרום המוח ואחת התוצאות היא שהוא התחרש
הוא בקושי זז ומוזןעל ידי זונדה וצינורית
הוא בשיקום באילן זה מין בית חולים ירושלמי ליד עין כרם
האבות שלו יעשו הכל כדי שהוא יצליח להתקדם הם מאוד מסורים
עדיין לא בטוחים אם הוא רואה וכמה אבל אמרתי להם שיש שפת סימנים לחרשים עיוורים ,אחד מהם ידע השני לא

[אילה_א*]

הבעיה היא שיש לו עדיין פירכוסים במוח ולכן עוד לא יעשו לו את השתל ולא בטוח בכלל אם יוכלו לעשות לו אותו לפני שנוזלים במוח יתאבנו ואז יהיה מאוחר מידי
עכשיו ראיתי שאת ירושלמית אולי את רוצה לדבר איתם לעודד אותם הם בירושלים
ההורים מעודדים אבל הסבתא מלאת חרדות

[אילה_א*]

נוזלים באוזן לא במוח

[אילה_א*]

אז זהו שמי שהיית הלו דלקת בקרום המוח קורה לו התאבנות של הנוזלים ואז לא ניתן לעשות שתל
זה מה שהם הסבירו לי ואני מסבירה לך בטח להם הסבירו אתזה רופאים

[פלוני_אלמונית*]

הי, בחיי שבדיוק חשבתי עלייך היום ורציתי לשלוח לך מייל. .
מה שלומך? האם הסמיילי שם בדף שלי הוא בקשר למה שאני חושבת?

מחר אני צריכה להיות בעיר הקודש וכולי מתרגשת. עדיין מרגישה שייכת לשם בעצם. אפילו קבעתי תור אצל הספר השכונתי שלי.

<אגב, אם נגיד אני ארצה שתיל של עץ לימון, אבל לא שתיל קטן אלא די גדול, תוכלי למצוא לי במחיר סביר אצלך שם בקק"ל?>


יעלצ

[יעל_צ*]

מה שלומך? מקווה שניפגש במקום פחות וירטואלי מאשר האתר של השירות המטאורולוגי....
חושבת הרבה על החיים הכל כך אינטנסיביים ולחוצים עד שאין זמן לחיות באמת...

קניתי לפני שבועיים בערך את הספר "אין מחיר לחופש". כתב אותו בחור שכתב לפני כן את "אלוף בטלות" (לא קראתי).
למרבה האירוניה, שבועיים לא היה לי זמן אפילו לפתוח את הספר.... אתמול התחלתי סוף סוף לקרוא שם קצת... הבנתי (טוב, זו לא הייתה הארה, זה משהו שכבר מציק לי הרבה זמן) שגם אני לכודה באורח החיים הבורגני צרכני משועבד, גם אם אני מנסה להיחלץ ממנו, וגם אם יחסית להרבה אנשים אנחנו חיים די בפשטות. .
האם אלה החיים שאני באמת רוצה? לא בטוחה... ממש לא.
מפחידות המחשבות האלה, כי לכאורה אין דרך החוצה. ואולי כן? על מה אני מוכנה לוותר ועל מה לא?
למשל, יש לנו שתי מכוניות (קנינו את השנייה לפני שנתיים, כש"לא הייתה ברירה" והייתי צריכה להסיע את הילדים לקס"ם) , ואנחנו חושבים לוותר על אחת מהן. זה יהיה כרוך באי נוחות מסוימת, אבל לא משהו שאי אפשר לעמוד בו, אני משערת. .

טוב, בעצם רק באתי לשאול מה שלומך....






.

[יעל_צ*]

קניתי לפני שבועיים בערך את הספר "אין מחיר לחופש". (4 ספרים ב 100 ש"ח, צומת ספרים....).

[יעל_צ*]

הי
רק מסמנת שקראתי את הדברים היפים שכתבת לי היום. אגיב כשהראש יהיה צלול יותר


שיהיה שבוע טוב.