תחילת מעבר לאפריקה

[ברונית_ב*]

קוראים מאוד (-:

[יונת_שרון*]

בטח קוראים!

[אמבט_ים*]

גם אני קוראת, לא פעם שמעתי מאנשים שנמצאים רחוק רחוק מישראל ומהבית ושלא התרגשו או עשו עניין מהחגים וכל מיני סמלים של מסורת יהודית, ורחוק בגולה הדברים הללו מקבלים איזשהו ערך וריגוש.

[אחיעד_אוקו*]

אוגית גם אני קראת
כי איך אני אדע מה קורה איתכם?!

[נהר_שליט*]

קוראת, חג שמח!

[אורית_אוקו_ערוסי*]

תודהההההההה לכל הקוראים.
אני נהנית לכתוב בכל מקרה, סתם תהיתי ואני שמחה .חג שמח לכולכם לנוהר ויונת ולמשפחת כשר שלא אוהבים ליכתוב, ולענת ליובל שנעלמו כליל.אנחנו מתגעגעים לכולכם. וגם לך ברונית יקרה שאיני יודעת מי את ,אבל כיף שאת קוראת ומתענינת ולך, מיה, כמובן. אייל מתכנן ליכתוב לך אבל הוא עובד המון שעות ובקושי מגיע למחשב. בסוף זה יקרה.אל תאבדי תיקוה...

בעוד יומיים מתחיל פה חג המולד ואנחנו מתכננים לינסוע לשמורה שקוראים לה נקורו (nakuru) . היזמנו מקום לשלושה לילות בלודג' מקסים ואמרו לי שהשמורה עצמה גם יפה ויש בה המון חיות. אנחנו מאוד מתרגשים.
אני חושבת שמעולם לא נסענו כל המשפחה לכזה טיול , אז זו תיהיה חוויה חדשה בישבילנו. בארץ תמיד תיכננו, אבל הכל יצא נורא יקר ובסוף ויתרנו בכל פעם מחדש.
בקיצור , אנחנו מתרגשים ומצפים מאוד לבוא היום המיוחל. ואוו. מחר בערב כבר צריך להתחיל לארוז! זה השלב שאני לא אוהבת...

[אורית_אוקו_ערוסי*]

בעלי ראה בתיקשורת המקומית:
איש אחד נישדד, אז הוא רץ למשטרה , הוא היסתכל על השוטר שקיבל אותו וזיהה אןתו כשודד...
שני אנשים חמושים עלו על אטובוס ולקחו באיומים את הכסף של הנוסעים. בסופו של דבר הנוסעים היצליחו להישתלט עליהם. אחד היצליח ליברוח והשני ניתפס, הוכה מכות הגונות (או במילים אחרות "פוצצו אותו במכות") ולאחר מכן בדקו את התעודות שלו ומצאו... תעודת שוטר...
זאת אפריקה



מחר אנחנו נוסעים לחופש. (חוזרים בשבת). ניתראה אחרי

[דוד_רובנר*]

אני לא חושב שמדינת ישראל שונה בהרבה מהתיאור שלך, אורית. גם פה עלינו להישמר מהרשויות יותר מאשר מהשודדים. איך אומרים, "'אלוהים' !! אנא, שמור עלי מידידיי כי מאויביי אני אשמר בעצמי".
זאת ישראל (-;

חופש נעים.

[השכנדודה*]

שלום לכל בני המשפחה . קוראת גם!! וכמובן מאחלת לכולכם חג חנוכה שמח.
השכנדודה שהיא הדודה של גאיה הגדולה.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

תודה שכנדודה
שמחה לראותך פה.
מיסרי ד"ש חם חם ליובלי, ענתי והילדות.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

הי
חזרנו. היה ניפלאאאאאאא!
פרטים בהמשך

[ענת_גביש*]

קוראים גם כשנעלמים...ברוכים השבים למרות שלרגע קפצתי, מה זאת אומרת חזרנו???
בבקשה להזהר יותר עם מילים תמימות לכאורה.
תספרו מה היה?
ותדעי לך שאנחנו חושבים עליכם הרבה ומקווים שאתם מרגישים את זה.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

קצת מחוויות הטיול שלנו.
אז כמו שאמרתי נסענו לשמורה שקוראים לה נקורו . ישנו בלודג מקסים .מרפסת חדר האוכל צופה על השמורה-מידרון של עשב בו מתרוצצים בבונים, מידי פעם מגיע בפלו ללחך עשב או עדר של זברות נעצר לישתות ממי השלולית הקרובה. עצים שטוחי צמרת למטה, וברקע אגם נקורו, שהוא אגם מלוח ועל גדותיו המוני ציפורי פלמינגו וורודות ומקסימות.
הארוחות היו עשירות וטעימות.
ליד חדר האוכל היתה בריכה (שגם גבלה בגדר והיה אפשר ליראות ממנה את המראות המקסימים שהיזכרתי) שבנותי נהנו לשכשך במימיה אחר הצוהריים.
הלודג עצמו היה מטופח עם דשאים וגינות יפות בין החדרים.
בבוקר יצאנו לטיול בשמורה. זו שמורה לא גדולה אך עשירה בחיות וציפורים מרהיבות.-
ראינו גירפות, זברות, קרנפים, בפלו,אנטילופות , בבונים, חזירי בר,שקנאים, אנפות, חסידות, ואפילו התמזל מזלנו ליראות נמר אחד ששכב לו על ענף גבוה בתוך הסבך.
כיף ליראות את החיות האלה בסביבתם הטיבעית הולכות להן חופשיות . כולן יפות ואצילות.
ביום השני נסענו לשמורה אחרת ששמה "ברינגו". שם יש אגם של מים מתוקים ואפשר לעשות סיבוב בסירה. מי האגם היו חומים בצבע קפה, והמדריך שלנו סיפר שהתושבים משתמשים במי האגם להכל- בישול,שתיה,רחצה, כביסה. באמת ראינו בזמן השיט ילדים מכבסים את ביגדיהם ומניחים אותם על האבנים ליבוש, ובנתיים מתרחצים במי הנהר. הסירה היתה קטנה וזה היה מעט מפחיד בעיני בהתחלה, אבל עזרתי אומץ ועליתי. אור ,לעומת זאת נבהלה מאוד ויבבה רוב השיט. גאיה היתחילה להשתעמם אחרי 20 דקות בערך. באגם הזה יש היפופוטמים ותנינים קטנים שאינם מסוכנים לאדם. המדריך סיפר שהם אוכלים את התנינים האלה. אנחנו לא זכינו ליראות היפופוטם כי היה חג והיו המון מטילים וכניראה זה היטריד את מנוחתם והם היסתתרו.
בכל מיקרה זו היתה חוויה לכשעצמה רק לשוט בסירה הקטנה ההיא על המים החומים וליראות את המקומיים על הגדה. ראיונו כמה ציפורים יפות-ענפות, אחת ענקית שקוראים לה ענפת גולית ואחת קטנה.וראינו תנין אחד קטן מציץ מהמים.
הנסיעה בחזרה היתה ארוכה ומתישה והיה מאוד חם. בצידי הדרך פגשנו ילדים מקומיים שניסו לימכור דלועים מיובשים,מידי פעם עברנו כמה ביקתות פח או בוץ שלידם עיזים ספורות או פרה.
עברנו בדרך גם את קו המשוה... יש שלט שאומר שזה קו המשוה ולידו שלוש בסטות של מקומיים שמנסים לימכור פסלים ושמונצעס לתיירים שעוצרים בכדי להצטלם עם השלט (כמונו...). ממש כואב הלב לא ליקנות מהם כי הם כל כך חסרי כל, אז קנינו קצת והימשכנו.
חזרנו ללודג עייפים אך רצוצים, והבנות לא ויתרו על עוד תבילה בבריכה.אז גררנו את עצמנו לשם וגמרנו את היום מול השקיעה על רקע השמורה והחיות שעוברות בסך.
למחרת התעוררנו בעצלתיים, הלכנו לארוחת הבוקר בפעם האחרונה, והירגשתי שאני ממש לא רוצה לחזור לעיר המפויחת והרועשת וללחץ של היום יום. השמורה היא כמו בועה של שלוה.
בכל זאת נאלצנו לארוז את חפצינו ובלב כבד לינסוע בחזרה לנירובי.
עכשיו אני פה כותבת לכם , ניזכרת ומתגעגעת.

[תמר_רוזנפלד*]

וואוווווווו אורית זה נשמע כמו סרט בערוץ נשיונל גאורפיק, איזה כייף!

[אורית_אוקו_ערוסי*]

נכון תמר
את הסרטים של נשיונל גאוגרפיק מצלמיםבמקומות כאלה
וזה באמת מדהים להיות בתוך זה.
זה היה טוב ליראות שיש גם אפריקה אחרת ולא רק עיר מפויחת ורועשת מלאה פשע ושחיתות.

[שרהלה*]

תגידי, אי אפשר לגור בשמורה ולשלוח את אייל לעבודה כל יום משם? נשמע כמו מקום מצויין לגדל ילדים.

[ברונית_ב*]

אח שרהלה, הוצאת לי את השאלה מהפה!

[אורית_אוקו_ערוסי*]

תאמינו לי שזה עבר גם בראשי...

שרהלה, נעים ליראותך פה לאחר מכתב הבזק שכתבת ושלחת לכתובת של אחותי... היא העבירה לי אותו.
קניתי את הספר עך לידות הבית וזה עושה לי חשק וגם מזכיר אותך...

סיפור-
דיברתי עם הגנן שלנו והוא שאל אם יש בישראל חיות בר כמו בקניה. כשהיסברתי לו שאין אצלנו קרנפים ,פילים,גירפות,אריות וכדומה הוא היתחיל ליצחוק ולא האמין לי

[אמא_של_יונת*]

מילא שאין לנו כל החיות האלה. ברוב הארצות אין. העצוב הוא, שהחיות שיש לנו מתחבאות טוב טוב מפנינו וכמעט אין סיכוי לראותן. ולא במקרה.
מתי ראיתם לאחרונה יונקים שחיים בארץ - צבי, ארנבת, סמור, חזיר-בר, דרבן?

[ברונית_ב*]

בחולות קיסריה גרים כמה שועלים ביישנים.
במו עיני ראיתי שועל חוצה את הכביש לפני כמה שבועות.

> נמיה זה גם נחשב? כי יש פה טונות <

[אורית_אוקו_ערוסי*]

ליפני שעברנו לפה גרנו בכורזים ושם ראינו המון שועלים ואחד אפילו טרף לנו כמה תרנגולות...

[אורית_אוקו_ערוסי*]

בזמן שאתם נהנים\סובלים מהחורף הישראלי הקר והגשום אנחנו פה ניכנסים לעונה החמה.
נירובי נימצאת מיתחת לקו המשוה ולכן העונות פה הפוכות.

האקלים בניירובי הוא מהנוחים בעולם. יבש מאוד, אף פעם לא חם מידי או קר מידי.
סיפרו לי שבעונה הקרה-ביולי-אוגוסט, מדליקים חימום רק פעמים ספורות ובעונה החמה לא צריך אפילו מאורר.
ומה שהכי כיף זה שכמעט ולא מזיעים כי מאוד יבש. (אתם מסוגלים לתאר לעצמכם מצב כזה יושבי מרכז הארץ?...)

[אורית_אוקו_ערוסי*]

משבר-
אני רוצה הביתהההההה! לבית שאהבתי כל כך (שעכשיו בודאי גרים בו אנשים אחרים...)
לחברות שלי!!!!!!!
נימאס לי ללחיות בתוך כלוב ולהביט החוצה דרך סורגים (כל החלונות פה עם סורגים כנגד גנבים)!!!!!
רוצה לחופש של ישראל, להיסתובב ברחוב בביטחה, לקפוץ לחברים, ללכת להצגה עם בנותי.
נמאס!!!!

[אמבט_ים*]

תגידי קבעתם לכם איזשהו דד ליין שמנסים, ואם עדיין קשה כל כך אז יאללה הביתה?
"אולי זה רק משבר קטן וזה חולף?......"

[אורית_אוקו_ערוסי*]

לא קבענו דד ליין, אבל גם לא התחייבנו ממש לזמן מסויים. אני יודעת שהשנה הראשונה קשה. אולי זה רק משבר חולף?????? לא יודעת. רק יודעת שקשה.
הבעיה היא שכרגע אין לנו אפשרות כספית לחזור, כך שאנחנו די כלואים פה כרגע. לא יודעת מה יהיה. מנסה לאסוף כח וסבלנות. אחת הבעיות היא שבגלל החינוך הביתי קשה לימצוא פה חברה לבנות וגם זה מקשה עלי מאוד, כי הן כבר דורשות את זה .

[פלוני_אלמונית*]

רוצה לחופש של ישראל, להיסתובב ברחוב בביטחה

דברים שרואים משם, ממש לא תמיד רואים מכאן

[אורית_אוקו_ערוסי*]

לא יודעת מי אתה, פלוני אלמוני, אבל לפחות איפה שאני גרתי היה אפשר להיסתובב בחופשיות ברחוב...
בכל מקרה, תאמינו לי שבשום מקום בארץ אין מציאות כמו שפה ברחובות...

[נהר_שליט*]

אורית לבנו איתך, הלוואי ובקרוב תמצאי את החיוב שבמצב. תחזיקי מעמד.

[ענת_גביש*]

אורית יקרה, קבלי חיבוק ועידודים חמים. זו בוודאי תקופה, ותקופות רעות יש גם כאן אם אני צריכה להזכיר לך (-:
אין לדעת את מי תכירו או מה תלמדו מחר שאולי יעשה את השינוי. כואב לדעת שקשה לכם אבל בטוח בטוח יהיה גם טוב, ובכל אופן את הרי זוכרת שבבית האמיתי שלכם יש לכם חברים שאוהבים אתכם וזוכרים אתכם אפילו אם תישארו שם מליון שנה.
אני שואלת את עצמי אם לא כדאי לילדות ללכת לבית ספר יהודי ככה בשביל הכיף מדי פעם רק לתקופה שתהיו שם. הרי בארץ אתם לא צריכים את זה וזה לא שתוותרו על החינוך הביתי אבל רק שיהיה יותר קל להעביר שם את הזמן. אולי גם לך זה יהיה מן שינוי שייקל עליך. אולי תוכלי להצטרף אליהן? סתם מחשבות. תוך ניצול מפורש של המרחק בינינו כי אם את מחפשת משהו כבד לזרוק עלי זה לא יגיע.

[ציפי_נוראל*]

הי אורית כבר כתבתי לך בדף שלי ואז גיליתי שאת הסיפורים על אפריקה את כותבת כאן אז ממש נחמד לקורא את כל הסיפורים והחוויות מקווה שהמשבר שהיה חלף לו וזיכרי לקחת הכל בפשטות הרי את יודעת כמה באמת החיים יכולים להיות מסובכים אז שוב נשיקות חיבוקים והרבה אהבה

[אורית_אוקו_ערוסי*]

תודה לכן ענת ונוהר חברותי היקרות על העידוד. ברגע שניכנסתי וראיתי את שימכן פה פרצתי בבכי מלא געגועים ועכשיו אני רואה מתושתש אז קצת קשה לי ליכתוב...
ענת, אין פה בית ספר יהודי. יש את "בית הספר הישראלי" שהוא רק בימי שבת ל 5 שעות, שבו לומדים עיברית. זה מיתקיים בבתים של המורים והגננות. אור הולכת, לכיתה א והיא באמת מאושרת שם. אבל יש איתה רק ילדה אחת...
ניסיתי ללכת עם גאיה לגן הישראלי שמתאים לגילה אבל היתה שם גננת מחרידה (ישראלית ,כמובן) ,מאוד מאוד גננת ומאוד דידקטית שלא נתנה לילדים לחיות וגאיה לא נהנתה שם ואני חזרתי פעמיים עם כאב ראש...
אז החלטתי לעזוב את זה, מה גם שהודיעו חד משמעית מועד בית הספר שהם לא מרשים להורים להישאר...
מאוד התאכזבתי וזה גם הראה לי על רוח הקהילה ...
בקיצור, על הפנים. עכשיו אני מנסה כיוון של חוגים. אמרו לי שיש חוגים בבית הספר (הרגיל) שאם יש מקום אפשר להיצטרף. נראה מה יהיה עם זה. בעוד כמה ימים חוזרים מהחופשה (היה חופש של חמישה שבועות לכל מוסדות החינוך) ואז אוכל ליראות מה קורה.
בקיצור, אני מתנדנדת בין תיקוה ליאוש, והעידוד שלכם מאוד עוזר. אז שוב תודהההההההההה
S

[ענת_גביש*]

אוריתי, אז לאן הולכים הילדים הישראלים בשאר השבוע? אולי זה יעניין את אור. מתוך הכרות איתן לאור יותר יתחשק משהו כזה מאשר לגאיה והיא בטח תצטרך פחות שתישארי לידה, הילדה המדהימה שלך.
לא שגאיה ותויימר המקסימות הן לא מדהימות אבל הן קטנות יותר. אולי יוקל לך אם אור תמצא לעצמה נישה חדשה. תלמד שפה חדשה (באיזה שפה הם לומדים? בטח אנגלית, לא? )
ובקשר לגן שגאיה ניסתה, זה כאילו לא עברתן דירה, הא? כאמור, יש דברים שהם אותו דבר לא משנה איפה אתה (-:
האם יוצא לכם לקבל לשם עיתון הארץ?
לאחרונה מנשבת שם (במוספים האחרוונים של שבת) רוח רעננה של דיבורים אחרים על ילדים, הנקה, הורות, עם לא מעט ביקורת על הגישה לילדים כאן בארץ. זה יכול להיות לך מעניין לקרוא וגם מקרב.
אוהבים אתכם, כולנו.
עלה לי עוד רעיון, של להזמין מורים פרטיים מבני המקום ללימוד מלאכות שונות. זה בטח לא יהיה יקר ואולי אפשר אפילו לעודד אותם להביא איתם את ילדיהם...ליצור מן מפגש מקומי בבית?
זה כרגיל יותר קל לתת עיצות מלממש אותן אבל חיזקו ואימצו, אנחנו אתכם.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

ענת, את מלאה ראיונות ,הא? אפשר עכשיו ליזרוק עליך משהו?
שאר הילדים הולכים ברובם לבית ספר רגיל שבו לומדים הרבה זרים והשפה היא, כמובן, אנגלית. אני ממש לא רוצה לישלוח לבית ספר, ענת היקרה. אני חושבת שזה לא דבר מתאים בשום מקום (בלה,בלה,בלה....וכל הדברים שדשנו בהם שוב ושוב). לכן אני מחפשת משהו כמו חוגים. באה אלינו מורה לאנגלית שהיא מקומית, אבל יש לה ילדים גדולים.
אנגלית הן לומדות בכל מיקרה מדיבורים עם העובדים, חוץ מזה שהן שומעות את השפה בכל מקום.
בקשר לחוגים בבית, זה רעיון שאולי אפשר לעשות איתו משהו, ולהזמין עוד ילדים ישראלים אולי. אני עוד צריכה לחשוב על זה.וגם צריכה לימצוא מאיפה להביא מורים. אני עדיין לא מכירה פה מספיק, אבל זה משהו לחשוב עליו.
את צריכה להבין שהפער פה בין שחורים ללבנים הוא כמעט בילתי ניתן לגישור. לשחורים יש ממש ריגשי נחתות כלפי לבנים והרבה לבנים מנציחים את זה בהתנהגות מתנשאת ואף משפילה כלפיהם. אנחנו כמובן מתנהגים אחרת. אבל הם לא ממש מרגישים נח עם לבנים. תביני שהרבה מהם היגיעו מכפרים נידחים לתוך הציביליזציה ולא ממש מבינים מה קורה.

תודה רבה חברה על הקדשת המחשבה. סוף סוף שומעים אותך.

ולכל תושבות המפגש בראש פינה, שלחתי לחדוה ורני קצת תמונות באי-מייל. בקשו מהם להראות לכם ביום שני. כך אני יודעת שכולם יראו...
מתגעגעת

[ענת_גביש*]

טוב, הבנתי, ותזרקי חופשי (-:
את לא באמת חושבת, אני מקווה, שאני מפקפקת ביכולות שלהן ללמוד בלי בית ספר נכון???
סתם חשבתי שזו דרך לצאת מהלופ הזה של לא יוצאים לא מכירים וכו'. אבל אם הצלחתי קצת לעצבן אותך וקצת להצחיק אותך זה כבר משהו. ונבקש לראות את התמונות ביום שני.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

ענתי. את צודקת בקשר ללצאת מהלופ. אייל ליפעמים ממש לוחץ שאגש לבית הספר האנטרופוסופי פה, כי זה מאוד מלחיץ אותו שאין להן הרבה חברות. אני שוב אחזור ואגיד שאני עדיין נותנת צ'אנס פה לחינוך הביתי שבו אני הכי מאמינה ומקוה לימצוא פעילויות מסוג אחר שיענו על הצרכים של כולם. צריך באמת המון סבלנות כי לעבור לארץ חדשה זה ממש "סרט".
האמת היא שאני כבר ממש חולמת לעבור לגור בראש פינה קרוב לסופר,למתנ"ס,לבריכה... ומצידי שאייל ישאר פה...

[אורית_אוקו_ערוסי*]

היום יום שני ויש מפגש אצל כשר. בודאי תתחילו להתאסף אצלם בדקות הקרובות .
אני רוצה גם!!!!!!!!!!
אתמול אור וגאיה ניזכרו במפגש ובכל החברים שלהם בארץ והביעו געגועים גדולים.
אין לי יותר מה ליכתוב ,פשוט ניגמרו המילים... :-\

[אורית_אוקו_ערוסי*]

דבר מוזר- הברזים בבית שלנו מחשמלים. אף פעם לא ניתקלתי בדבר כזה.

דבר מבדר- אתמול עברנו על הגשר שמתחתיו עובר הנחל שבו אנו רואים איש שמכבס את בגדיו. הפעם הוא שכב על גבו על האבנים ,ערום כביום הוולדו, מתחמם בשמש ,בזמן שבגדיו פרוסים לייבוש לידו. בנותי היו מוקסמות...

[אורית_אוקו_ערוסי*]

היום הלכנו ליקנות בגדים קצרים לבנות כי פה ניהיה חם והבגדים מהקיץ כבר נהיים קטנים, וכשחזרנו היתקדרו השמים והיתחיל גשם זלעפות... הבנות מתעקשות ליהשאר עם הבגדים החדשים, כמובן... למרות שאני הולכת להתעטף במשהו חמים.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

אתמול בבוקר ראיתי שחסר לי פטרוזיליה לבישולים של הצהריים אז שלחתי את הנהג שלי לסופר הקרוב ביכדי ליקנות לי.
הינה, מצאתי משהו חיובי

[ענת_גביש*]

היי אורית, ראיתי על רגל אחת את התמונות המקסימות, כל בנות המפגש השמנות נדחפו סביב המחשב אז לא ממש הצלחתי לראות.
משפחת כשר אני יודעת שאתם קוראים אז תוכלו לשלוח לנו את התמונות? תודה רבה (-:
(לא יודעת מה כתבתי כאן. כאילו שמאפריקה זה יותר קשה לשלוח או יותר רחוק או שצריך לצעוק את זה...כמו שסבתא שלי עדיין צועקת בטלפון כי דיפ דאון היא הרי לא מאמינה באמת שזה עובד.)

[יונת_שרון*]

אורית, כנראה שיש לכם בעיה עם הארקה (הדבר הזה שמרוקן את עודפי החשמל). כדאי להזמין חשמלאי לפני שמישהו יחטוף זרם ממש.

תהנו מהחום (אני קופאת!) והנהג!

[אורית_אוקו_ערוסי*]

כן, יונת, אבל עד שמגיע החשמלאי..... באמת אפשר למות.....
ענת,אולי באמת עדיף שכשר ישלחו לך כי לנו זה באמת לוקח יותר זמן (החיבור פה מצ'וקמק כמו הרבה דברים אחרים)
או שאת יכולה פשוט לבקש מהם שיראו לך שוב... הרי את גרה ממש רחוק מהם....
אהבתי את הסיפור על הסבתא

[אורית_אוקו_ערוסי*]

חדשות-
דיברתי עם בית הספר האנטרופוסופי והם אמרו שיש "after school activities" ,כמו חוגים, בצהריים לגיל של אור (7)שכניראה נוכל להיצטרף, ולגיל של גאיה (4 וחצי) אין, אבל נוכל להגיע יום או יומיים בשבוע ואוכל להיות איתה כמה שארצה. היא נישמעה מאוד נעימה ומזמינה ואני באמת מקוה שזה יענה על הציפיות. קבעתי איתה למחר שנבוא לבקר ולראות את המקום ואולי נוכל להתחיל כבר בשבוע הבא.
זה מרגש אותי שאולי סוף סוף מצאתי את הפיתרון שמתאים לנו.
שומרת על אופטימיות זהירה...
מצאתי גם חוות סוסים שנוכל ללכת לירכב פעם בשבוע. גם את זה נתחיל ,כניראה, בשבוע הבא. ואני עדיין מחפשת בריכה טובה ,רצוי מחוממת, כי הפתוחות עם מים ממש קרים.
הערפל מתחיל להתפזר...?:-]

[ברונית_ב*]

עוד! עוד סיפורים!

[אורית_אוקו_ערוסי*]

היום צילמנו את השומר עם הבנות במצלמה דיגיטלית ואחר כך הראנו לו את התמונות. הוא לא האמין למראה עיניו. הוא ביקש ליראות שוב ושוב, אז צילמנו אותו שוב והראנו לו והוא היה פשוט מוקסם ...

היום היגיע סוף סוף החשמלאי ליבדוק מדוע הברזים מחשמלים ,אבל היגיע ללא כלי עבודה מתאימים.
אז שלחנו אותו והוא היבטיח לבוא שוב מחר עם כלי עבודה מתאימים . מקוה מאוד שזה יקרה ושלא נאלץ לחכות שוב חודש...

[אורית_אוקו_ערוסי*]

בעלי הלך ליקנות מסמרים ביכדי ליתלות תמונות על הקיר. היה לו קשה לימצוא מסמרים שלא עולים המון כסף (?) וכשבסוף מצא והביא אותם הביתה כלאחר כבוד הם היתקמטו לאחר דפיקה אחת קטנה של הפטיש...

[nuli*]

אין חינוך ביתי בניירובי (לא ישראלי)?
זו הרי עיר עצומה. יש הרבה זרים מכל העולם. אולי יש עוד "משוגעים" כמוכם? אולי נוצרים אדוקים סטייל ההוםסקולינג האמריקאי?

[אמבט_ים*]

אורית, זה נשמע נפלא, (לא המסמרים, הפעילויות החברתיות לבנות), אני מקווה מאוד שהדברים באמת יסתדרו כמו שצריך, ותשמרי על אופטימיות (לא זהירה).

[אורית_אוקו_ערוסי*]

חזרנו מבית הספר האנטרופוסופי והחלטתי שנתחיל ללכת לשם בשבוע הבא. לאור (הגדולה) סידרתי פעילות פעמיים בשבוע- אחת זה מין חוג ריקמה \תפירה.אני לא יודעת בדיוק מה יעשו שם ,אבל זה נישמע לה טוב, והשני זה משהו לא לגמרי מובנה, שהם יוצאים לחורשה, אוספים כל מיני דברים, משחקים איתם אולי בונים מהם דברים, נישמע כיף.
ולגאיה החלטתי שנבוא ליום פעילות אחד או שניים בשבוע, שזה מ 8 וחצי עד אחת ,כולל ארוחת צהריים. ניראה איך זה יזרום. לאור אני לא דואגת כי היא מסתדרת מהר בכל מקום ועם כל אחד. לגאיה יותר קשה,אז ניצטרך ליראות איך היא תרגיש .
המקום היה מאוד נעים.יש מיתחם גדול עם הרבה אדמה ועצים. יש להם שני חמורים בחצר ובחצר של הגן יש גם ארנב. יש כלוב עם שרקנים. יש גינת ירקות מאחור. המיבנים בנויים כולם מעץ ואין בתי קומות. זה משווה למקום אווירה נעימה.יש כמובן גם מישחקים לילדים שהם יכולים לשחק בהפסקות.
הקבוצות לא מאוד גדולות, שזה גם חשוב, ואני מאוד מקוה שכולם יהנו. יש בעיה של שפה, אבל אני מקוה שבעזרת הפעילות הזאת גם זה ישתפר.
זהו. זה מרגש אותי מאוד.התחלה חדשה. עדיין אופטימיות זהירה. אנחנו מתחילים עם גאיה ביום שלישי בבוקר. תחזיקו אצבעות.

בקשר לעוד הום סקולרים בניירובי. עד עכשיו לא ידענו איפה לחפש, אבל כבר היום, הגננת אמרה לי שיש מישפחה אחת שמביאה את הילד שלה לגן שלהם ,אבל הגדול נישאר בבית. אז זה פתח עוד פתח עבורנו, ועם הזמן אולי נכיר גם כאלה....
עד עכשיו הבעיה היתה שהיכרנו רק ישראלים. קשה מאוד להכיר פה אנשים חדשים. עכשיו נוכל להכיר סוג אחר של אנשים, אני מקוה.

[ברונית_ב*]

אורית,
האנשים המענינים מתגלים לאט...
הרי לא יכול להיות שלא יהיה לך לפחות מפגש אחד משמעותי, בשביל מה נסעת כל כך רחוק? (-;
בהצלחה!

[אורית_אוקו_ערוסי*]

תודה ברונית .
תמר

אנחנו גרים בעיר. אמיתית ,מפויחת ומלאה רעש ןעשן של מכוניות...
אני כבר סקרנית לראות מה תישלחו... קחו בחשבון שהדואר פה לא תמיד אמין, כלומר כבר שלחו לנו חבילה שנעלמו עיקבותיה... אז עשו כך שזה יהיה מאוד לא אטרקטיבי כלפי חוץ. עובדי הדואר פשוט פותחים דיברי דואר ,ואם יש משהו מעניין הם מאמצים אותו. לא תמיד. זה עינין של מזל. מיסרי ד"ש חם לילדיך המקסימים.

הידעתם- כל האביטיחים פה הם עם גרעינים... אין אבטיחים בלי. כל הביצים פה חומות.עדיין לא מצאנו ביצים לבנות.
בארץ בנותי היו מחפשות בקופסאות הביצים בסופר ביצה חומה והיו רבות עליה אם מצאו.לביצים גם יש טעםלוואי מוזר שמשנה את טעמן של הפשטידות והעוגות. אמרו לי שצריך להיתרגל לזה שיוצאות "עוגות אפריקאיות" למרות שאני עושה בדיוק כמו שעשיתי בארץ...

לפני כמה ימים דיברתי עם אישה ישראלית שסיפרה לי שאת ביתה השלישית היא הניקה עד גיל שנה ושלושה חודשים ואז ממש נימאס לה והיא לא היצליחה ליגמול אותה, אז היא נסעה לארץ לשבוע,לבדה... (ידעתי שתיזדעזעו)

[ענת_גביש*]

אורית, למרות נסיונותייך לזעזע אותנו ( (-: )
השמחה על ההתפתחות עם האפטר סקול הזה ממש מאפילה על הזעזוע. איזה יופי!!!!!!!
חיבוקים גדולים לבנות, ואולי תספרי קצת גם על אייל? ומה אמוץ עושה?

[אורית_אוקו_ערוסי*]

תודה רבה ענת. פתאום הירגשתי שאני חייבת ליבדוק אם מישהו כתב לי...
בקשר לאייל, הוא עובד. לא ממש שמח בעבודתו, אבל מקוה שזה ישתפר עם הזמן. הוא גם סידר לו חדר -קליניקה בבית ועושה מעט טיפולים. חולם ליפתוח קליניקה במקום מחוץ לבית ולהעביר קורסים...משתגע מהטימטום של הכושים וקורא לזה "טימטום חוצה גבולות" וחי מסופ"ש לסופ"ש. מקןה לחסוך מספיק כסף ו"לעוף מפה"!...
אמוץ עדיין מחפש עבודה. קשה פה לימצוא, אבל אנחנו מקוים שיצליח. בנתיים הוא איתנו בבית, עוזר עם הבנות ונישלח למסעי קניות...

[נהר_שליט*]

אורית, כמה טוב שמנשבות רוחות ומעיפות את ענני היאוש, מפנות מקום לקרני התקווה המחממות |קיטש|.
בכל מקרה תודה על השיתוף בכל קשת הרגשות, (אני לא מצליחה להפסיק).
מתחממים מאורך כאן (כבר לא מנסה).באמת באהבה.

[אחיעד_אוקו*]

אוגית
סליחה על הבורות אבל מה זה הביה"ס האנטרופוסופי הזה?
מה כל כך מיוחד בו?

[אורית_אוקו_ערוסי*]

אחיען
זהבית ספר ,מה שקוראים בארץ-אלארנטיבי. יש יחס יותר נעים ושיטות לימוד אחרות. זה עדין בית ספר, אבל יותר נעים.
לכן בחרתי בו, מה גם שהם היו פתוחים להצעה שלי והרגילים לא.

[אחיעד_אוקו*]

זה יהיה על בסיס יומי? כאילו כל יום הן ילכו לשם?
או שאת תחליטי מתי וכמה?

[אורית_אוקו_ערוסי*]

אחיעד. קיראי מה כתבתי. היסברתי בדיוק איך זה יהיה.
מחר מתחילים וההיתרגשות גדולה!
אתמול הלכנו לחוות סוסים ואור וגאיה רכבו. בהתחלה שתיהן יבבו ורצו לרדת, אבל לאחר חצי שעה הן חזרו עם חיוך על הפנים והראו לי שהן יכולות בלי ידיים... כבר מצפים לפעם הבאה.
מצאנו חוות סוסים מקסימה שבה גם מלמדים איך לירכב נכון ומקנים ביטחון לאט לאט. יש מדריכה שצמודה אליהם כל הזמן והמקום באמת מצא חן בעיני.אחד הישראלים עשה איתם איזה דיל שאם באים דרכו מקבלים מחיר מוזל, אז גם זה משמח. ויש לנו עוד משהו שכיף לעשות פעם או פעמיים בשבוע.
מפה לשם עוד מעט לא יהיה לנו זמן לינשום...

המשך סיפור המסמרים-
אייל חזר קורן ליפני יומיים ובידו חבילת מסמרים עבים שקנה במיטב כספו. הם מוכרים אותם ב 5 שילינג למסמר!
(שזה בערך 0.25-0.30 אגורות). אנחנו מקוים שאותם נצליח ליתקוע בקיר...

[אורית_אוקו_ערוסי*]

אחיעד, אני כותבת לך הודעה בדף שלי

[אורית_אוקו_ערוסי*]

חזרנו מהגן. היה ממש כיף. חוויה מתקנת לאחר הגן הישראלי המחריד. אווירה נעימה ומזמינה, גננת נעימה ומזמינה ששרה לעצמה ולילדים רוב היום.ילדים מזמינים ונעימים.אין ריבים ומכות (את זה יש לי בבית...), אין צעקות וכעס של הצוות ,הכל זורם בצורה כל כך נעימה שממש היתרגשתי עד דמעות .מעולם לא ניתקלתי במיסגרת חינוכית כה נעימה. אין להם בעיה שנבוא מתי שנוח לנו, אין להם בעיה עם חינוך ביתי, להפך, הגישה היא "את עושה חינוך ביתי.יופי. בואו ניראה איך אתם מישתלבים במסגרת שלנו ומה מתאים לכם". איזה כיף.
מחר לאור יש שם שיעור ריקמה\תפירה. שאלתי אם אוכל לבוא עם כולם , כי אנחנו לא רגילים שאני הולכת רק עם אחת וזה קצת קשה לנו, וגם עם זה לא היתה שום בעיה. מזל שאחי איתי והוא נישאר היום עם אור בבית ומחר יבוא איתנו ביכדי שאחד מאיתנו יהיה עם אור בכתה והשני עם שתי האחרות בחצר.
תודה לכולם על העידוד. עזרתם לי מאוד.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

איזה כיף היה להתעורר הבוקר ב"יקיצה טיבעית", כל אחד בזמנו ובלי למהר לשום מקום. מזל שלא הולכים לגן בכל יום..
אתמול היתעוררנו מוקדם, להיתלבש מהר שנספיק גם לאכול משהו ליפני שנוסעים ויללה, לאוטו, שלא נאחר, ואוף, יש פקקים ,נו, שנגיע בזמן ביום הראשון...
מזל שיש מי שיכין ארוחת בוקר במקומי וסנדביצ'ים לפי הזמנה... (מצאתי עוד משהו טוב פה )
היום יום יותר רגוע. עוד מעט נוסעים לחוג של אור בבית הספר.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

פתאום התקדרו השמים וגשם זלעפות יורד וזה הציף אותי בגל געגועים לארץ שהרי אצלכם עכשיו חורף קר וגשום:-\

[אורית_אוקו_ערוסי*]

חזרנו מהחוג
היה נעים. בתחילת השיעור פותחים מעגל ועושים שיר-מישחק של התחלה ורק אחר כך היתחילו ביצירה. כשעברו לעשות משהו אחר, שוב היתה אתנחתא של שיר-מישחק ורק לאחריה היתחילו לעבוד.
אני ישבתי עם אור בכיתה והוזמנתי להיצרף לכל הפעילויות.כשלגאיה ותומר נימעס לשחק עם אחי בחוץ הן הוזמנו להיכנס גם בחיוך רחב ולהישתתף. זה היה ממש נעים.
שוב, אין כעס וצעקות מצד המורה, וגם נזיפה,אם יש צורך, נעשית בצורה נעימה ולא משפילה או מעליבה חלילה.
איזה שינוי מבית הספר שאני היכרתי עד עכשיו.
תודה ליקום שזימן לי ולבנותי את האור הזה במקום הקשה שבו אנו נימצאים.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

סיפור-
יש בסופר פה המווווווןןןןןןןןןן סוגים של ...מרגרינה. כולם מסודרים יפה על... המדפים. פעם ניסינו לשים מרגרינה במקרר והיא נהיתה קשה כאבן, אז הבנו למה.
ישנם מקומות בהם גם החלב (הלא עמיד) נימצא מחוץ למקרר. את הסיבה לזה עדיין לא מצאנו...

[פלונית_על_מונית*]

גם אני קוראת. אנחנו לא מכירות, אבל התיאורים מרתקים ומרגשים.
טרם הייתי בקניה עם המונית שלי...
תמשיכי לכתוב בבקשה!

[לוסיניטרי*]

הי אורית! את לא מכירה אותי, ואני לא אותך, אבל בכל זאת נורא התרגשתי ונהניתי לקרוא את כל מה שכתבת.... אני חווה הכל דרכת, ומשתדלת לשלוח לך אנרגיות חיוביות. טוב שמצאת מסגרת מתאימה לבנות שלך, אני מקווה שהן ישתלבו ושיהיה להן טוב.... האמת, התיאורים שלך של הבית ספר הזה נשמעים מזה מגרים... אחי (בן 7) לומד בבית ספר דומה בארץ- יש להם חממות והם מגדלים חיות, זה קצת יותר סביר מבתי ספר רגילים... דווקא כשתיארת את היקיצה הטיבעית כ"כ קינאתי בכם... לנו בבית הספר עושים מכבש, מתחילים מוקדם מאוד בבוקר (מה שאומר שיוצאים מהבית עוד לפני שהציפורים מתעוררות בקינים שלהם...) ומסיימים מאוד מאוחר... נו, טוב, לכל מקום יש את הפלוסים והמינוסים שלו....
אני מקוה שלא תחשבי שאני נדחפת, אבל כשקראתי את הדף הזה הייתי פשוט חייבת להגיב.. אני שולחת לכולכם חיבוק ע-נ-ק ומקוה שיהיה לכם יותר קל להתרגל לחיים שם....

[_אורית_אוקו_ערוסי*]

תודההההההה רבה פלונית על מונית שאת קוראת את הדף שלי. תמיד כיף לי לישמוע שאני לא לבד...
וגם לך,לוסיניטרי (מה זה השם הזה?) בת כמה את? כיף ליראות שמתענינים. יש לי הרגשה שבארץ בתי הספר האנטרופוסופים קצת יותר נוקשים מזה שפה... מאחלת לך שתישרדי את המכבש.
המשיכו ליקרוא ולהגיב. זה תמיד משמח אותי.

הבוקר שוב היה בוקר רגוע עם "יקיצה טיבעית" (את אור כבר ניערתי בכח בשעה 9 ...) וארוחת בוקר מאוחרת.
תודה לחינוך הביתי!
אחה"צ נלך לירכב על סוסים.

[לוסיניטרי*]

או קיי, אני אענה לך הפוך. אני בת 16 וחצי... (טוב, האמת כמעט 17, אבל אני עדין קטנה יחסית...) לוסיניטרי זה שם שהוצאתי מאיזה ספר שקראתי ואהבתי, בגלל שהגעתי לבאופן דרך הפורום על הארי פוטר... ואז גיליתי שזה אתר שמדבר בדיוק על כל מה שאני מתעניינת בו, כמו דרך חיים טבעית וצמחונות, אז התחלתי לבדוק ולהתעדכן בשאר הפורומים.. אני ממש שמחה שמצאתי את האתר הזה, כאן אני יכולה לדבר ולשאול על דברים שמעניינים אותי, למשפחה שלי ולחברות שלי כבר די נמאס לשמוע על ה'קריזה הטבעית שלי'.. והם מחכים שזה יעבור.....(אבל מצד שני הם מחכים שזה יעבור כבר כמעט שנתיים, ומצידי אין מצב, אז לא הייתי נותנת להם יותר מדי תקוה לזה, אה?)
אז מה קורה אתך? איך את מרגישה בינתיים? אני בהחלט מודיעה לך שאת עושה טובה ענקית לבנות שלך שגודלות בחינוך ביתי... היום הייתי אמורה להתחיל בשמונה, עם מבחן של שעתיים, ואני גומרת בשש היום. המבחן שלנו התבטל אז הגעתי מאוחר יותר... וסוף סוף ישנתי קצת! מתחילת השבוע בקושי ישנתי....
תהנו ברכיבה ותמשיכי לדווח! יש לך עוד סיפורים על הגנן שלך? ........
אה, כן, את לא חייבת לקרוא לי לוסיניטרי, זה ארוך מדי, לא? אז השם שלי מור, אבל גם לוסי או לו זה בסדר.... יום טוב!

[_אורית_אוקו_ערוסי*]

ואוו, מור. תודה
את נישמעת משהו מיוחד. קשה להיות שונה ולעמוד מול כולם בלי להיכנע. תאמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת...
בגילך לא היה לי את הכח לזה.
את מסיימת בבית ספר בשעה 6?????? זה ממש יום ארוווווווווך. ככה זה היום בבתי ספר? אני לא ממש בעינינים.

את רוצה לדעת על הגנן שלנו? הוא כל היום מגרב"צ בגינה. ועושה כאילו הוא עובד כשאני מתקרבת. אבל הגינה ניראית טוב, אז לא איכפת לי. הכושים כולם עובדים מאוד לאט. מידי פעם הוא מנסה להסביר לי כל מיני דברים על קניה כאילו שאין לי מושג מה קורה. הוא מסביר ממש כמו לילד קטן כי הוא לא יודע שאנחנו באים ממדינה הרבה יותר מתקדמת מקניה ושאנחנו יודעים הרבה יותר ממנו מה באמת קורה כאן.אז אני עומדת מולו ועושה כן עם הראש כאילו הוא מחדש לי משהו.
מידי פעם תומר הקטנה יוצאת אליו ומבקשת שימצא לה תולעים. הוא כבר מכיר את המילה ומיד הולך לחפור ולחפש תולעים. פעם הוא מצא זיקית ואמר לנו שהיא מאוד ארסיתושאם היא נושכת אז כל העור מתקלף ובסוף גם מתים...
אנחנו בררנו עם מישהו שמבין והוא אמר שהזיקיות פה ממש לא ארסיות למרות ש80% מהמקומיים חושבים שכן:-D
פעם הוא גם מצא נחש קטן וירוק והוא אמר שזה "גרין ממבה" שזה נחש מאוד ערסי. אבל לאחר בירור בחוות נחשים התברר,כמובן, שזה רק נחש דשא לא מזיק...
זה הגנו שלנו,ששמו kizito.

עידכון בקשר לחשמלאי- הוא היה שוב היום,בדק ובדק, אמר שיודע מה לעשות אבל חסר לו חוט, אז הוא שוב הלך והיבטיח לחזור עוד היום ולתקן את התקלה. זמנים יגידו..
תבינו שזה בעל מיקצוע שנישלח ע"י עורך הדין של בעל הבית :-\
שכחתי לספר שהוא היה אמור להגיע אתמול אך ביגגל שהיה גשם חזק הוא לא בא...
כשיש גשם הם פשוט לא מתפקדים.

[לוסיניטרי*]

D-:
טוב, רק הבי"ס שלי ככה.... מזל שהם לא מנסים לשכנע אותך שהגשם ארסי... איך היתה הרכיבה היום? נהניתם? בסך הכל זה בטח ממש מגניב לגור באפריקה, אני מתכוונת שגם לילדות זה בטח מענין... נקווה שתחזרו לארץ מהר. מה עם החברה הזאת של ריצ'ל? היא הגיעה לשם? פגשת אותה? פגשת מישהי שיכולה להיות חברה אמיתית שלך? (אני מתכוונת מישהי שהיא קצת יותר כמונו?) האמת שאני כותבת לך תוך כדי שיעור... נקווה שהמורה לא ישים לב.... תמשיכי לעדכן ותהיי חזקה,! ד"ש לכולם...

[_אורית_אוקו_ערוסי*]

בסוף לא רכבנו על סוסים כי היה גשם. היגענו לחוה, בצבצנו בבוץ, נתנו לבנות לתת לסוסים אוכל ולהבריש אותם ואפילו עזרו לנקות פרסות, אז זה היה פיצוי קל. קבענו ליום שבת בתקוה שהגשם ירגע עד אז.

החברה של ריצל לא היגיע לפה ועדיין לא מצאתי חברה ממש. מקוה שיגיע מתישהו.
מחר יום עמוס. אני הולכת עם גאיה לגן בבוקר ואחר כך אור הולכת לפעילות בבית הספר.
ניתראה בצהריים.
המשיכי ליכתוב, מור. זה כיף.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

היום יום קשה. גאיה התעוררה בשעה 6 (!) מחלום רע ולא נירדמה שוב. היא רצתה ללכתלגן בכל זאת ,אבל באמצע היום נימאס לה והיא ביקשה לחזור הביתה. אני הייתי מאוכזבת אחרי ההיי של הפעם הקודמת אבל הגננת אמרה שזה בסדר ושגאיה מתרגלת לאט לאט. אז החלטתי ללכת איתה. אני כלכך רוצה שיהיה לה טוב ושמח . מקוה שהכל יסתדר בהמשך. כולנו עיפים. אור הלכה לפעילות שלה ואנחנו מחכים שתחזור.
אמשיך יותר מאוחר כי אני צריכה להיתפנות לבנות...(החינוך ביתי הזה! למה לא לקחתי מטפלת?.?...סתם. )

[אורית_אוקו_ערוסי*]

סיפור שבעלי הביא מהעבודה-
יש להם גינת ירקות בחצר המשרד שהגנן מטל בה ונותן את הירקות הבשלים בכל יום לפועל אחר.
יום אחד, בסוף היום , ראה בעלי היקר את אחד הפועלים חופר באדמה ומוציא כמה מלפפונים ומנקה אותם היטב . הוא ניגש אליו ושאל אותו מה הוא עושה, אז הפועל ענה לו שבבוקר הוא קיבל את המלפפונים מהגנן והוא היטמין אותם באדמה ביכדי שאף אחד לא יקח לו אותם. עכשיו הוא הוציא אותם ביכדי לקחת הביתה. הגיוני, לא?

[ענת_גביש*]

הוא לא יודע שאנחנו באים ממדינה הרבה יותר מתקדמת מקניה ושאנחנו יודעים הרבה יותר ממנו מה באמת קורה כאן.אז אני עומדת מולו ועושה כן עם הראש כאילו הוא מחדש לי משהו

אורית, קצת כבוד לאנשים שבאתם לגור להם בתוך תוכם, ראבאק.

[ענת_גביש*]

אז הפועל ענה לו שבבוקר הוא קיבל את המלפפונים מהגנן והוא היטמין אותם באדמה ביכדי שאף אחד לא יקח לו אותם. עכשיו הוא הוציא אותם ביכדי לקחת הביתה. הגיוני, לא?

האמת? הגיוני הרבה יותר ממה שאנחנו המתקדמים עושים. שמים את המלפפונים בבנק.
הכושים, הכושים, הכושים,
חשבת פעם כמה מגוחכים אתם נראים בעיניים הפרימיטיביות שלהם?
עוזבים את המקום שנולדתם בו ונוסעים לקצה העולם כדי לשנוא את מה שאתם רואים?

[אורית_אוקו_ערוסי*]

ענת, ענת תירגעי בבקשה. "כושים" זה לא מילה גסה, אם את רוצה קיראי להם "מקומיים" או בכל שם שבא לך. ואנחנו ממש לא שונאים אותם ואת מה שאנחנו פוגשים פה. אני פשוט מספרת חוויות ממה שאנחנו פוגשים.
מה שכתבתי על הגנן זה לא מתוך בוז או התנשאות. זה פשוט היצחיק אותי שהוא דיבר אלי כך.והאמת היא שהוא באמת לא יודע .אני מאוד מחבבת את האנשים שעובדים אצלי, אחרת הם לא היו עובדים אצלי...
וכשאמרתי שזה הגיוני,עם המלפפונים,באמת היתכונתי שזה הגיוני!
אז את יכולה להרגע. חשבתי שאת מכירה אותנו קצת יותר טוב מזה.

אני כותבת פה על דברים שאני פוגשת שלא פוגשים בישראל, שחשבתי שיהיו מענינים\משעשעים לתושבי האתר. הכל פה שונה לחלוטין ממה שהיכרתי עד היום ואני נהנית לשתף בחוויות שלי.

[משפחת_מלמוד*]

אורית היי
מה שלומכם?
רצינו להתייעץ עם איל באיזשהו עניין. מה כתובת האי מייל שלכם?

[ענת_גביש*]

סליחה, אורית. כנראה שפיספסתי בגדול, אין לי מושג למה אני יורדת עלייך ככה.
הייתי בטוחה שאני קוראת נכון את הניואנסים וכנראה שלא.
אני בטוחה שכולם ימשיכו להנות מהדיווחים שלך.
כל ענין "הטמטום של הכושים" שמופיע פה ושם בין הודעותייך קצת העלה לי את הסעיף ואולי קצת הגזמתי.
את מוזמנת למחוק את כל מה שכתבתי, שלא יכער לך את הדף

[לוסיניטרי*]

אורית, הי! סורי שלא כתבתי לך מלא זמן... לא הייתה לי גישה לאינטרנט... אני כבר בבי"ס... קמתי בחמש וחצי ואני כבר מתחילה ללמוד.... אני אכתוב לך יותר מאוחר...

[אורית_אוקו_ערוסי*]

ענת. תודה על ההיתנצלות. מתקבלת באהבה. אני חושבת שקשה מאוד להעביר דברים כלכך שונים ומרוחקים.
אני יודעת שאני לא ממש הבנתי עד שבאתי לגור פה. המקומיים פשוט חושבים אחרת ויש להם ראית עולם שונה לחלוטין. הם מאוד פשוטים ומכירים רק את מה שרואות עיניהם. בעיני זה דוקא יפה. יש בהם משהו ראשוני שאנחנו איבדנו כבר מיזמן. יש אנשים שבאמת קשה להם עם זה.כשצריך לעבוד איתם בעסק רציני והם עושים דברים שנחשבים ל"טיפשיים"
זה יכול מאוד להרגיז.

הי מור.היתגעגעתי.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

והחלטתי לא לימחוק את חילופי הדברים שלי עם ענת. זה חלק מהחוויות שלי פה.
זה לא מכוער ביכלל. זה מראה שאת קוראת את דברי בעיון;-)

[לוסיניטרי*]

היייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! גם אני התגעגעתי.... קמתי היום בחמש וחצי, ושעה וחצי בהיתי בשעון המעורר שלי עד שהבנתי שהוא מורה לי לקום... אבל אני ממש קפיצית היום. ישנתי כמעט כל השבת.... אז מה אתך? מה חדש? תכתבי לי... .... ד"ש לגנן....

[אורית_אוקו_ערוסי*]

לאור נפלה שן והיא ביקשה מפיית השיניים שתביא לה גולות.
פיית השיניים מיד הזדרזה והלכה לחפש גולות. בבוקר ,כשהיתעוררנו ,מצאה אור מתחת לכרית שלה שקיות עם גולות.
היסתכלנו עליהן בשימחה ואז שמנו לב שחלק מהגולות אינן ממש עגולות...
אמרו לי שאפריקה זה "פח הזבל של העולם".כלומר את כל המוצרים הפגומים שולחים לאפריקה, ממוצרי חשמל ועד...גולות.

[לוסיניטרי*]

אויש, באסה.... לא נורא! היתי שולחת לה את כל הגולות של אחים שלי. אם אפריקה היא הפח זבל של העולם אני חושדת שמשום מה אחים שלי חושבים שהחדר שלי הוא הפח זבל שלהם..

[אורית_אוקו_ערוסי*]

היום הלכנו ליקנות מגפיים לבנות . מה שמצאנו היה רק מגפי גומי פשוטות בצבע...שחור. שאלנו אם יש צבעים אחרים שיותר מתאימים לבנות, אז המוכר אמר לנו שהם היפסיקו לייצר כי לא היה ביקוש... זה ממש מוזר בעיני, אבל זה מה שיש, אז קנינו מגפיי גומי שחורות. הבנות כבר היתרגלו שאין מיבחר ואין צבעים יפים כמו בארץ, כי היה לנו מיקרה דומה עם נעליים, אז מצאנו רק בגוונים של אפור...
אנחנו מתרגלים לאט לאט להיסתדר עם מה שיש. גם זו היתקדמות מצידי.

[לוסיניטרי*]

אם זה לא מגפים יקרות, אפשר לקנות ספריי או צבעים ולקשט... אם אין אז מקריצים! (כלל שהומצא לגבי שיעורי בית ומבחנים אבל תקף גם כאן.. )

[אור_אוקו_ערוסי*]

תודה מור
זה דוקא רעיון מענין

[לוסיניטרי*]

או טוליפ.......
השתגעתי.....

[אורית_אוקו_ערוסי*]

חזרנו שוב מהגן עם גאיה. הפעם כבר היה לה יותר קל. היא היתחילה לשחק, אמנם עם עצמה, אבל זה גם משהו.
מחכים ליום שישי ללכת שוב.

[ברונית_ב*]

אורית, גם לבן שלי יש מגפיים שחורים מגומי! ולא כי בארץ אין מבחר, אלא כי אביו שיחיה הוא אדם נוסטלגי עם זכרונות מהקיבוץ (-: וקנה לו אותם בהתלהבות בחנות לחומרי בניין...
אני כל הזמן חושבת לקשט אותם במדבקות וכלמיני דסיפיקסים אבל עד כה לא עשיתי שומדבר בעניין )-:

הסיפור שלך על המלפפון הזכיר לי את סיפוריה של דודתי תרצה, שחיה בניירובי תקופה. היא ביקשה מהטבח שלה מרק ירקות והסבירה לו שמכניסים פנימה את כל הירקות שיש, ומה רבה היתה הפתעתה לקבל במרק גם מלפפונים D-:
וגם פעם אחת היא ביקשה ממנו תה עם לימון. הוא מאוד התמהמה וכשהיא שאלה אותו מה קרה הוא הסביר שכל פעם שהוא מכניס את הלימון - הצבע של התה יורד!

עד כאן, ותמשיכי לעדכן! נשמע שאתם משתלבים יפה!
שמחה שדברים זזים אצלכן ותמשיכי לדווח!