שאלה של אמונה

הפרוש שיעלי לה הביאה לטעמי המצוות (טעם = לא סיבה אלא טעם ממש) שייך כנראה להגר"א (הגאון מוילנה), וגם אני אהבתי.

ההבדל שאני רואה בין "לא תבין עד שלא תנסה" בסמים ומנגד במצוות (איזו השוואה..)
הוא שבסמים מצפים להזיות/רוגע/שינוי מצב התודעה/איבוד שליטה/תוספת שליטה/הבנה מעמיקה של דברים... כל אחד וציפיותיו.

לעומת זאת במצוות מי שלא ניסה, אני מניח שלא יצפה לשום הבדל, מקסימום תוספת שיעמום ליום שבת ויותר דקדוקים ומעשים חסרי פשר במשך השבוע. אז זהו שלא.. לעשות מצוות מרגיש ממש טוב ! וזה לא משנה אם מבינים אותן או לא מבינים אותן.

חשבתי שיערות גשם זה בעיקר מקום למצוא בו צמחי מרפא נדירים". יערות גשם זה כל-כך הרבה דברים, זה שוקק חיים, אפשר למצוא בהם שבטים אינדיאניים נעלמים וללכת בהם לאיבוד ולהגיע בהם להארה ועוד מיליון דברים. ובהחלט אפשר למצוא בו צמחי מרפא נדירים.

דווקא אהבתי מאוד את הדוגמא.

נשים מגיעות הרבה פחות לבית הכנסת מאשר גברים אולי כי החלק שלהן מבאס?

לעשות מצוות מרגיש ממש טוב שכחת מילה פיצית אחת ממש קטנה לי

לגבי הסיפור המצמרר על הילד והאצבע הוא לא קשור ליהדות. טיפשים יש בכל מקום . אלא עם מישהו כאן חושב אחרת שעדיף ילד בלי אצבע על פני חילול שבת ואם כן אני אשמח לפרוש מהדיון לצמיתות .

אשה לא יכולה להיות רב, ואני באמת לא יודעת למה, אני יכולה לשער... גם אני זה חלק מהדיכוי והשיטה הפטריאכלית .

למרות שפתאום נזכרתי שגם אסור לכבות שריפה בשבת וגם לא לבקש מגוי שיכבה אותה אלא רק לומר לו מי שיכבה אותה לא יצא נפסד. מאז אולי אני טועה לגבי האצבע ועדיין לעניות טעמי לא לפעול לפי אינסטניקט במקרה הזה זה באמת סוג של טיפשות .
סיפור נורא אני בטח אחשוב עליו ימים רבים

_למרות שפתאום נזכרתי שגם אסור לכבות שריפה בשבת וגם לא לבקש מגוי שיכבה אותה אלא רק לומר לו מי שיכבה אותה לא יצא נפסד.
מודה שמעולם מעולם לא שמעתי הלכה כזאת. זה לא אומר שאין פשוט לא נתקלתי בדבר כזה.
לא הייתי חושבת פעמיים ומכבה את השריפה - פיקוח נפש!_
ספינה, מותר לכבות שריפה במקרה של פיקוח נפש (או חשש לפיקוח נפש)
אסור לכבות שריפה אם ברור ב100% שהנזק היחיד שיכול להגרם הוא נזק לרכוש.

לגבי הסיפור המצמרר על הילד והאצבע הוא לא קשור ליהדות. טיפשים יש בכל מקום
אכן, טפשים יש בכל מקום, וההלכה אומרת שגם הצלת איבר היא בגדר פיקוח נפש בשבת (שמישהו יביא את הציטוט המדוייק

).

נכון שכדאי סנהדרין?
יש נשים בסנהדרין?

לא שמעתי הלכה כזאת אני שמחה להיות זאת שמעדכנת אותך לגביה

תארי לך שהיית חוטאת ולא יודעת (יצאתי כאן צדיקה גדולה ההיפך מחוטאת ומחטיאה)

יש נשים בסנהדרין? נראה לך ?

בד"כ אני בוחרת רק לקרוא את הדף הזה ולא להגיב,
אבל יש לי מסר חשוב להעביר:
"נא להפריד הלכה ודת מדתיים!"
לא כל מה שדתיים עושים=דת\הלכה
יש דתיים שעושים שטויות (יש גם חילונים אגב)
יש דתיים מאוד לא מוסריים(וכמובן שיש גם חילונים)

בקיצר,אל תיתלו לי כל מיני עוולות בגלל שראיתם איזה דוס מתנהג כך או אחרת
המסר עבר?

יופי,עכשיו תמשיכו...ואני אמשיך לקרוא:-)

"נא להפריד הלכה ודת מדתיים!"
על כך נאמר ש"אורך הזקן הוא אינדיקציה אך ורק לאורך הזקן".

היו המון דתיים בצבא הוא לא היה צבא חילוני
הצבא הוא חילוני במהותו ובהוויתו. לבחור חרדי שגדל כל חייו בעולם סגור ומוגדר, להיזרק לתוך צבא שיש בו חיילות, מדריכות, מפקדות, חיילים חילונים, מוסיקה, טלוויזיה (רחמנא לצלן)... זהו עולם מפחיד!
אבל זוהי לא הנקודה. הנקודה היא שזו כפיה חילונית, על פי חוק.

זאת
כתבה מעניינת על נשים חרדיות. מאת תמר אלאור, מבוסס על דוקטורט שיוצא כספר.
אשמח לראות מה אתן חושבות עליה.

תודה, דליתוש ב . אקרא בשמחה.
מביאה גם קישור למאמר קצר ומאוד מעניין מאת צביה גרינפילד, שפורסם ב"הארץ". המאמר נוגע באחד הדיונים שמתקיימים בדף זה, על אודות עגינות, שאם איני טועה היתה בו הסכמה רב צדדית. הטענה המרכזית של המאמר היא מרובעת:

יש פתרון הלכתי לבעיית העגינות
הרבנים מתחמקים מליישמו בגלל אינטרסים פוליטיים
התחמקות הרבנים אינה מוסרית
יש קשר בין הלכה לפוליטיקה.

בוגדים בשליחותם מאת צביה גרינפילד

אשמח, גם אני, לשמוע דעות על המאמר.

לא קראתי הכל אבל ברצוני לצטט איש חכם, פרופ' גוסטב מייזליש שהגדיר : "אמונה היא הפחד מפני הבלתי נודע".
אם נקבל את ההגדרה הזאת הרי אמונה היא בראש ובראשונה עניין פסיכולוגי. אמונה נותנת בטחון, להיות בלתי מאמין פרושו להיות מוכן לחיות עם הספק, לדעת שאין תשובה לחידת בריאת העולם, למה שמתרחש אחרי המוות וכו'. לכך דרוש אומץ.
אין טעם להתווכח על פרט זה או אחר בהלכות דת. בכל הדתות יש דברים יפים ודברים גרועים. בעשרת הדברות יש שש הנוגעות לבין אדם לחברו, וכן בשבע מצוות בני נוח הנוגעות לאנושות כולה.
הקושי הוא במדינה כמו שלנו וגם במדינות האיסלאם, בהן אין הפרדה בין דת למדינה, ועל כך יש להילחם. אף אחד לא יפריע לאנשים המאמינים לחיות לפי דרכם ולאחרים לפי דרכם. רוב האנשים בארה"ב הם אנשים מאמינים אבל ההפרדה בין הדת למדינה היא מוחלטת. גם בארצות אירופה ובטורקיה ההפרדה היא מוחלטת וכך גם בארצות אסיה שאינן מוסלמיות.
אני אינני אשה מאמינה, אבל אני חושבת שאין סתירה בין אנשים חושבים לבין אמונה, כפי שאין סתירה בין חשיבה לחוסר אמונה.
מספיק לעכשיו.
לילה טוב

יש פתרון הלכתי לבעיית העגינות
כן על פי ההלכה "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". שזה אומר שמרביצים לו או עד שיסכים או עד שתתאלמן העגונה .
הפתרון הרציני היחיד שיכול להיות לבעיה זאת ועוד בעיות דומות הוא הפרדת הדת מין המדינה ויצירת אפשרות לנשואין אזרחיים במדינת ישראל כמו בכל מדינה בעולם שאינה מוסלמית [אוי לנו כי למי דמינו]

ודאי שאני תומכת בצורך להפרדת המדינה מהדת לחלוטין, אך הנקודה פה היתה אחרת וקשורה לדיון שהתקיים על אודות הסמכות ההלכתית והמוסרית שניתנת לרבנים . הטענה של גרינפילד היא שהחלטותיהם בנוגע ליישום אפשרויות הלכתיות נגועות באינטרסים פוליטיים ואישיית, ועל כן הם מועלים באמון הציבור שכונן אותם כיישויות אובייקטיביות מבחינה הלכתית. זה נוגע לדיון שבו שאלנו "מדוע לסמוך על רבנים בכלל?" יש פה טענה של אשה דתית (גרינפילד), פעילה חברתית רצינית מאוד, שלמרות שרב ידוע הציע פתרון בר יישום, של הקמת בית דין רבני שיבטל קידושין, וכך יעזור לאלפי נשים מדוכאות, שרבנים רבים (והיא מציינת שמות) מתחמקים משיתוף פעולה כי פשוט לא רוצים להסתכן באיבוד פופולריות. זה מטיל ספק בסמכות המוסרית וההלכתית של הרבנים.
ציטוט מהמאמר:
"למרבה השערורייה, הרב ריסקין נכשל בניסיונותיו לשכנע רבנים ודיינים נוספים שיצטרפו ליוזמות אלה. אפילו הצעירים והאופנתיים שביניהם, המופיעים תדיר באמצעי התקשורת, החליטו כנראה שהם מעדיפים את השליטה הפטריארכלית המחפירה של גברים בנשותיהן וסירבו לשתף פעולה. בשל העדר הפרדה בין דת למדינה, פחדנותם של רבנים ודיינים אלה, החוששים כביכול מ"חרמות ונידויים", פוגעת לא רק בנשים דתיות אומללות המוכנות לקבל עליהן עול תורה והלכה, אלא בכל הנשים בציבור היהודי הישראלי "
כדאי לקרוא, זה מאמר קצר וחשוב ביותר.

קראתי את המאמר של צביה גרינפילד וגם את ספרה, כרגע אינני זוכרת את שמו. היא דוגמה מצויינת לאשה דתית המנהלת אורח חיים דתי קפדני ובכל זאת גם אשה חושבת.
ובאשר כפייה על הבעל לתת גט. נניח שיהיו עונשים כל כך חמורים שגם הסרבנים הקשים ביותר יכנעו, אבל מה עם אלה שברחו לחו"ל?
בחוק האזרחי נטישה היא עילה לגרושין במעמד צד אחד בלבד. אצלנו, אשה שעוזבת את ביתה, ולא משנה מהי הסיבה, מוכרזת כמורדת, בעלה יכול לגרשה בחוסר כל ולקבל משמורת בלעדית על הילדים. הפקעת הנישואין היא הפתרון ההלכתי, אבל כפי שכבר נאמר, אין רב שיעז לעשות זאת.
אם נמשיך בחיפוש עוולות ביחס לאשה נוכל לשבת אלף לילה ולילה ולצערנו, כאשר המפלגות הדתיות מהוות כוח פוליטי הסיכוי להפרדת הדת מהמדינה אפסי.

לאחרונה מתחזק בי הרצון להאמין (בעיקר באלוהי ישראל אך מודה שלא רק) רוצה להאמין במשהו, להכיר את הדת ולאהוב אותה.
זה אולי נשמע ריק מתוכן ופשטני מידי אבל זוהי באמת הרגשתי.
אשמח לטלפון או כתובת של אדם שיוכל לקרב אותי אל הדת באזור המרכז ת"א-ירושלים-מודיעין
תודה

ל - מחפשת אמונה
האם ניסית להבין מדוע התעורר בך הצורך הזה?
מסוכן מאוד להגיע אל האנשים שעוסקים בדרכי נועם בחינוך לאמונה ובסופו של דבר יכולים להביא לחוסר יכולת של חשיבה עצמאית ותלות מוחלטת ברב וניתוק מוחלט ממשפחה ומחברים.
אולי כדאי קודם שתפני לייעוץ פסיכולוגי ורק לאחר שתביני היטב מה את באמת מחפשת תקבלי החלטה על המשך הדרך.

מחפשת אמונה
בתור מישהי שגם חיפשה אמונה פעם (ומצאה, ב"ה) אני יכולה להרגיע אותך...
לא התנתקתי ממשפחה וחברים, יש לי רצונות משלי ויכולת חשיבה עצמאית... P-:

השאירי פרטים בדף בית שלי יתרון האור
אשמח לעזור, בכיף!
@}

רוצה להאמין במשהו, להכיר את הדת ולאהוב אותה.
מדוע "להאמין במשהו" מתקשר כאן בהכרח עם "להכיר את הדת ולאהוב אותה"?
מנין הרעיון שאמונה היא בהכרח דת?
ואם דת - למה דווקא הדת היהודית.
האם לדת (כל דת שהיא) יש חזקה על אמונה?
דת היא מערכת של טקסים והיררכיה של מתווכים בין האדם לבין מושא אמונתו.
אפשר להיות דתי במובן של השתייכות לדת מסויימת, או קיום חוקיה ומצוותיה, ביקור בבית התפילה שלה - ולא להיות אדם מאמין.
לעומת זאת יכול אדם להאמין באל, להאמין שהעולם נברא ונשלט בידי כוח עליון תבוני, מבלי להיות שייך לדת זו או אחרת.

מסוכן מאוד להגיע אל האנשים שעוסקים בדרכי נועם בחינוך לאמונה ובסופו של דבר יכולים להביא לחוסר יכולת של חשיבה עצמאית ותלות מוחלטת ברב וניתוק מוחלט ממשפחה ומחברים. הללוו...!
אנשים שבוחרים להתקרב לדת ואפילו חוזרים בתשובה,לא מאבדים את הבחירה החופשית שלהם,לא מאבדים את יכולת החשיבה העצמאית שלהם,
יש כ"כ הרבה אמונות טפלות בקשר לחזרה בתשובה,אפשר לחבר תסריט אימה על מפעל שמרוקן את החשיבה וממלא את הראש בחשיבה נוקשה וקיצונית הדורשת להתנתק מכל ידע מוקדם,מכל אדם שהיינו עמו בקשר קודם-תמחקו את הסרט הזה!

יש כאן חילוניים שפוחדים מהדת שלהם יותר מאויבים חיצוניים.
מה רע ברצון להתקרב לדת של העם שלך?- כן,מה רע שיהודיה רוצה לשמוע על הדת היהודית???

ואם דת - למה דווקא הדת היהודית. נו באמת...

ואם דת - למה דווקא הדת היהודית. נו באמת...
אני שואלת ברצינות.
כמובן, שבעיני יהודים דתיים, או בכלל רוב היהודים (גם החילוניים), הדת היהודית היא ה דת האחת, להאמין פירושו להיות דתי, ולהיות דתי פירושו להשתייך ולחיות על פי הדת היהודית.
אני כופרת בגישה הזאת ובקשר האוטומטי הזה.
אפשר להיות אדם בלתי מאמין..
אפשר להיות אדם מאמין אך לא דתי (לא להשתייך לדת כלשהי).
אפשר להיות דתי ולהשתייך לדת כלשהי.
אפשר להיות יהודי דתי.
יש בעולם דתות רבות ואנשים דתיים רבים ששייכים לדתות אחרות. גם הם משוכנעים שדתם היא הדת האמיתית האחת.

קודם כל תודה על ההתייחסות.

האם ניסית להבין מדוע התעורר בך הצורך הזה? כן בהחלט אני כבר שלוש שנים מתחבטת בו ואין לי מושג מדוע זה הצורך. לפעמים אני חושבת שהוא נובע מהמחשבה כי הדת ממלא את לב המאמין, לעיתים מתוך הסתכלות מרחוק על משפחות דתיות\חרדיות ועל השבת (הטקס, המשפחה וכו) ולפעמים אני חושבת שזה נובע מתוך מקום ריק שקיים בתוכי (לא יצאתי למסע חיפוש עצמי אחרי הצבא 9-: ).

מנין הרעיון שאמונה היא בהכרח דת? יש לך רעיון אחר ? אשמח. תחביבים הם לא אופציה אני בתקופה עמוסה עם פעוטה ותינוק.

מסוכן מאוד להגיע אל האנשים שעוסקים בדרכי נועם בחינוך לאמונה תודה, אני בהחלט חוששת מהם אך יותר מזאת סומכת עלי ועל לכידות משפחתי המצומצמת והרחבה.

אמא של יונת,
נכון, כל האפשרויות שכתבת הן ראויות (בעיני).
ובכל זאת, אם מחפשת האמונה נמשכת דווקא ליהדות, שהיא גם, במקרה, הדת שלה, של בני עמה, אז גם זה ראוי.

ולמחפשת אמונה- אני ממליצה על הספר לדרוש אלוהים של יאיר כספי, שמציע גישה חדשנית לחיים על פי היהדות.
אגב, נראה לי שאמונה קשה לחפש, צריך פשוט למצוא (דרך לממש בה את האמונה אפשר בהחלט לחפש, אם כי גם בהקשר הזה הדרך מוצאת אותך יותר משאתה מוצא אותה

).
בהצלחה בחיפוש @}

נשים מגיעות הרבה פחות לבית הכנסת מאשר גברים אולי כי החלק שלהן מבאס?

לא, כי הן לא חייבות בכך והן חופשיות להגשים את יהדותן מחוץ למגבלת בית הכנסת. גברים לא.

אשה לא יכולה להיות רב, ואני באמת לא יודעת למה, אני יכולה לשער... גם אני זה חלק מהדיכוי והשיטה הפטריאכלית .
זו הפרשנות החיצונית שלך.

מה רע ברצון להתקרב לדת של העם שלך?- כן,מה רע שיהודיה רוצה לשמוע על הדת היהודית???
אין רע. אני מכירה היטב את הדת היהודית ויש בה הרבה דברים יפים, כפי שיש בדתות אחרות, אבל ההכרות שלי היא למטרות ידע והכרת שורשים ולאא מתוך אמונה.
הדת היהודית אינה בודקת אמונה אלא מעשים, היא דת של מצוות שמעסיקות את האדם בחלק גדול מזמנו.
נכון, לא כל חוזר בתשובה מתנתק מהמשפחה ומידידים אבל מערכת היחסים היא כבר אחרת. הוא לא יאכל בבית הוריו או ידידיו אלא אם יתאימו עצמם לדרישותיו. דברי הרב חשובים יותר מכל דבר אחר. הילדים ילמדו במוסדות שהרב בוחר בהם
ובכל החלטה חשובה, גם אם לא מדובר בענייני דת, יפנו לרב.
מי שגדל כאדם דתי הרבה יותר פתוח להחלטות אישיות מאשר החוזר בתשובה שמפתח תלות מוחלטת שאכן פותרת אותו מהתמודות אישית עם בעיות.
יש כ"כ הרבה אמונות טפלות בקשר לחזרה בתשובה,אפשר לחבר תסריט אימה על מפעל שמרוקן את החשיבה וממלא את הראש בחשיבה נוקשה וקיצונית הדורשת להתנתק מכל ידע מוקדם,מכל אדם שהיינו עמו בקשר קודם-תמחקו את הסרט הזה!
זה אינו סרט אימה. הדברים נכתבו מתוך הכרות אישית עם חוזרים בתשובה ומשפחותיהם. תלוי לאיזה גוף הגיע החוזר בתשובה, יש גופים המעודדים כיבוד אב ואם מפני שזו מצווה ויש גופים המעודדים ואף דורשים התנתקות.
_ולמחפשת אמונה- אני ממליצה על הספר לדרוש אלוהים של יאיר כספי, שמציע גישה חדשנית לחיים על פי היהדות.
אגב, נראה לי שאמונה קשה לחפש, צריך פשוט למצוא (דרך לממש בה את האמונה אפשר בהחלט לחפש, אם כי גם בהקשר הזה הדרך מוצאת אותך יותר משאתה מוצא אותה_
קריאת ספר היא רעיון טוב.

לא, כי הן לא חייבות בכך והן חופשיות להגשים את יהדותן מחוץ למגבלת בית הכנסת. גברים לא.
ומדוע הן חופשיות? אולי מפני שהן פחות חשובות. לעומת זאת הן חייבות לשמור על כל האיסורים, ולהיות בבית כנסת בעזרת נשים זה באמת מבאס - זו הרגשה של נידוי. דווקא אצל השומרונים מתפללים נשים וגברים יחד ומכאן אפשר ללמוד שההפרדה היא המצאה מאוחרת.

היא דוגמה מצויינת לאשה דתית המנהלת אורח חיים דתי קפדני ובכל זאת גם אשה חושבת.
אוי, איך שמשפט כזה מעצבן אותי. למי מכן שיש מנוי להארץ, ממליצה בחום לקרוא מאמר של יאיר שלג משבוע שעבר, בשם "בזכותן יש דבר כזה, פמיניזם דתי", שעוסק בדיוק בחיבור הזה בין חינוך למצוות ואמונה, ובו בזמן חינוך עם השכלה רחבה, והיכרות עם העולם החילוני. אולי לא מייצג, אבל בהחלט קיים.

מנין הרעיון שאמונה היא בהכרח דת? יש לך רעיון אחר ? אשמח. תחביבים הם לא אופציה
מי דיבר על תחביבים?
אני מנסה להבחין בין אמונה (שבלב) לבין דת (שהיא ביטוי חיצוני ומערכת כללים הקשורים לאמונה).

מנין הרעיון שאמונה היא בהכרח דת?
אנקדוטה בנושא. נפגשנו עם חברים השבוע, ונושא השיחה התגלגל לאמונה. חבר אחד שלנו, חובש כיפה, אמר שהוא מקיים מצוות אבל לא מאמין, וחבר אחר, שמגיע מרקע חילוני ולא חובש כיפה, אמר שהוא מאמין בא-ל, אבל לא מקיים מצוות. אמונה (כלשהי, יהודית או אחרת) לא חייבת להיות מלווה בקיום מצוות, ולהיפך.

מי דיבר על תחביבים?
מצטערת כנראה שהבנתי לא נכון את דבריך.

אני מנסה להבחין בין אמונה (שבלב) אני חושבת שזה בדיוק החלל שאני מנסה לאכלס

סבתא לשמונה
את רצינית, שחוזרים בתשובה מפתחים תלות מוחלטת? אני מבינה שאת מכירה מספר חוזרים בתשובה אבל לעשות הכללות גסות על חוזרים בתשובה או על דתיים מבית או על "חילונים" - זה פשוט מפתיע.

אני חוזרת בתשובה. אני לגמרי לא "מיינסטרים" בחברה שלי. גם כשלא הייתי דתיה לא הייתי במיינסטרים של אפחד... אולי זה עניין של גישה לחיים? יש אנשים שבכל מקום נכנסים לעומק התבנית החברתית המקובלת במקומותיהם וזה לא קשור להיותם דתיים/חוזבת"ש/לא דתיים. זה עניין של אופי, של מודעות, של פתיחות אישית. גם החברה החילונית לדעתי סגורה ומקובעת באופן מזעזע (עדויות של אנשי חינוך ביתי, למשל).

יש אנשים ששואלים שאלות, ויש אנשים שלא. בכל נושא, בכל מקום.

ולמה לא להתחזק קצת באמונה, זה רק עושה טוב בחיים, נותן בטחון, נותן פן רוחני מאוד נעים. מה כל כך מפחיד אותך? (שאלה לעצמך, לא בשביל לענות לי או למישהו) דיברת פעם עם הקדוש-ברוך-הוא? הוא דוקא מאוד נחמד, תנסי ותראי

מאחלת לך לחוש מהי קדושה, מהי אלוקות. זו תחושה שכשמרגישים אותה היא בלתי ניתנת לפספוס.

אני רק מבקרת פה, לא נכנסת לויכוחים, הופתעתי למקרא דברייך
שבת שלום @}

אני מנסה להבחין בין אמונה (שבלב) אני חושבת שזה בדיוק החלל שאני מנסה לאכלס
בנושא הזה לא יעזרו לך המדריכים בענייני יהדות. לאט לאט הם מכניסים לקיום המצוות. ייתכן שרק את בעצמך תוכלי למצוא את האמונה החסרה לך, או להתמודד עם חיים עם הספק.
אוי, איך שמשפט כזה מעצבן אותי. למי מכן שיש מנוי להארץ, ממליצה בחום לקרוא מאמר של יאיר שלג משבוע שעבר, בשם "בזכותן יש דבר כזה, פמיניזם דתי", שעוסק בדיוק בחיבור הזה בין חינוך למצוות ואמונה, ובו בזמן חינוך עם השכלה רחבה, והיכרות עם העולם החילוני. אולי לא מייצג, אבל בהחלט קיים.
למה זה מעצבן אותך? צביה גרינפילד היא בדיוק שייכת לקבוצת האנשים שאליהם מתייחס יאיר שלג. היא גם חלק מאותה קבוצה שאינה חושבת שדת וקיום מצוות מחייבת תפישה פוליטית מסויימת. דת, אמונה ומצוות זה דבר אחד ופוליטיקה זה עניין אחר.

ולמה לא להתחזק קצת באמונה, זה רק עושה טוב בחיים, נותן בטחון, נותן פן רוחני מאוד נעים. מה כל כך מפחיד אותך?
זו בדיוק הנקודה. זה לא מפחיד אותי, במשפחתי הרבה אנשים דתיים וכולנו חיים בהרמוניה ובכבוד הדדי.

הטענה שלי היא שאנשים מפחדים לחיות בלי אמונה, וכפי שבעצמך כתבת האמונה נותנת בטחון ואני חוששת מכך שאנשים נאחזים באמונה בגלל אי היכולת להתמודד עם הרגשת אי הבטחון, אז מי שזה עוזר לו - בבקשה, אבל אני מכירה קהילות שלמות של חוזרים בתשובה וכולם פיתחו תלות בדמות סמכותית, מה שחיפשו עוד לפני החזרה בתשובה.
את אולי שונה וזה טוב מאוד, אבל בעצמך כתבת שאת לא ב"מיינסטרים" של החברה שלך, כלומר, רוב האנשים בחברה שלך שונים ממך, וזה רק מוכיח את טענתי.
דיברת פעם עם הקדוש-ברוך-הוא? הוא דוקא מאוד נחמד, תנסי ותראי
איך אפשר לדבר עם ישות שמבחינתי איננה קיימת?
את אומרת שהחברה החילונית מקובעת - לדעתי לא קיימת חברה חילונית כגוף אחד ולכן גם אי אפשר לקבוע שהיא מקובעת.

סבתא יקרה
טוב, הכנסתי את עצמי איכשהו לדיון הזה אז...
בנושא הזה לא יעזרו לך המדריכים בענייני יהדות. לאט לאט הם מכניסים לקיום המצוות.
מה זה "מכניסים" - מה, לבנאדם אין בחירה חופשית? מישהו באמת יכול "להכניס" מישהו אחר? זו תפיסה מוטעית. אם מתאים לי אני מקבלת על עצמי, ואם לא אז לא. תסתכלי על חוזרים בתשובה, לרובם לקח שנים להתחיל בפועל לקיים מצוות כמכלול. אז מה יש פה אם לא - החלטה אישית שנשקלת לאט ובזהירות (במשך שנים מספר)? את חושבת שיש איזה טיעון משכנע בעולם עבור בנאדם משכיל וחושב להתחיל לקיים מצוות אם הוא לא מעוניין בזה?

רציתי להוסיף עוד אבל

איך אפשר לדבר עם ישות שמבחינתי איננה קיימת?
זה מה שאמרתי, מה אכפת לך לנסות? אולי תגלי שהוא בעצם כן קיים, ושהוא דוקא מאוד נחמד?

חברה מקובעת-
רוב האנשים חיים עם אג'נדה חברתית-לאומית-חינוכית מאוד מקובעת, גם דתיים גם אלה שלא. זה לא קשור לדת.

ולגבי פוליטיקה, ווי ווי, מה אני עושה פה? תיכף בורחת.
רק להאיר ש:
סליחה מראש על הציניות אני פשוט משתגעת מחוסר הידע שגורם לאנשים לחלוטין לא להבין את המציאות שאנחנו חיים בה.
אין לי שום דבר נגד ערבים, אגב. שילכו בדרך של הסוּפים, ויהיה פה סופסוף שקט.

המחלוקת עם ה SO CALLED "פלשתינאים" היא לא מחלוקת פוליטית.
אני מציעה לכל מי שמתקוממת עכשיו להכנס לאתרים שלהם (קוראות ערבית? אם לא יש גם אתרים באנגלית) ולגלות מה שורש המחלוקת הזו לדעתם.

לפי האיסלם אנחנו יושבים במדינה ששייכת לדעתם ל"דאר אל איסלאם" - "מדינות האיסלאם" ועד שלא נקבל על עצמנו עול מלכות מוחמד ושות' אין לנו זכות קיום פה, ובטח לא זכות לאיזושהי ריבונות על המוסלמים היושבים פה.

זה לא אני או איזה ימני חמום מוח אחר שאומר זאת, אלא הפלשתינאים בעצמם. אני רק מצטטת (בלשון חופשית...)

לפי האיסלאם ארץ ישראל אכן ניתנה לעם ישראל אבל מאחר ולפי אמונתם הפרנו את הברית עם הקדוש-ברוך-הוא, לכן הוא בחר להעניק להם את הארץ המובטחת.

תפתחו קוראן תקראו, טוב? וביקור קצר לאתרים של הנ"ל, ואח"כ אם עדיין תחזיקו בדעה הזו (שזו מחלוקת פוליטית ולא דתית) אני אתעלף מהלם. אנשים פה לא מבינים מנטליות ערבית מהי, ובוחרים לדבר בשמם של מי שאינם מבינים.

אני מבקשת שוב סליחה על הציניות בדברי, ואם לא מתאים, מצידי אפשר להשמיד את הפוסט הזה.

שבת שלום ומבורך @}

למה זה מעצבן אותך?
מעצבן אותי שאומרים על מישהי שהיא אשה דתית המנהלת אורח חיים דתי קפדני ובכל זאת גם אשה חושבת כאילו היא צריכה להיות מוצג במוזיאון. מבחינתי זו הנורמה, ככה אני וכך חברותיי. כך הבית והסביבה בהם גדלתי.

משהו על חוזרים בתשובה. כמו בכל דבר, יש סוגים שונים של חוזרים בתשובה. (בהכללה גסה) יש את אלו שחוזרים בתשובה בתהליך, תוך מחשבה, ובתהליך החיפוש מוצאים את הדרך לאמונה וקיום מצוות. כאלה אפשר למצוא בכל הפלגים של הדת, בכל דת.
סוג אחר, הם אנשים שבחיפוש עצמי. דוגמא לאנשים כאלה הם אנשים שמצאו את עצמם בהודו (או כך חשבו), חזרו לארץ וחזרו בתשובה בתור חב"דניקים, או פלג חרדי אחר. ישנם אנשים שמוצאים את עצמם רק צמודים למדריך דרך, כזה שמראה להם מהי הדרך הנכונה עבורם (לדעתו ולדעתם). אחרים יחשבו שהם בוחרים בדרך קיצונית ולא יבינו מה קרה להם.
כך גם אצל דתל"שים. יש כאלה שיעזבו את הדת בהדרגה, ולעתים ימצאו את עצמם כקונסרבטיבים או רפורמים, או "סתם" מסורתיים. אחרים ירצו את הקיצונות, יעזבו את כל מה שהכירו, ויאכלו שרצים ביום כיפור. כמובן שכל זה נכון גם לגבי חילונים מבית, יש מי שיבחר להתקרב או להתרחק מכל אג'נדה, אופנה, אמונה או כל דבר אחר.

קל להכליל, אבל זו טעות.

שבת שלום @}

ואח"כ אם עדיין תחזיקו בדעה הזו (שזו מחלוקת פוליטית ולא דתית) אני אתעלף מהלם תתעלפי חופשי ממי. אמבולנס עלי .
אין כאן שום מחלוקת דתית יש כאן רק מחלוקת פולטית מדינית. וכשתקומי תבואי לקרוא עוד משפט אחד .
והארץ הזאת לא שייכת לנו מכוחה של שום דת כמו שהאדמה ההיא שייכת להם מכוחם של הסכמים .

ועוד משהו קטן לגבי חוזרים בתשובה גם אם לא דורשים מהם להתנתק מהמשפחות דורשים מהמשפחות לשנות את נהליין ומנהגהיים. ואלו שיסרבו לשנות יזכו בנתק.
למשל אחי לא מוכן לבוא לימי ההולדת שלנו בשבת למרות שמעולם לא חגגנו יום הולדת ביום אחר . וצריך להכין לו מנה צמחונית (למרות שסבי וסבתי הכירו באטליז לא כשר)

אילה א,
וצריך להכין לו מנה צמחונית???!!!???

האם מדובר באח שאני מכירה , שבדרך קבע היה מונח לו נתח בשר קפוא- מן המשובחים- להפשרה בפינת השיש???!!!!

בהחלט באותו אח מדובר ודברים מאוד מאוד עצובים קורים בנפשו כרגע
הוא אמר לאמא שלנו שהוא מאמין במעמד הר סיני

ואם הייתי יודעת לעשות פרצוף בוכה הייתי שמה

את רוצה להגיד לי שאתם רוצים לבכות כי ה ו א מאמין במעמד הר סיני!?

אבל זה ה ו א המאמין , לא אתם. איך זה בכלל קשור אליכם במה הוא מאמין!?

עד כמה שידוע ומובן לי - אמונה מתרחשת במעמקי לבו ונפשו ורוחו של אדם ואין זה מעניינו של הזולת.

זה מה שאמרתי, מה אכפת לך לנסות? אולי תגלי שהוא בעצם כן קיים, ושהוא דוקא מאוד נחמד?
מה זה לנסות? להתחיל לדבר ותהיה לי התגלות?
את רוצה שאני אאמין שאת שומעת את אלהים עונה לך? ברור לי שאת שומעת משהו, את שומעת את רחשי ליבך וחושבת שאת שומעת אותו,ומכיוון שאת נחמדה את שומעת דברים נחמדים.
אף חצוף
ברור שיש סוגים שונים של חוזרים בתשובה וסוגים שונים של דתיים מהבית וכן גם לגבי הציבור המוגדר תחת הכותרת "חילונים". בין החילונים יש כאלה ההולכים לבית הכנסת בחגים, צמים ביום כיפור וחיים את רוב ימות השנה כחילונים.
אתיאסטים ואגנוסטים היא קבוצה קטנה בכל העולם ונהוג להבחין ביניהם לבין כלל הציבור הלא-דתי שנקרא "סקולרי".
(SECULAR).
לדעתי, המושג "חילוני" הוא דווקא המצאה של דתיים: חול כהיפוכו של קודש.
יתרון האור
נכון שהמוסלמים-השיעים מגדירים את התנגדותם לנו כהתנגדות דתית ומנמקים בנימוקים שאת ציטטת , אבל זה רק כדי ל"הכשיר" את המחלוקת הפוליטית. המוסלמים-הסונים, שהם עדיין הרוב, לא משתמשים בנימוקים האלה אלא רק בנימוקים פוליטיים.
גם אנחנו משתמשים בנימוקים דתיים כהסוואה לנימוקים פוליטיים.

להתחיל לדבר ותהיה לי התגלות?
אני לא יודעת למה יתרון האור התכוונה, אבל פעם בעברי הרחוק, בתקופה שלא כל-כך האמנתי, זה מה שעשיתי, ונחשי מה? היתה לי התגלות.

_להתחיל לדבר ותהיה לי התגלות?
אני לא יודעת למה יתרון האור התכוונה, אבל פעם בעברי הרחוק, בתקופה שלא כל-כך האמנתי, זה מה שעשיתי, ונחשי מה? היתה לי התגלות._
אם כך, את שייכת לנביאים. לדעתי, ההתגלות היא קול פנימי שלך שהוא אמיתי לגמרי ואם רוצים לקרוא לו קול אלהים, הרי הוא קול אלהים.
לאמיתו של דבר, אמונה היא לא נושא לויכוח. הויכוח הוא ביחס למחשבה העצמאית של אנשים. כל זמן שהיא קיימת הכל בסדר. הבעייה היא שלפעמים לא מבחינים בכך שמאבדים את יכולת החשיבה העצמאית.

אצלנו דוקא מקפידים לא לקרוא ליהודי שאינו שומר תורה ומצוות בשם "חילוני". כי יהודי הוא קודש, ולא משנה מה מצבו האמוני, הנשמה שלו היא נשמה אלוקית.

מאחלת לך לחוש מהי קדושה, מהי אלוקות. זו תחושה שכשמרגישים אותה היא בלתי ניתנת לפספוס.
סבתא יקרה, כשתרגישי תדעי. זו התחושה הכי ודאית בעולם, כשהיא מגיעה.

_מאחלת לך לחוש מהי קדושה, מהי אלוקות. זו תחושה שכשמרגישים אותה היא בלתי ניתנת לפספוס.
סבתא יקרה, כשתרגישי תדעי. זו התחושה הכי ודאית בעולם, כשהיא מגיעה._
אני מרגישה קדושה בבני אדם, בבעלי חיים ובצמחים, אם מישהו רוצה לקרוא לזה אלוהות, בבקשה.
אגב, אותי מקוממם כאשר כותבים אלוקות או אלוקים אני חושבת ששיבוש שם הוא פגיעה בכבוד.
אצלנו דוקא מקפידים לא לקרוא ליהודי שאינו שומר תורה ומצוות בשם "חילוני". כי יהודי הוא קודש, ולא משנה מה מצבו האמוני, הנשמה שלו היא נשמה אלוקית.
מבחינתי אין הבדל בין יהודי ללא יהודי. דווקא אצלנו אומרים "חביב אדם שנברא בצלם", אדם באשר הוא אדם ולאו דווקא יהודי.

לדעתי, המושג "חילוני" הוא דווקא המצאה של דתיים: חול כהיפוכו של קודש.

וואלה, הזכרת לי את hiloni]משהו טוב שקראתי פעם dati[/po]/zehut hilonit.html

המושג "דתי" הוא מושג של "חילונייים" לא פחות מאשר שהמושג "חילוני" הוא מושג של "דתיים".

גם המושג "כיסא" וכל מה שמתפרש ממנו הוא מושג - של בני אדם. (במיוחד מבוגרים)
בשביל ילדים "כיסא" יכול להיות "שולחן" יופי יופי, וטלפון - אחלה פטיש, וארון - סתם משהו לא מוגדר.
ובשביל כלבים - משהו טעים ללעוס.

מושג "דתי" הוא מושג של "חילונייים" לא פחות מאשר שהמושג "חילוני" הוא מושג של "דתיים".
מעולם לא חשבתי על כך בפשטות כזו, תודה.

וטלפון - אחלה פטיש D-:

"חביב אדם שנברא בצלם", אדם באשר הוא אדם ולאו דווקא יהודי.

זה לא סותר.
אגב, הציטוט לקוח מפרקי אבות, פרק ג' משנה י"ד. אמר את זה רבי עקיבא. וההמשך, רק לסבר את האוזן:
"חביבין ישראל שנקראו בנים למקום"

וטלפון - אחלה פטיש מצטרפת D-:

לילה טובZZZ

_זה לא סותר.
אגב, הציטוט לקוח מפרקי אבות, פרק ג' משנה י"ד. אמר את זה רבי עקיבא. וההמשך, רק לסבר את האוזן:
"חביבין ישראל שנקראו בנים למקום"_
נכון, אבל רבים אצלנו חושבים שיש להתייחס אחרת למי שאינם יהודים ואינני מתכוונת למצבי מלחמה או פושעי השואה, אלא לפגישה בחיי יום-יום.
_מושג "דתי" הוא מושג של "חילונייים" לא פחות מאשר שהמושג "חילוני" הוא מושג של "דתיים".
מעולם לא חשבתי על כך בפשטות כזו, תודה._
כן, אבל זכות ראשונים שמורה לדתיים שהמציאו את המושג "חילונים".

לילה טוב

אבל זכות ראשונים שמורה לדתיים שהמציאו את המושג "חילונים"
טוב, זה כי פעם הרוב המוחלט בעם שלנו היה דתי, אז היה צריך לכנות בשם את יוצאי הדופן.

אבל זכות ראשונים שמורה לדתיים שהמציאו את המושג "חילונים"
אני לא בטוח, ומה זה משנה ?

מה שכן משנה, זה שנלמד שכל החציצות האלה הן מלאכותיות.
יכול להיות אדם שעושה מעשים רעים והוא "דתי".
ויכול להיות אדם שעושה מעשים טובים והוא "חילוני".
או בקיצור "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

לא כל החילוניים הם X ולא כל הדתיים הם Y, אלו הכללות כל כך מטופשות כי אי אפשר להצביע על אדם ולהגיד לו אתה "חילוני" או אתה "חרדי",
כי כל אחד הוא יחיד ומיוחד.
אפשר לשים כיפה ולגנוב, אפשר לא לשים כיפה ולגנוב.

הצורה בה פלוני מבטא את עצמו בעולם.. - משתנה כל-כך בין אדם לאדם ובין רגע ורגע שאי אפשר להגיד למישהו "תשמע אתה כמו ההוא". ואם נוסיף על כך שאפשר להשתנות ולשנות בכל רגע ושניה אז בכלל אין שום מקום להכללות.

הגדרות, לא סתם נקראות הגדרות. הכוונה שמאחור היא המילה גדר. כלומר גידור דברים, אנחנו מגדרים דברים.
וכשאנחנו מגדרים דברים מה קורה?
מצד אחד אנחנו זוכים לתחושת ביטחון - ומצד שני אנחנו מפסידים חופש.
נוצר איזשהו מעבר עם שומר מפקח.

אם לא היינו משתמשים בהגדרות או גדרות היינו הרבה יותר חופשיים, אבל חופש יכול להיות מאוד מפחיד.

_אבל זכות ראשונים שמורה לדתיים שהמציאו את המושג "חילונים"
טוב, זה כי פעם הרוב המוחלט בעם שלנו היה דתי, אז היה צריך לכנות בשם את יוצאי הדופן._
המושג "חילוניים" נכנס לשימוש רק בשנות ה - 60, דווקא כאשר הרוב לא היו דתיים. במאה ה - 19 הרוב היו דתיים ואת המתרחקים מהדת כינו אפיקורסים ואמרו ש"יצאו לתרבות רעה". במאה ה - 20, עד שנות ה - 60 השתמשו במושגים "אדוקים" ו"חופשיים". המושגים האלה היו מקובלים על כולם, דתיים וסקולרים, לצורכי יום-יום. הדתיים גם השתמשו במושגים "התפקרו" ו"כופרים בעיקר" עוד מהמאה ה - 19. המושג "בעלי תשובה" התייחס במקור לא לאנשים שחזרו להיות דתיים, אלא לאנשים שעשו מעשים רעים וחזרו בתשובה. הכוונה למעשים רעים ממש ולא לאי שמירת מצוות. המושג הזה קיים באמת מהתקופה שהרוב היו דתיים ולא רק אצל יהודים, גם בארצות ההמערב הרוב היו דתיים. הסקולריות היא תופעה יותר מאוחרת.
היום המושג "חוזר בתשובה" ו"בעל תשובה" מתייחס יותר לחוזרים לדת ופחות לאנשים שעשו מעשים רעים. במקביל התפתח המושג "יוצא בשאלה" למי שעוזב את המסגרת הדתית וזה נובע מחוסר ההבנה של המושג "תשובה" בהקשר הזה. אין הכוונה לתשובה על שאלה אלא לתשובה במובן של "שיבה" ולעוזב צריך למצוא שם מתאים. יש לי כמה רעיונות, אבל אני בטוחה שירגיזו כמה אנשים ואין לי רצון להכעיס.
אני אומנם כותבת בשבת אבל שומרי המצוות ביניכם יקראו רק ביום חול.
בינתיים שבת שלום ולילה טוב

כל החציצות האלה הן מלאכותיות

אלון, תודה על דבריך היפים.

<יעליל'ה, למשל, לא מוצאת עצמה באף אחת מההגדרות המקובלות>

_מה שכן משנה, זה שנלמד שכל החציצות האלה הן מלאכותיות.
יכול להיות אדם שעושה מעשים רעים והוא "דתי".
ויכול להיות אדם שעושה מעשים טובים והוא "חילוני".
או בקיצור "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"._
נכון מאוד ולכן התייחסתי למושגים שהפכו לנחלת הכלל ללא כל צורך. וכל מה שנאמר נכון גם כלפי עמים שונים. העובדה שמישהו יהודי אינה עושה אותו באופן אוטומטי לטוב יותר ממי שאינו יהודי, כפי שמקובל לחשוב אצל רבים אצלנו. זו פשוט גזענות וזה נכון גם לעמים אחרים. הרבה עמים חושבים שהם באופן אוטומטי טובים יותר מבני עמים אחרים. האנגלים הגדילו לעשות הם אמרו: God is an Englishman אבל באותה מידה גם אצלנו המאמינים רואים קירבה רבה יותר בין אלוהים ליהודים מאשר לקרבתו אל בני עמים אחרים.
<יעליל'ה, למשל, לא מוצאת עצמה באף אחת מההגדרות המקובלות>
טוב מאוד.
הגדרות, לא סתם נקראות הגדרות. הכוונה שמאחור היא המילה גדר. כלומר גידור דברים, אנחנו מגדרים דברים.
הגדרות דרושות אבל לא בנושאים כאלה. במדעים חייבות להיות הגדרות ואילו אמונה ברור שאינה מדע.

מסכים איתך במאה אחוז!!!

מבחינת הדת לפי מה שאני יודע
כל אדם יכול להיות יהודי גם סיני יכול להיחשב לצדיק (זה בדוק!) אם הוא עובר תהליכי גיור מסוימים, כך שיהודי אינו בהכרח בן של יהודים.
ומצד שני ישנו את עניין ה"כרת" שאם יהודי שנולד יהודי עושה או לא עושה מעשים מסויימים הוא נכרת ולא נחשב יהודי. (מבחינת ההגדרה הדתית בלבד כמובן)

כלומר היות אדם יהודי בתור הגדרה אינה בהכרח ואין זה מספיק שהוא נולד ליהודים, אלא מתבטאת במעשים שלו.

_מבחינת הדת לפי מה שאני יודע
כל אדם יכול להיות יהודי גם סיני יכול להיחשב לצדיק (זה בדוק!) אם הוא עובר תהליכי גיור מסוימים, כך שיהודי אינו בהכרח בן של יהודים._
שים לב,אם הוא עובר תהליכי גיור מסויימים, כלומר, אינו יכול להיות צדיק ולהיות בן דת אחרת.
כלומר היות אדם יהודי בתור הגדרה אינה בהכרח ואין זה מספיק שהוא נולד ליהודים, אלא מתבטאת במעשים שלו.
אבל קודם כל עליו להתגייר...
כמובן, יש "חסידי אומות העולם", אבל תואר זה אינו ניתן להם בגלל מעשים טובים שאינם נוגעים ליהודים (אמא תרזה אינה חסידת אומות העולם למרות כל מעשיה הטובים). אנחנו, ברוב חסדנו, מואילים להעניק תואר זה רק למי שעזר ליהודים.

ומצד שני ישנו את עניין ה"כרת" שאם יהודי שנולד יהודי עושה או לא עושה מעשים מסויימים הוא נכרת ולא נחשב יהודי. (מבחינת ההגדרה הדתית בלבד כמובן)
הוא דווקא נחשב ליהודי ונענש בחומרה בתקופה שלסנהדרין היתה סמכות ענישה.
(כדי להיזכר בדקתי ב-ויקיפדיה).

אם אמונה עושה טוב לאנשים - שיאמינו.
אני תמיד שואלת את השאלה הנצחית: איך אפשר להאמין לאחר השואה? אני מכירה שתי תשובות, אחת חמקנית "נסתרות דרכי האלוהים" והשנייה "בגלל חטאינו", במה חטאו מיליון וחצי ילדים?
ומה עם השואות שממשיכות להשתולל בעולם? אמנם הם אינם יהודים אבל אלוהים אמור לדאוג לכולם.
התהיות האלה שלי אינן מקוריות, שאלו אותן טובים ורבים לפני וישאלו אותם טובים ורבים אחרי, אבל תשובה אין להן.

אחת חמקנית "נסתרות דרכי האלוהים"
סבתא, למה את אומרת שהתשובה הזו חמקנית?

_אחת חמקנית "נסתרות דרכי האלוהים"
סבתא, למה את אומרת שהתשובה הזו חמקנית?_
מפני שזו אינה תשובה. בדרך זאת אפשר להתחמק מכל שאלה. לדוגמה - אומרים לילדים "אתם עוד קטנים, תבינו כשתהיו גדולים".
מי שמשתמש ומקבל את התשובה הזאת בורח מן הצורך לענות על שאלות כל כך קשות.
האם את ניסית לשאול את אלוהים את השאלות האלה?
ומה בדבר העונש על חטאים, האם זה מתקבל על דעתך?

זו אינה תשובה
אם את מתייחסת לזה כתשובה, אני מסכימה שזה לא תשובה. אבל אני רואה את זה ככותרת לדיון. מנחשת (רק מנחשת) שישעיהו ליבוביץ' למשל מרחיב על כך לעומק בנושא השואה.
בדרך זאת אפשר להתחמק מכל שאלה
להתחמק - כן, אם זה נשאר ברמה שטחית. אבל לדעתי בהעמקה זו בהחלט תשובה לרוב השאלות שיכולות לעלות על הדעת. עניין של אמונה כמובן.

מה בדבר העונש על חטאים, האם זה מתקבל על דעתך?
זה לא מתקבל על דעתי, ו(בלי קשר) אני לא מאמינה בזה. גם לא בפרסים על "מצוות". מצוות אמיתיות בלי מרכאות, כאלה שבאות מהבפנוכו, הן בעצמן השכר של עצמן - זו חוויה מרוממת. ולהיפך, חטאים אמיתיים גם מביאים איתם הרגשה רעה.

סבתא לשמונה היקרה, כתבת:
כמובן, יש "חסידי אומות העולם", אבל תואר זה אינו ניתן להם בגלל מעשים טובים שאינם נוגעים ליהודים (אמא תרזה אינה חסידת אומות העולם למרות כל מעשיה הטובים). אנחנו, ברוב חסדנו, מואילים להעניק תואר זה רק למי שעזר ליהודים.

אבל המושג "חסיד אומות העולם" הוא מושג עתיק יומין שמתייחס לכל אדם לא-יהודי שחי חיים מוסריים בשלמות (לפי 7 מצוות בני נח). לקחו את המושג הזה בהשאלה והפרוש המקורי שלו, שעדיין תקף כמובן, נשכח מלב אצל חלקנו. יש דבר כזה "חסיד אומות העולם" שאינו קשור ליהודים (לדעתי האישית לגמרי - בודהה היה כזה. ממה שלמדתי על קורות חייו. אבל לצערי תלמידיו הפכו אותו לאליל אחרי פטירתו, וחיברו את העבודה הזרה שלהם לחכמה שלמדו ממנו, בניגוד משווע לצוואתו). "אמא תרזה" באמת עזרה להרבה אנשים, אבל מצד שני על פי ההלכה היא עובדת עבודה זרה כך שהיא פספסה קצת...

לגבי השואה - אני לא חושבת שזה היה עונש, אני בהחלט כן חושבת שבמקרה הזה ניתן לומר שאין לאף אחד הסבר הגיוני ומניח את הדעת (גמני לא מקבלת את ההסבר על עונש, זה נשמע לי מופרך בדיוק כמו לך). אבל בתור אישה מאמינה אני חושבת שיש הרבה דברים שאני לא מבינה בעולם - כי לא בראתי את העולם. וההבנה שלי את המציאות מוגבלת מהיותי בעלת תודעה מוגבלת. ובהחלט מתחבר לי הפסוק "הנסתרות ל-ה' א-להינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם".

תיכף תבוא הגאולה וכולנו נבין הכל, תחכי בסבלנות @}
(עכשיו תדביקי עלי גם תוית של משיחית והלך עלי לגמרי D-: )

לילה טוב

באמת עזרה להרבה אנשים, אבל מצד שני על פי ההלכה היא עובדת עבודה זרה כך שהיא פספסה קצת...
זאת הנקודה - "עבודה זרה", מי מחליט מהי עבודה זרה?
אבל בתור אישה מאמינה אני חושבת שיש הרבה דברים שאני לא מבינה בעולם - כי לא בראתי את העולם. וההבנה שלי את המציאות מוגבלת מהיותי בעלת תודעה מוגבלת. ובהחלט מתחבר לי הפסוק "הנסתרות ל-ה' א-להינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם".
אכן, גם אני אינני מבינה הרבה דברים ואף פעם, כנראה, גם אני וגם גדולים ממני לא יבינו, אלא שבשבילי האמונה אינה מענה ואני יכולה להמשיך לחיות עם הספק. החשש הוא לא מן האמונה אלא מאיבוד יכולת שיפוט עצמית.
ולמה שאדביק עליך תו של משיחית? כל כך רבים מקרובי וידידי הם אנשים מאמינים והמשיחיות, מלבד האמונה המופשטת במשיח, רחוקה מהם כרחוק שמים מהארץ.
בודהא הוא באמת דמות מעניינת ומסקרנת ובכלל יש דברים רבים ללמוד במזרח הרחוק, אך מי יכול להספיק הכל?

לילה טוב, מחר אני צריכה להיות בבוקר בהרצאה על מקרא - שמואל א', אז באמת הגיעה השעה לסגור את הבסטה.

שים לב,אם הוא עובר תהליכי גיור מסויימים, כלומר, אינו יכול להיות צדיק ולהיות בן דת אחרת.
נכון, הוא יכול להיות יופי טופי של צדיק בסלנג של ימינו - כלומר אחלה בן אדם - טוב, ישר, נדיב, וכו'..
אבל הוא לא יכול להיות צדיק במובן הדתי, כי מה שהוא עשה או עושה דורש שינוי מבחינת ההלכה.
אבל אם רוצה לעשות את השינויים הזה הוא יכול, אז הוא יכול להיות בעצם צדיק (במובן הדתי) לכל דבר.

אבל אם רוצה לעשות את השינויים הזה הוא יכול, אז הוא יכול להיות בעצם צדיק (במובן הדתי) לכל דבר.
וזה מה שמקומם.
תיכף תבוא הגאולה וכולנו נבין הכל, תחכי בסבלנות
בעניין הגאולה - מה זאת גאולה?

אינו יכול להיות צדיק ולהיות בן דת אחרת.
כן יכול. זה מה שכתבתי למעלה על "חסידי אומות העולם" - כן, יש אפשרות של אדם צדיק שאינו יהודי, וזו קביעה של חז"ל מלפני שנים רבות. הרמב"ם גם כותב שלצדיקים מבין אומות העולם יש חלק לעולם הבא.

סבתא לשמונה - לגבי עבודה זרה - מה, את לא רואה הבדל בין להשתחוות לפסל ולטעון שיש לו כוחות מיוחדים כי "רוח הא-ל נכנסה בו" וכל מיני דברים בסגנון, לבין להתפלל לבורא עולם, לכח המהווה ומחיה את העולם כל רגע ורגע, ש"אין לו גוף ולא דמות הגוף" (מילים מפורשות מתוך "אדון עולם" שכל ילד לומד לשיר כשרק לומד לדבר).

לגבי הגאולה, אם את מתחילה לשאול אותי על הגאולה....... זה דורש דף בפני עצמו

גאולה היא שלימות התיקון של כל העולם, כאשר הטוב מתגבר סופית על הרע וממגר אותו כליל.
זה מאוד בתמציתיות.
יש תאורים נרחבים במקורות וגם אצל גדולי הדור בזמננו לגבי מהי הגאולה ואיך העולם יראה כאשר תגיע (תיכף ומיד ממש).

סבתא לשמונה - לגבי עבודה זרה - מה, את לא רואה הבדל בין להשתחוות לפסל ולטעון שיש לו כוחות מיוחדים כי "רוח הא-ל נכנסה בו" וכל מיני דברים בסגנון, לבין להתפלל לבורא עולם, לכח המהווה ומחיה את העולם כל רגע ורגע, ש"אין לו גוף ולא דמות הגוף" (מילים מפורשות מתוך "אדון עולם" שכל ילד לומד לשיר כשרק לומד לדבר).
ומה ביחס לאיסלאם? כבר הרמב"ם חיווה את דעתו שהם מייחדים את הבורא בייחוד שאין גדול ממנו, ובעניין פסל ותמונה הם מקפידים יותר מאיתנו.
גם הנוצרים הפרוטסטנטים אינם מציבים פסלים ואינם משתחווים לפסלים, זהו חלק מהמרידה שלהם נגד הקתוליות, אז את לא בדיוק מדייקת בנושא עבודה זרה.
_לגבי הגאולה, אם את מתחילה לשאול אותי על הגאולה....... זה דורש דף בפני עצמו
גאולה היא שלימות התיקון של כל העולם, כאשר הטוב מתגבר סופית על הרע וממגר אותו כליל.
זה מאוד בתמציתיות.
יש תאורים נרחבים במקורות וגם אצל גדולי הדור בזמננו לגבי מהי הגאולה ואיך העולם יראה כאשר תגיע (תיכף ומיד ממש)._
השאלה שלי היתה רטורית, ידועה לי התאוריה על הגאולה, היא רק פשוט נראית לי כחלום יפה שמאושר מי שמאמין בו.

אני תמיד שואלת את השאלה הנצחית: איך אפשר להאמין לאחר השואה?

מה הקשר?

יש כמה עקרונות בסיסיים, שמי שמאמין בהשם, באמת, מקבל (לא בלי קשיים, התחבטויות וכו' - אבל מקבל):
כל מה שהשם עושה - לטובה, נכון, צודק. יש לו ראיה נרחבת וכוללת, של עבר ועתיד. הוא הבעלים על הפטנטים צדק ורחמים.
לפיכך, קטונתי, אני (המאמינה) קטונתי מלשפוט את בורא עולם לפי ההבנה המוגבלת והאנושית שלי. הוא מוביל אותנו בדרך לא נודעת והיא הדרך הטובה ביותר.
לא מתחברת לכל מיני הסברים על מה שקורה בדורות האחרונים, אסון א' קורה בגלל אי שמירת שבת, אסון ב' קורה בגלל התבוללות וכו'.
המדדים האנושיים לטוב ורע הם כ"כ שטחיים, הראייה שלנו כ"כ צרה שאין לנו דרך להבין מעשים אלוקיים, כך שכל שנותר לאדם המאמין הוא פשוט לקבל אותם. לחיות איתם.
זו אולי בריחה בשבילך, אבל אלה חיים מלאים בקונפליקטים, התחבטויות ומאבקים יום-יום, רגע-רגע.

<אני לא פה לשכנע, רק להשמיע קול>

<אני לא פה לשכנע, רק להשמיע קול>
גם אני לא כותבת כדי לשכנע. ברור לי שיש אנשים מאמינים שעוזבים וזה בא מתוכם ולא בגלל משהו שמישהו אומר או כותב, או בגלל ארוע חיצוני. היה לי דוד שכבר היה בעל סמיכה לרבנות והפך להיות סקולרי לחלוטין. פעם ציטט לי מתוך התלמוד את הפסוק שהביאו לכך. לצערי, איני זוכרת את הפסוק - הייתי אז נערה צעירה. זו דוגמה בולטת לאדם ששינה את השקפת עולמו ללא השפעה חיצונית, אם כי אמר בעצמו שכנראה הספק כרסם בו שנים רבות.
ומצד שני אנשים שמגיעים לאמונה מפני שחיפשו משהו, אבל יש קבוצה של אנשים שגם פועלת באופן אקטיבי, ולא תמיד לשם שמים, ובכשרון רב כדי להכניסם למסגרת שאולי לא רצו בה מלכתחילה.
כמובן, יש אנשים שנולדו וגדלו עם אמונה וגם ממשיכים להאמין.
מישהו הזכיר את פרופ' ישעיהו ליבוביץ שהיה איש מאמין אבל גם איש הפילוסופיה ומדעי הטבע. הוא אמר שלא צריך לקבל כל מה שכתוב כפשוטו. הוא ממשיך להאמין גם כאשר ברור לו שסיפור בריאת העולם הוא אגדה.

שבת שלום (גם לנו יש שבת משפחתית אבל בדרך משלנו).

ה אמונה שלי היא שאין אלוהים. יכול להיות שאני טועה.
נקודת ההתחלה שלי היא כזו: נניח שיש אלוהים. עדיין העולם מסביבי מלא ברוע, עצב וסבל. אני לא מאמינה שהדברים האלה יכולים לחנך. אלא רק לגרום לעוד סבל. כמו כדור שלג מתגלגל, רשע מביא לעוד רשע ולהפך.
יתר על כן: אלוהים אמור להיות מקור כל הטוב, החמלה, הרחמים והחוכמה.
אם אלוהים הזה רוצה לעצור את הרשע אבל לא יכול - אז איפה כוחו וגדולתו?
אם אלוהים הזה יכול לעצור את הסבל אבל לא רוצה, אז למה להאמין ולהתפלל לדבר מה הגורם סבל?
אם אלוהים הזה הוא הגורם של הסבל, במודע הוא יוצר סבל וקשיים, אני לא מוכנה להאמין בו. כי זה אלוהים קשה, רע, מתעלל ונהנה מסבל של אנשים. אלוהים=שטן, השניים זהים. לא בשבילי!
<יחד עם זאת אני מבינה את היופי של האמונה. באתי מבית מאמין, מסורתי אפילו. אבל זה לא בשבילי>

אין ענייני לשנות את האמונות שלך רק כמה נקודות למחשבה, דברים שאולי לקחת מובנים מאליו.

אלוהים אמור להיות מקור כל הטוב, החמלה, הרחמים והחוכמה. מי אמר ?
אם אלוהים הזה יכול לעצור את הסבל אבל לא רוצה. אז למה.. מי אמר ?
רוצה לעצור את הרשע אבל לא יכול מי אמר ?

אלוהים אמור להיות המקור של הכל הטוב החמלה הרחמים והחוכמה, וגם כל של הדברים הרעים.
אלוהים יכול לעצור את הסבל, ולפי התורה עשה זאת לפעמים, לפעמים בצורה נעימה, לפעמים בצורה לא כל-כך נעימה.

אמרו על אלוהים הרבה דברים אבל לא אמרו עליו אף פעם שהוא צריך להיות בייביסיטר.

יש דברים רעים בעולם. נראה לי שעל זה לפחות אין ויכוח. (נכון?)
שלושת האמירות שלי שבאו אחר כך, הן אמירות סובייקטיביות שלי. אין לי מושג מה אלוהים יכול או רוצה. אם אלוהים הוא להיות המקור של הכל הטוב החמלה הרחמים והחוכמה, וגם כל של הדברים הרעים. אז אני לא מאמינה בו. כי משהו כזה יכול לעשות רע. כי הוא רע מעצם היותו מקור הכל. כי הוא אולי עושה רע. מי אמר שאלוהים עושה רק טוב?
שהוא צריך להיות בייביסיטר אמרתי שאלוהים צריך להיות בייביסיטר? אמרתי שהוא לא היה צריך לבורא עולם עם דברים רעים בתוכו. זה הכל. ויש הבדל עצום בין השנים.
ככה ששוב חוזרים לנקודת ההתחלה.

אין ענייני לשנות את האמונות שלך רק כמה נקודות למחשבה גם ממני.

אם אלוהים הזה רוצה לעצור את הרשע אבל לא יכול
הרשע של בני האדם הוא בחירה חופשית של בני האדם. קשה לי עכשיו להיכנס להסברים מורכבים, אבל נסי לחשוב על זה: ללא בחירה חופשית לנבראים, הבריאה עצמה נהיית די מיותרת, לא?

רציתי לכתוב עוד דבר או שניים אבל פתאום אין לי כוח להיכנס לזה

שבת מנוחה...

אה, לא ראיתי שכתבת.

הוא לא היה צריך לבורא עולם עם דברים רעים בתוכו
אם לא היה בעולם את המושג רוע, לא היה בו גם טוב. החלוקה להפכים היא מעשה הבריאה עצמו. ומבחינה אישית, מה משמעותו של הטוב אם את לא מכירה את ההיפך? איך אפשר לשמוח בטוב הזה מבלי לחוות את הרע?

לפי דעתי האישית, הטוב לא תלוי בשום דבר אחר. טוב זה טוב זה טוב. לא משנה מה. ללא תלות ברוע.

רק מקווה שאת לא מאמינה לתיאוריית האבולוציה

Theory of Evolution

יש לי זכות להאמין בזה. זאת תאורית שוות ערך לתיאוריה של בריאת העולם לפי התנ"ך.

סבבה

רק מקווה שאת לא מאמינה לתיאוריית האבולוציה
איך את מסבירה את כל הממצאים הגיאולוגיים בלי תורת האבולוציה? ואגב, נהוג לומר שלפי תורת האבולוציה מוצא האדם מן הקוף. זה לא מדוייק - לפי תורת האבולוציה לקופים ובעיקר לקופי האדם, לאדם הניאנדרטלי ולאדם יש אב קדמון משותף, אבל בני האדם אינם צאצאים ישירים של הקופים.
האם את יכולה להתכחש לעובדה שהיה אדם ניאנדרטלי ונכחד?
לדעתי, אפשר לקבל את תורת האבולוציה ועדיין להאמין באלוהים שהרי דרכי האלוהים נסתרות ואולי זאת היתה דרכו.
אני אינני אדם מאמין אבל ללא קשר לתורת האבולוציה.
חג אורים שמח, שבת שלום ולילה טוב.

הנטייה שלי להאמין שאי אפשר לדעת בוודאות בסופו של דבר.
בכל מקרה דעתי היא שהעולם והחיים הם לא דבר מקרי, הכל מסודר והרמוני מדי בשביל שיהיה שמקרי ושתהיה התפתחות חיים מתא אחד וכו'.
תהיה הסיבה אשר תהיה, לפעמים אקרא לסיבה הזו אלוהים, לפעמים הוויה, לפעמים טאו, לפעמים אנרגיות, לפעמים אור.

חג אורים מלא שמחה !! סופגניות וריבה !!

רוצה לשמוע.
וואו, איך הצלחת להכניס כלכך הרבה שאלות בפסקה אחת, צריך ספר בשביל לענות.
אבל אענה לך בשתי מילים:
אני לא מאמינה שיש אלוקים, אני יודעת.
וזה כל ההבדל.
איך? רוצה לדעת עוד? בשמחה - רק תגידי.

אלוהים,

בראת את העולם בשישה ימים. ביום הראשון הבדלת בין אור לחושך וביום הרביעי בראת את המאורות.
אבל אם לא היו מאורות ביום הראשון, שהרי עדיין לא בראתם, כיצד אתה יודע שלקח לך יום אחד בדיוק לברוא את שבראת ביום הראשון? או אולי הגדרת את אורכו של היום, לפי הזמן שלקח לך לברוא את שבראת "ביום הראשון"? אולי צבטת את כדור-הארץ, כך שיסתובב על צירו בדיוק במהירות בו ישלים סיבוב לפי הזמן שלקח לך לברוא, את שבראת ביום הראשון?
מדוע לקח לך כל כך הרבה זמן לברוא את העולם, להתחיל במשימה, אלוהים? האם אתה יצור אל-זמני, אלוהים? אם כן, מדוע הבריאה לא היתה באופן מיידי, ברגע אחד? מדוע שישה ימים? האם היית צריך לעצור ולחשוב איך ממשיכים מפה, אחרי שהעפת את התוהו-ובוהו? אם אתה לא יצור אל-זמני, האם אתה מזדקן? מה היה קודם לתוהו ובוהו, אלוהים, מה היה קודם? זה היה העולם שלך? מהו אותו גירוי שגרם לך להחליט לברוא עולם?

מדוע בראת אותנו, אלוהים? האם היה לך משעמם? ומדוע לא בראת אותנו רגע אחד קודם? האם אז לא היה לך משעמם? האם רעיון הבריאה הוא הברקה שלך? או שדיברו על זה אצלכם "בשכונה" כבר כמה זמן ורק עכשיו התפנית לזה?

מדוע אתה "מחייב" אותנו לציית לחוקיך? מדוע לא "תודה שבראתינו. שלום ולא להתראות." האם אתה רוצה גמול? האם גמול זה גורם לך סיפוק? האם זהו יצר אצלך, שלך? האם אתה כמו אותו ילד שהביא משחק לכיתה, אבל הכריח את כולם לשחק לפי הכללים שלו? ואם לא הסכמנו, הוא היה לוקח את המשחק ומצטער שהוא הביא אותו בכלל?

האם נתת לנו "רצון חופשי"? אבל אם אנחנו לא "נרצה" את מה שאתה רוצה שנעשה, תעניש אותנו בכל מיני מחלות ודברים איומים אחרים שאתה ממטיר על העולם? שהרי, כשאתה רוצה "לחזק את האמונה" בעם, אתה גורם לו סבל. סבל מוביל לאמונה חזקה יותר, לתפילות נאמנות ואמיתיות יותר. היכן הרצון החופשי שלנו מתבטא?

הייתי רוצה לפתוח כאן דיון פילוסופי על מהות האל. דיון על טהרת הלוגיקה שיתחשב בהבדל בין תיאולוגיה ועובדות, על מהות ועל מה לא בעצם?
הייתי רוצה לשמוע דעות שונות, השקפות, תפיסות, מחשבות, סברות, עמדות ונקודות-מבט. תשובות...?

יש בי רק כבוד לאל ואני בא ממקום של יראות, התחשבות והוקרה ואם דבריי נתפסים כזלזול אז מראש אני מצטער - כלל אין זו הכוונה.

רוצה לשתף מקרה שקרה לי אתמול:
אני ב"ה מתחזקת באמונתי,מאחלת לכול אחד להתברך באמונה. אחרי חמש שנות לימוד בהשכלה הגבוהה,אני יכולה לומר ,כאדם חושב,שרק עכשיו הנשמה שלי מוצאת תשובה, למה שכביכול חוקרים גדולים ניסו ביומרנות מסויימת להסביר על נפש האדם.
אבל לא בזה עסקינן. אתמול,בא אליי ידיד,שגם לומד בהשכלה הגבוהה,למרות שהוא יודע שאני במסע של חזרה בתשובה,הוא ניסה ממש להביא אותי לויכוח ש"אין אלוקים", ש"הכול אנחנו בוראים", ש"מחשבה יוצרת מציאות".,שזה נכון חלקית,..היו לו טיעונים כביכול ממש בטוחים בעצמם,ללא שמץ של ספק,ואני רק אמרתי לו : אתה מנסה להסביר את זה בשכל, אבל אמונה זה לא משהו שאפשר להסביר, זה או שיש או שאין." לבסוף, אחרי שעה (מאוד מאוד מתישה) של ויכוח,איחלתי לו" שתבורך באמונה שלמה וטובה"...
כמובן שהוא לא שמח..ואיחל לי בחזרה " שתזכי להציל חוזרים בתשובה"...מה יכולתי לעשות? להגיד לו שהם בורכו, הלוואי שאני אגיע למקום שלהם..ואני אדם חושב..
לכן,אמונה זה כמו ברכה. אי אפשר לדחות אותה ואי אפשר לקחת בכוח. או שמקבלים או שלא.אם הלב נפתח, זה יכול להיכנס...רק מה, אולי כשמתחזקים, עדיף להימנע מלדבר עם אנשים לא מאמינים על הדברים האלה. זה סתם מוריד.חבל על האנרגיה.

_יש כמה עקרונות בסיסיים, שמי שמאמין בהשם, באמת, מקבל (לא בלי קשיים, התחבטויות וכו' - אבל מקבל):
כל מה שהשם עושה - לטובה, נכון, צודק. יש לו ראיה נרחבת וכוללת, של עבר ועתיד. הוא הבעלים על הפטנטים צדק ורחמים.
לפיכך, קטונתי, אני (המאמינה) קטונתי מלשפוט את בורא עולם לפי ההבנה המוגבלת והאנושית שלי. הוא מוביל אותנו בדרך לא נודעת והיא הדרך הטובה ביותר.
לא מתחברת לכל מיני הסברים על מה שקורה בדורות האחרונים, אסון א' קורה בגלל אי שמירת שבת, אסון ב' קורה בגלל התבוללות וכו'.
המדדים האנושיים לטוב ורע הם כ"כ שטחיים, הראייה שלנו כ"כ צרה שאין לנו דרך להבין מעשים אלוקיים, כך שכל שנותר לאדם המאמין הוא פשוט לקבל אותם. לחיות איתם.
אלה חיים מלאים בקונפליקטים, התחבטויות ומאבקים יום-יום, רגע-רגע._

באהבה@}
אני לא מאמינה שיש אלוקים, אני יודעת.
לגמרי.@}

"לא פשוט לאדם להכיר במצבו. איש אינו יכול, למשל, להישיר מבט אל פניו. לכן אין לנו ברירה אלא להתבונן בהשתקפותנו במראה. על סמך הניסיון אנו מאמינים שבבואה זו מהימנה - אבל אין זו אלא אמונה בלבד."
מתוך קורות הציפור המכנית מאת הרוקי מורקמי

ממשיכה כאן דיון שהתחיל בדף אנרגיה מינית וחוסר שקט, פשוט גלשתי מהנושא המקורי שלשמו נפתח הדף והבנתי שאני מעונינת להמשיך ולכתוב בנושא הזה. אז מקווה שזה חוקי... בערך מוחלט כתב ענה לשאלה אני פשוט לא מבין מה הוא הנזק שיגרם לאדם מכך שהוא מוציא זרע לבטלה_
אין שום נזק פיזי למיטב ידיעתי. אבל עבור האדם הדתי הנזק הוא ברור - הוא עבר על ערכיו.
ורציתי להוסיף שהנזק הוא עתיד להתגלות בעולם הבא שנקרא גם עולם האמת, ולכן זו שאלה של אמונה. או כמו שמאמינה כתבה
אני לא מאמינה שיש אלוקים, אני יודעת.
מרגישים את זה.