איך אומרים בעברית

את צריכה לראות את מילון פונטנה למחשבה מודרנית. חפשי שם את ההגדרות ל:

משפטי ראווה
סטטיסטיקה
מדעי המחשב
סילוגיזם

שווה את המאמץ!

כוח סירכוזי

גדול.

אני עושה עבודה על הבדואים.
רציתי לדעת איך נכון יותר לכתוב בעברית: בדווים או בדואים?

לדעתי - בדואים.
גם לדעת העורכת הלשונית ב"סנונית":
http://www.snunit.k12.il/beduin/

מקצצים קציצות, ומטגנים
כבר פעם שניה שאת כותבת את זה, וזה מציק לי בעין...
"קציצות" מתיחס לכך שהבשר קצוץ. כלומר ה"מקצצים", למעשה - "קוצצים" זה את הבשר, ירקות, תבלינים, וזו לא הפעולה של יצירת קציצה.
(לפעולה זו הייתי קוראת, אם הייתי חייבת, "ליבוב" - כמו בלביבה).

> גילה מתנצלת על הניטפוק. זה יצר בלתי נשלט <

לפעולה זו הייתי קוראת, אם הייתי חייבת, "ליבוב" - כמו בלביבה
אנ יודעת שזה לא המינוח הנכון, וליבוב מתאים יותר, אבל אצלי, קציצות מקצצים. (בלי חולם, מלא או חסר).

זה ידוע שקציצות "מקצקצים"
לדוגמא במשפט - "חמודי, תקח לך מים לבד כי אמא מקצקצת קציצות והידיים שלי מלוכלכות"

ולא קורצים קציצות?

ולא קורצים קציצות?
מה פתאום! קורצים בצק, עם כוס!

ניטפוק - אני לא בטוחה מה המקור, אבל זה תיאור של התקטננות על שטויות, מין הצקה כזאת, ברשת. (זו מילה אנגלית שקיבלה צורה של פועל עברי). אם יהיה לי כח - אחפש.

אני חושבת אולי המילה היא to nit pick, או nit-picking? זה לחפש ולחטט.

NIT זה ביצה של כינה, ובמילון OXFORD אפילו מופיע הביטוי nit picking - למצוא פגם באופן קטנוני

(איפה המורה שלימדה אותי תירגום? היא אמרה מעולם לא להתקל במילה שלא מכירים בלי לבדוק את פירושה, ואחרי שנים אני עוד זוכרת ומבצעת!)

למורה, ולמתנה.

מתנת פיוס, אילו הייתי עושה את זה, הייתי צריכה לסחוב את המחשב עם הבבילון או מילון למיטה לקריאה של לפני השינה... במקום אני מנסה לנחש מה המילה לפי ההקשר. אם זו מילה שמציקה לי במיוחד אני בודקת למחרת.
וכמובן תודה על התשובות. מעניין. למדתי עוד מילה ואפילו את מקורה.

דיאנה, לכי לסטימצקי וקני לעצמך מתנה Quicktionary. שווה ביותר.

יונת - תודה על ההצעה. היה לי. קניתי לאבא שלי, הוא לא הסתדר איתו אז הוא נתן לי את זה, וגם אני לא הייתי מרוצה. אולי זה דגם ישן והחדש יותר מוצלח.

הביטוי "עין בלתי מזויינת" תמיד מעורר חיוכים.
שמעתי ביטוי אחר, ואימצתי: עין בלתי מצויידת.
גם נקי יותר, וגם הרבה יותר מדוייק.

למה מדוייק יותר? מזוין= (גם) מצויד. אולי אפילו "מצויד בכלי".

כי המשמעות המקורית של מזויין זה חמוש, כלומר מצוייד בכלי נשק, והמשמעות הראשונה שחושבים עליה כששומעים את המלה מזויין גם היא רחוקה מ- מצוייד.

המלה מזויין אינה גם מקבילה למלה מצוייד.
תנסי להמיר את הפיסקה הבאה, וזה יתגלה לך במלוא הדרו:
"הילד הולך לאכול והוא לא לקח איתו אף ירק. תצייד אותו במלפפון".

טצ טצ טצ...

מכיוון שהפעלים הלועזיים (to have, to be (is, are, am ואחרים אינם נחשבים פעלים בעברית - נוצרות בעיות בתרגום. וראה ניצני דיון בנושא זה בדף טעויות נפוצות בעברית ב. על כן אני מבקש הצעות איך לתרגם נאמנה את המשפטים הבאים:
I have a car
I own a car
I want to own a car
I have a child
I want to have a child
I have fun
I want to have fun

תרגיל מאלף, לא?

I have a car - יש לי מכונית.
I own a car - יש לי מכונית, יש בבעלותי מכונית, אני בעליה של מכונית (היום נהוג לומר "בעל-רכב" - מהשיבושים הנפוצים של ימינו).
I want to own a car - אני רוצה מכונית, אני רוצה שתהיה לי מכונית.
I have a child - יש לי ילד.
I want to have a child - אני רוצה ילד, אני רוצה שיהיה לי ילד, אני רוצה ללדת (או שאולי זה רק have a baby? לא זוכר).
I have fun - כיף לי, אני מכייף, אני עושה כיף, אני נהנה.
I want to have fun - אני רוצה שיהיה לי כיף / לכייף / לעשות כיף / להנות.

ברחה לי המלה - כמו שיש שורוק וקובוץ , צירה וסגול, השלימו- חולם ו ?
או שמא זה "חולם חסר"? (פתאום קלטתי)
כמה מאכזב.
תקנו אותי אם אני טועה.

חולם חסר וקמץ קטן.

ויש גם חולם מלא, לא?

זה אותו החולם שהתחלתי איתו - פשוט חולם, החולם לו לעמוד בראשה של וו.

I have fun
קשה לי למצוא סיטואציה שבה הייתי משתמש בזה
I am having fun
I will have fun

I have fun - כיף לי.
I am having fun - אני נהנה, אני מכייף.
I will have fun - יהיה לי כיף, אני אהנה, אני אעשה כיף.

קיבלתי את זה באימייל. לא יודעת אם זה אמיתי. בכל מקרה כך היה כתוב:
האקדמיה ללשון עברית עיברתה את הסימון @ בכתובת הדואר האלקטרוני. מעתה אימרו כרוכית - ולא שטרודל. כרוכית היא המילה בעברית לעוגת שטרודל, הבצק כורך את המילוי. כעת החליטו לעברת גם את הסימן.

נשמע לי כמו בדיחה...
(ואם זאת לא בדיחה - אז זאת באמת בדיחה...)

אכן כרוכית:
לכו לאתר החיפוש של האקדמיה וחפשו "סימני דפוס".

יואויואו איזה קרועים האקדמיה האלה.

I have fun - המקרה היחידי שבו נראה לי שניתן להשתמש בזה הוא כתגובה מתריסה על אמירה בסגנון "You are not the type of person that knows how to have fun". וגם אז זה מאולץ (וגם די lame).

היו לי שתי שאלות:

האם להתחכות או להתחקות
האם אכסון או אחסון.

חיפשתי בגוגל.
להתחכות מופיע חמש פעמים, להתחקות - 1430. ברור - נכון לכתוב להתחקות.

הזוג השני היה יותר קשה:
אכסון - 17,700 אתרים, אחסון - 22,800. לא מובהק.
אז איך אומרים - לאכסן או לאחסן (כמו מחסן)?

ברור שלהתחקות.
לאכסן או לאחסן - עניין של טעם, לפי מיטב ידיעתי. אבל לא בדקתי במילון.
אכסניה ומחסן. שניהם "מקומות איכסון", אבל מחסן הוא לחפצים ולדברים מופשטים, לא לבני אדם. "אכסניה" - מקום לדור בו, שיכול להיות גם מופשט. יכול להיות ש"אחסון" יותר מדוייק, יותר סביר.

ועכסן זה דוקא מין של נחש. (Rattlesnake) שעושה רעש עם הטוסיק שלו. (מעכס=מענטז)

לפי אבן שושן, לאחסן חפצים במחסן ולאכסן אנשים, אורחים, באכסניה.

וגם בבני אדם, עכסן, אליבא דאלכסנדר פן, זה מי שמעכס:
_פטור מבדל פרוטה
פותר אתגר וסוד
אמרתי לי "פרוצה
העכסנית הזאת" / הבית הראשון של _רגע שפוי, מאת אלכסנדר פן

הכרוכית היא מעידה של האקדמיה. לסימן @ קוראים שטרודל רק בישראל. באנגלית שמו at-sign ומבטאים אותו at, ומי שיזכיר שטרודל עלול להביך את עצמו.
היה נכון יותר לתרגם "אצל" - זה קרוב לאנגלית, הן בצליל והן במשמעות.
מסתבר שבשפות אחרות יש שמות לא פחות מוזרים. ראו http://art-bin.com/art/asignoftimes.html, http://www.alteich.com/tidbits/t051401.htm .

מומחים וחדשנאי-לשון יקרים,
היום לקחתי את בתי בת הכמעט-שלוש למשחק הכדורת, הלא הוא "באולינג" בשפת עם לועז.
נעלנו נעליים, עלינו על המסלול, זרקנו את הכדור, והפלנו את ה... מה?
חיילים? מיליטריסטי מדי. בקבוקים? כללי מדי. יש מילה עברית נאה לדברים האלה שמפילים אותם בבאולינג, סליחה, כדורת?

אני חושב שהמונח ה"רשמי" הוא יתד - תרגום של skittle (תודה שוב לבבילון).

תודה רבה אמא אינקובטור ו-עדי רן. התחבטתי בכך רבות בזמנו.

אמא אינקובטור,

עם לועז

ככל הידוע לי, המקור של "עם לועז" הוא "שפת לע"ז", שלעז זה ראשי תיבות של "לשון עם זר".
אבל אולי הסדר הוא הפוך - קודם היה לעז, ואחר כך דרשו שלשון עם זר היא לעז.
מישהו יודע?

עודד, יש אילנות גבוהים - "בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז...".

ליתר דיוק, איך מפסקים בעברית:
אני התחנכתי על האסכולה ששמה סימני פיסוק, בציטוטים, לפני המירכאות: "ככה זה."
יש אסכולה שטוענת להפך: "ככה זה".
אני חושבת שהטיעון נגד האסכולה הזו מוכח בדוגמה "ככה זה"?
דעות?

לדעתי זה תלוי בקונטקסט (סליחה, הקשר....).
פיסוק בתוך המירכאות מביא דברים בשם אומרם, מחוץ למירכאות מביא מבט-על על הציטוט.
אני ברוב הפעמים מניחה את סימן הפיסוק אחרי המירכאות. נראה לי יותר טוב. עד כמה ש"נראה לי יותר טוב" הוא טיעון תקף.

> ברונית בעד פיסוק לפי הניגון של המשפט, ולא לפי הכללים המדוייקים <
>>וזו הסיבה שהנחתי פסיק לפני ו' החיבור (-: <<

מאחר שמעולם לא למדתי דקדוק בצורה מסודרת, ובת שיחי מסרבת לקבל את הנימוק "כי ככה זה בעברית", אני פונה אליכם לסימוכים:
נכון שנכון לומר "אוֹרוּ" ו"ניעוֹרוּ" אבל לא "ניאורו"?

מסעדה,
נכון, הצורה "ניאורו" לא קיימת כרגע בעברית (עד כמה שידוע לי), אבל היא בהחלט אפשרית ונכונה מבחינה דקדוקית.
למה אני מתכוונת?
הצורה הקלאסית ליצירת מלים בעברית היא השתרגות: משקל קיים משתרג על אותיות שורש קיים. לדוגמה משקל "מפעל" בשרש כת"ב - מכתב, בשורש גד"ל - מגדל.
יש מעט מאוד שורשים שקיימים בכל הבניינים. ויש מקרים ששורש קיים רק בבניין אחד, או אפילו רק בזמן יחיד (כמו שמשתמשים ב אגיד, אבל לא הגדתי או מגיד).
אין שום סיבה הגיונית לא לנצל באותה דרך צורות שכרגע אינן קיימות כדי לבטא מלים חסרות בעברית. זה קורה כל הזמן. חלק גדול מחידושי העברית במאה השנים האחרונות נוצר כך. בזמנו קבע ועד הלשון לעצמו עדיפויות לאופן חידוש מלים בעברית. עדיפות ראשונה, אם אינני טועה, למלים קיימות במקורות שמשמעותן נשתכחה אבל מההקשר נראה שהן מתאימות (כמו חשמל), עדיפות שניה - למלים חדשות שנוצרות על ידי השתרגות, ועדיפות שלישית - למלים שמקורן בשפות שמיות קרובות (ערבית או ארמית).
השאלה אם נכון לומר כך או אחרת היא בעייתית. אם את נוטה לטהרנות בלשון - אז "אסור" להשתמש במלה שאיננה קיימת, או שהאקדמיה לא אישרה אותה. יוצאים מן הכלל - משוררים, שיוצרים מלים חדשות בדיוק בדרך זו. להם מותר.
שורה תחתונה: לא נכון - כי המלה אינה קיימת. כן נכון - כי היא אפשרית ונכונה מבחינת כללי יצירת מלים בעברית.

מוכרחה להוסיף:
השפה החיה חזקה יותר מכל הכללים. היום נוצרות מלים חדשות פחות בדרך הקלאסית של השתרגות ויותר בדרכים זרות לעברית, שהגיעו משפות לא שמיות.

שורה תחתונה: לא נכון - כי המלה אינה קיימת. כן נכון - כי היא אפשרית ונכונה מבחינת כללי יצירת מלים בעברית.

עבדתי פעם בחברה שבה היתה נהוגה המילה "להתפגש" ("מתאים לך להתפגש בשעה 11?", "יאללה ביי, נתפגש אחר כך").
במקום אחר הומצאה המלה "מִתמָמשֵך", למשל "הפרוייקט הזה מתממשך הרבה יותר מדי", "הישיבה התממשכה שעתיים, איזה שיעמום").

יופי של מילים, לטעמי, וגם שימושיות מאוד (-;

אבראוו (יעני יישר כוח!) ברונית ואש"י!
מסכים אתכן כמעט בכל מִלָּה.
<בפורום כל כך חלוק בנושא של ברית מילה מוטב לכתוב את הַמִלָּה מִלָּה בכתיב חסר ומנוקד>
יש בדבריכן שילוב של ידיעה ושל חוש לשוני בריא.
והרי בעצם חוש לשוני אף הוא איננו אלא סיכום של ידע, הטמעתו והפנמתו.

רציתי לומר שאתן צודקות, אך תפסתי שיש בכך משום יומרנות והתנשאות, כביכול אני שם עצמי שופט לקבוע מה הנכון.
לכן אתבטא ביתר דיוק, ואגיד רק "לפי עניות דעתי אתם פיקחות", ברוח אמרתו שלחנניה רייכמן:

המחזיק בדעתי
הוא פיקח אמיתי

ברונית, גם לי מפריע למשל שקטע מסתיים ללא נקודה בסופו, כאשר בסוף הקטע מופיעה מובאה, והנקודה היא לפני המרכאות. לטעמי מקומה אחרי המרכאות.
ואם מה שבמרכאות זו שאלה, הרי יש שתי אפשרויות:
אם המובאה שואלת - יש לשים סימן שאלה לפני המרכאות, ולהוסיף נקודה אחריהן; ואם הכותב שואל לגבי המובאה - יבוא סימן השאלה אחרי המרכאות. אנסה להדגים:
הוא שאל: "מי זה?".
האם הוא אמר "זה לא אני"?
ועוד: הכלל " לא שמים פסיק לפני וו החיבור" איננו גורף, ולעתים קרובות דוקא כן ראוי לשים פסיק לפני וו החיבור. למשל במשפט מחובר, אם אני זוכר נכון את המונחים (שהשתנו בודאי מאז למדתי אותם...).
ובאשר ליצירת מלים, אני מליץ להתבונן במלה ממליץ, וד"ל.

לא שמים פסיק לפני וו החיבור (רק?) אם היא באה לפני פריט ברשימה.

מאז שראיתי שאורסולה לה-גווין כן שמה לפעמים פסיק לפני וו החיבור של הפריט האחרון ברשימה, גם אני מרגישה נוח לנהוג כך כשזה נראה לי מתאים.

אני מתייחסת לפיסוק כאל כלי עזר להבנה, סימנים כתובים שתפקידם להחליף במידת האפשר אינטונציה, הפסקות בדיבור, הדגשות. אם הכללים ממלאים משימה זו - הם טובים. אם לא - אני נוהגת אחרת.
בכלל, צריך להקפיד על הכללים בדיוק רק בשני מקרים: כשניגשים לבחינה בלשון. ואם מגישים מאמר / עבודה אקדמית לעורך/בודק שעובד בדיוק לפי הכללים אבל לא בהכרח לפי ההגיון, והוא אינו מוכן לנהל משא ומתן על הפיסוק. יש נכון - וזהו!
הפסיק הוא העמום מכל סימני הפיסוק ולכן יש יותר ויכוחים לגביו.
אני, כמו יונת, שמה פסיק לפני הפריט האחרון ברשימה או לפני ו' החיבור, כשזה תורם להבנת המשפט או לדקויות שאני מתכוונת להדגיש. לעומת זאת, לא תמיד אני שמה פסיק בתוך הרשימה, בעיקר אם היא קצרה.

עקרונות עודד לפסיקים:

אל תתן למה שלמדת על פיסוק להפריע לך לפסק נכון.
הצליל של פסיק זו הפסקה בקריאה.
פסיק לפני וו החיבור יבוא לא חייב לבוא בכל מקרה של הפרדה בין משפטים, אלא רק עם זה נשמע נכון. דוגמא: "העץ צומח והילד גדל". אין צורך בפסיק, בגלל קוצר המשפטים.
לפני "ואילו" בדרך כלל יבוא פסיק. דוגמא: "העץ - צומח, ואילו הילד - גדל".
כאשר הפריטים ברשימה קצרים יבואו פסיקים בין כולם, פרט לפריט האחרון, שלפניו תבוא וו החיבור. דוגמא: אלה הקברים של אברהם, יצחק ויעקב.
כאשר הפריטים ברשימה ארוכים יבואו פסיקים בין כולם, כולל לפני הפריט האחרון, אשר לפניו תבוא גם וו החיבור. דוגמא: אלה הבנינים של איגוד תורמי דם מתנדבים בישראל, המזכירות הארצית של הקיבוץ הארצי, וקופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל.
כאשר רשימה כוללת בתוכה משפטים המסתיימים בנקודות או הכוללים נקודתיים - אפשר להפריד בנקודה פסיק.

איך לקרוא לאבא של סבא או של סבתא?
אני מעתיק הנה מה שכתבתי בדף אחר:
אני מציע להעדיף את המונח "רב-סבתא". אולי לא פוליטיקלי קורקט, אבל קצר, נוח, קליט. לטעמי עדיף על כל יתר החלופות, ומתאים לרוח השפה העברית.
תבחנו את עצמכם: האינכם מבטאים ספתה-רפתה?
סבא-רבא מצלצל כמו בדיחה, וזה אולי טוב לשנינה חד-פעמית, אך לשימוש יומיומי מוטב רב-סבא ורב-סבתא.
הקדומת "רב-" טובה גם לאישה, כמו רב-סרן או רב-אלוף (במהרה בימינו רב-אלוף אישה, אולי זה ישפר את מצבנו). או שמא תציעו לומר רבנית-סרן או סרן-רבתא או רבת-סרן?

<אני יודע שאני משוחד, בהיותי בר-רב-אבא>

לגבי הפיסוק, הפרסום הזה של האקדמיה ללשון עברית מנסח בצורה מסודרת את מה שנראה לי הגיוני (סליחה על האגוצנטריות).

רועי,
מסתבר שהאקדמיה נוהגת כמוני. כל הכבוד לה!

בליל הסדר דוד שלי קרא את הברכות למארחים שמופיעות בסוף ההגדה, אבל בטעות דילג על כמה מילים ולכן אמר "לבעלת הבית הזה, לזרעה ולכל אשר לה" (כלומר - אמר בנקבה את מה שנכתב בזכר. הסליחה עם המגזר -- אני יודעת שהציטוט אינו מדוייק, אין עלי הגדה כרגע). זה מאד הצחיק אותי באותו הרגע, אבל אמא שלי וחבר -- שניהם מביני לשון -- אמרו שמקובל להשתמש ב"זרע" במשמעות של "צאצאים" גם לגבי אשה. האמנם?
ואם לא, מה הביטוי המקביל לאשה?

עכשיו היתה ברדיו תוכנית לקראת האירוויזיון. אחת השדרניות סקרה את השירים שהיו מתחילת הופעתנו באירוויזיון ולסיום, אמר השדרן השני:
"מירב, תודה על הסיקור" לא אמורים להגיד: "מירב, תודה על הסקירה"?

אבל אמא שלי וחבר ? שניהם מביני לשון ? אמרו שמקובל להשתמש ב"זרע" במשמעות של "צאצאים" גם לגבי אשה. האמנם?
לא ידוע לי, אבל במקורות מוזכרת "אשה מזריעה" - בהקשר שלפיו אם האשה "מזריעה" (מגיעה לאורגזמה) ראשונה, ייוולד בן.

סיקור - עפ"י ידידי מילון ההווה - "דיווח של כתב בכלי התקשורת על סמך נוכחותו במקום ההתרחשות; עריכת סקירה". סקירה - "ראייה כוללת של דבר; מידע כולל".

אה, אז זה בסדר. באותו רגע זה נשמע מעוות משהו.

איך אומרים בעברית CLAUSE ? אני מתכוונת לקטע שהשמיטו ממנו מילים, והתלמידים צריכים להשלים את המילים החסרות מתוך "בנק" מלים הנמצא מתחת לקטע. אני יודעת שיש לכך מילה בעברית, אבל שכחתי אותה.

בדקדוק זו "פסוקית". בשפה נורמלית זו פסקה או סעיף.

ראשית תודה למי שתיקן לי את הכתיב באנגלית. שמיכת טלאים, הפירוש שלך אמנם נמצא במילון אנגלי עברי אבל הוא לא מתייחס למה שאני שאלתי. אני שאלתי על קטע שהוציאו ממנו מילים, במקומן השאירו קו, מתחת לקטע רשמו את המילים והתלמיד צריך לבחור את המילה המתאימה ולשבץ אותה במקום המקווקוו. בדקדוק משתמשים במונח "פסוקית" לחלק של משפט מורכב, שהוא "משועבד" למשפט העיקרי.
בכל אופן, שמיכה, תודה על התשובה.

פעם ראשונה שאני יודעת איך כותבים את זה...
וגם אני שכחתי את המינוח בעברית.

שרון, תודה על התיקון.

"קלוז", לא? (-;

לא אני תיקנתי...
רק ציינתי שמעודי לא חשבתי על האופן בו צריך לאיית את המילה הזו.
לדעתי שמיכת תיקנה.

גילה, "קלוז" זה לא בעברית. אני חושבת שיש לזה מונח מיוחד בעברית.

זה היה בצחוק

<שרון מתרגמת את גילה..>

שרון ג, מה, את מתרגמת?

אז תכף אני מתחילה לענות על שאלות במדורים כמו כאבי אזניים וחיסונים.

נו, תעשי טובה.
תגידי כבר איך קוראים לזה.
זה משגע אותי כבר.
כל פעם אני רואה שמישהו הגיב לדף הזה, רצה ובודקת, ויוק - שום תשובה לעניין!
אני מנסה להזכר. המשמעות של זה היתה קשורה ל"נסתר" או "נעלם" ואני לא מצליחה להזכר.
גררררר...

'צטערת, אני לא יודעת איך אומרים בעברית את ה close הזה שסבתא מתנות מדברת עליו.
יכול להיות שיש מונח כזה, אבל לא מכירה.
אשאל את אבשלום, אולי הוא יודע.

שרון - ייתכן שאת מתבלבלת עם ה Unseen הזכור לטוב או לרע? שזה משהו אחר בכלל?

כן, כן !
איך ידעת?
יודע צדיק נפש וגו'...
אנסין. איך קורין לזה בשפת הקודש?
אז מה זה קלוז? הקטע הארוך שאחריו יש שאלות? אם כן אז אצלנו פשוט קראו לזה הבנת הנקרא.

close או "קלוז"... זה קטע שיש בו מילים חסרות ואת אמורה להשלים אותן. ראי ההסבר של סבתא מתנות בשעה 11:19.

ה unseen - המקום היחיד שנתקלתי בזה היה במבחנים באנגלית, אז לא זכור לי ששמעתי לזה מונח בעברית.
אפילו הבבילון שלי כותב כך: "אנסין", קטע טקסט שלא נלמד המופיע במבחן.

דרך אגב - ראיתי שלקטע הזה עם השלמת המילים קוראים close ולא clause.

<לא נתנו לי לנוח, כפי שאת רואה>

אה, אז הצלחת לבלבל אותי קודם עם האנסין שלך.
אז אנסין זה קטע הבנת הנקרא (ככה קראו לזה בבגרות, לא?)
וקלוז זה הקטע עם החורים...
אחלה שלא נתנו לך לנוח. כי משעמם לי.

Class tests will consist on reading comprehension texts (unseen) , guided compositions, clozes, vocabulary and grammar. .

זה העתקתי מאתר כלשהו.
ייתכן שבכלל מאייתים cloze?
ואנסין זה באמת הבנת הנקרא כמו שחשבתי (עד שבלבלת אותי).
<קרציה>

מועתק מהמילון של וובסטר:
Cloze [Alteration of closure]. A text of reading comprehension in which the test taker is asked to supply words that have been systematically removed from the text.
(adj)

טוב,
אחרי בדיקה נוספת, כנראה ש cloze זה המונח המדויק. שתי נקודות אחותי. (אבל באמת מצאתי גם close).
unseen זה באמת קטע בהבנת הנקרא, אבל זה לא סותר מה שאמרתי קודם, כמדומני.

<קרציה>
<חשבתי שזה דיון אקדמי בין אנשים בוגרים.....>

במסגרת חיפושיי מצאתי אתר באנגלית לילדים עם הרבה "קלוזים"...
חמוד לאללה.

אחותי, באמת משעמם לך.
תפתרי, תשלחי לי במייל ואני אבדוק.

לדעתי שמיכת תיקנה.
אכ, הפדיחה פדיחתי היא. להגנתי אציין רק שהילד התחרפן והחזיק אותי ערה עד 5 בבוקר.
<יש הנחות ו/או מחילה לאימהות ליונקים ישישים שהתחלקו על השכל?:-])

יש הנחות ו/או מחילה

יש, יש. ראית איך התעלמנו מזה באלגנטיות.

<וברוח "באופן טבעי" - עדיף אמא מיניקה שמתבלבלת בין clause ו-cloze>

עדיף אמא מיניקה שמתבלבלת בין clause ו-cloze

ובעברית קלוץ?

<שרון מתרגמת את גילה..>
תודה, עשית זאת מדויק.

"השלם את החסר" ?

מורי של"ח קוראים ל"קלוז" "כתב חלולים"...

מה למורי של"ח ולקלוז?
אגב, לקלוז יש כללים מאד מדויקים. בכל שפה צריך להשמיט מילה ממקום קבוע. כמו "7 בום". לפי מבנה התחביר באותה שפה זה יפיל בכל הקטע מילים שונות. שמות, תארים, תארי שם וכו'...

אם הבנים, כתבתי לך כאן אתמול תשובה ומשום מה זה נמחק. (אולי לא הוספתי לדף...). מורי של"ח מכינים כתב חלולים לימי השדה והילדים ממלאים את החללים וכך לומדים את תולדות המקומות שבהם הם מבקרים.
לא ידעתי שלקלוז יש כללים. אודה לך מאד אם תכתבי לי אותם בקיצור או תפני אותי למקום שבו אוכל לקרוא אותם.