פרידה מהנקה

[פלוני_אלמונית*]

או זה

[תפילה_לאם]

בפורום "אמנות הלידה" ראיתי שפרופ' דולברג פרסם לאורך השנים פניות למיניקות לתרום דוגמיות חלב למחקרי המשך.
האם ידוע למישהי על פרסום נוסף?

המחקר היה מוכר לי באופן כללי, אך לא עיינתי בו-גופו עד היום.
כשהסתכלתי בגרף המציג את הקשר בין כמות השומן בחלב לבין משך ההנקה, התרשמתי - מעבר לממוצעים שנכתבו כבר באבסטרקט - שבתקופה הראשונה של ההנקה כמויות השומן דומות אצל רוב האימהות, בטווח שבין 20-10 חודשים בערך יש שונוּת עצומה, ובטווח שמעל 20 חודשים (שהוא הרלוונטי עבורי בהיות היונק שלי בין 35 חודשים) נבדק חלב משש אימהות בלבד, ואני לא יודעת כמה אפשר להסיק מכך, אף שבהחלט אפשר לומר, שממוצע כמויות השומן בחלבן היה גבוה משל מיניקות בתחילת דרכן.

מעניין גם כיצד וידאו החוקרים, שהחלב שנאסף היה החלב "האמצעי".

בכל אופן, המאמר מחזק!

[בשמת_א*]

נבדק חלב משש אימהות בלבד, ואני לא יודעת כמה אפשר להסיק מכך
זה לא מחקר יחיד, והממצאים שלו תואמים את הממצאים של המחקרים האחרים.

מעניין גם כיצד וידאו החוקרים, שהחלב שנאסף היה החלב "האמצעי"
מה זה כיצד וידאו? כיצד הם וידאו שהאמהות נתנו להם חלב שלהן? כיצד הם וידאו שכאשר האמא נתנה להם חלב שנשאר בבוקר, אז הוא באמת נשאב בבוקר?
כשבוחרים משתתפות למחקר כזה בוחרים מראש רק משתתפות אינטליגנטיות ומשתפות פעולה. וההנחיות היו ברורות ומדוייקות.

[תפילה_לאם]

מה זה כיצד וידאו?
לא התכוונתי שהיה חשש שהאמהות רימו.
התכוונתי: איך האמהות השואבות ידעו איזה חלב למסור לבדיקה? לשאוב את החלב הלבן הדליל לבקבוק אחד ולעבור לבקבוק חדש כשמתחיל לנטוף החלב הצהבהב הסמיך יותר והמשפריץ פחות?
<נא לסלוח לי. לא שאבתי כבר שנתיים. שכחתי קצת.>

[בשמת_א*]

נמסרו הוראות מדוייקות. אני לא זוכרת אותן בדיוק, אבל זה היה משהו כמו "להניק X דקות, לעשות הפסקה, לסחוט/לשאוב 10 מ"ל לפחות" (ואז להמשיך להניק).
תזכרי שלא מתחיל לנטוף או להשפריץ שום דבר בגיל שנה וחצי... זה לא כמו בחודשים הראשונים אחרי הלידה.
לא יודעת איך אצל אחרות, אצלי הצבע היה לבן. סתם לבן. אבל עם 14% שומן - דליל זה לא היה...

[יעל_משבצות*]

שלום לכולן!

סליחה על ההיעדרות הארוכה ותודה על התשובות בהיעדרי. לקח קצת זמן עד שהגיעו הבדיקות. נעמה בינתיים היתה מקוררת ועם כאבי אוזניים יצאנו לחופשה משפחתית וזהו אני כאן.
אז ככה: מהבדיקות עולה שאין לה צליאק. ואין אלרגיות.מה שכן היא ממש אנמית!!! התחלתי עוד לפני קבלת התוצאות לתת לה 20 טיפות ברזל כבר כמעט חודש.ואני רואה קצת שיפור ברמת התאבון אם כי לא מספק. מלחיץ אותי מאוד שהיא נראית כמו אפרוח והיא נורא שברירית לעומת פעוטות אחרות בגילה.
בשמת, לגבי השעלת, חלתה בגיל4 /5 חודשים לערך(לקח זמן לאבחן) והחלימה בערך בגיל בין 10 חודשים לשנה. היה ממש קשה. כן לקחתח אותה למטפל סיני שנתן לה טיפות מסוימות שעזרו.
תמרוש רוש אני אערוך רשימה מסודרת של מזון ואשלח.
אני מאוד שמחה לשמוע שאני עושה טוב בעצם ההנקה אבל לא מסתדרים לי אחוזי השומן עם העליה במשקל.נשמע שכמות אחוזי השומן בחלב בשלב הזה גבוהים אבל אני לא מבינה מדוע אם כך החלב דליל? ומדוע היא לא משמינה אם החלב משמין?
ומה בעצם אתן אומרות אני מנסה לסכם ולסדר לעצמי בראש מה אני צריכה לעשות ואיך לפעול. האם להמשיך להניק אותה מתי שמבקשת כולל בלילה? זה לא קשור לרמת התיאבון שיהיה לה אח"כ למוצקים? הרופא נתן לי ויטמינים לתת לה כל יום ואבקה בשם פוליקוס להוסיף כפית לאוכל כל יום. האמת שאני לא מצליחה להוסיף כי היא לא אוכלת שום דבר שניתן להוסיף אליו... וכשניסיתי למיץ תפוזים שאני סוחטת לה כשהיא נוטלת ברזל לספיגה יעילה יותר אז היא חשה בטעם ומסרבת לשתות.
איך גורמים לה לאכול יותר? איך אני גורמת לה להתחזק ולעלות במשקל?
אתמול(טעות שלי.ברור)הייתי אצל רופאת התפתחות והיא אמרה שאני צריכה להניק פעמיים ביום בלבד. אחרת היא יודעת שיש הנקה ובונה על זה ולכן לא טורחת לאכול כמו שצריך. תסלחנה לי אחיותיי היקרות זה לא שאני מפקפקת בהסברים שלכם אלא שאני מבולבלת. אז בשמת יקרה או כל חברה אחרת בעלת תובנה וניסיון אמרו נא לי כיצד עליי לנהוג מעתה? נניח סדר יום כלשהו.
תסלחו לי על חוסר הסדר בהודעה. אני מנצלת את שנת בתי המתוקה וכותבת במהירות .
תודה!
יעל

[בשמת_א*]

ני לא מבינה מדוע אם כך החלב דליל?
איך את יודעת שהוא דליל? (-: האם עשית בדיקת רכיבים במעבדה? (-:

חלב אם יש לו צבע טבעי טיפה תכלכל. אולי זה מה שגורם לך לחשוב שהוא דליל?

ומדוע היא לא משמינה אם החלב משמין?
כי התזונה שלה לא אמורה להתבסס רק על ליטר חלב ליום? החלב כשלעצמו מעולה, אבל בגילה, היא אמורה לאכול. נוסף על כל החלב.
גם חמאה היא מזון עתיר קלוריות, נכון? ובכל זאת, אילו היית אוכלת רק חמאה כל היום, בלי שום דבר אחר, היית מרזה בטירוף...

האם להמשיך להניק אותה מתי שמבקשת כולל בלילה? זה לא קשור לרמת התיאבון שיהיה לה אח"כ למוצקים?
נכון. אין שום קשר בין ההנקה לתיאבון למוצקים.

לעומת זאת יש קשר הדוק וקריטי בין רמת הברזל לתיאבון למוצקים. יופי שהתחלת לתת לה ברזל. זה הדבר הכי חשוב. לתסף בברזל. מציעה לדבר עם הרופא על תוספי ברזל: אולי יש תוסף יותר עשיר? בזמנו נתנו לבן שלו תוסף סירופ ברזל שנקרא פרו Ferro 23, מאוד סמיך.
כמו כן, אני יודעת שפלורדיקס הוא תוסף ברזל טבעי שנספג טוב יותר מהתוספים של קופ"ח. יכול להיות שכדאי לשלב פלורדיקס לתינוקות, כפית אחת ביום, עם תוסף ברזל מאוד עשיר, 5 מ"ל ביום.
או תוסף הברזל, פעמיים 5 מ"ל ביום. בכפית או במזרק קטן ישירות לפה.

מציעה לא לערבב בשום דבר.
לתת את הברזל כמו שהוא, ואחרי זה לתת לה מייד משהו טעים כדי להעביר את הטעם המגעיל (זה באמת מגעיל בטירוף).
והיא מספיק גדולה, אז לדבר איתה על זה. להסביר לה שהיא חלשה כי חסר לה משהו בגוף, ועכשיו נותנים לה את המשהו החסר הזה, שקוראים לו ברזל, בכפית, ולאט לאט היא תתחזק עד שכבר לא יהיה לה חסר והיא לא תצטרך לקחת יותר.
אפשר שהיא תצייר מיכל שכל יום מוסיפים לו כפית (תראי לה בכלים, אם כל פעם מוסיפים עוד כפית מים ועוד כפית מים, מתי זה יהיה מלא).
תמחישי לה. שיש לה כאילו מיכל ריק בגוף, ולכן צריך כל יום למלא אותו.
נכון, זה לא טעים (מדי פעם את יכולה לקחת ביחד איתה, בשביל ההזדהות ובשביל הדוגמא האישית), אבל אין ברירה כי כשחסר בגוף זה מאוד מחליש ונעשים חולים מזה.

איך גורמים לה לאכול יותר? איך אני גורמת לה להתחזק ולעלות במשקל?
את מקפידה על הברזל, ובלי לרמות על ידי תוספות מגעילות לתוך האוכל. היא תפסיק לסמוך עלייך וחבל.
כמו כן, להציע מאכלים מזינים בלבד, אבל טעימים.
שוב, להקפיד על הברזל כל יום פעמיים ביום כי זה הבסיס להחלמה שלה. אין אפס, זה ממש קריטי וזה חומר חיוני להתפתחות המוח אז עוד יותר קריטי לתת לה כמה שיותר מהר, שלא תיפגע ההתפתחות המוחית שלה. ולעשות את זה בדיאלוג: להסביר את החשיבות, להתעקש שהיא חייבת לקחת ולהרגיש אצלך בפנים שזו תרופה חיונית ושאין מצב שהיא לא לוקחת שלא ייפגע לה חס וחלילה המוח, ולעשות איתה הסכמים סביב זה:

• מה היא מקבלת לאכול מייד אחרי הברזל, למשל - מיץ תפוזים טעים (שבאמת מעודד את הספיגה בזכות הויטמין C).
• או כמה חיבוקים היא מקבלת בתמורה לכל כפית
• ולצייר איתה ולמלא מיכלים כדי שתבין בצורה מוחשית שהיא ממלאת מיכל שהתרוקן אצלה בתוך הגוף. אפשר ממש על כל כפית ברזל למלא כפית מים בתוך צנצנת, וכל פעם למדוד לאן זה הגיע בצנצנת.

תחשבי על עוד רעיונות יצירתיים לעודד אותה.

ואל תקשיבי לרופאים האלה שלא מבינים שום דבר בתזונה ובהנקה. אוף זה מייאש אותי, הבורות וחוסר המקצועיות. אחר כך אומרים על רופאים אלטרנטיביים שהם שרלטנים! הרופאים האלה שרלטנים! אין להם שמץ של ידע והם מתחזים כאילו הם יודעים ונותנים עצות שמבוססות רק על הדיעות הקדומות האישיות שלהם, ומנוגדות לכל מחקר מדעי רפואי. אוף S-:

[בשמת_א*]

סיכום קצר, לעשות סדר:

1. לא צריך לעשות שום שינוי בהנקה ובטח שלא לסרב לה. אין שום קשר בין ההנקה לבין תיאבון למוצקים.
2. יש קשר קריטי בין ברזל לבין תיאבון למוצקים, וכן להתפתחות המוח. היא חייבת לקבל מקסימום ברזל!

לגבי הברזל מציעה:
א. להתייעץ עם רופא לגבי סוג מרוכז ומינון הכי גבוה שאפשר לברזל (כדי שתעלה רמת הברזל הכי מהר שאפשר)
ב. לשקול לשלב ברזל של קופ"ח עם פלורדיקס לתינוקות כי פלורדיקס גם נספג יותר טוב וגם נטול תופעות לוואי קשות (אין עצירות) וגם יותר טעים.
ג. לא לוותר לה, היא חייבת לבלוע את הברזל במינון שניתן.
ד. לא לערבב ברזל בכלום. להסביר לה, לתת כמו שהוא, ומייד אחרי זה - לתת משהו טעים לסלק את הטעם. לדוגמא, כפית ברזל ואחריה כוס מיץ תפוזים.
ה. להמחיש בדרכים יצירתיות את החסר שיש לה בגוף ואת המילוי שלו, בתור דרך להסביר לה וגם להשיג יותר שיתוף פעולה מצידה.

[תמרוש_רוש]

אתמול הייתי אצל רופאת התפתחות והיא אמרה שאני צריכה להניק פעמיים ביום בלבד. אחרת היא יודעת שיש הנקה ובונה על זה ולכן לא טורחת לאכול כמו שצריך. תסלחנה לי אחיותיי היקרות זה לא שאני מפקפקת בהסברים שלכם אלא שאני מבולבלת.
אוי, לא. בדיוק זה מה שחסר לך עכשיו
אם מה שהיא אמרה נכון, אז איך זה ששבעים מיליון פעוטות ברחבי העולם (כולל הפעוט הפרטי שלי, דרך אגב) יונקים כאילו אין מחר, גם שש ושבע הנקות ביום, ועדיין אוכלים מוצקים בשמחה? פעוט בריא ונורמלי זקוק גם להנקות (ויש כאלה שזקוקים להן הרבה פעמים ביום) וגם למוצקים, והם יודעים טוב מאוד ליהנות משני העולמות.

התינוקת שלך לא אוכלת, ככל הנראה כי היתה לה את השעלת שהקשתה על המעבר למוצקים, שהוביל למחסור בברזל, שהוריד לה את התיאבון למוצקים, מה שהוביל למעגל של מחסור מתגבר בברזל שהוריד עוד יותר את התיאבון וכן הלאה.
שום קשר ל"זמינות הנקה". הבעיה פה אורגנית ופיזיולוגית, לא התנהגותית!

ושוב: ילד עם קשיי אכילה אמיתיים ירעיב את עצמו ולא יאכל כל עוד לא יתנו לו משהו שהוא מסוגל לאכול. במקרה של הבת שלך - זו ההנקה. היא מסוגלת לינוק, קשה לה לאכול מוצקים. אם תורידי הנקות עכשיו לפני שהברזל עולה, היא תפסיד הנקות ולא תוכל להגדיל אצ צריכת המוצקים שלה. פשוט כך.

להגיד לך את האמת, עוד קודם היתה לי תחושה שהקושי שלה הוא לא באכילת מגוון של מאכלים, אלא בכמויות. והתוצאות של בדיקת הברזל מאששות את זה ומסבירות למה.

[יעל_משבצות*]

בשמת ותמרוש רוש היקרות!!!!!!!!!!תודה מקרב לב על התשובות הנדיבות והחמימות. איך אנשים חיים בלי באופן? מי שרוצה ללמוד על עזרה הדדית, רעות תמימה ותמיכה (הכי קרובה לשיבטיות של פעם שיכולה להיות) שיכנס לבאופן. תסלחו לי על הרגשנות אבל מי שאי פעם התמודד עם בעיה מתמשכת עם הילד שלו מבין עד כמה זה מלחיץ מכאיב ומדאיג ומעריך כ"כ כל פירור של תמיכה/עצה חמה מעשירה ואינטלגנטית. אז שוב תודה.אני מיד בודקת את הפלורידקס. שמחה להמשיך להניק אותה.

שאלה חשובה נוספת: בשמת ציינת את עניין הקשר שבין רמות הברזל להתפתחות המוחית. אני מודעת לקשר הזה אבל קצת נלחצתי פתאום כי הייתה לה הפסקה גדולה של בלי ברזל (באשמתי) ועכשיו אני פוחדת שאולי נגרם לה נזק חס וחלילה!!!! כיצד אדע אם בהעדר צריכת ברזל באותה תקופה חלה אצלה השפעה שלילית על המוח?(חס וחלילה טפו טפו!!!)
ושאלה נוספת(לבשמת) לא קשורה לנושא: אני רוצה לקבוע אתך פגישת ייעוץ אישי (נדמה לי שקראתי באתר שלך שאת עושה גם כאלו?) אבל הייתי רוצה לדעת האם ניתן להפגש בצפון?

תודה רבה בנות!
המשך יומטוב! מקווה לעדכן בבשורות טובות...
יעל

[בשמת_א*]

כיצד אדע אם בהעדר צריכת ברזל באותה תקופה חלה אצלה השפעה שלילית על המוח?
תעזבי. תשחררי.
יש לי אותם פחדים לגבי הילד שלי (שסבל מדימום קשה במשך חודשים ואיבד המון דם והמון ברזל וברגע שהתחיל להיות מסוגל לספוג את הברזל - כי גם היה אלרגי לברזל )-: התחיל לדבר וללכת...).
מה אפשר לעשות?
רק לתת עכשיו ברזל.
לתת המון אהבה.
פלורדיקס ממש מעולה.
והייתי מוסיפה שמן דגים איכותי, אבל בשלב זה הייתי ממליצה לך לקחת שמן דגים כי זה יעבור אליה בהנקה ויחסוך ממנה (היא לא תוכל לבלוע כמוסות והטעם של השמן מגעיל P-: ).
כדי שיעבור אליה הרבה, הייתי לוקחת כמה כמוסות ביום. זה ממש הוכח במחקרים כמפתח את המוח של התינוקות גם בהריון וגם בהנקה וגם כשרק האמא לוקחת.
ממש שווה.
מציעה לגגל "גיא בן צבי אומגה 3 גליל" - הוא ממש מבין בדברים האלה.

מה זה "צפון"? (אני מגיעה ל"צפון" לעתים קרובות, אבל תלוי איזה צפון...)

[טנא_מלא_כוכבים*]

שלום,
תוספת קטנה בעניין הברזל:

• לפלורידקס מהול בקצת מים יש טעם סביר בהחלט של מיץ, ואפשר להוסיף לו קצת מיץ תפוחים או תפוזים אם נראה לך שלא. אצלנו הוא היה להיט בגיל הזה.
• המיילדת שלי המליצה לי על ברזל שלא הכרתי, בעל אחוזי ספיגה גבוהים במיוחד: ספאטון הוא מגיע נוזלי, אין לו ממש טעם, או אולי קצת טעם של מים עם חלודה, והוא מומלץ לשתיה יחד עם מיץ תפוזים. ניסיתי על עצמי, וחברה נסתה על ילדה עם מאגרי ברזל מרוקנים, ודווחה על תוצאות מעולות תוך חודש.

@}.

[פלוני_אלמונית*]

אני רחוקה להיות מומחית כמו הנשים המופלאות פה והייתי רוצה לספר לך מה קורה אצלי, אולי זה יתן לך קצת רעיונות ואופטימיות שחשובה יותר מהכל.
בדיקות הדם של הילדה שלי הראו אנמיות קשה בגיל שנה. היא גם לא אכלה. נתתי לה טיפות ברזל והתחיל להשבר המעגל. היא התחילה לאכול וניסיתי לדחוף לה כמה שיותר ברזל באכילה.
בשלב מסוים את הטיפות הפסקת, כי משהו בהם לא הרגיש לי טוב. (שוב פעם לא מומחית. אמא שהולכת רק מתוך אינסטנקט)
האוכל כלל שייק ירוקים עם המון תרד. קצת פטרוזליה. שקדים. פקנים. מולסה. הייתה תקופה שגם טחינה. מישהו פעם אמר לי שטוב להוסיף טיפונת שמן זית לשייק כי זה עוזר לגוף לספוג את הויטמינים והמינרלים. אפשר למצוא הרבה רעיונות של שיקים, פשוט לחפש את המושג - שייק ירוק
היום היא שותה כל יום שייק ירוק. אוכלת דייסה עם טחינה וחלב שקדים.
אני לא יכולה להגיד לך אם המצב הסתדר מבחינה מדעית כי לא עשיתי לה בדיקת דם מאז. קשה לי עם רופאים.
אתמול הייתי אצל רופאת התפתחות והיא אמרה שאני צריכה להניק פעמיים ביום בלבד. אחרת היא יודעת שיש הנקה ובונה על זה ולכן לא טורחת לאכול כמו שצריך. תסלחנה לי אחיותיי היקרות זה לא שאני מפקפקת בהסברים שלכם אלא שאני מבולבלת.
בדיוק בגלל זה. לי פעם אמרו שתינוקת בת חודשים אל אמורה לאכול יותר מעשרים דקות.
לא נתתי לעצמי לדאוג יותר מדי כי היא הייתה מלאה אנרגיה. ילדה שמחה וסקרנית.
אני גם אנמית. שנים צמחונית. וכל מה שנתתי לה, אכלתי גם אני. עוד דבר שהוספתי לעצמי בשביל אומגה 3 הוא שמן המפ. אני יכולה להגיד לך שאני הרגשתי שינוי אדיר באנרגיה שלי.
הגדילה של הילדים היא לא גרף אלכסוני, אלא מדרגות. המדרגה האחרונה הייתה פשוט מדהימה. בתוך שבועיים היא עלתה יותר מחצי קילו. אבל הכי מדהים היה לראות שאיך בכסא בו היא הייתה נראית קטנטונת, פתאום תוך כמה ימים היא נהייתה גדולה עליו.
מאחלת לך בהצלחה, והרבה שלווה. @}

[תמרוש_רוש]

יעל יקרה
הייתה לה הפסקה גדולה של בלי ברזל (באשמתי) ועכשיו אני פוחדת שאולי נגרם לה נזק חס וחלילה!!
קודם כל: לא, זה לא באשמתך!!! תהא הסיבה אשר תהיה, זו לא את. זה פשוט החיים והנסיבות ואמא אחת שמנסה לדאוג ולטפל בחמש-מאות דברים שונים.
וגם מצליחה מאוד יפה
רגשות אשם תצאו בחוץ!

דבר שני: אני לא הייתי דואגת למה שכבר קרה. ולמה? מכמה סיבות:
א. כי את לא הבעת דאגה משל עצמך הנושא התפתחות / התנהגות, רק התייחסת למשקל ולשבריריות, ורק כשבשמת העלתה את זה התחלת לדאוג. סימן שבינתיים, לא קרה נזק משמעותי שנראה בעין.
ב. כי המוח הוא גמיש. ובגיל הזה, גמיש מאוד. הוא סבל מחסר בברזל איזה זמן, אז אולי הוא לא תפקד במיטבו ואולי ההתפתחות הואטה, אבל עוד מעט דברים יחזרו לתיקונם והוא יפצה על זה ויעלה על הסוס. הכל פתוח, עוד לא מאוחר
ג. כי את אוהבת אותה ומטפלת בה היטב ומייצרת מענה על המחסור בברזל החל מהיום (אולי אפילו החל מאתמול ). איך היא תוכל שלא לפרוח וללבלב ולהתפתח במצב כזה?

ורק כדי לא להשמע כמו נפנופי ידיים:
ילד עם קשיי אכילה אמיתיים ירעיב את עצמו ולא יאכל כל עוד לא יתנו לו משהו שהוא באמת מסוגל לאכול.
את הדברים האלה אמרה לי, מילה במילה, דיאטנית ילדים שמתמחה בילדים עם צרכים מיוחדים ועם קשיי אכילה שונים ומגוונים. זו לא הפחדה, זה תיאור מצב.

הייתי מוסיפה שמן דגים איכותי, אבל בשלב זה הייתי ממליצה לך לקחת שמן דגים כי זה יעבור אליה בהנקה ויחסוך ממנה (היא לא תוכל לבלוע כמוסות והטעם של השמן מגעיל tongue ).
אה, אני לא יודעת בקשר לטעם. השמן דגים שאני לוקחת כמוס בתוספת שמן הדרים, והבן שלי משום מה נורא אוהב אותו. הוא לועס את הכמוסות ואז בולע (למרות שאני מנסה לשכנע אותו ללעוס את הכמוסות, למצוץ מהן את השמן ואז לירוק אותן). כך שהייתי מנסה בעצמי פעם אחת (ללעוס את הכמוסה ולראות איך זה), ואולי נותנת לה ללקק קצת שמן על קצה האצבע ורואה את התגובה.
מסכימה ששמן דגים בלי תוספת הוא מגעיל.

ושאלה לבשמת:
לשקול לשלב ברזל של קופ"ח עם פלורדיקס לתינוקות כי פלורדיקס גם נספג יותר טוב וגם נטול תופעות לוואי קשות (אין עצירות) וגם יותר טעים.
אם הפלורידיקס כזה טוב, אז למה לשלב אותו עם הברזל של קופ"ח ולא לקחת אותו בלבד?

[בשמת_א*]

והבן שלי משום מה נורא אוהב אותו
שלי שנאו את שמן הדגים עם התוספות, ואני מכירה באמת כמה שממש אוהבים ללעוס כמוסות שמן דגים. לכו תבינו ילדים...

אני מצטרפת לכל מה שכתבה תמרוש רוש.

לגבי השאלה:
אם הפלורידיקס כזה טוב, אז למה לשלב אותו עם הברזל של קופ"ח ולא לקחת אותו בלבד?
המממ. שאלה טובה. מצד אחד, כשאני הייתי אנמית בהריון והמיילדת המליצה לי על פלורדיקס, היא אמרה שאיתו העלייה הכי מהירה, נוסף על כל שאר יתרונותיו. אז אולי גם פלורדיקס לתינוקות? וואללה.
הסיבות המקוריות להמלצה שלי:

1. שלא ידעתי אם יעל מעוניינת לוותר על הברזל "הרשמי" של קופ"ח
2. שחשבתי שאולי יש צורך בתותחים הכבדים (סירופ ברזל רציני)

אבל האמת, יכול להיות שהפלורדיקס לתינוקות אפילו ייספג יותר טוב ויותר מהר וימלא את מאגרי הברזל מהר יותר! פשוט רצוי להקפיד על מינון מהצד הגבוה (לתת מקסימום ולא מינימום), פעמיים ביום (כמה שיותר פעמים, עם ויטמין C כמובן, כך נספג יותר. יש גבול עליון לספיגת הברזל בכל מנה).

[תמרוש_רוש]

לכו תבינו ילדים...
לגמרי.
שלי אוהב דברים מוזרים, כמו "מים-חלב" (50% חלב, 50% מים), תירס קפוא עם חלב (גם בחורף!) ולחם עם טחינה גולמית ו-ווג'מייט (מין ממרח מבוסס שמרים. שחור, מלוח, ועם ריח מזעזע).
את יודעת מה, זו מחשבה! מי שנחשף לווג'מייט בילדות, מרחיב כל כך את מושג ה"טעים" שלו, שהכל הולך. שמן דגים לידו זה גלידה.

[תמרוש_רוש]

ודרך אגב, כיוון שסיכמנו רשמית שההנקה איננה העניין פה , אולי נעביר את הדיון לדף הולם יותר, למשל עיכוב גדילה אצל אוכלי מוצקים ? או אולי סרבנות מוצקים ?
כמובן, אין מה למהר, אבל נראה לי כדאי, לטובת הדורות הבאים, שהדיון יהיה בדף המתאים.

[תמרוש_רוש]

וכן כדי להפחית במשהו את הסיכוי שבשמת תפצח שוב בפזמון הידוע "הרי כתבתי על זה בפירוט באיזה דף באתר! מישהי יכולה להיזכר איפה?" ואף אחת לא תיזכר, כי זה היה בדף על נושא אחר בכלל. אולי אחד מדפי ההנקה...?

[דרדרית_בין_החוחים*]

גמלתי עכשיו את הפצפונת. בת שנתיים. אני בהריון והיה לי קשה עם הבחילות והרגישות בפטמות.
בפרט שהלא הצלחתי להגביל הנקות, וכל פעם שהשתרעתי על הספה הקטנה מיהרה לקבל את שלה...
הדרך שלי (גם את היפיפיה הקודמת גמלתי כך) היא לגמול בשני שלבים,
ולהתחיל מהקל- הנקות יום.
הרגשתי ממש אבל.
עצב, ריחוק.
אחרי כמה ימים התרגלתי. האהבה מצאה לה אפיקים אחרים.
אחרי שבועיים בערך החלטנו לגמול מהלילה.
מאז עברו יומיים, היה יותר קל מהחלק הראשון.
גם לה וגם לי.
אבל פתאום שמתי לב שרמת העצבנות שלי עלתה. קצת מדוכדכת. יותר כועסת על הילדים...
ופתאום חשבתי שאולי זה קשור לגמילה אם כי יש סיבות אפשריות נוספות...
אז שיתפתי פה, קצת לפרוק...