פליי ליידי

הוא כתוב נורא ואיום
פשלה של הסופר, או העורך, או באמת נפיחות-יתר...
עזבי. תעשי הערכה אינטואיטיבית של עלות-תועלת (עד כמה הוא מועיל מצד אחד ומעצבן מהצד השני) ותרשי לעצמך לזחנוח אותו באמצע המשפט אם הוא לא שווה לך את זה.

שמחה שעזרתי

נועה- נו, ככה זה כשאת בלגניסטית מטבעך ואז מפוטרת מהעבודה שלך כתרפיסטית על רקע קשיים בדייקנות, ניהול משימות וניהול זמן. או שאת מתייאשת מהחיים והיקום או שאת לומדת להשתפר...

דרושה פליי ליידי לענייני התעמלות!!!
אני עם עודפים ושרירים רפויים וצריכה תזכורות יומיות לשגרות תרגילי התעמלות וחיטוב!!!
מי עוד איתי?
מדובר על תרגילים שקל לעשות בבית, 5 דקות פה וחמש שם, אבל כל יום!

(הבית דווקא מתוקתק)

שליחה על ידי ללי* » 05 יוני 2013, 20:08

שלום לכל המתעניינים והמאותגרים בסדר וארגון
מזמינה לסדנא עם בשמת בטבעון ב סופש הקרוב שישי הקרוב במקום קסום וכייפי.
שישי בין השעות 15-18:30 שבת מ10-13:30 מאד מאד מוזמנות ומוזמנים
המחיר 400 שח בלבד.
המתעניינים מוזמנים לפנות לבשמת ולהרשם.
מומלץ בחום!!

אה, תראו מה ההודעה האחרונה פה (-:
בדיוק באתי לספר שבקרוב אפתח סדנה בכפר אדומים. פרטים בדף הבית שלי ובדף ככר השוק.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך מחליטים מה להעיף מהבית?
איך מתגברים על המחשבה שהחולצה הזו תתאים להיא והנעליים ההם להיא והכל נתקע בבית כי למי ש כח להעביר להם ולהם לא תמיד יש זמן לעבור אלייך.
איך מחליטים איזה בגד יישאר בארון ואיזה יילך החוצה.
מחפשת כלל אצבע שיעשה יותר קל. למשל היה את הכלל הזה שאם אל לובשים משהו שנתיים אפשר להעיף. אבל זה לא עובד. כי יש בגדים שאני לובשת כל הזמן ודווקא כדאי מאוד להעיף.
ובגדים אחרים שבמקרה לא נלבשו שנתיים כי בדיוק לא הייתי במידה או שהחורף לא היה קר כל כך והפעם הוא כן, או שהם נשכחו בבוידעם, או שהתחדשתי בהם רק השנה.

מחפשת כלל לעשות את הסדר ומקסימום להוציא ממנו את החריגים, יש למישהי משהו כזה?

מחפשת כלל לעשות את הסדר ומקסימום להוציא ממנו את החריגים, יש למישהי משהו כזה?
בדיוק אני עובדת על תשובות לדברים כאלה לרשימת הדיוור של משתתפי הסדנאות שלי. אחרי שאסיים את הרשימה אולי אפרסם אותה גם כאן (-:

ואגב, ביום חמישי אמורה להתחיל סדנה שלי, סדר ואירגון בבית ובחיים בכרמיאל.

והסדנה של בשמת מומלצת בחום, לא פחות, עושה סדר בראש, בחיים ובבית, בעדינות ובאהבה.

וואו, תודה על הפירגון [-:

הבית מטונף. אני רווקה. אין הרבה תירוצים. מטונף זו מילה מעודנת.
אני עובדת ולומדת, רוב הזמן לא בבית אבל כשאני בבית ויש לפחות 4ערבים שאני בבית משש ואיזו חצי שבת פנויה - אני עושה קצת כלים, כביסה, ועוד חצי דבר ויושבת על המחשב.
קראתי את פליי ליידי. ניסיתי בעבר שגרות שונות. ניסיתי גם רק לעשות משהו אחד כל יום. אחכ ניסיתי לעשות רק משהו אחד שהוא אותו דבר כל יום. ניסיתי להקפיד על משטחים נקיים.

מטריד אותי לא שלא הצלחתי אלא שכשאני חוזרת לסורי - כאילו כלום. ואפילו גרוע יותר. שיהיה ברור - לא גרוע בקטנה, גרוע בגדולה!
הכל בבלגן אמיתי, בגדים בכמויות מפוזרים, ניירת, מלא שמעטאס...

נקודות האור היחידות זה שיש עוד שאריות בבית של התקפי סדר שהיו לי בעבר - למשל יש אוגדנים של ניירת שכן סודרו ומוינו בעבר ומצויים במגירה מיוחדת כך שיש לאן למיין.
לפני שבוע וחצי מיינתי 80% מארון הבגדים ומסרתי שתי שקיות. שתי שקיות נוספות ממתינות להימסר. שקית נוספת לתיקונים ושקית נוספת מחכה ליד הדלת שבוע וחצי שרק אוריד למטה לכל דורש. אז הן לא יצאו מהבית אבל לפחות מויינו ואוגדו.
יש כמה סוגי מטאטאים וטכניקות ניקוי קלות שלמדתי - שעוזרים לי לנקות מהר ויעיל כשכבר אני כן מנקה.
אני דואגת לעשות כביסה ביום קבוע. הרגל ישן-חדש. כביסות אני אוהבת וטורחת לעשות די מהר לא משנה מה.

והבית קטן, מסוג הבתים שחייבים להיות מסודרים ומאוחסנים ומצומצמים כי אין מקום מיותר.

אני נמצאת בנקודה שבה אני יודעת, כמו לפני דיאטה, שהגיע הזמן שוב לשנס מתניים, אני י דעת את הטכניקה אבל חסרה את המוטיבציה להתגייס. איך מעוררים אותה?

ניחוח אדמה אחרי הגשם

אני אוהבת פודקאסטים, אני מאזינה להם בזמן שאני מנקה
יש פודקאסטים של פלייליידי - יש 2 שבהם היא ממש מלווה אותך ונותנת משימות, זה בסגנון אמריקאי מאוד ולא מתאים לציניות... אבל אני מחבבת את זה !
http://www.blogtalkradio.com/flylady-to ... s-cleaning

http://www.blogtalkradio.com/flylady-to ... ssing-hour

וגיליתי בזמן האחרון פודקאסט חמוד של מישהי שקצת מזכירה את פלייליידי אבל פחות מאורגנת, ומספרת על עצמה ועל ההתמודדות שלה עם בית מטונף ונותנת גם טיפים
http://www.aslobcomesclean.com/podcasts/
יש לה גם בלוג על הנושא באתר.

לי זה נותן מוטיבציה לשמוע סיפורים מעניינים וגם קצת סיפורי הצלחה בנושא ופחות משעמם לי בזמן שאני מנקה/מסדרת

ועוד דבר - לא להדליק את המחשב ! לפחות בחלק מהימים. אני מאזינה לפודקאסטים בmp3

טוב, אני מרגישה שאני כותבת נורא בלאקוניות, אבל האמת היא שאני מאוד מתרגשת, כי כתבתי מדריך (בחינם) לשמירה על הישגי הנקיונות של פסח.
אפשר לבקש אותו ממני באתר שלי, ברשימה החדשה שלי אחרי הנקיונות המפרכים ממש חשוב לי לשמור

בקישור יש חלון שאפשר להזין בו שם ומייל ואשלח את המדריך למי שרוצה. חג שמח! (ואני נורא רוצה שאלף איש יבקשו ממני את המדריך. חושבות שאגיע לזה?)

פחח אני הרווקה שכתבה למעלה, עדיין חיה בבלגן אטומי.

קראתי פעם שהציעו כאן לפני שמתחילים לנקות - לרוקן את הבית מחפצים וזבל שלא צריך.
לייש הרבה מזה. המון.
חלק אני רוצה לתת לאחרים.
חלק אלטע זאכן צריך לקחת.
חלק לזרוק.
חלק לתקן.

הבית קטן. זו מתחילה להיות עבודת מיון וזה רק יוצר יותר בלגן.
איך מתחילים בכל זאת?

הבית קטן. זו מתחילה להיות עבודת מיון וזה רק יוצר יותר בלגן.
בעיניי הכי חשוב זה לעבוד לאט ומעט אבל בשיטתיות.
דוגמא לשיטה מוצלחת היא להחליט שהשבוע ממיינים רק בגדים. ביום א' מביאים הביתה קרטונים או שקיות גדולות. ביום ב' לוקחים מדף אחד או שניים. זורקים את כל הבגדים על המיטה וממיינים לערימות "נשאר", "נזרק", "נתרם" ושמים בשקיות עם הפתק הנכון. יקח לך פחות מחצי שעה. ביום ג' ,ד', ה' ממשיכים במדפים הבאים. ביום ו' זורקים את השקיות הרלוונטיות לאשפה, את שקיות התרומה שמים ליד הפח (אם את גרה בעיר) או מובילים לאזור מיחזור ישובי (אם את גרה בקיבוץ/מושב) ואת מה שנשאר- מסדרים יפה בארון.

בשבועות הבאים- נעליים, כלי מטבח, קוסמטיקה ותרופות, פיציפקס, ניירת משרדית.

לאט לאט לפנות והכי חשוב- לא לרוץ למלא מחדש.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לכם באמת יש 27 דברים לזרוק ולתת כל יום ויום????

מאיפה הבאת את ה- 27?

מאיפה הבאת את ה- 27?
זה אחד התרגילים של פלייליידי.
מי שמתחיל במצב של בית עמוס ומבולגן, יש לו, בטח. אחרי כמה זמן, אין יותר...

לי בטוח יש 27... האמת שהחלטתי שעד שאני לא מרוקנת אני אל מכניסה שום דבר לבית

הילדים שלי התלהבו מהבוגי 27. הבטחתי להם שאחרי שיעשו 20 פעמים אקנה להם משהו גדול.
הבן שלי כבר עשה 25 פעמים....
הוא בן 7. ועדיין יש לו המון שטויות...

אני הבנתי שהבעיה הגדולה שלי עם הבלגן שאני יוצרת ומתקשה להיפטר ממנו - היא הרצון לא לשחרר חפצים - אלא אם הם יגיעו למקום שבאמת יצטרכו אותם.

זה נורא.

יש לי בבית כמויות של שטויות. דברים שקניתי בגרושים, מתנות שקיבלתי, בובות נוי שלא בא לי עליהן יותר, חבילה של כבלים וטלפונים ישנים, תכשיטים יפים שאני כבר לא רוצה/לא מתאימים לי, בגדים, בגדים, אני קונה, מקבלת, אוספת. חצי לא במידה שלי כרגע אבל אולי יהיו. רבע לא לבשתי כי לא נח/לא יפה/ כאלה - אבל קשה לי לוותר עד שמישהו אחר יהנה מהם כי הם לרוב סמרטוטים. רבע נמצאים אצלי כי קיבלתי ורציתי להעביר הלאה, מראש שמרתי לאחרים (אבל הפסקתי עם זה).

קשה לי להוריד דברים לרחוב ולצפות שמישהו ייקח כשמדובר בדברים איכותיים. סתם שטויות אני מורידה ולפעמים לוקחים, אבל מעיל טוב או בגדים חדשים - ואין לי למי להעביר את הרוב, אני מכירה את הטעם והמידות של הקרובים אליי וזה לא זה.

וגם כשאני מסדרת, וחלק מעיפה, וחלק מורידה לרחוב, אני נשארת עם מיליון פריטים שאני לא צריכה ולא אצטרך ולא יודעת לאן להעביר כך שאשחרר בכיף. אין לי בעיה לתת! בשמחה! רק שיהיה מי שירצה לקחת.
שנית יש לי בעיה לסחוב ואני לא יכולה להיסחב עם שקיות למקומות. מקסימום שקית קטנה כל פעם, וזה לא נגמר.

מכירות מקום שבא ואוסף חפצים ובגדים ואפילו ריהוט?
אולי מעון לנשים מוכות או משהו כזה?
מה לגבי החבר'ה היקרים מלווינסקי?

כבר החלטתי ביני לבין עצמי ועשיתי חישוב שכל הקישקושים והבגדים וכו' וכו' שווים בערך כמה? 2,000 שח? אז להוריד הכל לרחוב ולחשוב שזרקתי את הסכום הזה וזה שווה כל שקל כי הרווחתי את הבית.
ייתכן שאף פחות, אם אנשים יקחו חלק מהחפצים אז לא לגמרי זרקתי.

ויש מצב אחר.. שבו אני שומרת את השתי חולצות לחברה זו ומכנס לאחותי וכאלה. וזה כמויות של שקיות לכל מיני.
להן אין זמן לקחת ואפילו מוטיבציה קטנה משלי ולי אין יכולת פיזית להעביר. לפעמים הן רוצות וזה מתמהמה והאמת שזה לא מתאים כל הנתינה ההדרגתית הזו.
אני זורקת גם, הרבה יותר מפעם.
הפסקתי לקנות/לאסוף אליי עד שאני לא מרוקנת את הבית.
אבל זה לא פותר את הבעיה של לפזר את מה שיש בבית כרגע.

איך יוצאים מהתסבוכות הזו?

תורמים ה-כל במכה אחת לעולים חדשים/ פליטים

אתר אגורה (יש פה אינטרנט רעוע אז לא נותנת קישור. פשוט תגגלי)

אני מוציאה הכל לרחוב, או מכניסה הכל לרכב ושמה בחנות יד שנייה או במרכז מיחזור בארגזים פתוחים(לא ביום גשום)
אני שומרת מקסימום שקית אחת לקרובים,אם גם היא לא נמסרת תוך זמן סביר אז גם ממנה אני נפטרת.
לדעתי אין מה להצטער על הכסף, אני מוצאת/מקבלת דברים לא פחות מאשר מעבירה הלאה, ואם כבר להצטער על הכסף אז ברמה של לא לקנות יותר דברים שלא מדויקים לי.

פלוני, אני חושבת שיש פה קצת שאלה של אמון.
את לא מאמינה שאנשים שלוקחים דברים מהרחוב באמת צריכים אותם?
תאמיני שכן. אנשים לא לוקחים דברים סתם, הם לוקחים כי צריך.
להיפך, אנשים שמלקטים דברים מהרחוב צריכים להסתפק באיכות נמוכה, דברים שבוריםף סמרטוטיים וכולי - וככה הם בסופו של דבר מרגישים. סמרטוטיים ומעפנים וכאילו לא מגיע להם יותר
(אני מדברת על "מגיע" ברמה האנושית הכי בסיסית - לכל אדם בעולם מגיע יחס של כבוד ואהבה, נקודה)
אז תארי לעצמך איזו מתנה זו תהיה בשבילם, לקבל ממך משהו שווה, לשם שינוי, שיוכלו ללבוש או להשתמש בו ולהרגיש בני-אדם.
לאמא שלי יש בעיה דומה, היא רוצה "שזה יגיע למישהו". עבדתי עליה די הרבה עד שהגיעה להבנה שכשאת שמה דברים ברחוב, הם אכן מגיעים למישהו, ובמהירות מדהימה. פחות מ- 24 שעות, והם כבר לא שם. יש מי שמלקט ואוסף ולוקח ואומר תודה, גם אם את ואני לא שומעות את התודה הזאת.

<כותבת את זה בתור לקטית מומסכת>

לדעתי, את יכולה גם לרדת מהקונספט של לתת לקרובים וידידים, כי עובדה שזה לא עובד. הם לא רוצים את הדברים האלה, לא מתאים להם, יש להם מספיק משלהם, אז חלאס. אם מישהי באה אלייך ובמקרה יש לך משהו ואת מציעה לה והיא שמחה ולוקחת על המקום - איזה יופי. אבל אם זה מחכה אפילו יום אחד - זה כבר לא יקרה אף פעם. אפשר להוריד לרחוב.

גם אתר אגורה הוא יעיל, אבל לפעמים, למיטב הבנתי, זה עלול לקחת זמן עד שמישהו מתעניין, מתקשר, מתאם ובא לקחת. אז אפשר לעשות את זה באופן חדפעמי מאורגן (הנה רשימת החפצים, מי שרוצה, אני בבית ביום שישי הבא בשעות X-Z, מי שבא בא), או לקבוע לעצמך שאם תוך שבוע ב"אגורה" לא נפטרת מהחפץ - להוריד לרחוב.

לכל אדם בעולם מגיע יחס של כבוד ואהבה, נקודה
גריינתי. צריך לתלות על המקרר (או ארון אחר שפותחים כל הזמן (-: )

_פלוני, אני חושבת שיש פה קצת שאלה של אמון.
את לא מאמינה שאנשים שלוקחים דברים מהרחוב באמת צריכים אותם?_

אוי תמרוש, ממש לא קלעת.
איך נראה לך שהגעתי למצב שאני עמוסה בדברים?
אני גם לא מסכימה איתך שמשי שלוקח מהרחוב מעריך יותר כי זה לא הסמרטוטים הרגילים.. ברחוב אין כמעט סמרטוטים, יש דברים איכותיים, מדהימים, מגוונים ובשפע.

כי אני המאסטר-לקטית שיש בעולם. חצי מתכולת הבית שלי היא מהרחוב ואני גאה על כל מציאה. שולחן הסלון שלי והכוננית, שליש מהבגדים, כל התיקים שלי חדשים כמעט מהרחוב, הארגז והסלסלאות של החתולים, קופסאות אחסון ודיסקים וכלי מטבח, מכשירי חשמל ועוד...
אני לקטית מצטיינת ומורידה לרחוב פעם בכמה זמן כמה פריטים. אבל כאלה שאני יודעת שיש להם ביקוש "ברחוב", ג'ינסים במידה ממוצעת, דיסקים, ספרים שקל לשאת, תיקים וכובעים. דברים שקל להחליט מהר אם מתאימים ולקחת ביד פנויה ושאם לא יקחו לא אבידה נוראה..
אני גם מורידה בדים חמים וכריות לחתולי הרחוב ומניחה אותם באזורים חבויים מהגשם, הם ידעו להגיע אליהם (מומלץ! באמת שאין להם היכן להסתתר מהגשם גם אם נדמה שכן, הם לא נכנסים לבניינים כי הם חוששים מתנועת אדם ורובם מסתתרים בפינה בגינה בקור כלבים ורטיבות... כששמים להם פינות חמימות עם בדים וכריות הם מגיעים אליהן...).

אבל מעיל במידה מסוימת בעיצוב מסוים - איכותי איכותי מה הסיכוי שתעבור המישהי המתאימה רגע לפני הגשם והאוטו זבל ותהנה ממנו? ככה לזרוק 300 ש"ח? או כוננית יפה יפה? תמונה שליוותה אותי שנים וכבר לא רלוונטית אבל שווה המון? פריט אספנות שלכי תמצאי מי יעריך אותו אבל את כבר לא... שקית מלאה מסרגות...
ונעליים! כמה שלקחתי מהרחוב את הרוב החזרתי, כי לא נח, או המידה לא מתאימה, או שעל הרגל נראה לא טוב. ונעליים יש לי למסור בלי סוף.

אני זוכרת שהוצאתי חליפה יפהפיה לרחוב, ואחרי כמה ימים ראיתי את החצאית מתנוססת מלוכלכת על עמוד חשמל. אם זו היתה חולצת טריקו אז מילא אבל משהו כל כך איכותי ויפה...

הבעיה באתר אגורה ועם חברים ומשפחה שזה אחד אחד.. ואין לי זמן לאחד אחד הזה ואני לא בנויה לזה. לא בנויה לתאם, ולהיות בבית באותו זמן ולהתחיל להעביר לכל אחד או לסחוב לכל מפגש משפחתי שקית או שתים. זה מכביד עלי כי אני אל ניידת ובינתיים הערמות נערמות.

כבר אין לי כח לכל זה וכנראה בלב כבד אני אוריד דברים החוצה בימים שהגשם לא יגיע וזהו זה. שייקח מי שייקח ושלום עליכם.

מציעה למי שיש שפע של חפצים, בין אם מרכישה או מתנות או ליקוטים, שימצא לו משפחה במצוקה לאימוץ. מקבלים שתי מתנות בבת אחת: גם תורמים ועוזרים למישהו ספציפי שצריך וגם נפטרים מהשפע הקודם לטובת שפע חדש. מעטים האנשים האגרנים שמסוגלים להפסיק עם ה"תחביב" הזה ולכן ברגע שהבית יתרוקן- מאליו הוא יתמלא מחדש.

דרך אגב, מה זה spot clean? לגבי ניקוי רצפות? זה ניקוי נקודתי, או מה?

לדעתי מדובר בניקוי כתמים, spots, על הרצפה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אמנם פלונית אבל חייבת לדווח בהתרגשות. היום בבוקר, במהלך שיטוטיי האקראיים באתר באפון נתקלתי בדף הזה. נכנסתי, קראתי קצת ונחה עליי ההשראה, לא לעבודות בית אלא דווקא לסידור הבלגאן שנקרא מקום העבודה שלי.
כבר תקופה שלא מצליחה להניע שום דבר, חסרת מוטיבציה לחלוטין ומרגישה בסוף כל יום שלא עשיתי כלום.

הגעתי בבוקר, הקדשתי 15-20 דקות לסידור השולחן הסופר מבולגן שלי (אפילו העברתי עליו מטלית) - התמקדתי בערימות הנייר, בארגונית/מגשים והשידה לא נגעתי כי זה כבר תיק רציני מידי

עשיתי רשימת תהליכים - סה"כ 5 תהליכים שאני רוצה לנסות ולסיים היום.
ניגשתי לאחד פירקתי למשימות והתחלתי לבצע - בסה"כ סיימתי. יש דברים נוספים שלא תלויים רק בי אז שלחתי תזכורות למי שצריך.
באמצע ביקשו משהו נקודתי בהליך אחר אז ביצעתי וסימנתי לי שזה בוצע.
הליך שלישי - הבנתי שאני כנראה לא אספיק וזה חשוב אז שלחתי למישהו מהצוות שלי שאני יודעת שהוא די פנוי כרגע ובצהריים נשב על זה ביחד אחרי הערותיו.
הליך רביעי עכשיו בתהליכי חלוקה למשימות.
מרגישה כזו תחושת הישג.

וואו, כל הכבוד לך!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה

אתמול באמת היה אחד הימים היעילים. אחה"צ קצת התמסמס אבל חזרתי לעצמי. היום מתקשה להתניע אבל לאט לאט.

חדשה
רוצה להצטרף

חדר הארונות מלא.רוצה שיהיה מסודר.אקרא פה.... אלמד מכן/ם.הציעו לי לקרוא אתהספר סוד הקסם היפני.

קראתי את הדף ברצף עכשיו, תוך הרגשה ברורה שמלווה אותי - אני לא קשורה לכל זה!...
אני? אני מסודרת , מתוקתקת, אלופת רשימות המטלות,
כל יום שישי מקבל רשימה מסודרת על המקרר עם מחיקות (וכשהיא נשחקת תהיה רשימה )
משימות יומיות אני רושמת ביומן של הטלפון לפי תאריכים.
כל משימה מקבלת יום, (נניח - להעביר את החבילה לX , אני עושה הערכת מצב מתי אגיע לX, ומשייכת את המשימה לפי היום הצפוי )
ואם זה יקרה בשעות הבוקר - גם עם התראה לשעה הספציפית.
אני מכורה לזריקות של חפצים , ואם יש שב"ח הוא יועמד על מקומו בערב פסח (-:
בקיצור, חשבתי שאני מצטרפת לתורמות הטיפים והידע, ואין , אין קשר אלי!

אבל פתאום זה תפס אותי, איפשהו בהודעה של אחת על הלופ האינסופי של ההתלבטויות במוח.
המממ... אני טובה בקבלת החלטת קטנות ואפילו בינוניות אבל בגדולות אני נתקעת , ודוחה לתאריך בלתי ידוע..
מצאתי בינתיים שלושה מקומות תקועים, וכולם שינויים גדולים מאד שאני רוצה להכניס בחיי
ולא מצליחה!

אוכלל!!

כל ארוחת צהריים מעמידה אותי מחדש מול הדילמה הזו , מה לבשל , איך לבשל , מתי לבשל, ויאללה, כבר עדיף לא לעשות כלום וזהו..

משהו שנאהב אבל לא 100 % בריא?
משהו בריא שנאהב אבל לא 100%?
משהו קל ? קשה?

ובגלל שאין תשובות על א. וב. אז גם אין מצרכים בבית , ואין קטניות מושרות (על מונבטות אני לא מדברת בכלל)

מה תהינה שתי התוספות , המזינות , הקלות והטעימות?

מנה עיקרית בשרית או שכבר אכלנו מידי הרבה השבוע?

אני יכולה לומר בוודאות שמה שתוקע אותי זה הפרפקציוניזם , הנקיפות מצפון אם אני מכינה פסטה, תפוחי אדמה בתנור, או ארוחה בלי חלבונים
והרגשה דפוקה כשהפירה עדשים לא יוצא מספיק טעים , ונשאר במקרר...
גם דברים שהם כן 100% יכולים לצאת לא טעימים, או שההכנה שלהם ארוכה מידי ואין לי כח.

מה שקורה לרוב הוא שאני מושכת ידי מן הענין ומשאירה לבן זוגי את העבודה,
או שמחליטה לאפות משהו קטן ולא בריא במוצהר (אם זה לא בריא אז עד הסוף ...)

תנועה -

יש לי רצון ממש חזק , וגם יכולת התמדה , זמן פחות אבל יהיה אם אני ארצה מאד.
מה שחסר לי - זו החלטה מהי התנועה שתתאים לי , תגרום לי להרגיש טוב וגם תרזה אותי (כן , כן , תרזה ! 9-:)
אני לא מספיק אוהבת הליכות , ולמרות זאת מצאתי 10 דקות ביום שאני מצליחה להתמיד בהן
(יורדת מהאוטובוס תחנה קודם והולכת , זה זמן שקשה לי להאריך אותו כי הוא על חשבון העבודה או הבוקר ... זמן עמוס)
לא רוצה תרגילים אגרסיביים מידי , לא רוצה ללכת למכון כושר, יודעת מאד מה לא ופחות מה כן ...

דירה -

החלטה שאני לא בטוחה שתוכלו לעזור בה...
קנית דירה להשקעה
ושוב השאלות הרגילות - איפה כמה למה
מי אמר שאיפה שנקנה יהיה שווה
בכלל מאיפה להתחיל , לאיזה כיוון ומה לעשות עם זה
ואולי בכלל לא שווה להשקיע בנדלן (אבל השקעות אחרות לא רלוונטיות אלינו!)

זה נושא שנגרר כבר 3 שנים , וכל מה שעשינו בנידון (אישי גרוע יותר ממני בענין) זה לברר בירורים שקשורים לחלום הדירה למגורים -
נושא שמיצינו והגענו למסקנה שהוא נשאר בגדר חלום

אז מה עושים עכשיו ? חולמים , לא חושבים ובעיקר מדחיקים את הנושא המעצבן הזה
מוצאים רווחים כמה כיף שאין לנו בכלל דירה , ואין לנו למה לדאוג (והכסף מאבד מערכו... כיף מאד)

אוי, נו, אין לי כוח לקשר לפוסט מהאתר שלי כי אני עם אינטרנט בעייתי אבל ממש כתבתי רשימה על העניין הזה של האוכל (-: וגם על הדברים האחרים (אה, יש גם רשימה על התנועה/הפעילות הגופנית). אוף, או שתהיה צדיקה שתקשר פה או שאנסה לזכור כשאחזור הביתה.

הרשימה עם הכושר
אני כבר כמה זמן רוצה לכתוב עליה הדף על כוח, ועל איך שהשיטות שלנו דומות אבל שונות. על זה ועל יציבה.

הרשומה על בישול בקלילות אני אוהבת אותה מאוד מאוד.

ושקופה, אני אגיב לכל זה עוד מעט, אבל ארשום את מה שהכי חשוב לי. מצטערת לאכזב אותך, המין האנושי לא מכיר שום דרך לרזות. ליתר דיוק, הוא מכיר אינספור דרכים שגורמות לירידה במשקל בטווח הקצר, ואחר להעלת המשקל חזרה, לרוב פלוס בונוס. כל הדיאטות, כל ה"זה לא שיאטה, זה אורח חיים", כל שיטות התזונה השונות והמגוונות שהאנושות ניסתה - אין אף גישה שמצליחה בטווח של חמש שנים. אחוזי ההצלחה הם כ-5%.

לא רוצה תרגילים אגרסיביים מידי
מה זה אגרסיבי מידי? אני תומכת גדולה באימוני כוח. כלומר, תרגיל שאת לא יכולה לבצע ארבע פעמים ברצף, כי אין לך מספיק כוח. אני חושדת שתחשבי שזה אגרסיבי.
מצד שני, מצאתי שזה כייף מאוד, דורש אפס זמן (פחות מעשר דקות ביום), נותן תוצאות מדהימות, ומקרקע. אה, והכי חשוב - זה כייף. אין את "שאלת ההתמדה", כמו שלא עולה השאלה אם אתמיד לאכול שוקולד...

בנוגע לאכול - תקראי את מה שכתבתה בשמת. ובאופן כללי מה שהיא כתבה על פרפקציוניזם. זה נכון גם לגבי ספורט.

אני לא מסכימה איתך בנוגע לדירה ולהשקעות רלוונטיות, אבל לא חושבת שיש סיכוי לשנות את דעתך. אם מעניין אותך - תשאלי.

שליחה על ידי שקטה* » 30 יוני 2017, 00:21

היי שקופה,

אני מתחברת לדילמות שתיארת לגבי אוכל, גם לי לוקח כל יום כמה זמן להחליט בנוגע לזה והשיקולים די דומים...

קודם כל רציתי לשאול לגבי זה:

מה תהינה שתי התוספות , המזינות , הקלות והטעימות?

למה את מכינה תמיד שתי תוספות? אני בדרך כלל מכינה רק אחת, אלא אם כן ממש נחה עלי הרוח או שמדובר באמת בתוספות קלות יחסית (קלות במובן של לא מאוד משביעות אם אגיש רק אחת מהן). אבל אם זה רק עניין של "עיקרון" אצלך שתמיד יהיו שתיים - אולי זה משהו שאפשר לשחרר. אולי גם לבדוק אם בכלל כל זה נאכל, או שלא ממש או שרק אחת באמת נאכלת והשניה סתם שם "לקישוט" וכדי שתרגישי שיש שפע? אפשר גם להחליף את אחת מהן בסלט חסה או ירקות (יותר מהיר להכין) אם את ממש רוצה שיהיה עוד משהו על השולחן, או אם הארוחה כוללת רק פחמימות וחלבונים ולא מספיק ירקות.
ועוד שאלה - מה הכי יעזור לך כאן? רעיונות למתכונים? או הצעות לאיך לארגן את זה?
לפי מה שסיפרת נשמע שאת די בקטע של אירגונים, רשימות ומשימות - מעניין למה בנוגע לאוכל זה פחות עובד לך? ייתכן שזה קשור לנושא ההרזייה, כך שיש לך רגשות אשם סביב זה או חסמים רגשיים אחרים שתוקעים אותך?
ניסית אולי לעבוד עם תפריט שבועי (או דו-שבועי כדי להכניס יותר גיוון) ופשוט ללכת לפי זה? אני אישית לא אוהבת להתנהל ככה כי אני תמיד מכינה מה שבא לי לאכול באותו יום. אבל יש כאלה שזה עובד להן יופי ובטוח יפתור את הדילמות לגבי נושא האיזון (כמה בשר, יותר בריא או פחות וכדומה) כי את בעצם בונה תפריט שיענה על כל הצרכים על כל השבוע ומכניסה למשל מנה אחת פחות בריאה אבל יותר "כיפית" כל שבוע, 4 ימים בשריים ו-3 צמחוניים, סתם דוגמאות אבל הבנת את העיקרון...

שליחה על ידי שקטה* » 30 יוני 2017, 00:28

לגבי תנועה - אמרת שהצלחת להכניס הליכה לסדר היום וזה מעולה. יש סיכוי שתצליחי להוסיף עוד הליכה קצרה בערב? לדוגמה אחרי ארוחת הערב, סיבוב קצר בשכונה של 10-15 דקות. עם הזמן אולי להאריך עוד טיפה. אני יודעת שזה לא קל להוסיף משהו נוסף לסדר היום אבל נראה לי יותר סביר שתצליחי להתמיד בזה וליהנות מזה מאשר משהו שמצריך יותר התארגנות כמו חדר כושר, חוגים למיניהם וכו'. אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שמה שזמין ונגיש יש יותר סיכוי ש"יידבק" מאשר משהו שמצריך ציוד מיוחד או נסיעה למשל.
אמרת שאת לא בקטע של תנועה אגרסיבית - ניסית אופציות כמו יוגה למשל?

שליחה על ידי שקטה* » 30 יוני 2017, 00:37

עוד משהו שלי עוזר להכניס יותר תנועה - הליכה עם מטרה. לדוגמה ללכת בכוונה לחנות קצת רחוקה שאני קונה בה רק איזה מוצר מסויים שלא צריך כל הזמן אבל מוצאים רק שם, או יותר בזול או משהו כזה. כלומר שתהיה לך סיבה להגיע לשם אבל אולי בדרך כלל את עושה את זה עם האוטו או מזמינה אונליין או מבקשת ממישהו שיביא לך, אז במקום זה ללכת בעצמך עד לשם. למצוא את כל הסיבות הקטנות האלה להגיע לאנשהו ברגל כדי שתרגישי מוטיבציה לעשות את זה. זה כמובן מצריך קצת זמן אבל אולי חוסך לך במקום אחר.
ועוד משהו שאפשר אולי לעשות בעבודה (לא יודעת איפה את עובדת) - כל פעם שאת הולכת לשירותים, להפסקה או לשתות קפה - לעלות לפני או אחרי קומה או שתיים או שלוש במדרגות (אם יש). הייתי עושה את זה כל הזמן כשעבדתי, זה לא לוקח הרבה זמן ואף אחד לא ממש ידע מזה או שם לב אבל לי זה הוסיף קצת ספורט כמה פעמים ביום...

וואי כתבתי פה מזמן ... תודה על התגובות !

בשמת -
המאמרים שלך כתמיד מענינים וצריכים את הזמן לעיכול .

אישה -
אין אף גישה שמצליחה בטווח של חמש שנים. אחוזי ההצלחה הם כ-5%.
5 % זה לא אפס ...

לגבי אימוני כח - אני מבינה שלך זה כיף , אבל אני אישית נוטה להתחמק מדברים שקשים לי , או במילים אחרות : כל מה שאני לא מצליחה

אני חושבת שהכיוון שלי צריך להיות פילאטיס, או יוגה, כמה תרגילים ביום , זה דבר שקל לי ואהוב עלי. אז יש לי כיוון אבל עוד לא חיפשתי תרגילים כאלו.
(אבל אני ממש צריכה חיזוק שרירים אם אני רוצה לשאת במנשא בעתיד!)

עם מה את לא מסכימה בנוגע לדירה והשקעות? מסתקרנת.

שקטה -
זה גם ענין של אנרגיות וגם חוסר תכנון
לאחרונה אני עם הרבה יותר כוחות, וגם קצת יותר ספונטנית, אז יש ארוחות.
כשאני עושה רשימות הכוחות שלי בורחים מהשטח, ופתאום לא בא לי על מה שרשום ואני עושה אחרת (או לא עושה בכלל)

ולגבי הליכה - כמה שאני יותר הולכת אני מגלה שאני פשוט לא אוהבת את זה , מוזר??
זה ממש מדהים שאת עולה כל פעם קומה , אהבתי ממש, הבעיה שלי זו לא הסביבה אלא אני , זה נראה לי פשוט עונש...
דווקא לעלות מדרגות עם מטרה זה כיף .
ואני הרבה פעמים מדלגת על מעליות בדרך

ואולי הכל קשור ביחד, זה ענין של הרבה עומס רגשי, וכוחות שלא תמיד פנויים למשימות מעבר למחויבות.

5 % זה לא אפס ...
קחי בחשבון שיש סיכוי של שני שליש בערך (זה תלוי בדיאטה עצמה) ש תעלי משקל בעקבות הניסיון להוריד אותו. היית לוקחת תרופה שעובדת בחמש אחוז מהמקרים, אבל בשישים אחוז מחמירה את המחלה? אני לא חושבת שהשמה זה מחלה. אבל אם את רוצה להרזות, למה לעשות משהו שרוב הסיכויים יגרום לך להשמין? זה קונטר-פרודוקטיבי.

אבל אני אישית נוטה להתחמק מדברים שקשים לי.
אימון כוח לא חייב להיות קשה. זה יכול להיות למצוא את השולחן הקרוב אלייך, ולעשות חמש שכיבות סמיכה כשהידיים שלך מונחות על השולחן. זה נשמע לך קשה?

עם מה את לא מסכימה בנוגע לדירה והשקעות?
עם אבל השקעות אחרות לא רלוונטיות אלינו! - השקעות בשוק ההון רלוונטיות לכולם. והן הרבה יותר רווחיות מדירה. ומכל דבר אחר בערך.

קחי בחשבון שיש סיכוי של שני שליש בערך (זה תלוי בדיאטה עצמה) ש תעלי משקל בעקבות הניסיון להוריד אותו. היית לוקחת תרופה שעובדת בחמש אחוז מהמקרים, אבל בשישים אחוז מחמירה את המחלה? אני לא חושבת שהשמה זה מחלה. אבל אם את רוצה להרזות, למה לעשות משהו שרוב הסיכויים יגרום לך להשמין? זה קונטר-פרודוקטיבי.
מה את רוצה לומר בזה ? שעדיף שאני אשאר במצבי הנוכחי ואוכל ג'אנק ? או שאכוון לתזונה בריאה וחיונית בלי להתמקד במשקל? זו אכן מטרה משנית אבל היא ברקע.

אויש, שונאת שכיבות סמיכה

: -S
לו, לפחות היית מציעה תרגילי מתח, פעם הייתי אלופה בזה, היום אני ממש מתקשה לשאת את עצמי...

וודאי שהן יותר רווחיות , אבל גם לא רלוונטיות אלינו:

בגלל נושאים של הלכה ריביות ועוד, בטוחה שאפשר להסתדר איתם איכשהו אבל זה מסבך את הענין (מחקי מדד הם דברים שצריך להבין בהם ואין לי שמץ)
בגלל שהכסף ניתן לנו מההורים משני הצדדים, והם ממש , אבל ממש לא מבינים בהשקעות

השקעה של הכסף בבורסה תראה להם שקולה לפיזור שלו באוקינוס... וחוץ מעימותים וויכוחים אנחנו לא רוצים להשתמש בכסף שהם נתנו לנו למשהו שיראה להם גרוע.

ואחרון וחשוב - אנחנו כל כך מתקשים בהחלטות ,שאם לבחור עיר ודירה שזה יחסית פשוט עוד לא הצלחנו, בוודאי שלהחליט על מרכיבים של תיק השקעות,

מדדים , קרנות ומוצרים שאנחנו לא מבינים בהם זה הכי לא רלוונטי בשבילנו , פשוט כי זה לא יקרה

או שאכוון לתזונה בריאה וחיונית בלי להתמקד במשקל?
בדיוק! והכי חשוב, אל תחשבי שאם את לא יורדת במשקל אז יש משהו לא נכון בתזונה.

זה אחד הדברים שממש מעצבנים אותי - כשאנשים מתחילים לעשות פעילות גופנית - שזה דבר בריא ותורם באינספור דרכים - אבל מספיקים כי "מה הטעם אם אני לא מרזה?". אותו דבר לגבי תזונה טובה. תזונה טובה היא טובה, ולא משנה כמה רזה או שמנה את.

לו, לפחות היית מציעה תרגילי מתח
מציעה! מציעה! מתח זה התרגיל האהוב העליי! הבעיה היא שצריך מתח בשביל לעשות מתח. אם יש לך, תעשי! הכי פשוט שאפשר. אם את יכולה לעשות מתח - תעשי. אם לא, תתלי עליו. לכמה זמן שאת יכולה. נניח, חצי דקה (אני יכולה לעשות שלוש מתח כמו שצריך, אבל לא יכולה להתלות על המתח לדקה...)

יש גם תרגיל מגניב שקוראים לו פיסטול, שזה סקוואט על רגל אחת. הבעיה? אני לא גמישה מספיק בשבילו

אבל בזכותו הצלחתי לבסוף להכניס מתיחות כחלק קבוע מהשגרה שלי, והשתפרתי מאוד

יש לך מתח בבית? איזה תרגילים את אוהבת?

זה הכי לא רלוונטי בשבילנו , פשוט כי זה לא יקרה.
קודם כל, קבלי את הערכתי הכנה @} כמות מפתיעה של אנשים ממשיכה לעשות דברים שלא עובדים, וזה לא ממש פרודוקטיבי.

ועכשיו, שברור שזה תיאורטי ולהשכלה הכללית:

מחקי מדד הם דברים שצריך להבין בהם
לא מסכימה. לא על זה ולא על רכיבים של תיק השקעות. אני הייתי בוחרת את המדד ששכחתי את ראשי התבות שלו באנגלית (נראה לי S&P )שלוקח את חמש מאות החברות המובילות בבורסה (לא בישראל. בינלאומיות) וזהו. לא צריך להבין במדדים. צריך לדעת היסטוריה, ולראות שמשקיעים לא מצליחים להכות את הבורסה, אבל המדדים הם השקעה בטוחה ומשתלמת יותר מדירה.

אני הייתי בוחרת את המדד ששכחתי את ראשי התיבות שלו באנגלית (נראה לי S&P )שלוקח את חמש מאות החברות המובילות בבורסה
S&P500 זה מדד 500 החברות הגדולות בבורסת ניו יורק.
יש גם STOXX600 שזה מדד 600 החברות הגדולות באירופה.
יש קרנות מחקות ישראליות שעוקבות אחרי המדדים האלה ודמי הניהול שלהן ממש זולים.
אפשר ללמוד יותר באתר "הסולידית"

S&P500
לזה התכוונתי. ואני אוהבת חלקים גדולים מהאתר של הסולידית (אבל ממש לא הכל. בין היתר, הרעיון של לא לאכול ירקות כדי לחסוך. איזה רעיון עקום...)

לפי מה שהבנתי , בשביל כשרות הלכתית צריך לקנות רק תעודות סל, עכשיו, אין לי מושג איזה תעודות סל מחקות אותם...
והרבה פעמים המחקי מדד לא משיגים את התוצאה של המדד, אין לי מושג למה...
טוב , הכל תיאורטי כמובן .

מתח אין לי , אבל זה כבר נשמע לי פשוט וזול לקנות.

ואגב הסולידית , איפה ראית שהיא כותבת לא לאכול ירקות ? היא דווקא דוגלת בלא לאכול ג'אנק, עד כמה שקראתי.

איפה ראית שהיא כותבת לא לאכול ירקות ?
היה מקום לפני המון זמן שהיא כתבה על איך היא אוכלת ארוחה אחת ביום וקונה רק קטניות בשקים ענקיים כי זה זול. חיפשתי עכשיו בגוגל וראיתי שהיא שינתה את התזונה שלה, וטוב שכך. היתרונות הבריאותיים של ירקות מוכחים מעבר לכל ספק סביר.

אין לי מושג איזה תעודות סל מחקות אותם
זו שקוראים לה מחקה-מדד S&P500, כמובן. אני לא זוכרת למה התוצאות הן לא אותן תוצאות, אבל הן דומות מאוד.

אני לא זוכרת למה התוצאות הן לא אותן תוצאות, אבל הן דומות מאוד.
זה תלוי גם אם הקרן הישראלית צמודה לדולר או לא.

בוקר טוב ,
מדי פעם אני מדפדפת כאן...היום נזכרתי שוב בדף הזה.
אני באמצע מבצע סדור ניירת. לא מצליחה לראות את הסיום. הבאלאגן שנוצר בבית כדי לסדר מעמיס עלי (זה כמובן מצטרף לעומס מלראות ככ הרבה מידע וכיתובים למיניהם...).
תמונת נצב :
הסלון , הקטן יש לומר, מרוצף ברמות ניירת בתחומים שונים (כספים, בריאות, מאמרים, טקסטים שכתבתי , עבודה וכו' וכו').
התוכנית שלי הייתה לסיים את המיון הראשוני ואחכ לאחסן בצורה מסודרת. לקחת כל ערמה לשלוף את הדברים הדחופים לטיפול וכן הלאה.
המחשבה על כמות הניירת המפוזרת ברחבי הבית קצת משביתה אותי עכשיו...

רעיונות , עצות ועדוד

יתקבלו ממש בברכה .

לסלק את כל הערימות שלא ייתקעו לך בעין, ולטפל אך ורק באחת.
למיין רק אותה.
למצוא רק בה משהו דחוף לטיפול ולטפל רק בו.
אחרי שתגמרי למיין, לטפל ולתייק (ולזרוק לפח) את כל הערימה, לעבור לערימה הבאה. הרי אם הקדשת קופסא או קלסר לכספים, גם הערימה הבאה יכולה להתמיין לתוכו בדפים הרלבנטיים. לא חייבים לעשות הכל במקביל. אפשר בטור.

פרסמתי רשימה חדשה באתר שלי, אולי יעניין אתכן: חזרתי לעצמי: חשבונות הבית