הי
ב עילום,
לגבי היומנים:
אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא:
אני גרה בדירה קטנה.... וכשאני נתקלת בארגזים הללו, אני מרגישה בעיקר מועקה...
ולכן:
אני מציעה לזרוק את כל הדפים של היומנים שלך, בלי להסתכל בהם.
נכון, אם תקראי תיתקלי בקטעים מקסימים.
נכון, יש שם פה ושם דברים נחמדים.
אבל האמת?
תשאירי את הזכרונות בזכרונות. כרגע, כל התירגול הזה תוקע לך את ההווה. תקוע לך בבית הקטן כמו עצם בגרון.
תהליך הכתיבה, הוא שהיה חשוב. העיבוד של האירועים בזמן שהם קרו, בזמן שכתבת את הדפים.
כשאת שומרת אותם, משהו באנרגיה נשאר תקוע בעבר, במקום שהתהליך יקרה אצלך בראש דרך הנייר ויסולק. זה כאילו תשמרי את הכלים המלוכלכים שבהם בישלת איזה תבשיל טעים במיוחד. בטח שיהיה מעניין להיזכר בתבשיל... אבל את באמת צריכה את השאריות והליכלוך תקועים בבית?
עובדה שזה גורם לך מועקה. את לא מרגישה שמחה כשאת רואה את העומס. להיפך, זה מפיל לך את האנרגיות. אז הגוף שלך כבר נתן לך את התשובה.
אותו דבר היצירות של הילדה. תהליך היצירה הוא שחשוב. התוצרים לא חשובים.
מה שאני מציעה: לתלות את היצירות. הן מגיעות כל יום? כל שבוע? כל חודש?
כל שבוע לבחור בסוף השבוע את הכי יפות ואותן לתלות - למשל על המקרר. ואז מורידים את אלה של השבוע שעבר, כי הרי אין מקום. ישן מפני חדש תוציאו.
כי אין טעם ביצירות שסתם שוכבות, ויש טעם ביצירות שמוצגות לראווה ונהנים מהן זמן מה.
את הכי יפות מצלמים.
אם קשה לך לזרוק מייד אחרי שמורידים מהמקרר, תייחדי קופסת קרטון לעניין (קופסא כזאת של איקאה בגודל שמתאים ליצירות). כאשר הקופסא מתמלאת, זה הזמן לשפוך את תוכנה על הרצפה ולהתיישב ולמיין. לשמור אך ורק את החמש הכי הכי יפות ואת השאר - למיחזור נייר. וחוזר חלילה (כל פעם החמש הכי יפות, שנשארות בקופסא, יעברו מיון מחודש כאשר הקופסא שוב תתמלא).
ככה גם הילדה תלמד להיפרד.
בשלבים:
- תלייה על המקרר
- צילום
- הורדה מהמקרר
- איכסון בקופסא
- מיון הקופסא
- העברה למיחזור
בכל שלב יש יצירות ששמים בצד ומעבירים למיחזור בלי לעבור דרך המקרר-הצילום-הקופסא. ואת בעצם תגידי לילדה בכל שלב של התהליך: ההנאה היא ביצירה עצמה. אחר כך, זה כבר לא כל כך חשוב. בכל זאת, אנחנו נהנים עוד קצת מהיצירות, להסתכל בהן, אבל הכל במיגבלות של המקום.
הטכניקה הזאת עוזרת להיפרד, כי ככל שעובר הזמן מרגע היצירה, הולך ומתנתק החיבור אליה ואפשר לזרוק אותה למיחזור בלי יותר מדי סנטימנטים. ומה שעוד יש אליו סנטימנטים, יכול לחזור לקופסא ולחכות עוד קצת.
בסופו של דבר, השלווה בבית, הזרימה וההרמוניה שיש בבית נקי מעומס של "דברים", הרבה יותר חשובים.