פליי ליידי

[בשמת_א*]

ואחד החסרונות של התריס שלי הוא שאני רואה הכל, קשה לי למין בין מיידי/דחוף ובין פחות חשוב/ניתן לדחיה (אם יש לי חמש דקות א-לה-הזבובית, ממה אני מתחילה?)
כן.
זה גם אצלי.
זו אחת הבעיות, שאם יש לי זמן מוגבל, אז יותר קשה לי.
פה עוזרת לי פליי ליידי, שסדר העדיפויות הוא: לסדר את המיטה בחדר השינה (זה מייד כשקמים), המטבח ובלבו כיור המטבח, ואחר כך השאר.

גם אצלי אני רואה, שכל השנים שהילדים היו קטנים הייתי רוב הזמן לא במצב לטפל בדברים האלה.
עכשיו שהם כבר לא עלי, אז אני גם מגייסת אותם לפרוייקטים משותפים, גם נעזרת בהם, וגם יכולה לסדר ולנקות בלי שכל שתי דקות מישהו צריך לינוק/חיבוק/על הידיים/וכו'. הם הולכים לשירותים בעצמם!!! (איזה הישג זה, ואיך לומדים להעריך את זה...)

[בשמת_א*]

אגב,
אז לאחרונה אני מתחילה את הבוקר (לא מיד כשאני קמה! רק אחרי/תוך כדי הכנת ארוחת בוקר!)
מעניין ההבדל בינינו.
כדי להכין ארוחת בוקר, אני צריכה קודם לעשות נעים במטבח.
זה החיסרון שלי. אני מנקה לפני שאני אוכלת. האוכל במקום נמוך יותר. ולא ברור לי עד היום מה משני הדברים יותר חשוב לבריאות הנפשית שלי...

[תבשיל_קדרה*]

זה אחד ההבדלים הגדולים בינינו - אני יכולה להיות בקרשים, אם לא תמצא הדרך להאכיל אותי, אני לא אתרומם מהם.
אצלך זה סביבה נקיה ומסודרת.

[ירח_לבן*]

_עושה לי רע להיות בתוך בית כזה. רע לי פה. מגעיל לי פה.

אז התחלתי._

או, אז זהו, כשאני רואה את מה שאת רואה אני...אה...בורחת. חוזרת מיד למיטה או יוצאת מהבית.

[יאמי_מאמי*]

_מצאתי שאחד הדברים שעושים אותי ל"מסדרת את הבית" הוא להשאר כמה שעות לבד.
בד"כ אני קודם מנצלת כמה שעות למנוחה - שינה, מקלחת, אינטרנט, ואז בחצי שעה-שעה מתקתקת עבודה יעילה - אם שוטף ואם פרויקט_

גם אצלי זה ככה!
ומה שהכי עושה לי מוטיבציה וגורם לי מיד להבחין בכל הבלגן והלכלוך הוא להזמין אורחים.
אפילו חברה של הילדה תצלח לטובת העניין, כי אחד ההורים שלה יביא אותה ואני נבוכה שיראו את הבית במלוא הדרו המבולגן

>איך אני אוהבת את זה שכל שנה באפריל הדף הזה מתעורר כמו שעון.....<
@}

[בשמת_א*]

או, אז זהו, כשאני רואה את מה שאת רואה אני...אה...בורחת. חוזרת מיד למיטה או יוצאת מהבית
כן, זה השיתוק.
אז בואי תחשבי איתנו קצת: מה כן מפעיל אותך? מה כן גורם לך לסדר או לנקות?
(את גרה לבד?)

אצלי, יש משימות שקשות לי. לאו דווקא סדר וניקיון, אבל דברים שלא קל לי איתם.
מה עוזר לי לעשות אותן?

1. אני שמה מוסיקה מקפיצה, כזאת שמתחשק לי לרקוד איתה, ומתחילה לעשות את המשימה שלי תוך כדי תנועה. כבר הכל נעשה קליל.
2. אני מרימה טלפון לחברה ואומרת, אוקיי, אני צריכה עזרה עם המשימה הזאת והזאת... ואז, תוך כדי שיחה, כבר אני עושה את המשימה שלי בלי להרגיש בכלל. פתאום זה קל.
3. במקרים מסובכים במיוחד, אני מזמינה חברה אלי הביתה להחזיק לי את היד (-:

(לא פיזית, אבל פשוט, כשאחת מהחברות שלי נמצאת איתי, פתאום הכל קל לי!)

[אשה*]

כמה אני מתעצלת להתחיל כי זה נראה בלי סוף. הבית שלי לא גדול כל כך , וכל כך חבל לי לזרוק כי אני מרגישה שאני משתמשת בדברים. איך מחליטים מה לזרוק?

[טוות*]

ואחד החסרונות של התריס שלי הוא שאני רואה הכל, קשה לי למין בין מיידי/דחוף ובין פחות חשוב/ניתן לדחיה (אם יש לי חמש דקות א-לה-הזבובית, ממה אני מתחילה?)
ואוו רק עכשיו אני מבינה את אבא שלי
יש לו סדר עדיפויות נורא מוזר בכל מה שקשור לסדר והמשפט הזה פשוט מבהיר הכל

כל הבית מבולגן כיור עמוס כלים ספות מלאות בגדים סלון מלא משחקים את הריצפה אי אפשר לראות
פתאום טלפון עוד 15 דקות באים אורחים מה הוא מתחיל לסדר?
מנקה את הארונות מטבח מבחוץ או מנקה את החלונות אבל הכי גרוע
פותח את הארונות במטבח מוציא הכל החוצה ומתחיל לנקות את המדפים הפנימיים

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

פותח את הארונות במטבח מוציא הכל החוצה ומתחיל לנקות את המדפים הפנימיים banghead
זה חמוד מצחיק ומעצבן בבת אחת לא זוכרת אם קראתי את זה גם כאן באתר, אבל אנשים מתחלקים לשני סוגים ביחס שלהם לניקיון:
אלה שמנקים ואלה שמסדרים.
כלומר אלה שיפריע להם נורא שיש חפצים זרוקים, שהבגדים לא מקופלים יפה בארון, שיש יותר מדי חפצים.
ואלה שקודם כל ינגבו אבק, יעבירו סמרטוט על הרצפה וינקו חלונות (גם אם הספה עמוסה בבגדים וניירות וכו').

משהו שמאד עוזר לי ולמדתי מהפלייליידי - להגיע פעם אחת ל"נוסחת סידור" שאני משתמשת בה כל פעם, לא צריך לחשוב, כשאני לא חושבת אני לא מתבאסת...
יש נוסחה שהגעתי אליה שאני עושה כשהבית הפוך לגמרי אחרי כמה ימים של הזנחה.
מה שחשבתי עליו, זה שבדרך כלל כשהבית נראה כמו תוהו ובוהו , בדרך כלל יש כמה "תחומים" של בלאגן (אני מאלו שחשוב להן קודם כל הבלאגן).
אצלי זה בגדים שמפוזרים בכל מקום, וכלים (בעיקר במטבח אבל גם כוסות תה בדרגות שונות של התיישנות בחדר השינה וליד המחשב).
אצל אחרות זה יכול להיות צעצועים, או ניירות, או קוסמטיקה, או כביסה וכו'...
אז מה שאני עושה כשהבית נורא הפוך, זה קודם כל באמת מדליקה מוזיקה, לפעמים גם קצת מתיפייפת ומתחילה לטפל בתחומי הבלאגן:
מסדרת את המיטה (היא בדרך כלל מסודרת אבל אם לא, אני מתחילה מזה כי זה גם בפני עצמו אוסף אותי וגם שימושי להמשך:)
ואז עוברת בכל הבית ואוספת רק את כל הבגדים. (מתעלמת מכל דבר אחר!)
את כל הבגדים אני שמה על המיטה בערימה (ככה גם הם פחות מול העיניים).
אחר כך עוברת שוב בבית, אוספת רק את הכלים - מסדרת אותם בכיור או על יד הכיור בצורה נוחה לשטיפה (אני מחלקת סכו"ם בנפרד, כוסות, צלחות)
אחר כך עושה מה שאני מעדיפה קודם - מקפלת את כל הבגדים, שוטפת את הכלים.
הנקודה היא שאני מצמצמת את התוהו ובוהו לשני מוקדים עיקריים ובסך הכל פשוטים.
כלומר אין תחושה של "כל הבית מלא בלאגן" "אני בחיים לא אשתלט על זה" אלא זה הופך להיות - צריך לקפל את הבגדים ולשטוף כלים.
גם לפני שאני עושה את שתי הפעולות האלו הבית כבר נראה פי 10 יותר טוב. (אפילו אם אין לי כח להמשיך מהשלב הזה. עדיין, הבית מתפנה).
בסוף נשארים הדברים הקטנים שאותם כבר יותר קל להחזיר למקום ואפשר גם להתייחס לצד של הניקיון שאצלי הוא פחות בעדיפות,
אז אני יכולה בשלב זה אם יש לי חשק להעביר סמרטוט רק במטבח ובשירותים.


כדי להכין ארוחת בוקר, אני צריכה קודם לעשות נעים במטבח.
גם אני ככה...
והבנתי משהו חשוב לגבי שגרת הערב שלי. הבנתי את זה אתמול ועכשיו רק צריך ליישם. סדר העדיפויות בשגרת הערב שלי בפועל הוא:

1. לשטוף כלים ולנקות את המטבח 2. להכין בגדים לעבודה 3. לסדר טיפה דברים שזרוקים 4. להכין אוכל לעבודה

ומה שקורה זה שאני ממש ממש לא אוהבת להכין אוכל לעבודה (אפילו שאני אוהבת לבשל. אבל לעבודה לא. אין לי מושג למה). ויוצא שאני עושה כל דבר אחר חוץ מזה
ואז אני פשוט לא מכינה אוכל (אני עוד מנסה להשלות את עצמי שאני אכין בבוקר.ממש.) אז בסוף אני קונה סנדוויץ' יקר בעבודה... ומרגישה מאד לא בסדר עם זה.
אז אני חייבת חייבת לשים את הכנת האוכל במקום ראשון.
אפילו אם זה על חשבון מטבח נקי ! שזה ממש הפוך על הפוך כזה...

[ירח_לבן*]

_אז בואי תחשבי איתנו קצת: מה כן מפעיל אותך? מה כן גורם לך לסדר או לנקות?
(את גרה לבד?)_
עם 3 קטנטנים ואחד גדלדל... האמת, הייתי הרבה יותר גרועה בימי רווקותי. הילדים לימדו אותי עד כמה אני זקוקה לארגון, והיום אני פי כמה יותר מאורגנת (ופחות עצלנית...). ועדיין גם הבלגן יותר גדול.
השיתוק הוא הנטייה שלי. היום אני כבר קצת מעבר לזה כי א. אין לי ברירה ב. מצאתי כמה דברים, בעזרתה של הזבובית ובעזרתכם ובעזרת העיסוק התמידי בנושא.
אני מרימה טלפון לחברה
זה למשל, להיט. גיליתי שכשאני מדברת בטלפון עם דיבורית אני יכולה לעשות המון דברים בבית בלי להרגיש בכלל!
מה שעוד עוזר לי זה וריאציה על הסטופר - זמנים קצובים. כשיש לי פה חצי שעה שם חצי שעה, בין לבין - אני מצליחה הכי הרבה.
החלק הקשה - העייפות. בעיקר בערב, עכשו למשל. אז השיתוק תוקף. הבית לא נורא הפוך יחסית, אבל המטבח בכאוס של אחרי ארוחת ערב, והסלון קצת באי סדר. בשביל לטפל במטבח בשעות האילו אני צריכה כוחות על. אז הרבה פעמים אני פשוט מרימה ידיים והולכת לישון. ואז בבקר... נו כן. המטבח. דיברנו על זה.
אז אם יש לי זמן בבקר, זה לא נורא כי גם אני כדי להכין ארוחת בוקר, אני צריכה קודם לעשות נעים במטבח.
אם אין לי זה די נורא.

[בלגניסטית*]

עם 3 קטנטנים ואחד גדלדל... האמת, הייתי הרבה יותר גרועה בימי רווקותי. הילדים לימדו אותי עד כמה אני זקוקה לארגון, והיום אני פי כמה יותר מאורגנת (ופחות עצלנית...). ועדיין גם הבלגן יותר גדול.

בתור רווקה, לפעמים יש בי יסורימצפון על כמה אני מבולגנת ומתעצלת בזמןש אחרות מתקתקות הכל ועוד עם ילדים. איכשהו מסתבר שרובן היו יותר בלגניסטיות ברווקותן.

אגב, אני לא רוצה להגיע למצב שאני לא יכולה לבשל בלי לנקות קודם, או לנקות כשאני חולה כי זה עושה לי רע. קראתי כאן שזה תהליך שנשים עברו עם השנים, שהן התרגלו לסטנדרט נקיון אחר. אם יש משהו שאני חוששת ממנו בעניין הלהכניס שיגרת סדר ונקיון לחיים זה מהדבר הזה.
לא רוצה תלות בבלגן או סדר.
כן רוצה אפשרות ויכולת לשמור ולהנות מסדר אבל לא תלות.
אני רוצה להיות מסוגלת כמו היום לעשות הכל גם בתוך בלגן, לחשוב, ולתפקד ולהיות חולה בתוך תוהו ובוהו. מעניין אם ז הנמנע או שברוב המקרים את מתרגלת לסטנדרט כזה שלא מניח לך. מקווה שלא.

[בשמת_א*]

מתרגלת לסטנדרט כזה שלא מניח לך
אני תמיד הייתי כמו שאני, אם זה עוזר לך. אבל הרבה שנים לא הבנתי כמה מחליש אותי בלגן או תוהו ובוהו. רוב חיי, טיפלתי בעצמי וסידרתי לי את המקום "שלי" כמו שרציתי אז לא נאלצתי להיחלש מרוב טינופת ובלגן. גם ידעתי לשמור על הסדר והניקיון במינימום מאמץ. הבעיה היתה כשלא הייתי לבד יותר...

השיתוק הוא הנטייה שלי. היום אני כבר קצת מעבר לזה כי א. אין לי ברירה ב. מצאתי כמה דברים, בעזרתה של הזבובית ובעזרתכם ובעזרת העיסוק התמידי בנושא.
ואיך יעבוד בשבילך לסדר לפי עקרונות כמו שתיארה ניחוח אדמה אחרי הגשם? גם אני עושה דבר דומה.
קודם כל המיטה. זה באמת "מסדר לי את הראש".
אחר כך המטבח (שזה כולל פינוי כלים מהמשטחים ומשולחן האוכל, ניקוי המשטחים ושולחן האוכל, ואז שטיפת כל הכלים שרוכזו באיזור הכיור ואז ניקוי הכיור וסביבו).
אחר כך הסלון, שפה כולל בעיקר ספה ומולה שטיח, כי כל מיני אהמ... דיירים בגדלים שונים בדירה הזאת (-; משאירים שם צעצועים, נעליים, תיקים, בגדים זרוקים, שלטים, ספרים וכיוצא באלה, שלא לדבר על הופכים ומבלגנים כריות, כיסוי וכדומה. בשיטתיות אני מתחילה לפנות את הספה והשטיח וליישר, ואז באמת נשארים רק דברים ממש קטנים לטאצ' אחרון.

[תבשיל_קדרה*]

טוות,
מצחיק, אבל אני לגמרי מכירה את המצב הזה של אבא שלך.
כשאני מנקה/מסדרת לסוג-של-מסדר, אני בכזה שוונג, שלא מסוגלת לדלג על האיזורים הבלתי נראים, ושמחה בשוונג שהוא הזדמנות לסדר דברים בלתי נראים שרבצו עלי כבר מזמן.
למזלי, זה לא קיצוני אצלי כמו אצל אביך.

[ירח_לבן*]

קראתי כאן שזה תהליך שנשים עברו עם השנים, שהן התרגלו לסטנדרט נקיון אחר
אם תבואי לבקר אצלי בבית אני לא בטוחה שתמצאי סטנדרט נקיון אחר P-:
תמיד הבלגן הפריע לי במידה מסויימת, אבל הסתדרתי איתו. יכולתי למשל אם אני רעבה והמטבח בכאוס לחטוף איזה משהו מהמקרר ולקחת אותו לפינה קצת יותר סימפטית. עם ילדים זה לא עובד: 1.הם צריכים ארוחות מסודרות ומזינות (גם אנחנו...כמובן) - אז צריך לבשל ולא סתם לחטוף משהו. 2. דוגמה אישית. אם אני אוכל בסלון, גם הם ירצו ואז הסלון יהפוך לעוד מטבח כאוטי. 3. קצב יצור הבלגן כשיש ילדים גדל פי כמה. וככל שהבית מבולגן יותר כך יותר קל (וכיף להם) להעמיק אותו.

ואיך יעבוד בשבילך לסדר לפי עקרונות כמו שתיארה ניחוח אדמה אחרי הגשם? גם אני עושה דבר דומה.
בגדול, זה הכיוון. לא תמיד זה ככ פשוט, אבל זה כבר מסיבות יותר אובייקטיביות. הקטן בן 8 חודשים, מה שלא מאפשר לי לעשות כמעט כלום בשעות הערות שלו.
הבעיה שמאד מאד קשה לי עם שגרת ערב.
התהיה של בלגניסטית העלתה בי רעיון לגבי הקושי שלי בערב אחרי שהילדים נרדמים. אולי לא בא לי שנקיון וסדר יהיה הדבר האחרון שאני עושה לפני שאני הולכת לישון. אולי באיזה אופן לא מודע זה מרגיש לי כאילו החיים מצטמצמים לרק זה. שזה מה שאני עושה בשארית כוחותי.

[רוזמרין*]

אולי לא בא לי שנקיון וסדר יהיה הדבר האחרון שאני עושה לפני שאני הולכת לישון.
אני מצאתי שמרגע שהפסקתי לחלק את היממה, נעשה לי קל יותר (נפשית ופיזית) לעשות את הדברים הנחוצים בכל מיני שעות של היום. כך אני יכולה להרים רגליים בשמונה בערב ואחרי שעה לקפל כביסה/לטאטא/לשטוף כמה כלים במשך 5 דקות ולחזור לרבוץ. מצד שני- במשך הבוקר/אחה"צ אפשר גם להתיישב בניחותא לפרקי זמן ארוכים או קצרים.

הרבה פעמים אנחנו פשוט רגילות שיש זמנים של פעילות רציפה ואז מנוחה רציפה אבל זה לא באמת הכרחי, חוץ משנת הלילה כמובן.

[אשה*]

אצלי אין בעיה עם הכביסה והכלים והכיור וגם עם חדרי האמבטיה
אבל בכ"ז הבית הכי מבולגן שיש. מה עושים?

[בשמת_א*]

הבית הכי מבולגן שיש
בואי נתחיל מלהגדיר דברים ספציפיים:
מה זה "הבית" בשבילך?
בואי נחלק אותו לחדרים (פליי ליידי מחלקת לאיזורים, אגב): באיזה חדרים מדובר? בואי תרשמי אותם.
בשלב השני כדאי לשים לב: מבין כל החדרים שציינת, איזה מהם הכי הכי מציק לך?

בשיטה שלה, מחלקים את הבית לחדרים.
כל שבוע מתמקדים בחדר אחד.
אפשר ומומלץ להתמקד באופן שיטתי, נגיד עם כיוון השעון או נגדו.
כל יום מקדישים לו רבע שעה, שבה עושים מה שצריך. בשלב ההתחלתי, הרבע שעה הזאת תוקדש פשוט להתחלה של מיון: מה שמים במקום (האם זה שייך לחדר הזה?), מה זורקים לפח, מה מוסרים (מייד להכניס לשקית "למסירה" וכמה שיותר מהר להוציא מהבית).

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

לא בא לי שנקיון וסדר יהיה הדבר האחרון שאני עושה לפני שאני הולכת לישון.
בקשר לזה, הרבה זמן "שגרת ערב" באמת התפרשה אצלי כמשהו שעושים לפני השינה
וזה באמת היה מעצבן, אצלי בעיקר כי אלו לא השעות הטובות שלי. ובגלל זה לא עשיתי הרבה מהדברים שתכננתי.
ואז עשיתי סוויטצ' בראש והתחלתי לעשות את רב הדברים ממש החל מהצהריים או מיד לאחר ארוחת הערב.
נגיד, להכין בגדים לעבודה - כשאני חוזרת מהעבודה!
לסדר את המטבח - מיד לאחר ארוחת הערב (ואם אוכלים עוד משהו קטן אז רק לשטוף את זה וזהו. המטבח כבר נקי).

[הדס_צומחת*]

האמת, שהצלחתי עם הפליי ליידי כחודש וחצי, את השגרת בוקר/ערב.
זה היה לפני שנתיים בערך...
מאז לא חזרתי לזה. והבית נראה בהתאם.
השגרה שעשיתי אז, היתה די מלאה בדברים (אולי יותר מדי דברים)... (לא זוכרת בדיוק מה).
בשלב מסויים פשוט הפסקתי. (אולי הייתי חולה או חופש גדול או השד יודע מה).
עכשיו אני עם 3, כשהגדולה בת 8 והקטן בן כמעט 3. לעזור, הם לא עוזרים, אלא רק מפריעים.
גם כשאני מבקשת/דורשת עזרה, רק הקטן בא לעזור, ואז זה רק יותר מעכב. (עדיין אני מאפשרת לו - הוא כל כך אוהב לעזור לי. חמוד)
אני מרגישה שאני צריכה אומץ להתחיל שוב בשגרה. בשיגרה אולי אחרת. קצרה יותר...
טוב. הולכת לפנות את השולחן של הפינת אוכל - נתחיל בזה.

[לואיזה*]

אוי, כמה שאני אוהבת את הדף הזה....
עצם הקריאה בו משרה עלי רוגע....
.

[לוטם_מרווני*]

עצם הקריאה בו משרה עלי רוגע....
רוגע? להיפך. עלי הוא משרה תזזית. מרץ.

[בשמת_א*]

אני מרגישה שאני צריכה אומץ להתחיל שוב בשגרה. בשיגרה אולי אחרת. קצרה יותר...
זהו, העיקרון הוא להתחיל עם דבר אחד.
אחרי שהדבר האחד הזה הפך כבר לאוטומטי, עד כדי כך שאת עושה אותו בלי לחשוב בכלל (כמו שאני מסדרת את המיטה בבוקר, נגיד) - אז מוסיפים עוד אחד.
ככה בונים לאט לאט שיגרה שהיא חלק מהחיים.

[ליז*]

איזה כיף שהדף הזה שוב פעיל!
התובנות שעולות כאן הן מעולות (והאמת שלי יש גם כמה בתור "בוגרת" הסדנה של בשמת...) ומועילות. מדהים גם לראות איך כל אחת זקוקה לסדר האישי שלה ולשיטת העבודה שמתאימה לה.
הנה תובנה שמאוד עזרה לי. "לסגור מעגלי פעולה". מה זה אומר? שבמקום להגיע למצב שבו הבית בבלגאן אטומי בסוף היום, ואז להתחיל ולמיין (בגדים, כלים, צעצועים- כל אחת ומה שמצטבר יותר אצלה), אני עובדת במהלך היום על שמירה על סדר לפי הפעולות אותן אני עושה. נניח- קילחתי את הקטנה. אני מנסה למזער ככל האפשר את הנזק מהפעולה הזו: תוך כדי זה שאני מרימה אותה לאמבטיה אחרי שהפשטתי, אני כבר מעיפה את הטיטול לפח ולוקחת איתי את הבגדים המלוכלכים לסל הכביסה (אצלנו יש מקום לשניים- אחד לבהירה ואחד לכהה). סיימתי לקלח ולהלביש אותה? אני חוזרת לוודא ש"סגרתי את המעגל"- תולה את המגבת לייבוש. את המושג הזה גם לימדתי את הגדולה שלי- בת שש וחצי- לסגור מעגל. תודו שהרבה יותר נעים לשמוע- "שכחת לסגור את המעגל של הארוחה" מאשר "תפני את הכלים שלך לכיור".
אולי לאנשים מסודרים מטבעם יש את זה מובנה, אבל לי זו היתה תובנה משמעותית. ככה גם גיליתי כמה דברים אני מתחילה ולא מסיימת...
דרך אגב, האסימון בנוגע להבדל בין מסודרים לבלגניסטים נפל לי כששמעתי/קראתי אותך, בשמת, בתגובה לשאלה של מישהי בנוגע לפליי ליידי. אני לא זוכרת אם זה היה בסדנה או כאן באתר. היא שאלה מה עושים עם הכלים שיש לשטוף אחרי כל ארוחה או משהו כזה, והיא לא הבינה מה היא עושה לא נכון ולמה זה מצטבר לה (או שאולי זה היה בענייני כביסה ולא כלים? לא זוכרת...). ואת ענית לה בטבעיות: "זה לא פליי ליידי, אלה החיים". תשובה שבעיני רק הדגישה את זה שיש הבדל מהותי, ממש באופן החשיבה בין אנשים מן השורה למבולגנים כרוניים- כמוני. ובשביל להבין איך לעזור לצאת מהבלאגן, חשוב להבין למה הוא נוצר ומצטבר.
בכל מקרה אני נהנית לקרוא מה שבשמת ואחרות כותבות, וזה גם ממריץ לעשות משהו אצלי...
דרך אגב- נפתחות עוד סדנאות בקרוב? לא תזיק לי עוד זריקת מרץ הגונה...

[קרן_שמש_מאוחרת*]

תודה על הדף הזה. המריץ אותי לנקות פינות בבית שלא חשבתי שאגיע אליהן אי פעם

[בשמת_א*]

נפתחות עוד סדנאות בקרוב? לא תזיק לי עוד זריקת מרץ הגונה
D-:
תלחצי, תלחצי. בזמן האחרון יש הרבה טלפונים בנושא, אז אני ככה לאט לאט מתחילה לאסוף את עצמי אולי לעשות איזה חוג...

ואת ענית לה בטבעיות: "זה לא פליי ליידי, אלה החיים
חחח אני חושבת שהכוונה בתשובה היתה: שאלה החיים, שכל הזמן הכל מצטבר וצריך לטפל, באותו הדבר שוב ושוב. זה מעגל כזה. מוציאים כלים כדי לאכול, ואז הם חוזרים לכיור לרחיצה, ואז מהייבוש שוב לארון, ואז מוציאים אותם לאכול וחוזר חלילה... מחזור הכלים בטבע, כלומר בבית (-:
וזו לא פליי ליידי שהמציאה שצריך לשטוף אותם כשהם מלוכלכים, או להחזיר לארונות כשהם מתייבשים.
אבל היא כן המציאה שיגרת בוקר שכוללת את פינוי המדיח. אצלי - מייבש הכלים.
כמה החיים היו פשוטים כשהיו רק צלחות כמספר בני הבית, צלחת לאדם, ואחרי האוכל רחצו אותן, ניגבו ושמו במתקן הצלחות שעל הקיר, כדי להוריד בארוחה הבאה. וגם כף לכל אחד. אוכל אחר אכלו בידיים... מאוד חסכוני בשטיפת כלים כשאין כמעט כלים ואוכלים באצבעות!

[לוטם_מרווני*]

פתחות עוד סדנאות בקרוב? לא תזיק לי עוד זריקת מרץ הגונה
גם אני רוצה סדנא.

[אשה*]

גם אני רוצה
מקווה שזה יהיה במרכז ולא במצפה הזוי בגליל....
הבית הכי מבולגן שיש

_בואי נתחיל מלהגדיר דברים ספציפיים:
מה זה "הבית" בשבילך?
בואי נחלק אותו לחדרים (פליי ליידי מחלקת לאיזורים, אגב): באיזה חדרים מדובר? בואי תרשמי אותם.
בשלב השני כדאי לשים לב: מבין כל החדרים שציינת, איזה מהם הכי הכי מציק לך?
בשיטה שלה, מחלקים את הבית לחדרים.
כל שבוע מתמקדים בחדר אחד.
אפשר ומומלץ להתמקד באופן שיטתי, נגיד עם כיוון השעון או נגדו.
כל יום מקדישים לו רבע שעה, שבה עושים מה שצריך. בשלב ההתחלתי, הרבע שעה הזאת תוקדש פשוט להתחלה של מיון: מה שמים במקום (האם זה שייך לחדר הזה?), מה זורקים לפח, מה מוסרים (מייד להכניס לשקית "למסירה" וכמה שיותר מהר להוציא מהבית)_

חדרים? מזל שאין הרבה, כולם מבולגנים: חדר שינה, חדר ילדים ,חדר הורים, אמבטיה........

מה הכי מציק לי?<
הסלון, שהוא בכניסה הביתה.
רבע שעה?
אני מסתכלת סביבי בסלון
תיקים של הילדים ובקבוקי שתיה על הרצפה.
קראתי להם והם שמו במקום
הר של ניירות שאני צריכה למיין.
שקים עם חפצים שאספתי מהבית למסירה ומחכים למשיח (לא יודעת למי לתת אותם?)
נעליים מפוזרות
(רק שלשום סידרתי את מתקן הנעליים)
עוד ניירות
הר כביסה שצריך לקפל (הורדתי הבוקר מהחבל ולא הייתי בבית)
מעיל......ניירות כבר אמרתי?

[בלגניסטית*]

אה! כמה נחמד לקרוא פה.

ואצלי יש גם כמה עידכונים.

החג נגמר, חזרתי לעבודה בפול ווליום, גיליתי שלא בא לי בכלל לשטוף כלים בסוף היום כשאני במצב ריצפה וכל הגוף כבר רפוי ובמוד של עוד שנייה אני נרדמת בעמידה.

אז חשבתי לעצמי שרגע, לא לפני שינה מותר לך אבל הלו את לא הולכת לוותר על שיגרה יומיומית.
זה עלה רגע אחרי שחשבתי לעשותה קלות ולעבור לשטיפת כלים אחת ליומיים.
אל תשכחו שאני רווקה, אין הפ ילדים ולא כל יום יש סירים וכאלה.

אבל - זה לא בא בחשבון. חשבתי שהזמן היחידי שאני עוד על הרגליים ומסוגלת לעשות כלים בלי הלישאב למחשב-חברים-בילויים-שינה זה מיד כשאני מגיעה מהעבודה.
וזה חידוש. כי כשאני מגיעה בדרכ אני צריכה שקט ולרוץ למחשב כשבדרך אני חוטפת משהו לאכול ומורידה בגדים וזורקת לכל עבר (כאילו שלא עבדתי עליו 12 שעות בעבודה קודם... ).
אז ניסיתי כבר שלושה ימים וזה עובד כמו שעון שוויצרי. גם שם יש עייפות כואלה אבל הרבה יותר פשוט ונכון לי.
ובגלל שפתאום אין הרבה כלים במצטבר (אחרי הרגלים של שנים לשטוף רק 3 פעמים בשבוע... ) - אני כבר עושה כלים גם על הדרך, בזמן הסלט, הבישול וכדומה.
אז זה רק שבוע ראשון אבל זה גם משהו.

אגב, אני מפרטת כאן כל מיני תהליכים ברזולוציה קטנטנה - כי אני חושבת שאלו בדיוק הנקודות שגורמות לרובינו לוותר ואולי זה יכול לעזור למישהי אחרת לחשוב על כיוונים יצירתיים דומים. ההבדל בין להתמיד או לא, זה לדעתי היכולת היצירתית להיצמד למתודה אבל למצוא איך לייצר ואריציה שלה שמתאימה לך ספציפית. ואז זה גם סוג של משחק... הכה את המומחה...

ואני רק אסיים ואומר שאני עם המזל שלי, איך שהתחלתי לייצר סדר חכם בבית שיחסוך בלגנים - בעל הדירה מתקשר אליי ומודיע לי שיכול להיות שהוא מוכר אותה בשבועות הקרובים... {אייקון דופק את הראש בקיר
החצי הכוס המלאה תאמר - שאני אצטרך כנראה כמה שבועות למיין כל לילה אחרי העבודה מה למסירה, לפח, מה לזבל, מה לאשפה...
או שלא. שלא ימכור. תחזיקו אצבעות או משהו, מבטיחה לעשות את זה בכל מקרה... !

[רוזמרין*]

הר של ניירות שאני צריכה למיין.
קחי שקית אשפה גדולה או קופסת קרטון, תכניסי את כל הניירת (בלי להסתכל עליה) ושימי בארון. בשבוע הקרוב תוציאי אותה כל יום לחמש דקות בלבד ותמייני בתוך הזמן הזה רק לפי מה שנזרק ומה שנשאר. את הנשאר תכניסי לשקית אחרת. אחרי שתיגמר הניירת למיון (לא תגמר לגמרי, יגיעו ניירות חדשים) - תקציבי חמש דקות ביום לתיוק הניירת שמיינת.

שקים עם חפצים שאספתי מהבית למסירה ומחכים למשיח(לא יודעת למי לתת אותם?)
אם את גרה בעיר, שימי ליד פח האשפה ברחוב. תוך יום יילקח ע"י מי שזקוק. אם את במושב- קחי לעיר.

הר כביסה שצריך לקפל(הורדתי הבוקר מהחבל ולא הייתי בבית)
מהנסיון שלי (ואני פלגמטית רצינית), הר כביסה נגמר תוך רבע שעה לכל היותר. זה רק נראה מבהיל.

סיכום:
ניירת, איסוף לשקית- 5 דקות
כביסה- 15 דקות
הורדת שקי חפצים לרחוב (או לאוטו) - 10 דקות
סה"כ- חצי שעה ומשקל טון שיורד מהלב.

בימים הבאים יקח 10 דקות (5 מיון ניירת+5 כביסה מאותו יום).

[ירח_לבן*]

שכחת לסגור את המעגל של הארוחה"
מקסים. מאד מתחברת לזה.

אולי לאנשים מסודרים מטבעם יש את זה מובנה, אבל לי זו היתה תובנה משמעותית. ככה גם גיליתי כמה דברים אני מתחילה ולא מסיימת...
זה בדיוק אני. (לא המסודרים הכוונה )

[בשמת_א*]

מקווה שזה יהיה במרכז ולא במצפה הזוי בגליל....
הצחקת אותי בקול רם! D-:
אני במרכז. אבל אם יהיו מספיק משתתפות אני אסע גם לאיזה מצפה הזוי בגליל... (לאחרונה אני נוסעת כל כך הרבה לגליל, מה זה כבר עוד נסיעה).

[בשמת_א*]

בלגניסטית, איזה עידכונים משמחים! את מתקדמת שחבל-על-הזמן!

אני מצטרפת לעצות של רוזמרין לגבי הניירות, החפצים להוציא מהבית והכביסה.

ואני שוב מזכירה, שנורא קל לקפל כביסה ולשים במקום תוך כדי פטפוט בטלפון (-: (לא, אין לי מניות בחברות הטלפונים, מה איתכן...).

פשוט, היינו אמורות לחיות בשבט. שם, את כל העבודות עושים בצוותא עם החברות, תוך כדי פטפוט. את לא תקועה לבד בין 4 קירות ומדברת אל הלמפה. את ביחד. אנחנו מתוכנתים להיות יחד, לעשות יחד, לעבוד עבודת צוות, לצחוק ולפטפט תוך כדי. ככה אנחנו, סוג של פרימאטים. בנויים לשבת ולסרק אחת לשנייה את השיער (הקופים פולים כינים, הא), לפטפט ולפצח גרעינים (או בננות).
אז זה לא מקרי ששום דבר לא נראה לנו קשה בחברותא.
והכל נראה לנו מדכא ומעייף לבד.

וחוץ מזה, אני אזכיר עוד משהו שאני מרחיבה עליו בסדנאות - אנחנו היום בתקופה הכי עמוסה שהיתה אי פעם בעולם. יש לנו יותר חדרים, בגדים, כלים, רהיטים וחפצים מאשר אי פעם בעולם, ועל הניירת לא כדאי שאתחיל אפילו לדבר. אנחנו מוצפים בדברים האלה כמעט כמו בקטע שוליית הקוסם , הם חודרים לנו הביתה בקצב מהיר יותר משאנחנו מספיקים לזרוק, לתייק ולטפל בהם!

[לואיזה*]

משימות להיום:
את כל מה שמחכה בחוץ למסירה כבר חודש - להביא הבוקר לשוק החלפות בנהלל
ערמת הבגדים והנעליים שהצטברה ליד המיטה (10 דקות)
לעבור על המקרר (מכסימום 15 דקות כולל ניגוב המדפים)
לסדר את "פינת הבלגן" בכניסה לבית (5 דקות)
בסכום: חצי שעה עבודה (לא כולל הטיול לנהלל) והרבה שלווה.
שבת שלום!

[לוטם_מרווני*]

איכשהו יוצא שלשוק ההחלפות של נהלל אני הולכת עם שקית אחת וחוזרת עם 4. אז אני כרגע לא הולכת.

[לוטם_מרווני*]

מזמינה את החוג אלי. לא מצפה הזוי בגליל כי אם כפר תבור. מקום טוב בדרום הגליל התחתון בואכה עמק יזרעאל.

[לוטם_מרווני*]

משימות להיום:
לשמור על הכיור נקי
לקפל את הכביסה היבשה (20 דקות)
לפנות את ערמת הבגדים לכביסה
לשאוב את השטיח בסלון

[בשמת_א*]

מה שעשיתי היום

• 2 כביסות (אחת לתלייה, אחת למייבש - אין לי חבלי תלייה פה, אז הכביסות לתלייה מותנות במה שנכנס למתקן שבתוך הבית ולמהירות הייבוש בתוך הבית)
• כלים, כיור, ברז וכל המשטחים במטבח
• כמה דלתות של ארונות מטבח
• הצדדים של תנור הבישול (התנור שלנו בין שתי חטיבות של ארונות מטבח - זו דירה שכורה - אז הרבה פעמים מטפטף בין התנור לבין הארון ומלכלך את הדפנות של שניהם)
• שטיפת רצפה בחדר השינה, באמבטיית הורים, במטבח, בפינת האוכל, בכניסה, בסלון, בחדר העבודה, בחצי המסדרון ובאמבטיית הילדים, אחרי טאטוא של כל הנ"ל
• שירותים וכיור באמבטיית הילדים
• סדר במדף של ארון הספרים שבולט (ועליו מצטברים דברים)
• ניגוב אבק יסודי של סט השולחנות הקטנים
• סידור וניקוי יסודי של הספה, כולל שטיפה מאחורי הספה

לא זוכרת מה עוד, אבל היה עוד (-:
נשאר:
עוד שתי כביסות (עוד אחת למייבש ואחת לתלייה)
ועבודות שאינן עבודות הבית (-:

[עצם_מעצמי*]

תני לי לנחש בשמת, את במחזור, כן?

[עצם_מעצמי*]

פעם ראשונה שלי בדף הזה,חייבת להודות
במקרה,או שלא במקרה,עקבתי אחרייך בשמת
ואפילו עלעלתי בכמה התכתבויות מעל זו הנוכחית וקראתי שכתבת:

אנחנו היום בתקופה הכי עמוסה שהיתה אי פעם בעולם. יש לנו יותר חדרים, בגדים, כלים, רהיטים וחפצים מאשר אי פעם בעולם, ועל הניירת לא כדאי שאתחיל אפילו לדבר. אנחנו מוצפים בדברים האלה

אולי יותר נכון להתחיל להיפטר מעודפי החומר הגשמי,הציוד,הרכוש המצטבר, מאשר להתרוצץ בבית כדי לסדר אותו,לתייג,לתקתק אחסון בארונות ובמחסנים

[בשמת_א*]

תני לי לנחש בשמת, את במחזור, כן?
לא, ממש לא, פשוט דחף בלתי נשלט לטהר את הבית... P-:
התחלתי בלהדליק פה שני נרות.

אולי יותר נכון להתחיל להיפטר מעודפי החומר הגשמי,הציוד,הרכוש המצטבר, מאשר להתרוצץ בבית כדי לסדר אותו,לתייג,לתקתק אחסון בארונות ובמחסנים
נכון.
אני כבר כמה שנים נפטרת מהכל.

אחד החוקים פה הוא שכל מה ששבור, מקולקל, סדוק או סתם שוכב - עף מהבית. מטרייה שנשברה? מייד לפח. צעצוע שבור? לפח. רהיט שאנחנו לא אוהבים ולא משתמשים בו? למסור.
אצלי היה תמיד ברור, שבקבוק שמפו שנגמר, הולך לפח/למיחזור, או מטרייה שנשברה, לפח. אבל גיליתי שהאיש (ממש כמו התיאורים באתר של פליי ליידי) פשוט משאיר את הבקבוק הריק באמבטיה, ואת המטרייה השבורה מניח איפשהו. אם לא הייתי זורקת אותם הדברים האלה פשוט היו מצטברים ומצטברים.
מצד שני, דברים אהובים הייתי משאירה בבית סדוקים או עם שבר, אם אפשר היה עוד להשתמש בהם איכשהו. אז למדתי לזרוק כל מה שנסדק או נשבר.

כבר לא נשארו לי כלי מטבח מיותרים. ואני משתמשת בכל הכלים היפים! צריך ליהנות מהם, ולא לחיות ממשהו מכוער ולשמור את היפים בצד.

כל הציוד במטבח נמצא בשימוש מתמיד ושוטף, ומה שיש אקסטרה לאירוח - בארון נפרד כדי לא להפריע לשוטף. מיינתי.
אין לנו בגדים מיותרים - לא זו בלבד שכל החלפת ארונות (חורף-קיץ) אנחנו מעבירים מפה את כל הבגדים שלא מתאימים, אז גם תוך כדי השנה מעבירים את כל מה שנעשה קטן על הילדים, תיכף ומייד.
אין צעצועים מיותרים - כל הזמן מנפים ומעבירים לילדים שאין להם. או לחברים.

לפני שנה (בדיוק) עברנו דירה, ומעבר לדברים שפיניתי במעבר, קרה משהו מעניין אחרי שעברנו: פתאום הוצאתי מהארגזים דברים שלא רציתי יותר. למשל, תמונות שהיו לי על הקירות ואהבתי ועברתי איתן דירה. בדירה הזאת, הן כאילו לא התאימו לאנרגיה. מסרתי. גם מסרתי לספרייה כמה סלים מלאים ספרים שהחלטתי שאם לא קראתי עד עכשיו, כבר לא אקרא אותם.

ולכן, היה לי מאוד קל לשטוף היום את הבית:

• שולחן האוכל היה פנוי, הייתי צריכה רק לנקות אותו כדי להעלות עליו את הכסאות.
• השולחנות הקטנים היו פנויים, רק הייתי צריכה להעביר את האגרטל למקום אחר באופן זמני כדי שאוכל לשלוף אותם ולנגב מהם את האבק.
• על הספה לא היה כלום, כך שהיה קל לנקות ולסדר אותה.
• על הרצפה לא היה כלום, כך שהיה קל לטאטא אותה (הטריק שלי הוא טאטוא במגב) ולשטוף.
• בחדרי האמבטיה לא היה שום דבר על הרצפה, כך שהיה קל לשטוף.
• בחדר השינה לא היה שום דבר על הרצפה, כך שהיה קל לשטוף.
• קל מאוד לשלוף מצעים נקיים ומגבות מהארונות, כי הם מסודרים ומינימליסטיים - מה שיש, נכנס בדיוק במדפים, אין ערימות שגולשות, אין יותר מדי דברים. למשל, לכל מיטה יש שני סטים של מצעים, וזהו. כך, גם אם סדין אחד בכביסה אפשר להלביש סדין נקי. יש 8 מגבות תקינות ושמישות (אנחנו 4). לי יש מדף אחד לכל חולצות החורף שלי והסוודרים, לאיש יש מדף אחד לכל החולצות שלו. זהו. אין שם חולצות מיותרות, ואפשר לבחור בקלות כי רואים את כל הערימה במבט אחד.

הדבר היחיד שנשאר לי עוד לטפל בו הוא ניירת, וזה לא קל, כי כחוקרת יש לי הרבה מאוד ספרי עיון וניירת שאני צריכה. הם בשימוש. גם לקורסים שאני מלמדת, גם להמשך המחקר, למאמרים שאני כותבת. הם תופסים המון מקום בבית אבל הם לא מיותרים...

כשעברנו דירה מה-49 מ"ר שלנו הרגשתי רווחה עצומה.
בעיקר על זה, שכל "תחום" קיבל חדר משלו.
כי בדירה הקטנה, הדברים אוכסנו איפה שהיה מקום. זה אומר, שבארון הקיר בחדר השינה אוכסן כל מה שיכול היה להיכנס אליו. זה אומר, שבחדר הילדים היה גם ארון מלא בחומרי האוניברסיטה שלי. וכן הלאה.
פה, לילד חדר משלו. כל הבגדים שלו והצעצועים שלו נמצאים שם. אין בחדר דבר אחד שאיננו שייך לו.
לילדה חדר משלה. כל הדברים שלה נמצאים שם, ולא בשום מקום אחר בבית.
בחדר העבודה כל מה ששייך לעבודה ולניהול הבית.
בחדר השינה רק בגדים שלנו, לא של הילדים. רק מצעים שלנו (המצעים של הילדים בארון הקיר בחדר שהם ישנים בו).

פה, ציוד הקמפינג שלנו נמצא בבוידעם. פתאום הכל נגיש כל כך. מעולם לא ארזתי כל כך מהר לפארק הירדן כמו בדירה הזאת! הכל מרוכז במקום אחד, פשוט מורידים אוהלים, כסאות, מזרונים, גזיות...
פה, התאפשר לי להקדיש מדף נפרד למגבות ולמצעים שבשימוש שוטף - ומדף עליון נפרד למגבות ולמצעים משופשפים, למטרות אחרות.
ככה יכולתי גם לבדוק אם אני בכלל משתמשת בהם. הסתבר שהם כל הזמן בשימוש: לים, לקמפינג, לפיקניק, ליומולדת בגן שעשועים, לכל מיני מטרות צריך לשלוף סדינים ישנים ומגבות שחוקות.

אז קודם ניפיתי והעפתי כל דבר מיותר,
ובשלב השני אפשר לסדר את מעט הדברים שיש, שנמצאים כל הזמן בשימוש, בצורה מסודרת ומאורגנת במקום.

עוד נקודה היא, שגודל המקום מגביל את כמות הדברים:
לילד יש רק X מדפים בארון לבגדים. זהו.
זה אומר, שאם יש יותר בגדים ממקום, צריך לסלק את הבגדים שלא אוהבים/שקטנים/שקרועים מדי. לא למצוא עוד ארונות - אלא לצמצם את כמות הבגדים כך שתתאים למקום שיש להם.
אם משהו חדש נכנס, משהו ישן צריך לצאת.
כאשר כמות גדולה של מגבות נשחקה כל כך שנאלצתי להעביר אותן לאגף ה"קמפינג", קניתי מגבות חדשות. אבל רק את המספר המדוייק של מגבות חדשות שחסרו לנו! עכשיו יש 8, וזה מספיק. לא צריך לקנות יותר מגבות למשך עוד כמה שנים.

[ריש_גלית*]

אם יהיו מספיק משתתפות אני אסע גם לאיזה מצפה הזוי בגליל...
אני המארחת! סגרנו!

[ריש_גלית*]

אוי, לוטם מרווני תפסה לי... את לא יכולה לחכות עד שתעברי למצפה הזוי בגליל?

[בשמת_א*]

לא תפסה ולא נעליים.
הכל שאלה אם יש מספיק משתתפות לחוג בכפר תבור (שאז אבוא לכפר תבור) ואם יש מספיק משתתפות לחוג אצל, ריש גלית. בכל זאת יש איזה מרחק... זה לא אותו איזור את יודעת.
מה שכן, לכפר תבור קל לי להגיע. אלייך זה יותר סיפור ודורש יותר משתתפות שמתחייבות ל-4 מפגשים בשביל לממן את הדלק...

[אשה*]

תצחקו עלי
פעם נסעתי למצפה הזוי , למעשה בגולן לאיזו סדנה ויום שלם הלך לי על נסיעות. אבל טוב שאתן צוחקות:-) אני שמחה.
כמה משתתפות צריך לסדנה?
ותודה רוזמרין מה שכתבת עשה לי כל כך טוב, לא יודעת לומר למה.

[טוות*]

כשאני מנקה/מסדרת לסוג-של-מסדר, אני בכזה שוונג, שלא מסוגלת לדלג על האיזורים הבלתי נראים, ושמחה בשוונג שהוא הזדמנות לסדר דברים בלתי נראים שרבצו עלי כבר מזמן.
הבעיה היא שהשוונג הזה מגיע אליו רק ליפני שבאים אורחים ואז אין זמן לזה הוא רק מוסיף בלאגן על הבלאגן שכבר יש..

למזלי, זה לא קיצוני אצלי כמו אצל אביך.
באמת יש לך מזל

[טוות*]

בשמת ההודעות שלך ממש עושות חשק לקום ולסדר!
בעיקר בהודעה האחרונה שכתבת הכל בפירוט
אני מבינה רק כשמדברים איתי מאודדדדדדדדד ספציפית 8 מגבות 2 סדינים וכו'

[לוטם_מרווני*]

בייבי סטפס. עמדתי במשימות שלי.

[מסתובבת_כאן*]

קחו אותי בחשבון לסדנה גם כן!
כפר תבור זה מצוין לי, אבל אני לא יודעת איפה ריש גלית גרה, אז לא יכולה לתת העדפה...

[אילה_א*]

למי שיש ילדים קטנים במיטה אני מאוד לא ממליצה להישאר עם שני סדינים ובעצם גם לא עם שלושה
כי הרי זה ברור שביום עם תקרית(קקי או קיא) גם תתקלקל המכונת כביסה וגם לא תיהיה שמש טובה ליבוש ,וגם תבוא אורחת ללון
ואז רצים לקנות סדין חדש ,
תאמינו לי הייתי שם, לא כייף.
לגבי לזרוק ניירת אני המצאתי שיטה משלי
אני כל יום עוברת על הערימה ומוצאת בה כמה ניירות שאפשר לזרוק או לעשות בהם משהו חשוב אחר
קופונים שתם זמנם ,כרטיסים של אנשים שלא אתקשר אליהם , פרסומת שהתגנבה לערימה ,חשבון ששילמתי אבל לא תייקתי ,חשבון שללא שילמתי וחייבים לשלם עכשיו ! וכל מיני כאלה אבל ממש שניים שלושה לא מפרקת את הערימה רק מדפדפת בה למצוא משהו או שניים שאפשר לקדם .
ואני מאוד גאה בעצמי על כך
חוץ מזה אני בחולשה כללית ולכן הבית שלי מבולגן
ואני בכלל צריכה לישון בשעה כזאת
ביי

[בשמת_א*]

_כי הרי זה ברור שביום עם תקרית(קקי או קיא) גם תתקלקל המכונת כביסה וגם לא תיהיה שמש טובה ליבוש ,וגם תבוא אורחת ללון
ואז רצים לקנות סדין חדש_
טוב, את צודקת לגבי מי שאין לה מייבש כביסה. לנו היה המזל לקבל במתנה להולדת הבכורה מייבש כביסה מחמי וחמותי. ה-פיתרון בה"א הידיעה לתאונות כאלה (שאכן קרו ולא פעם ולא פעמיים הכנסתי את כל המצעים למכונת הכביסה ולמייבש באמצע הלילה...).

[ליז*]

דרך אגב, בשמת, מיכל ווזנר, סופרת שאני מאוד אוהבת לקרוא כתבה עלייך ועל הנושא באתר האישי שלה "סלון משלך" (אני לא יםדעת לתת פה קישור אבל הוא מאוד מומלץ). ובקשר לסדנה, אני אשמח אם זה יהיה במרכז. הייתי שמחה להגיע למצפה בגליל, אבל אני כרגע לא ממש יכולה...

[אינדי_אנית*]

איך נפתרים מצעצועים?
יש לי חדר נורא מבולגן מלא בצעצועים ומלא גם בארגז שבו מסתתרים עוד צעצועים ואני כל כך רוצה להקטין את הכמות ולא מצליחה..
מה שכבר לא משתמשים אני שומרת לתינוקת.
מה שהגדולה לא אוהבת אולי השני יאהב...
יש לכן טיפים?

[ליאורה_אורה*]

גם אני אשמח לעצות בנושא הצעצועים.
לילדים שלי קשה לוותר על צעצועים ישנים. אפילו שהם כבר ממש לא משתמשים בהם.
נראה לי שזה קשור לנוסטלגיה...
איך עוזרים להם לשחרר ?

[אמא_בגבעתיים*]

גם אני רוצה לבוא אם תיהיה סדנה אצל רוטם מרווני (ההורים של מכפר תבור ומסתבר שגם שכנים שלך)

[לוטם_מרווני*]

ההורים של מכפר תבור ומסתבר שגם שכנים שלך
ספרי, מי?
אפשר גם ב"מייל"
כי יש לי שכנים מאוד מאוד נחמדים.

[אמא_אינקובטור*]

כבר נאמרו כאן כל הדברים החכמים. פונקתי במגורים במקום שבו בסופר שמול הבית יש כוננית לספרים וירחונים שאפשר לזרוק בה את כל מה שמיותר, ולקחת כל מה שמוצא חן בעיני. כיוון שהסופר הוא מול הבית באמת ולא על דרך המליצה, אני יוצאת לשם גם אם יש לי שניים ורבע ספרים למסירה. ומשתדלת לא לחזור עם חמישה אחרים. ליד פחי המחזור יש מיכלים גדולים שאפשר להשאיר בהם בגדים וכלי בית, שאוספת העמותה למלחמה בסכרת ואין לי מושג מה עושה איתם - מוכרת? שולחת לאפריקה? מחבלת במפעלי ממתקים? בכל ביקור שבועי בפח המחזור, שנמצא חמש דקות הליכה או דקה נסיעה מהבית, אני יכולה גם להפטר מהשקית התורנית שבארון בכניסה.

הפנמתי מזמן שסדר הוא תהליך יומיומי ולא משהו שאפשר לעשות במבצע תזזיתי של פעם בשנה-שנתיים. תרומתי לדף - פנקסנות שאני מנהלת ביני לביני, ובה אני מחשבת - מה נכנס לבית, מה יצא. אם ביום אחד קיבלתי שלושה מכתבים, הילדים חזרו עם שני ציורים כל אחד, וקניתי פומפיה חדשה - צריכים לצאת מהבית חפצים בכמות זהה או גדולה מזו שנכנסה.

[טוות*]

למי שיש ילדים קטנים במיטה אני מאוד לא ממליצה להישאר עם שני סדינים ובעצם גם לא עם שלושה
צודקת בעיקר שאני מנסה לגדל את התינוק ללא חיתולים אבל אני לא רואה איך אני עושה את זה בקרוב אז אולי בכל זאת נישאר עם 2..

אם כל שבוע מתמקדים בחדר אחר בבית ומסדרים אותו איך ב המשימה היומית יש משימות מכל רחבי הבית יום אחרי יום?
מה פיספסתי?

[הדס_צומחת*]

כפר סבא גם הולך? או שחייבים כפר בצפון?
מוכנה לנדב את הבית שלי...

לענייננו - היום לא עשיתי כלום. אתמול אבל, כשנגמרה מסיבת יום ההולדת עם המשפחה, (של הבת הגדולה שלי 8)
מיד פינינו והכנסנו למדיח. קיפלנו את השולחן וניקינו מסביב.
עדיין נשארו קצת שאריות עוגה על השטיח, שצריך לשאוב.
ועדיין קצת נדבקות הרגליים לרצפה, אבל בכללי - התגברנו די יפה על הבלגן..
מחכה להתאוששות ואז נשתלט שוב.

[ליז*]

כותבת לעצמי רשימת משימות, ומקווה שזה יעזור גם לי:
10 דקות ארגון המטבח ופינו כלים יבשים לארונות
15 דקות בישול צהריים למחר
15 דקות לשבת על משימות שקשורות לעבודה
להעביר את הכביסה הרטובה- חלק לתליה וחלק ליבוש. אולי בשביל התליה אגייס את הבעל

אם יהיה כוח גם 10 דקות לקפל מה שאפשר
הולכת להאכיל את הילד המורעב שלי....

[בשמת_א*]

כתבה עלייך ועל הנושא באתר האישי שלה "סלון משלך"
אני יודעת שהיא כתבה מזמן. היא כתבה שוב, משהו עדכני?
(כן, היא מקסימה וכותבת נפלא)

_אם כל שבוע מתמקדים בחדר אחר בבית ומסדרים אותו איך ב המשימה היומית? יש משימות מכל רחבי הבית יום אחרי יום?
מה פיספסתי?_
אלה שני דברים שונים.
ואצל פליי ליידי, המשימה היומית היא תמיד בחדר שבו עובדים באותו שבוע. נגיד, אם השבוע מתחיל חודש חדש (היום), אז השבוע הראשון מוקדש לאיזור הכניסה ופינת האוכל (תמיד). לכן, כל המשימות שאת מקבלת ב"משימה היומית" אמורות להתמקד באיזור הכניסה ופינת האוכל.
עכשיו, הרבע שעה שמקדישים לאיזור הזה היא כללית, וקודם כל מדובר בסילוק דברים מיותרים. זה יכול לקחת שבועות וחודשים, כאשר כל חודש מוקדשים כמה ימים לאיזור הזה (ברוב החודשים האיזור הזה מקבל רק שבוע חלקי, כי לא לעתים קרובות ה-1 בחודש הוא גם היום הראשון בשבוע).

במשימה היומית, נותנים משימה מיוחדת שלא עושים כל פעם. למשל, לעבור עם סמרטוט לח על כל הרגליים של כסאות האוכל. או, לנקות את דלת הכניסה עד למעלה (-: (הנה כבר נתתי שתי משימות יומיות שיספיקו ליומיים בשבוע הזה) (-:

כפר סבא מצויין בשביל סידרת מפגשים באיזור המרכז!
אתן ממש עושות לי חשק לבצע. וואו. בכלל הדיון פה נותן לי כוחות (-:

[אמא_ללי*]

אני מוצאת שהפליי ליידי עובד בשבילי רק בתקופות טובות, שיש לי בהן כוח. ואז קל לי יחסית להתמיד במשימות הקבועות ולהוסיף כל פעם איזו משימה מיוחדת (לא בדיוק לפי התכנית שלה, אבל בכיוון).
הבעיה היא בתקופות חלשות - כשאני לא מרגישה טוב פיסית, כשעמוס מאד ונמצאים פחות בבית, כשיש חולים בבית, כשקשה יותר רגשית. אז פשוט אין לי אנרגיות בכלל להתחיל וזה נסחב למן מעגל כזה של לא לעשות כלום ולהתבעס מזה יותר ויותר ככל שהימים עוברים.

[בשמת_א*]

אז פשוט אין לי אנרגיות בכלל להתחיל וזה נסחב למן מעגל כזה של לא לעשות כלום ולהתבעס מזה יותר ויותר ככל שהימים עוברים.
כן )-:
בגלל זה חשוב לשמור על הרגל אחד ולזכור לטפוח לעצמנו על השכם לפחות עליו.

[אמא_אינקובטור*]

אמא ללי, אני מוצאת שהפליי ליידי נותנת בתיאוריה עצות נפלאות, אבל כמו בכל סיטואציה של התייעצות צריך לקחת את מה שמתאים לך.
אני לא מסודרת כמו בשמת וכנראה גם לעולם לא אהיה, אבל בלגן מפריע לי לחיים במידה כזו ש(בחירוק שיניים) אני עושה את מה שדרוש כדי שחיינו יזרמו בצורה תקינה, ולא מתייחסת למשימות יותר מדי. לא רוצה משימות יומיות, זה רק גורם לי להתנגדות. השאיפה שלי היא להביא את הבית למצב שבו גם אם מבולגן והייתי חולה ואין לי כוח לכלום, תוך חצי שעה אפשר להביא אותו למצב סביר.

ממליצה מאוד על אתר בשם unclutterer.com. יש בו מאמרים קצרים אך מלאי תובנות חכמות, עם אפשרות לתגובות (שהרבה פעמים מעניינות הרבה יותר מהמאמר עצמו) ופורום גדול ופעיל. הכותבת לא אוהבת ביקורת ומוחקת בנחישות כל מי שמעז לחלוק עליה, אבל כל עוד היא לא צריכה להיות באינטראקציה עם אנשים, המאמרים שלה מרתקים ומחדירי מוטיבציה.

[בלגניסטית*]

לי אין אנרגיה לכלום. עבר סופ"ש לא משהו. לא עשיתי בו הרבה.
היום בכלל..
המקסימום שעשיתי היום זה... לאתר את כל הכסף הקטן שנמצא בבית..
רציתי ללכת להוציא כסף ודווקא מהעצלנות הרבה חשבתי הלתחיל להפוך את כל התיקים, הארנקים, הפינות בספות, המגירות במטבח ובחדר השינה, וגם.. הריצפה.
הסתבר שכמויות של כסף קטן התגלגלו מתחת לביטנה של תיק אחד, במגירת מטבח אחת המוני שקלים שהיו עודף מקניות רבות וכן הלאה.

וכמה מצאתי, ועוד איך מצאתי.

שימו לב - קרוב ל400 ש"ח!

אני את היומית שלי עשיתי

[נטע_ש*]

ואני רק אסיים ואומר שאני עם המזל שלי, איך שהתחלתי לייצר סדר חכם בבית שיחסוך בלגנים - בעל הדירה מתקשר אליי ומודיע לי שיכול להיות שהוא מוכר אותה בשבועות הקרובים... {אייקון דופק את הראש בקיר
מעניין שבחרת את המילה מזל, כי זה בעיני ממש לא במקרה. בהרבה מקומות שגרתי דווקא כשסיימתי לעצב או לשנות או לשתול, אז הייתי צריכה לעבור, כאילו זה סוג של ריפוי סביבתי שאני עושה בשביל עצמי, ואז הוא נשאר הלאה, מין אנרגיה שנוצרת איפשהוא.
בכל מקרה, אם תעברי דירה, בטח במקום הבא תוכלי לתכנן במידה מסויימת מראש מה יהיה איפה, ואולי גם להתחדש לך במתלה בגדים, או מראה לאיפור וכו' וכו'. גם להתחדש בדברים, או לחדש דברים ישנים (לצבוע לדוגמא) זה מעורר את כל הבית.
והדף הזה זה ממש אורגזמה

[הדס_צומחת*]

הצלחתי בנתיים לפנות שתי מכונות כביסה!!
היום נרשם כיום מחשב.
כל דקה פנויה כמעט הקדשתי לו.
מה שכן שמתי לב, שבעצם ממש קשה לי לזרוק דברים. גם צעצועים ישנים של הילדים. (כי אולי הם ירגישו בחסרונם)
גם אם הם שבורים (כי הם אוהבים אותם גם ככה)
גם מקופסאות - כל סוגי הקופסאות. אפילו קופסאות של עגבניות מרוסקות. כי אולי אפשר לעשות מזה יצירה...
כל דבר כמעט, אני מאבדת זמן רב בלחשוב אם לזרוק, או שאולי בעתיד אוכל להשתמש בו ליצירה כלשהי..
יש לנו כמויות של פאזלים (שעושים פעם ב100 שנה) ומיליון משחקים טובים אחרים, אבל שלא משחקים בהם.
יש לי בגדים שלא לבשתי 20 שנה, אבל אולי זה טוב ליצירה. חחח
מעניין מאיפה יש לי את השריטה הזאת..חחח

[מסתובבת_כאן*]

מי יכולה לעוץ לי עצה -
הבעיה שלי עם שגרת הערב היא כזו: אנחנו גרים בבית קטנטן פצפון, וכשהקטנה (9 חודשים) ישנה, אני לא ממש יכולה להתחיל לרחוץ כלים ולהבריק כיורים,
מחשש להעיר אותה.
כשהיא ערה, ובכן, אני לא ממש פנויה לעשות משימות ומטלות כאלה.
יוצא שכדי לרחוץ כלים אני צריכה שהאיש יחזור מהעבודה או שאימא שלי תהיה עם הקטנה, אבל זה לא מתבצע בזמנים קבועים שנהפכים לשגרה.
חוץ מזה שניסיתי להירשם לאתר שלה אבל הוא כל כך מבולגן שלא מצאתי את הידיים והרגליים (והאנגלית שלי דווקא טובה) אז אמרתי שאנסה שוב מחר, באור יום...

[ירח_לבן*]

כי אולי אפשר לעשות מזה יצירה...
גם אצלנו יש את עניין היצירה. וכך לא זורקים כלום. ובסוף זורקים ואז למחרת צריך בדיוק את זה ליצירה P-:
זה ממש סוג של הפרעה והבעיה שאצלנו שנינו לוקים בה.
דיסקים ישנים, קרטוני ביצים, קופסאות קרטון, צעצועים שבורים, בדים, שרוכים.....

[ירח_לבן*]

אבל זה לא מתבצע בזמנים קבועים שנהפכים לשגרה.
עם ילדים בגילאים האלה הזמנים הם אחרים - במקום סטופר יש: עד שהיא מתעוררת/כל עוד היא משחקת בסלון/ כל עוד היא יושבת בכסא אוכל תוך כדי האכלה....
את חוששת להעיר אותה גם בשנת לילה? כי בדרך כלל כשנרדמים ללילה זה כבר שינה יותר חזקה ולא בטוח שתתעורר מזה.
וכמובן, יש מנשא גב. אבל אחרי ענייני רצפת אגן, אני לא יודעת כמה אני ממליצה על השיטה הזו.

[בשמת_א*]

אני את היומית שלי עשיתי
לגמרי!!!! מדהים!

(מי פה חושבת שאני מסודרת... פחחחחחחחחחחחח מכאן ועד להודעה חדשה. זה שאני יודעת את התורה לא אומר שאני כזאת מוצלחת בליישם, נו, זה אלף-בית...)
הכל יחסי. יחסית לאחרות אני מסודרת, לפעמים, תלוי, ותלוי על מה שואלים...

_מחשש להעיר אותה.
כשהיא ערה, ובכן, אני לא ממש פנויה לעשות משימות ומטלות כאלה_
תקשיבי: יש סדר עדיפויות בחיים... עכשיו, בראש סדר העדיפויות: שינה. שהאיש ישטוף כלים ויבריק כיורים.
את תעשי את מה שאפשר לעשות כאשר היא ערה, ואיתה. זה גם טוב לעשות פעילות בבית עם תינוקות. וגם לשתף אותה, במידת האפשר.

[ירח_לבן*]

זה מאד נחמד לי לשמוע את פרטי הבלגן שלכם, אז אני אתן פה גם תאור קצר של הקורה סביבי, ביום לא מבולגן במיוחד, למעשה אפילו העוזרת היתה היום:

אני יושבת מול המחשב. על השולחן, אוסף מגנטים פזורים מחכים להדבקה (אנחנו מדביקים עליהם תמונות), משמאלי ערמה לא גדולה של ניירת לטיפול, כמה קופונים מ-לא יודעת מתי, מחורר, חלק של צעצוע שצריך להחליף לו סוללות, קופסת עץ קטנה ריקה מחכה לשימוש. מימיני, דיסקים. הרבה. לצריבה ומשומשים כאלו שאין לי מושג מה יש בהם וכאלו שיש לי מושג. בצד אחד מחשב (על השולחן, להרחיקו ממפגעים), ובצד שני מחשב נוסף (עבור הילדים, אבל לא תקין כרגע). על גבי המחשב, כמה כוסות חד פעמיות ומסננת (שאריות מיצירת חול), ומעטפות שהיו של תמונות ומחכות לשימוש חוזר. שתי מצלמות שצריך לטעון, ספר כלשהו. זה רק איזור שולחן המחשב...
לידו יש עוד שידה ועליה הר גדול של יצירות של הילדים+חומרי יצירה שונים+ספרים קרועים שמחכים להדבקה.
לילה טוב לכולם

[בשמת_א*]

אוסף מגנטים פזורים מחכים להדבקה (אנחנו מדביקים עליהם תמונות
את מגיעה לזה או שזו עוד משימה שנתקעת בתור ומרגישה כמו "תיק"?

כמה קופונים מ-לא יודעת מתי
הכי קל למיין, לראות תאריך, ולזרוק כל מה שפג תוקף. מייד.

קופסת עץ קטנה ריקה מחכה לשימוש
שנורא אוהבים? שבאמת צריך? או ששוכבת ככה הרבה זמן ואולי עדיף להעביר אותה הלאה?

כמה כוסות חד פעמיות ומסננת (שאריות מיצירת חול)
פח? מטבח?

ומעטפות שהיו של תמונות ומחכות לשימוש חוזר
יש לי ערימה של מעטפות לשימוש חוזר. אכן לפעמים משתמשת, אבל לפעמים חושבת שעדיף לוותר על כל הערימה ולדאוג פעם ב- למעטפה חדשה וזהו.

[ירח_לבן*]

_אוסף מגנטים פזורים מחכים להדבקה (אנחנו מדביקים עליהם תמונות
את מגיעה לזה או שזו עוד משימה שנתקעת בתור ומרגישה כמו "תיק"?_
זה פרוייקט די חדש שבעלי התחיל בו ויצא ממש יפה, אז כן, נראה לי שנעשה את זה.
אבל, יש בעיה קשה עם אילו ודומיהם:
_קופסת עץ קטנה ריקה מחכה לשימוש
שנורא אוהבים? שבאמת צריך? או ששוכבת ככה הרבה זמן ואולי עדיף להעביר אותה הלאה?_

די הרבה ג'אנק אנחנו צוברים, וכן, אנחנו גם משתמשים מדי פעם. אבל אני לא מצליחה למצוא פתרונות ארגון לכל החומרים, ולכן הם נאספים בערימות או בקרטונים - ואז כמובן, גם לא משתמשים בהם וכך נוצר לו מעגל הקסמים...

בשמת, כשאת מתארת את זה כך זה באמת מאד פשוט (בייבי סטפס...), אבל זה בלגן שכל הזמן נוצר ונוצר, זו פינה אחת מני רבות רבות רבות בבית.
דווקא חדר הילדים אצלנו הוא המסודר ביותר. לכל דבר (אוקיי, לא לכל, אבל להרבה) יש מקום וזה פשוט עובד. קל לארגן. קל לילדים לארגן. השטחים שלנו, או ה'מעורבים' הרבה יותר מסובכים.
אני חושבת שאחת הבעיות שלי היא ב'סגירות מעגל' כמו שהגדירה ליז. אני במקום אחד, עם הבלגן שלו, ואז אני מוצאת את עצמי במקום אחר בלי מעבר ברור ומוגדר של ארגון וסגירה. ארוחת ערב היא הדוגמה הטובה ביותר לכך. מסיימים ארוחת ערב והילדים הולכים להתקלח. לפעמים אחד מאיתנו מקלח והשני/ה מפנשת את המטבח ואז הכל נפלא. אבל הרבה פעמים, זה לא מצליח, והמעבר לאמבטיה, (שנעשה לעיתים בדחיפות כי בן השלוש סיים ומתחיל לשחק עם האוכל, בת ה5.5 מתלהבת ומתחילה להימרח אף היא ביוגורט, ובן ה8 חודשים מיצה ומיילל, אף הוא מרוח כולו באוכל) משאיר אחריו מטבח של אחרי הפצצה. אם לא טיפלנו בזה מיד, מארוחת הערב לאמבטיה, מהאמבטיה להתלבשות סיפור הרדמות....סוף הסיפור מוצא אותנו סחוטים מכדי להביט במטבח.
אותו סיפור בפינת היצירה. הפינה מסודרת, הגדולה עובדת עם חומרים ונצנצים ודבק וטושים שאף פעם לא סוגרים אותם וגזירות שעפות לרצפה, ואז כבר צריך לצאת לאנשהו, והיא עוד לא סיימה את הציור.... אז ודאי שאין מה לדבר על סדר. ואז למחרת באים לאכול אצלנו וצריך מהר מהר להסב את השולחן לשולחן אוכל, אז הכל נדחף לערימה הצידה...

[בשמת_א*]

הגדולה עובדת עם חומרים ונצנצים ודבק וטושים שאף פעם לא סוגרים אותם וגזירות שעפות לרצפה
השיטה במקרים כאלה היא להגביל.
להכניס הכל למקום שנגיש רק לך.
להוציא כל פעם רק אחד. או דבק או חומרים או נצנצים או טושים.
אפשר את היצירה בשלבים:
היום בטושים.
מחר נצנצים.
על אותה יצירה.

ככה, זה נשלט.
אם היא רוצה באותו יום שני דברים - בסדר. טושים, לסגור אותם ולהחזיר אותם, ואז תוציאי נצנצים.
העיקרון: תמיד רק דבר אחד בחוץ מוכן למשחק, ואם רוצים עוד משהו, אז לא ביחד, אלא רק אחרי שהקודם סגור ומוכן להחזרה למקום.

גם עם צעצועים בחדר הילדים: אם הם יוצרים בלגן, סימן שצריך להשאיר רק מעט מאוד צעצועים בחדר, את רוב הצעצועים לשים בארגז בארון גבוה. כל חודש להחליף.

חומרים שאין להם "פתרונות אירגון" - פשוט להוציא מהבית. לתרום.
כל יום לפנות מהבית שקית. אפשר לתרום לגן?
כי בשלב הראשון, את טובעת בעומס. אל תדאגי, איכשהו יחזרו מספיק חומרים וקופסאות ועניינים לבית (-:
בינתיים, העומס של הדברים הרבים שמונחים ללא שימוש תוקע את האנרגיות ומפריע גם לטפל במה שכן בשימוש.

[ליז*]

ירח לבן, מאוד מזדהה איתך...
ככה בדיוק הבית שלי מגיע לקטסטרופה שזה פשוט מפחיד להתחיל לטפל.
הולכת להזיז את עצמי ולעשות כמה דברים- מעט יותר טוב מכלום, זו צריכה להיות המנטרה:
להקדיש 10 דקות למטבח
10דקות לכביסה שבמכונה- הפעלת מייבש ותלית מה שאפשר
10 דקות פינוי אזורי אסון שהצטברו היום (שטפתי חלק מהבית, ובמקום לסדר קודם, העפתי את הכל לארגז שמן הסתם יחכה למיון ופינוי לפחות כמה שבועות. לא הפעם- הולכת לטפל בזה...)

רצה לשים לי טיימר...

[לואיזה*]

אמא אינקובטור,
האתר שהמלצת עליו אכן מעניין, האם קראת גם את הספר המוזכר שם?
Unclutter Your Life in One Week?

[הולנדי_ה*]

אני כל כך גאה בעצמי...
התלבשתי על ארון המצעים/מגבות ולפי החוק של בשמת (עם שינוי קל כי כאן צריך שני סטים לחורף ושניים לקיץ) פשוט העפתי כמויות! הבעיה העיקרית שלי הייתה שכל הטקסטילים שלנו הם במצב מצויין ובאיכות גבוהה ופשוט קשה היה לי להפרד... אבל עכשיו הארון שלי מוכן להצטלם לקטלוג! קיפלתי הכל למשעי וסידרתי הכל בצורה יפה כל כך (סליחה על חוסר הצניעות פשוט אין לי עוד עם מי לחלוק את השמחה הזאת...) אז עכשיו הכל נראה טיפ טופ וגם ישאר ככה!
דרך אגב את הדברים היקרים ממש (כמו שמיכות פוך נהדרות) אני לא סתם מוסרת אלא מנסה קודם כל למכור בזיל הזול באתר יד שניה (זה עזר לי לעבור את המחסום הפסיכולוגי של להפרד מרכוש) מה שלא ימכר- אתרום גם כן.

[בשמת_א*]

וואו, הולנדי ה, כל הכבוד לך!

יש לי שאלה שמסקרנת אותי: ציינת שמיכות פוך. איך מלכתחילה יש לך יותר שמיכות פוך ממספר האנשים? (נגיד, + עוד שמיכות לאורחים במקרה שמגיעים אלייך אורחים)

[מלי*]

כמה צלחות וכוסות יש לכם בארונות?

[תמר*]

סדר יום, סדר שבוע, סדר חודש, סדר שנה, הרגלים אוטומטיים קבועים שבעזרתם, בלי לחשוב בכלל, הבית מתנקה כאילו מאליו ומסודר כל הזמן, את מאורגנת כל הזמן, וזהו.
מישהי יכולה אולי לתת דוגמאות איך זה הולך אצלה?

[רוזמרין*]

מישהי יכולה אולי לתת דוגמאות איך זה הולך אצלה?
תמר, זה תלוי בכמה גורמים.
האם את לבד או בעלת משפחה? האם יש ילדים קטנים? האם את עובדת בחוץ? האם את שולחת ילדים בבוקר לגן/בי"ס?
אם תצייני את הקומבינציה אצלך- אפשר לחשוב איתך על הסגנון שיתאים לך.

[תמר*]

אני אמא לשני ילדים שניהם איתי בבית

לא ברור לי איזה פעולות עושים פעם בשבוע ואיזה פעם בחודש
והשאלה הכי גדולה היא מתי עושים תריסים??
אני שונאת לעשות את זה אף פעם לא מצליחה לנקות אותם כמו שצריך והכל מסביב מתלכלך

[בשמת_א*]

לא ברור לי איזה פעולות עושים פעם בשבוע ואיזה פעם בחודש
זו החלטה שלך.

והשאלה הכי גדולה היא מתי עושים תריסים??
כל כמה זמן היית רוצה?
בבית הורי, כל שבוע.
אחרים עושים את זה פעם בחודש. אחרים פעם בשנה. גם תלוי איפה גרים (כמה מהר הם מתלכלכים בסביבה שלך).
יש כאלה שלעבודות שהם שונאים, מזמינים פעם ב- עוזרת. אפשר גם להזמין עוזרת באופן חד פעמי כדי שתראה לך איך מנקים תריסים כמו שצריך...

עוד דבר הוא, שבשיטה של פליי ליידי את לא מתחילה ישר לעשות הכל. תתחילי לפתח הרגל אחד, ותבני עליו.
למשל, אני מנקה את הבית כל יום חמישי, ומחליפה מצעים ומגבות.

אבל "מנקה" משתנה כל שבוע, לפי המצב.
לפעמים אני מתמקדת בחדרים מסוימים, לפעמים מטאטאת את כל הבית ומנגבת אבק, לפעמים מטאטאת ושוטפת את כל הרצפות אבל לא מנקה אבק כמעט, לפעמים מתמקדת בחלונות ובחדרים שבהם יש חלונות, וכו'.
גם מחליפה מצעים ומגבות - כל שבוע אני מחליפה את הציפיות של הכריות, אבל סדינים רק כל שבועיים, וציפות לשמיכות רק פעם בחודש.

כל התחלת חודש אני ממלאה אוויר בצמיגים של האוטו.
אני ממלאה דלק במיכל כל פעם שהמחוג מגיע לחצי.
לי אין בעייה עם הכביסה, ולכן אני מכבסת לפי קצב ההתייבשות על מתקן הכביסה המתקפל הביתי שלי, חוץ מימי חמישי שאז המצעים והמגבות הולכים למייבש כי אין לי פה חבלי תלייה כמו שהיו לי בבית שלי.
למי שיש בעיה עם הכביסה, מומלץ להתחיל בשיגרה שכל בוקר מפעילים מכונה.

כל בוקר, דבר ראשון אני מסדרת את המיטה מייד כשאני קמה ממנה.
רוחצת פנים וכו' ומתלבשת ומעבירה ויש בשירותים אחרי שמורידה את המים.
נכנסת למטבח וישר מתחילה לסדר את הכלים ממייבש הכלים בארונות, כדי לפנות מקום לכלים שארחץ אחרי ארוחת הבוקר.
מכינה ארוחת בוקר לי ולילדים.

יש לי רשימה לכל חדר, מה צריך לנקות שם.
אנחנו נפטרים מדברים על בסיס קבוע וכבר ניפינו בצורה כזאת, שלמעשה אין לנו בבית דברים מיותרים חוץ מניירת.
בכל חדר יש רק מה ששייך לאותו חדר: חדר שינה הורים, חדרי הילדים, הסלון, פינת האוכל, המטבח וכו'.
לכן הניקוי קל יותר.
בפינת האוכל יש למשל רק שולחן אוכל וכסאות. את השולחן מנקים אחרי כל ארוחה ולא מצטברים עליו דברים. את המשענות של הכסאות אני מנקה כל פעם שאני מנקה את השולחן אז לא מצטבר עליהן לכלוך. את המושבים של הכסאות מנקה פעם בשבוע ביום הניקוי כאשר אני הופכת אותם על השולחן כדי לשטוף את הרצפה מתחת, או אם משהו נשפך וצריך לנקות בלי קשר.
פעם בשנה אני מנקה את הרגליים של כסאות האוכל (-:

אז אחת המשימות הראשונות שלך יכולה להיות להיכנס לחדר, לעמוד בפתח שלו, להתבונן סביב ולבדוק מה צריך לנקות בו:
רהיטים? לשאוב, לנגב אבק?
מנורות? לנגב אבק?
דלתות? תחליטי כל כמה זמן לנקות את הדלת, שני הצדדים, הידיות, החלק העליון.
חלונות? צריך לנקות זגוגיות, תריסים ורשתות.
רצפה - כמובן לטאטא ולשטוף.

יש דברים מיותרים בחדר? אז לפני שמתחילים לנקות מקדישים זמן לפנות. אם יש לך רבע שעה לעבוד בחדר הזה יום יום במשך השבוע שמוקדש לו, אז תקדישי אותה קודם כל לפנות משם כל מה שאין לו מקום בבית שלך, אין לו מקום בחדר הזה, לא צריך אותו, לא אוהבים אותו, סתם זבל, שבור, סדוק, וכו' וכו'.

עכשיו אנחנו עדיין בשבוע של הכניסה לבית ופינת האוכל. תעשי רשימה של מה שצריך לנקות שם. הכניסה היא המקום שהכי חשוב להחזיק תמיד מזמין ופנוי, אחרת כל האנרגיה בבית תקועה וחסומה (-:

[ירח_לבן*]

והשאלה הכי גדולה היא מתי עושים תריסים??
יש גם את האופציה של הורדת הסף.... אצלנו למשל, פשוט מאד. לא כל כך מנקים. גם את החלונות. יש לנו חלונות ענקיים בסלון, בגודל כל הקיר, עם תריסי שלבים. פשוט לא מנקים אותם. אני מתייחסת לזה כאל חלק מהחצר, אז יש שם קצת חול ועלים. לא נורא....

אוקיי בשמת, עכשו אני מעריצה אותך.
אפילו בפנטזיה שלי לא הגעתי לכזאת רמת ארגון.

[בשמת_א*]

אפילו בפנטזיה שלי לא הגעתי לכזאת רמת ארגון.
הי, הי, לקח 7.5 שנים! ומעבר דירה...

[אילה_א*]

חה חה בשמת אני עושה הכל הפוך ממך
סדינים כל יומיים אבל ציפיות פעם בשבועיים וציפה פעם בחודש
מטאטא כל יום (כי אני אוהבת ללכת יחפה )
שוטפת רק פעם ב
מנורות ...תריסים ...מסנן של המזגן זה בעני דברים עונתיים
מצד שני כרגע הצטברו לי המון דברים שצריך לזרוק ואני לא מצליחה לגלות בדיוק מה הם או ממה להתחיל )
למרות שעכשיו ביצבץ לי רעיון בראש וגם מקודם מיינתי את הבגדים שלה למסור מה שקטן והוצאתי מהארון מה שבדיוק מתאים

[נטע*]

אם הבנתי נכון באתר שלה היא כותבת לא להתחיל לנקות איזורים לפני שעושים declutter
מה הכוונה? ומה ההבדל בין זה לבין ניקוי לפי איזורים?

[יעלפו_מהמושב*]

אתן מתייקות? איך ואיפה אתן שומרות כל מיני מסמכים, חשבונות, טפסים?

[פלוני_אלמונית*]

לי אישית יש ממש בעיה עם לזרוק. זה אוכל אותי. אבל עקרונית, אין לי בעיה עם למסור, פשוט הייתי צריכה לאמן את עצמי לעשות את זה ובכיף
אז פיניתי מדף שלם בארון לכל הדברים שצריכים לעוף, בגדים וחפצים שונים
ומדף מהספרייה מוקדש רק לספרים שמחפשים בית אחר
והתחלתי לפרסם באגורה. כל פעם שחפץ נמסר אני מפרסמת אחד אחר. (לא תמיד בכזה סדר, אבל כן שומרת על גלגול חפצים שוטף, בקצב כזה או אחר...)
זה מאוד נעים כי יש ממש תחושה של סיפוק ואני רואה את הדברים מתקדמים. כל החפצים הלא ממש שימושיים לא מפוזרים לי בכל הבית, אלא יושבים על מדף אחד, ואני רואה אותם נעלמים משם אחד אחד, לאט לאט...
כשלא היה להם מקום מסויים כל פעם שהייתי רואה אותם היה מתחיל לי דו שיח פנימי - האם אני אי פעם אתן אותם, האם כדאי, האם זה טוב לתת כל הזמן את כל הדברים שצברתי בזיעה....
ברגע שפשוט הרמתי אותם והנחתי אותם על "מדף התעופה" הכל נהיה כל כך נחמד ופשוט!|יש| כל פעם שאני פותחת את הארון אני מחייכת אליהם ואומרת להם עוד מעט אתם עפים מפה מתוקים שלי....

[לואיזה*]

איך ואיפה אתן שומרות כל מיני מסמכים
שנים זה שיגע אותי. הרגשתי שאני טובעת בים של מסמכים וכשהייתי צריכה משהו, לקח שעות למצוא אותו, אם בכלל.
הפתרון שמצאתי לפני מספר שנים: קלסר משרדי גדול עם חוצצים, שעל כל אחד מהם כתוב מהו הנושא או הנושאים בתוכו (חשבונות חשמל, חסכונות וביטוחים, תלושי משכורת וכו')
לפעמים אני מתייקת מיד כשעוברת על הדואר ולפעמים זה רובץ וגובה לערמה עד שאני מתפנה. כשהקלסר מתמלא (עניין של שנה וחצי, בערך) מתחילה אחד חדש.
את החשבוניות של כרטיסי האשראי אני שומרת בשקית קטנה במגרה. כל תחילת חודש, זורקת את השקית מלפני חדשיים, ופותחת אחת חדשה