אורנה.
אני צריכה תואר כי מעולם לא דמיינתי חיים בלעדיו. לכל מי שאני מכירה יש תואר שני לפחות. אני רוצה תואר כדי לפתח את עצמי כאדם, כי זה יהיה המרכז שסביבו ינועו חיי.
אני מתכוונת, חיי הרוחניים, והפנאי.
אני רוצה להיות אדם נאור, פתוח, ורחב אופקים.
אני מבינה שאפשר לעשות כל זה גם בלי תואר, אבל עדיין, אני רוצה להמשיך להיות בחברה של אנשים משכילים. בשביל זה, עלי להיות כזו בעצמי.
אני מניחה, שזה גם יפתח לי דלתות רבות הרבה יותר. בעיקר דלתות ספרותיות, שזה מה שאני רוצה.
לכתוב מה אני רוצה בכלל, או מה אני רוצה מהלימודים?
ניסיתי. כתבתי מה אני רוצה (בכלל) כלומר העתיד שלי, בלי להתכוון בכלל, כלומר ככה יצא לי, לכתוב אותו, קצת שונה מכל מה שחשבתי קודם לכן. וגם שילבתי תעסוקה עתידית. שיצאה לי טיפול, אנרגטי (גם), מהבית. האם זה נשמע הגיוני? אני לא
יודעת.
בכל אופן, אחר כך כתבתי מה היה לי בראש, בלי לחשוב, על אותה שאלה.
אני עדיין קצת מעורערת מהעניין. (סיימתי הרגע)
יצא שבמוח שלי יש הרבה זבל (סליחה), מרוב ישיבה מול אמצעים טכנולוגיים. צריך לפנות הרבה דברים, כדי שאוכל לחשוב עצמאית, ובלי קשקושים חיצוניים. משהו
כמו דפי הבוקר של ׳דרך האמן׳.
להתנתק כמה שיותר מטכנולוגיה, לעשות סדר בבית, לאכול כמו שצריך.. מה את חושבת?
מן ׳דיאטה׳רגשית. להחזיר את עצמי לתלם.
סליחה שכתבתי כל כך הרבה. מרגישה קצת מרוקנת, לכן לא עונה לעצמי שוב ושוב כל השאלה. אולי אנסה שוב מחר,
מה את חושבת?
והוא לא בעניין איך יוצאים מזה איך שוכחים ?
געגועים, מאוד שמחה שקפץ הדף.