ענת ג

[טליה_אלמתן*]

מערכת השמש - יש סרטונים בבריינפופ, אבל רובם (בנושא הזה) סגורים למנויים.
האתר מאוד מוצלח ומומלץ - היה לנו מנוי שנה או שנתיים (כרגע מיצינו).
הפניה לסרטונים חינם שבאתר:

http://www.brainpop.co.il/[po]free movies[/po]/

[ענת_ג*]

אני מבקשת לשתף בהשפעת התהליך שהתחלתי עם בשמת לפני שנה בערך, בסדנאות סדר ואירגון בבית ובחיים.
בהתחלה, כשנחשפתי למה שבשמת מציעה, נלחצתי. חשבתי שזה גדול עלי.
ואז, זה התקרב אלי הביתה, התנסיתי, וחוויתי תחושה של התאהבות.
אחר כך נכנסתי לקצב קיצוני, אולי אפילו אובססיבי, ואז, אחרי ההיי, הגיע דאון, ונכנסתי שוב ליאוש, כי הכל חזר לקדמותו.

ואז...לא ברור לי איך, בעיקר באמצעות המיילים, גם הכלליים, וגם האישיים,
הלך והתייצב לו משהו בגישה שלי אל הבית.
שני דברים בבית, הכיור במטבח, והשירותים, הפסיקו להיות "יצורים עם חיים משלהם" שחיים איתי כאן.
בהדרגה, קיבלתי שליטה על הניהול שלהם. הם כבר לא מפחידים אותי.
יש לזה השפעה על כל הבית.
גם אם מתלכלך ויוצא משליטה, אני כבר לא פוחדת מהם, ויודעת שיכולה בתיק-תק לחזור לשגרה של כיור מטבח נקי ושירותים נקיים.
זו הקלה גדולה מאוד בחיים שלי ובחיי הבית.

שם הדברים התייצבו.
אני כותבת, כי לאחרונה הגיעה אלי הבנה שאני רוצה לשתף עם כולם:
באמצעות הסרת נקודות "מפחידות" בניהול הבית, התפנה מרחב להבין מאיפה עולה הפאניקה של ניהול הסדר והניקיון בבית. (אני עדיין מאותגרת קשה, זה לא עבר, זה רק מנוהל קצת יותר טוב.)
הבנתי שאצלי - (מן הסתם אצל אחרות הסיבות שונות ומגוונות) - הבעיה היא עייפות לא מובחנת.
כשאני עייפה בלי להבין שאני צריכה שעת שינה ושקט, המחשבות מתערפלות, נכנסים לחץ וחרדה, וטישטוש מחשבה. חדר מבולגן נראה מאיים. חפצים מפוזרים על הרצפה נראים מאיימים.
בעייפות, יש לי תחושה של אובדן שליטה, אובדן קשב וריכוז, בילבול, הצפת רגשות כמו כעס, קורבנות, חרדה, אין אונים.

גיליתי שלפעמים קל לי לסדר ולפעמים קשה. וניסיתי להבין מתי קשה, ואלה היו הזמנים של עייפות שגרמה למחשבה לא בהירה ולא רצופה.

היום, כשמטפסת עלי בהלה ממצב הבית, אני מבינה שאני צריכה ללכת לישון שעה.
עכשיו אני כבר לא מחכה להבנה אלא מקדימה אותה, שמה כל יום שעון מעורר באמצע היום- והולכת לישון לחצי שעה ואם מתאפשר אז לשעה.
עבורי זה עושה שינוי רגשי ופיזי גדול מאוד בתיפקוד בבית ועם הילדים.

הגעתי להבנה הזאת באמצעות התהליך הממושך שאני עוברת עם סדנאות סדר ואירגון, ואני מרגישה שזו תובנה חשובה.
אולי אצל אחרות זה רעב? או צורך במגע? או חום או קור?
אני מרגישה שהפרעת האירגון לא נוכחת כל הזמן באותה העוצמה.
ושווה לנסות לזהות כל אחת לעצמה, מה מגביר אותה ומתי היא מתפרצת.

ברגשי תודה, ובאמונה גדולה בתהליך שמעבירה בשמת, ובאמונה גדולה בכוח של כל אחת למצוא את דרכה המיוחדת לה. ענת

[בשמת_א*]

וואו, איך ריגשת אותי (ותודה גם ל-בעדינות בעדינות)ואל הבוקר על רגל אחת (שניה לפני פגישה) וראיתי מייל ממך אבל עדיין לא הגעתי לקרוא כי טיפלתי רק בדברים הכי דחופים (אירגון סדנה בטבעון בשישי וסדנה בהררית בשבת (-: ענת, לתשומת לבך (-: ), ועכשיו אני מבינה שזה מה שכתבת לי גם במייל.

אולי אני אזכיר שבמיילים שלי אני גם "מנדנדת" (בעדינות, בעדינות (-: ) על החשיבות של השינה. כמה היא קריטית לתיפקוד שלנו

ודרך אגב, לקח לך פחות משנה. לתשומת לבך. התחלת מאוקטובר האחרון בערך (-:

הנה, זאת הסיבה שאני כל כך אוהבת להעביר את הסדנאות שלי ולכתוב את המיילים: לשמוע סיפור כזה, לדעת שהצלחתי לתרום פה משהו, לעזור למישהי לשפר את החיים (וכל אחת היא עולם ומלואו), זה הכי משמח אותי בעולם.

איזה יופי. איזה יופי. ואיך את כותבת את זה כל כך יפה, עם תובנות תורמות, ומפיצה עוד אור בעולם

[מיכל_בז*]

היי ענת, תיקנתי ולקחתי את דבריי בחזרה ועכשיו אני מרגישה נמהרת ואשמה מאוד!
בקיצור, סליחה.

[בשמת_א*]

מיכל אל תצטערי, בסך הכל הבאת עוד פרסומת למקום שענת המליצה עליו .
עכשיו כל כך מתחשק לי לנסוע לשם,
אף על פי שהצימרים המתוכננים בעתידי הקרוב הם קמפינג במונפור ללא מקלחת או שירותים S-: וקמפינג בפארק הירדן, שגם התנאים בו מבחינת מקלחות ושירותים הם בבחינת סיוט בשבילי....

[יעל_צ*]

ענת, כל כך נכון מה שכתבת על העייפות הסמויה הזאת שמכשילה אותנו... וכרגיל ניסחת את זה הכי טוב.

[ענת_ג*]

איפה? לא זוכרת.

[ענת_ג*]

אה! על הסדנאות של בשמת? כן, לגמרי.
(תודה. ברוכה השווה לבאופן (-: )

[ענת_ג*]

הכנסתי שינויים בפתיח של הדף שלי. מוזמנים

[מיכל_בז*]

סבבה. הכול טוב

[בשמת_א*]

(-:
יפה הפתיח. לא זוכרת מה היה שם קודם, אבל מה שיש - יפה.

[מצ'רה*]

[ציפורי*]

גם בעיני יפה מאוד הפתיח.
וגם מה שכתבת על העייפות בהקשר של סידור הבית. אני מרגישה שזה יעזור לי מאוד.

[ענת_ג*]

חמוד שאתן חושבות שזה "יפה" . אני מרגישה כמו בשיחת ילדות -חברות-חמודות תודה (-:
הרגשתי צורך לעדכן ולספר על השינויים ועל המזל שהיה לנו. זו הזדמנות להגיד תודה.

[יעל_צ*]

@}

[קיומי*]

שולחת באהבה תזכורת לכל מי שכמוני יש לו זיכרון קצר ומלאכה מרובה: את השיר "הכל משתנה" מאת מרסדס סוסה

אחד השירים האהובים עלי (בזכות ציפורי )
מאוד מתאים ושייך

[אמא_של_טוסיק_דבש*]

גמני חושבת שיפה באופן חמוד.
האמת שעוד לפני שצפיתי בקישור על תבנית החינוך המוזהב, כבר קצת מקנאה.

[ציפורי*]

חמוד שאתן חושבות שזה "יפה" . אני מרגישה כמו בשיחת ילדות -חברות-חמודות
מזכיר לי שלא מזמן שאלתי אשה שגילה קרוב לשישים איך היה באיטליה והיא ענתה- היה יפה מאוד.
וחשבתי שפעם יפה היה תיאור שגור לחוויות ולא רק לחפצים (יש את זה בספרים ישנים), ושזה הרבה יותר מוצא חן בעיני, לחופשה למשל, מאשר "כיף".
אחד השירים האהובים עלי (בזכות ציפורי
באמת? מרגש אותי..

[ענת_ג*]

וחשבתי שפעם יפה היה תיאור שגור לחוויות ולא רק לחפצים
אוי, נכון מאוד!
אין לי ברירה אלא להעתיק את מה שתלוי לי על הקיר, שיר שחיברה בתי הגדולה כשהיתה בת ארבע בערך ולמזלי הגדול שמרתי אותו:

קמתי בבוקר היה לי יפה
ירדתי למטה במדרגות
אז אמא ביקשה שאעלה כדי להתלבש
אז ירדתי אחרי שהתלבשתי
ושטפתי גם פנים
אחר כך אני עשיתי מין עבודה
עבודה כזאת יפה
שלא היתה אי פעם במקום שלנו
והנה עכשיו אתם שומעים אותי
שרה על זה,
על זה השיר הזה,
על העבודה עכשיו אני שרה


(ככה היה החינוך הביתי בבית שלנו. ילדים עושים דברים ואמא כותבת כל תנועה שלם בהיסטריה לא להשמיט אף מילה.)

[מוריה_הר*]

ענת, חשבתם לבוא לקתידא? יש פה צימרים זולים ומגניבים, מטפלים בשפע ואני מבשלת אוכל טבעוני מפנק לבוקר או לערב או בכלל דברי איתי אם תרצי 054-5951654

[מוריה_הר*]

אה, ולגבי הקמפינג- חניון ירוק ליד בית הלל עונה על ההגדרה, שקט יחסית קרוב למים וממש נעים... אך יקר!- 65 ש"ח לאדם ללילה ....

[ענת_ג*]

תודה רבה! זה המחיר בחניונים שבדקתי. אבדוק . זה לא נורא בתוך אתר הקיאקים?

[ציפורי*]

יש בקיבוץ דפנה.

[מיכל*]

רק עכשיו ראיתי את השאלה שלך לגבי מכונת הכביסה
אני לא יודעת אם זה עוד רלוונטי אבל מכיוון שהשיטה שלנו עזרה (אינטרנטית) גם למישהי אחרת
אכתוב אותה בכל זאת

מה שהיה אצלנו פעם זה שהצינור, או הפילטר, היה נסתם,
והיינו מתקנים את זה על ידי נשיפה לצינור

תיאור מפורט: בשלב שהמכונה מלאה מים, מוציאים את הצינור של המים שהולך לביוב
אוחזים אותו , מסביבו, בכף היד כך שיוצרים מעין "טבעת" מסביב לקצה, ולתוך הטבעת הזו של היד נושפים בחוזקה
כך שאין מגע של הצינור עם הפה, וכל האויר ננשף פנימה
נושפים ממש חזק וצריך לשמוע גולו גולו של התערבלות המים, מן בועות כאלה,
אני לא זוכרת אם המים מתחילים לצאת מייד כשהסתימה נפתחת, או שצריך להפעיל שוב את שלב הוצאת המים מן המכונה ואז רואים (שומעים) שזה יוצא
אם זה לא עוזר מנסים עוד כמה פעמים
לנו לפעמים לקח 2-3-4 נשיפות חזקות כאלה עד שזה שחרר את זה
היינו עושים את זה פעם בחודש בערך.
אני לא זוכרת בדיוק כי בסוף המכונה הלכה עם קלקול רציני יותר.
בהצלחה

[חוט_השני*]

הי ענת, טסנו לפני כמה ימים לתקופה ארוכה והשארנו את האוגר הסיבירי למשמרת אצל הבני דודים (אלון הגליל) אם תרצו לאמץ אותו אנה כתבי לי מייל ואשדך ביניכם. Yoavshani בג׳ימייל{@

[יעלי_לה]

סליחה

[ענת_גביש*]

שלום לכולם, שמחה לספר על פרוייקט הוצאת ספרי "שימי קצת כורכום" באמצעות מימון המונים בהדסטארט.
בספר קטעים מראשית האימהות, ההנקה, המיטה המשותפת, הלבטים, העייפות, הקשיים והאהבה, והלאה לאן שהחיים לקחו.
אשמח לתמיכתכם בפרוייקט.
הסכום הנאסף הוא הסכום הנדרש להפקת הספר והוצאתו לאור.
בתודה רבה ובהתרגשות, מענת
קישור לפרוייקט: https://headstart.co.il/project/51402?edit=true

[עירית_לוי]

התרגשות שיא

[קור_את*]

ואו! ברכות חמות.
איזה כיף לראות את השם שלך פה!!

[בשמת_א*]

גם פה

[ענת_גביש*]

שמחה לספר שהספר שלי "שימי קצת כורכום" הצליח בפרוייקט מימון ההמונים ב"הדסטארט" ויוצא לאור.
בתיאור הספר, באתר של הדסטארט, כתבתי הומאג' לבאופן האהובה, (כל כך הרבה שנים לקח לי להבין שאת בת!)

"אני אימא לשלושה ילדים, כלבה ושני חתולים.
את הסיפורים התחלתי לכתוב בלילות ההנקה הארוכים, בחשכת החדר מול אורו המהבהב של מסך המחשב.
תחת שמות עט שונים, הקלדתי ימים חודשים ושנים ביד אחת, כשהשנייה אוחזת בגוף קטן מתוק ומגרגר חלב.
לא הייתי לבד. לילותיו של העולם רחשו אז ומלאו במיניקות לילה שהקלידו ביד אחת, והן היו חלק מרגש ומשמעותי מעולמי.
הסיפורים מבוססים כולם על אירועים אמיתים ומובאים בספר לאו דווקא בסדר בו נכתבו."

לרכישת הספר: https://headstart.co.il/project/51402?e ... 7aCJ79JpW0

[עירית_לוי]

[קור_את*]

נפלא!

[ענת_גביש*]

תודה