עזרה במציאת שמחת החיים

[אנונימי]

הועבר מככר השוק

[אשמחלשמוח*]

מבקשת עזרה במציאת שמחת החיים שלי.
פתאום הבנתי שהיא אבדה לי אי שם בתחילת שנות העשרים שלי, וכעת, כ-20 שנה אחרי החלטתי להשיבה אלי.
כל עזרה תתקבל בברכה, תודה

[עוד_הריונית*]

אולי תשמחי להשתתף באיזה קורס ראג'ה יוגה באיזור מגורייך.

[פלוני_אלמונית*]

או לקרוא את לחיות מתוך שמחה..

[סאלי_תדמור*]

וכעת, כ-20 שנה אחרי החלטתי להשיבה אלי.

איזה יופי שמחה לשמוע שהחלטת...
את מוזמנת לפנות אלי. מרשה לעצמי לנחש שלא איבדת את שמחת החיים שלך. אני חושבת שאיבדת קשר איתה @} וזה יותר טוב

[בשמת_א*]

_מבקשת עזרה במציאת שמחת החיים שלי.
פתאום הבנתי שהיא אבדה לי אי שם בתחילת שנות העשרים שלי, וכעת, כ-20 שנה אחרי החלטתי להשיבה אלי.
כל עזרה תתקבל בברכה_
אני ממליצה לך על הספר "רוח פנימית" מאת אייל פוליטי. אני מצאתי את הספר דרך האינטרנט ושלחו לי בדואר מהחנות.

[שיר_ה*]

מבקשת עזרה במציאת שמחת החיים שלי.
אולי מתאים לך לפתוח דף בנושא? אז תוכלי לקבל התיחסויות יותר מעמיקות. את יכולה עדיין לשאול בככר, אבל לבקש שיענו בדף ולכתוב את שמו.
בכל מקרה, אין ספק שתמצאי , כיוון שכבר יצאת לחפש. דרך צלחה!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

בשביל להחזיר את שמחת החיים צריך ספרים?
אני ממליצה פשוט לצאת לרקוד!
ו/או להתחיל בנסיעות קצרצרות למקומות חדשים באופן קבוע (לא משנה אם הם רחוקים או קרובים).

[אפרת_מ*]

אני ממליצה פשוט לצאת לרקוד!
לגמרי לזוז ולרקוד.
וממליצה בחום על טיפול בשיטת "המסע". מניסיוני, אחד הדברים היותר יעילים בסביבה.

[אנונימי]

שלום יקרה, ממליצה לך בחום על לימודי ימימה ועל אביטל ברעם בפרט, תהליך עמוק ומענין אל חייך
מאוד מבינה אותך וגם מזדהה, כואב להיות שם אבל היכולת לראות זאת היא תחילת העליה

[בשמת_א*]

בשביל להחזיר את שמחת החיים צריך ספרים?
זה, אולי (-:
מה שאני אומרת הוא, שיש כמה סיבות לאובדן שמחת החיים. הספר הזה נותן מפתחות. ראשית, לגלות מדוע איבדת את שמחת החיים. שנית, הגילוי יבוא עם הגילוי מי את ומה מצית בך את שמחת החיים. אלה מפתחות לראות דרכם את כל החיים ולחולל שינוי.
אני לא יודעת לעשות הילינג, אני יודעת להמליץ על מורים שעוזרים לגלות את הדרך.

[נועה_ברוך*]

כדי שתוכלי לקבל עזרה משמעותית כדאי שתתני קצת פרטים על עצמך - מה את אוהבת? מה יכול לשמח אותך?
בהצלחה בדרכך @}

[רוקדת_לאור_ירח*]

בקשר לאבדן שמחת החיים: אני מלווה עבודה אישית בהקשר של יצירתיות, דרך האמן. לאו דווקא לאמנים, באמת יותר תהליך שעוזר להחזרת החיוניות והיצירתיות לחיים באופן כללי. חוץ מזה, ההמלצה שנתנו לך כאן לרקוד היא המלצה שאני חותמת עליה בשתי ידיים, אם זה משמח אותך.
אשמח ללוותך

[אשה_באמצע_החיים*]

אין לי הצעות לטיפולי קסם, אני פשוט חשה רצון לעודד אותך ,
ולהגיד לך שאפשר לשמוח כמעט בכל מצב ואני עובדת על זה קשה בימים אלו ממש.
אני גם מטופלת אצל אישה חכמה שלא מוותרת לי,
אם תרצי ואת גרה באזור פ.חנה אשמח להמליץ
מאד מזדהה עם הרצון לשמוח,
כתבי בככר אני מבקרת שם מדי פעם.

[הולנדי_ה*]

שיטה קלילה שפיתחתי כדי לעזור לעצמי (עלי זה עובד אבל זה לא מדעי... )מקווה שתוכל לעזור גם לך :
לנסות לספור בסוף כל יום עשרה רגעים קטנים של שמחה/תחושת הקלה/חיוך על השפתיים וכדומה. זה יכול להיות שטות קטנה שעושה את היום קצת יותר קל משהו כמו המטופל שלי אחר לפגישה אז הספקתי לשתות כוס תה בנחת ולטלפן לאחותי, או בדיחה של הילד שהצחיקה אותי, או שיחה לא פשוטה שעברה בשלום וכ"ו. בהתחלה קצת קשה לפשפש במה שעבר במהלך היום ולאתר עשרה דברים משמחים כאלו אבל בהדרגה זה הופך להיות כל כך קל שכבר חיים את היום יום תו"כ "חיפוש" אחר שמחות קטנות כאלה. בסוף מתברר שכל היום שלנו מלא בשמחות קטנות וגדולות וכבר אי אפשר שלא להרגיש בשמחת החיים. בהצלחה.

[נוצ'קה*]

מתחברת להולנדיה.
מוזמנת ל דף הודיה יומי בשבילי זה עובד!

[אלה_חורי*]

הי
שמתי לב שהשאלה שלך נגעה בהרבה אנשים....
שבחרו להגיב לה
היא נגעה גם בי
יש בה משהו שעשה לי להרגיש שהיא באה ממקום אמיתי
ממקום שפתוח לעזרה...
וזה מקום מדהים בעיני
בגלל ההזדמנות שבו.
אני תוהה מה להציע לך
ממה שאני מכירה
איך להתחבר לשאלה ששאלת..?
הרי יש דרכים שפזורות בהמון מקומות , עצות ספרים, מורים
אולי להציע לך שתבדקי מה היית רוצה כרגע?
תמיכה?
שיחה מחזקת?
ספר שעזר למישהי?
אולי משהו אחר?

מקווה שהתחבר לך
ואם לא
בטוחה שמשהו יתחבר

בברכה

[אמא_ללי*]

אם מתאים לך, אולי את יכולה לספר מהי שמחת חיים בשבילך.
ואיזו הבנה היתה לך לגביה (או לגבי היעדרה...) לאחרונה.
הרבה פעמים זו נקודת פתיחה טובה כדי להבין מה קורה.

[נותנת_אור*]

וכעת, כ-20 שנה אחרי החלטתי להשיבה אלי.
נדהמתי שאחרי 20 שנה במצב X, נזכרת שפעם היה יותר טוב. הרבה אנשים סביבי פשוט מתרגלים למצב קיים ולא מנסים לשנות אותו.
אז אין לי ספק שמכאן את יכולה רק לצמוח ולהשתפר. רצון זה דבר חזק...

הציעו לך הרבה דברים יפים, אני גם אכתוב כמה:

• לאמץ כלב או חיה כלשהי
• ללמוד לעשות משהו שתמיד רצית ולא העזת (תפירה, פיסול בקרמיקה, קורס בשוק ההון, תופים, יריית חצי אהבה על אנשים וכו')
• להתנדב במסגרת כלשהי שמדברת אליך (או או, כמה שזה נותן!)
• לטייל. גם אם אין פרטנר. לצאת לטבע. לחפש בגוגל הצעה למקום שקרוב או רחוק ממך ופשוט ללכת. הכי טוב לנסות לגרור איתך חברה (ועל הדרך לחדש קשר עם אנשים מהעבר שהטיבו עמך)
• להסתובב בשכונה שלך, אבל בשעה שונה מזו שאת בד"כ מסתובבת בה, והכי חשוב - ברוגע. השבוע עשיתי את זה לעת שקיעה, ודאגתי גם ללכת על המדרכה המקבילה לזו שאני הולכת אליה, ופתאום שמתי לב לכל מיני דברים יפים: פרחים ופריחות שלא ראיתי קודם, חתולים יפים, משפחות, קרני שמש רכות. כל כך הצטערתי שלא הייתה איתי מצלמה. הכל נראה פתאום אחרת...

ניסית לחשוב פעם למה היא אבדה? מה הפסקת לעשות שמשמח אותך? מה התחלת לעשות שעשה לך פחות טוב? הפתרונים - אצלך...
לי מאוד עוזר לשבת עם רשימות ופשוט לרשום : מה טוב לי, מה רע לי. כשאני שמה את הקלפים באופן גלוי על השולחן קל לי יותר להכיר במציאות ולהתחיל להניע אותה לכיוונים שעושים לי טוב יותר.
אני מאחלת לך בהצלחה רבה, ומודה לך שהעלית נושא כזה לדיון. זה גרם לי להבין ששמחת החיים צריכה לקבל מקום גבוה בסדר העדיפויות - זה מהדברים שפשוט יכולים לדעוך אם לא מקדישים להם טיפטיפונת של יחס. @}

[טל*]

לקבל עזרה. ולחפש את מה שעובד הכי טוב בשבילך. לי עובדת ההומיאופתיה. חשוב לקבל תמיכה, טיפול במגע נעים, לדבר עם חברה, ולהחזיר את השאלות הבסיסיות, כמו: מה אני רוצה עכשיו, לתת תשובה, לעשות דברים שאני אוהבת עכשיו. לנוח, ולקבל אותי, להאמין למרות, שהמצב הפיך. ואפשרי להחליט, ללמוד, להחזיר שמחה ומלאות ומשמעות.לדעת שהכל בסדר, ויש המון טוב, צריך לבחור לראות ולהרגיש את מה שיש.

[אשמחלשמוח*]

תקשיבו! אני ממש בהתרגשות.
לא ידעתי שנפתח דף בעקבות ההודעה שלי ועכשיו במקרה גיליתי אותו.
תודה תודה לכל מי שכתבו. תודה על העצות והרצון והרעיונות ובכלל. תודה

[אשמחלשמוח*]

אז אשתף קצת.
בעצם קמתי בוקר אחד, יותר נכון רק התעוררתי, וחשבתי על מיליון דברים ופתאום הבנתי את זה. שפעם הייתי אדם שנהנה מהדברים הקטנים בחיים, שצחק הרבה, שהסתכל על החיים בקריצה שאהב עשות לפעמים שטויות ולדבר לפעמים על כלום . ובלי לשים לב זה דעך עם השנים. הכל נהיה רציני וכבד. אני עדיין עם הומור וצוחקת לפעמים אבל היומיום. היומיום נהיה איכס. יש הנאות קטנות כמובן אבל התחושה הכללית היא כבדה, רצינית. הכל קשה. הכל נורא רציני וחשוב. ובאותו בוקר הבנתי שלא עוד. אני כבר לא אוהבת את עצמי. רוצה לחזור למה שהייתי.
והאמת? אני עכשיו באחת התקופות הגרועות בחיי. רואה את התחתית מלמטה. בקושי מחזיקה את הראש מעל המים. מתמודדת עם כמה דברים כבדים ויש ימים שחורים. ודווקא בתוך זה באה לי פתאום ההארה.

[אשמחלשמוח*]

כבר כמה שנים שאני כל הזמן בהתפתחות ושינוי ומודעות. באמת ומבפנים משתנה. לבד ועם עזרה, כל פעם לפי מה שמתאים.
ולא יודעת למה, בתקופה האחרונה מוצאת את עצמי המון פעמים מספרת לילדים על דברים שעשיתי פעם. כשהייתי נערה/ילדה/בחורה צעירה. ואיך שהם מסתכלים עלי, לא מאמינים שזו אני. ולאט לאט הבנתי, הם בכלל לא מכירים את הצד הזה שלי. ופתאום ראיתי הכל מהעינים שלהם וראיתי את ההורים שלי. אתם מבינים? נראיתי לעצמי מהמבוגרים המבאסים האלה כמו ההורים שלי. ונפלו עוד מלא תובנות שקשורות לזה. על היחסים שלי איתם, על זוגיות, על חברות על החיים. על הכל. ואז קמתי באותו בוקר בידיעה שאני חייבת למצוא אותה בחזרה. את השמחה. החיים שלי הם לא מה שדמיינתי שיהיו ולא מה שאיחלתי לעצמי פעם. החיים שלי היום הם בדיוק הסיבה שלא בא לי להיות מבוגרת. וידעתי שכדי ליהנות מהחיים בהמשך וכדי להנות מהגיל שלי וממקומי בעולם אני צריכה לעשות את זה אחרת. שונה מהדפוס שבלי לשים לב חיקיתי. ומיד התנסחה לי ההודעה שכתבתי.
והאמת, שציפיתי למן עזרה אנרגטית בעיקר. אפילו לא בטוחה למה ממש ציפיתי. רק רציתי לשתף בתובנה המופלאה הזאת. להזמין תמיכה מהקוסמוס.

[אשמחלשמוח*]

קראתי כל מה שכתבתם. חלק כבר אני עושה וחלק בהחלט אנסה ואאמץ. וכבר נפלו לי עוד אסימונים.
והעיקר, אני יכולה לספר שנעים לי יותר. הזעזוע מעצמי ביחד עם התובנה ויחד עם התקופה הקשה הזו פשוט עשו שינוי. בהחלט מרגישה ביומיום שינוי. ועוד היד נטויה. יודעת לאן רוצה להגיע. ולכן הכל טוב- ספרים, טיולים, מחששבות, לבד, יחד, ריקודים, חברות. הכל הכל. כל דבר יתרום את חלקו.
היתה פעם סדרה בטלויזיה, לא זוכרת עכשיו איך קראו לה, על משפחה. לה קראו ג'יל והוא היה שיפוצניק או משהו כזה. והכל היה נורא בהומור ובטוב, גם כשהם כעסו וגם כשדבירים השתבשו ועם הילדים שלהם. ונזכרתי לפני כמה זמן, שהייתי רואה את זה עם בן הזוג שחייתי אתו אז, וחלמנו שככה יהיו החיים שלנו. אהבה והומור. וכשנפרדנו הוא אמר משהו על זה שכמה אני שונה ממה שאני אומרת שאני רוצה, כמה התנהגות שלי שונה ממה שהגדרנו . והיום, איפה הם ואיפה אני? מאחלת לעצמי להיות שם במהרה בימינו.

[אשמחלשמוח*]

וואו. פרקתי כמה סלעים מהלב.
תודה על כל התגובות ותודה על שגרמתם לי לכתוב ולכתוב ולשתף. איזה כייף.
ימים טובים ושמחים לכולם.

[נועה_ברוך*]

והעיקר, אני יכולה לספר שנעים לי יותר. הזעזוע מעצמי ביחד עם התובנה ויחד עם התקופה הקשה הזו פשוט עשו שינוי. בהחלט מרגישה ביומיום שינוי. ועוד היד נטויה. יודעת לאן רוצה להגיע. ולכן הכל טוב- ספרים, טיולים, מחששבות, לבד, יחד, ריקודים, חברות. הכל הכל. כל דבר יתרום את חלקו.
איזה יופי!
אין כמו זעזוע (עדיף קטנטן) כדי להתעורר ולנוע , והיכולת שלך לקחת מהכל ולראות אותו תורם לך - מראה כמה את פתוחה ומבקשת את השינוי.
וברגע שיש נכונות כנה ופנימית דברים במציאות מתחילים לזוז.
הדרך שהתחלת קורנת אור ומקדמת אותך לבריאות

והאמת? אני עכשיו באחת התקופות הגרועות בחיי. רואה את התחתית מלמטה. בקושי מחזיקה את הראש מעל המים. מתמודדת עם כמה דברים כבדים ויש ימים שחורים. ודווקא בתוך זה באה לי פתאום ההארה.
אלו התקופות המאירות. מי שמצליח לקלוט את האור (לא בקצה המנהרה) בזמן ששקוע בחרא צפויה לו דרך מרתקת, מלאת תובנות, הבנות והפתעות.

תמשיכי לשתף @} התהליך שאת עוברת מסקרן ומרגש.

[קוראת*]

רק אתרום תרומה צנועה לדף ואומר שלסדרה שהזכרת קודם קראו שפץ ביתך

וחוץ מזה, מאוד מזדהה עם הדברים שאת כותבת. מקווה ומאמינה שאת בדרך לשינוי המיוחל.