עולה למקיף

[מירי*]

היי אני מירי
פתחתי את הדף הזה בגלל כמה סיבות:
א. אני עומדת לעלות למקיף שנה הבאה ובגלל שאני לומדת די בסדר אני רוצה להתקבל למסגרת מיוחדת כדי לקדם את הלימודים שלי פי 2 ממה שהם עכשיו ואני אשמח לקבל עצות
ב. קשה לי להשתלב בבית הספר החדש שלי למרות שאני נמצאת בוא כבר שנתיים אין לי אף חברה
ג. כשאני יוצאת עם אחותי לאיזשהו מקום היא עושה לי בושות מתחילה לבכות על שטויות לצרוח ולא להקשיב לי זה מעצבן ואפילו שדיברתי אתה כמה פעמים וגם דיברתי עם ההורים איתה ובלעדיה ואפילו לאחרונה איימתי עליה פעמיים שאני לא אצא איתה יותר לשום מקום היא ממשיכה

[מירי*]

אני מעוניינת לעדכן את הבלוג הזה לעיתים קרובות ומקווה שנוכל לדבר לעיתים קרובות הינה קצת רקע עלי:

אני בת 12 ומתעניינת בסוגי הלימודים למינהם בעיקר מדעים חשבון וכתיבה יוצרת. אני חובבת ספרים. מיסטיקה ופילוסופיה מעניינים אותי מאוד. אני משתדלת להוציא את המיטב מלימודי ואני אוהבת לדבר באנגלית למרות שהשגיאות שלי באנגלית איומות. אני אוהבת לבשל למרות שאין לי ניסיון רב בבישול אני אוהבת אומנות וקפיצה בגומי ובחבל. אני הננסית של הכיתה 127 ס"מ ואני בכיתה ו' איני מיטיבה להיתחבר עם חברי מהבית ספר החדש למרות שאני נמצאת בו שנה וחצי מעריצה נלהבת של הארי פוטר ונגה מרון אני חובבת את כל הסוגים של הספורטהתאמנתי שנתיים בג'ודו ועכשיו אני בנבחרת של ההתעמלות אומנותית אני אוהבת את השם איילה אנשים אומרים לי שהוא מתרים לי אבל השם האמיתי שלי הוא מרים. אני אוהבת שירים ישנים אני בפרויקט למצטיינים (עיניין של מזל אני בכיתת מוכשרים ולא בכיתת מחוננים אז אל תיקחו אתזה ב'וואו' כי אפילו במבחן הקבלה לא היו שאלות בנושא בית ספר חוץ מאחת) משתוקקת להגיע לחטיבת ביניים למרות שאני מתה מפחד שלא אתקבל לכיתות הגבוהות וגם אין לי מושג בכלל על המקיף ולעיתים מדברת במילים נמלצות שבגללן אני נשמעת מבוגרת אל תיקחו את הרושם הלא נכון.
הינה לכם רשימת דברים שאני אוהבת לעשות אז רק קיטפו נושא ונתחיל לאכול אותו (זאת אומרת לדבר עליו)
נ.ב. אני אוהבת לתת עצות ושוקלת להיות יועצת או פסיכולוגית מה דעתכם?

[שרון_ג*]

מירי שלום,
ברוכה הבאה @}
דף בלוג?

מציעה לך להכנס לדף פתיחה להבין קצת יותר לגבי האתר..
אם תכתבי בשדה ה"מאת" את השם עולה למקיף, כל אחד יידע שזה הדף שלך ויוכל להכנס אליו אם יראה אותך כותבת.

המון בהצלחה במקיף,
שבת שלום!

(ואגב, השנה אני אהיה בת 18 פעמיים...)

[נעמה_נובק*]

שלום מירי(-:
אני תמיד תמיד שמחה להכיר עוד ילדים חדשים
ולי זה לא משנה אם את בבית - הספר או בבית
יש לי גם חברים לא בבית אבל לא הרבה מאוד
ואני רוצה קצת קצת לספר לך מה אני עושה בבית(())
אני רק עושה מה שאני רוצה אבל לפעמים אני
גם רוצה ללמוד בגלל שאת רואה שאני כותבת
בלי עזרה נכון ואני גם לומדת דברים אחרים
כמו לטפס על עצים כמו לצייר(-8

רק שאלה למה את רוצה
ללמוד כפול אולי הדעות שלי שונות משלך
טוב אני מאחלת לך בהצלחה במקיף
נעמהD-:

[נעמה_נובק*]

אופס
כן אני בחינוך ביתי(())

[טובי_י*]

היי מירי, תתחדשי על הדף

נ.ב. אני אוהבת לתת עצות ושוקלת להיות יועצת או פסיכולוגית מה דעתכם?
דעתי שזה כיוון מצויין. פסיכולוגיה זה תחום מעניין מאוד, ואם את נהנית לתמוך ולייעץ זה יכול להיות יופי.

[מירי*]

תודה גם אני חושבת שזה תחום מעניין מאוד אם את רוצה ויש לך זמן את יכולה להיכנס לדף הראשון שלי: עזרה לאחרים
יש כמה עצות שנתתי שם אז אשמח לשמוע את דעתך לגביהם
רק יש לי ספקה אחת : זה מקצוע יותר של רגשי מאשר פיזי ואני פוחדת שזה יכול לפגוע בי
את חושבת שזה אפשרי?

[טובי_י*]

מירי, ראיתי שכבר ראית שעניתי בדף השני שלך.

בכל מקרה רציתי גם להתייחס לזה שכתבת שאין לך אף חברה בבית הספר שלך.
קודם כל, את רוצה חברה בבית הספר?
יכול להיות שנח לך ככה?


אם את רוצה חברה, אולי תכתבי למה לדעתך אין לך? מה את חושבת שגורם לזה?
אגב, חברות מחוץ לבית הספר כן יש לך?
אולי נצליח למצוא פתרון ביחד.

[מירי_מ*]

יש לי המון חברות מחוץ לבית הספר ולא אני בטוח לא רוצה שזה יהיה ככה למרות שאני חושבת שאין הרבה ילדות בבית הספר שאני רוצה להתחבר אליהם ואלה שאני כן רוצה לא רוצות

[טובי_י*]

הבנתי.
ואני שואלת, הרי בטח חשבת על זה. איך את יודעת שאלו שאת כן רוצה בחברתן - לא רוצות בחברתך?
ושאלה שנייה, למה את חושבת שהן לא רוצות בחברתך?
שאל האחרונה - ליד מי את יושבת בכתה? מישהו או מישהי שאת אוהבת, נהנית איתו או ממש לא?

[מירי_מ*]

שאלת ואני עונה:
תשובה ראשונה: אני יודעת כי אני חושבת שאלה הבנות שיותר מתאים לי להסתובב איתם- למקובלות אני לא מצליחה להתחבר (כבר ניסיתי בשנה שעברה) אז החלתטי לפחות לאלה שלא
תשובה שניה: אני יודעת שהם לא רוצות בחברתי כי כל פעם שאני מנסה להתקרב הם מרחיקות אותי בתוקפניות וזה מעליב לפעמים עד דמעות
תשובה שלישית:אני יושבת ליד ילדה בשם מיטל אני די נהנית איתה אבל אין לנו נושאים משוטפים בגלל שהיא לא ברמה הלימודית שלי והטעם שלה הוא ההפך הגמור משלי
אני מרגישה שאני לא שייכת לכיתה הזאת וזה ממש מדכא אותי לפעמים זה גם מפריע לי ללמוד

[מירי_מ*]

נכנסתי לחדר מחשבים בכיתה שלי ושם חיכתה לי אכזבה מישהו מחק את התיקיה שלי!!!
מישהו יכול בבקשה להגיד לי איך להתמודד עם כיתה שפשוט לא מוכנה לשלב אותך?!

[טובי_י*]

מירי יש לי כמה דברים לכתוב לך.
ההודעה שלך על המקובלות הזכירה לי משהו שקרה אצלי בכיתה ו'. כשחילקו את הכיתה שלי ופיזרו אותה בין כיתות אחרות. אבל על זה אני ארחיב בהזדמנות אחרת.

אני יכולה לומר לך כמה דברים ככה מיד:

1 מי שלא רוצה בחברתך - את לא צריכה בחברתו! למרות שמאוד מאוד קשה לא לנסות להתחבר למקובלות, הרי י שלהן הרבה כח והשפעה. אבל תחשבי רגע בהגיון, מי שלא רוצה בחברתך, גם מבלי לנסות להכיר אותך מבפנים - לא שווה שיקבל את כל הרגישות, והחכמה שלך. למרות שמאוד קל לכתוב לך את זה והרבה יותר קשה לבצע. אני באמת מציעה שתנסי רגע להסתכל מצד על הכיתה שלך, למשל תרכיבי משקפיים דמיוניות של סטודנטית לפסיכולוגיה שחוקרת את הכיתה שלך במשך כמה שבועות. תדמייני שאת מגיעה עם מחברת וכותבת מה שאת רואה. ומה את בעצם רואה?
מה שאני רואה!
כי אני מבחוץ, נכון?
אני רואה נערה חברותית, רגישה, אינטלגנטית שמאוד מאוד רוצה להתחבר לבנות מאוד מסוימות. הבנות האלה לא רוצות בחברתה, גם מבלי שהן מנסות להכיר אותה. למרות שיש להן לבנות האלה הרבה כוח, הן מקובלות, כולם רוצים להיות בחברתן, ומאוד קשה לא לרצות להתקבל על ידן. למרות כל זה, הנערה הזו מרוב נסיונות להתקבל בחברתן - מפסידה כל כך הרבה דברים טובים אחרים בסביבה שלה.

למשל היא מפסידה הרבה אנרגיה. כי היא כל הזמן עסוקה בלנסות להתקבל לחברתן היא גם נפגעת לא מעט (כמו שציינת- עד דמעות). כלומר יש פה בזבוז של זמן ורגש בנסיון להתקבל לחברה של בנות שכל מה שהנערה הזו מקבלת מהן זה רק כאב ואכזבה. היא גם מפסידה אפשרויות אחרות לחברות, כי היא כל כך מרוכזת בלהתחבר אליהן שכל דבר אחר , נראה פחות חשוב. אולי אפילו הי אמפסידה קצת ריכוז בלימודים כי זה הופך להיות מאוד מטריד, כלתחושת הלבד הזאתי שכבר לא נעים ולא קל להתרכז בלימודים.
בקיצור הנערה הזו מפסידה כל כך הרבה...
אבל הבשורה הטובה היא שהיא יכולה אם היא באמת באמת תבין כמה כח יש לה, וכמה היא יכולה לבדה לשנות את ההרגשה שלה מהרגשה רעה וקשה להרגשה טובה ומחוזקת. כמו בכל דבר, בנוסף לאמונה בעצמך צריך גם סבלנות והשקעה וכדאי מאוד גם להעזר במישהו . סבלנות והשקעה נדמה לי שיש לך, אמונה בעצמך גם יש לך אבל תמיד טוב לחזק את הדברים האלו. ועזרה ממישהו - ארחיב בסוף ההודעה.בקיצור, את במצב די טוב כשחושבים על זה. כי זה תלוי בך. הרבה יותר נחמד לפתור בעיות שתלויות בנו ולא להיות תלויים באחרים או להיותחסרי אונים.

הנסיון שלך להתחבר למקובלות ולא להתחבר לאחרות נשמע כמו לעבוד הרבה שעות בבייביסיטר, לחסוך כסף - לקנות שרשרת מאוד מיוחדת, שמאוד רצית הרבה זמן ואיך שבאת לענוד אותה - היא התפרקה. ואז שוב פעם לעבוד הרבה בבייביסיטר, לחסוך שוב הרבה כסף ושוב לקנות את אותו סוג של שרשרת מתוך כוונה שהפעם היא תחזיק מעמד . ושוב פעם השרשרת מתפרקת ברגע שאת עונדת אותה. אחרי שהשרשרת מתפרקת שוב ושוב, לא שווה כבר לשנות כיוון? להשקיע כסף במשהו אחר?
מה שכן, לא שווה לוותר על הרצון בשרשרת. שווה לעבוד שוב הרבה לחסוך כסף ולקנות שרשרת אחרת , בסגנון שונה, אולי פחות מושכת, ופחות זוהרת - אבל כזו שתחזיק מעמד ותשרת אותך, ובטח לא תגרום לך אכזבה עוד הפעם.

אני מתכוונת שלפי דעתי הבנות המקובלות מסמלות בשבילך שרשרת זוהרת שאם רק תקני אותה תרגישי נהדר. אולי את חושבת שזה נכון - אולי ברגע שנהפכים להיות מקובלים דברים נראים אחרת (למרות שזה ממש לא ככה, גם למקובלים יש המון בעיות בינם לבין עצמם, כמו לכולם). אבל מה שחשוב זה שכרגע
כל מה שאת מקבלת מהן זה אכזבה וכאב ועוד אכזבה וכאב.

ואני חושבת שבמקום לקנות שוב ושוב שרשרת שמאכזבת, שווה לקנות שרשרת יפה, אבל מסוג אחר. כלומר להתחבר לחברות אחרות, שהן יותר אמינות ושהן רוצות בחברתך . גם אם הן לא הכי מעניינות, לא מקובלות, או לא כל כך כייפיות. בשלב ראשון לפי דעתי, את צריכה לדאוג לעצמך שתהיה לך חברה או שתיים בכיתה, שלא תרגישי כל כך לבד. שתהיה מישהי שאכפת לה ממך, ולך ממנה.

1. אני גם מניחה, אולי אני טועה, אבל בכל זאת, שאת לא רוצה להתחבר לבנות אחרות אולי כי הן לא מקובלות? ואז בעצם תיכנסי להגדרה בעיניי המקובלות של להיות חברה של לא מקובלות?

תראי, שנתיים את בכתה הזו. מה יש לך להפסיד? ניסית כבר בדרך הרגילה, לנסות כל פעם להתחבר למקובלות ולא הלך. מצד שני גם לא ניסית להתחבר לבנות אחרות (הלא מקובלות?) כי שם לא מעניין לך וגם כי... הן לא מקובלות. אז הנה עוד סיבה טובה לשנות את הגישה. אם ניסית משהו שנתיים והוא לא עבד, שווה לשנות כיוון.

את מספרת שיש לך חברות מחוץ לבית הספר, אז סביר שיש לך יכולת להתחבר עם אחרות. ככה שלא נראה לי שיש לך בעיה להתחבר . וזה יופי.
הרי להרבה אנשים יש בעיה מאוד גדולה להתחבר עם אנשים אחרים, גם בבית ספר וגם מחוץ לבית הספר, גם ילדים, נוער וגם מבוגרים. אצלך לפי מה שהבנתי הבעיה היא רק בכיתה.

לכן הייתי מציעה באמת ובתמים ליצור קשר חברי עם בנות אחרות בכיתה. למשל, מיטל שיושבת על ידך. את כותבת שהיא לא ממש מתאימה לך, שהיא כנראה לא בראש שלך, ושהיא לא ברמה הלימודית שלך. אבל זה מה שיש כרגע . אני לא חושבת שכל החברות צריכות להיות בול בשבילנו. גם אם היא לא הכי מתאימה לך וגם אם נדמה שממש אבל ממש אין לך מה לחפש איתה, תנסי! אני יכולה לומר לך מנסיוני שנאלצתי הרבה פעמים במסגרות שונות, להתחבר עם ילדות, נערות, בחורות, שממש ממש לא רוצה כחברות - אם לא הייתי תקועה איתן! אבל זה הי העדיף על פני להיות לבד. מעבר לזה אחרי שמתחילים - לפעמים מגלים שיש הרבה דברים מעניינים בחברה החדשה הזו - שלא ראית קודם. בכל מקרה, אי אפשר להפסיד. ר קלהרוויח חברה.

אני באמת חושבת שזה חשוב להשקיע בקשר חברי בכיתה, כי גם אם הקשר לא יהיה הכי מעניין - את תרגישי שיש מישהי שאכפת לה ממך ולך אכפת ממנה, וזה יחזק אותך. וזה נראה לי כל כך חשוב כרגע. כי את נמצאת במצב, לפי מה שהבנתי, שאת מרגישה בודדה בכיתה. וזו הרגשה די זוועתית .
אני באמת חושבת שאם תחליטי, וזה הכל עניין של החלטה (!) .להתחבר לעוד בת ועוד אחת , לאט לאט תרגישי יותר טוב. להגיע לכיתה בהרגשה יותר טובה ולא מבאסת. ההפסקות תהיינה מעניינות יותר. בכלל , חברות ולא משנה כמה הן טובות או מעניינות, נותנות הרבה כח. בייחוד במסגרת סגורה כמו כיתה. עם הזמן את תתחזקי גם בינך לבין עצמך וגם בינך לבין הבנות המקובלות. את כבר לא תהיי ילדה אחת מולן, את תהיי עם עוד כמה בצד שלך.
אפילו ברמה הבסיסית, תוכלי לבוא בהרגשה שיש לך עם מי לדבר, למי לספר דברים שקרו לך, במקום לשבת שעות על גבי שעות במקום שאת מרגישה לא רצויה.

ודבר אחרון שרציתי לומר, כאנשים, יש לנו נטייה כשרע לנו שאנחנו היחידים שמרגישים כך. ושאין מישהו שיכול באמת לעזור. לפעמים אפילו הרגשה שאין אף אחד בעולם שיכול להבין בכלל מה עובר עלינו.
אם כרגע נדמה לך שאת היחידה שמרגישה ככה בכתה - זו עובדה לא נכונה. לצערי הרב , רק כשטיפה טיפה גדלים ומדברים קצת על העבר, ועל איך שהיה מגלים שלרובינו היו תחושות מלחיצות ולא נעימות ותחושות של לבד, בילדות ובנעורים. בכלל מגלים שהרבה בעיות חוזרות על עצמן אצל רוב האנשים.
ההבשורה הטובה היא - שיש מי שיודע איך לטפל בזה, בזכות תחום שאת אוהבת - פסיכולוגיה.

דבר שני שמגלים זה שאין קשר בין להיות מקובל לבין כמה אתה אדם טוב, כייפי, מעניין, מוצלח.
נכון שיש להן הרבה כח מבחינה חברתית ונכון שהיה משמח אותך מאוד להיות חלק מהן, בעניין הזה אני מבינה אותך. ואני לא חושבת שהנסיון להתקבל אליהן הוא נסיון לא טוב. זה טבעי שתנסי להתקבל לחברתן ואם לא היית מנסה זה היה מוזר. אבל אם לאורך זמן את מנסה , ולא מצליחה להתחבר אליהן וכל מה שקורה זה שאת חוטפת עלבונות שוב ושוב. אני מציעה שבאמת תחשבי על מה שכתבתי לך ותראי אם את יכולה להתחיל לאט לאט לשנות כיוון.


מעבר למה שאני כתבתי לך אני יכולה לומר שיועצת בית הספר מכירה הרבה מאוד בעיות של תלמידים, ובכל שנה יש להרבה תלמידים הרבה בעיות כמו שלך. גם אם נדמה לך שאת היחידה עם בעיה הזו, כאמור זה לא נכון. לרוב התלמידים יש בעיות.. חלקן חולפות, עם חלקן ממשיכים לחיות וחלקן כל כך מציקות ששווה מאוד להעזר במישהו שכבר ראה וטיפל בבעיות כאלה קודם לכן.

אולי זה לא נחשב הכי שווה ללכת לדבר עם היועצת ( אצלנו היו תקופות שזה נחשב שווהללכת ליועצת ותקופות שפחות) אבל כדאי בכל זאת ללכת אליה, אולי אחרי בית ספר, או שתניחי לה מכתב עם טלפון שלך על השולחן - ותדברו בטלפון.
זה מאוד עוזר לקבל תמיכה ממישהו שכבר עזר לאחרים עם בעיה כמו שלך בעבר.

ויש פה שני דפים שאני חושבת שתשמחי לקרוא:

לא הייתי מלכת הכיתה
מקובלים בחברה

אני חושבת שמה שהכי בולט בדפים האלה זה, כמה הבעיה הזו משותפת להרבה אנשים אחרים.

טובי

[מירי_מ*]

טובי!

(את בטוחה שאת לא פסיכולוגית?)

את אלוהית! העצות שננת לי האירו את עיניי את כל כך צודקת!
ההודעה גרמה לי המון להתרגש אני פותחת דף חדש החל ממחר בבוקר וכל העצות שלך יהיו בשימוש אני חייבת לך כל כך הרבה אבל לפני זה צרות באות בקבוצות משפט זוועתי שלמדתי על בשרי

1. הכנתי תיקיה חדשה ומחקו לי אותה עוד פעם
2. אני היחידה שלא הוזמנתי לבת מצווה של ילדה מהכיתה שלי (היא הזמינה את כל הכיתה)
3. הלכתי היום עם חברה שלי לחוג (שהייתי איתה לפני דנתיים בבית הספר רק אחרי שעברתי היא בתחברה אלי)

והיא הביאה עוד ילדה מהבית ספר הקודם ככל שהיינו יותר ביחד שלושתינו כך הרגשתי שאני יותר יותר נדחסת לפינה ונדחקת עד שמצאתי את עצמי משחקת עם אחותי הקטנה (גם החברה שלי הביאה את אחותה) ואחות של חברתי בעוד שהשתיים האלה מרכלות ומדברות בפינה מרוחקת של החדר היה לי פרצוף רציני כל הערב אחר כך חברתי שאלה אותי אם אני מקנאת אמרתי "מה פתאום!" כמובן ששיקרתי ברגע שהתחלנו ללכת השתיים שאלו אותי אם לא אכפת שהם ילכו בדרך אחרת כי זה יותר קצר לנו ולשאלה למה אני עם פרצוף תחת אמרתי שיש לי מבחן הלכתי הביתה כשאחותי מקפצת סביבי ואני מדוכדכמ עד אפר זה לא פעם ראשונה שזה קורא (גם עם בנות אחרות) נמאס לי להידחק לצד כל פעם מחדש
מה עושים?

נמאס מכל בעיות החברתיות האלה
אני שוב הולכת אל כרית הלב שלי ובוכה את כל הדמעות שיש לי אל תוכה (מנהג שלי כבר 3-4 שנים)

[טובי_י*]

ממש עצוב לקרוא את מה שעובר עלייך.

את שואלת מה עושים. אני חושבת שבגלל שהדמעות בכרית הלב נמשכות הרבה מאוד זמן, כבר כמה שנים, סביר שניסית כבר כל מיני דברים. וזה לא ממש עזר.
כי את עדיין בוכה ממצבים חברתיים שלא עושים לך טוב.
אני חושבת, שהעצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך - היא לנסות משהו שעוד לא ניסית - ללכת ליועצת בית הספר, או לפסיכולוגית מחוץ לבית הספר. יש להן ידע, נסיון וכלים רבים יותר לעזור לך להתמודד מול הרגשות והמצבים המכאיבים האלה.
זה לא נראה לי משהו שייפתר רק עם רצון טוב, אלא שצריך מישהו חיצוני ומקצועי שיוכל לכוון אותך.
חשוב לי להדגיש שאני אישית חושבת שהבעיה שאת מתארת היא מאוד מכאיבה מצד אחד אבל מצד שני לא מסובכת לפתרון. כי את נשמעת נערה מאוד רגישה, חדה, אינטלגנטית, מעניינת ועוד הרבה תכונות טובות אחרות שכן גורמות טוב לאנשים. אני בטוחה לחלוטין שאת אדם שכיף ומעניין לבלות איתו, ולכן הבעיה היא לא גדולה. כנראה שיש בעיה קטנה אבל עקשנית שגורמת לך להרגיש רע בחברת אנשים מסוימים, וגורמת להם להתייחס אלייך בצורה לא חברותית. בעיה שאינה קשורה אל מי שאת, אלא למשהו אחר - שכרגע לא ברור.
אני באמת אשמח לקרוא שאת פונה ליועצת או לפסיכולוגית מהר ככל האפשר, כבר ביום ראשון או שני (היום יום שישי).

לגבי זה שמוחקים לך את התיקיות במחשב - את בטח יודעת יותר טוב ממני מה כדאי לך לעשות בעניין ומה לא. אבל מאוד יכול להיות שפנייה שלך למורה והבהרה שכבר פעם שנייה שמוחקים לך את התיקייה - תעזור. המורה צריכה פשוט לפנות לכיתה ולתסביר שזה משהו לא מקובל ולא ראוי.
זה יכול להרתיע ולהראות שאת יודעת להילחם על שלך.
מצד שני, אם את חושבת שזה יצור אווירה של כעס עלייך, אז כדאי להניח לזה כרגע.
כמו שאמרתי את יודעת יותר טוב ממני כי את שם ויש לך חושים מספיק מחודדים בשביל לדעת איך להתמודד עם זה.

כאמור, לגבי ההתמודדות העמוקה יותר, לא רק עם המחשב, אלא בכלל עם כל היחס של התלמידים, אני מאוד מאוד אשמח ונראה לי נכון שתפני ליועצת בית הספר.
תכתבי לי.

טובי

[מירי_מ*]

אני אפנה ליועצת בהקדם האפשרי אני לא רוצה לפנות ליועצת ישירות אז אני אשאיר לה את כתובת האינטרנט אם הדף החדש שאני אפתח חרם ובעיות חברתיות בוא אני אכתוב את כל הסיפור מההתחלה ועד הסוף והיא כבר תעשה עם זה מה שהיא רוצה

מה דעתך?

[טובי_י*]

וואווו מירי, כל הכבוד על הרעיון , גאונית את!
אני רק מציעה להשאיר לה דף מאוד ברור עם הכתובת של האתר וכן שם הדף שלך.
למשל, תכתבי לה שאחרי שהיא נכנסת באתר שתקיש בדיוק את שם הדף שציינת כולל מקפים תחתונים בתוך העמודה של "חיפוש" ואז אנטר.
תצייני שזה הסיפור שלך כול פרטים שלך והכל.
ככה תוודאי שהיא לא תפספס.
בלי קשר לרעיון המעולה, אני חושבת שאת יכולה לגשת אליה גם פנים מול פנים אחרי שעות הלימודים. צריך בסך הכל שנייה אחת קטנה להיכנס לדלת שלה ולסגור מאחורייך. אני בטוחה שכשתהיי שם, תרגישי בנח להיפתח בפניה.

אולי את יכולה גם להיכנס אליה לדבר איתה מעט ולומר לה שאת כל הסיפור את מעדיפה שהיא תקרא באתר האינטרנט?
ומשם תמשיכו.
בכל דרך שתבחרי, הפנייה אליה זו ההתחלה שלך בדרך החוצה מכל הכאב הזה !

[טובי_י*]

ואני רק רוצה להוסיף. אני בטוחה שאם תשקיעי בכיוון של לעבוד על הבעיה עם מישהו מקצועי ולהתמיד בכיוון של מה שהצעתי - שהוא להתחבר עם בנות שמעוניינות בחברתך ולא ההיפך. אני בטוחה שדברים ישתפרו מאוד.

אבל חשוב לי גם להוסיף עוד משהו, תמיד, אבל תמיד בדרך לשינוי יש עליות ויש מורדות. עוד יהיו בדרך לשינוי עוד לא מעט חוויות קשות כמו שחווית. כלומר זה לא שמהרגע שאת הולכת ליועצת או מחליטה החלטות - פתאום דברים הופכים נעימים וטובים. זה לוקח זמן ובזמן הזה קורים גם רגעים לא נעימים שעלולים לייאש.

את בטח יודעת את זה... אבל חשוב לי להדגיש את זה, כי לי קורה המון. למשל, אני מאמינה שאני חושבת שאם אני אחליט ממחר לפתוח דף חדש במשהו ואהיה חזקה וכו' אז מאותו הרגע הדברים ישתפרו בכוח האמונה והבטחון שלי. אז זה מאוד מאוד נכון יש הרבה מאוד כח בהחלטות כאלה, אבל מה שעלול להטעות זה המיידיות. לפעמים יש תחושה שדברים ישתנו מהר והכי טוב שאפשר. אבל שינויים קורים לאט, מאוד לאט.. כולל הרגלים, ומיומנויות, ותכונות אופי ובכלל, לאט זו מילת המפתח. לכן, מה שלמדתי מעצמי (ואני עדיין לא לגמרי טובה בלזכור את זה כשצריך...) זה שהכי חשוב לא להתייאש. גם כשנראה שהדרך מתארכת...

ולמה אני כותבת את זה?
כי אני חושבת שחשוב שלא תיכנעי אם בעוד שבוע תרגישי עוד פעם זוועה בגלל משהו שעשו לך, וזה יגרום לך להתייאש ולהפסיק לכתוב/ללכת ליועצת או להתמיד בהתעלמות מהמקובלות ובהשקעה ביצירת קשר עם בנות כמו מיטל .זה לא אומר שלא כדאי ואפילו רצוי לבכות ולכעוס ולהעלב! לדעתי במקרים של פגיעה כלשהי צריך לאפשר לעצמך לבכות כמה שצריך, ולרחם על עצמך כהמ שאת רוצה ולקטר הכי הרבה שמתאים לך, וכל מה שמרגיש לך נכון ברגע שאת מרגישה את כל מה שאת מרגישה. אחרי זה - אפשר שוב לחזור למסלול הרגיל שהחלטת עליו מהתחלה, ליצור קשר עם בנות שאת מאמינה שחברתן תעשה לך טוב, שתתקבלי על ידן, ובכלל ליישם את הכלים שתיתן לך היועצת (ואולי גם אני).
בקיצור, אני מציעה שחלק מההכנה שלך לקראת הדרך הזו שקראת לה יפה : "פתיחת דף חדש" תהיה גם ההבנה שעדיין יהיו רגעים לא קלים וזה בסדר גמור, זה טבעי, צריך לאפשר את זה - ולהמשיך שוב אחרי הרגעים האלו בדרך שקבעת לך.

[פלוני_אלמונית*]

לגבי זה שמוחקים לך את התיקיות במחשב
רעיונות לפתרונות:
האם כל אחד נכנס עם שם וסיסמה שלו, או הכל פתוח כל הזמן?
אם לכל ילד יש שם וסיסמה, אפשר לסדר כך שהתיקיה שלך תהיה מוגנת מפני מחיקה (על ידי הגדרת הרשאות מתאימות).
אם כולם עובדים ביחד, אולי תשימי תיקיה במקום שאף אחד לא יחפש(כמו c::\windows), ואולי גם בשם מוזר כזה (נגיד, לא "מירי" אלא ABCDE)

>מאחת שגם כן לא היו לה חברות בבית הספר, אבל לפחות לא סבלתי התנכלויות<

[מירי_מ*]

תודה לכם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

• יש לי היום מצב רוח טוב

[טובי_י*]

יופי

[טובי_י*]

מירי, מה שלומך? פנית ליועצת?

[טובי_י*]

מירי, מה שלומך שוב?
אני פה, כשכבר לא תהיי עסוקה כל כך

[מירי_מ*]

היי טובי
פניתי ליועצת והיא נתנה לי כמה עצות מצויינות ואני חושבת שמעתה ואילך אני אסתפק במה שיש לי:
חוג בהתעמלות אומנותית שבו יש לי יותר מ10 חברות!
לתיקיה שלי עשיתי גיבוי, ואני מנסה לא להתבלט (זה דיי עוזר) יש ילדה שמנסה להתחבר אלי ואין לי שום התנגדות
יש לנו שפה משוטפת ואנחנו יכולות לדבר שעות
היא עוזרת לי להשתלב בכיתה ומגנה עלי כשצריך ואני עוזרת לה בשיעורי בית וכשזה ממש קריטי אזהיא מעתיקה מהמבחן שלי
חוץ מזה כפי שאמרתי יש לי המון חברות בהתעמלות אומנותית ועד לפני כמה זמן לא ידעתי שהם חברות אמיתיות יותר נכון עד לפני יום האישה החלטתי שאני אחלק כרטיס ברכה והשוקולג\דים שכתוב עליהם יום האישה שמח אבל כשניכנסתי לאולם הספורט שאנחנו מתאמנות בו קבוצה של עשרים בנות התנפלו עלי בנשיקות וחיבוקים ברכות של יום האישה שמח ומתנות קטנות הלב שלי נמס מהתרגשות (כמה פעמים בחיים שלך קבוצה של 20 אנשים מתנפלים עלייך ומתחרים מי יברך אותך ראשון)
אי אפשר להגיד שבאותו שיעור ממש למדנו כי כל בת שנכנסה התנפלנו עליה ונתנו לה את המתנות אבל כשהמאמנת הגיע, טוב את יכולה לתאר לעצמך 43 בנות מתנפלות בחיבוקים על אישה כמעט הפלנו אותה ואחרי זה לא היה לה מקום על השולחן מרוב הפרחים והשוקולדים. היא החליטה לא ללמד אותנו היום ויצאנו לפארק יפהפה קרובלאולם הספורט מאותו היום שמתי לב כמה הקבוצה שלנו מגובשת וכל יום אני מחכה בקוצר רוח לשיעור אז לא אכפת לי איך מתייחסים אלי עכשיו בבית ספר כי שנה הבאה אני הולכת לאותו המקיף עם הבנות מהחוג ועם קצת מזל ניהיה באותה כיתה.!

[מירי_מ*]

דרך אגב:
בעוד פחות מ-3 שעות יש לנו תחרות בהתעמלות אומנותית לא הצלחתי להירדם כל הלילה והבטן שלי עושה סלטות מרובעות דיברנו עם חברה שלי מהחוג על 1 בלילה (בערך לא ממש הסתכלתי על השעון) היא ניסתה להרגיע אותי אחר כך חיברנו את השיחות שלנו ביחד ודיברנו עם כל שאר 5 הבנות שמופיעות איתנו בתחרות ואחת אמרה לי לאכול שוקולד היא אמרה שזה עוזר אז במקום לאכול את השוקולד ישבתי שעה מול השוקולד במטבח ולא הצלחתי להכניס אותו לפה לבסוף התייעשתי והלכתי לישון.
התעוררתי בשבע וחצי בבוקר אחרי החלום הכי טוב שהיה לי איי פעם ועכשיו אני לא מצליחה להירדם אני מתה מפחד!!!!

[טובי_י*]

(כמה פעמים בחיים שלך קבוצה של 20 אנשים מתנפלים עלייך ומתחרים מי יברך אותך ראשון)

כמה שימחת אותי מירי!
אני לא יודעת ממה אני שמחה יותר, מזה שבאמת עשית צעד והלכת ליועצת, מזה שזה עובד, מזה שאת מרגישה נהדר בהתעמלותה אומנותית. בחיי, כיף גדול!
אני חושבת שלמעשה אני הכי הכי שמחה מאיך שאת נשמעת - מעולה, באמת!

כ ל ה כ ב ו ד ! על שלקחת יוזמה ונקטת צעדים לטפל בזה !

אגב, החברה ההיא בכיתה זו מיטל?

לפארק יפהפה קרוב לאולם הספורט מאותו היום שמתי לב כמה הקבוצה שלנו מגובשת וכל יום אני מחכה בקוצר רוח לשיעור אז לא אכפת לי איך מתייחסים אלי עכשיו בבית ספר כי שנה הבאה אני הולכת לאותו המקיף עם הבנות מהחוג ועם קצת מזל ניהיה באותה כיתה.!

איזה יופי! נדמה לי שגם אפשר לבקש מפורשות להיות בכתה עם אנשים מסוימים.

לגבי התחרות של היום. מוכרת ההרגשה של הלחץ, מאוד מוכרת. ואת יודעת מה, משהו שאותי מנחם קצת במצבים כאלה זה שאני לא היחידה, שכולם פחות או יותר באותו מצב של התרגשות.

אם אתלא יכולה לאכול - לא בכח. אני לא יודעת לגבי שוקולד, אבל פחמימות כמו לחם, קרקרים, או ארוחה קלה מרגיעים גם את הקיבה שהיא מרכז עצבים וגם מאזנים קצת חומרים מרגיעים במח. מה שכן אם את ממש לא יכולה להכניס כלום לפה - לא צריך. תקשיבי לגוף שלך. בכל מקרה אם את אוכלת, תאכלי עכשיו, לא חצי שעה לפני התחרות, שאז זה עלול להכביד בבטן.

כל מקרה - התרגשות היא טבעית לפני התחרות . עצם העובדה שהצלחת לישון זה הישג גדול! אני לא תמיד מצליחה לישון מרוב התרגשות. זאת אומרת שאת במצב מצויין!


לסיום, כמו שהתמודדת עם נושא הכיתה הבעייתית. אפשר לא להליחם בגורם המכביד, אלא פשוט לקבל אותו. קבלי את ההתרגשות כמשהו טבעי, כל החברות חוות אותה, ואת הצלחת לישון מעולה, אתתגיעי חזקה ועירנית עם התרגשות שרק תורמת לתחרות !!!
אגב, יש לך חוש הומור מצוין! קרעת אותי מצחוק מכמה תיאורים שלך !

בהצלחה

[מירי_מ*]

אפשר לברך אותי!!!!!!
מאז שעידכנתי את הבלוג עברו עלי שלוש תחרויות בהתעמלות אומנותית:

1. באר-שבע (התחרות הראשונה שלי) מקום 3!!!!!
2. כפר סבא מקום 2!!!!!!!!!
3. תל-אביב (אליפות ישאל) מקום2!!!!!!!!

חוץ מזה היו לנו המון ימי גישבוש עם הבנות (בעיקר הקבוצה שלי ושל הגדולות) אתמול אפילו אירגנתי מסיבה אצלי בבית!!!

טובי תודה!!!!!!
לא הייתי מצליחה להסתכל על חצי הכוס המלאה בלעדיך אין כמוך!!!!!!

[טובי_י*]

וואו, מירי, איזה הישגים יפים. מקום שני באליפות ישראל?! כל הכבוד !
והמסיבה אצלך בבית - איזה יופי!!!


ממש כיף לקרוא אותך, את מוכשרת מאוד ושמחתי לעזור.
חג שמח

[מירי_מ*]

חג שמח לכל באופן טבעי!!!!!!!!!!
שכולם יהיהיו מרוצים מהההההכל!

[מירי_מ*]

תגידו לי מזל"ט!!!!!
אמא שלי בהריון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(אי אפשר להסתיר ממני כלום למרות שההורים שלי ניסו להסתיר את זה ממני)
הפכו אותי לילדה הכי הכי הכי הכי מאושרת בעולם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אין פה מינוסים!

• קונים לנו מיטת קומותיים (ען מיטה נפתחת מלמטה)
• מוציאים את המחשב מהחדר ככה שהוא יראה יותר גדול ויהיה בו יותר מקום

והכי הכי הכי חשוב:
יהיה לי אח\אחות קטנ\ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

עוד פעם חג שמח ושכולם יהיהיו מאושרים כמוני (ויותר ממני!)

[מירי_מ*]

למינוסים (ריח מסריח, להתעורר בלילה, להחליף לו חיתול וכו') כבר התרגלתי
אז זה לא ממש מינוסים בשבילי!!!
D-:

[טובי_י*]

איזה יופי !!!
הרבה שמח יהיה לכם

[מירי_מ*]

[מירי_מ*]

כולכם מוזמנים לבלוגי החדש אני שונאת אנגלית
שמתאר את אורך חיי (המפגר סליחה על ביטוי)