עד שאמצא את שאהבה נפשי

איך יפה להיות בזוג להגע ולנוח.....
איך יפה להיות בזוג
מפתיע אותי כל פעם.......

שבוע טוב

מרוצים לא מרוצים נפגשים לחמש פגישות ואחר כך נגיע להחלטה כזאת או אחרת.
וואו, איזה רעיון יפה!
צריך גם לגריין, שכולם יהנו.

אתמול התחלתי לכתוב שאני מרגישה כמו סוסים שרוצים לדהור ומרסנים אותם ומחזיקים חזק במושכות כדי שילכו לאט לאט... ועוד כמה דברים על האהבה שאני חשה... ופתאום הוא מופיע בדלת במלוא הדרו "התגעגעתי אז באתי"...
נשרו מעלי כלא היו כל הפחדים והספקות,
הלב מלא, רוצה לחבק את כל העולם.
זו הרגשה כזאת של חלק שהיה חסר ומשלים את התמונה ואז זה מסדר הכל, פתאום התקשורת שלי עם הסביבה הרבה יותר קלה וזורמת , אני לא עצבנית יותר כשאמא שלי מתקשרת,אני לא מתביישת לקבוע תור אצל רופא ...
בקיצור- אהבה - זה מומלץ!! (-:

וואו יערה!!!
עד שאמצא את שאהבה נפשי...

נשמע שזה בפתח.

שליחה על ידי ערה* » 29 אפריל 2010, 20:33

ישתבח שמו לעד

ופתאום הוא מופיע בדלת במלוא הדרו "התגעגעתי אז באתי"...
הוווווו.........

_נשרו מעלי כלא היו כל הפחדים והספקות,
הלב מלא, רוצה לחבק את כל העולם._
נשמע טוב! יאממי!

_ופתאום הוא מופיע בדלת במלוא הדרו "התגעגעתי אז באתי"...
הוווווו........._ את רואה אפילו שאמרנו לך להתנתק מסרט הוליוודי . לפעמים גם החיים הם סרט.
וברצינות. נישמע טוב... המשיכו לחזק את הקשר בניכם, אהבה זה אכן מומלץ. גם אם צריך להשקיע בה עבודה קשה. בעצם ביחוד אם משקעים בה עבודה.
מקווה שתגיעו לשמלה לבנה ורבע עוף.

עברנו על איסור מסויים, אני מרגישה עם זה ממש לא טוב , מרגישה שהוא מרחיק אותי מעבודת השם,(למרות שהוא גם דתי) יום שלם הייתי עצובה ולא כל כך הבנתי למה, ועכשיו דיברנו על זה והוא אמר שהוא מבין אותי ולא נעשה את זה יותר ושהוא מעריך את המקום שאני נמצאת בו באמונה, וחוזרת אלי השמחה, צריכה לזכור לא לשכוח את עצמי,כי יש לי נטיה כזאת של ביטול עצמי . אז תודה לאל שמגיעה שבת קודש, להתענג עליה ולנוח וללמוד ולהתחזק.
שבת שלום ואהבה. שבת מיוחדת של לפני ל"ג בעומר,
נתראה אצל רבי שמעון.. (-,:)

שליחה על ידי יערה* » 01 מאי 2010, 23:18

התרחקנו, פתאום אני לא מרגישה כלום,פשוט כלום
חשבתי שהוא יבוא הערב והוא לא בא, ולא מטלפן...
ואני לבד מאוד,
לא אהבה, לא שנאה, מרגישה איך הוא נמחק מזכרוני לאט לאט, ואיך הבדידות מכרסמת לה את כולי,
המוח ריק הלב ריק , שיעמום בתוך שיעמום, מוכרחה לצאת מזה, ואין מה שיעיר אותי.
איפה אתה?

שליחה על ידי יערה* » 01 מאי 2010, 23:26

מה קורה לרגש שלי? אפילו לבכות אני לא מצליחה, שיעמום תיכו

למה את לא מתקשרת אליו?

שליחה על ידי יערה* » 02 מאי 2010, 00:37

לא יודעת,מה אני יגיד לו? אני בדיכאון קצת, אפילו אולי מעדיפה שגם הוא לא יתקשר,
תחושה כזאת של חוסר אונים, חוסר כוחות
רוצה להעלם לכמה ימים

שליחה על ידי יערה* » 02 מאי 2010, 08:36

התקשרתי, מוקדם, הערתי אותו, שיחה סתמית ומבאסת, כאילו הכל כרגיל, )-: "איך עברה השבת?" סבבה איך לך? "גם סבבה" יופי, נדבר , שבוע טוב, חג שמח ביי, ביי....
סליחה שאני כותבת כל פיפס, מרגישה שטוב לי לשתף , לכתוב את זה, להוריד מעלי ולהסתכל על זה, לנסות להבין , מה קורה? היתה פה אהבה או שמא היה זה רק חלום??

נראה לי שכדאי לך להיות קצת יותר קלילה, כלומר לא לשים כל כך הרבה משקל על כל דבר. וגם לא לנסות לפרש כל דבר. יודעת שיותר קל להיגרר לפרשנויות של כל פיפס ביחסים אבל זה נראה לי הרסני ותוקע. במקום להמשיך הלאה לרגע חדש ואולי שונה את נתקעת על רגע שכבר עבר ממשיכה לדוש בו. בשלב הראשוני עוד אין מה לנתח צריך פשוט לתת לזה להתקדם בלי לנסות להיות כבר במקום אחר.

שליחה על ידי נטע_ש* » 02 מאי 2010, 22:16

קוראת אותך

שליחה על ידי נטע_ש* » 02 מאי 2010, 22:21

התקשרתי, מוקדם, הערתי אותו, שיחה סתמית ומבאסת, כאילו הכל כרגיל
מעניין מה קרה, לו, ולך... אולי בשבת התכנסתם פנימה ודברים השתנו?
אני מקווה שהוא שוב יתגעגע, ושאת שוב תאהבי
זה נורא קשה לא להרגיש כלום, מכירה את זה... אבל מהנסיון שלי שווה לצלול לתוך הכלום הזה, שנדמה שהוא דיכאון, לצלול עמוק, בעצם יש שם משהו שרוצה להיחשף

אני זוכרת שפעם פעם מישהו חכם אמר לי שהחוכמה היא לא להתרשם מהנפילות שלנו.
את יודעת, לא להגיד - "וואו! אני בעצבות גדולה, שוב פעם! ושוב ושוב, מה יהיה איתי?! אני לעד אשאר תקועה!"
וכו' וכו' מגוון מחשבות "נקיות וטהורות" שמחכות לרגע המתאים להתלבש על מרכז המחשבה.

החוכמה היא לארח אותן יפה. לא להתרגש מהן. ולדעת שהן חולפות .באמת חולפות.
אם את מצליחה לזכור שהן גם בהכרח לא אמת, מה טוב.. אבל אם לא -פשוט לתת להן להיות ולחלוף.

אז מה, אז היתה התרחקות.
אנחנו לא במצב הזה כל הזמן מול אלוהים - מתרחקות ומתקרבות?
ככה זה.
תני לכם זמן.
תני לך זמן.
להרגיש מאוהבת, להרגיש רחוקה,
להרגיש .

בהצלחה @}
תודה על הביקור אצלי...

שליחה על ידי יערה* » 03 מאי 2010, 11:12

_שאלתי את אמי איך יודעים אם מישהו אוהב אותי או לא, אמי אמרה לי שאין דבר כזה. אהבה איננה דבר שקיים או לא קיים, וצריך לגלות אם הוא קיים או לא קיים. אהבה היא דבר שיוצרים אותו בכל רגע נתון.
סאלי תדמור מתוך נשוי אך חושב על אחרת_

שליחה על ידי יערה* » 04 מאי 2010, 01:39

אני אוהבת אותו מאוד, רוצה להיות איתו ולשמוע אותו כל הזמן,
בזמן האחרון מרגישה שהזמן שאנחנו ביחד הוא הזמן היחיד החשוב והמשמעותי, כשאני לבד אני או חושבת בלי סוף או משתעממת.
אני אוהבת אותו, רוצה לבלוע אותו, כל כך קשה להתאפק. הוא מקסים.
והמרגיעון- "קחו זמן להפנמה"
אני נחשבת אדם עם סבלנות ... אבל עכשיו אני נגנבת
אני אוהבת אותו

שליחה על ידי tאמא* » 04 מאי 2010, 10:40

וואווו!!
אז זה קורה!!!
וואו...איזה כיף לך,
ואיזה כיף לי שניסים באמת קורים...

שליחה על ידי יערה* » 04 מאי 2010, 16:19

היום נזכרתי שבילדותי שלחו אותי לכלמיני יועצים ופסיכולוגים שאיבחנו אותי כ"נתונה למצבי רוח קיצוניים" ואפילו נתנו לי תרופות בזמנו. (למיתון מצבי רוח)
יש מצב שאני קיצונית בתחושותי ועפה ונופלת בקצב מסחרר, ואני עובדת על עצמי להרגע ולהיות יותר מאוזנת, כי עם עצמי אני איכשהו הסתדרתי, אבל בזוגיות נראה לי שחשוב להיות באייזון ויציבות,
אם יש לכן המלצה על משהו מרגיע מצבים כאלה אשמח לקרוא.
Tאמא ו אינטו איציה תודה!!(())

שליחה על ידי יערה* » 04 מאי 2010, 19:44

מרגישה כאילו מציעים לי מיליון דולר אבל אומרים לי חכי חודש חודשיים ותחשבי אם את באמת רוצה את זה. ברור שאני רוצה! על מה יש לי לחשוב??

שליחה על ידי tאמא* » 04 מאי 2010, 22:46

מרגישה כאילו מציעים לי מיליון דולר אבל אומרים לי חכי חודש חודשיים ותחשבי אם את באמת רוצה את זה. ברור שאני רוצה! על מה יש לי לחשוב??

קבלי את מיליון הדולר! מי מאיתנו היה מסרב לכזאת הצעה?
אבל אכן יש לך על מה לחשוב. הרבה יותר קל לקבל מליון דולר מלשמור אותם . ועוד יותר קשה לדעת מה לעשות בהם.
והאנלוגיה: האהבה שלכם היא יסוד חשוב ומהותי.... עכשיו העבודה הקשה והאמיתית בדרך המשותפת שלכם. מאחלת לכם המשך עבודה פוריה ומהנה... זה יתכן וזה אפשרי.
ניסים אכן קורים. אבל אנחנו אלה שיוצרים אותם. בהצלחה ועם המון המון אהבה.

_אני אוהבת אותו מאוד, רוצה להיות איתו ולשמוע אותו כל הזמן,
בזמן האחרון מרגישה שהזמן שאנחנו ביחד הוא הזמן היחיד החשוב והמשמעותי, כשאני לבד אני או חושבת בלי סוף או משתעממת.
אני אוהבת אותו, רוצה לבלוע אותו, כל כך קשה להתאפק. הוא מקסים_
זה בסדר... כך מתחילים וזה נפלא שזה כך.... (החזרת אותי בפלייש בק להרגשה שהייתה לי לפני יותר מעשור כשהכרתי את בעלי היום). התרופה היחידה שאני מכירה להגיע לאיזון זה זמן . תהני היום מהעוצמות וממה שהם נותנים לך לזוגיות הזאת... במשך הזמן הדברים יתאזנו.
והמרגיעון "כולנו זקוקים לחיבוק" .

שליחה על ידי יערה* » 05 מאי 2010, 18:31

)-: הוא אמר לי בטלפון שנראה לא שלא ילך בינינו
שאלתי למה אז הוא אמר לפי איך שזה מתנהל , הוא לא יודע )-:
אין לי כח

שליחה על ידי נטע_ק* » 05 מאי 2010, 18:54

שליחה על ידי tאמא* » 05 מאי 2010, 19:07

. לא קל . אבל אם זה המיועד דברים יסתדרו . ואם אכן לא ילך בנכים אז לפחות קחי את מה שכן היה בניכים להעצים את עצמך וללמוד ממנו למערכת יחסים עתידית.
ושוב

.

שליחה על ידי tאמא* » 05 מאי 2010, 19:08

המרגיעון בפוסט הקודם שכתבתי "מה את רוצה?" ועכשיו בכל מקרה לכל אדם , יש מקום.

שליחה על ידי יערה* » 05 מאי 2010, 19:35

עם כל זה שהייתי מאוהבת בו, משהו לא זרם ופירשתי את זה כלחץ של ההתחלה, (כל יום מחשבות , להתקשר, לא להתקשר, אין לו שיחות יוצאות אז כאילו האחריות ליצירת קשר היתה עלי, וזה הפריע לי, אני צריכה להרגיש שהוא מחזר אחרי, וחוץ מלהיות מקסים כשנפגשנו הוא לא עשה הרבה.
הוא כזה חוצפן שהוא זה שלא רוצה אותי בסוף..
טוב סוף סוף שערי הדמעות נפתחו זה גם כיף...P-: תודה על החיבוקים

שליחה על ידי יערה* » 05 מאי 2010, 19:51

אני פשוט נגנבת שבזמן שכתבתי פה (לפני יומיים ) על כמה שאני אוהבת אותו, הוא חשב על להפרד ממני,

אנחנו מכירים בסך הכל שבועיים, אז כאב הלב נסבל,ואני גם ממש רואה שזה עשה לי טוב, וקידם אותי המון.
הוא לא חוצפן, אני עדיין אוהבת אותו, ומודה לו, ועם כאב הלב גם ירדה לי אבן מהלב, משהו השתחרר, סוף סוף יכולה להיות עם עצמי שוב בשקט.

שליחה על ידי יערה* » 05 מאי 2010, 20:19

ועוד, על אהבה, פעם שמעתי רב אומר שאם מתאהבים מהר זה סימן לא טוב,
אני זוכרת בעברי שידעתי איך לגרום לבחורים להתאהב בי, משדרת קסם ומושלמות,הייתי טובה בזה, ואכן שברתי להרבה את הלב (סליחה) והיום אני כבר ממש לא במשחקים האלה, ויכול להיות שהוא כן, כי באמת הוא סינוור אותי, ולא ראיתי בו מגרעה אחת וכמו מהופנטת רציתי אותו, לא באמת מתוך ישוב דעת, (כי מה כבר ידעתי?)
הכל לטובה

שליחה על ידי אחת* » 05 מאי 2010, 20:38

אני ממליצה להפסיק בחיפושים, לנוח, לתת לחיים לעשות את שלהם. בכל אופן, המון הצלחה!

אין אין...בחורים זה עם עיוור.
עיוור צבעים.

יאללה שיורידו להם כבר את המסך מול העינים ושיראו!

וחוץ מזה ש-ה' יתברך לפעמים הוא סטנדאפיסט גדול...
נראה שיודעים ומבינים הכול, ואז בא משהו ומשנה את הכיוון לגמרי.
לכי תביני...

אני בעד פתיחת הלב שקרתה אצלך, שמחה בשבילך.

אם זה המיועד דברים יסתדרו

שליחה על ידי יערה* » 06 מאי 2010, 08:46

אני קולטת את עצמי מחכה לטלפון , שהוא יגיד לי שהיתה אי הבנה או משהו כזה, אני אשכרה לא מצליחה להבין איך זה יכול להיות? זהו? לא נדבר יותר? ובעיקר- למה הוא לא רוצה אותי? מה עשיתי?
ה' יתברך לפעמים הוא סטנדאפיסט גדול...
באמת מצחיק מאוד
אני מקווה שאתה משתעשע שם למעלה

שליחה על ידי נטע_ש* » 06 מאי 2010, 12:55

אין לו שיחות יוצאות - סליחה שדווקא משהו חומרני קפץ לי לעיניים, למה אין לו שיחות יוצאות? מה הקטע שרק את צריכה להתקשר?

אני זוכרת בעברי שידעתי איך לגרום לבחורים להתאהב בי - נראה שעכשיו את כבר מזהה את תבנית ההתנהגות הזו, זה כבר מצביע על גדילה

שליחה על ידי בת_אל* » 08 מאי 2010, 23:34

" אני יודעת שישנו בוודאי!!!"

שליחה על ידי יערה* » 10 מאי 2010, 11:32

_כשאני מפסיקה לרצות להיות מי שפעם הייתי, אני מאפשרת לעצמי להיות מי שאני עכשיו. וזה יותר קל.
ככה אני יכולה לעבוד עם מה שיש ולא עם מה שאיננו. (אוריה מתוך אמא חדשה בהלם)_

שליחה על ידי יערה* » 11 מאי 2010, 08:53

עוד לפני שאני יודעת מי זה אני כועסת עליו, נו כמה אפשר לחכות לך? בוא כבר!

שליחה על ידי נטע_ש* » 11 מאי 2010, 12:40

עוד נקודת מבט, אולי זה יכול לעניין אותך: לבוא ממקום של 'איך אני יכולה לעזור לך?'
אני שמה לב שבמערכת יחסים יש ימים בהם אחד הצדדים קורס, מכל מיני סיבות, ואז הבסיס של 'איך אני יכולה לעזור לך?' ממש ממש עוזר.
כלומר, גם כשאת פוגשת מישהו את יכולה להתייחס לזה כעזרה הדדית של שניכם אחד לשני, וכל הזמן לחשוב, איך אני יכולה לעזור לסיטואציה הזו, זה לא רק לי או לו, אלא בכלל, מה הכי טוב לעשות כרגע...
זה יכול להוציא אותך מהלופ, או שלא... לא יודעת, לי זו גישה שעוזרת מאד מאד בזוגיות שלי, וגם בחיים בכלל, ותמיד יש משהו לעשות, אפילו הכי קטן, לעזור לסיטואציה, בלי לבטל את עצמך, אלא להעצים את (שוב חוזרת על המילה) הסיטואציה.

שליחה על ידי יערה* » 11 מאי 2010, 22:29

אולי זה יכול לעניין אותך: לבוא ממקום של 'איך אני יכולה לעזור לך?'
כן, הלואי שכבר הייתי במקום הזה של "לעבוד על" זוגיות, להתמודד, לשפר,לבנות, מה שכתבת נכון ויפה, אבל אני עדיין לא יודעת מי הוא , איפה הוא, ומתי בכלל הוא מתכוון להגיע...
שמעתי היום משהו מעודד שנקרא אפקט הבמבוק, שמששותלים אותו צריך להשקות אותו בערך 6 שנים ואז כשהוא מתחיל להתגלות ולצמוח הוא כבר חזק כי כל זמן ההשקיה וצמיחת השורשים באדמה זה החלק העיקרי,
ככה מרגישה, שהזמן הזה הוא לא לחינם, ולמרות שמתה כבר לעבור לשלב הבא ומרגישה שכל רגע שהוא לא איתי זה רגע מבוזבז,אבל ,יודעת, כל דבר והזמן הנכון לו, ויש סיבה (טובה) לכל דבר, נאחזת באמונה, למרות שעצובה ועייפה.

הלואי שכבר הייתי במקום הזה של "לעבוד על" זוגיות, להתמודד, לשפר,לבנות, מה שכתבת נכון ויפה, אבל אני עדיין לא יודעת מי הוא , איפה הוא, ומתי בכלל הוא מתכוון להגיע...

יערה, נדמה לי שמה שנטע התכוונה היה שאולי במקום לכעוס עליו על שהוא עדיין לא מגיע, לחשוב שאולי גם הוא אומלל בגלל שעדיין לא מצא אותך, ולבוא בגישה של 'איך אני יכולה לעזור לך למצוא אותי?'
(נטע, הבנתי נכון?)

שליחה על ידי יערה* » 12 מאי 2010, 07:06

איך אני יכולה לעזור לך למצוא אותי?'
(-: ואללה. אני אחשוב על זה
תודה
יום טוב

שליחה על ידי יערה* » 12 מאי 2010, 14:40

חוזרת לחשוב על ל'.... (זה שאני לא נמשכת אליו) הוא כל כך מקבל כל דבר אצלי, אפילו בכיתי לו כשנשבר לי הלב מהבחור האחרוון, והוא היה מקסים והכין לנו ארוחת ערב ונתן לי כהרגלו הרגשה שאני הבחורה הכי נפלאה בעולם ומי שלא רוצה אותי מפסיד,
אני ממליצה להפסיק בחיפושים, לנוח, לתת לחיים לעשות את שלהם.
הלב שלי ממש כבד ולא נותן לי לנוח מהחיפושים,אני לא מצליחה להתעסק במשהו אחר, ממש החוסר מעיק עלי בכל רגע ורגע ביום, מציעים לי גם כל הזמן שידוכים ואני אומרת בעזרת השם אולי הוא השידוך שלי, כל כך רוצה כבר לעבור את השלב הזה ולהתחתן, אז מה אם אני לא נמשכת אליו נו כבר!

שליחה על ידי נטע_ש* » 12 מאי 2010, 17:17

איך אני יכולה לעזור לך למצוא אותי?
D-: זה לא מה שהתכוונתי אבל זה הצחיק אותי מאד,
נקודת המבט שהצעתי פה למעלה היא לשים לב לסיטואציה בכל מקום שאת נמצאת. לדוגמא, עם גברים, מבחינתך זה כאילו את הולכת ביער עבות, ואין לך שום מושג מה השביל שיוביל אותך למחוז חפצך, כי את לא בדיוק יודעת, אז את יכולה להיכנס לפאניקה ולרוץ לכיוון אחד, אחרי כמה זמן, לא, לא נראה לי שזו הדרך, לחזור ולחפש שביל אחר, אבל גם הדרך חזרה כבר התכסתה בענפים חדשים ולא ברור איך לחזור... נורא מבלבל ומלחיץ. ואת יכולה גם להחליט שאין לך מושג לאן את הולכת, אבל את פשוט הולכת, קדימה, זה לא באמת משנה לאן זה מוביל אותך, את הולכת ביער, פתוחה לכל סיטואציה.

'איך אני יכולה לעזור לך?' בכל סיטואציה: נגיד את במכולת, לאדם מבוגר שלפניך נפלו כמה מטבעות מהארנק בטעות, מה תעשי בלי לחשוב באותה סיטואציה? אם תשימי לב ותהיי ערה, בטח תתכופפי ותעזרי לו לאסוף את המטבעות.
נגיד מגיעה אליך חברה, עייפה ומצוברחת, איך את יכולה לעזור לה בסיטואציה? בקטנה, לא משהו גדול, נגיד כוס תה צמחים מהגינה שלך שם בצפון, מבט קשוב, חיבוק. אם תשימי לב שהיא מצוברחת...
נגיד את פוגשת בחור. לו יש עניינים, לך יש עניינים, את יכולה לשנות את נקודת המבט של - איך אני משיגה את ה"איש האחד שלי המיוחד שיתחתן איתי" לבוא נראה מי זה הבנאדם הזה שיושב פה מולי, או הולך לצידי, ואיך אני יכולה לעזור לו?
זה מאפשר לפתוח את העיניים והאוזניים והלב לכל רגע ורגע, עם כל בחור ובחור שאת פוגשת, כי את לעולם לא יודעת באיזה אופן אלוהים מחבק אותך, שומר עליך, עוזר לך...

לכל אחת יש את הדרך שלה לסלול אל האור והאהבה האינסופית שלא תלויה בדבר...
אז רק חיבוק

לעכשיו

שליחה על ידי נטע_ש* » 12 מאי 2010, 17:33

אפקט הבמבוק, שמששותלים אותו צריך להשקות אותו בערך 6 שנים ואז כשהוא מתחיל להתגלות ולצמוח הוא כבר חזק כי כל זמן ההשקיה וצמיחת השורשים באדמה זה החלק העיקרי,
לא ידעתי את זה על הבמבוק, איזה יופי

שליחה על ידי יערה* » 12 מאי 2010, 18:03

נטע ש (

כתבת מקסים ומאוד עוזר לי

שליחה על ידי יערה* » 13 מאי 2010, 11:06

לפעמים מרגישה מיואשת ונורא רוצה לשנות את המצב שנמצאת בו כי לא טוב לי בו כבר ואומרת יאללה, מה זה משנה איזה שינוי, העיקר שינוי , לזוז, לצאת מהריפיון,
לפעמים עדיף להחליט משהו אפילו אם הוא לא נכון ואחר כך לתקן , מאשר להתלבט כל כך הרבה לא?
ומה דעתכן על המשפט -ביטול עצמי = מימוש עצמי ?

שליחה על ידי תומכת* » 13 מאי 2010, 11:20

מציעה לך לקרוא את דבריו של צפריר לקראת סוף העמוד בדף נשוי אך חושב על אחרת
שם הוא מדבר על הימצאות בחוסר. לרצות לשנות את ה"אין". למשל כמו שאת אומרת:
רוצה לשנות את המצב שנמצאת בו כי לא טוב לי

שליחה על ידי לב* » 13 מאי 2010, 12:03

זה מאפשר לפתוח את העיניים והאוזניים והלב לכל רגע ורגע, עם כל בחור ובחור שאת פוגשת, כי את לעולם לא יודעת באיזה אופן אלוהים מחבק אותך, שומר עליך, עוזר לך...
מקסים.
כתבת מקסים ומאוד עוזר לי
כן גם לי
(קוראת פה בשקט מידי פעם).

ומה דעתכן על המשפט -ביטול עצמי = מימוש עצמי ?
חושבת שתלוי למה את מתכוונת בביטוי ביטול עצמי, אם זה ביטול האגו, ביטול הצד היותר גס ובהמי בנפש שלנו, אז כן, כי בלי האגו אנחנו באמת יכולים להגיע לערך העצמי שלנו בלי מסכות מיותרות... אבל לא ביטול של הנשמה שלנו, לא ביטול של הנוכחות , או הטוב שבנו...

שליחה על ידי יערה* » 17 מאי 2010, 08:58

אתמול התאהבתי בעצמי מחדש,
לא יודעת להסביר מה בדיוק קרה, וגם לא שקודם לא אהבתי, אבל משהו קרה, הלכתי ברחוב והרגשתי נפלא, קניתי לעצמי כל מה שרציתי, לא התחשבנתי (למרות המינוס) לא מיהרתי,לא חשבתי מחשבות עמוקות, פשוט חייתי את הרגע, מדהים וטיפשי כמה שזה נדיר,
ואיזה כייף יש לי שמלה חדשה לשבועות

}

שליחה על ידי יערה* » 23 מאי 2010, 17:56

ביטול עצמי- ביטול הרצונות הריגעיים , הדחפים הילדותיים, ההרגלים, ויתור

מימוש עצמי- מתוך הויתור לשמוח, להאמין ולהודות על "מה שיש למרות שלא קיבלתי מה שחשבתי שמגיע לי" זה מימוש עצמי- ולא מימוש רצונותי.

שליחה על ידי יערה* » 23 מאי 2010, 18:57

פגשתי עם איזה אחד , היה נחמד, בסדר, אבל לא מתחשק לי יותר לדבר איתו, ופתאום חושבת - איזה מזל שהוא לא מוצא חן בעיני, אין לי כח עכשיו להתרגש- P-: אז מבינה שמשהו לא מסודר אאצלי נכון בראש, מבינה שהרצון והצורך האמיתיים שלי הם- לשמחה ללא תנאי, לאמת, לשלווה ואהבה שלי עם עצמי,

שליחה על ידי יערה* » 25 מאי 2010, 23:49

מבינה שהרצון והצורך האמיתיים שלי הם- לשמחה ללא תנאי, לאמת, לשלווה ואהבה שלי עם עצמי,
אבל איך אפשר? איך לשמוח כשהחסרון כל כך מכביד?
יש רגעי שמחה, יש רגעי שלווה, אבל החיסרון מורגש בכל רגע, כמו שק כבד על הכתפיים שלי.
ועוד לפני שמכירה אותו כועסת וממורמרת עליו, כמה אפשר לחכות לך יא מפגר .

שליחה על ידי יערה* » 25 מאי 2010, 23:56

אבל יודעת שלכל יש סיבה, והכל לטובה, מאמינה, ככל שעובר הזמן יותר קשה לי ויותר מאמינה,
כמה בן אדם זה דבר מורכב, כמה צריך לעבוד על עצמנו, לתקן, להיבנות, להתחזק, להחלש, הכל במידה המדוייקת, וכמו שקראתי עכשיו בדף על כאבי גדילה אחרי 30 רוצה כבר מישהו עכשיו, וכבר ביחד נתפתח אבל כנראה זה לא בידיים שלי, עת לזרוע ועת לקצור

שליחה על ידי יערה* » 26 מאי 2010, 00:44

ישתבח שמו לעד

שליחה על ידי מתרשם* » 28 מאי 2010, 20:47

_אתמול התאהבתי בעצמי מחדש,
לא יודעת להסביר מה בדיוק קרה, וגם לא שקודם לא אהבתי, אבל משהו קרה, הלכתי ברחוב והרגשתי נפלא_
נשמע מעולה
קניתי לעצמי כל מה שרציתי, לא התחשבנתי (למרות המינוס) לא מיהרתי,
למה נוצר מעין עירבוב תחומים בין אהבת עצמינו לקניות?
זה לא קצת לא להעריך אותנו ?
לא מיהרתי,לא חשבתי מחשבות עמוקות, פשוט חייתי את הרגע,
נשמע מעולה

שליחה על ידי נטע_ש* » 29 מאי 2010, 00:34

כן, אהבת העצמי
כן כן כן

איך לשמוח כשהחסרון כל כך מכביד?
לא קשור לבנזוג החסרון, לא קשור לאף אחד בחוץ, לשום דבר מחוץ לך

שליחה על ידי יערה* » 31 מאי 2010, 16:40

רוצה לדבר על ההוא (לא רוצה לקרוא לו "ההוא שאני לא נמשכת אליו" כי זה להסתכל ממש על חצי הכוס הריקה.) ובעצם קראנו לו פה כבר ל', אז נמשיך עם זה)
אז יש לי עיניין עם הנושא הזה של משיכה או לא משיכה. תאמת כרגע אני לא נמשכת לאף אחד, מלא זמן לא הייתי עם מישהו ופתאום כמו ילדה קטנה מגעיל אותי לחשוב על שני אנשים מתחבקים מתחת לשמיכה ... אולי זה קשור למזג האויר החם עכשיו אבל לא רק.
את החבר האחרון שהיה לי לא ממש אהבתי. אבל היה לי איתו כל כך טוב במיטה וזה מה שהשאיר אותנו ביחד תקופה די ארוכה (שנה +-) ועוד בגדתי בו.
מאז השתניתי המון, היום קולטת כמה טיפשה הייתי כמה עלובה, ועובדת המון על תיקון העיניין הזה.
אשמח לתגובות

שליחה על ידי יערה* » 31 מאי 2010, 17:03

מה שמעניין הוא שבעקבות עבודה שאנחנו עושים עם עצמנו, משתנים גם סוגי האנשים שאנחנו נמשכים אליהם. (סאלי תדמור באחד הדפים)

שליחה על ידי תנועת* » 31 מאי 2010, 22:38

מאז השתניתי המון, היום קולטת כמה טיפשה הייתי כמה עלובה, ועובדת המון על תיקון העיניין הזה

לא עלובה ולא טיפשה, פשוט לא ידעת דברים שאת יודעת היום.
מה עם קצת סליחה לעצמנו לפני שאנחנו נכנסות למוסך לתקן את הקילקולים?
כמה זה קשה לשחרר את המקום הזה, לסלוח ולהגיד: זו לא אני שעלובה וטיפשה
(אצלי יש שמות גנאי אחרים) זו אולי היתה התנהגות כזו אבל זו לא אני.

כשאני מצליחה לפעמים לשחרר ,לסלוח לעצמי אז מתפנה מקום לדברים אחרים לבוא

טיפשה ועלובה זה עיניין של פרספקטיבה.. ההתנהלות שלך עם בן הזוג ההוא נראית לך טיפשה ועלובה היום, אז היא היתה בהחלט דרושה, ואולי בעתיד תסתכלי עליה במבט חומל ואוהב ומחבק, ובחיוך, וגם בהכרת תודה שלמה.
זוכרת שכתבתי לך באחד הדפים "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"?

תאמת כרגע אני לא נמשכת לאף אחד, מלא זמן לא הייתי עם מישהו ופתאום כמו ילדה קטנה מגעיל אותי לחשוב על שני אנשים מתחבקים מתחת לשמיכה
שוב, דברים שמרגישים מפה לא מרגישים משם.. כל דבר בזמנו

_איך לשמוח כשהחסרון כל כך מכביד?
לא קשור לבנזוג החסרון, לא קשור לאף אחד בחוץ, לשום דבר מחוץ לך_
מסכימה עם זה.. בקצרה אספר לך שאני פגשתי את אהבת חיי, את החצי השני המשלים והמושלם רק אחרי שהפכתי לבן אדם שלם, או במילים פחות יומרניות, רק אחרי שלמדתי לחיות בשלום עם עצמי. זה היה בגיל 37 דרך אגב. הכמיהה לאחד והיחיד תמיד היתה שם, אבל היא כבר לא "השתלטה לי על החיים".. (זה כמובן לא אומר שאי אפשר להתחבר עם האהוב בשלב הרבה יותר מוקדם. רק רציתי לספר לך איך זה היה אצלי.)
תמשיכי עם עצמך ועם מה שיש לך. יש לך הכל. את שלמה כמו שאת. הפוטנציאל לשמחה ולשלווה נמצא. הוא לא תלוי בדבר חיצוני.

ועוד דבר יערה, אני תמיד קוראת אותך, מהתחלה. נראה לי שאת נמצאת יותר מידי בראש, במחשבות, ויכולה לעזור לך מאד עבודה שמחברת בין "הראש לגוף". אולי שיטת גרינברג, אולי שיטת ההתמקדות (לא מכירה, רק קראתי עליה קצת), בטוח יש עוד מלא אפשרויות. משהו שיעזור לך לחזור לגוף, למקד את כוחות הרצון ולהבהיר את המחשבה.

שליחה על ידי יערה* » 02 יוני 2010, 15:40

אני חושבת שאני רוצה להתחתן עם ל', כי כמו שכתבתי כבר
יש בינינו אהבה ויש כל מה שרק הייתי רוצה מבן זוג ועם עיניין המין אני כבר אסתדר....בכל זאת הוא גבר יש לו את האיברים הדרושים, מה העיניין הגדול הזה בהתאמה מינית?
האם יש גבר ואשה שלא מתאימים מינית?
בסדר אז הוא לא הטיפוס שבדרך כלל הייתי נמשכת אליו, אבל בגלל שאני רוצה להתחתן אתו מכל הסיבות שמסביב אני אמצא את הדרך להנות איתו, מקסינום נעבוד על זה, אבל ממש חבל לי לא להתחתן איתו מהסיבה הזו, וגם ככה נעשה את זה רק אחרי החתונה , ויהיה לנו את כל החיים ללמוד אחד את השניה,
מתה מפחד אבל ישלי תחושה שזו הדרך
מה אתן אומרות?
תודה אגב על התגובות, (-:

שליחה על ידי יערה* » 02 יוני 2010, 15:46

נראה לי שאת נמצאת יותר מידי בראש, במחשבות,
זה נכון, יאללה, מעכשיו זורמת עם הרגש (אבל כמובן לא מאבדת את הראש (-:) כי המחשבות לא מובילות אותי הן יותר מפחידות ומשתקות אותי כי בן אדם הגיוני לא יתאהב, כי זה פשוט לא הגיוני להסכים לקשור את חיי לנצח עם עוד מישהו, אבל זה מה שהלב רוצה.
להתראות בילבולים שלום אהבה (-:

תשארו אל תשאירו אותי לבד (-:

שליחה על ידי יערה* » 02 יוני 2010, 17:52

גם אם לא מגיבה , חושבת ברצינות על כל מה שכתבתן,

שליחה על ידי יערה* » 02 יוני 2010, 19:37

חייבת חוות דעת,
אמרתי לו (בלי לחשוב)שאנחנו צריכים להתחתן מהר כמו שמורידים פלסטר.. \-: מה חשבתי לעצמי שאמרתי אתזה? מן בדיחה כזאת? זה מצחיק? מה זה אומר לדעתכן?
אני רוצה ללכת על זה, להאמין לסמוך, להכנס לתוך זה , לראות את הטוב, להחליק על הפחות טוב כמו פעם שידעתי לאהוב ככה , בלי לחשוב לתת את כולי, להרגיש לגמרי אושר ואהבה ושאני ברת מזל,
להאמין ולשמוח, זה מה שה' נותן לי וזה הכי טוב בשבילי.
אני מרגישה שכל החזרה בתשובה ממש עירערה לי את הקרקע היציבה שהיתה לי פעם, ועכשיו , כבר לא יודעת בביטחון על מה לסמוך ועל מה לא, האם הספק שאני חשה הוא קריטי? האם רצון ה' שאני אתמסר אליו או שאני אמשיך לחפש בן זוג שאולי יותר יתאים לי?
איך אדע?

חייבת חוות דעת,
לדעתי את מכניסה עצמך עם ראש בריא למיטה חולה.
האם הספק שאני חשה הוא קריטי?
לדעתי בודאות כן.
אין לי מה להגיד על אמונה דתית. אבל לדעתי עליך להתייעץ עם משהו מקצועי ולא עם רב.

שליחה על ידי יערה* » 02 יוני 2010, 20:01

נתקלתי פה באתר בדף של רווקים (או משהו כזה) אישה שמחפשת מישהו למטרת הבאת ילד לעולם!!
אז אולי אני אסתכל על זה מהזווית הזו,אני רוצה להיות אמא, יש לו גנים טובים, הוא יהיה אבא טוב ועוד המון טוב בו.
אז זה לא כל כך רומנטי , זה לא כזה קסום אז מה?
אני בסך הכל בת 33 אבל אני מרגישה ממש עייפה

שליחה על ידי יערה* » 02 יוני 2010, 20:05

פלוני אלמונית
מה מיטה חולה בזה?
סתם זרקת משפטים בלי הסבר.

אמרתי לך מה דעתי גם בדף לא נהנית ממין (נדמה לי)
לדעתי זו תהיה טעות איומה שנובעת מחולשה ואובססיה וקוצר ראות
ואוי ואבוי להתחתן מהר כמו שמורידים פלסטר

ואגב, כשדיברתי על להתחבר לגוף לא התכוונתי ל'לזרום עם הרגש'
ואהבה אמיתית דרך אגב היא לא רגש וגם לא התאהבות

להתראות בילבולים שלום אהבה happy heart
את לגמרי בבילבולים ואת הולכת ומתבלבלת

גם לדעתי עליך להתייעץ עם משהו מקצועי ולא עם רב_

_פלוני אלמונית
מה מיטה חולה בזה?
סתם זרקת משפטים בלי הסבר._

אני לא הפלונית אלמונית מלמעלה, אבל גם אני כתבתי לך בדיוק את המשפט הזה בדף לא נהנית ממין:
_קחי בחשבון שברגע שישתנה הסטטוס של היחסים בינכם גם הדינמיקה תשתנה. יחסי זוגיות בריאה הם יחסים בין שווים (לדעתי).
סביר להניח שלא תהיה לך שליטה מלאה בכמה ומתי אתם שוכבים, שהוא ירצה הרבה יותר ממך, (כל יום למשל כשאת לא בנידה), שאת תמצאי את עצמך בהתחמקויות ובהבלגה והוא ימצא את עצמו דחוי ומתוסכל וכו' וכו'.. בקיצור, אם תתחתנו את עומדת להכניס את ראש בריא למיטה חולה..
היתרונות שתיארת על חברותו המדהימה לא מספרים שאתם צריכים להתחתן. הוא חבר טוב וקרוב - לא בן זוג._

וגם כל מה שכתבתי כמה הודעות מעל זה..

שליחה על ידי יערה* » 02 יוני 2010, 21:58

יערה, אני בדרך כלל משתדלת לרכך דברים שאני כותבת. אבל עכשיו אני לא ארכך, אלא אכתוב בדיוק את מה שאני חושבת:

הטיעון 'מה זה כבר חשוב המין, מה כבר חשובה המשיכה' הוא ממש מגוחך.
ואפילו מעוות.
ככה לא בונים זוגיות !

לדעתי זה בחיים לא יצליח.
את תסבלי.
הוא יסבול.
ובסוף רוב הסיכויים שתישארו לעד במערכת יחסים מרירה ומתסכלת (שעלולה אפילו לכלול בגידות),
או שתתגרשו !

עוד דבר:

מעכשיו זורמת עם הרגש

להתחתן עם מישהו לא מאהבה ומתשוקה אמיתית - זה ממש לא לזרום עם הרגש.
את רוצה להתחתן איתו דווקא מתוך שיקולים שכליים:
אני רוצה להיות אמא, יש לו גנים טובים, הוא יהיה אבא טוב ועוד המון טוב בו.

זה נקרא 'לזרום עם הרגש'?
איפה הרגש פה?
הפחד שלך להישאר לבד - זה הרגש שאיתו את רוצה לזרום?

שליחה על ידי יערה* » 03 יוני 2010, 19:56

כך שהיאוש נעשה יותר נוח )-:

יערונת
_אני בסך הכל בת 33 אבל אני מרגישה ממש עייפה
נדמה לי שאת עייפה כי את בתוך איזה לופ של מחשבות שלא מאפשר לך לקבל החלטה
המחשבות טוחנות וטוחנות אבל שום תוצאה לא מתקבלת...מעייף
אולי צריך להתחיל מלשחרר את הלופ הזה? האם באמת את חייבת לקבל החלטה עכשיו?
(הרי ממילא לא מתקבלת שום החלטה אז שתמשיך לא להתקבל בלי שאת מתערבת בעניין

)

האם הספק שאני חשה הוא קריטי?
כשמתחילים לעשות רציונליזציה לכל מיני החלטות (יש לו גנים טובים וכו') , נדמה לי שכן, זה סימן
שהספק הוא קריטי, כי את לא שלמה עם זה והראש מתחיל להמציא כל מיני פטנטים לשכנוע..
(אני לא יודעת אם עצם הרעיון שגוי, השאלה האם את שלמה איתו)

איך אדע?
אני חושבת שהתשובות חייבת להיות בתוכך, ורצון ה' גם מתגלה דרכך ,אני מקווה שלא תחשבי שזה זילזול אבל נראה לי שה' כבר לא כ"כ נוטה להודיע לנו מה הוא (היא ?) רוצה באותות ומופתים חיצוניים, אז לא נשאר לנו אלא להסתכל עמוק עמוק פנימה כדי לגלות...
אני עסוקה המון באיך למצוא את התשובות בתוכי וגיליתי שרציונליזציה, ביקורת עצמית ולחץ למצוא תשובות יחד עם עוד כמה חברים הם כמו חבורת שדונים פרועה, עד שאני גומרת לסדר את הבלאגן שהם עושים אני כבר שוכחת מה היתה השאלה.
נדמה לי שאחד הטריקים של החבר'ה האלה כדי לבלבל אותנו הוא לשלוח אותנו לחפש תשובות בחוץ ,לי זה קורה כל הזמן.
התמיכה שיש פה באתר מדהימה, אבל אני לא חושבת שחוות הדעת של אף אחת מאיתנו יכולה לבוא במקום התשובה שבתוכך
זה רק עושה עוד בלבול ורעש מחשבתי. ובשביל למצוא באמת את התשובות צריך קודם למצוא שקט.

וכן טיפול מסוג כלשהו , לא מישהו שיתן לך חוות דעת, מישהו שיעזור לך לנטרל את חבורת השדונים האישית שלך , לעשות קצת שקט בנשמה ולתת לתשובות להתגלות.

שליחה על ידי יערה* » 03 יוני 2010, 21:29

_אולי צריך להתחיל מלשחרר את הלופ הזה? האם באמת את חייבת לקבל החלטה עכשיו?
(הרי ממילא לא מתקבלת שום החלטה אז שתמשיך לא להתקבל בלי שאת מתערבת בעניין )_

בהחלט , תודה על מילותייך הנכונות והחכמות.
ציקיטה ואהבת תודה לכן גם למרות העצבות ואפילו כעס שחשתי כשקראתי

זה נכון כנראה, אוף הזמנתי אותו לשבת, אני בהתלבטות אם לבטל או להתעצב ביחד, עברנו את זה כבר כמה פעמים כבר, דיבורים על חתונה ובסוף מבינים שלא,
פשוט כשאני איתו אני שמחה, הוא ממלא לי את הצורך הזה במישהו שאוהב אותי

מצטערת, אני לטובתך באמת

שליחה על ידי ש.ש.* » 04 יוני 2010, 11:16

הוא ממלא לי את הצורך הזה במישהו שאוהב אותי
יערה, קראי את המשפט שכתבת, פעם ועוד פעם, עד שימאס לך, אולי יבואו תובנות.
והמחכימון:
גישתך לעולם, היא הביטוי המדויק לגישתך אל עצמך.

שליחה על ידי יערה* » 04 יוני 2010, 11:50

בתחילה מסמנים את הנצוד, ולאחר מכן מניחים לו לצוד אותך. (צפריר שפרון מגלה מהו סוד המשיכה)
צ'יקיטה

אני יודעת

כך שהיאוש נעשה יותר נוח
יפה,יפה יפה
זו בדיוק הדרך הנכונה
לפני יומיים שכבתי במיטה ונזכרתי ושרתי לי את השיר של חווה אלברשטיין "בלונדון"
היאוש, חשוב,
האגו, מתייאש,
האובססיביות מותשת
מתוך הייאוש הזה נוצר חלל, אדיר, תחושת ריק, העייפות שאת מזכירה פה, זה תהליך של ניקוי, התרוקנות, ממש פיזית, נפשית, רגשית
מתוך היאוש והריק החלול, השקט המטלטל הזה שיוצר הרבה רעש בפנים, נוצר מקום
וגם אם תתחתני, זה בסדר, וגם אם לא, זה בסדר
הכל את בונה בשתי ידייך, שימי לב, אלו הם חייך...

שליחה על ידי יערה* » 06 יוני 2010, 11:31

_נטע ש, את נפלאה וחכמה.
היום התעוררתי עצובהעצובה אחרי שבת שקטהשקטה, ואפשר לקרוא לזה דיכאון אבל אפשר לקרוא לזה גם אושר...
כתבת לי גם לפני כמה זמן
לא קשור לבנזוג החסרון, לא קשור לאף אחד בחוץ, לשום דבר מחוץ לך
וזה נכון, יותר משאני רוצה בן זוג אני רוצה להיות שמחה ללא תנאי, אז מרגישה לרגעים שמצליחה, עובדת על זה, ומבעד ליאוש רואה את הטוב, יש לי בית שאני אוהבת, עם שקט וטבע ואני אשה חזקה ויפה ואנשים פה מחבבים אותי ונחמדים אלי, ככה כמו שאני, בלי לדבר הרבה , יש לי כל מה שאני באמת צריכה ברוך השם
שבוע טוב מאוד ואהבה

שליחה על ידי יערה* » 09 יוני 2010, 13:53

_קבעתי עם מישהו ליום שישי בבוקר , ראיתי תמונה חמודה שלו באיזה אתר הכרויות של דוסים והתכתבנו קצת והוא נשמע חמוד (שלחתי לו גם תמונה שלי) השאלה היא אם באמת יש לי מקום ואנרגיה להכניס מישהו חדש לחיי? ואם לא אז מה תופס את המקום הזה?
כמו בדיחה כזאת על מישהו שמתפלל למיים אבל אין לו כלי להכיל..?
אבל יש לי כלי אני מכינה אותו שנים! והוא ריק!

שליחה על ידי יערה* » 09 יוני 2010, 16:38

זה כל כך מפחיד, מתפללת לעזרתך הקב"ה.

שליחה על ידי יערה* » 09 יוני 2010, 16:55

אלוהים התייאש ממני והבין שצריך "לייבש" אותי עוד קצת לפני שאהיה מוכנה להקשיב לו. (בשמת א בסיפור מדהים מתוך אלוהים אדירים)

שליחה על ידי יערה* » 10 יוני 2010, 23:36

ל' ואני הרבה ביחד לאחרונה, הוא החבר היחיד שלי, באמת, היחיד, גם חברות אין לי וגם עם המשפחה שלי לא טוב לי, ואנחנו ביחד באופן טבעי, והוא רוצה להתחתן איתי אבל הוא מתייחס לזה בצורה שאני לא אוהבת, הוא אמר לי "לדעתי אני הזדמנות מצויינת בשבילך אם את רוצה שינוי"... כי התבכיינתי לו שאני צריכה שינוי, אבל מה ז"א "הזדמנות"? מה, להתחתן איתו כי זו "הזדמנות"? מה זה השטויות האלה?

אבל הוא מתייחס לזה בצורה שאני לא אוהבת
אפשר להיות כנה? נשמע שאת משתמשת בו ואפילו מזיקה לו. המסכן מאוהב בך ואת מחזיקה אותו על אש קטנה. הרי אין לו סיכוי למצוא בת זוג כל עוד את נמצאת איתו כל הזמן. ואת לא באמת רוצה אותו.

נהנית לקרוא ולהתעדכן

_קוראת '
כן, אבל זה מורכב, זה לא שאני מנצלת אותו, ח"ו , אבל זה בעייתי, כן,

נטע ש
נחמד לדעת(-:
שבת שלום