ממה שכתבתי לעיל יכול להשתמע כאילו רק אני עשיתי את העבודה הפנימית. אבל לא.
גם ת' מאוד נפתח. יותר קל להקשיב. יותר קל להידבר. יש בו יותר חמימות, ויותר ראיית הטוב.
כך כפי שאני ראיתי, על כל פנים.
ובכלל, יכול להיות שהוא עושה הרבה יותר עבודה פנימית ממני.
אז אל לי להתגאות.
אולי הכול בזכותו דווקא.
**********
ועל אף כל הטוב הזה,
חזרה ועלתה בינינו נקודה מתסכלת, שהולכת איתנו כבר מתחילת הכרותנו:
פער בצרכים המיניים שלנו.
- הוא תמיד טען שאני צריכה יותר מדי 'משחק מקדים' ושאין לו כוח לזה.
- אני טענתי שהוא לא מספיק נוגע בי, ורק רוצה לחדור ישר, וגם אם אני רוצה להיות מאוד נחמדה, זה לא עוזר - כי אני לא מספיק מחורמנת.
- הוא טען שאפשר להתחרמן גם רק מהחדירה, ושאני צריכה לעשות סוויץ' במוח.
- אני טענתי שהחדירה מעלה אותי לרמות אנרגיה מינית הרבה יותר גבוהות אם אני מחורמנת לפניה, וזה מתסכל אם לא.
- הוא טען שאני צריכה להעלות בעצמי את האנרגיות של עצמי.
- אני טענתי שאני לא יודעת איך, ושבלי קשר, זה מתסכל שלא נוגעים בכל הגוף מדי פעם. הגוף כולו צריך מגע.
- הוא טען שכשהוא ממש ממש חרמן קשה לו להתחיל לעשות כל מיני דברים, ושצריך להיות לפעמים סקס ישר גם בלי 'משחק מקדים'.
- ואני טענתי ש'איזה לפעמים' זה מה שקורה כמעט תמיד, ושאני שונאת את הביטוי 'משחק מקדים'. כי זה לא 'משחק', וזה לא 'מקדים'. זה לא פחות חשוב מכל השאר ! חייבים למצוא ביטוי אחר.
- הוא היה אומר שהוא לא יכול שכל פעם שהוא רוצה סקס הוא צריך להתחיל 'לעבוד שעה'.
- אני אמרתי שזה לא שעה, ואני לא רוצה שהוא 'יעבוד' אלא ייהנה מזה. ועובדה שהרבה גברים עושים את הדברים האלה מכיף, ולא חושבים שזו עבודה.
- הוא אמר אז תעשי לי גם את למה רק אני אעשה לך?
- אני אמרתי, בסדר גמור, אבל קודם כל אתה בכלל לא מתמסר לי כשאני עושה לך וכאילו עושה טובה ואתה לא ממש מתגרה בגוף כי אתה רגיש רק בזין אז מה הכיף בזה, ושנית אני בכל זאת צריכה משהו מגרה לפני החדירה.
- הוא היה אומר, שהוא כן רוצה שאני אעשה לו דברים (אבל כשהייתי עושה אז כרגיל לא היה מצליח להתמסר לזה), ושאם כשהוא רוצה לחדור הוא צריך 'לעבוד' במקום לחדור - אז החשק יורד לו. וכבר לא בא לו בכלל.
- אני הייתי מתבאסת שלא יהיה סקס בכלל, אז הייתי מעדיפה סקס 'בתנאים שלו' מאשר בכלל לא, ואומרת 'טוב, נו...'.
- הוא היה הרבה פעמים עושה קצת, כדי לרַצות אותי, משמוש פה, משמוש שם, ואז חושב שזה מספיק וכבר רוצה לחדור.
- אני הייתי מרגישה שזה עדיין מאוד מעט, והדברים לא ממש מצליחים להתרומם. אבל כמה פעמים מסכימה לזה ככה כדי 'לא לבאס את הסקס', ואז כבר מרגישה שאני לא יכולה. רוצה יותר מגע ! וכמעט מתפוצצת.
- הוא היה אומר ש'הרי נתתי לך מגע, זה אף פעם לא מספיק לך'
- ואני: '5 דקות מגע כדי לצאת ידי חובה זה נקרא שנתת לי מגע?'
- הוא: 'אני עובד שעה שלמה ואת אומרת שלא עשיתי כלום'
- אני: 'על מה אתה מדבר? איזה שעה? כולה כמה דקות'.
- כשהוא כבר כן רוצה ללכת לקראתי הוא נורא משתדל ומשקיע, אבל לא ממש מקשיב למה שאני רוצה.
- אני לא ממש מתחרמנת מאיך שהוא עושה את זה, אבל פותחת את הרגליים כי 'מגיע לו פרס על השתדלות'. ושוב מתוסכלת.
- הוא אומר: עד שהשתדלתי 'שעה' את גם לא היית רטובה.
- אני: כי אני לא חייבת אפילו 'שעה', אם רק תעשה עשר דקות - אבל כמו שאני אוהבת. זה כבר עדיף.
- הוא: אני עושה כמו שאת אוהבת. אני לא יודע מה את רוצה.
- אני: אתה שוב ושוב מתחיל משהו שמגרה אותי ומפסיק. מתחיל ומפסיק. כבר כל-כך הרבה פעמים הסברתי לך שזה מכבה אותי אם אתה מפסיק בדיוק כשאני מתחילה להתגרות.
- הוא, בקול בוכים: אבל אני לא יכול להמשיך שעה.
- אני: שוב אתה אומר 'שעה', ומי בכלל דיבר על שעה. אם לפחות היית ממשיך 5 דקות. אם לפחות היית עושה את אותו מסלול 5 פעמים. --אני לא יכולה לסבול שאתה עושה כל דבר פעם אחת וקופץ ממקום למקום.
- הוא: אני לא קופץ, נשארתי הרבה זמן באותו מקום.
- אני: כן, נישקתי אותי שלוש נשיקות בצוואר ואתה בטוח שזה הרבה.
- הוא: אז מה את רוצה תסבירי לי מה את רוצה.
- אני: אני רוצה 2 דברים: אחד - שתישאר מספיק זמן במקום אחד. שתים - שתעבור ממקום למקום במסלול קווי ולא בקפיצות.
- הוא: זה טכני מדי. זה לא יכול לעבוד ככה.
- אני: גם נגן כינור מוכשר התחיל מלימוד עקרונות טכניים. אני כינור !
- הוא: טוב, די, אולי אנחנו צריכים לעשות פחות סקס?
- אני, נזעקת: לא, מה פתאום, אני רוצה סקס !
- הוא: לא חייבים.
- אני: אבל אני רוצה !
- הוא: אבל את לא נהנית.
- אני: אבל אני רוצה שתעשה ככה שאני כן אהנה.
- הוא: אבל את לא רוצה חדירה.
- אני: אני נורא רוצה חדירה ! אוף, למה אתה לא מבין. אני רוצה להיות חרמנית בשביל ליהנות מהחדירה. אני כן רוצה חדירה ! אני נורא רוצה סקס.
- הוא: אמרת שאת לא מספיק רטובה לסקס ועכשיו את אומרת שאת רוצה סקס.
- אני: כן, אני רוצה סקס. אבל לא עדיין. אני רוצה להיות מספיק רטובה לסקס.
- הוא: אין לי כוח. אני הולך לישון.
- אני: טוב, בוא תיכנס ככה, נו...
אז זהו.
כמובן שלא כל שיחה הכילה את כל הדיאלוג הזה, אבל חלקים שונים מהשיחה היו חוזרים שוב ושוב בווריאציות שונות. (יש רק כמה חלקים שאמרנו רק לאחרונה, או רק אתמול)
אוף
, איזה תסכול !
אתמול זה שוב קרה.
הוא הרגיש שהוא 'עשה המון' ושהוא כל הזמן מוותר לי. ואני הרגשתי ש'ההמון' שלו היה בעצם די מעט, ושרוב הפעמים אני ויתרתי לטובת חדירה מהירה.
אז החלטנו שאנחנו חייבים לדבר על זה.
התחלנו בבית, והמשכנו בפארק מול האגם.
די אמרנו את רוב הטיעונים שכתבתי לעיל, אבל בצורה מסודרת, והשתדלנו להקשיב.
למרות שדיברנו יפה והקשבנו, גם השיחה הזו הייתה די מתסכלת, כי היה נראה שהיא מובילה למבוי סתום.
אבל
לפחות הצלחנו להגיע בשיחה לכמה הבנות:
- יש פער גדול בין הצרכים שלו בסקס לצרכים שלי.
- יש פער גדול בין איך שכל אחד מאיתנו תופס את משך הזמן ואת מידת ההשקעה. (מה שבשבילו נראה 'המון זמן' לי נראה כמו 'כמה שניות'. ולפעמים אני מצטערת שאין שעון למדוד, או מצלמת וידאו שתוכיח, כי הפער בתפיסת המציאות הזה כ"כ מתסכל).
- כל אחד מאיתנו מרגיש שהוא זה שמוותר.
- אין אשמים. ולא מדובר בכעס. אנחנו מדברים על תסכול הדדי.
- לא קוראים לזה יותר 'משחק מקדים' - כי זה ביטוי שעושה עוול לדבר עצמו. השם החדש: 'מגע אירוטי'. (אלא אם נמצא משהו יותר מדויק. אולי 'עינוגים אירוטיים?')
הקטע של
'אין אשמים' לדעתי היה קטע מאוד חשוב.
כי היה שלב שהוא כל הזמן אמר דברים מסוג 'את מאשימה אותי בזה', 'את מאשימה אותי בזה', 'זה את אשמה לא אני'.
ואז אני עצרתי ואמרתי 'רגע. צריך
להוציא את המילה אשְמה מהלקסיקון. אנחנו לא מדברים על אשמים.
כל אחד מאיתנו הוא לגמרי בסדר. אבל אנחנו מתוסכלים כי כל אחד רוצה משהו אחר ומבין אחרת. יש כאן תסכול. אבל אנחנו לא מאשימים אחד את השני ולא כועסים'.
ושנינו הסכמנו על זה.
זה מה זה שדרג את הדיאלוג שלנו ברמות.
ידעתי שלא ממש הגענו לפתרון, אבל קיוויתי שבכל זאת משהו יהיה שונה בעקבות ההבנות האלו.
ונורא התחשק לי שיהיה סקס כשנחזור הביתה מהפארק.
אז מה שקרה, שבסוף לא היה סקס כשחזרנו, כפי שכתבתי, כי הוא היה מדוכדך ממשהו.
אז בבוקר קיוויתי שכן יהיה סקס טוב.
ואז באמת הוא בא בבוקר עם כל הרצון הטוב, והתחיל 'לחרמן' אותי.
אבל !
שוב זה קרה, שכל פעם ש'הצליח לו' והוא נגע בי במגע נעים, ואמרתי לו 'זה נעים' - אז במקום להמשיך עם זה, הוא עבר למקום אחר, או שינה את סוג המגע. ולא היה שום
מגע המשכי שעליו הייתה יכולה להיבנות האנרגיה 'הרטובה' שלי.
וכשניסיתי ממש להראות לו איך אני רוצה - אז הוא לא עשה את זה.
כמובן שלא נרטבתי.
אבל ידעתי שהוא נורא מתאמץ להיות 'בסדר', אז היה חשוב לי להראות לו שיש גמול לכך, ושאני באמת נהנית.
אבל לא באמת נהניתי. רק התאמצתי להיראות נהנית.
וידעתי שהוא חושב שכבר תכף אני אמורה להיות מוכנה לזיון. אבל לא הייתי מוכנה.
כלומר, כמה פעמים הרגשתי שאני יכולה להיות מוכנה, אבל הוא איכשהו פספס את זה כל פעם מחדש.
כבר ויתרתי על כך שיהיה 'מגע אירוטי' ארוך. אמרתי לעצמי, רק שיעשה לי פעולה אחת ממש נעימה, ואני אשתדל לרכב על הגל שלה.
אבל כמו להכעיס (ואני יודעת שלא באמת בכוונה) - הוא כל פעם בלם את ההתפתחות של ההנאה.
והרגשתי שאני כל כולי רק במאמץ להראות לו שאני נהנית, ובאמת למצוא 'איזושהי נקודה' שממנה אוכל להרים את האנרגיה.
ואז, אחרי שנגע בי במגע שיכל להיות כל-כך נעים, אבל היה רק 'כמעט' כי הוא בלם אותו - והייתי מתוסכלת ברמות, הוא פתאום עוצר, ואומר, טוב, עכשיו את תעשי לי.
הי ! אבל רגע ! אני כולי מתוסכלת, וזה בכלל לא היה זה, אני אומרת לעצמי, מאיפה לי עכשיו האנרגיות לעשות לו?
אני בוהה בו, עצבנית וחסרת חשק.
הוא: מה?
אני לא יכולה לשחק משחקים, אז אני אומרת מה מפריע לי.
הוא מתעצבן: את יודעת שאני משתדל, ורק אתמול דיברנו על זה ואני לא יכול כבר להיות ספץ, אז את לא יכולה להיות סבלנית ולשתוק?
אני: מה אני יכולה לעשות. זה לא תלוי בי. הגוף שלי לא מתחרמן, מה אני אעשה? שאני לא אדבר על זה?
ואז אני מנסה שוב להסביר לו כמה כללים בסיסיים שאני מבינה באותו רגע, ושזה כנראה א"ב בלענג אותי (אולי בלענג נשים בכלל, אין לי מושג):
- כשנותנים לאיזה איבר או איזור תשומת לב - מענגים אותו במשך כמה זמן ולא רק לשנייה אחת לפני שעוברים לאיזור חדש.
עדיף מעט אזורים, אבל כל אזור מושקע, מאשר לקפוץ מנקודה לנקודה בכל הגוף בלי שום סדר.
- כמו שאתה מצייר ציור ואומרים לך לצייר בלי להרים את העיפרון מהדף - כך כשמענגים את הגוף, לא עוברים ממקום למקום בקפיצות, אלא במעברים קוויים. אתה עובר דרך הגוף.
- אם אתה מתחיל תנועה - תמשיך אותה.
אתה מתחיל ללקק את עמוד השדרה מלמטה - אל תעצור באמצע. וגם אל תעצור ותמשיך בנקודה אחרת. זה מטריף עליי את דעתי.
התחלת קו - לך איתו עד הסוף.
נכון שזה נשמע טכני. זה רק כי צריך להסביר משהו שנשמע הכי פשוט בעולם.
בעבר לא חשבתי שצריך להסביר דברים כאלה, זה נראה שזה אמור להיות הכי מובן מאליו.
בחיי שאני לא יודעת אם הוא הבין בסוף.
כי הוא היה כל-כך מתוסכל, ואני לא רציתי שלא יהיה סקס, ששוב אמרתי: 'טוב, יאללה, בוא נזדיין כבר וזהו'.
האמת, נהניתי מאוד מהזיון.
בזיונים עצמם הוא מלך, אין מה להגיד. מלך העולם !
ורק בגלל זה, אני הרבה פעמים באמת נרטבת תוך כדי הזיון גם אם קודם לא הייתי הכי רטובה.
אבל
מה לעשות שאני כמהה כמהה כמהה למגע מספיק גם בשאר הגוף?
ומה לעשות שאני מתה להגיע לזיון כבר מגורה מאוד, במצב שאני רק רוצה שהוא ייכנס? (לפחות שיהיה כך בחלק מהפעמים).
מה, אני צריכה לוותר על הדברים האלו?
***********
יחד עם זה, אני נורא מעריכה את כל מה שהוא עושה. ואת כל האכפתיות שלו. ואת המגע הנעים - כשהוא כן נוגע, והוא באמת שם. (ואז זה באמת נעים).
רק שלא הייתי רוצה שזה יהיה כאילו הוא 'מתאמץ' וראוי על כן לפרס. הייתי רוצה שזה יבוא מרצון שלו.
אני גם נורא מעריכה את זה שהקשבנו אחד לשני בשיחה. ושלא חיפשנו אשמים.
ואני ממש ממש מעריכה את זה שהוא נורא רצה לעשות משהו שונה בעקבות השיחה.
(וכלכך לא רוצה לרפות את ידיו כשהוא מנסה...)
מה, אנחנו צריכים ללכת ליועץ זוגי?
(ואנחנו עוד בסך הכול רק ידידים !
)
, מאשר להגיע למצב שבו באמת מאבדים שליטה.
