נשיאת תינוקות

[יולי_קו]

שלום כלנית,

ברוכה הבאה!

יש אשה יקרה שכותבת באתר בכינוי ׳כלנית׳ כבר כמה שנים. אודה לך אם תבחרי לך כינוי אחר.

בקשר להודעה שלך:

קודם כל את מוזמנת מאוד לפרוק ולשתף כאן מה שמתאים לך. אני בטוחה שיהיו אזנים קשובות ולבבות פתוחים שיעברו פה.
ראשית ההורות היא לפעמים מין רעידת אדמה בזמן סיבוב ברכבת הרים.

רעיונות:

בשביל לשרוד ולהיות פנויה לתינוקת שלך אני חושבת שכמה דקות במקלחת לבד כשהיא בידיים האוהבות של אבא שלה זה פיתרון ממש סביר וטוב לטובת כולם.

אני אמשיך לכתוב עוד מעט.

[יולי_קו]

ואני רוצה להתחיל שלב קודם- אני לא מסכימה עם אמא שלך. אני חושבת שההערות שלה מחלישות.

[יולי_קו]

חוץ מזה, החמודה שלך מזהה אותך! זה נהדר! בהדרגה היא תרחיב את המעגל ותכניס גם את אבא.

שוב חייבת ללכת.

[דו_כיפת*]

טיפ קטן לטובת המקלחת:
יש מצב שהיא תסכים לצאת עם אבא לסיבוב בחוץ ל10 דקות?
מכמה סיבות:
ראשית, כי 10 דקות למקלחת טובות פי אלף מחמש
שנית, כי הרבה פעמים בגיל הזה הם ממש נרגעים בחוץ: במנא בעגלה או אפילו בידיים. זה רק לכמה דקות
שלישית, כי גם אם חס וחלילה היא תבכה מספר דקות, ביד אוהבת של אב, אני חושבת שעדיף שתתקלחי בנחת וללא רגשות אשם.

למען הסר ספק, ברור שעדיף מלכתכילה שהיא תהיה בטוב ואת תתקלחי בטוב. אך אם מצב כעת הוא שהיא בוכה ואת במקלחת, לדעתי עדיף שתצליחי להינות מהמקלחת בלי הצרחות ברקע.

אני אומרת את זה בזהירות-בזהירות ולא הייתי אומרת את זה על כל דבר אחר. זה ממש ספיציפי למקלחת. שניראית לי קריטית כדי לפגוש את עצמי עם עצמי לכמה דקות. וצרחות מבחוץ ממש ממש לא יכולות לאפשר למפגש הזה לקרות.

והכי חשוב: תזכרי
בגיל הזה דברים משתנים מאוד מהר
אתמול צורחת היום זורחת
מחר מתנגדת מחרתיים מתלהבת
אותי ברגעים קשים העובדה שהכל בר חלוף מהר משחושבים מחזקת
<אבל החיוכים נשארים!!>

ולגבי אמא שלך: אני חייבת לעוף אבל היא מדברת שטויות. במחילה. ממש שטויות. אין לה שמץ של מושג. תשלחי לה נשיקות ותשחררי אותה.

תזכרי שאת האמא של התינוקת הזו.
|l|

[יולי_קו]

דו כיפת ׳גנבה לי׳ את המילים מהמקלדת
כתבת מעולה.

חוץ מזה- לפעמים בגד בריח אמא עוזר להירגע- תוכלי להשאיל להם חולצה שלבשת בשביל הזמן הזה?

וחוץ מכל אלה- לפי מיטב הבנתי את נותנת לילדה שלך את הדבר הכי איכותי והכי יקר ערך שאת יכולה להעניק לה. בחירה מעולה.

[זרח_הפרח*]

אתמול צורחת היום זורחת.
וואו, איזה משפט! אני לוקחת אותו ומגדילה לחיים בכלל, על עצמי, על הילד, על בכלל. מהמם!

ולגבי כלנית, מחזקת אותך בהחלטה להיות צמודה אליה, ומספרת ממרומי גיל 6.5, שילד שהיה עלי 24 שעות, כולל מקלחות משותפות ולינה משותפת, הפך להיות עצמאי יותר מכל ילד אחר שאני מכירה באזור, רוצה לדעת איך לעשות הכל בעצמו ולגמרי לא דבק צמוד. אבל כן, היו כלמיני שלבים בדרך.

[ליבי_בר*]

מספרת גם כאן על שלוש ילדות שכל אחת מהן צמודה-צמודה מגיל כלום ועד שאין ברירה ודורשת ממני לעזוב אותה (כל אחת בשלבי עזיבה שונים, כי, וול, גם ממרומי גיל אוטוטו 9, עדיין יש צורך בצמידות פיזית לעיתים )

ומותר להתלונן ולקטר גם על משהו שבחרת בו! "רגע, אז אם בחרתי להניק מעל גיל מסויים, זה אומר שתמיד ההנקה נעימה לי ומושלמת?
ואם בחרתי להתחתן עם מישהו מסויים ולחיות את חיי איתו - אסור לי לקטר עליו?
מותר ואפילו רצוי לפעמים.

יש כאן קושי, באובייקטיבי שלך, ולהגיד לך שאת בחרת בקושי הזה זאת אמירה קצת מועכת...
אז קבלי ים חיבוקים ואהבה כאן

דו כיפת הציע בדיוק את מה שחשבתי אני להציע כשקראתי - טיול עם אבא בחוץ בזמן שאת מתקלחת.

בחוץ נחמד, יש המון הסחות דעת, וברור לי שכל עוד היא אחרי הנקה/אוכל, עיבשה ועם בד שנעים לה, היא תירגע בחוץ מהר מאוד.
כבונוס, ואבא ילמד שהוא יכול להרגיע אותה בעצמו, וייקח אותה עם פחות חשש בפעם הבאה.
זאת מערכת יחסים שחשוב לטפח, בין אבא לילדה שלו, וככל שיותר מוקדם - ככה יותר קל בעתיד