נחל נובע

אגב,חלק מהחבורה השמחה אינם דוסים,
טוב,לא במובן הרגיל של המילה

אני שמח אבל אני לא דוס, אבל אני נהנה בשמחות עם דוסים.

המרגיעון: אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה
ועל זה הסיפור
בהריון השני שלי, חיכינו לבן, אני ידעתי מאז ומתמיד שאם יהיה לי בן אני לא אעשה לו ברית, דיברתי על זה עם בעלי והוא הסכים ואז נולד מעיין, אהוב ליבי הקטן וכשהודענו למשפחה הכופרת שלנו הם התפחלצו, אשכרה לא צמים בכיפור אבל אם לא נעשה ברית לנכד השם ישמור d-:
ואנחנו בשלנו בלי תהיות, חברים חוזרים בתשובה מתפללים בשבילנו, וכל מיני אנשים שאנחנו לא מכירים, חוזרים בתשובה גם הם עולים לרגל לביתנו הקט במדבר לדבר על ליבנו, ואצלנו? נכנס באוזן אחת, יוצא מהשניה, עייפים מלידה והנקה והתהקלמות במשפחה שהפכה להיות ארבע נפשות, רק תגידו מה שבאתם לומר, שתו ת'תה ותנו לנו לחזור לנמנם כי התינוק המתוק נרדם.
חודש וחצי אחרי הרוחות נרגעו, אנשים השלימו, ומעיין חולה, יש לו ברונכיוליטיס ושנינו בבית חולים כבר כמה ימים, ערב אחד בעלי מגיע עם חבר הוא יחליף אותי, ישמור על התינוק ואני אצא סוף סוף להתקלח [לראשונה מזה ארבעה ימים] לאכול ארוחה חמה ולנשום אוויר, אז נסענו לאמא של החבר בירושלים, התקלחתי, אכלתי, ונסענו שנינו לבית קפה, החבר אומר: אני חייב להגיד לך משהו ואני ישר יודעת ואומרת לו: אוי לא, בן ציון [שם חיבה] אין לי כוח לזה, בבקשה לא, והוא: תקשיבי, לא נפתח דיון, אני אגיד מה שיש לי לומר ובזה זה נגמר, את לא חייבת לענות, רק תני לי להשתחרר, הסכמתי וישר התחלתי לזרום לי על גלי מחשבות לעולמות אחרים והוא מדבר ולי אין מושג מה הוא אומר שם, פתאום אני מרגישה את הלב שלי נפתח, והלב שלי מתרחב, ואני מרגישה פתאום שנושא הברית של מעיין לא סגור, ובן ציון אומר: אז זהו רק תחשבי על זה, ואני: בסדר, והוא: את סתם אומרת, ואני: לא באמת, בהתחלה התכוונתי להגיד סתם ובאמת בן ציון לא שמעתי מילה ממה שאמרת אבל משהו קרה לי בזמן שדיברת ואני מבטיחה לשקול את העיניין שוב.
חזרנו לבית החולים ובעלי שואל איך היה עם בן ציון? ואני: צריך לשקול שוב את עיניין הברית, בעלי בשוק, אני מספרת לו מה קרה ושנינו מחליטים שצריך להתכוון ולשאול את מעיין מה הוא רוצה.
בעלי חזר הביתה ושנינו מתכוונים בלילה, ושואלים את מעיין, ואני עם הקטנציק בידיים בבית חולים וכל מה שעולה לי זה המחשבות הישנות: אין לי זכות, זה הגוף שלו, וכ"ו, לעומת זאת בעלי התכוונן,ביקש ונרדם ובבוקר הוא יצא החוצה עם הקפה ופתאום שמע קול, קול ברור, צלול ובוטח: אבא אני רוצה שתעשו לי ברית, אבא תעשו לי ברית.
החלטנו שנעשה את זה אצלנו בבית, רק עם ההורים שלנו והאחים, אחיות, אבל מה, כל החברים הדוסים שהתפללו לרגע והחוזרים בתשובה שאנחנו לא מכירים שעלו לרגל וגם השכנים רצו לבוא, אז שוב רק משפחה קרובה מדרגה ראשונה ביותר ודוסים הוזמנו.
בן ציון, השכנים ואחד מעולי הרגל לכולם יש מוהל מצויין שהם רוצים להביא, נתנו לבן ציון את הכבוד מכיוון שבזכותו שמענו את מעיין, ואני אמרתי לבעלי שחייבים לתת לילד עוד שם שיוכרז בברית, ומצאנו לו שם (-:
יום הברית שטוף שמש הלבשתי את מעיין בסגול והכנתי כרית קטיפה סגולה גדולה, מתאספים אצלנו בחצר האנשים, תוקעים בשופר ומתופפים בתופים אני מתחילה ממש להתרגש והאווירה מאוד רוחנית ומרוממת, מגיע המוהל עם בן ציון ועולה הרגל אומר לי ולצור בהתרגשות: הי זה המוהל שרציתי להביא לכם, נגשת השכנה ואומרת: זה המוהל שרציתי להביא לכם הוא מל את הבן שלנו, בקיצור שישו ושימחו שלושה אנשים רצו להביא את אותו מוהל, הסימן הזה מחזק אותי.
הכל עבר בשלום ואז המוהל מכריז על השם המלא של מעיין שאותו לא גילינו לאף אחד, ויקרא שמו בישראל: מעיין פלא האיש
והדוסים צוחקים בהתרגשות ומתחילים לשיר ביחד: אני איש פלא, ונשמתי היא פלא גדול, חידוש כמוני, לא היה עוד מעולם.
ואני מנסה להבין איך, איך הם כבר המציאו עליו שיר? עכשיו הם גם לא מכירים אחד את השני, ומישהו צעק: נולד איש פלא,
הסתכלתי על חברה שלי מהחוזרים בתשובה ואני שואלת אותה: איך ישר שרתם על מעיין שיר? בפליאה, בתמימות והיא [אגב אחת האהובות ביותר שלי בעולם] אומרת לי: זה שיר שרבי נחמן כתב, על עצמו d-:

וואו, אני עם דמעות של התרגשות, את לא מבינה מה סיפורים כאלה עושים לי

:-):-)

ועוד אוסיף שהמוהל סרב לקחת כסף על הברית וגם לתרומה הוא לא הסכים לקחת.

תודה (-:
מה שכן עד היום אני לא לגמרי מבינה למה הבן שלי רצה ברית, אולי חוץ מזה שהוא ילד שממש חשוב לו [שלא כמו אמא שלו] להיות כמו כולם ואם הוא היה מגלה "שעשינו" אותו בכוונה שונה הוא כבר היה מראה לנו מה זה d-:
החוויה היתה רוחנית ומרגשת, אבל מעבר לזה אני לא מצליחה להבין מה היה שם, לא הצלחתי נגיד להבין מה באמת הקטע של הברית [ואני מזהירה אתכם אל תתחילו איתי ותנסו להסביר לי] אבל אני מכבדת את זה שלמעיין זה היה חשוב,
אני שמחה שהקשבנו לצורך שלו, וגם זכינו בחוויה מרוממת ומקרבת לבבות.

אהבה, את טהורה,
ריגשת אותי כל כך, והבן שלך הוא נשמה גבוהה ממש,
ולכן רצה ברית.
נשמע ממש עקבתא דמשיחא.
ממש עוררת בי אהבה עצומה לעם ישראל,
אין מילים!
(-:

(-:
את לא מבינה מה סיפורים כאלה עושים לי גם לי!

אני חייבת לספר, אע"פ שזה לא קשור ל נחל נובע ולרבינו... כשהפציע השחר על היום השמיני לחייו של אוריה, אני ואבא שלו התעוררנו פתאום יחד, ושנינו שמענו אותו מדבר. הוא שכב בעריסה ליד המיטה שלנו ודיבר בשפה של מלאכים, במלים ארוכות ויפות ומלאות עיצורים ותנועות. הוא אמר כמה משפטים ונרדם.
ניסינו לזהות בין המלים אם הוא ניסה לגלות לנו את השם שלו (על השם אוריה החלטנו רק באוטו בדרך לברית), או שהוא ניסה לומר לנו שהוא מסכים לעבור את זה כדי להיכנס בבריתו של אברהם או משהו כזה.
היום נראה לי שהוא ידע שבאותו יום הוא יעבור חוויה שתעביר אותו לצמיתות מעולם המלאכים אל העולם הזה, ופשוט נפרד מהחברים.

אגב, הוא עבר את הברית מצוין ולא בכה בכ-לל.

ממש עוררת בי אהבה עצומה לעם ישראל,
בדיוק!!! בדיוק!!!

תודה בנות,
ודיבר בשפה של מלאכים, במלים ארוכות ויפות ומלאות עיצורים ותנועות. הוא אמר כמה משפטים ונרדם.

היום נראה לי שהוא ידע שבאותו יום הוא יעבור חוויה שתעביר אותו לצמיתות מעולם המלאכים אל העולם הזה, ופשוט נפרד מהחברים.
אף פעם לא חשבתי על זה ככה, מקסים.

עקבתא דמשיחא.
מה זה?

עקבות המשיח,הוא ממש ממש קרוב...

אני עם דמעות בעיניים מהסיפור הזה,גם אצלינו שרים כל שבת "אני איש פלא ונשמתי פלא גדול"

כבר מתחילה לארוז את כל הסודרים הכי חמים שלי(מסתבר שאין הרבה כאלה

)

מזכירה שוב, מי שרוצה שאזכיר את שמו ושם קרוביו על הציון שישלח לי מייל עם השמות+שם האמא

עקבתא דמשיחא
עקבות של משיח, סימנים שמשיח תיכף מגיע.
לכי תדעי, אולי זה הוא??
<עוד לא עברה לי ההתרגשות.../>

חופשי זה זמן המשיח,
פעם כשגרתי בליפטה, הייתי בנקודת התבוננות בחיי, הפסקתי לדבר לתשעה ימים, והספר היחיד שהגיע לידי הוא התנ"ך,
הייתי נכנסת לתפילות כגון: אלוהים אני בצומת דרכים, תן כיוון, וכאלה אבל ממש חזק ואז עוצמת עיניים ופותחת את הספר במטרה למצוא איזה שהוא רמז או תיקווה, מה מדהים, כל פעם שפתחתי את הספר דובר בו בנקבה,זה היה נשמע לי אישי,
ותפס אותי, באחת הפעמים פתחתי בירמיה לא פסוק טו: כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה [גם מדבר אלי בנקבה גם אומר לי להפסיק לבכות] ואז... הבן יקיר לי אפריים... הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים...[אני כבר כולי בהקשבה מלאה]
...בימים ההם לא יאמרו אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה, כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל בוסר תקהינה שיניו, הנה ימים באים נאום ה' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה, לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים........[נו אלוהים אהוב שלי, מה הברית? דבר, דבר] ..........כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום ה' נתתי את תורתי בקרבם ועל ליבם אכתבנה והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם, ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם נאום ה' כי אסלח לעוונם לא אזכור עוד.
בקיצור תקראו את כל הקטע הוא מהמם את הנשמה ואני הבנתי ביום ההוא שהיום בו נכרתה הברית החדשה כבר כאן,
אין יותר תורה בחוץ, היא נכתבה בליבנו וצריך רק להקשיב ללב, כי היום ה' מוכן לדבר אל כל אחד מאיתנו באופן אישי, ולא צריך ללמד אחד את השני, הגדולים והקטנים בקשר אישי עם ה' ויודעים אותו והכל נסלח.
מה דעתכם?

ציף ציף איזה כייף לך תשלחי הרבה אהבה לסבא נחמן

אכן מהמם,
רק זה לא ברית חדשה בכלל...

בירמיה לא פסוק טו
מתכננת להציץ שם השבת...

אהבה טהורה,את כבר יודעת להתבודד!!!
אשרייך.
אם את רוצה ד"ש אישי לרבינו,את מוזמנת לשלוח מייל עם השמות

לכי תדעי, אולי זה הוא??
נכון מעיין פלא הוא המשיח שלנו וכן ליה ונויה, כל ילד הוא המשיח של הוריו, כל ילד בא להושיע את הוריו ולהוציא אותם מהתקיעות שלהם, כל ילד בא לעזור להורים שלו לראות את האור, מה אנחנו עושים עם זה, זה כבר בידיים שלנו כהורים.
אמן וכולנו נראה את האור בעיני ילדנו ונקבל את הידיים הקטנות המושטות אלינו.
ילדים זאת מתנת האהבה הכי גדולה שאלוהים מעניק לנו.

יעלי לה אוריה שלך נשמה מדהימה ! מרגש.
ציפציף גולשת כאן מהתרגשות בדף שהתעורר לתחיה.|יש אייקון כזה?|

יעלי לה אוריה שלך נשמה מדהימה ! מרגש.

בדיחה
(צריך קצת להכיר ברסלבים וחב"דניקים כדי להבין אותה,אבל יאללה,נזרום):

חבדניק וברסלבר מגיעים לגיהנום,
ובגיהנום חם,מסריח-לא נעים בכלל.
פתאום מגיע ר' נחמן,תופס את הברסלבר בפאות ושוווונג - מוציא אותו מהגיהנום.
החבדניק ההמום,אומר לעצמו "מה זה??? טוב תיכף יבוא הרבי ויוציא גם אותי"
לאחר כמה שבועות מגיע הרבי מליובוויץ',טופח לו על שכמו ואומר לו:"אל תדאג,אתה כאן רק בשליחות"

מי שהבין,הבין.

טוב,אנפורמציה שהיתה אמורה להקדים את הבדיחה-רבינו אמר שמי שיבוא אליו לציון באומן,יתן פרוטה לצדקה ויגיד את ה"תיקון הכללי" הוא יוציא אותו בפיאות מהגיהנום.

סעודת ליל שבת,צ'ופקי עלי מתפנק,אבא בדיוק סיים לקדש.
אני:"צ'ופקי,אתה יודע לאן אמא נוסעת יום רביעי? לאומן!"
צ'ופקי:"ואני יבוא איתך?!"
אני:"לא,אמא נוסעת לבד"
צ'ופקי מתחיל לדמוע:"אבל אני ארצה אותך ואת לא תהיי פה,אני ארצה חיבוק ונישוק ואני לא אוכל לקבל!"
אני: מתחילה להרגיש את הבטן מתכווצת "אמא תתן לך המון נשיקות וחיבוקים עד יום רביעי וישאר לך קצת גם אחרי שאמא תיסע"
צ'ופקי חושב קצת:"טוב"
אני:....
(מופתעת שקיבל את ההצעה בכזאת פשטות)

"אמא תתן לך המון נשיקות וחיבוקים עד יום רביעי וישאר לך קצת גם אחרי שאמא תיסע"
זה כל מה שהוא היה צריך, ועכשיו כשהוא בטוח שגם את יודעת את זה, אין לו שום בעיה לשחרר אותך, את מכירה בצורך שלו, הוא פנוי ופתוח עכשיו להכיר בצורך שלך.

תיעוד המסע בדף
אומן יומן מסע

ריגשת אותי אחותי

שמעתי השבת עוד בדיחה:
למה קניבלים לא אוכלים נ נחים?

הם לא אוהבים אוכל מוקפץ!

לאחר הנחיתה (תזכורת: אומן יומן מסע ) שהיתה קשה,
אני שוב במקום טוב,אני קוראת את זה גם באנשים סביבי,שואלים אותי "מה שלומך? " ואני עונה "טוב מאוד!" וממש מתכוונת לזה,אני רואה את הפליאה בעיניים השואלות.
תמיד עונים: "טוב" או "ב"ה" והכוונה היא -האמת ,ממש נאחס, אבל זה לא מראה על אמונה אז - "טוב,ב"ה.."
ועכשיו כשאני אומרת טוב אני ממש ממש בטוב.
כל התנסות היא טובה,כל כאב לוקח לוקח אותי לצמיחה טובה.
הכל טוב.
ב"ה.

ברוך השם! כל התנסות היא טובה,כל כאב לוקח לוקח אותי לצמיחה טובה. גם אני מוצאת את עצמי במקום הנפלא הזה בזמן האחרון.

אין דבר משחרר יותר מן השמחה, היא מוציאה לחפשי את מוחך ומשרה עליו שלווה.

רבי נחמן מברסלב

_כל כאב לוקח לוקח אותי לצמיחה טובה.
הכל טוב.
ב"ה._

מחר יום ראשון, א' ניסן יום הולדתו של רבנו.
אמנם אצל צדיקים מה שחשוב הוא יום הפטירה, אבל גם ליום ההולדת יש משמעות מסויימת.

שליחה על ידי אליה* » 19 יוני 2008, 11:10

דף כול כך מקסים ומעורר השראה. צריך לחדש אותו.@}@}

שליחה על ידי אליה* » 19 יוני 2008, 14:34

שנזכה לתקן עצמינו באהבה ובחמלה

"אומן רה

סטיקר שקיבלתי בכליזמרים בצפת:
"יש אלוקים,כאילו-דע!"

אהבתי.

הנה מה שעושים היום בשמו .

וגם בלי קשר לפרסום הנוראי הזה על הכת:
צר לי שאני לא מצטרפת להתלהבות פה מר' נחמן. מדובר באדם שדבריו יפים על הנייר, כנראה נכתבו מלב טהור אבל מזמן קלקלו אותם כל מיני גורמים שלא קשורים לזה. בפועל הם משמשים היום הרבה קוקואים, תמהונים וחולים. ההתבודדות הלילית, השמחה הכפויה והמלאכותית, הציטוטים הכפייתיים, שוב המכתב שלו ושוב הסיפורים שלו.... לאדם בריא בנפשו דברי נחמן אולי עוזרים ונותנים תמיכה (אני יודעת שיש הרבה נשים כאלה באתר והן נהדרות). אבל אדם שיש בו יסוד חולה רק הולך ומידרדר מהדברים הללו. כיוון שאלה דברים שיחסית לזרמים אחרים ביהדות, מאוד קל להשתמש בהם להצדיק אובססיביות ולהעצים אותן. עצוב.

ולא תמחקו את דבריי מפה. תודה.

אתר מעניין מאוד שמסתמך מסביר ומעמיק את תורתו של רבי נחמן. תענוג רצוף
http://www.eip.co.il
תהנו