מתינות באופן טבעי

אנונימי

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי אנונימי »

זוהי פתיחה מחדש של הדף שנודע בעבר כ באופן לייט מהגגת.
באופן לייט בחרה לסגור את הדף שפתחה. כיוון שנראה לי חבל לזרוק את הדף, הדברים שעלו בו עד עתה, והדברים שעוד יכולים להיות בו, ביקשתי את רשותה לשחזר את רובו תחת כותרת חדשה. אני מקווה שנוכל להמשיך להגג כאן בצוותא (ואולי יום אחד גם באופן לייט תחזור ותצטרף אלינו).

וזו הפתיחה של באופן לייט לדף המקורי:

אני יכולה לבקר תופעה חברתית מבלי לבקר את נשאיה: יכולה לבקר את אי השוויון מבלי לשפוט ומבלי להוקיע נשים שבוחרות בחירות לא שיויוניות, יכולה לבקר את החשיבה המיניסרימית מבלי לבקר אנשים שמקיימים אורח חיים מינסטרימי וכיו"ב

.
היה משהו שהפריע לי בסיבוב הקודם שלי בבאופן היום אני יכולה לנסח את זה כך: חסרה לי ההפרדה הזו בין התופעה והאנשים (כמובן לא אצל כל הכותבים) שביטוייה היו בין השאר, חוסר חמלה, התנשאות, שיפוט ובוז - קיצוניות באופן טבעי

בדף הזה אני מכננת לערוך תוך כדי התקדמות: לשלב רעיונות (של אנשים) בתוך הודעות (שלי ושל אנשים אחרים), מוחקת, מזיזה וכו'. או בקיצור - נא לא להעלב (-:

[h=3]

זה דף של מתינות[/h]
באופן_לייט*
הודעות: 788
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי באופן_לייט* »

כדרכי מקדם מהגגת בקול רם
בחודשים האחרונים אני עובדת המון - משרה מלאה (עם סלטות באויר) הפרק הזה יימשך שלושה + חודשים (מתוך בחירה שאני שלמה איתה)
יש ימים שהבת שלי רואה אותי רק בבוקר ובערב.

ואני לא מבינה איך אמהות שנאלצות / בוחרות לעבוד במשרה מלאה שורדות, בטח לא אם יש להן יותר מילד אחד. נאמר באמפטיה מלאה ולגמרי לא בשיפוטיות

זה מאוד קשה לי רגשית - הפרידות הללו ממנה למרות שהיא נמצאת עם אנשים שהיא אוהבת ואוהבים אותה וטוב לה (זה ברור)

זה כל כך מעייף - לעבוד הרבה שעות ואז לחזור מייד לטפל בילד.

הרבה יותר קשה להיות אמא מכילה, סבלנית, אמפטית, משקיעה, זורמת כשאת עייפה, המוח שלך עמוס במשימות, ובכלל הרבה מהאנרגיה שלך הופנתה לאנשים בעבודה.
הרבה יותר קשה לבלות עם הילדה כשאת רוצה פשוט - לנוח, אתן יודעות,(וגם אתם) לשבת רגל על רגל, לשתות קפה ולא לשמוע אף אחד מדבר.
הרבה יותר קשה להציב גבולות ולנהוג בלי כפיה כשאת לחוצה בזמן, ממהרת, חייבת לעשות "רק את זה".

ואני מודה כל יום על בחירותי ועל האפשרויות שמהן יכלתי לבחור
אני מבינה הרבה מאוד "פשרות הוריות" שגם קודם יכלתי להבין אבל עכשיו אני חווה בעצמי.
בעדינות*
הודעות: 62
הצטרפות: 14 מאי 2005, 22:32

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בעדינות* »

יש! איזה כיף שחזרת!
מתינות
טוב לי עם ה מתינות שלך ואני כ"כ, כ"כ מרגישה את ההרהורים (בתור מי שעבדה משרה מלאה חוץ-מלהיות-אמא-במשרה-הרבה-יותר-ממלאה עד לפני כשנתיים וחצי).
אפשר להגיד לך תודה?
על הרוח המתונה, על ה-בלי שיפוטיות, ועל זה שאת כותבת (גם) אותי.
הנה כתבתי - תודה.
מונו_נוקי*
הודעות: 2232
הצטרפות: 25 מרץ 2004, 18:12
דף אישי: הדף האישי של מונו_נוקי*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי מונו_נוקי* »

_זה מאוד קשה לי רגשית - הפרידות הללו ממנה למרות שהיא נמצאת עם אנשים שהיא אוהבת ואוהבים אותה וטוב לה (זה ברור)
זה כל כך מעייף - לעבוד הרבה שעות ואז לחזור מייד לטפל בילד._
אני עונה לך לא בשיפוטיות ורק מהחוויה האישית שלי מבלי לטעון שזה משקף מישהו אחר
מנסיוני ומההתבוננות שלי
כשאתה שלם עם עצמך והבחירות שלך
אתה פחות עייף
אתה פחות מותש
אני רואה שבן הזוג שלי שאוהב את העבודה שלו מגיע מלא אנרגיה לילדים. בעיקר כי לא ראה אותם יום שלם. הוא הולך לעבודה בשמחה ומגיע לילדים בשמחה.
אני ראה שאצל אנשים שאני מכירה שעייפים, מותשים, שאין להם כוח זה כי יש בחיים שלהם זולל אנרגיה.
הזולל הוא לא "עבודה" או "ילדים" אלא משהו בגישה שלהם בחיים, פגיעה בחיים שלהם, חוסר שביעות רצון בחיים שלהם, חוסר אהבה עצמית, חוסר קבלה....... זה יכול להיות המון דברים.
לפעמים יש משהו בחיים שהוא הטריגר או המשקף של הדבר הזה.
איך להיות שלם עם עצמך?
בשביל זה צריך נס. או המון המון עבודה עצמית.
יש אשה שאני מכירה שנולדו לה שלישיה.
אני חושבת שאישית היה לי קשה מאד לעמוד בזה
היא לקחה את זה בסבבה
אבל רגע, הפואנטה שלי בעצם לא להשוות את עצמך לאחרים אלא לדעת את המסוגלות שלך, הכוח שלך, הגבולות שלך, האנרגיות שלך, השמחה שלך.
באופן_לייט*
הודעות: 788
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי באופן_לייט* »

החיבור שאת עושה בין שני המשפטים חוטא לכוונתי - אין לי ספק שגם אמא סופר קריריסטית ששלמה עם בחירתה ונהנת מעבודתה ופורחת וחושבת ש"ילדים צריכים גן כדי להתפתח" (דוג' לשלמות עם שני הדברים) עדיין יהיה לה כל כך מעייף - לעבוד הרבה שעות ואז לחזור מייד לטפל בילד. פשוט כי אלו (קריריה וילדים) שני דברים מתישים, מדובר בהרמה משימות שתובעות משאבים רגשיים ופיזיים.

יחד עם זה אני מסכימה שבד"כ נכון לומר - כשאתה שלם עם עצמך והבחירות שלך, את פחות עייפה, את פחות מותשת

לגבי שלמות עם הבחירה הבחירות שעשיתי נעשו במצב של "העדר שלמות" הן לא בחירות תאורתיות, צריכה הייתי לקבלן (יחד עם בנזוגי) במערכת נתונים מסויימת.
למשל - עצם ההחלטה להפקיר אותה בגן פרוסי, בשלג, בכפור, איפה שלא נותנים להם אוכל... (-:

אכן הייתי מעדיפה שיתאים לי להשאר איתה בבית כי אני חושבת שגן(כל גן) הוא פתרון פחות ממושלם לילדים קטנים.
הייתי רוצה ששיהיה לי פה מערך חברתי ומשפחתי תומך נגיש ושהיו לי את הכוחות לייצר כזה בשנת החיים הראשונה שלה.
הייתי רוצה למצוא גן יותר קרוב לתפיסת עולמי
הייתי רוצה ..
אבל כל זה לא קרה.
אחרי 11.5 חודשים איתה בבית הבנתי שאני מתחרפנת,
בחרנו להשאר לגור רחוק מהמשפחה בגלל שיקולי פרנסה, קרירה ואחרים,
לא היו לי הכוחות ליצר קשרים חדשים והישנים התפוגגו מסיבות שונות.
לא היו לי הכוחות, הקשרים, הנחישות, להתארגן ל "גן הורים" נוסח רון ג (-: למרות שרציתי.
ועשיתי כל מיני טעויות של מתחילים בבחירת הגן אליו היא הולכת.

אבל אלו היו היכולות והנתונים בזמן שהתקבלו החלטות.
אנחנו ממשיכים לבחון את ההחלטות
הגן עדיין רחוק משלמות בעיני
אבל
  • הבת שלי מאוד אהובה בו מחובקת, מנושקת, מטופלת היטב.
  • ברור שהיא פורחת שם - היא אוהבת ללכת לגן, מבקשת ללכת בימי חפשה, מסרבת לחזור איתי הביתה, נפרדת ממני בשמחה בבוקר וכיוצא בהללו סימנים.
  • להשאר איתי בבית כרגע זו לא אופציה ואני לא בטוחה שמעבר לגן אחר הוא הדבר הטוב בשבילה
ועוד ועוד שיקולים.

אמנם ההורות אצלי היא במקום הראשון (בהגדרתי העצמית, בימים אלו) יחד עם זה היא לא בלעדית ומרגע שהבנתי את זה אני שלמה עם זה שהיא הולכת לגן לכמה שעות ביום.
כשהיא הולכת לגן - לי יש "זמן לעצמי" - אותו אני מנצלת לשמירת קשר עם עולם העבודה (לגמרי לא בשביל לעשות קרירה).

גם הבחירה לעבוד הרבה בסמסטר הזה היא בחירה נכונה לזמנה. אין לי בכלל ספקות או עירעור לגבי נכונותה (למרות שיש מי שחושבים אחרת ממני).

ולגופו של עניין - התשישות והעייפות
כנראה שהיותי בשבוע 27 להיריון יותר מידי שעות עבודה ופחות מידי שעות שינה תורמים להן יותר מאי שלמות נפשית (-:
מונו_נוקי*
הודעות: 2232
הצטרפות: 25 מרץ 2004, 18:12
דף אישי: הדף האישי של מונו_נוקי*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי מונו_נוקי* »

החיבור שאת עושה בין שני המשפטים חוטא לכוונתי
מיד מבקשת מחילה על החטא.
בכל מקרה אכן קבלת החלטות בעולם לא מושלם גוררת תוצאות פחות ממושלמות.איך שאני רואה את זה, זה מזמין בחישה מחודשת של הקלפים, כדי למצוא מערך שנוח יותר לחיות עימו.
לפעמים חלק מבחישה תגרור שינויים טכנים ולפעמים זה שינוי בהסתכלות על העולם. בין היתר רגשי אשמה על הבחירות שלנו.(מתכו ן:2 סוכר , 2 מלח, 2 כפות שמרים, 3 כוסות מיים חמימים....)
שבוע מתקדם בהריון זה תמיד מורכב. לפעמים אבל אפשר להודות לזכוכית מגדלת הזו, תוך כדי הידיעה שהזכוכית מגדלת אינה לתמיד:-P
לוטם_מרווני*
הודעות: 3987
הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי לוטם_מרווני* »

מזל טוב@}
ברור ששבוע 27 מעייף יותר מבחירות, גן, לימודים והוראה.
מה שנכון עבורך הוא הנתיב שלך, אין כזה דבר "באופן טבעי". יש דבר כזה להקשיב ללב. ממה שאני קוראת, טוב לך עם הבחירות שלך וזה טוב@}
באופן_לייט*
הודעות: 788
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי באופן_לייט* »

תודה לקוראות ולמגיבות

ועשיתי כל מיני טעויות של מתחילים בבחירת הגן אליו היא הולכת.

כתבתי עבור מישהי את הדברים הבאים - תובנות על בחירת גן, לא לפי סדר חשיבות, אני יודעת שיש איזה דף - איך לבחור גן או משהו כזה אבל בא לי שהרשימה הזו תהיה פה לפחות בנתים.

חשוב עקרונית - לראות מה הגננות עושות עם ילדים אחרים ולא מה הן אומרות לך או איך הן מתנהגות עם הבת שלך (בזמן השיווק...)
איך הילדים? רגועים? שמחים? מטופלים ? נענים לבכי שלהם? מחבקים אותם? (אצלנו מאוד מחבקים וזה מעניק המון נקודות לגן למרות מגרעות וחוסר מושלמותו )
  1. שווה לשקול גן רב שכבתי או רב גילאי, כזה שהילד ילך אליו עד גן חובה / טרום חובה כדי שלא יהיו לו הרבה מעברים.
  2. האם מאפשרים תקופת הסתגלות ארוכה או שאחרי 3 ימים "מגרשים" אותך. (כי זה קשה לשאר הילדים / לילד שלך)
  3. איך הם מתיחסים לביקורים לא צפויים של ההורים בגן, לדעתי גן שלא מרשה את זה הוא גן חשוד.
3ב איך מתיחסים לימי חופשה שאת נותנת לילדה שלך, לימים שבהם "אני מוציאה את הילדה מוקדם" (אני למשל כל זמן שמתאפשר לי ל מעדיפה שהיא תהיה איתי ולא בגן. בהתחלה היו כל מיני הערות "את משגעת אותה" לטעמי בולשיט גמור - אם כל כך קשה לילד שיש יום רווח אז מה בדבר שבת?) האם יש אפשרות לגינון חלקי על משקל ביות חלקי (רק כמה ימים בשבוע בתשלום מופחת)
  1. נוקשות / גמישות של שעות הגעה / עזיבה - אנחנו למשל מביאים אותה מאוחר לגן - גן שנותנים בו א. בוקר ב 9-9:15 זה גן שיאפשר לך להתארגן בבוקר לאט אם הם מאכילים ב 8 זה יוצר לחץ מערכתי להגיע בזמן.
  2. אוכל - מה נותנים, האם נותנים ממתקים ואם כן אילו ובאיזו תדירות. האם מוכנים ל"שגעונות" שלך (אני למשל לא מסכימה שיתנו לה לחם עם שוקולד או חמאת בוטנים, ובאופן כללי למיטב ידיעתי מקפידים על זה למעט פאשלה אחת)
  3. ימי הולדת האם ואיך חוגגים - אני מעדיפה גנים שבהם הגננת קובעת איך יראה יומולדת ככה אין מין תהליך של "מאבדים את הצפון" וכל אמא מנסה להראות שהיא יותר משוכללת מהאחרות ואז נוצרת מין תחרות מטורפת ולא סבירה (זה מתחיל הרבה! יותר מוקדם ממה שאת חושבת).
  4. פעילות בגן - זה אמנם פחות מהותי בעיני (הבת שלי מתפתחת בזכות עצמה ואני תופסת את תפקידי לספק לה סביבה שמאפשרת למידה וכו' אבל יש גנים שמדגישים את ההשקעה שלהם בהתפתחות הילד) אצלנו למשל הגננת מאוד הדגישה את זה שהיא "מפעילה" ואני חשבתי שזה לא חשוב. בדיעבד היו דברים שהפריעו לי כי היתה לה מוטיבציה "להראות תוצאות" שהביטוי שלה היה בלחץ על הילדה (להשחיל חרוזים על חוט לפני שזה עניין אותה ולפני שהיתה מסוגלת ולפני שנהנתה מזה)
  5. סדר יום - אני נטיתי לטובת "הזורמים" - אהבתי את זה בגן אבל עכשיו אני לא בטוחה... עכשיו הזרימה מתבררת כסוג של בלגן, למשל בצהריים אין "שעת השכבה" מסודרת וכל ילד נרדם (או לא...) בשעה נוחה לו, המשמעות של זה היא שהצהריים הם סוג של בלאגן עם הרבה בכי (כולם או "עייפים" או "הרגע קמו", הבכי מפריע לישנים לישון. גם התנועה ההורית (באים לקחת את הילדים בכל שעה בין 12:30 ו 15:00). כמובן שגיליתי את זה רק עכשיו כשיש ימים שבהם היא נשארת בגן אחרי 1300.
  6. חוגים - האם יש ואם הם שווים משהו (אצלנו הם לא שווים אבל אני לא רבה איתה :-)) יש אינפלציה מטורפת של חוגים לגני ילדים ויש סביב זה תעשיה שלמה וגם חילוקי דעות של הורים - תבדקי שהחוגים מוצאים חן בעיניך (בגן שלנו למשל היה חוג ליטוף חיות שהורים התנגדו לו)
9 איך מטפלים באלימות של ילדים - כל הילדים מרביצים! נושכים, מושכים בשערות, דוחפים וכו'. השאלה היא איך הגננות מטפלות בזה.
10 עונשים האם נותנות, אילו עונשים, האם מדווחות לאמא כשמענישות? אני לא מוכנה שיענישו את הילדה שלי. !
  1. תרופות - האם את מסכימה שיתנו לה או שאת רוצה שיקראו לך? (אני למשל לא מסכימה בשום אופן שיתנו לה)
  2. מה המדיניות עם ילדים חולים ועד כמה מקפידים האם מרשות להביא ילד חולה לגן - אני לא מביאה את ביתי כשהיא חולה אבל יש הורים ש"מעגלים" בגלל העבודה.
13 בטיחות - האם המבנה בטוח? מדרגות, שטיחים רופפים, מעקות איפה שצריך, משחקים בתוך מגירות ולא בגובה "משיכה" שילד יכול להפיל לעצמו על הראש, חוטים שניתן למשוך האם יש לילדים גישה לדברים שיכולים לפגוע בהם (כלי מטבח, שקיות נילון, חבלים, סירים חמים) וכל מה שבטוח לילדים. עוד נקודה חשובה !! השגחה על הילדים בזמן שישנים בהרבה גנים מזייפים שם וזו בעיה (חלד שמתעורר לבדו בחדר יכול לעשות לעצמו נזקים) . האם הצוות עבר הדרכה בהחיאה? בע"ר לילידם? האם יש להם מס' הטל' של מד"א גדול וזמין ליד מכשיר הטלפון?
14 גמילה מחיתולים ... מתישהו זה מגיע שווה לשאול על זה מראש לברר איך הן עושות ומה מידת שת"פ שלהן (אצלנו למשל הגננת "מתחילה עם גמילה באביב" ומה עם הילד בשל דווקא בחורף" ישאר עוד 3 חודשים עם חיתול? )
15 לגבי נוכחות הצוות - מאוד חשוב! אצלנו כאילו יש 4 מטפלות על הילדים אבל אחרי (הרבה אחרי) שהכנסתי אותה לשם התברר שבצהריים עוזבות 2 מה 4, והשלישית נשארת רק בחלק מהימים ואז באה איזו בחורה צעירה "תורנית צהריים" הבחורה הזו ספציפית היא פלגמטית לגמרי וממש לא מישהי שהייתי נותנת לה לטפל בילדה. כאמור עד כה לא ידעתי מה הולך שם בצהריים כי לא היינו שם, עכשיו כשאני יודעת אני עוצמת ע' בכוח כי בחודשים הללו אין לי הרבה ברירה ויוצא שהיא בגן עד 1400 ולפעמים אפילו עד 1600.
  1. החלפת חיתולים - האם מחליפים "לפי שעון" או לפי צורך, מסתבר שיש גנים שמחליפים לכל הילדים בשעות קבועות (לפני / אחרי אוכל, לפני / אחרי שינה וכו') אני לא יודעת מה קורה שם אם הילד צריך החלפה בשעות אחרות... אצלנו אין דבר כזה שילד יסתובב עם חיתול שדורש החלפה.
  2. אכילה עצמאית - האם ומתי מתחילים להושיב את הילדים סביב לשולחן (עם מטפלת) ומגישים להם אוכל לצלחת - בגן שלנו זה קורה מאוחר מידי וככה, בנתים הילדה שלי אוכלת לבד (ומלוכלך...) בבית אבל בגן מאכילים אותה.
  3. תשלומים - גם כן חשוב - אם את משלמת עד 1300 מה קורה אם את צריכה מפעם לפעם להשאיר עד 1600 תשלומים נוספים אחרים (האם יש וכמה)
  4. ביטוח!!! האם יש ומה מכסה.
  5. חופשות - מתי יש חופשות, בקיץ - מה בקשר ל"קיטנה" יש גנים שבהם משלמים עבור מחצית אוגוסט חודש מלא ועל הקיטנה בנפרד (יש גנים שגובים יותר תשלום חודשי אבל רק על 11 חודשים)
אגב, אם היית רק חלק מהשנה וגובים גם על אוגוסט את זכאית לשלם רק חלק מהחודש (התשלום בעיקרון הוגן - זה עבור חופשה לגננות) השאלה היא איזה חלק מזה את משלמת.
  1. טלויזיה לא פחות חשוב, ברוב הגנים רואים TV, יש גנים שרואים בהם הרבה טלויזיה, יש גנים שבהם רואים TV בזמן האוכל (איום ונורא בעיני) חשוב לגבש עמדת בעניין ולבחור גן ש"חושב כמוך".
חשוב - תחושה של אמון בגננות, יחד עם זה לזכור שהרבה פעמים הן חושבות שתפקידן "להרגיע" אותנו גם ע"ח אמירת אמת (לא מספרות שלילד קשה כדי שלא יהיה לך קשה) לקרוא את זה:
http://www.haayal.co.il/[po]story 2628[/po]
כי רון ג ניסח את הנק' הזו הרבה יותר טוב ממני.

אצלנו לקח הרבה זמן עד שהבינו שלא מעניין אותי אם היא "אכלה הכל מהצלחת" אבל מעניין אותי אם היא שיחקה, איך היה המצברוח שלה, אם היא הרביצה / קיבלה מכות (כן, לשניהם (-:) אם היה לה קשה, במה היא שיחקה וכו'. (כל יום הייתי שואלת איך היה? ענו לי אכלה כך וכך, עשתה קקה כך וכך - ואני התעקשתי בשאלות האחרות - עכשיו כבר יודעים שאני "האמא המוזרה" .

לבחור גן שמתאים לך - בסה"כ את לא תשני אותם גם אם יגידו לך שבשבילך יעשו שינוי (ואני אומרת את זה למרות שבגן שלנו הפסיקו לתת עוגיה בחצר - נוהג לא ברור (אכלו ב 9 יאכלו ב 12:00 למה ב 10:30 צריך לתת עוגיה?).

לזכור שבגן שלך את תראי יותר פגמים מאשר בגנים אחרים אחרי שהילדה שלך תהיה בגן הזה את תראי את כ הדברים שפיספסת ואת כל הפגמים.

לזכור שהילדה שלך הולכת להידבק בהרבה מחלות כי ככה זה בגן
לזכור שההתחלה קשה מאוד לאמהות (וגם לילדים הרבה פעמים).

לדעת שתעשי פשרות וויתורים על עקרונות ודברים שחשובים לך, זה מובנה לעצם ההחלטה למסור את הילד שלך לידיים של אחרים.
  • אני למשל מרשה לתת לה אוכל זוועתי בימי הולדת וביום שישי - מחלקים במבה, עוגה, וופלים - אני מעדיפה שהיא תקבל מה שכולם מקבלים ולא תפתח תסביכי חריגות וחסכי "כולם קיבלו חוץ ממני" (מצד שני גם אצל הדוד שלה אני בולעת את הלשון ורואה אותה אוכלת במבה יחד עם הבנידודים)
  • אני יודעת שלעיתים מנחמים שם ילדים באמצעות אוכל.
  • אני יודעת שמכוונים אותה לעשיה הרבה יותר מידי לטעמי מה אכפת לכם אם היא לא מדביקה חנוכה עכשיו (אמא שלה מכפרת על זה בכך שמרשה לה להשמיד את היצירות לפי רצונה ברגע שיוצאים מהגן :-D)
  • אני מתפלצת במסיבות של הגן (חגים, סופשנה" מהצורך להוכיח להורים שיש השגים (את יודעת 10 שירים + כוראוגרפיה ב 8 דקות). כשהבת שלי לא משתפת עם זה פעולה בזמן המסיבה אני איתה לא לוחצת.
אני משלימה (?) עם זה שזה ... לא מושלם
ומפנטזת על להוציא אותה מהגן חזרה הביתה (לא סביר שזה ייקרה, גם לא נהגר לאוסטרליה :-) )

מוסיפה בעריכה מתוך תגובות ושיחות שבאו אח"כ:
חוה ש
הוסיפה
  • הזמן הכי טוב לבדוק את הגן - כשהולכים לבדוק גן ורוצים לדעת איך הוא מתנהל באמת (נוקשה, זורם, מובנה, קשוב...) מומלץ מאוד להגיע בשעה של ארוחה ולשבת ולראות איך היא מתנהלת זה בדרך כלל נותן מדד טוב על שאר ההתנהלות של הגן והגננות גם בשאר התחומים והשעות.
  • כמה צוות באמת יש - העניין הוא שגם כשיש 4 מטפלות ממש בפועל אז למעשה אחת עסוקה בהחלפות, אחת מכינה את הפעילות הבאה, אחת מחסלת את הפעילות הקודמת ובעצם רוב היום הקבוצה הגדולה נמצאת עם מטפלת אחת או שתיים כך שזה באמת כאילו.
בשמת, הוסיפה מנסיונה:
בתי הלכה (לפי בקשתה) לגן בגיל 4, ואני בהחלט בדקתי שאפשר להביא ולקחת מתי שרוצים, לקחת ימי חופש בלי שום בעיה (הגננת מאוד אהבה גן מופחת ילדים!), והכי: אמרתי לה שאנחנו בחינוך ביתי, וזו הילדה שביקשה ללכת לגן, ככה שמותר לה לא להשתתף בשום דבר שהיא לא רוצה.
אני זוכרת שבחגים ובמסיבות היא בחרה הרבה פעמים, בשנה הראשונה, לשבת בצד ולא להשתתף, ואני גיביתי אותה לגמרי. זכותה ליהנות מצפייה באחרים. הגננת, בזכות העמדה הברורה שלי, מעולם לא לחצה עליה. היה ברור, שהיא רשאית לבחור מה שהיא רוצה. הסבתות, לעומתי, היו קצת לחוצות מזה.

קרוטונית ו י' עלו על רעיון לסטרטאפ - גן שמאפשר נוכחות חלקית (בתשלום לפי ימים / שעות)

בר עדש
הציע נקודות חשובה (אני מקווה שלא חוטאת לנוסח המצויין שניסחת)
גן הוא לא מקום טבעי לילדים, ולכן צריך ליצור את ההסתגלות באופן מלאכותי.
יש לקחת בחשבון איך הילד שלכם עם הגעה מאוחרת לגן ועם חזרה לגן אחרי ימי חופשה יזומים. יש לילדים שקשה להם להשתלב כאשר הם מגיעים מאוחר ויש ילדים שאחרי יום חופשה מאוד קשה להם "לחזור לגן" (אני מניחה שיהיו אלו הילדים שגם יום א' קשה להם (?))
השיחה איתך חידדה לי את הנקודה שבאמת ככל שכולם יותר קרובים לאיזה "קו" "מדיניות" הגן מתנהל הכי טוב לטובת הכלל (כ"א עושה ויתור מעצמו אבל הסה"כ מוויחים) לדוג' - כאשר יש גמישות מוחלטת בשעות הגעה / פיזור זה מפריע לריתמוס של הגן.
צריך שהגננת "תמשמע" את ההורים - למשל בשעות הגעה / מה מביאים לחגיגות וכו' - צריך לזכור שכאשר מקפידים איתכם מקפידים גם עם הורים אחרים (למשל לא להביא ילד חולה לגן) - פה אני חייבת להסתייג - שצריך להיות כללים עם גמישות - גננת נוקשה מידי היתה מפריעה לי.

הכי טוב אם שאר ההורים בראש שלכם (למשל רוצים שלא יהיה בגן אוכל רע) - אבל כמו שאמרתי לך אין לי מושג איך אתה מגלה את זה מראש.
בר_עדש*
הודעות: 992
הצטרפות: 31 אוגוסט 2004, 15:16
דף אישי: הדף האישי של בר_עדש*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בר_עדש* »

מונו נוקי,
אני חייב להעיר על
אני רואה שבן הזוג שלי שאוהב את העבודה שלו מגיע מלא אנרגיה לילדים. בעיקר כי לא ראה אותם יום שלם. הוא הולך לעבודה בשמחה ומגיע לילדים בשמחה.
זו לא השוואה מתאימה, משום שאת נמצאת בבית כשהוא חוזר, והוא לא צריך לקחת על עצמו את האחריות לבית ולילדים, בנוסף לעבודה.
הצריכה העיקרית של האנרגיה היא בפריסת האחריות על העבודה, הילדים והבית.
וכל זה גם בלי ההריון (עם זה אין לי נסיון אישי, אבל מהכירות קרובה עם המצב אני מסכים עם ברור ששבוע 27 מעייף יותר מבחירות, גן, לימודים והוראה. ).
נעמה_אמא*
הודעות: 114
הצטרפות: 04 מאי 2006, 20:29
דף אישי: הדף האישי של נעמה_אמא*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי נעמה_אמא* »

הרשתי לעצמי להעתיק את התובנות שלך על בחירת גן לדפבית שלי לשימושי הפרטי.
אם זה מפריע לך, תמחקי.
ותודה. נהנית לקרוא אותך.
בר_עדש*
הודעות: 992
הצטרפות: 31 אוגוסט 2004, 15:16
דף אישי: הדף האישי של בר_עדש*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בר_עדש* »

לילדים שקשה להם להשתלב כאשר הם מגיעים מאוחר ויש ילדים שאחרי יום חופשה מאוד קשה להם "לחזור לגן" (אני מניחה שיהיו אלו הילדים שגם יום א' קשה להם (?))
לא בדיוק. ההפסקה בשבת והחזרה לגן ביום א' הם חלק מה"ריתמוס". לילד ברור למה לצפות כשהוא קם בבוקר גם ביום שבת וגם ביום ראשון. אותו הדבר תופס עם ילד לא מגיע לגן באמצע השבוע, אבל בימים קבועים, או אם הוא יודע זמן מה מראש על החופשה, ועל מועד החזרה לגן. כשדיברתי על הקושי להסתגל מחדש לגן התכוונתי למצב בו מדי פעם הילד לא הולך לגן, משום שכך זה יצא באותו בוקר (כי ההורה מנסה לזרום עם ההרגשות שלו או של הילד). מצב כזה, בו כל יום נפתח באי-ודאות יכול לגרום לקושי.

ברגע שהילד הולך לגן הוא חלק ממסגרת שונה מהמסגרת הטבעית של המשפחה. האינסטינקטים ההוריים שקיימים אצלנו באופן טבעי לא תמיד מכירים את המצב הזה, ולנו יש אולי רצון לא להכיר בכך. לכן ההורים צריכים לעבוד עם הראש ולא רק עם הבטן.

למרות ש באופן טבעי מקום הילד עם ההורים, אני חושב שיש גנים טובים. ההשוואה שעולה לי לראש היא חקלאות אורגנית - זו עדיין חקלאות (ולא ליקוט) וכמו כל חקלאות היא עדיין משעבדת את הטבע לצרכינו, אבל גורמת הרבה פחות נזק לאלו הניזונים ממנה ולסביבה מכל אפשרות לא טבעית אחרת.
באופן_לייט*
הודעות: 788
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי באופן_לייט* »

מקבלת החידוד ואף מוסיפה
חשבתי (נהגתי הרבה (-:) שזה גם מאוד תלוי בילד
ז"א כמונו - יש ילדים שה"זרימה" קשה להם מאוד, אחרים לא עושים מזה עניין.
זה נכון גם לגבי אותו ילד בתקופות שונות.

אהבתי ההשוואה לחקלאות
באופן_לייט*
הודעות: 788
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי באופן_לייט* »

היינו בקניון

אנחנו ועוד מחצית האנשים שגרים ברדיוס 15 קמ' מפה.
יש לנו פעוטה "חצי חולה" וגשם ולמרות שאני מפנטזת על חיים במושב וטיול לשכן של החצר שמגדל פרות ועיזים (בחופש כמובן) אני מוצאת את עצמי צועדת מעדנות (טוב נוהגת בגונדולה) לקניון.
הבת שלי אפילו אמרה היום לראשונה "הולכים לאניון" - עירונית שכמותה (ואני שומרת לי את הזכות להיות מזועזעת ולהתלונן כשהיא תתחיל לבקש מותגים ותהיה ילדה חומרנית - עירונית - סטריוטיפית D-:)

בכל מקרה עלו לי בראש שתי מחשבות:
האחת היא על התרבות שלנו - למרות שאני שונאת קיטרוים על "ישראליות" הפעם קשה לי להתאפק.
בקניון יש ג'ימבורי מאוד נחמד לתינוקות - פעוטות. מבקשים לחלוץ נעליים, כתוב שהוא נועד לילדים עד גיל 2.
אבל איכשהו בכל ביקור שם צריך לבקש מכל מיני אנשים שיחלצות את הנעלים (שלהם / של הילדים) ולא, אני לא מדברת על "נעלי גרב" של ראשית ההליכה.
ותמיד, אבל תמיד! יש שם הורים ש"לא שמים לב" שהילדים שלהם הגדולים (ואני לא מדברת על בני 2.5) קופצים שם, משתוללים, מפריעים ולעיתים מסכנים את התינוקות - פעוטות.
והקצפת?! היום היו גם זוג שבחוסר מודעות שכבו בעצמם על המזרונים - כאמור היה מאוד צפוף והשנים הללו שכבו שם פשוטי אברים ותפסו מקום של 10 פעוטות בערך.
(בהתפרצות מקומית של רשעות אמרתי לזוגי שאני מקווה שאיזה ילד ייפול לאבא ההוא על איברים כואבים במיוחד)

האחרת יש דברים שהייתי מצפה שאמהUת תפטור נשים מהם, למשל הצורך להיות כוסית (וסליחה על השימוש במילה המחרידה הזו אבל פה היא ממש מתאימה)

לשמחתי התבגרתי מהצורך הזה הרבה לפני הפיכתי לאם, יחד עם זה אני בטוחה שיש מי שחושבים עלי שמאז הייתי לאם נהייתי "מוזנחת" (לדעתי כמובן אני פשוט מעיזה לממש את העדפתי משכבר ל"נוח על פני יפה")

בכל אופן, בהיותנו במחוז ה"צפוניות" יש המון בוגבו, יש המון מלקלרן, ויש המוווווווון אמהות "כוסיות" שגורמות לי לתהות:
  1. איך הן עושות את זה - ז"א איך אפשר להיות אמא בלי להתלכלך בגבינה / בננה/ מיץ/ אבוקדו / נזלת (מחק, או לא, את המיותר). איך?! שמישהי תגלה לי איך אפשר שהחולצה הלבנה תשאר לבנה, והג'ינס המעוצב ישאר חף מכל לכלוך ילדים? איך אפשר ללכת בנעלי עקב / שפיץ ולרוץ אחרי ילדים, איך אפשר עם ציפורניים מושתלות באורך 200000 סמ' (פראנצ' כמובן) לטפל בתינוק.
ולא אל תלכו לכיוון של הן אמהות רעות - כי אני בטוחה שהן לא.
ראיתי אמהות עם ציפורני ענק מחבקות ילדים (ז"א אפשר לעשות את זה בלי להוציא להם ע')
ואני רואה את האמהות המעוצבות הללו משחקות עם הילדים בג'ימבורי (טוב הן לא "חורניות כמוני" ולא יושבות על הרצפה ברחוב,ף אבל בג'ימבורי בהחלט כן.
והן מצליחות לשמור על הבגדים שלהן ללא רבב.
פלא!
  1. למה זה כדאי? (-:
תמר_א*
הודעות: 282
הצטרפות: 22 יוני 2004, 12:56
דף אישי: הדף האישי של תמר_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי תמר_א* »

יש לי חברה שגרה בסביבתך, עושה טיולים לג'ימבורי ולקניון, כי אין מקום אחר להסתובב בו, באמת (כשאנחנו מתארחים שם הבן שלי מת לעשות פיפי על עץ אבל העץ היחיד שכבר מוצאים מגודר למשעי...). הילדה בבית, עוד יונקת ועוד כל מיני סממנים באופנים, אבל את הכל (והיא באמת עושה הכל, אין פיליפינית) אמא שלה עושה עם מניקור, פן, עקבים (בבית!) איפור ותכשיטים. הבית שלה גם מבריק ויש 3 ארוחות ביום. אי בדר"כ מרגשיה מוזנחת להחריד לידה.
לדעתי זה עולה לה בבריאות נפשית, לגמרי רצינית שאני אומרת את זה.

לגבי העירוניUת, כמו שאת יודעת הבן שלי מטייל ברגל לרפת ומאכיל את הסוסים, אבל עדיין מבקש "תקנו לי X כמו שיש בבית של Y" אותי זה מחרפן...

בכל אופן, העבדות של להיות כוסית ומותגית גם עם ילדים, לדעתי זה חלק מהטעות האכזרית והנפוצה של "לחזור לעצמך אחרי הלידה" ויש נשים שאיש לא לחש להן, את לא חוזרת לעצמך לעולם, את משתנה ומה רע בזה...
באופן_לייט*
הודעות: 788
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי באופן_לייט* »

אמא שלה עושה עם מניקור, פן, עקבים (בבית!) איפור ותכשיטים. הבית שלה גם מבריק ויש 3 ארוחות ביום
אני נלחצת רק מלקרוא את זה (-:
אבל אולי יש כאלו שזה באופי שלהן, העניין הזה של "טיפוח" אולי בשבילן זה לא כזה מאמץ כמו בשבילי?!
אני, גם כילדה / נערה שנאתי ללכת לקניות של בגדים.
תמיד העדפתי בגדים נוחים (ומתעצבנת מהאמירה "בשביל יופי צריך לסבול")
ואני מעדיפה קוקו על פני פן,
לא התמדתי במריחת קרמים נגד קמטים למרות מאמציה הבתי נלאים של אמא שלי
ולהתאפר היה בעיני עול (וכן אני נראת טוב יותר כשאני מאופרת)

אבל היתה לי שותפה שפשוט זה היה לה טבעי לגמרי, היא היתה קמה בבוקר כמו נסיכה (או כמו שחקנית בטלנובלה) אני זוכרת במיוחד איזה לילה שהיא הלכה לישון מאופרת וכמה בבוקר עם כל האיפור במקום. אם אני הייתי הולכת לישון ככה הייתי נראת בבוקר הפיל בטח.
והיא אהבה להתלבש, ולקנות, וכל כולה היתה דוגמה לטיפוח וחן.


זה בכלל מעלה שאלה לגבי נשיות
בשנים האחרונות אני ערה יותר מאשר קודם לכן לשני ערוצי נשיות שאנחנו "צריכות" לבחור בינהם:
  • אנחנו יכולות לקבל את ה"מהות" הנשית - אמהית (יפה = טבעית, נינוחה, בגדים רפויים, מניקה, ילד במנשא .... מתבגרת בחן
  • או להיות נשיות לפי ההגדרה הקפיטליסטית - תרבותית (יפה = מעוצבת, לובשת אופנה, רזה, שולטת בשיער שלה, עושה קרירה, צעירה לנצח
בשני המסלולים אגב יש לא מעט עיסוק באוכל ושליטה במה שנכנס לגוף: אוכל בריא ומזין / מול אוכל לא משמין. בשניהם צריך להתאמץ ולהמנע מכל הפיתוייים שיש שם בחוץ (מישהו אמר ממרח שוקולד נוטלה?!)

כאילו יש שתי קהילות נשיות, עם לא מעט עוינות בינהן (שבאה לביטוי בהמון דיונים כאילו "אחרים" : לחזור / לא לעבודה, להניק / לא, ללדת עם / בלי אפידורל (ועכשיו עם בלי נ. קיסרי אלקטיבי),
מעניין מי מרוויח מהפיצול של הקהילה הנשית...
מממממ
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

בגדים רפויים
למה רק הבגדים? ומה שמתחתיהם? :-D
באופן_לייט*
הודעות: 788
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי באופן_לייט* »

למה רק הבגדים? ומה שמתחתיהם?
באופן פלאי נשארתי שרירית (אולי כי הבת שלי היא זזנית שמחייבת אותי לרוץ כל הזמן?! )
מצד שני לשאלה "מה יש לאמא בבטן?" היא עונה ציצי - אז אולי אני פחות "מהודקת" ממה שאני חושבת D-:
אמא_שעוד_לא_הגיעה_לשלב_הזה*
הודעות: 1
הצטרפות: 07 ינואר 2007, 12:18

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי אמא_שעוד_לא_הגיעה_לשלב_הזה* »

באופן לייט שלום
קראתי בעניין רב ואני ממליצה בחום לשנות את שם הדף או להעתיק את רובו לדף עם שם שמעיד על התוכן
(משהו כמו "טיפים לבחירת גן")
זו פשוט אינפורמציה חשובה מאין כמוה להורים מתחילים באופן-לייטים ושכמותם.
תודה!
באופן_לייט*
הודעות: 788
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי באופן_לייט* »

אמא עם שם ארוך (-:

הדף שלי מכיל (ויכיל) כל מיני הגיגים בכל מיני נושאים אין לי בעיה אם את רוצה לקשר / להפנות ממנו לדף אחר.
אבל אני?! אני יש לי תחושת רכושנות כלפי הגיגי ולכן אני מרכזת אותם יחד (-:
שמחה שקראת
תזמורת_הים*
הודעות: 2900
הצטרפות: 22 אוגוסט 2003, 11:13
דף אישי: הדף האישי של תזמורת_הים*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי תזמורת_הים* »

אני הלכתי לדיאדה בתל אביב לקנות לילד נעליים ראשונות (פריט לבוש ראשון שלא יצא משקיות יד שניה, מותר לי שיהיה ממותג ויקר, לא?).
אחר כך רבצתי איתו בחצר ובזמן שהוא שיחק אני סקרתי את תהלוכת האמהות שיצאה ונכנסה. בדיוק כמו אצלך בג'ימבורי: כולן רזות וחתיכות (גם אלה עם תינוק בן חודשיים), כולן לבושות טיפ טופ בבגדים חדשים, אופנתיים, מחמיאים ותואמים מהנעל ועד המעיל, כולן מטופחות להפליא, וכולן כמובן חמושות במיטב עגלות המעצבים ובמנשאי בייבי ביורן (שלדעתי סוד ההצלחה שלהם הוא במחיר השערורייתי, שגורם לאמהות לחשוב שאם יקנו מנשא זול יותר זה אומר שהן מתקמצנות על הילד).

אבל האמת, עוד בתור ילדה ביסודי תהיתי איך בנות מסוימות בכיתה שלי מצליחות להיות לבושות יום יום בבגדים יפים ואופנתיים ללא רבב. כנראה שאם רגילים לזה מגיל 7, גם אחרי לידה זה לא מאמץ גדול.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בשמת_א* »

שאם יקנו מנשא זול יותר זה אומר שהן מתקמצנות על הילד
אני אשמח להסברים על הנורמה הזאת.
הסברים ברמה של ניתוח אנתרופולוגי. זאת פולניות? או מה זה? מניין זה בא? למה? מה הפונקציה של זה? מי חי לפי זה? זה פושה בכל הארץ?
סיפורי_פוגית*
הודעות: 377
הצטרפות: 23 אוגוסט 2006, 22:37
דף אישי: הדף האישי של סיפורי_פוגית*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי סיפורי_פוגית* »

זה פושה בכל הארץ?
פחחח....
מה הסיבה שאת חושבת שיש לאנשים בעיות כלכליות מלחיצות ?
כי כשהם עושים שיקולים שקשורים בכסף, הם מערבבים יותר מדי שיקולים לא ענייניים (כמו, "מה יגידו עלי בקניון")
ולצערנו, זה פושה בכל העולם. אנשים חיים ומחליטים לא לפי מה שמתאים להם ונוח להם ונכון להם , אלא לפי כל מיני פונקציות חברתיות. קשה לי להאמין שאת לא מכירה את התופעה הזאת מתחומים אחרים (כאלה שהם חלק מחיי היום-יום שלך).
ואולי בגלל זה המתינות היא דבר נורא חשוב, כי היא עוזרת לנו לעצור ולחשוב לפני שאנחנו מדברים, לפני שאנחנו כותבים, לפני שאנחנו קונים ובכלל, לפני כל החלטה משמעותית שעלולה להשפיע על חיינו ובעיקר על זולתנו.
את הדיון על הקשר בין כסף לרגשות אפשר להמשיך בדפים שקשורים לכסף.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בשמת_א* »

מה הסיבה שאת חושבת שיש לאנשים בעיות כלכליות מלחיצות ?
נכון, את צודקת.
אבל מה ששאלתי עליו לא היה למה אנשים קונים בכסף שאין להם, אלא היה: מה זה הערך של "לא להתקמצן על הילדים"? מאיפה זה בא? מה זה "להתקמצן על הילדים"? שאם יש ילדים, צריך לשפוך סתם כסף על כל מה שקשור בהם? לקנות להם הכל? למה? בשביל מה זה טוב? מה יוצא מזה? מה הערך או הלא יודעת מה שעומד מאחורי זה?
זה כל כך מנוגד לנורמות שגדלתי בתוכן, שאני פשוט לא מבינה. ראיתי בטלביזיה "משפחה חורגת", בחור צעיר, תיכף יהיה אבא, אומר "ילדה ראשונה, מה, לא מגיע לה הכל חדש?" מאיפה הנורמה הזאת? מי המציא אותה? מניין ומתי היא צצה? למי היה כסף לקנות "הכל חדש" פעם? מי בכלל רצה?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

מאיפה הנורמה הזאת? מי המציא אותה?
יש לי איזו תזה לגבי הנורמה הזאת. יכול להיות שה"לקנות הכל חדש" ו"לילד שלי יהיה הכל"
מסתיר אחריו רגשות קיפוח, מחסור. "לי לא היה, אבל לילד שלי יהיה?"
אולי הפגנת עושר חומרי היא הזירה היחידה שבה אנשים מסוימים יכולים להפגין יתרון, כביכול, על פני אנשים אחרים? חשוב להם להראות שהם "עשו את זה"?


ואת צודקת, בשמת, גם אני לא מבינה את זה. זה מנוגד לגמרי גם לנורמות שאני גדלתי בהן.
וגם היום אני לא רוצה הכל חדש. ממש לא מדבר אלי.
(טוב, אולי לא הייתי מתנגדת לאוטו קצת יותר חדש...).
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בשמת_א* »

מסתיר אחריו רגשות קיפוח, מחסור. "לי לא היה, אבל לילד שלי יהיה?"
כלומר, זו מין ריאקציה לדור קודם שבו זה באמת לא היה? המממ.
נראה שנחוץ מחקר חברתי מקיף, באיזה קבוצות חברתיות התופעה קיימת, איך הן גדלו.
זה לא עדתי, כי אני שומעת את זה מבני עדות שונות.
אבל אולי זה מרקע חברתי של פנטזיות התעשרות, לעומת - למשל - רקע חברתי של "חינוך לעבודה"? אני תוהה. סתם שאלות. זה באמת מעניין אותי, התופעה הזאת. ויש בה משהו שנראה כל כך נפוץ.
מיכל_שץ*
הודעות: 2818
הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי מיכל_שץ* »

בשמת, זה משהו אחר. משהו שקשור לתהליכים שהתחילו בשנות ה-70 בארה"ב וקשורים לזה שמכרו לאמריקאים איזו אשליה על כך שיש סטנדט שחייבים לחיות לפיו, ופחות מזה זה לא מתקבל על הדעת (בגדים חדשים, לדוגמא).
סיפור ארוך...
גם שם יש בעיה דומה ואולי אף חמורה יותר.
בעיקר בגלל דור שהקל דעת בשימוש בכספם של אחרים, והדור שאחריו שנסחף.
יש גם את עניין רגשי האשמה של ההורים שעובדים המון שעות מחוץ לבית ונדמה להם שאם הם יקנו לילדים שלהם "דברים" זה יפצה באיזשהי דרך על העדרם.
ח_אלפשה*
הודעות: 335
הצטרפות: 01 ספטמבר 2005, 11:00

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי ח_אלפשה* »

מאיפה הנורמה הזאת? מי המציא אותה?
מסתיר אחריו רגשות קיפוח, מחסור. "לי לא היה, אבל לילד שלי יהיה?"
לדעתי, לא צריך לחפש סיבות פסיכולוגיות עמוקות וגם לא נחוץ מחקר חברתי מקיף.
רוב האנשים (גם אני) מעדיפים מוצרים חדשים על פני משומשים. ויקרים על פני זולים, כי למרבה ההפתעה בד"כ היקר הוא גם איכותי יותר.
אני מודה, ללא בושה, שהייתי מעדיף לנהוג במרצדס חדשה במקום מיצובישי משומשת.
כשנולדו התאומים שלי, קיבלנו מיטת תינוק מחבר ועוד מיטה ממכרים אחרים ושידה ממקום שלישי.
היינו מרוצים מהחסכון, אבל תמיד היתה הרגשה, שקשה להסביר אותה, שהחדר שלהם לא "יפה".
עכשיו כשהגיע הזמן לעבור למיטות נוער, קנינו מיטה (נפתחת) וארון תואם וההרגשה היא אחרת לגמרי.

זה כל כך מנוגד לנורמות שגדלתי בתוכן
גם אני גדלתי לפי אותן נורמות.
אני זוכר את שקיות הבגדים שאמא שלי הייתה מביאה מהדודים. בגדים של בן הדוד הגדול ("ממש חדשים. הוא בקושי לבש אותם.").
איך שנאתי את השקיות האלו.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בשמת_א* »

אה, מיכל, אני חושבת שעלית על דברים חשובים בהקשר הזה. נראה לי שזה נכון.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בשמת_א* »

_אני זוכר את שקיות הבגדים שאמא שלי הייתה מביאה מהדודים. בגדים של בן הדוד הגדול ("ממש חדשים. הוא בקושי לבש אותם.").
איך שנאתי את השקיות האלו_
מעניין. אני אוהבת ללבוש בגדים שהיו קודם של אנשים אהובים. הרבה מבגדי היו קודם של הדודה ושל בנות הדוד וכו'.
והילדים שלי אוהבים ללבוש בגד ש"קיבלו מ" ושהיה קודם של מישהו אהוב. זה הופך אותו לבגד יותר נחשק.
בר_עדש*
הודעות: 992
הצטרפות: 31 אוגוסט 2004, 15:16
דף אישי: הדף האישי של בר_עדש*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בר_עדש* »

אבל תמיד היתה הרגשה, שקשה להסביר אותה, שהחדר שלהם לא "יפה".
השאלה היא, מה מקור ההרגשה הזאת? ומדוע משהו "חדש" נותן הרגשה יותר טובה?

למרבה ההפתעה בד"כ היקר הוא גם איכותי יותר.
מנסיוני הפרטי, הקשר בין מחיר לאיכות קיים באופן רופף, ולעיתים לא קיים כלל. בביגוד או ריהוט למשל, אפשר למצוא מוצרים זולים שיהיו עמידים ויפים לא פחות, ולפעמים יותר, מהמוצרים יקרים (כנראה שלעיתים ההשקעה במותג מגיעה על חשבון ההשקעה במוצר).
גם במכוניות, הרבה פעמים רכב יקר יותר הוא לא בהכרח אמין יותר, ופעמים רבות אנשים רוכשים רכב חדש ויקר רק כדי להפגין את עושרם ומעמדם.
ח_אלפשה*
הודעות: 335
הצטרפות: 01 ספטמבר 2005, 11:00

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי ח_אלפשה* »

השאלה היא, מה מקור ההרגשה הזאת? ומדוע משהו "חדש" נותן הרגשה יותר טובה?
לא יודע. אבל ההרגשה קיימת. רוב האנשים לא אוהבים את הידיעה שמישהו אחר כבר השתמש במשהו שלהם.
הערת אגב: קראתי פעם שאחד העקרונות המרכזיים במלונאות הוא לתת לאורח את האשליה שהוא הראשון שמתאכסן בחדר. או לפחות לטשטש את הידיעה שרק לפני כמה שעות מישהו אחר התאכסן בחדר.

מנסיוני הפרטי, הקשר בין מחיר לאיכות קיים באופן רופף, ולעיתים לא קיים כלל.
מנסיוני הפרטי, הקשר הוא הדוק. לא תמיד, אבל בד"כ.
כלל אצבע: הזול עולה ביוקר.

גם במכוניות, הרבה פעמים רכב יקר יותר הוא לא בהכרח אמין יותר_, ופעמים רבות אנשים רוכשים רכב חדש ויקר רק כדי להפגין את עושרם ומעמדם.
רכב יקר הוא לא בהכרח אמין יותר אבל הוא בד"כ נוח יותר, מהיר יותר, מאובזר יותר...
ופעמים רבות אנשים רוכשים רכב חדש ויקר רק כדי להפגין את עושרם ומעמדם.
על זה אין עוררין. שום רכב לא שווה שישקיעו בו מיליון שקל. הרכישה במקרה הזה היא אך ורק כדי להפגין את עושרם ומעמדם.

מעניין. אני אוהבת ללבוש בגדים שהיו קודם של אנשים אהובים.
את יוצאת מן הכלל (תרתי משמע :-)).
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

_אני זוכר את שקיות הבגדים שאמא שלי הייתה מביאה מהדודים. בגדים של בן הדוד הגדול ("ממש חדשים. הוא בקושי לבש אותם.").
איך שנאתי את השקיות האלו
מעניין. אני אוהבת ללבוש בגדים שהיו קודם של אנשים אהובים. הרבה מבגדי היו קודם של הדודה ושל בנות הדוד וכו'.
והילדים שלי אוהבים ללבוש בגד ש"קיבלו מ" ושהיה קודם של מישהו אהוב. זה הופך אותו לבגד יותר נחשק._
גם אצלנו זה ככה..
הגדולה גאה נורא ללבוש בגדים שקיבלה בעיקר כשהיא יודעת וזוכרת ממי קיבלה.
ואמא שלה [אני..] גם בתור ילדה אהבתי נורא בגדים שקיבלתי.. וגם היום [רק היום יותר קשה לי למצוא ממי לקבל במידות שלי..]
ג'ינ_ג'ית*
הודעות: 1594
הצטרפות: 28 פברואר 2004, 00:23
דף אישי: הדף האישי של ג'ינ_ג'ית*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי ג'ינ_ג'ית* »

באופן לייט, קראתי קצת באיחור את מה שכתבת שם למעלה. כתבת משהו על זה שישנן נשים שמתורגלות מילדות (כנראה) להיות מטופחות, להשקיע ברמה יומיומית ככה שבג'ימבורי או בכלל - הן נראות תמיד מצויין. כתבת גם משהו על זה שאת מעדיפה נוחות על פני יופי (לפחות היום באמהות).
אני יכולה לומר שאני הגעתי למסקנה שזה גם קשור לרגישות טקטילית. מעבר כמובן לנושא החינוך לטיפוח מגיל צעיר שבעיניי ברור ורואים את זה אחד לאחד- הוא זה שבעיקר עומד מאחורי היכולת להתמיד כמעט רוב הזמן להראות "טיפ טופ".
בנוגע לרגישות הטקטילית, אני מכירה מקרוב שתי ילדות מקסימות, האחת בת 12 והאחרת בת 11, שתיהן אחיות לאותה אמא. האחת, הגדולה, מאוד אוהבת להתאים ביגוד שיקי לעצמה, חגורות, נעלליםם, מגפיים, להתעסק עם ג'לים וקליפסים וכאלה. האחרת - בסגנון ספורטיבי. האחת מגיל פיצפון אהבה קשתות ותכשיטים, גומיות שיער, והימרחות באיפור של אמא וישנה איתם לילות שלמים... והאחרת מיצתה את האטרציה אחרי דקותיים, לאו דווקא בגלל חוסר הכיף, אלא כי משהו בתוספת הזו על הגוף - מציק. לשתיהן רגישות טקטילית ממוצעת, פשוט של זו השנייה קצת מעט יותר רגישה (ואני אומרת את זה כדיעה שלי, לא חושבת שמישהו בכלל שם לב לדקויות שכאלה ביום יום). לא מדובר בבעיה, אלא ברגישות גבוהה יותר, בדיוק כמו שיש אנשים שרגישים יותר לריחות, או לרעש (וכמובן שהרגישויות לא חייבות לבוא בהתאמה, אם כי לי נדמה שאני לקחתי את כל החבילה בילט אין :-) ).ואני, בעלת רגישות טקטילית קצת יותר גבוהה בדיוק כמו הילדה הקטנה ונדמה לי שכך הן רוב הנשים הפחות מטופחות. אלו שמרגישות שאיפור הוא מסיכה לא רק ברמה האסטית (שזה נדיר) אלא בעיקר ברמה התחושתית, ומקסימום מתעסקות עם האיפור כשממש צריך (אירוע, יציאה, עבודה).
יש אחרות שזה לא מטריד אותן פיזית ולכן, אם תוסיפי גם סוג של חינוך ממוצע לטיפוח - למה שלא תסתובבנה מאופרות כל היום?

אני מזהה את "בנות הרגישות הטקטילית הגבוהה יחסית" ככאלו שמורידות את התכשיטים כשהן נכנסות הביתה, שכמעט תמיד תבחרנה קרמים וכאלה מן מהנספגים והקלילים - כי משהו אחר לא נסבל (כולל העדפה של קרם לחות עדין על פני ג'ל לשיער), שתבחרנה תספורת קלה על הקרקפת ולא משהו שמחייב פאנים מותחי שיער, או שבע עשרה סיכות. הן בדרכ לא ישנות עם חזייה ומוירידות אותה בשנייה שהן נכנסות הביתה, שלא לדבר על חזיות נוחות כי התחרה זה סתם לא נח... בקיצור כמה שפחות כובד על הגוף... כי זה נתפס כ"כובד" וכ"מלאכותי" הרבה יותר מאשר "תוספת יופי" ואז המושג נוחות מקבל משנה תוקף, כשאומרים שמעדיפים נוחות על פני יופי.

אגב, לפי דעתי רוב הנשים הן כאלה, עם רגישות כזו שתכשיטים וכל הטררם מעיקים על הגוף. זה בעיניי המצב הטבעי. דווקא הרגישות הכביכול "בסדר" שסובלת בלי בעיה תכשיטים ואיפור- היא בעיניי מוזרה, הרי זה באמת לא טבעי. לא ברמה "הגבוהה" של טבע מול תרבות, אלא ברמה הפרקטית, שוואלה - תנוך האוזן לא אמור לסבול כל היום חתיכות מתכת מיטלטלות, והריסים לא אמורים להחזיק שבעה עשר חומרים כימיים ולא ידידותיים בעליל מילימיטר מהעין... שלא לדבר על נעלי עקב ג'יזס, העור לא אמור לנשום 24 שעות חומרים שומניים כמו קרמים, ועוד ועוד (ובטח יבואו הנודיסטים ויאמרו שגם בגדים זה לא טבעי, וזה נכון, אבל בגדים מגנים מגורמים אחרים שמעיקים למגע יותר מהבגד, כמו קור, רוחות מצליפות, או ליכלוך, או עצמים זרים... דווקא נודיסטים נדמים לי אנשים עם רגישות טקטילית נמוכה כי הם יכולים בגופם לחסום את כל הנ"ל בלי שזה יטריד יותר מדי) . אחרי לידות, או בכלל ככל שמתבגרים הן יותר מרשות לעצמן לוותר על אי הנוחות ולחזור למוכר. אגב, דיברת בעיקר על נשים במקומות בילוי וכן הלאה, אני, עם כל ההבנה, תמיד משתאה כשאני רואה אישה חולה או מתייסרת- כשהיא מטופחת להפליא. זה פשוט כל כך לא נח, גם ככה את סובלת אז לשאת את כל המסביב.
מחקר יכל להיות מעניין בתחום הזה שלה קשר בין רגישות טקטילית לשיגרת טיפוח וחיבה לאקססוריאדה.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אני מזהה את "בנות הרגישות הטקטילית הגבוהה יחסית" ככאלו שמורידות את התכשיטים כשהן נכנסות הביתה, שכמעט תמיד תבחרנה קרמים וכאלה מן מהנספגים והקלילים - כי משהו אחר לא נסבל (כולל העדפה של קרם לחות עדין על פני ג'ל לשיער), שתבחרנה תספורת קלה על הקרקפת ולא משהו שמחייב פאנים מותחי שיער, או שבע עשרה סיכות. הן בדרכ לא ישנות עם חזייה ומוירידות אותה בשנייה שהן נכנסות הביתה, שלא לדבר על חזיות נוחות כי התחרה זה סתם לא נח... בקיצור כמה שפחות כובד על הגוף... כי זה נתפס כ"כובד" וכ"מלאכותי" הרבה יותר מאשר "תוספת יופי" ואז המושג נוחות מקבל משנה תוקף, כשאומרים שמעדיפים נוחות על פני יופי.

עלית עלי!!!!
:-D :-D

אה, ושכחת להזכיר את הטיקטות של הבגד, שככל שהוא יקר ומעוצב ונשי יותר הטיקטה מגרדת יותר.
וגם את הגימור של "תחרה" על גופיות.
ג'ינ_ג'ית*
הודעות: 1594
הצטרפות: 28 פברואר 2004, 00:23
דף אישי: הדף האישי של ג'ינ_ג'ית*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי ג'ינ_ג'ית* »

_אה, ושכחת להזכיר את הטיקטות של הבגד, שככל שהוא יקר ומעוצב ונשי יותר הטיקטה מגרדת יותר.
וגם את הגימור של "תחרה" על גופיות._

רק את זה? למעשה הרשימה ארוכה, דגמתי בקטנה. ואיפה ההעדפה המוחצת לכותנה על פני כל סוג אחר? וביטול של בגדים סופר יפים על סעיף "בד מעאפן ומציק בעליל"? וחוסר אהדה מופגנת לחגורות, ובטח לא לאבזמים שנוגעים בעור...
אני עוד זוכרת איך כפעוטה בלי יכולת ממש לבטא מה מו, משכתי את גרביוני הצמר המגרדים בכח מהרגליים, שלא לדבר על פירוק של כל קוקו מתוח שמישהו רק ניסה לעשות לי!
הרשימה די ארוכה, אבל מה שבאמת רציתי להבהיר זה שאני חושבת שכל נושא העניין הזה של נשים לא מטופחות באופן מוקפד , לדעתי ממש לא קשור לבחירה מודעת ברמה שאנחנו מכירות אותה. זו פשוט רגישות אחרת של תחושה ביחס לתוספות למיניהם.
שירין*
הודעות: 97
הצטרפות: 08 דצמבר 2003, 12:13

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי שירין* »

אני יכולה לומר שאני הגעתי למסקנה שזה גם קשור לרגישות טקטילית.
עלית עלי!!!!
גם עלי... (-: איך אפשר לשכוח את גרביוני הצמר המגרדים (במיוחד כאלה עם מעין "דוגמה" סרוגה, שיש בה בליטות), את חולצות הגולף שאת הצווארון שלהן נהגתי למשוך ולהרחיק מהצוואר, את המריבות עם אמא שלי שקנתה לי בגדים יפים (ובלתי-נוחים) שלא רציתי ללבוש.
וגם היום בחורף אני לא לובשת חצאיות או שמלות (אין לי אפילו זוג גרביונים אחד בארון), מתקשה למצוא חולצות לחורף (לא מסוגלת ללבוש סריגים ישירות על העור, או בדי לייקרה נצמדים), לובשת גזרות רפויות במכנסיים כי לא סובלת שלוחץ לי על הבטן או שהבד נצמד לרגליים. אין מה לדבר על איפור ביומיום (בקושי ב"אירועים"), התכשיטים יושבים במגירה (אפילו טבעת הנישואין).
הפנטזיה שלי היא שטריינינג יהפוך לבגד הכי טרנדי ונחשק. בתוספת נעלי התעמלות, כמובן. (-:
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בשמת_א* »

עלית עלי!!!!
גם עלי D-:

שמורידות את התכשיטים כשהן נכנסות הביתה
איזה תכשיטים? אין לי. זה מציק...

"בד מעאפן ומציק בעליל"?
אוי, כל כך נכון! תמיד התפלאתי, איך עושים כאלה? מה, יש באמת כאלה שמוכנות לסבול את זה על גופן?
אילה_א*
הודעות: 3574
הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
דף אישי: הדף האישי של אילה_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי אילה_א* »

השבוע חברה מגניבה ואלגנטית הביאה לי בגדים ישנים שקטנים עליה ולא הבנתי איך היא לובשת כאלה
הם גירדו לי משכו לי והציקו לי . עכשיו אני מבינה .
ג'ינ_ג'ית*
הודעות: 1594
הצטרפות: 28 פברואר 2004, 00:23
דף אישי: הדף האישי של ג'ינ_ג'ית*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי ג'ינ_ג'ית* »

נו, לאור ההזדהות אנחנו יכולות להתחיל תנועה, משהו כמו : "החזירו את לנו את הכותנה!" ובמילים אחרות: זה לא שאנחנו לא מטופחות, אנחנו רגישות... ;-)
שירין כל מה שכתבת על הסריגים והגולפים נכון גם אצלי זה מרגיש לי מחניק. תחשבי שיש לי תמונה מילדות עם סריג צמר עבבבבה בעל צווארון גולף שמגיע עד לאוזניים, מעליו אוברול ג'ינס, ומתחתיו גרביוני צמר עבים! זה הוביל אותי לחשוב האם הרגישות הטקטילית היא לא רק משהו מולד אלא אולי היא גם תגובת נגד למשהו דחוס מדי בילדות, את יודעת, מרוב שחובקנו חיבוק דוב של אמא מודאגת - תוך שימוש באריגים באופנתיים אז (כל הצמר המגרד, האוברולים המקושקשים בשלל תפרים וכפתורים...) אז הגוף זוכר... ומתנגד בקיצוניות לכל מגע אפילו "סביר" יותר מצווארון גולף מעקצץ. מצד שני, גם נשים מאוד מטופחות אלו בעלות רגישות טקטילית נמוכה, גם גונדרו אני מניחה באותה רמה של רובינו בילדות (בייחוד אם הן בנות לאמהות מגונדרות) אז... זו בעיקר מחשבה. אמרתי כבר שיהיה מעניין לעשות מחקר בעניין...

אגב, ג'ינס זו אחת ההמצאות (היהודיות, יש אומרים, אלא מה) שהיום, במחשבה לאחור אני יודעת שהיה לה משקל רב באיחורים שלי לבי"ס כילדה. כל כך לא אהבתי ללבוש ג'ינס, בימים שהיה לו מונופול בקרב תלמידי בי"ס (ועדיין?), בייחוד בחורף (לא שמענו על רדיאטור אז), הבקרים היו מעיקים מעיקים מעיקים. המחשבה לטחוב את הגוף לאריג קררר, מחוספס, כבד, והנוקשה הזה על כפתורי המתכת הקרים ושבו שכבתהג'ינס העבה הזו סביב למותניים... בררר. אני זוכרת שאחרי שעברתי בכל בוקר את משבר ה: "לקפוץ-ממיטה-חמה- ורכה-לחדר-הקריר, היה את משבר ה: "להתנתק-מהטרנינג-המפנק-ולצלול-לג'ינס-המעיק" וכל אלו יצרו ביחד את המשבר הקוגניטיבי הראשון של היום בדמות ה-: "איזה תרוץ-אני-מביאה-למורה-היום-אחרי-שהתפננתי-חצי-שעה-במיטה-במקום-מול-הפנים-הנרגנות-שלה". (ולחשוב שעם השנים הסתמן שאני טיפוס לילה מובהק... אח' ממש רחמים עצמיים של פולנייה משובחת יש עליי עכשיו :-D ).

ומה, גם היום, יש לי כמה זוגות, ואם יש כאן כמה שמזדהות אז זה המקום להדגיש שיש ועוד איך ג'ינסים רכים. לא הלייקרה שזה חיקוי, וגם לא אלו שמזכירים סדין מרוב שהם דקים - כמו לנשים בהריון, אלא ממש ג'ינס - רק מסוג משובח יותר. שהם דקים יותר וקלים יותר, האריג שלהם יותר גמיש (באופן יחסי) ככה שזה להרגיש שניצחת את השיטה.
למרות שלנצח טוטאלית זה באמת ללכת עם טרנינג שווה לעבודה (ויש מי שעשתה זאת לא פעם :-) ).
שירין*
הודעות: 97
הצטרפות: 08 דצמבר 2003, 12:13

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי שירין* »

תחשבי שיש לי תמונה מילדות עם סריג צמר עבבבבה בעל צווארון גולף שמגיע עד לאוזניים, מעליו אוברול ג'ינס, ומתחתיו גרביוני צמר עבים!
אני מתגרדת רק מלחשוב על זה...

זה המקום להדגיש שיש ועוד איך ג'ינסים רכים. לא הלייקרה שזה חיקוי, וגם לא אלו שמזכירים סדין מרוב שהם דקים - כמו לנשים בהריון, אלא ממש ג'ינס - רק מסוג משובח יותר. שהם דקים יותר וקלים יותר, האריג שלהם יותר גמיש (באופן יחסי) ככה שזה להרגיש שניצחת את השיטה.
איפה קונים את המוצר הנדיר הזה? לי יש כמה ג'ינסים כייפיים, אבל נראה לי שהם מהזן הדקיק שהזכרת ולכן מתאימים בעיקר לקיץ. אה, ועוד כמה שפשוט קצת גדולים עלי, אז הם נוחים...

למרות שלנצח טוטאלית זה באמת ללכת עם טרנינג שווה לעבודה (ויש מי שעשתה זאת לא פעם ).
ג'מני (-:
אנה_בי*
הודעות: 201
הצטרפות: 27 נובמבר 2006, 21:24
דף אישי: הדף האישי של אנה_בי*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי אנה_בי* »

איזה יופי של דף!!! נהנתי מכל רגע לקרא אותו!@}@}@}

אני מזהה את "בנות הרגישות הטקטילית הגבוהה יחסית" ככאלו שמורידות את התכשיטים כשהן נכנסות הביתה
אוי כמה שאני מזדהה אם זה! תמיד שאלתי את עצמי שאלה איך אפשר להיות עם ליפסטיק בלי להתחרפן אחרי עשר דקות. היום, לפעמים לאירועים אני שמה איפור ותכשיטים אבל כמה כיף להפטר מהם כשחוזרים הביתה! ולגבי הבגדים, כבר וויתרתי מיזמן, משלא נעים לא נכנס לארון שלי. לאו דווקא כותנה אורגנית אבל ככה שיהיה נעים. גם עם מוצרי הטיפוח היתה בעיה גדולה, במיוחד בהריונות ועברתי למוצרים טבעיים (שאני קונה רק בחנויות טבע אחרי עיון מעמיק מאד בהרכב התכשיר). אני גם בוחרת אוכל שעושה לי טוב ולפעמים גם אוכלת את ממרח שוקולד נוטלה (קצת).
ואתן יודעות מה? אני חושבת שזאת הדרך הכי טובה להראות מזה מצויין! כי מה שווה בובה עם פרצוף חמוץ , גוף של מורעבת ומצב רוח של דורבן מותקף, אפילו שהיא לובשת מותגים, לאומת אישה אמיתית , מאושרת שאוהבת את עצמה, שנוח לה ונעים לה ,שלובשת חיוך זוהר?
ואגב, לא חייב להיות רפיון מתחת לבגדים! טיולים באוויר הצח, יוגה ובכלל כל פעילות גופנית זה טבעי לגמרי ועושה יופי של פיגורה.
ומה אכפת לי מה יחשבו דודות בקניון כשיראו אותי בלי איפור?! למה מה קרה? יש לי איתן עסק משוטף?
אנה_בי*
הודעות: 201
הצטרפות: 27 נובמבר 2006, 21:24
דף אישי: הדף האישי של אנה_בי*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי אנה_בי* »

ואגב, לא חייב להיות רפיון מתחת לבגדים! טיולים באוויר הצח, יוגה ובכלל כל פעילות גופנית זה טבעי לגמרי ועושה יופי של פיגורה
אה, זהו ששכחתי להוסיף שפיגורה זה פחות חשוב כי משחשוב באמת זה שזה בריא לעשות פעילות גופנית. וזה גם טוב למצב הרוח!
בקיצור, הטענה שלי שטיפוח אמיתי בא מבפנים. וגם מהאישיות . פעם היתה לי שיחה עם משהו על יופי(חיצוני) אז הוא אמר משפט כזה : היופי החיצוני הוא כמו אהיל של מנורה. הוא יפה כשהוא מואר מבפנים.
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

באחת התכניות של "המילה האחרונה, עם אברי גלעד וג'קי לוי הם ציינו מתוך זוית ראיה גברית,
שבחורה עם פראנץ' מניקור עם יצירות של שאגל על הציפורניים נותנת להם את התחושה שממש משעמם לה בחיים.
סימן שאין לה משהו יותר טוב לעשות בזמן הפנוי שלה...

וגם אני מזדהה כאן עם הרגישות התחושתית,חשבתי שזאת רק בעיה שלי:-)
ג'ינ_ג'ית*
הודעות: 1594
הצטרפות: 28 פברואר 2004, 00:23
דף אישי: הדף האישי של ג'ינ_ג'ית*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי ג'ינ_ג'ית* »

איפה קונים את המוצר הנדיר הזה? לי יש כמה ג'ינסים כייפיים, אבל נראה לי שהם מהזן הדקיק שהזכרת ולכן מתאימים בעיקר לקיץ. אה, ועוד כמה שפשוט קצת גדולים עלי, אז הם נוחים...
אין מקום ספציפי. פשוט ברגע שאת נכנסת לחנות את יכולה להתחיל למשש ולראות את ההבדלים. יש כמובן חנויות מוקצות בעליל ששם מעולם לא מצאתי מכנס נעים. פוקס למשל, הבדים עבים, מלאי תפרים, הכל מסורבל... וגם בקסטרו הג'ינסים עבים מאוד. שמתי לב לצערי, שהג'ינסים הרכים שאני מדברת עליהם נמצאים בחנויות היקרות מאוד, גם של מעצבים אבל גם ברגילות ( קרוקר וכאלה). אבל זה לא חוק שעובד לשני הצדדים. כלומר ישנן חנויות יקרות טיכו והכל שם זבלה בתחושה, כבד מאוד, ככה שגם שם צריך לחפש אבל הסיכויים שתמצאי שם יותר גדולים מאשר בקסטרו למשל (שגם מאוד יקרים בתחילת עונה ככה שההבדל קטן בסופו של חישוב).

אני מתוודה שלא פעם נכנסתי לחנויות לנשים בהריון (ואני בכלל רווקה) רק כדי להתלהב מהגומי בקו המותניים של הג'ינס ומהבדים הרכים. אם זה לא היה נראה מכוער על גוף לא הריוני בעליל - הייתי קונה...

אגב, ג'ינס קצת גדול זה גם פיתרון טוב, למרות שנסיון העבר מגלה שאנחנו לרוב גדלות לתוכו ...
אנה_בי*
הודעות: 201
הצטרפות: 27 נובמבר 2006, 21:24
דף אישי: הדף האישי של אנה_בי*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי אנה_בי* »

אגב, ג'ינס קצת גדול זה גם פיתרון טוב, למרות שנסיון העבר מגלה שאנחנו לרוב גדלות לתוכו זה קצת בעייתי כי כל ג'נס גם ככה מתרחב אחרי כמה כביסות.

אני מצאתי ג'נסיטם נחמדים בכמה קולקציות של קסטרו, בHDL , בhoniman וכד' ונכון שאין מקום ספציפי . זה מאד תלוי בקולקציה של העונה המסויימת. יש עונות שבהן בא לי על כל החנות ויש עונות שממש נפילה.
מדובר כאן על חנויות יקרות יחסית, מותגים, מעצבים. הבעיה שקשה לי למצא בגד בבזארים שישב ממש טוב על הגוף ויחזיק מעמד כמה שנים ובחנויות יקרות אם כבר מוצאים משהו מתאים אז הוא יחזיק מעמד לאורך זמן. כמובן עם טיפול נכון. ושוב, הכל תלוי בקולקציה מסויימת.
אני גם מאד אוהבת בגדים הודיים, הבעיה איתם שהם מאד עדינים ובדרך כלל דוהים מהר אבל אין עליהם מבחינת הנוחות.
שירין*
הודעות: 97
הצטרפות: 08 דצמבר 2003, 12:13

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי שירין* »

יש כמובן חנויות מוקצות בעליל ששם מעולם לא מצאתי מכנס נעים. פוקס למשל, הבדים עבים, מלאי תפרים, הכל מסורבל...
שלא לדבר על הגזרות הבלתי-אפשריות בעליל.
יש לי מכנסי ג'ינס מוצלחים דווקא מקסטרו, שמחזיקים מעמד כבר כמה שנים ברציפות. ועוד מכנסיים קלסיים, שיושבים על הגוף יפה ולא לוחצים, דווקא מהחנות הזולה "תמנון".
אבל החנות המוצלחת ביותר באגף המכנסים זו דפנה לוינסון - היא אמנם מעצבת, אבל המחירים יחסית שפויים. הסניף בעזריאלי הרבה יותר מוצלח מבחינת המבחר והשירות מאשר זה שבדיזינגוף סנטר.
(איך הגענו להמלצות על חנויות בגדים (-:)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אבל החנות המוצלחת ביותר באגף המכנסים זו דפנה לוינסון
זו החנות הקטנה שבחורף האחרון מכרה כל מיני שכמיות נעימות, סוודרים רכים, וכאלה (במילים אחרות- היא שונה מכל הצעקנות וההדפסים שבאים עלינו לא לטובה בחנויות שם)? זו חנות הבגדים היחידה בעזריאלי שהתחברתי אליה.

<ג'ינ ג'ית ממחשב אחר>
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בשמת_א* »

הסניף בעזריאלי
אני לא מצליחה לשרוד בקניון עזריאלי יותר מכמה דקות בלי להרגיש שאני חייבת לברוח מהרעש והמסחרה.
בתואנות שונות משכו אותי לשם כבר אולי שלוש פעמים מאז שהוקם, ונראה לי שפעם רביעית לא תהיה...
שירין*
הודעות: 97
הצטרפות: 08 דצמבר 2003, 12:13

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי שירין* »

זו החנות הקטנה שבחורף האחרון מכרה כל מיני שכמיות נעימות, סוודרים רכים, וכאלה (במילים אחרות- היא שונה מכל הצעקנות וההדפסים שבאים עלינו לא לטובה בחנויות שם)? זו חנות הבגדים היחידה בעזריאלי שהתחברתי אליה.
הממ... זה כנראה חושף את התדירות הנמוכה שבה אני מבקרת בחנויות בגדים. אין לי מושג מה מכרו שם בחורף האחרון...

אני לא מצליחה לשרוד בקניון עזריאלי יותר מכמה דקות בלי להרגיש שאני חייבת לברוח מהרעש והמסחרה.
הפתרון הוא ביקור ממוקד ונקודתי. מראש מחליטים שרוצים להגיע לחנות מסוימת, ולא משוטטים סתם. באים, קונים, הולכים. (וכאמור, פעם בשנה בערך, אז בין פעם אחת לשנייה מספיקים לשכוח את הרעש והאוויר המחניק). אגב, קניון גבעתיים הרבה-הרבה יותר גרוע; איכשהו כל ביקור בו מסתיים בכאב-ראש ובעצבנות.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בשמת_א* »

אגב, קניון גבעתיים הרבה-הרבה יותר גרוע
אה, תודה על המידע. לא שהתכוונתי להגיע לשם בכלל, אבל עכשיו יש לי גיבוי להמשיך להמנע... (-:
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

מעניין בשמת,גם אני שונאת קניונים ומרגישה כמו בתוך כוורת...
תמיד אחרי שוטטות בקניון (שאגב הילדים דווקא אוהביםP-:) אני חוזרת עייפה ומותשת כאילו שטפתי את הרצפה של כל הקניון ולא הסתובבתי להנאתי...
בוחרת_באהבה*
הודעות: 176
הצטרפות: 03 דצמבר 2006, 02:15
דף אישי: הדף האישי של בוחרת_באהבה*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בוחרת_באהבה* »

_אני מזהה את "בנות הרגישות הטקטילית הגבוהה יחסית" ככאלו שמורידות את התכשיטים כשהן נכנסות הביתה... בקיצור כמה שפחות כובד על הגוף... כי זה נתפס כ"כובד" וכ"מלאכותי" הרבה יותר מאשר "תוספת יופי" ואז המושג נוחות מקבל משנה תוקף, כשאומרים שמעדיפים נוחות על פני יופי.
_

מדהים!!! כמה פשוט וכמה נכון.
אני עוסקת הרבה בנושא הרגישות הטקטילית: בעבודה כמרפאה בעיסוק ו- (כמובן, איך לא? ) בשעות הפנאי שלי בגזירת תוויות הבגדים שלי והמנעות ממגע בכל דבר מצמרר ולא נעים שזה בערך כל דבר שיש...

אני רוצה להוסיף רובד נוסף לדברים: מחוויתי האישית והנסיון המקצועי אני רואה שהרגישות הטקטילית היא פעמים רבות באה עם רגישות רגשית ורוחנית.
כלומר העור, מערכת העצבים,הנפש הקשר בין פנים לחוץ- הכל מעט יותר חשוף, רגיש, בדיאלוג.
ילדים עם רגישויות סנסוריות שונות עשויים גם להיות גםרגישים יותר פסיכולוגית, וחברתית, בעלי חוש צדק גבוה עד עיוור, ופעמים רבות גם יצירתיים יותר וקונוונציונאליים פחות (ילדי אינדיגו) סביר להניח שיגדלו הישר להיות חברי באופן.

(עולה כאן כמובן שאלת הביצה והתרנגולת : הנוירולוגיה משפיעה על פיתוח המערכת הרגשית והערכית? הנשמה מגלה את תכונותיה גם באמצעות מערכת העצבים? יחסים אינטראקטיביים, ראיה הוליסטית וכו')

לענייננו: האיפור על העור שלי באמת מפריע בתחושה וגם באמת נראה לי מלאכותי רעיונית.
ולשמוע או לראות פרסומת סותר את השקפת עולמי וגם באמת מרגיש לי שקרי וחודרני.
בוחרת_באהבה*
הודעות: 176
הצטרפות: 03 דצמבר 2006, 02:15
דף אישי: הדף האישי של בוחרת_באהבה*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי בוחרת_באהבה* »

אני מקווה שלא אחרתי את המועד (גיליתי את הדף קצת מאוחר) הייתי רוצה לנצל את ההתקבצות המסעירה של כ"כ הרבה נשים מודעות ו'תחושתיות' על מנת להעלות נושא משמעותי מאוד עבורי:

מילדות אני מודעת לרגישות התחושתית (רק בשנים האחרונות התווספו הידע והטרמינולוגיה)
אחד הדברים המורכבים יותר בהתמודדות זו הוא מגע אנושי, אותו הדבר הפשוט שכולנו כה כמהים אליו לעיתים נחווה באופן לא פשוט (כל צרימה קטנה ביותר מורגשת: מדגדג, מצמרר, מגרד מעורר מגננה במקום התמסרות) וכמו שתארתי קודם הצרימה הפיזית והרגשית מלבות זו את זו.
אני בטוחה שאני לא היחידה שמתמודדת עם זה
מתנה_28*
הודעות: 5
הצטרפות: 25 יולי 2007, 04:59
דף אישי: הדף האישי של מתנה_28*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי מתנה_28* »

_עלית עלי!!!!
גם עלי_

גם עלי גם עלי...

שרשראות אפשר, (3 קלילות) טבעת הנישואין מתכבדת במגירה וכן העגילים.

בענין הביגוד... למזלי אני גרה ביישוב, בו ה'סטייל' זה דווקא בגדים מחנות יד-שניה (גמ"ח בגדים) ואני אפילו מתגאה בבגדים שקניתי שם (2 ש"ח לבגד)

הצחוק הוא, שדווקא משם למדתי את המותגים: OSH KOSH. CASTRO ועוד...
טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*
הודעות: 271
הצטרפות: 05 יוני 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח* »

בוחרת באהבה,
לגבי רגישות חושית ישנם כמה פתרונות:
  1. הידוע לי באופן אישי, הוא צריכה מוגברת של אומגה 3 (הכי טוב- כמוסות שמן דגים - אומגה לייף- של נוטרילייף) ממזער את הבעיה באופן פיזי נוירולוגי (תחושתיות נעימה קשורה לעצבים רגועים)
  1. כמו-כן מסג'ים מאיש מקצוע המכיר את הענין מקרוב.
  1. ישנם אנשים שמגע שטחי (רפרוף) מקפיץ אותם לעננים, ומגע עמוק (לחיצה, חיבוק חזק) מרגיע. כדאי לברר לגבי עצמך.
מקווה שעזרתי.
טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*
הודעות: 271
הצטרפות: 05 יוני 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*

מתינות באופן טבעי

שליחה על ידי טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח* »

אני מתוודה שלא פעם נכנסתי לחנויות לנשים בהריון (ואני בכלל רווקה) רק כדי להתלהב מהגומי בקו המותניים של הג'ינס ומהבדים הרכים. אם זה לא היה נראה מכוער על גוף לא הריוני בעליל - הייתי קונה...

תלוי מה... מזה 3 שנים אחרי הלידה (וברגעים אלה ממש) אני לובשת חצאית הריון שכווצתי לה את הגומי למינימום.
עם חולצה מעל (שעומדת טוב) נראה נפלא!
שליחת תגובה

חזור אל “בעיות (אמיתיות ומדומות)”